Return to Video

איך סטודנטים שחורים מתמודדים עם תסמונת המתחזה

  • 0:01 - 0:05
    המסע שלי התחיל, בברונקס בניו יורק
  • 0:06 - 0:08
    בדירת חדר
  • 0:08 - 0:11
    עם שתי אחיותי ואמי המהגרת.
  • 0:12 - 0:15
    אהבתי את השכונה שלנו
  • 0:15 - 0:17
    היא הייתה מלאת חיים.
  • 0:17 - 0:19
    מוזיקה קריבית נשמעה בכל מקום,
  • 0:19 - 0:22
    שכנים מרכלים על שפת המדרכה
  • 0:22 - 0:25
    ומשחקי דומינו מלווים בשיחות ערות.
  • 0:26 - 0:28
    זה היה הבית,
  • 0:29 - 0:30
    וזה היה מתוק.
  • 0:31 - 0:33
    אבל, זה לא היה פשוט.
  • 0:34 - 0:37
    למעשה, כולם בבית הספר
    הכירו את השכונה שלנו
  • 0:37 - 0:41
    כיוון שזה היה המקום בו יכולת
    לקנות גראס וסמים אחרים.
  • 0:42 - 0:45
    ועם הסמים מגיעים העימותים
  • 0:45 - 0:48
    הרבה פעמים נרדמנו לקול יריות אקדחים.
  • 0:50 - 0:53
    ביליתי הרבה מילדותי בדאגה,
  • 0:53 - 0:56
    דאגה לביטחון שלנו.
  • 0:57 - 0:58
    וכך גם אמנו.
  • 0:59 - 1:04
    היא דאגה שהאלימות שחווינו
    תשלט על היינו
  • 1:04 - 1:06
    שהעוני בו חיינו יביא לכך
  • 1:06 - 1:09
    שהשכנים איתם חיינו וחלקנו מקום
  • 1:09 - 1:10
    יפגעו בנו.
  • 1:11 - 1:14
    כל החיים שלנו היו בברונקס
  • 1:15 - 1:18
    אבל החרדה של אימי הניעה אותה לפעולה
  • 1:18 - 1:22
    ובמהרה מצאנו את עצמנו נוסעים לקונטיקט
  • 1:22 - 1:23
    (צחוק)
  • 1:23 - 1:28
    לפנימיות, מצויידים במלגה מלאה.
  • 1:28 - 1:34
    לעולם על תמעיטו בכוחה של אם
  • 1:34 - 1:36
    הנחושה לדאוג לבטחונם של ילדיה
  • 1:37 - 1:38
    (תרועות)
  • 1:38 - 1:41
    (מחיאות כפיים)
  • 1:44 - 1:45
    בפנימיה,
  • 1:47 - 1:49
    בפעם הראשונה בחיי,
  • 1:50 - 1:52
    יכולתי לישון ללא דאגה,
  • 1:53 - 1:55
    יכולתי להשאיר את דלת החדר לא נעולה,
  • 1:56 - 1:58
    ללכת יחפה על הדשא,
  • 1:58 - 2:02
    ולראות שמיים מלאי כוכבים.
  • 2:04 - 2:06
    חידושים משמחים.
  • 2:07 - 2:10
    אבל היו גם חידושים אחרים.
  • 2:10 - 2:14
    מהר מאוד הרגשתי לא שייכת.
  • 2:14 - 2:17
    למדתי שאני לא מדברת בצורה הנכונה,
  • 2:17 - 2:21
    וכדי להראות לי איך צריך לדבר
  • 2:21 - 2:25
    המורים שלי נתנו לי שיעורים רבים, בפומבי,
  • 2:26 - 2:29
    על הצורה הנכונה בה יש לבטא מילים מסויימות.
  • 2:31 - 2:34
    פעם מורה אחת הדריכה אותי במסדרון:
  • 2:35 - 2:38
    "asking" (לשאול באנגלית)
  • 2:40 - 2:41
    היא אמרה את זה בקול
  • 2:42 - 2:47
    "דינה, זה לא axing ("לגרזן" באנגלית),
    כאילו את רצה עם גרזן,
  • 2:48 - 2:49
    זה מגוחך"
  • 2:50 - 2:55
    אתם כבר יכולים לדמיין את
    הגיכוחים של בני הכיתה שלי.
  • 2:56 - 2:58
    אבל היא המשיכה:
  • 2:59 - 3:04
    "תנסי לפרק את המילה ל"ass" ו"king",
  • 3:05 - 3:08
    ואז לחבר את שתי המילים יחד --
  • 3:09 - 3:10
    asking
  • 3:12 - 3:15
    היו עוד רגעים שהזכירו לי שאני לא שייכת
  • 3:16 - 3:19
    פעם, נכנסתי לחדר של חברה לכיתה
  • 3:20 - 3:23
    ושמתי לב שהיא שומרת על חפצי הערך שלה לידי.
  • 3:24 - 3:27
    חשבתי לעצמי- למה שהיא תעשה את זה?
  • 3:28 - 3:31
    ואז הייתה הפעם
  • 3:31 - 3:34
    שחברה אחרת נכנסה לחדר שלי,
  • 3:34 - 3:38
    וצעקה "איכס" כשהשתמשתי בקרם לשיער.
  • 3:41 - 3:46
    יש נזק נפשי שנגרם כאשר אנשים צעירים
    לא יכולים להיות הם עצמם,
  • 3:47 - 3:51
    כאשר הם נאלצים לערוך את מי שהם
    כדי להתקבל בחברה.
  • 3:53 - 3:55
    זה סוג של אלימות.
  • 3:57 - 4:01
    בסופו של דבר, אני סיפור ההצלחה המובהק.
  • 4:02 - 4:05
    למדתי בפנימיה ובקולג' בניו אינגלנד,
  • 4:05 - 4:07
    למדתי בחו"ל בצ'ילה
  • 4:07 - 4:10
    וחזרתי לברונקס כדי לעבוד
    כמורה בחטיבת ביניים.
  • 4:11 - 4:13
    קיבלתי את מלגת טרומן,
  • 4:13 - 4:17
    מענק פולברייט וסורוס.
  • 4:17 - 4:18
    ואני יכולה להמשיך עוד.
  • 4:19 - 4:20
    (צחוק)
  • 4:20 - 4:21
    אבל אני לא.
  • 4:21 - 4:23
    (צחוק)
  • 4:24 - 4:27
    סיימתי את הדוקטורט של
    באוניברסיטת קולומביה
  • 4:28 - 4:29
    (קריאות עידוד)
  • 4:29 - 4:31
    (מחיאות כפיים)
  • 4:31 - 4:33
    ואז התקבלתי לעבודה באוניברסיטת ייל.
  • 4:33 - 4:35
    (מחיאות כפיים)
  • 4:35 - 4:40
    אני גאה בכל מה שהצלחתי להשיג
  • 4:40 - 4:42
    במסע שלי עד כה.
  • 4:45 - 4:48
    יש לי תסמונת המתחזה הנצחי.
  • 4:49 - 4:52
    או שהוזמנתי כסמל,
  • 4:52 - 4:54
    מה שממש לא קשור אלי,
  • 4:54 - 4:57
    אלא קשור לסעיף כלשהו
    שמישהו היה צריך למלא.
  • 4:58 - 5:01
    או, שאני יוצאת דופן,
  • 5:02 - 5:06
    כלומר שהייתי צריכה להותיר את
    האנשים שאני אוהבת מאחור.
  • 5:08 - 5:14
    זה המחיר שאני ועוד רבים אחרים
    משלמים על השכלה בעודנו שחורים.
  • 5:16 - 5:19
    (מחיאות כפיים)
  • 5:23 - 5:26
    אני בוחנת את עצמי כל הזמן.
  • 5:28 - 5:29
    האם המכנסיים שלי צמודים מדי?
  • 5:31 - 5:33
    האם לסדר את השיער או
    להשאיר אותו באפרו פזור?
  • 5:35 - 5:37
    האם עלי לעמוד על שלי,
  • 5:37 - 5:42
    או האם כוחן של מילותי יצומצם
    לכדי "היא כועסת"?
  • 5:44 - 5:47
    מדוע הייתי צריכה לעזוב את הברונקס
  • 5:47 - 5:50
    כדי לקבל גישה לחינוך טוב יותר?
  • 5:51 - 5:56
    ומדוע, בתהליך ההשגה של חינוך טוב יותר
  • 5:56 - 6:02
    הייתי צריכה לעבור את הטראומה
    של מחיקת מי שאני --
  • 6:03 - 6:08
    ילדה שחורה מהברונקס,
    שגודלה על ידי אמא מאניטוגאה?
  • 6:10 - 6:15
    אז כשאני חושבת על יוזמות
    הרפורמה החינוכית הנוכחיות,
  • 6:15 - 6:17
    אני לא יכולה שלא לשאול:
  • 6:18 - 6:22
    מה התלמידים השחורים שלנו
    לומדים על עצמם?
  • 6:24 - 6:27
    שלושה -- שלושה עשורים של מחקר מגלים
  • 6:27 - 6:30
    שתלמידים שחורים מורחקים ומושעים
  • 6:30 - 6:34
    פי שלוש יותר מתלמידים לבנים,
  • 6:34 - 6:39
    ומוענשים בעונשים קשים יותר על אותן ההפרות.
  • 6:41 - 6:45
    הם גם לומדים את זה באמצעות ההיעדר
    של תיעוד של החיים והסיפורים שלהם
  • 6:45 - 6:46
    בתכנית הלימודים.
  • 6:47 - 6:52
    המרכז השיתופי לספרי ילדים ערך
    סקר של כ4,000 ספרים
  • 6:53 - 6:57
    ומצא שרק שלושה אחוזים מהספרים
    עסקו באפרו-אמריקאיים.
  • 6:59 - 7:00
    והם עוד לומדים את זה
  • 7:00 - 7:03
    באמצעות החוסר במורים הנראים כמותם.
  • 7:06 - 7:07
    סקירה של המידע
  • 7:07 - 7:11
    מהמרכז הלאומי לסטטיסטיקות חינוכיות
  • 7:11 - 7:16
    מצא ש-45 אחוז מתלמידי גן עד תיכון
    במדינה שלנו
  • 7:16 - 7:18
    הם שחורים,
  • 7:18 - 7:23
    בעוד שרק 17 אחוז מהמורים
    שלנו הם שחורים.
  • 7:25 - 7:28
    הצעירים השחורים שלנו משלמים מחיר כבד
  • 7:28 - 7:30
    כאשר מערכת החינוך שלהם מעבירה להם את המסר
  • 7:30 - 7:32
    שהם חייבים לשלוט בעצמם,
  • 7:32 - 7:35
    שהם חייבים להשאיר את הזהות שלהם בבית
  • 7:35 - 7:37
    על מנת להצליח.
  • 7:39 - 7:42
    לכל ילד מגיעה הזכות לחינוך
  • 7:42 - 7:46
    המבטיח את מרחב הלמידה
  • 7:46 - 7:50
    שיכלול את צבע עורו שלו.
  • 7:51 - 7:55
    (מחיאות כפיים)
  • 8:00 - 8:05
    אפשר ליצור כיתות בטוחות רגשית ופיזית
  • 8:05 - 8:08
    בהן תלמידים יפרחו גם אקדמית.
  • 8:09 - 8:12
    אני יודעת, בכלל שאני עשיתי זאת בכיתה שלי
  • 8:12 - 8:14
    כשחזרתי ללמד בברונקס.
  • 8:16 - 8:17
    אז איך זה נראה?
  • 8:19 - 8:21
    התמקדתי בהוראה שלי
  • 8:21 - 8:25
    על החיים, ההיסטוריה והזהויות
    של התלמידים שלי.
  • 8:27 - 8:30
    ועשיתי את כל זה בגלל שרציתי
    שהתלמידים שלי ידעו
  • 8:30 - 8:33
    שכל מי שסביבם תומך בהם
  • 8:33 - 8:35
    שיהיו הגרסא הכי טובה של עצמם.
  • 8:37 - 8:42
    אז אמנם לא יכולתי לשלוט
    בחוסר היציבות בבתים שלהם
  • 8:42 - 8:45
    בחוסר הידיעה מהיכן תגיע הארוחה הבאה,
  • 8:45 - 8:48
    או בשכנים הרועשים שהפריעו להם לישון,
  • 8:49 - 8:52
    אבל סיפקתי להם כיתה אוהבת
  • 8:52 - 8:55
    שאפשרה להם להתגאות במי שהם,
  • 8:55 - 8:58
    שאפשרה להם לדעת שהם חשובים.
  • 9:00 - 9:01
    אתם יודעים,
  • 9:03 - 9:08
    בכל פעם שאני שומעת או אומרת
    את המילה "asking"
  • 9:11 - 9:12
    אני שוב חוזרת לתיכון.
  • 9:14 - 9:19
    אני חושבת על "ass" ו"king"
  • 9:20 - 9:24
    וחיבור המילים יחד כדי שאוכל לדבר בצורה
  • 9:24 - 9:28
    שבעלי העוצמה ירצו להקשיב.
  • 9:30 - 9:32
    ישנה דרך טובה יותר,
  • 9:32 - 9:36
    דרך שלא מאלצת ילדים שחורים
    למסר כפול;
  • 9:37 - 9:39
    דרך שמאפשרת להם לשמר את הקשרים שלהם
  • 9:39 - 9:42
    עם המשפחות, הבתים והקהילות שלהם;
  • 9:43 - 9:48
    דרך שמלמדת אותם לבטוח באינסטינקטים שלהם
  • 9:49 - 9:54
    ולהאמין בגאונות היצירתית שלהם.
  • 9:55 - 9:56
    תודה.
  • 9:56 - 10:04
    (מחיאות כפיים)
Title:
איך סטודנטים שחורים מתמודדים עם תסמונת המתחזה
Speaker:
דינה סימונס
Description:

כאשה שחורה מאחת השכונות הקשות בברונקס שהצליחה להשיג את כל סממני היוקרה האקדמית, דינה סימונס יודעת שעבור סטודנטים שחורים, הצלחה בבית הספר לעתים מגיעה במחיר של חיים אותנטיים. סימונס, מחנכת בעצמה כיום, דנה בדרכים בהן נוכל ליצור כיתות לימוד שיאפשרו לכל התלמידים להיות גאים במי שהם. "לכל ילד מגיעה הזכות לחינוך המבטיח את מרחב הלמידה שיכלול את צבע עורו שלו.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
10:20

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.