Return to Video

מה נמלים יכולות ללמד אותנו על המוח, סרטן והאינטרנט

  • 0:01 - 0:03
    אני חוקרת נמלים
  • 0:03 - 0:06
    במדבר, ביערות הטרופיים
  • 0:06 - 0:08
    ובמטבח שלי,
  • 0:08 - 0:12
    ובגבעות מסביב לעמק הסיליקון שם אני גרה.
  • 0:12 - 0:13
    לאחרונה הבנתי שנמלים
  • 0:13 - 0:16
    משתמשות באינטראקציות בצורה שונה
  • 0:16 - 0:17
    בסביבות שונות,
  • 0:17 - 0:19
    וזה גרם לי לחשוב שנוכל ללמוד מזה
  • 0:19 - 0:21
    על מערכות אחרות,
  • 0:21 - 0:26
    כמו המוח ורשתות מידע שאנחנו מהנדסים,
  • 0:26 - 0:29
    ואפילו סרטן.
  • 0:29 - 0:31
    אז מה שמשותף לכל המערכות האלו
  • 0:31 - 0:34
    זה שהן לא בעלות שליטה מרכזית.
  • 0:34 - 0:38
    מושבת נמלים מכילה עובדות נקביות עקרות --
  • 0:38 - 0:40
    אלה הנמלים שאתם רואים שמסתובבות --
  • 0:40 - 0:42
    ונקבה אחת או יותר שמתרבות
  • 0:42 - 0:44
    שפשוט מטילות ביצים.
  • 0:44 - 0:46
    הן לא נותנות הוראות.
  • 0:46 - 0:48
    אפילו שהן נקראות מלכות,
  • 0:48 - 0:51
    הן לא אומרות לאף אחד מה לעשות.
  • 0:51 - 0:54
    אז במושבת נמלים, אין אף אחד שמנהל,
  • 0:54 - 0:57
    וכל המערכות כמו זו בלי שליטה מרכזית
  • 0:57 - 1:01
    מופעלות על ידי תקשורת פשוטה.
  • 1:01 - 1:03
    נמלים מתקשרות בשימוש בריח.
  • 1:03 - 1:05
    הן מריחות עם המחושים שלהן,
  • 1:05 - 1:08
    והן מתקשרות עם המחושים שלהן,
  • 1:08 - 1:11
    אז כשנמלה אחת נוגעת באחרת עם המחושים,
  • 1:11 - 1:13
    היא יכול לדעת, לדוגמה, אם הנמלה האחרת
  • 1:13 - 1:14
    היא חברה לקן
  • 1:14 - 1:19
    ואיזו משימה הנמלה האחרת עושה.
  • 1:19 - 1:22
    אז פה אתם רואים הרבה נמלים מסתובבות
  • 1:22 - 1:24
    ומתקשרות בזירת מעבדה
  • 1:24 - 1:27
    ומחוברת על ידי צינורות לשתי זירות אחרות.
  • 1:27 - 1:30
    אז כשנמלה אחת פוגשת אחרת,
  • 1:30 - 1:32
    זה לא משנה איזו נמלה היא פוגשת,
  • 1:32 - 1:34
    והן למעשה לא משדרות
  • 1:34 - 1:37
    כל סוג של אות מסובך או הודעה.
  • 1:37 - 1:39
    כל מה שמשנה לנמלה הוא הקצב
  • 1:39 - 1:42
    בו היא פוגשת נמלים אחרות.
  • 1:42 - 1:45
    וכל ההתקשרויות האלו, יחד,
  • 1:45 - 1:47
    יוצרות רשת.
  • 1:47 - 1:50
    אז זו רשת של נמלים
  • 1:50 - 1:52
    שראיתם נעות בזירה,
  • 1:52 - 1:56
    וזו רשת שמשתנה כל הזמן
  • 1:56 - 1:58
    שיוצרת את ההתנהגות של המושבה,
  • 1:58 - 2:01
    כמו איפה כל הנמלים מתחבאות בתוך הקן,
  • 2:01 - 2:04
    או כמה יוצאות ללקט.
  • 2:04 - 2:05
    מוח למעשה עובד באותה דרך,
  • 2:05 - 2:07
    אבל מה שנפלא בנמלים זה
  • 2:07 - 2:12
    שאתם יכולים לראות את
    כל הרשת כשהיא מתרחשת.
  • 2:12 - 2:15
    יש יותר מ 12,000 מינים של נמלים,
  • 2:15 - 2:17
    בכל סביבה אפשרית,
  • 2:17 - 2:20
    והן משתמשות בתקשורת אחרת
  • 2:20 - 2:22
    כדי להתמודד עם אתגרים סביבתיים שונים.
  • 2:22 - 2:25
    אז אתגר סביבתי חשוב אחד
  • 2:25 - 2:27
    שכל מערכת צריכה להתמודד איתו
  • 2:27 - 2:29
    היא עלויות תפעול, פשוט מה נדרש
  • 2:29 - 2:31
    להריץ את המערכת.
  • 2:31 - 2:33
    ואתגר סביבתי אחר הוא משאבים,
  • 2:33 - 2:36
    למצוא ולאסוף אותם,
  • 2:36 - 2:39
    במדבר, עליות התפעול גבוהות
  • 2:39 - 2:40
    מפני שמים הם נדירים,
  • 2:40 - 2:43
    והנמלים אוכלות הזרעים שאני חוקרת במדבר
  • 2:43 - 2:46
    צריכות להוציא מים כדי להביא מים.
  • 2:46 - 2:48
    אז נמלה מלקטת בחוץ
  • 2:48 - 2:50
    מחפשת זרעים בשמש החמה,
  • 2:50 - 2:52
    פשוט מאבדת מים לאויר.
  • 2:52 - 2:54
    אבל המושבה מקבלת מים
  • 2:54 - 2:55
    עם מטבוליזציה של השומנים מהזרעים
  • 2:55 - 2:57
    שהן אוכלות.
  • 2:57 - 3:00
    אז בסביבה הזו, התקשורת משמשת
  • 3:00 - 3:02
    להפעיל ליקוט.
  • 3:02 - 3:04
    מלקטת לא יוצאת אלא אם
  • 3:04 - 3:07
    היא מקבלת מספיק משוב ממלקטות חוזרות,
  • 3:07 - 3:09
    ומה שאתם רואים זה את המלקטות החוזרות
  • 3:09 - 3:11
    נכנסות למנהרה, לתוך הקן,
  • 3:11 - 3:13
    ופוגשות מלקטות יוצאות בדרך החוצה.
  • 3:13 - 3:15
    זה הגיוני למושבת הנמלים,
  • 3:15 - 3:17
    מפני שככל שיש שם יותר אוכל,
  • 3:17 - 3:19
    המלקטים מוצאים אותו מהר יותר,
  • 3:19 - 3:20
    וחוזרים מהר יותר,
  • 3:20 - 3:23
    והם שולחים יותר מלקטות החוצה,
  • 3:23 - 3:26
    המערכת עובדת להשאר עצורה,
  • 3:26 - 3:28
    אלא אם משהו חיובי מתרחש.
  • 3:28 - 3:32
    אז תקשורת משמשת כדי להפעיל מלקטות.
  • 3:32 - 3:34
    וחקרנו את האבולוציה של המערכת.
  • 3:34 - 3:36
    ראשית, יש גיוון.
  • 3:36 - 3:38
    מסתבר שהמושבות שלנו שונות.
  • 3:38 - 3:41
    בימים יבשים, כמה מושבות מלקטות פחות,
  • 3:41 - 3:42
    אז מושבות שונות באיך
  • 3:42 - 3:44
    שהן מנהלות את החליפין
  • 3:44 - 3:47
    בין בזבוז מים כדי ללקט זרעים
  • 3:47 - 3:50
    ולהביא מים חזרה בצורה של זרעים.
  • 3:50 - 3:52
    ואנחנו מנסים להבין למה
  • 3:52 - 3:54
    כמה מושבות מלקטות פחות מאחרות
  • 3:54 - 3:56
    על ידי חשיבה על נמלים כמו על ניורונים,
  • 3:56 - 3:59
    שימוש במודלים ממדעי המוח.
  • 3:59 - 4:01
    אז פשוט כמו שניורון מוסיף את העירור שלו
  • 4:01 - 4:03
    מניורונים אחרים כדי להחליט אם לירות,
  • 4:03 - 4:06
    נמלה מוסיפה את הגירוי מנמלים אחרות
  • 4:06 - 4:08
    כדי להחליט אם ללקט.
  • 4:08 - 4:10
    ומה שאנחנו מחפשים זה אם יש
  • 4:10 - 4:12
    הבדלים קטנים בין המושבות
  • 4:12 - 4:15
    בכמה תקשורות כל נמלה צריכה
  • 4:15 - 4:17
    לפני שהיא מוכנה לצאת וללקט.
  • 4:17 - 4:21
    מפני שמושבה כמו זו תלקט פחות.
  • 4:21 - 4:24
    וזה מעלה שאלה אנלוגית על מוחות.
  • 4:24 - 4:25
    אנחנו מדברים על המוח,
  • 4:25 - 4:28
    אבל כמובן על מוח שונה מעט,
  • 4:28 - 4:30
    ואולי יש כמה אנשים
  • 4:30 - 4:31
    או כמה מצבים
  • 4:31 - 4:34
    בהם התכונות החשמליות של ניורונים הן כאלה
  • 4:34 - 4:38
    שהן דורשות יותר גירוי כדי לירות.
  • 4:38 - 4:42
    וזה יוביל להבדלים בין פעולות מוחיות.
  • 4:42 - 4:44
    אז כדי לשאול שאלות אבולוציוניות,
  • 4:44 - 4:47
    אנחנו צרכים לדעת על הצלחה התרבותית.
  • 4:47 - 4:49
    זו מפה של אתר המחקר
  • 4:49 - 4:52
    שם עקבתי אחרי האוכלוסיה
  • 4:52 - 4:55
    של מושבות נמלים מלקטות במשך 28 שנים,
  • 4:55 - 4:57
    שזה בערך אורך החיים של מושבה.
  • 4:57 - 4:59
    כל סמל הוא מושבה,
  • 4:59 - 5:03
    והגודל של הסמל הוא כמה צאצאים היו לה,
  • 5:03 - 5:05
    מפני שהיינו מסוגלים להשתמש בשינויים גנטיים
  • 5:05 - 5:07
    כדי להתאים את מושבות ההורה והצאצא,
  • 5:07 - 5:11
    שזה אומר, כדי להבין איזו מושבה
  • 5:11 - 5:12
    הוקמה על ידי בת מלכה
  • 5:12 - 5:15
    שנוצרה על ידי איזו מושבה אם.
  • 5:15 - 5:17
    וזה היה מדהים בשבילי, אחרי כל השנים,
  • 5:17 - 5:20
    להבין, לדוגמה, שמושבה 154,
  • 5:20 - 5:22
    שהכרתי טוב במשך שנים,
  • 5:22 - 5:24
    היא סבתא רבה.
  • 5:24 - 5:25
    הנה מושבת הבת שלה,
  • 5:25 - 5:28
    הנה הנכדה שלה,
  • 5:28 - 5:30
    ואלה המושבות הנינות שלה.
  • 5:30 - 5:32
    ובכך שעשינו זאת, הייתי מסוגלת ללמוד
  • 5:32 - 5:36
    שמושבות הצאצאים דומות למושבות הורים
  • 5:36 - 5:38
    בהחלטות שלהן בנוגע
    לאיזה ימים הם חמים כל כך
  • 5:38 - 5:40
    שהן לא מלקטות,
  • 5:40 - 5:41
    והצאצאים של מושבות הורה
  • 5:41 - 5:44
    חיים כל כך רחוק אחד מהשני
    שהנמלים לעולם לא נפגשות,
  • 5:44 - 5:46
    אז הנמלים של המושבות הבנות
  • 5:46 - 5:49
    לא יכולות ללמוד את זה מהמושבה האם.
  • 5:49 - 5:50
    וכך השלב הבא שלנו הוא להביט
  • 5:50 - 5:55
    בשינויים הגנטיים שמתחת לדמיון.
  • 5:55 - 5:59
    אז הייתי מסוגלת לשאול,
    בסדר, מי מצליח יותר?
  • 5:59 - 6:01
    במשך זמן המחקר,
  • 6:01 - 6:02
    ובעיקר ב 10 השנים האחרונות,
  • 6:02 - 6:06
    היתה בצורת מאוד חמורה ועמוקה
  • 6:06 - 6:08
    בדרום מערב ארצות הברית,
  • 6:08 - 6:11
    ומסתבר שהמושבות ששומרות מים,
  • 6:11 - 6:15
    שנשארות בפנים כשממש חם בחוץ,
  • 6:15 - 6:18
    ולכן מקריבות השגת אוכל ככל האפשר,
  • 6:18 - 6:21
    הן אלה שיש יותר סיכוי
    שיהיו להן מושבות בנות.
  • 6:21 - 6:23
    אז כל הזמן הזה, חשבתי שמושבה 154
  • 6:23 - 6:26
    היתה מפסידנית, מפני שבימים ממש יבשים,
  • 6:26 - 6:28
    היה רק טפטוף של ליקוט.
  • 6:28 - 6:29
    בעוד המושבות האחרות היו בחוץ
  • 6:29 - 6:31
    ליקטו, הביאו הרבה אוכל,
  • 6:31 - 6:34
    אבל למעשה, מושבה 154 היא הצלחה גדולה.
  • 6:34 - 6:36
    היא מטריארכית.
  • 6:36 - 6:39
    היא אחת הסבתות-רבות היחידות באתר.
  • 6:39 - 6:42
    למיטב ידיעתי, זו הפעם הראשונה
  • 6:42 - 6:43
    שהיינו מסוגלים לעקוב
  • 6:43 - 6:46
    אחרי ההתפתחות המתמשכת של התנהגות קולקטיבית
  • 6:46 - 6:48
    באוכלוסייה טבעית של חיות
  • 6:48 - 6:53
    ולגלות מה למעשה עובד הכי טוב.
  • 6:53 - 6:55
    עכשיו, האינטרנט משתמש באלגוריתם
  • 6:55 - 6:58
    כדי לנטר את הזרימה של המידע
  • 6:58 - 7:00
    שמאוד דומה לזה
  • 7:00 - 7:03
    שהנמלים המלקטות משתמשות בו כדי לנטר
  • 7:03 - 7:04
    את הזרימה של מלקטות.
  • 7:04 - 7:08
    ונחשו איך אנחנו קוראים לאנלוגיה הזו?
  • 7:08 - 7:09
    האנטרנט מגיע.
  • 7:09 - 7:11
    (מחיאות כפיים)
  • 7:11 - 7:14
    אז המידע לא עוזב את מחשב המקור
  • 7:14 - 7:17
    אלא אם הוא מקבל אות שיש מספיק רוחב פס
  • 7:17 - 7:20
    בשבילו לנוע עליו.
  • 7:20 - 7:21
    בימים הראשונים של האינטרנט,
  • 7:21 - 7:24
    כשעלויות הפעלה היו מאוד גבוהות
  • 7:24 - 7:27
    וזה היה ממש חשוב לא לאבד מידע,
  • 7:27 - 7:29
    אז מערכות היו מכווונות לתקשורת
  • 7:29 - 7:32
    להפעיל את הזרימה של המידע.
  • 7:32 - 7:35
    זה מעניין שהנמלים משתמשות באלגוריתם
  • 7:35 - 7:38
    שכל כך דומה לזה שאנחנו המצאנו לאחרונה,
  • 7:38 - 7:41
    אבל זה רק אחד מהרבה אלגוריתמים של נמלים
  • 7:41 - 7:43
    שאנחנו יודעים עליהם,
  • 7:43 - 7:46
    ושהיו להם 130 מליון שנה
  • 7:46 - 7:48
    לפתח הרבה טובים.
  • 7:48 - 7:50
    ואני חושבת שזה מאוד אפשרי
  • 7:50 - 7:52
    שלכמה מ 12,800 המינים האחרים
  • 7:52 - 7:55
    יהיו אלגוריתמים מעניינים
  • 7:55 - 7:56
    לרשתות מידע
  • 7:56 - 7:59
    שאפילו עדיין לא חשבנו עליהם.
  • 7:59 - 8:02
    אז מה קורה כשעלויות התפעול נמוכות?
  • 8:02 - 8:03
    עלויות תפעול נמוכות באזורים הטרופיים,
  • 8:03 - 8:06
    מפני שמאוד לח, וזה קל לנמלים
  • 8:06 - 8:08
    להיות בחוץ ולהסתובב.
  • 8:08 - 8:10
    אבל הנמלים כל כך נפוצות
  • 8:10 - 8:12
    ומגוונות בטרופי
  • 8:12 - 8:14
    שיש הרבה תחרות.
  • 8:14 - 8:16
    בכל משאב שמין אחד משתמש בו
  • 8:16 - 8:20
    יש סבירות גבוהה שגם מין אחר ישתמש
  • 8:20 - 8:22
    באותו הזמן.
  • 8:22 - 8:25
    אז בסביבה הזו, תקשורת משמשת
  • 8:25 - 8:26
    בדרך ההפוכה.
  • 8:26 - 8:28
    המערכת ממשיכה
  • 8:28 - 8:29
    אלא אם משהו שלילי קורה,
  • 8:29 - 8:32
    ומין אחד שאני חוקרת יוצר מעגלים
  • 8:32 - 8:34
    בעצים של נמלים מלקטות
  • 8:34 - 8:37
    הולך מהקן למקור מזון וחזרה,
  • 8:37 - 8:38
    פשוט הלוך וחזור,
  • 8:38 - 8:40
    אלא אם משהו שלילי קורה,
  • 8:40 - 8:41
    כמו מפגש
  • 8:41 - 8:44
    עם נמלים ממין אחר.
  • 8:44 - 8:47
    אז הנה דוגמה לאבטחת נמלים.
  • 8:47 - 8:49
    במרכז, יש נמלה
  • 8:49 - 8:51
    אוטמת את הקן עם הראש שלה
  • 8:51 - 8:54
    בתגובה לפגישה עם מין אחר.
  • 8:54 - 8:56
    אלה הקטנות שמתרוצצות
  • 8:56 - 8:59
    עם הבטן באויר.
  • 8:59 - 9:01
    אבל ברגע שהאיום עבר,
  • 9:01 - 9:03
    הכניסה פתוחה שוב,
  • 9:03 - 9:05
    ואולי יש מצבים
  • 9:05 - 9:06
    באבטחת מחשבים
  • 9:06 - 9:08
    שם עלויות התפעול נמוכות מספיק
  • 9:08 - 9:12
    שנוכל פשוט זמנית לחסום גישה
  • 9:12 - 9:14
    בתגובה לאיום מיידי,
  • 9:14 - 9:16
    ואז לפתוח שוב,
  • 9:16 - 9:17
    במקום לנסות לבנות
  • 9:17 - 9:21
    חומת אש קבועה או מבצר.
  • 9:21 - 9:23
    אז אתגר סביבתי אחר
  • 9:23 - 9:25
    שכל המערכות צריכות להתמודד איתו
  • 9:25 - 9:30
    הוא משאבים, למצוא ולאסוף אותם.
  • 9:30 - 9:32
    וכדי לעשות את זה, נמלים צריכות לפתור בעיה
  • 9:32 - 9:33
    של חיפוש קולקטיבי,
  • 9:33 - 9:35
    וזו בעיה שמאוד מעניינת
  • 9:35 - 9:36
    עכשיו ברובוטיקה,
  • 9:36 - 9:38
    מפני שהבנו,
  • 9:38 - 9:40
    שבמקום לשלוח רובוט יחיד,
  • 9:40 - 9:43
    מתוחכם ויקר
  • 9:43 - 9:45
    לחקור כוכב אחר
  • 9:45 - 9:47
    או לבדוק בניין בוער,
  • 9:47 - 9:50
    במקום, זה יותר יעיל
  • 9:50 - 9:54
    לקחת קבוצה של רובוטים זולים יותר
  • 9:54 - 9:57
    שמשתפים רק מידע בסיסי,
  • 9:57 - 9:59
    וזו הדרך שנמלים עושות את זה.
  • 9:59 - 10:01
    אז הנמלה הארגנטינאית הפולשת
  • 10:01 - 10:04
    יוצרת רשתות חיפוש מתרחבות.
  • 10:04 - 10:06
    הן טובות בטיפול בבעיה העיקרית
  • 10:06 - 10:07
    של חיפוש קולקטיבי,
  • 10:07 - 10:10
    שזה התפשרות בין
  • 10:10 - 10:11
    חיפוש ממש יסודי
  • 10:11 - 10:13
    וכיסוי שטח גדול.
  • 10:13 - 10:14
    ומה שהן עושות זה,
  • 10:14 - 10:16
    כשיש הרבה נמלים במרחב קטן,
  • 10:16 - 10:19
    אז כל אחת יכולה לחפש מאוד ביסודיות
  • 10:19 - 10:20
    מפני שתהיה נמלה אחרת קרובה
  • 10:20 - 10:22
    שמחפשת שם,
  • 10:22 - 10:23
    אבל כשיש כמה נמלים
  • 10:23 - 10:25
    במרחב גדול,
  • 10:25 - 10:28
    אז הן צריכות להאריך את המסלולים שלהן
  • 10:28 - 10:29
    כדי לכסות שטח גדול יותר.
  • 10:29 - 10:32
    אני חושבת שהן משתמשות
    בתקשורת כדי להעריך דחיסות,
  • 10:32 - 10:34
    אז כשהן באמת צפופות,
  • 10:34 - 10:35
    הן נפגשות יותר,
  • 10:35 - 10:37
    והן מחפשות יותר ביסודיות.
  • 10:37 - 10:41
    מיני נמלים שונים חייבים
    להשתמש באלגוריתמים שונים,
  • 10:41 - 10:43
    מפני שהם התפתחו להתמודד עם
  • 10:43 - 10:45
    משאבים שונים.
  • 10:45 - 10:47
    וזה יכול להיות מאוד שימושי לדעת על זה,
  • 10:47 - 10:49
    אז לאחרונה ביקשנו מנמלים
  • 10:49 - 10:51
    לפתור את בעיות החיפוש הקולקטיביות
  • 10:51 - 10:53
    בסביבות קיצוניות
  • 10:53 - 10:54
    של מיקרו כבידה
  • 10:54 - 10:56
    בתחנת החלל הבין לאומית.
  • 10:56 - 10:58
    כשראיתי את התמונה הזו לראשונה, חשבתי,
  • 10:58 - 11:01
    אוי לא, הם התקינו את סביבת המחיה אנכית,
  • 11:01 - 11:03
    אבל אז הבנתי, כמובן, שזה לא משנה.
  • 11:03 - 11:06
    אז הרעיון פה הוא שהנמלים
  • 11:06 - 11:08
    עובדות קשה להתפש
  • 11:08 - 11:11
    לקירות או לרצפה או איך שתקראו לזה
  • 11:11 - 11:14
    כך שיש סיכוי קטן יותר שהן יתקשרו,
  • 11:14 - 11:15
    וכך היחסים בין
  • 11:15 - 11:17
    כמה צפופות הן וכמה הן נפגשות
  • 11:17 - 11:19
    יתבלגן.
  • 11:19 - 11:21
    אנחנו עדיין מנתחים את המידע.
  • 11:21 - 11:22
    אין לי תוצאות עדיין.
  • 11:22 - 11:24
    אבל זה יהיה מעניין לדעת
  • 11:24 - 11:27
    איך מינים אחרים פותרים את הבעיה הזו
  • 11:27 - 11:29
    בסביבות שונות על כדור הארץ,
  • 11:29 - 11:30
    וכך אנחנו מתחילים תוכנית
  • 11:30 - 11:33
    לעודד ילדים מסביב לעולם
  • 11:33 - 11:35
    לעשות את הניסוי הזה עם מינים שונים.
  • 11:35 - 11:37
    זה מאוד פשוט.
  • 11:37 - 11:39
    זה יכול להעשות עם חומרים זולים.
  • 11:39 - 11:42
    ובדרך זו, נוכל ליצור מפה גלובלית
  • 11:42 - 11:45
    של אלגוריתמים של חיפוש של מושבות נמלים.
  • 11:45 - 11:48
    ואני חושבת שזה די סביר שמינים פולשים,
  • 11:48 - 11:50
    אלה שנכנסים לבניינים,
  • 11:50 - 11:52
    יהיו ממש טובים בזה,
  • 11:52 - 11:53
    מפני שהם במטבח שלכם
  • 11:53 - 11:57
    מפני שהם ממש טובים בלמצוא מזון ומים.
  • 11:57 - 12:01
    אז המשאב הכי מוכר לנמלים
  • 12:01 - 12:02
    הוא הפיקניק,
  • 12:02 - 12:04
    וזה משאב מקובץ.
  • 12:04 - 12:05
    כשיש פיסה אחת של פרי,
  • 12:05 - 12:08
    יש סיכוי גבוה שתהיה
    עוד פיסה של פרי בסביבה,
  • 12:08 - 12:11
    והנמלים שמתמחות במשאבים מקובצים
  • 12:11 - 12:13
    משתמשות בתקשורת לגיוס.
  • 12:13 - 12:14
    אז כשנמלה אחת פוגשת אחרת,
  • 12:14 - 12:16
    או כשהיא פוגשת הפקדה כימית
  • 12:16 - 12:18
    של אחרת על האדמה,
  • 12:18 - 12:19
    אז היא משנה כיוון כדי לעקוב
  • 12:19 - 12:21
    אחרי כיוון ההתקשרות,
  • 12:21 - 12:23
    וכך אתם מקבלים את שיירת הנמלים
  • 12:23 - 12:24
    שחולקות בפיקניק שלכם.
  • 12:24 - 12:26
    עכשיו זה מקום בו אני חושבת שאנחנו מסוגלים
  • 12:26 - 12:30
    ללמוד משהו מהנמלים על סרטן.
  • 12:30 - 12:32
    אני מתכוונת, ראשית,
    זה ברור שנוכל לעשות הרבה
  • 12:32 - 12:33
    כדי למנוע סרטן
  • 12:33 - 12:36
    בכך שלא נאפשר לאנשים לפזר
  • 12:36 - 12:38
    או למכור חומרים רעילים שמקדמים
  • 12:38 - 12:41
    את האבולוציה של סרטן בגוף שלנו,
  • 12:41 - 12:43
    אבל אני לא חושבת שהנמלים
    יכולות לעזור הרבה עם זה
  • 12:43 - 12:46
    מפני שנמלים לעולם
    לא ירעילו את המושבה שלהן.
  • 12:46 - 12:48
    אבל אולי נהיה מסוגלים ללמוד משהו מהנמלים
  • 12:48 - 12:50
    על טיפול בסרטן.
  • 12:50 - 12:52
    יש הרבה סוגים שונים של סרטן.
  • 12:52 - 12:55
    כל אחד מקורו בחלק אחר של הגוף,
  • 12:55 - 12:58
    ואז סוגים מסויימים של סרטן יתפשטו
  • 12:58 - 13:01
    או ישלחו גרורות לרקמות אחרות בפרט
  • 13:01 - 13:03
    שם הם חייבים לקבל את המשאבים שהם צריכים.
  • 13:03 - 13:05
    אז אם תחשבו מנקודת המבט
  • 13:05 - 13:07
    של תאי סרטן גרורתי מוקדם
  • 13:07 - 13:09
    כשהם מחפשים
  • 13:09 - 13:11
    משאבים שהם צריכים,
  • 13:11 - 13:13
    אם המשאבים האלה מקובצים,
  • 13:13 - 13:16
    יש סבירות גבוהה שהם ישתמשו בתקשורת לגיוס,
  • 13:16 - 13:19
    ואם נוכל להבין איך תאי הסרטן מגייסים,
  • 13:19 - 13:22
    אז אולי נוכל להכין מלכודות
  • 13:22 - 13:26
    כדי ללכוד אותם לפני שהם מתמקמים.
  • 13:26 - 13:29
    אז נמלים משתמשות בתקשורת בדרכים שונות
  • 13:29 - 13:31
    במגוון עצום של סביבות,
  • 13:31 - 13:33
    ונוכל ללמוד מזה
  • 13:33 - 13:35
    על מערכות אחרות שפועלות
  • 13:35 - 13:37
    בלי ניהול מרכזי.
  • 13:37 - 13:39
    על ידי שימוש בתקשורות פשוטות,
  • 13:39 - 13:41
    מושבות נמלים ביצעו
  • 13:41 - 13:45
    דברים מדהימים במשך יותר מ 130 מליון שנים.
  • 13:45 - 13:47
    יש לנו הרבה ללמוד מהן.
  • 13:47 - 13:50
    תודה לכם.
  • 13:50 - 13:52
    (מחיאות כפיים)
Title:
מה נמלים יכולות ללמד אותנו על המוח, סרטן והאינטרנט
Speaker:
דבורה גורדון
Description:

האקולוגית דבורה גורדון חוקרת נמלים בכל מקום שהיא יכולה למצוא אותן -- במדבר, באזור הטרופי, במטבח שלה... בהרצאה המרתקת הזו, היא מסבירה את האובססיה שלה לנחקרים שרובנו היינו מועכים בלי שנייה של מחשבה.
היא טוענת שחיי הנמלים מספקים מודל יעיל ללמידה על הרבה נושאים אחרים, כולל מחלות, טכנולוגיה והמוח האנושי.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
14:09

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.