Return to Video

נייר עדיף על פלסטיק? איך לחשוב מחדש על הפולקלור הסביבתי

  • 0:01 - 0:03
    דמיינו לרגע שאתם בסופרמרקט,
  • 0:03 - 0:05
    אתם קונים מצרכים,
  • 0:05 - 0:07
    ואתם צריכים לבחור
  • 0:07 - 0:10
    בין שקית פלסטיק לשקית נייר.
  • 0:10 - 0:12
    באיזה שקית תבחרו אם אתם רוצים
  • 0:12 - 0:15
    לשמור על הסביבה?
  • 0:15 - 0:17
    רוב האנשים יבחרו בשקית הנייר.
  • 0:17 - 0:18
    בסדר, בואו נחשוב למה.
  • 0:18 - 0:20
    שקית הנייר חומה.
  • 0:20 - 0:21
    לכן, היא בטח ידידותית לסביבה.
  • 0:21 - 0:24
    השקית מתכלה. ניתן להשתמש בה שימוש חזר.
  • 0:24 - 0:26
    במקרים מסוימים, ניתן למחזר אותה.
  • 0:26 - 0:28
    כשאנשים מביטים בשקיות הפלסטיק,
  • 0:28 - 0:31
    בדרך כלל הם יחשבו על דברים כאלו,
  • 0:31 - 0:34
    שכולנו יודעים שהם איומים ונוראים,
  • 0:34 - 0:36
    ושצריך להימנע מהם בכל מחיר,
  • 0:36 - 0:38
    נזקים איומים לסביבה.
  • 0:38 - 0:40
    אבל, הציבור בדרך כלל לא חושב
  • 0:40 - 0:42
    על השיקולים הבאים,
  • 0:42 - 0:45
    שנמצאים בקצה השני של הספקטרום.
  • 0:45 - 0:48
    בעת ייצור חומרים,
  • 0:48 - 0:49
    יש צורך להפיק אותם מהסביבה,
  • 0:49 - 0:53
    ובדרך, נגרמות השפעות שונות על הסביבה.
  • 0:53 - 0:56
    אתם מבינים, כאשר אנחנו צריכים
  • 0:56 - 0:57
    לבצע החלטה מורכבת,
  • 0:57 - 1:00
    רוב האנשים מעדיפים את הפתרונות הפשוטים,
  • 1:00 - 1:03
    ובמקרים רבים מבקשים פתרונות פשוטים.
  • 1:03 - 1:04
    אני עובדת בתחום העיצוב.
  • 1:04 - 1:06
    אני מייעצת למעצבים
  • 1:06 - 1:08
    ולממציאים בנושאי קיימות,
  • 1:08 - 1:09
    וכולם תמיד אומרים לי, "או ליילה,
  • 1:09 - 1:11
    אני פשוט רוצה להשתמש בחומרים ידידותיים לסביבה."
  • 1:11 - 1:14
    ואני עונה, "ובכן, זה מאד מסובך,
  • 1:14 - 1:15
    ונצטרך לדבר במשך ארבע שעות בשיחה
  • 1:15 - 1:17
    על המשמעות האמתית של חומרים ידידותיים לסביבה,
  • 1:17 - 1:19
    כי כל החומרים, בשלב מסויים
  • 1:19 - 1:21
    מגיעים מהטבע,
  • 1:21 - 1:23
    וצורת השימוש בחומר
  • 1:23 - 1:26
    מכתיבה את השפעתו הסביבתית."
  • 1:26 - 1:28
    כך שאנחנו חייבים להסתמך
  • 1:28 - 1:30
    על מסגרות אינטואיטיבית
  • 1:30 - 1:32
    בשעה שאנחנו מקבלים החלטות.
  • 1:32 - 1:34
    ואני אוהבת לקרוא למסגרת האינטואיטיבית הזו
  • 1:34 - 1:37
    הפולקלור הסביבתי שלנו.
  • 1:37 - 1:39
    מדובר בקול הקטן ששומעים בראש,
  • 1:39 - 1:42
    או בתחושת הבטן שלנו
  • 1:42 - 1:43
    שאופיינית לעשיית המעשה הנכון,
  • 1:43 - 1:45
    שמופיע כאשר אנחנו בוחרים בשקית הנייר
  • 1:45 - 1:48
    או כשקונים מכונית חסכונית.
  • 1:48 - 1:51
    והפולקלור הסביבתי הוא בעל חשיבות אמיתית
  • 1:51 - 1:53
    כי אנחנו מנסים לעשות את הדבר הנכון.
  • 1:53 - 1:56
    אבל איך נדע שאנחנו באמת
  • 1:56 - 1:58
    מקטינים את השפעתנו על הסביבה
  • 1:58 - 2:01
    שמעשינו כאנשים בודדים, וכבעלי מקצוע
  • 2:01 - 2:03
    וכחברה, גורמים
  • 2:03 - 2:06
    לסביבה הטבעית?
  • 2:06 - 2:08
    הבעיה עם פולקלור סביבתי היא
  • 2:08 - 2:10
    שהוא נוטה להתבסס על הניסיון האישי שלנו,
  • 2:10 - 2:12
    על דברים ששמענו מאנשים אחרים.
  • 2:12 - 2:14
    לרוב הוא לא מבוסס על נתונים מדעיים.
  • 2:14 - 2:16
    וזה מאד קשה, כי אנחנו חיים
  • 2:16 - 2:18
    בתוך מערכת מסובכת להפליא.
  • 2:18 - 2:20
    ישנה המערכת האנושית
  • 2:20 - 2:22
    המורכבת מהדרך בה אנחנו מתקשרים ומתייחסים זה לזה
  • 2:22 - 2:24
    ומתפקדים כחלק ממבנה חברתי,
  • 2:24 - 2:28
    ישנה המערכת התעשייתית,
    שהיא בעצם הכלכלה כולה,
  • 2:28 - 2:30
    וכל הדברים הללו צריכים לפעול
  • 2:30 - 2:31
    בתוך המערכת הגדולה ביותר,
  • 2:31 - 2:34
    והייתי אומרת, החשובה ביותר,
  • 2:34 - 2:35
    המערכת האקולוגית.
  • 2:35 - 2:37
    וכפי שאתם רואים, הבחירות שאנחנו בוחרים
  • 2:37 - 2:38
    כיחידים,
  • 2:38 - 2:40
    והבחירות שאנחנו עושים
  • 2:40 - 2:42
    בכל עבודה בה אנחנו עוסקים,
  • 2:42 - 2:45
    לא משנה מה מקומנו בחברה,
  • 2:45 - 2:48
    הן בעלות השפעה על כל המערכות הללו.
  • 2:48 - 2:50
    והנקודה היא שאנחנו חייבים למצוא דרכים
  • 2:50 - 2:52
    שיאפשרו לנו להתייחס לבעיות הקיימות
  • 2:52 - 2:55
    על מנת לפתור את ההשפעות של המערכות המסובכות הללו
  • 2:55 - 2:58
    ולבצע בחירות נכונות יותר
  • 2:58 - 3:01
    שבסופו של תהליך יועילו לסביבה.
  • 3:01 - 3:02
    מה שעלינו לעשות הוא ללמוד
  • 3:02 - 3:04
    לעשות יותר בעזרת פחות.
  • 3:04 - 3:06
    האוכלוסייה גדלה,
  • 3:06 - 3:08
    וכולם אוהבים את הטלפונים הסלולריים שלהם,
  • 3:08 - 3:10
    במיוחד כאן.
  • 3:10 - 3:14
    ואנחנו צריכים למצוא דרכים חדשניות על מנת לפתור חלק מהבעיות העומדות בפנינו.
  • 3:14 - 3:17
    וכאן הזמן להציג את התהליך הקרוי חשיבה על מחזור החיים.
  • 3:17 - 3:20
    באופן בסיסי, כל דבר שנוצר
  • 3:20 - 3:23
    עובר מספר שלבים במהלך חייו,
  • 3:23 - 3:24
    ואנחנו משתמשים בתהליך מדעי
  • 3:24 - 3:26
    שנקרה הערכת מחזור חיים,
  • 3:26 - 3:29
    ובארה"ב, אתם קוראים לו ניתוח מחזור חיים,
  • 3:29 - 3:32
    על מנת לקבל תמונה ברורה יותר, של הדרך בה
  • 3:32 - 3:36
    כל פעולה שאנחנו מבצעים בחלקים הטכניים של מערכות אלו
  • 3:36 - 3:38
    משפיעה על הסביבה הטבעית.
  • 3:38 - 3:40
    אנחנו חוזרים כל הדרך בחזרה
  • 3:40 - 3:42
    אל הפקת חומרי הגלם,
  • 3:42 - 3:44
    ואז בוחנים את תהליכי הייצור,
  • 3:44 - 3:46
    בוחנים את תהליכי האריזה והשינוע,
  • 3:46 - 3:48
    השימוש, וסוף החיים,
  • 3:48 - 3:50
    ובכל אחד מהשלבים הללו,
  • 3:50 - 3:52
    הדברים שאנו עושים
  • 3:52 - 3:54
    משפיעים על הסביבה הטבעית,
  • 3:54 - 3:56
    וניתן לעקוב ולראות איך ההשפעות הללו
  • 3:56 - 4:00
    משנות באופן מעשי את המערכות והשירותים
  • 4:00 - 4:02
    שמאפשרים את קיום החיים על פני כדור הארץ.
  • 4:02 - 4:04
    ובדרך זו,
  • 4:04 - 4:08
    למדנו מספר דברים מרתקים.
  • 4:08 - 4:10
    וכיסחנו מספר מיתוסים.
  • 4:10 - 4:15
    בתור התחלה,
    ישנה מילה שנמצאת בשימוש רב.
  • 4:15 - 4:16
    משתמשים בה בשיווק,
  • 4:16 - 4:18
    ומשתמשים בה הרבה, לדעתי, בשיחות שלנו
  • 4:18 - 4:20
    כאשר אנו מדברים על קיימות,
  • 4:20 - 4:23
    והמילה היא חומרים "מתכלים".
  • 4:23 - 4:28
    ההתכלות היא תכונה של החומר,
  • 4:28 - 4:31
    לא מדובר בהגדרה של תועלת סביבתית.
  • 4:31 - 4:33
    תנו לי להסביר.
  • 4:33 - 4:34
    כאשר משהו טבעי,
  • 4:34 - 4:36
    משהו שמיוצר מסיבי תַאִית
  • 4:36 - 4:40
    כמו פרוסת לחם, או כל פסולת מזון,
  • 4:40 - 4:42
    או אפילו פיסת נייר,
  • 4:42 - 4:44
    כאשר משהו טבעי מסיים את חייו
  • 4:44 - 4:47
    בסביבה הטבעית, הוא מתכלה בצורה נורמלית.
  • 4:47 - 4:49
    מולקולות הפחמן שבנו אותו
  • 4:49 - 4:51
    כאשר הוא גדל,
    משתחררות באופן טבעי
  • 4:51 - 4:53
    בחזרה אל האטמוספרה בתור פחמן דו חמצני,
  • 4:53 - 4:55
    אבל מדובר במצב טהור.
  • 4:55 - 4:57
    רוב הדברים הטבעיים
  • 4:57 - 4:58
    לא מסיימים את חייהם בטבע.
  • 4:58 - 5:02
    רוב הדברים, האשפה שאנחנו מייצרים, מסיימים את חייהם במזבלות.
  • 5:02 - 5:04
    המזבלה היא סביבה שונה.
  • 5:04 - 5:06
    במזבלה, אותן מולקולות פחמן
  • 5:06 - 5:08
    מתכלות בצורה שונה,
  • 5:08 - 5:10
    מכיוון שהמזבלה היא סביבה נטולת חמצן.
  • 5:10 - 5:13
    אין בה חמצן. היא דחוסה וחמה.
  • 5:13 - 5:16
    ואותן מולקולות, הופכות לגז מתאן,
  • 5:16 - 5:19
    ומתאן גורם פי 25 יותר
  • 5:19 - 5:21
    לאפקט החממה, בהשוואה לפחמן דו חמצני.
  • 5:21 - 5:24
    כך שכך החסות ומוצרי המזון
  • 5:24 - 5:26
    שזרקנו לאשפה שעשויים
  • 5:26 - 5:27
    מחומרים מתכלים,
  • 5:27 - 5:29
    אם הם יגיעו למזבלה
  • 5:29 - 5:31
    הם יתרמו את חלקם לשינויי האקלים.
  • 5:31 - 5:32
    אתם מבינים, יש כיום מתקנים
  • 5:32 - 5:34
    שיכולים ללכוד את גז המתאן
  • 5:34 - 5:36
    ולייצר ממנו אנרגיה,
  • 5:36 - 5:38
    ולהחליף דלק כמקור לאנרגיה,
  • 5:38 - 5:40
    אבל אנו חייבים להיות חכמים בנושא זה,
  • 5:40 - 5:43
    אנחנו חייבים לזהות את הדרכים בהם ניתן למנף
  • 5:43 - 5:45
    את הדברים שקורים כיום
  • 5:45 - 5:47
    ולהתחיל לעצב מערכות ושרותים
  • 5:47 - 5:49
    שפותרים את הבעיות הללו.
  • 5:49 - 5:52
    מפני שכיום, מה שאנשים עושים הוא להגיד:
  • 5:52 - 5:55
    "בואו נחרים את שקיות הפלסטיק. ניתן לאנשים שקיות נייר
  • 5:55 - 5:57
    כי הן טובות יותר לסביבה."
  • 5:57 - 5:58
    אבל אם זורקים אותן לפח הזבל,
  • 5:58 - 6:00
    והמזבלה העירונית
  • 6:00 - 6:02
    היא מזבלה רגילה,
  • 6:02 - 6:07
    אנחנו מקבלים אפקט שלילי כפול.
  • 6:07 - 6:10
    אני מעצבת מוצר במקצועי.
  • 6:10 - 6:11
    ואז למדתי מדעי החברה.
  • 6:11 - 6:13
    ולכן אני לגמרי מרותקת
  • 6:13 - 6:15
    ממוצרי צריכה, והדרך בה מוצרי צריכה
  • 6:15 - 6:17
    מהם אנחנו מתעלמים
  • 6:17 - 6:18
    וממלאים את חיינו
  • 6:18 - 6:20
    משפיעים על הסביבה הטבעית.
  • 6:20 - 6:23
    והחבר'ה האלה, הם, כמו עבריינים סדרתיים,
  • 6:23 - 6:24
    ואני כמעט בטוחה שלכל היושבים כאן בחדר
  • 6:24 - 6:26
    יש מקרר.
  • 6:26 - 6:28
    לאמריקה יש יכולת מדהימה
  • 6:28 - 6:30
    לגרום למקררים לגדול.
  • 6:30 - 6:32
    בשנים האחרונות, הם גדלו בכ- 28 ליטר
  • 6:32 - 6:34
    בממוצע, בגודל הרגיל
  • 6:34 - 6:35
    של מקרר ביתי.
  • 6:35 - 6:38
    והבעיה היא, שהמקררים כל כך גדולים היום,
  • 6:38 - 6:40
    שקל לנו יותר לקנות מזון נוסף
  • 6:40 - 6:42
    שלא נוכל לאכול או למצוא.
  • 6:42 - 6:43
    יש לי דברים בעומק המקרר שלי
  • 6:43 - 6:46
    ששוכבים שם כבר שנים,
    כן?
  • 6:46 - 6:48
    כך שמה שקורה הוא, שאנחנו מבזבזים יותר מזון.
  • 6:48 - 6:52
    וכפי שהסברתי,
    בזבוז מזון הוא בעיה.
  • 6:52 - 6:55
    לעשה, כאן בארה"ב, 40 אחוז
  • 6:55 - 6:58
    של המזון שנרכש עבור שימוש ביתי מבוזבז.
  • 6:58 - 7:02
    חצי מהמזון המופק בעולם מבוזבז.
  • 7:02 - 7:05
    אלה הנתונים הסטטיסטיים האחרונים של האו"ם.
    עד חצי מהמזון.
  • 7:05 - 7:09
    זה ממש משוגע.
    מדובר ב- 1.3 מיליארד טון של מזון כל שנה.
  • 7:09 - 7:11
    ואני מאשימה את המקררים,
  • 7:11 - 7:13
    ובמיוחד את תרבות המערב,
  • 7:13 - 7:14
    כי קל יותר לבזבז.
  • 7:14 - 7:17
    פועלות כאן הרבה מערכות מורכבות.
  • 7:17 - 7:19
    אני לא רוצה שתחשבו שזה פשטני.
  • 7:19 - 7:22
    אבל המקרר הוא גורם תורם רציני לבעיה,
  • 7:22 - 7:24
    ואחד המאפיינים הבעייתיים
  • 7:24 - 7:26
    הוא מגירת הצינון.
  • 7:26 - 7:27
    לכולכם יש מגירות צינון?
  • 7:27 - 7:29
    המגרה במקרר בה שמים את החסה?
  • 7:29 - 7:31
    החסה נוטה להפוך לסמרטוטית
  • 7:31 - 7:33
    במגירת הצינון, נכון?
  • 7:33 - 7:34
    כן? חסה סמרטוטית?
  • 7:34 - 7:36
    בבריטניה זו בעיה כל כך גדולה
  • 7:36 - 7:38
    שלפני כמה שנים פורסם דו"ח ממשלתי
  • 7:38 - 7:41
    שטען שהגורם השני בחשיבותו
  • 7:41 - 7:43
    לבזבוז מזון באנגליה הוא חסה סמרטוטית.
  • 7:43 - 7:46
    קוראים לו דו"ח החסה הסמרטוטית.
  • 7:46 - 7:48
    הבנתם?
    זו בעיה אמתית, אנשים.
  • 7:48 - 7:50
    החסות הקטנות והמסכנות נזרקות
  • 7:50 - 7:52
    לכל הכיוונים מכיוון שמגירות הצינון
  • 7:52 - 7:55
    לא תוכננו לצנן דברים נכון.
  • 7:55 - 7:57
    צריך אריזה צמודה.
  • 7:57 - 7:59
    צריך, סביבה ללא אויר
  • 7:59 - 8:02
    על מנת למנוע את הפרוק שקורה באופן טבעי.
  • 8:02 - 8:04
    אבל מגירות הצינון, הן סתם מגירות
  • 8:04 - 8:05
    עם אטימה משופרת מעט.
  • 8:05 - 8:07
    בכל מקרה, זו אובססיה שלי.
  • 8:07 - 8:10
    אף פעם אל תזמינו אותי אליכם הביתה,
    כי אני אתחיל לעבור על דברים במקרר שלכם
  • 8:10 - 8:12
    ולחפש עוד בעיות דומות.
  • 8:12 - 8:14
    אבל באופן בסיסי, מדובר בבעיה גדולה.
  • 8:14 - 8:17
    כי כאשר אנחנו מאבדים מוצר כמו חסה במערכת,
  • 8:17 - 8:20
    לא רק שגרמנו להחמרת ההשפעה הסביבתית במזבלות,
  • 8:20 - 8:23
    אלא שיש גם את נושא גידול החסה.
  • 8:23 - 8:26
    השפעת מחזור החיים של החסה היא עצומה.
  • 8:26 - 8:27
    היא מתחילה בבירוא של שדות.
  • 8:27 - 8:30
    וממשיכה בזריעת זרעים, הוספת זרחן,
  • 8:30 - 8:32
    דשן, חומרי מזון, מים, שמש.
  • 8:32 - 8:34
    כל ההשפעות הללו שמגולמות בחסה
  • 8:34 - 8:36
    מתבזבזות במערכת,
  • 8:36 - 8:38
    כך שמדובר בהשפעה סביבתית גדולה בהרבה
  • 8:38 - 8:42
    מאובדן האנרגיה במקרר.
  • 8:42 - 8:45
    כך שאנחנו צריכים לתכנן דברים כאלה בצורה טובה בהרבה
  • 8:45 - 8:48
    אם אנחנו מתכוונים להתחיל להתייחס ברצינות לבעיות הסביבתיות.
  • 8:48 - 8:50
    אפשר להתחיל עם מגירות הצינון וגודל המקרר.
  • 8:50 - 8:52
    לכל האנשים באולם שבמקרה מתכננים מקררים,
  • 8:52 - 8:53
    זה יהיה נהדר.
  • 8:53 - 8:56
    הבעיה היא...
    דמיינו מה היה קורה אם היינו
  • 8:56 - 8:59
    מתחילים לשקול מחדש את כל נושא עיצוב החפצים.
  • 8:59 - 9:03
    אני מתייחסת למקרר כסימן לקִדמה,
  • 9:03 - 9:05
    אבל בפועל לא שינינו את העיצוב
  • 9:05 - 9:07
    של המקררים מאז שנות ה- 50.
  • 9:07 - 9:11
    קרו שינויים קטנים, אבל עדיין מדובר בקופסאות גדולות,
  • 9:11 - 9:12
    קופסאות קרות שמאכסנות דברים בתוכן.
  • 9:12 - 9:14
    דמיינו מצב בו היינו מתחילים באמת
  • 9:14 - 9:17
    לזהות את הבעיות, הללו ולהשתמש בידע
  • 9:17 - 9:21
    כבסיס למציאת פתרונות חדשניים ואלגנטיים
  • 9:21 - 9:24
    מתחום העיצוב שיפתרו את הבעיות הללו.
  • 9:24 - 9:27
    מדובר בשינוי מערכתי שמתחיל בעיצוב,
  • 9:27 - 9:30
    עיצוב שמכתיב את הדרך בה המערכת
  • 9:30 - 9:33
    יכולה להיות הרבה יותר בת קיימא.
  • 9:33 - 9:35
    40 אחוז בזבוז של מזון היא בעיה עצומה.
  • 9:35 - 9:39
    דמיינו שיכולנו לעצב מקרר שיצמצם את הבזבוז בחצי.
  • 9:39 - 9:42
    פריט נוסף שמרתק אותי
  • 9:42 - 9:43
    הוא קומקום המים החשמלי,
  • 9:43 - 9:44
    גיליתי לאחרונה
  • 9:44 - 9:47
    שלא משתמשים בקומקומים חשמליים כאן בארה"ב, נכון?
  • 9:47 - 9:49
    אבל משתמשים בהם המון בבריטניה
  • 9:49 - 9:52
    ב- 97% מהבתים
  • 9:52 - 9:55
    בבריטניה יש קומקום חשמלי.
  • 9:55 - 9:56
    הם מאד פופולריים.
  • 9:56 - 9:59
    ואם הייתי עובדת בחברת עיצוב
  • 9:59 - 10:01
    או כמעצבת, שמעצבת קומקומים כאלה,
  • 10:01 - 10:03
    והם היו רוצים לעצב קומקומים אקולוגיים,
  • 10:03 - 10:04
    הם ברוב המקרים יבקשו ממני שני דברים.
  • 10:04 - 10:08
    הם יגידו: ליילה, איך אני הופך את הקומקום ליעיל מבחינה טכנית?"
  • 10:08 - 10:11
    כי ברור שבזבוז אנרגיה הוא הבעיה העיקרית של המוצר.
  • 10:11 - 10:14
    או, "איך נשתמש בחומרים ירוקים?
  • 10:14 - 10:17
    איך אני משתמש בחומרים ירוקים
  • 10:17 - 10:19
    בתהליך הייצור?"
  • 10:19 - 10:20
    האם אתם הייתם שואלים את השאלות הללו?
  • 10:20 - 10:23
    הן נשמעות הגיוניות? נכון.
  • 10:23 - 10:26
    ואני הייתי עונה, "אתם מתייחסים לבעיה הלא נכונה."
  • 10:26 - 10:28
    כי הבעיה היא בשימוש.
  • 10:28 - 10:31
    הבעיה היא בדרך בה אנשים משתמשים במוצר.
  • 10:31 - 10:32
    65% מהבריטים
  • 10:32 - 10:35
    מודים שהם ממלאים את הקומקום יותר מדי
  • 10:35 - 10:37
    גם כשהם רוצים לשתות רק כוס תה אחת.
  • 10:37 - 10:40
    כל המים הנוספים שמורתחים
  • 10:40 - 10:44
    צורכים אנרגיה,
    ומישהו חישב
  • 10:44 - 10:47
    שיום אחד של צריכת אנרגיה מיותרת
  • 10:47 - 10:49
    מהרתחת קומקומים,
  • 10:49 - 10:51
    מספיקה על מנת להאיר את כל פנסי הרחוב
  • 10:51 - 10:54
    באנגליה במשך הלילה.
  • 10:54 - 10:56
    אבל זו הנקודה.
  • 10:56 - 10:58
    יש כאן כשל בממשק המוצר והמשתמש.
  • 10:58 - 11:01
    ויש לנו כשל במערכת המוצר של הקומקומים,
  • 11:01 - 11:04
    והם כל כך נפוצים, שאנחנו אפילו מודעים לזה שהם שם.
  • 11:04 - 11:07
    והבחור שם, הוא מודע אליהם.
    קוראים לו סימון.
  • 11:07 - 11:10
    סימון עובד עבור חברת החשמל של בריטניה.
  • 11:10 - 11:12
    הוא אחראי על ניטור
  • 11:12 - 11:15
    ייצור החשמל במערכת
  • 11:15 - 11:16
    על מנת לוודא שמיוצר מספק חשמל
  • 11:16 - 11:18
    על מנת לספק אנרגיה לכל הבתים.
  • 11:18 - 11:20
    הוא צופה גם בטלוויזיה.
  • 11:20 - 11:22
    והסיבה היא שיש תופעה ייחודית
  • 11:22 - 11:24
    שקורה בבריטניה,
  • 11:24 - 11:28
    ברגע שתכנית טלוויזיה פופולרית מסתיימת,
  • 11:28 - 11:30
    ברגע שמתחילה הפסקת הפרסומות,
  • 11:30 - 11:32
    סימון חייב למהר
  • 11:32 - 11:35
    ולקנות אנרגיה אטומית מצרפת,
  • 11:35 - 11:38
    כי כולם בבריטניה מפעילים את הקומקומים שלהם
  • 11:38 - 11:40
    בדיוק באותו הזמן.
  • 11:40 - 11:42
    (צחוק)
  • 11:42 - 11:48
    מליון וחצי קומקומים, בעיה גדולה.
  • 11:48 - 11:52
    דמיינו לכם שאתם הייתם מעצבים את הקומקומים החשמליים,
  • 11:52 - 11:55
    הייתם מוצאים דרך לפתור את הבעיות הללו,
  • 11:55 - 11:57
    מכיוון שמדובר בבעיה שמפעילה לחץ עצום
  • 11:57 - 11:59
    על המערכת,
  • 11:59 - 12:02
    רק משום שהמוצר לא מתייחס לבעייה
  • 12:02 - 12:04
    שהוא ייצור מעצם קיומו בעולם.
  • 12:04 - 12:07
    אני בדקתי מספר דגמים של קומקומים שנמכרים בחנויות,
  • 12:07 - 12:09
    ומצאתי שיש בהם קו שמראה מה כמות המים המינימלית,
  • 12:09 - 12:10
    והסימן שאמור להראות לכם
  • 12:10 - 12:12
    כמה מים יש לשים בקומקום,
  • 12:12 - 12:15
    מראה על כמות שבין 2 ל- 5.5 כוסות מים
  • 12:15 - 12:18
    עבור הכנת כוס תה אחת.
  • 12:18 - 12:21
    כך שהקומקום שלפנינו הוא דוגמה של מוצר
  • 12:21 - 12:23
    שלמעשה מכיל שני מכלים.
  • 12:23 - 12:25
    הראשון הוא מכל ההרתחה, והשני הוא מכל אכסון המים.
  • 12:25 - 12:28
    המשתמש צריך ללחוץ על הכפתור
  • 12:28 - 12:29
    על מנת לגרום למים לרתוח,
  • 12:29 - 12:31
    והמשמעות היא, שמכיוון שכולנו עצלנים,
  • 12:31 - 12:33
    נמלא בדיוק מה שאתם צריכים.
  • 12:33 - 12:35
    ואני קוראת למוצרים כאלו מוצרים משני התנהגות:
  • 12:35 - 12:37
    מוצרים, מערכות או שירותים
  • 12:37 - 12:41
    שמתערבים ופותרים את הבעיה מראש.
  • 12:41 - 12:44
    מדובר בזירה טכנולוגית,
  • 12:44 - 12:46
    כך שברור שהדברים הללו פופולריים למדי,
  • 12:46 - 12:48
    אבל אני חושבת שאם נמשיך
  • 12:48 - 12:50
    לעצב, לקנות ולהשתמש ולזרוק
  • 12:50 - 12:52
    את המוצרים הללו בקצב בנוכחי,
  • 12:52 - 12:55
    שהוא מהיר ביותר,
  • 12:55 - 12:56
    ישנם 7 מיליארד איש
  • 12:56 - 12:58
    שחיים על פני כדור הארץ כיום.
  • 12:58 - 13:00
    יש 6 מיליארד מנויי טלפון סלולרי
  • 13:00 - 13:04
    נכון לשנה שעברה.
  • 13:04 - 13:07
    כל שנה, 1.5 מיליארד טלפונים סלולריים
  • 13:07 - 13:08
    יורדים מפס הייצור,
  • 13:08 - 13:11
    וישנן חברות שמדווחות שקצב הייצור שלהן
  • 13:11 - 13:13
    גבוה מקצב הלידות בעולם.
  • 13:13 - 13:16
    152 מיליון טלפונים נזרקו בארה"ב בשנה שעברה,
  • 13:16 - 13:18
    רק 11% מוחזרו.
  • 13:18 - 13:21
    אני מגיעה מאוסטרליה.
    גרים שם 22 מיליון איש -- אל תצחקו --
  • 13:21 - 13:24
    ודווח ש- 22 מיליון טלפונים
  • 13:24 - 13:27
    מאוחסנים במגירות בבתים.
  • 13:27 - 13:31
    אנחנו חייבים למצוא דרכים לפתרון הבעיות שנובעות מהטלפונים,
  • 13:31 - 13:34
    כי מדובר במוצרים מורכבים.
  • 13:34 - 13:37
    הם מכילים כל כך הרבה בתוכם.
  • 13:37 - 13:41
    זהב!
    ידעתם שיותר זול כיום
  • 13:41 - 13:44
    להפיק זהב מטון של טלפונים סלולריים ישנים
  • 13:44 - 13:47
    מאשר מטון של עפרות זהב?
  • 13:47 - 13:50
    ישנם מספר חומרים מורכבים ויקרים
  • 13:50 - 13:51
    שנמצאים בתוך הטלפונים,
  • 13:51 - 13:54
    כך שחשוב שנעודד את המחזור שלהם,
  • 13:54 - 13:56
    כי זו היא החלופה.
  • 13:56 - 13:58
    זוהי קהילה בגאנה,
  • 13:58 - 14:00
    ופסולת אלקטרונית (e-waste)
  • 14:00 - 14:02
    על פי דוחות האו"ם
  • 14:02 - 14:05
    נסחרת בכמויות של 50 מיליון טון.
  • 14:05 - 14:06
    כך הם מפיקים את הזהב
  • 14:06 - 14:08
    ואת שאר החומרים היקרים.
  • 14:08 - 14:10
    הם שורפים את הפסולת האלקטרונית
  • 14:10 - 14:12
    במקומות פתוחים.
  • 14:12 - 14:15
    מדובר בקהילות שלמות, והתופעה קורה ברחבי העולם.
  • 14:15 - 14:17
    ומכיוון שאנחנו לא רואים את ההשלכות
  • 14:17 - 14:19
    של הבחירות שאנחנו מבצעים בתור מעצבים,
  • 14:19 - 14:22
    בתור אנשי עסקים, בתור צרכנים,
  • 14:22 - 14:23
    תוצאות מרוחקות כאלה קורות,
  • 14:23 - 14:26
    ועולות בחיי אדם.
  • 14:26 - 14:30
    כך שאנחנו חייבים למצוא דרכים חכמות יותר, מערכתיות יותר,
  • 14:30 - 14:33
    פתרונות חדשניים יותר לבעיות הללו,
  • 14:33 - 14:37
    אם אנחנו שואפים לחיים ברי קיימא בעולם.
  • 14:37 - 14:41
    דמיינו אם, ביום בו קניתם את הטלפון שלכם,
  • 14:41 - 14:43
    את הטלפון החדש שהחליף את הטלפון הישן --
  • 14:43 - 14:45
    אחרי 15 עד 18 חודשים בממוצע
  • 14:45 - 14:47
    אנשים מחליפים את הטלפון שלהם, דרך אגב --
  • 14:47 - 14:50
    כך שאם אנחנו רוצים להמשיך לצרוך
  • 14:50 - 14:52
    טלפונים סלולריים בקצב הזה, אנחנו חייבים
  • 14:52 - 14:54
    לחפש דרכים לסגור את מעגל החיים במערכות הללו.
  • 14:54 - 14:56
    האנשים שמייצרים את הטלפונים הללו,
  • 14:56 - 14:58
    ואני בטוחה שחלקם נמצאים אתנו באולם כיום,
  • 14:58 - 15:01
    יכולים לנסות וליצור מה שמכונה מערכות במעגל סגור,
  • 15:01 - 15:02
    או שרותי מערכות יצור,
  • 15:02 - 15:05
    זיהוי הדרישה בשוק
  • 15:05 - 15:06
    דרישה שאינה עומדת להיעלם,
  • 15:06 - 15:09
    ועיצוב מוצר שיפתור את הבעיה.
  • 15:09 - 15:12
    עיצוב מכוון לפירוק, עיצוב למשקל נמוך.
  • 15:12 - 15:14
    שמענו על כמה מהגישות הללו
  • 15:14 - 15:17
    שמיושמות כיום במכוניות של טסלה.
  • 15:17 - 15:19
    הגישות האלו אינן קשות ליישום,
  • 15:19 - 15:21
    אבל הן דורשות את הבנת המערכת
  • 15:21 - 15:24
    וחיפוש פתרונות ברי יישום, שנובעים מדרישות השוק
  • 15:24 - 15:26
    ומציעות חלופות לצרכנים
  • 15:26 - 15:29
    הם השלב הראשון בדרך לשינוי הרדיקלי
  • 15:29 - 15:31
    של תפיסת העולם ברת הקיימא,
  • 15:31 - 15:33
    כי אני עצובה לבשר לכם:
  • 15:33 - 15:35
    תרבות הצריכה היא הבעיה העיקרית שלנו.
  • 15:35 - 15:41
    אבל עיצוב הוא אחד מהפתרונות הטובים ביותר.
  • 15:41 - 15:43
    המוצרים הללו נמצאים בכל מקום.
  • 15:43 - 15:46
    על ידי זיהוי דרכים חלופיות לעשיית הדברים,
  • 15:46 - 15:47
    ניתן באמת להתחיל ולחדש,
  • 15:47 - 15:49
    ואני אומרת שבאמת נתחיל לחדש.
  • 15:49 - 15:51
    אני בטוחה שכל מי שיושב בחדר היום הוא אדם יצירתי.
  • 15:51 - 15:53
    אבל אם נבחן אם אתם משתמשים בפתרונות ברי קיימא
  • 15:53 - 15:56
    כמדד, כקריטריון בדיקה
  • 15:56 - 16:00
    לשם יצירת פתרונות מערכתיים,
  • 16:00 - 16:03
    כי כפי שהדגמתי קודם עם המוצרים שתיארתי,
  • 16:03 - 16:07
    הם חלק מהבעיה הגדולה.
  • 16:07 - 16:09
    ואנחנו צריכים לבחון את כל חיינו
  • 16:09 - 16:10
    את כל הדברים שעשינו.
  • 16:10 - 16:12
    אם צריך לבחור בין נייר ופלסטיק --
  • 16:12 - 16:15
    ברור ששקית רב פעמית עדיפה בהרבה --
  • 16:15 - 16:18
    כך ששקית הנייר היא הבחירה הרעה,
  • 16:18 - 16:20
    והנייר הוא רע כי משקלו
  • 16:20 - 16:22
    גבוה פי 4 עד 10 ממשקל הפלסטיק,
  • 16:22 - 16:25
    וכשנשווה את שתי השקיות,
    מבחינת מחזור החיים,
  • 16:25 - 16:28
    קילו פלסטיק וקילו נייר,
  • 16:28 - 16:29
    אז הנייר עדיף בהרבה,
  • 16:29 - 16:32
    אבל השימוש של שקית פלסטיק או נייר
  • 16:32 - 16:35
    לנשיאת מצרכים הביתה, אינה נעשית עם קילו מכל חומר.
  • 16:35 - 16:37
    מדובר בכמות קטנה מאד של פלסטיק
  • 16:37 - 16:39
    ודי הרבה יותר נייר.
  • 16:39 - 16:42
    מכיוון שהשימוש מגדיר את ההשפעה הסביבתית,
  • 16:42 - 16:45
    וסיפרתי קודם שהמעצבים תמיד מבקשים ממני להשתמש בחומרים אקולוגיים.
  • 16:45 - 16:48
    אני עונה, יש רק מספר קטן של חומרים מהם אתם חייבים להימנע.
  • 16:48 - 16:50
    שאר החומרים, תלויים בצורת השימוש,
  • 16:50 - 16:53
    ובסופו של דבר, כל מה שאנחנו מעצבים ומייצרים בכלכלה
  • 16:53 - 16:55
    או רוכשים כצרכנים, נעשה עבור מטרה מסוימת.
  • 16:55 - 16:57
    אנחנו רוצים משהו, ולכן אנחנו קונים אותו.
  • 16:57 - 17:00
    כך שפרוק הבעיה לגורמים, ומתן
  • 17:00 - 17:04
    פתרונות חכמים, אלגנטיים, מתוחכמים
  • 17:04 - 17:07
    שמביאים בחשבון את כל המערכת
  • 17:07 - 17:10
    ואת כל מחזור החיים של המוצר, את הכל,
  • 17:10 - 17:13
    כל הדרך החל מהפקת חומרים וכלה בפרוק המוצר,
  • 17:13 - 17:16
    נוכל להתחיל ולמצוא פתרונות יצירתיים באמת.
  • 17:16 - 17:18
    ורציתי שתחשבו על משהו מאד קצר
  • 17:18 - 17:22
    שאמר לי מעצב עמו עבדתי לאחרונה, מעצב בכיר.
  • 17:22 - 17:25
    אני אמרתי: "מדוע אתה לא מעצב מוצרים ברי-קיימא? אני יודעת שאתה מכיר את הנושא."
  • 17:25 - 17:29
    והוא ענה, "האמת היא שהגשתי פרויקט בר קיימא ללקוח לא מזמן,
  • 17:29 - 17:31
    והוא פנה אלי ואמר לי,
  • 17:31 - 17:33
    'אני יודע שהמוצר יעלה לי פחות,
  • 17:33 - 17:34
    ואני יודע שהוא ימכור יותר טוב,
  • 17:34 - 17:39
    אבל אנחנו לא חלוצים,
    כי לחלוצים תקועים חצים בגב.'"
  • 17:39 - 17:41
    אני חושבת שהחדר כאן מלא בחלוצים,
  • 17:41 - 17:44
    ואני מקווה שיש עוד חלוצים מחוץ לאולם,
    כי אנחנו צריכים לפתור את הבעיות האלו.
  • 17:44 - 17:45
    תודה לכם.
  • 17:45 - 17:50
    (מחיאות כפיים)
Title:
נייר עדיף על פלסטיק? איך לחשוב מחדש על הפולקלור הסביבתי
Speaker:
ליילה אקארוגלו
Description:

רובנו רוצים לעזור לסביבה. אבל הדברים אינם פשוטים כמו בחירת שקית מנייר, אומרת אסטרטגית הקיימות לילה אקרוגלו. היא קוראת לנו לעזוב את האמונות הטפלות שלנו בנושאי הסביבה, ולחשוב על התמונה הגדולה על מנת ליצור מערכות ומוצרים שיפחיתו את הלחץ על הסביבה.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
18:07

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.