Return to Video

האם נוכל ליצור חושים חדשים לאדם?

  • 0:01 - 0:06
    אנו עשויים מדברים מאוד קטנים,
  • 0:06 - 0:08
    אבל נמצאים ביקום מאוד גדול,
  • 0:08 - 0:13
    והאמת היא שאנו לא מצטיינים
    במיוחד בהבנת המציאות
  • 0:13 - 0:14
    בשני סדרי-הגודל הללו,
  • 0:14 - 0:16
    וזה מפני שמוחותינו
  • 0:16 - 0:20
    לא מפותחים מספיק לתפיסת
    המציאות בסדרי-גודל אלו.
  • 0:20 - 0:24
    במקום זה, אנו לכודים בתוך הפיסה
    הצרה הזו של תפיסת המציאות
  • 0:24 - 0:26
    ממש באמצע.
  • 0:27 - 0:31
    אבל גם זה מוזר כי אפילו באותה
    פיסת מציאות שנחשבת אצלנו לביתית,
  • 0:31 - 0:34
    אנו לא מבחינים ברוב הפעילות שמתרחשת.
  • 0:34 - 0:38
    קחו למשל את צבעי העולם.
  • 0:38 - 0:42
    אלו הם גלי אור, קרינה אלקטרומגנטית
    המוחזרת מעצמים
  • 0:42 - 0:46
    והיא פוגעת בקולטנים יעודיים
    בחלק האחורי של עינינו.
  • 0:46 - 0:49
    אבל אנו לא רואים את כל הגלים.
  • 0:49 - 0:51
    למעשה, מה שאנו רואים
  • 0:51 - 0:55
    הוא פחות מ-10 טריליוניות ממה שקיים.
  • 0:55 - 0:58
    כך שיש גלי רדיו וגלי-מיקרו וקרני-X
  • 0:58 - 1:02
    וקרני גאמא שעוברים
    דרך גופכם ברגע זה
  • 1:02 - 1:05
    ואתם לחלוטין לא מודעים להם,
  • 1:05 - 1:08
    כי אין לכם את הקולטנים
    הביולוגיים המתאימים
  • 1:08 - 1:09
    כדי לגלותם.
  • 1:10 - 1:12
    ישנן אלפי שיחות סלולר העוברות
  • 1:12 - 1:14
    דרככם ממש עכשיו,
  • 1:14 - 1:16
    ואתם כלל לא מודעים לזה.
  • 1:16 - 1:20
    וזה לא שהדברים הללו
    בלתי נראים מטבעם.
  • 1:20 - 1:25
    במציאות של נחשים יש חלק מהאינפרא-אדום,
  • 1:25 - 1:29
    ובמציאות של דבורים יש חלק מהאולטרה-סגול,
  • 1:29 - 1:32
    וכידוע אנו מתקינים
    מכשירים בלוח-המחוונים
  • 1:32 - 1:35
    של מכוניותינו כדי לגלות
    אותות מתחום הרדיו,
  • 1:35 - 1:39
    ואנו מתקינים מכשירים
    בבתי-חולים כדי לגלות קרני-X.
  • 1:39 - 1:42
    אבל אתם לא יכולים לחוש אותם בעצמכם,
  • 1:42 - 1:43
    לפחות עדיין לא,
  • 1:43 - 1:47
    כי אתם לא מצויידים בחיישנים המתאימים.
  • 1:47 - 1:52
    פירוש הדבר הוא שחוויית המציאות שלנו
  • 1:52 - 1:55
    מוגבלת על-ידי הביולוגיה שלנו,
  • 1:55 - 1:58
    וזה בניגוד לתחושה הטבעית שלנו
  • 1:58 - 2:00
    שהעיניים שלנו, אוזנינו וקצות אצבעותינו
  • 2:00 - 2:04
    פשוט קולטים את המציאות האובייקטיבית
    כפי שהיא קיימת שם בחוץ.
  • 2:04 - 2:10
    אבל מוחותינו דוגמים
    רק חלק קטן מהעולם.
  • 2:10 - 2:12
    בעולם החיות,
  • 2:12 - 2:15
    חיות שונות קולטות חלקים שונים של המציאות.
  • 2:15 - 2:18
    בעולמה העיוור והחרש של הקרצייה,
  • 2:18 - 2:23
    האותות החשובים הם טמפרטורה וחומצת שומן;
  • 2:23 - 2:26
    בעולמו של דג knifefish,
  • 2:26 - 2:31
    המציאות הנקלטת בחושים שלו צבועה
    בצבעים עזים כתוצאה משדות חשמליים;
  • 2:31 - 2:33
    ועבור העטלף קולט ההד,
  • 2:33 - 2:37
    המציאות שלו מורכבת מגלי קול.
  • 2:37 - 2:42
    זוהי פיסה מהמערכת האקולוגית
    שלהם שהם יכולים לקלוט,
  • 2:42 - 2:43
    ובמדע יש לנו מילה לזה.
  • 2:43 - 2:45
    היא נקראת אומוולט,
  • 2:45 - 2:49
    שהיא מילה גרמנית לעולם שנקלט בחושים.
  • 2:49 - 2:52
    כפי הנראה, כל בעל-חיים מניח
  • 2:52 - 2:56
    שהאומוולט שלו היא כל המציאות
    האובייקטיבית הקיימת,
  • 2:56 - 2:58
    כי למה שמישהו יעלה בדעתו
  • 2:58 - 3:01
    שקיים משהו מעבר למה שאנו קולטים בחושינו?
  • 3:01 - 3:04
    במקום זה, אנו פשוט מקבלים את המציאות
  • 3:04 - 3:07
    כפי שהיא מוצגת בפנינו.
  • 3:07 - 3:10
    הבה נתוודע יותר לסוגיה.
  • 3:10 - 3:12
    תחשבו שאתם כלב גישוש.
  • 3:13 - 3:15
    כל עולמך סובב סביב ריח.
  • 3:15 - 3:20
    יש לך חוטם ארוך שיש בו
    200 מיליון קולטני ריח
  • 3:20 - 3:24
    ויש לך נחיריים לחים המושכים
    ולוכדים מולקולות ריח,
  • 3:24 - 3:28
    ובנחיריים שלך יש אפילו חריצים
    כך שתוכל לשאוף אויר מלוא הנחיריים.
  • 3:28 - 3:31
    בשבילך הכל זה ריח.
  • 3:31 - 3:35
    יום אחד, יש לך התגלות.
  • 3:35 - 3:39
    אתה מביט בבעלך האדם ואתה חושב,
  • 3:39 - 3:43
    "איך זה להיות עם אף פתטי ומדולדל של אדם?
  • 3:43 - 3:45
    (צחוק)
  • 3:45 - 3:48
    איך זה לשאוף אויר באופן קלוש באף הקטן?
  • 3:48 - 3:52
    איך הוא לא מגלה שיש
    חתול במרחק 100 מטר,
  • 3:52 - 3:56
    או שהשכן שלך היה בדיוק
    בנקודה זו לפני 6 שעות?"
  • 3:56 - 3:58
    (צחוק)
  • 3:58 - 4:01
    כך, בהיותנו בני-אדם,
  • 4:01 - 4:03
    מעולם לא חווינו את עולם הריחות,
  • 4:03 - 4:06
    ולכן אנו לא מרגישים בחסרונו,
  • 4:06 - 4:10
    מאחר ואנו נטועים עמוק
    בתוך האומוולט שלנו.
  • 4:10 - 4:14
    אבל השאלה היא האם
    אנו חייבים להיות תקועים שם?
  • 4:14 - 4:19
    בתור חוקר מערכות עצבים,
    אני מתעניין בכיצד טכנולוגיה
  • 4:19 - 4:21
    עשויה להרחיב את האומוולט,
  • 4:21 - 4:25
    וכיצד זה עשוי לשנות
    את חוויית המין האנושי.
  • 4:26 - 4:30
    אנו כבר יודעים שניתן לזווג
    בין טכנולוגיה לביולוגיה,
  • 4:30 - 4:34
    כי ישנם מאות אלפים המסתובבים
  • 4:34 - 4:37
    עם שמיעה וראיה מלאכותיות.
  • 4:37 - 4:42
    לוקחים מיקרופון והופכים את האות לדיגיטלי,
  • 4:42 - 4:45
    ושמים אלקטרודה ישירות
    לתוך האוזן הפנימית.
  • 4:45 - 4:48
    או, עם השתלה רשתית,
    לוקחים מצלמה
  • 4:48 - 4:51
    והופכים את האות לדיגיטלי,
    ואז מחברים את האלקטרודות
  • 4:51 - 4:54
    ישירות לתוך עצב-הראיה.
  • 4:54 - 4:58
    עד לפני 15 שנה, היו הרבה מדענים
  • 4:58 - 5:02
    שסברו שטכנולוגיות כאלו לא יעבדו.
  • 5:02 - 5:07
    מדוע? כי טכנולוגיות אלו
    מדברות בשפת עמק הסיליקון,
  • 5:07 - 5:12
    וזה לא בדיוק הניב של
    איברי החישה הביולוגיים שלנו.
  • 5:12 - 5:15
    אבל העובדה היא שזה עובד;
  • 5:15 - 5:19
    המוח מפענח כיצד להשתמש באותות בסדר.
  • 5:20 - 5:21
    אז כיצד אנו עושים זאת?
  • 5:22 - 5:23
    הנה הסוד שבעניין:
  • 5:23 - 5:29
    המוח שלנו לא שומע או רואה את כל זה.
  • 5:29 - 5:35
    המוח נעול בתוך כספת של
    דממה וחושך בתוך הגולגולת.
  • 5:35 - 5:39
    כל מה שהוא רואה זה
    אותות אלקטרוכימיים
  • 5:39 - 5:42
    המגיעים דרך כבלי נתונים שונים,
  • 5:42 - 5:46
    ועליו לעבוד רק עם זה
    ולא עם שום דבר אחר.
  • 5:47 - 5:49
    באופן פלאי,
  • 5:49 - 5:52
    המוח ממש מצטיין בנטילת אותם אותות
  • 5:52 - 5:55
    ובמיצוי תבניות מהם ומתן משמעויות,
  • 5:55 - 5:59
    כך שהוא לוקח את הקוסמוס
    הפנימי הזה ומרכיב ממנו סיפור
  • 5:59 - 6:04
    זה, העולם הסובייקטיבי שלנו.
  • 6:04 - 6:06
    אבל הנקודה החשובה היא זו:
  • 6:06 - 6:10
    מוחנו לא יודע ולא איכפת לו
  • 6:10 - 6:13
    מהיכן הוא מקבל את הנתונים.
  • 6:13 - 6:17
    כל מידע שמגיע, הוא רק
    מפענח מה לעשות איתו.
  • 6:17 - 6:20
    זוהי מכונה מאוד יעילה.
  • 6:20 - 6:24
    עקרונית זהו התקן חישוב למטרות כלליות,
  • 6:24 - 6:26
    והוא פשוט לוקח כל דבר
  • 6:26 - 6:29
    ומפענח מה עליו לעשות עם זה,
  • 6:29 - 6:33
    וזה, כמדומני, משחרר את הטבע
  • 6:33 - 6:37
    מהמלאכה של יצירת
    ערוצי-קלט מסוגים שונים.
  • 6:37 - 6:40
    אני מכנה זאת מודל ה-P.H. של אבולוציה,
  • 6:40 - 6:42
    ואני לא רוצה להיות טכני מדי,
  • 6:42 - 6:45
    אבל P.H. זה ראש תפוח אדמה,
  • 6:45 - 6:49
    ואני משתמש במונח זה כדי
    להדגיש שכל החיישנים הללו
  • 6:49 - 6:52
    שאנו מכירים ואוהבים, כמו העיניים,
    האוזניים, קצות האצבעות,
  • 6:52 - 6:57
    הם רק התקנים היקפיים של "הכנס והפעל":
  • 6:57 - 7:00
    אנו מתחברים אליהם ואנו מוכנים לפעולה.
  • 7:00 - 7:05
    המוח מפענח מה לעשות עם המידע שנכנס.
  • 7:06 - 7:08
    וכאשר בודקים מה קורה אצל החיות,
  • 7:08 - 7:11
    מוצאים הרבה התקנים היקפיים.
  • 7:11 - 7:15
    כך שלנחשים יש שקעי חום
    כדי לגלות גלי אינפרא-אדום,
  • 7:15 - 7:18
    ולדג knifefish יש
    קולטני שדות חשמליים,
  • 7:18 - 7:21
    ולחפרפרת עם אף בצורת כוכב
  • 7:21 - 7:24
    יש את התוספת בעלת 22 האצבעות שבאמצעותן
  • 7:24 - 7:27
    היא חשה את הסביבה ובונה
    תמונה תלת-מימדית של העולם,
  • 7:27 - 7:31
    ולציפורים רבות יש תחמוצת-ברזל
    כך שהן יכולות להתמצא
  • 7:31 - 7:34
    על-פי השדה המגנטי של כדור-הארץ.
  • 7:34 - 7:38
    כל זה אומר שהטבע לא צריך כל הזמן
  • 7:38 - 7:40
    לתכנן מחדש את המוח.
  • 7:40 - 7:45
    במקום זה, כאשר עיקרון
    פעולת המוח כבר נקבע,
  • 7:45 - 7:49
    כל מה שהטבע צריך לדאוג לו
    הוא לבנות התקנים חדשים.
  • 7:49 - 7:52
    משמעות כל הדברים היא זו:
  • 7:52 - 7:54
    הלקח שמבצבץ מכל זה
  • 7:54 - 7:58
    הוא שאין שום דבר מיוחד ובסיסי
  • 7:58 - 8:01
    בביולוגיה שאנו נושאים עימנו.
  • 8:01 - 8:03
    היא רק מה שירשנו
  • 8:03 - 8:06
    בדרך הפתלתלה של האבולוציה.
  • 8:06 - 8:10
    אבל לדעתי אין אנו חייבים
    להיות תקועים איתה,
  • 8:10 - 8:12
    וההוכחה הכי טובה לכך
  • 8:12 - 8:14
    מגיעה ממה שקרוי תחליף חושי.
  • 8:14 - 8:18
    זה מתייחס להזנת מידע למוח באמצעות
  • 8:18 - 8:20
    ערוצים חושיים לא רגילים,
  • 8:20 - 8:23
    והמוח פשוט יודע לפענח מה לעשות איתו.
  • 8:23 - 8:26
    זה עשוי להישמע דימיוני,
  • 8:26 - 8:31
    אבל המאמר הראשון שהראה זאת
    פורסם בכתב-העת Nature ב-1969.
  • 8:32 - 8:34
    מדען בשם פול באקי ריטה
  • 8:34 - 8:38
    הושיב עיוורים בכסא
    לטיפול שיניים שעבר הסבה,
  • 8:38 - 8:40
    התקין הזנת-מידע דרך וידאו
  • 8:40 - 8:42
    ושם משהו מול המצלמה,
  • 8:42 - 8:45
    והנבדק היה אמור לחוש שאותו משהו
  • 8:45 - 8:48
    נתקע לו בגב באמצעות סולנואידים.
  • 8:48 - 8:50
    כך שאם מנענעים כוס קפה מול המצלמה,
  • 8:50 - 8:52
    הנבדק יחוש זאת בגבו,
  • 8:52 - 8:55
    ובאופן מפתיע, אנשים
    עיוורים נהיו די טובים
  • 8:55 - 8:59
    בלקבוע מה נמצא מול המצלמה
  • 8:59 - 9:03
    רק עלי-ידי התחושה שנוצרה להם בגב.
  • 9:03 - 9:06
    יש עכשיו הרבה גרסאות מודרניות של זה.
  • 9:06 - 9:10
    המשקפיים הקוליים נוטלים
    את תמונת הסביבה מלפנים
  • 9:10 - 9:12
    והופכים אותה לנוף קולי,
  • 9:12 - 9:15
    כך שכאשר העצמים נעים,
    מתקרבים ומתרחקים,
  • 9:15 - 9:17
    שומעים מין בזז, בזז, בזז.
  • 9:17 - 9:19
    זה נשמע כאילו יש בליל של צלילים,
  • 9:19 - 9:23
    אבל לאחר כמה שבועות,
    עיוורים מתחילים להבין
  • 9:23 - 9:25
    די טוב מה נמצא לפניהם רק
  • 9:25 - 9:28
    בהתבסס על מה שהם שומעים.
  • 9:28 - 9:30
    וזה לא חייב להיות דרך האוזניים:
  • 9:30 - 9:33
    מערכת זו עושה שימוש ברשת מישוש חשמלית
  • 9:33 - 9:37
    כך שמה שמופיע בתמונת הוידאו,
    חשים אותו על המצח.
  • 9:37 - 9:40
    מדוע מצח? כי המצח
    לא משמש למשהו אחר.
  • 9:40 - 9:44
    הגירסה האחרונה קרויה ממשק-מוח,
  • 9:44 - 9:48
    שזה רשת חשמלית
    קטנה היושבת על הלשון,
  • 9:48 - 9:52
    ונתוני הוידאו הופכים
    למין אותות מישוש חשמליים,
  • 9:52 - 9:58
    שעיוורים מצטיינים כל-כך בשימוש
    בזה עד שהם מצליחים לקלוע סל,
  • 9:58 - 10:02
    או שהם מצליחים לנווט דרך
    מסלולי מכשולים מורכבים.
  • 10:03 - 10:08
    הם מצליחים לראות באמצעות לשונותיהם.
  • 10:08 - 10:10
    זה נשמע הזוי לגמרי, נכון?
  • 10:10 - 10:13
    אבל תזכרו שכל הראיה היא בעצם
  • 10:13 - 10:17
    אותות אלקטרוכימיים החגים במוח.
  • 10:17 - 10:19
    המוח אינו יודע מהיכן מגיעים האותות.
  • 10:19 - 10:23
    הוא רק מפענח מה לעשות איתם.
  • 10:23 - 10:28
    לכן אני שואף במעבדה שלי
    ליצור תחליף עבור החרשים,
  • 10:28 - 10:31
    וזה מיזם שנטלתי על עצמי
  • 10:31 - 10:34
    ביחד עם סטודנט למחקר, סקוט נוביק,
  • 10:34 - 10:37
    שמקדם את הנושא כעבודת מחקר לתואר שלו.
  • 10:37 - 10:39
    וזה מה שהוא רוצה לעשות:
  • 10:39 - 10:43
    להמיר קולות מהסביבה באופן כזה
  • 10:43 - 10:47
    שחרש יוכל להבין את מה שנאמר.
  • 10:47 - 10:52
    ורצינו לבצע זאת, בהתחשב בעוצמה
    וזמינות של יכולת מיחשוב ניידת,
  • 10:52 - 10:57
    שזה יעבוד על
    טלפונים סלולריים וטבלטים,
  • 10:57 - 10:59
    וגם רצינו להפוך הכל ללביש,
  • 10:59 - 11:02
    משהו שניתן ללבוש מתחת לבגדים.
  • 11:02 - 11:04
    הרעיון הוא כזה.
  • 11:05 - 11:10
    בזמן שמדברים, הקול ייקלט בטבלט,
  • 11:10 - 11:16
    ומשם הוא יעבור מיפוי על גבי
    אפוד המכוסה במנועי רטט,
  • 11:16 - 11:20
    בדיוק כמו הרטט בסלולריים.
  • 11:20 - 11:22
    כך שבעודני מדבר,
  • 11:22 - 11:28
    הקול עובר המרה לתבנית
    של רטט על גבי האפוד.
  • 11:28 - 11:30
    זה לא רק בתאוריה:
  • 11:30 - 11:35
    טבלט זה מעביר אותות Bluetooth,
    ואני לובש את האפוד כרגע.
  • 11:35 - 11:37
    כך שבעודני מדבר -- (מחיאות כפיים) --
  • 11:38 - 11:44
    הקול עובר המרה לתבניות דינמיות של רטט.
  • 11:44 - 11:49
    אני חווה את העולם הקולי סביבי.
  • 11:49 - 11:53
    אנו כרגע בוחנים את המערכת עם חרשים,
  • 11:53 - 11:57
    ומתברר שלאחר התנסות קצרה,
  • 11:57 - 12:00
    אנשים מתחילים לחוש, הם מתחילים להבין
  • 12:00 - 12:03
    את שפת האפוד.
  • 12:03 - 12:08
    זהו ג'ונתן, הוא בן 37.
    יש לו תואר שני.
  • 12:08 - 12:10
    הוא נולד חרש גמור,
  • 12:10 - 12:14
    שזה אומר שחלק מהאומוולט
    אינו זמין כלל עבורו.
  • 12:14 - 12:19
    ג'ונתן התאמן עם האפוד
    4 ימים, שעתיים בכל יום,
  • 12:19 - 12:22
    וכאן הוא ביומו החמישי.
  • 12:22 - 12:24
    סקוט נוביץ': אתה.
  • 12:24 - 12:27
    דייויד איגלמן: סקוט אומר מילה,
    ג'ונתן חש אותה על אפודו,
  • 12:27 - 12:30
    והוא כותב אותה על הלוח.
  • 12:30 - 12:34
    ס.נ.: איפה. איפה.
  • 12:34 - 12:38
    ד.א.: ג'ונתן מסוגל לתרגם את
    התבנית המורכבת של רטט
  • 12:38 - 12:41
    להבנה של מה שנאמר.
  • 12:41 - 12:44
    ס.נ.: מגע. מגע.
  • 12:44 - 12:49
    ד.א.: כעת הוא לא עושה זאת --
  • 12:49 - 12:55
    (מחיאות כפיים)
  • 12:56 - 13:00
    ג'ונתן אינו עושה זאת באופן מודע,
    כי התבניות מסובכות מדי,
  • 13:00 - 13:06
    אבל מוחו מתחיל לפצח את
    התבנית המאפשרת לו לפענח
  • 13:06 - 13:08
    את משמעות המידע,
  • 13:08 - 13:12
    ואנו מצפים שלאחר שילבש אותו כ-3 חודשים,
  • 13:12 - 13:17
    יהיה לו ניסיון תפיסתי ישיר של שמיעה
  • 13:17 - 13:21
    באותו אופן שאדם עיוור מעביר
    את אצבעו על כתב ברייל,
  • 13:21 - 13:26
    המשמעות מתהווה אצלו ישירות מהעמוד
    בלי התערבות מודעת כלשהי.
  • 13:27 - 13:30
    לטכנולוגיה זו יש הפוטנציאל
    לשנות את כללי המשחק,
  • 13:30 - 13:34
    כי הפיתרון היחידי הנוסף
    עבור חרשות הוא שתל שבלולי,
  • 13:34 - 13:37
    וזה מצריך ניתוח פולשני.
  • 13:37 - 13:42
    ניתן להתקין את כל זאת בעלות זולה
    פי-40 מאשר השתל השבלולי,
  • 13:42 - 13:47
    דבר המאפשר את יישומו גלובלית,
    אפילו במדינות הכי עניות.
  • 13:48 - 13:53
    מאוד התעודדנו מהתוצאות של התחליף החושי,
  • 13:53 - 13:57
    אבל מה שמאוד מעסיק אותנו זה תוספת חושית.
  • 13:57 - 14:03
    כיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיה זו
    כדי להוסיף חוש חדש לגמרי,
  • 14:03 - 14:06
    על-מנת להרחיב
    את האומוולט האנושי?
  • 14:06 - 14:10
    לדוגמא, הנוכל להזין נתונים
    בזמן-אמת מהאינטרנט
  • 14:10 - 14:12
    ישירות אל תוך מוח של מישהו,
  • 14:12 - 14:16
    והאם הוא יוכל לפתח
    ניסיון תפיסתי ישיר?
  • 14:16 - 14:18
    הנה ניסיון שאנו עושים במעבדה.
  • 14:18 - 14:22
    נבחן חש הזנת נתונים בזמן-אמת מהרשת
  • 14:22 - 14:24
    למשך 5 שניות.
  • 14:24 - 14:27
    אז מופיעים שני כפתורים ועליו לבחור.
  • 14:27 - 14:29
    הוא אינו יודע מה קורה.
  • 14:29 - 14:32
    הוא בוחר, ומקבל משוב לאחר שניה.
  • 14:32 - 14:33
    וזו הנקודה החשובה:
  • 14:33 - 14:36
    לנבחן אין מושג מה משמעות כל התבניות,
  • 14:36 - 14:39
    אבל אנו רואים אם הוא משתפר
    בזיהוי איזה כפתור ללחוץ.
  • 14:39 - 14:41
    אין הוא יודע שמה שאנו מזינים
  • 14:41 - 14:45
    הם נתוני זמן-אמת מהבורסה,
  • 14:45 - 14:47
    ושהוא מקבל החלטות בנוגע לקניה-מכירה.
  • 14:47 - 14:49
    (צחוק)
  • 14:49 - 14:53
    המשוב אומר לו אם הוא עשה
    את הדבר הנכון או לא.
  • 14:53 - 14:56
    ומה שאנו רואים זה
    אם ניתן להרחיב את האומוולט האנושי
  • 14:56 - 14:59
    כך שיהיה לו לאחר מספר שבועות
  • 14:59 - 15:05
    ניסיון תפיסתי ישיר
    לגבי התנועות הפיננסיות בעולם.
  • 15:05 - 15:08
    נדווח על כך יותר מאוחר
    כדי להראות איך זה מתקדם.
  • 15:08 - 15:10
    (צחוק)
  • 15:11 - 15:13
    הנה דבר נוסף שאנו עושים:
  • 15:13 - 15:17
    במהלך ההרצאות הבוקר,
    אנו סרקנו את הטוויטר אוטומטית
  • 15:17 - 15:20
    בנוגע ל-TED2015,
  • 15:20 - 15:23
    ואנו מבצעים ניתוח תחושות
    אוטומטי של הצופים,
  • 15:23 - 15:27
    שזה לבחון אם אנשים משתמשים במילים
    חיוביות, שליליות או נייטרליות.
  • 15:27 - 15:30
    ובזמן שזה קרה,
  • 15:30 - 15:33
    הרגשתי זאת,
  • 15:33 - 15:37
    וכך התחברתי לתחושה המצטברת
  • 15:37 - 15:41
    של אלפי אנשים בזמן-אמת,
  • 15:41 - 15:45
    וזה סוג חדש של התנסות אנושית,
    כי אני יכול לדעת
  • 15:45 - 15:48
    איך כל אחד חש ועד כמה
    אתם אוהבים את זה.
  • 15:48 - 15:53
    (צחוק) (מחיאות כפיים)
  • 15:55 - 15:59
    זוהי חוויה יותר גדולה
    ממה שאדם מתנסה במצב רגיל.
  • 16:00 - 16:03
    אנו גם מרחיבים את האומוולט של טייסים.
  • 16:03 - 16:07
    במקרה כזה, האפוד רוחש
    אותות מ-9 מדידות שונות
  • 16:07 - 16:08
    מרחפן זה,
  • 16:08 - 16:12
    עילרוד, סיבסוב, גלגול,
    מיקום וכיוון תנועה,
  • 16:12 - 16:16
    וזה משפר את יכולת הטייס להטיס אותו.
  • 16:16 - 16:21
    זה בעצם כאילו הוא מרחיב
    את עור-ידו הרחק עד לשם.
  • 16:21 - 16:23
    וזו רק ההתחלה.
  • 16:23 - 16:28
    אנו צופים שנשלוט על כל
    מכשירי הטיסה בתא-הטייס המודרני
  • 16:28 - 16:33
    ובמקום לנסות ולקרוא
    את הכל, פשוט נחוש זאת.
  • 16:33 - 16:35
    אנו חיים היום בעולם של מידע,
  • 16:35 - 16:39
    ויש הבדל בין לגשת לביג דאטה
  • 16:39 - 16:42
    לבין לחוש אותו.
  • 16:42 - 16:46
    לכן אני סבור שאין גבול לאפשרויות
  • 16:46 - 16:48
    שבאופק עבור התקדמות האדם.
  • 16:48 - 16:53
    תחשבו על אסטרונאוט המסוגל לחוש
  • 16:53 - 16:57
    את מצב התקינות הכללי של תחנת החלל,
  • 16:57 - 17:02
    או, לצורך העניין, שתחושו את
    המצבים הבלתי-נראים של בריאותכם,
  • 17:02 - 17:05
    כמו סוכר בדם או מצב כלל
    המיקרואורגניזמים בגופכם,
  • 17:05 - 17:11
    או שתהיה ראיה 360 מעלות
    או באינפרא-אדום או אולטרא-סגול.
  • 17:11 - 17:15
    על-כן נקודת המפתח היא זו:
    ככל שאנו נעים לעבר העתיד,
  • 17:15 - 17:20
    נהיה מסוגלים יותר לבחור
    את ההתקנים ההיקפיים שלנו.
  • 17:20 - 17:23
    אין אנו צריכים להמתין יותר
    למתנות החישה של הטבע
  • 17:23 - 17:25
    וללוחות-הזמנים של הטבע,
  • 17:25 - 17:29
    אלא במקום זה, כמו כל הורה טוב,
    הטבע העניק לנו הכלים שאנו צריכים
  • 17:29 - 17:34
    כדי לצאת ולהגדיר את דרכנו.
  • 17:34 - 17:35
    לכן השאלה עכשיו היא,
  • 17:35 - 17:41
    כיצד אתם רוצים לצאת ולחוות את היקום?
  • 17:41 - 17:43
    תודה.
  • 17:43 - 17:51
    (מחיאות כפיים)
  • 17:59 - 18:02
    כריס אנדרסון: האם אתה מרגיש את זה? כן.
  • 18:02 - 18:05
    למעשה, זוהי הפעם הראשונה בה
    חשתי מחיאות כפיים על האפוד.
  • 18:05 - 18:07
    זה נחמד. זה כמו מסאג'. (צחוק)
  • 18:07 - 18:11
    כ.א.: הטוויטר עולה על גדותיו.
    הטוויטר משתגע.
  • 18:11 - 18:13
    אז ניסוי הבורסה הזה.
  • 18:13 - 18:18
    זה יכול להיות הניסוי הראשון
    שמבטיח את מימונו מעתה ועד עולם,
  • 18:18 - 18:20
    נכון, במידה וזה יצליח?
  • 18:20 - 18:23
    ד.א.: זה נכון. לא אצטרך יותר
    לכתוב למכון הבריאות הלאומי.
  • 18:23 - 18:26
    תראה, אהיה קצת ספקן לרגע,
  • 18:26 - 18:29
    כלומר, זה מדהים, אבל האם
    נכון שרוב הממצאים עד היום
  • 18:29 - 18:31
    מעידים שתחליף חושי עובד,
  • 18:31 - 18:33
    אבל לא בהכרח שתוספת חושית עובדת?
  • 18:33 - 18:37
    כלומר, האם לא ייתכן שהעיוור
    יכול לראות באמצעות לשונו
  • 18:37 - 18:42
    כי אזור הראיה במוח עדיין מתפקד,
    והוא מוכן ומזומן לעבד מידע,
  • 18:42 - 18:44
    ושזהו השלב החיוני כחלק מהתהליך?
  • 18:44 - 18:46
    ד.א.: זו שאלה מצויינת.
    פשוט אין לנו מושג
  • 18:46 - 18:50
    מה הם הגבולות התאורטיים לגבי
    איזה סוג של מידע המוח יכול לקלוט.
  • 18:50 - 18:53
    עם זאת, ההנחה היא שהדבר מאוד גמיש.
  • 18:53 - 18:57
    כך שכאשר האדם מתעוור, מה שנהוג
    לקרוא אזור הראיה במוח
  • 18:57 - 19:02
    מתחיל להישלט על-ידי דברים אחרים,
    כמו מגע, שמיעה, יכולת מילולית.
  • 19:02 - 19:06
    זה אומר לנו שקליפת המוח
    היא מין יצור חד-התמחותי.
  • 19:06 - 19:09
    היא פשוט מריצה חישובים מסוג מסויים.
  • 19:09 - 19:12
    וכאשר מסתכלים על דברים
    כמו כתב-ברייל למשל,
  • 19:12 - 19:15
    אנשים פשוט קולטים מידע דרך
    גבשושיות בקצות אצבעותיהם.
  • 19:15 - 19:19
    לכן איני סבור שיש לנו סיבה
    לחשוב שיש גבול תאורטי
  • 19:19 - 19:20
    שאנו יודעים את סופו.
  • 19:21 - 19:25
    כ.א.: אם זה מצליח, תהיה מוצף בפניות.
  • 19:25 - 19:28
    יש כל-כך הרבה יישומים אפשריים לזה.
  • 19:28 - 19:32
    האם אתה מוכן לזה? מה הכי מרגש
    אותך בקשר לכיוון בו זה יכול להתקדם?
  • 19:32 - 19:34
    ד.א.: אני חושב שיש המון יישומים.
  • 19:34 - 19:38
    בקשר לדברים מעבר לתחליף חושי, מה שהזכרתי
  • 19:38 - 19:42
    בקשר לאסטרונאוטים בתחנת-חלל,
    הם מעבירים הרבה מהזמן בבקרה על דברים,
  • 19:42 - 19:45
    אז במקום זה הם פשוט
    יוכלו לחוש מה שמתרחש,
  • 19:45 - 19:49
    כי היתרון הגדול של זה הוא
    בקליטת נתונים רב-ערוציים.
  • 19:49 - 19:54
    העניין הוא כזה: מערכת הראיה
    שלנו טובה בקליטת ניגודים וקצוות,
  • 19:54 - 19:56
    אבל היא ממש גרועה בהתמודדות
    עם מה שהעולם
  • 19:56 - 19:58
    הוא כיום, שזה מסכים עם המוני נתונים.
  • 19:58 - 20:01
    עלינו להסתדר בסבך הזה
    עם מערכות הקשב שלנו.
  • 20:01 - 20:03
    אז זו הדרך פשוט לחוש את המצב של משהו,
  • 20:03 - 20:07
    כמו הדרך בה אתה חש את מצב
    גופך בזמן שאתה סתם מסתובב.
  • 20:07 - 20:10
    לכן, אני חושב שמכונות כבדות,
    בטיחות, תחושה לגבי מצב המפעל,
  • 20:10 - 20:13
    מצב הציוד, הם אחת האפשרויות
    שזה יכול להתקבל שם מייד.
  • 20:13 - 20:17
    כ.א.: דייויד איגלמן, זו היתה
    הרצאה מטריפת-חושים. תודה רבה לך.
  • 20:17 - 20:22
    ד.א.: תודה, כריס. (מחיאות כפיים)
Title:
האם נוכל ליצור חושים חדשים לאדם?
Speaker:
דייויד איגלמן
Description:

כבני-אנוש, אנו יכולים לקלוט פחות מ-10 טריליוניות של גלי אור. חוקר מערכות עצבים, דייויד איגלמן, טוען שחוויית המציאות שלנו מוגבלת בגלל הביולוגיה שלנו. הוא רוצה לשנות זאת. מחקרו על תהליכים במוח הוביל אותו ליצירת ממשקים חדשים -- כמו אפוד חושי -- כדי לקלוט מידע על העולם סביבנו שלפני זה היה עלום עבורנו.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
20:34

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.