Return to Video

הדברים המפתיעים שלמדתי כששטתי לבד סביב העולם

  • 0:01 - 0:02
    כשאתה ילד,
  • 0:02 - 0:06
    כל דבר הוא אפשרי.
  • 0:06 - 0:10
    האתגר, לעתים קרובות,
    הוא להתמיד בזה כשאנו גדלים.
  • 0:11 - 0:12
    וכילדה בת ארבע,
  • 0:12 - 0:15
    יצאתי לשוט בפעם הראשונה.
  • 0:15 - 0:20
    לעולם לא אשכח את ההתרגשות כשהגענו לחוף.
  • 0:20 - 0:22
    לעולם לא אשכח
  • 0:22 - 0:25
    את תחושת ההרפתקה כאשר עליתי לסיפון הסירה
  • 0:25 - 0:28
    והבטתי לתוך התא הקטן שלה בפעם הראשונה.
  • 0:28 - 0:31
    אך ההרגשה הנפלאה ביותר הייתה הרגשת החופש,
  • 0:31 - 0:35
    ההרגשה שהרגשתי כאשר הרמנו את מפרשיה.
  • 0:35 - 0:37
    כילדה בת ארבע,
  • 0:37 - 0:41
    הייתה זו ההרגשה הנפלאה ביותר של חופש,
    שיכולתי לדמיין.
  • 0:41 - 0:45
    החלטתי אז, שיום אחד, איכשהו,
  • 0:45 - 0:48
    אצא להפליג מסביב לעולם.
  • 0:49 - 0:52
    ובכן עשיתי מה שיכולתי בחיים
    כדי להגשים את החלום.
  • 0:52 - 0:55
    בגיל 10, חסכתי את העודף מארוחות הצהריים
    בבית הספר.
  • 0:55 - 0:59
    בכל יום במשך שמונה שנים,
    אכלתי פירה ושעועית אפויה,
  • 0:59 - 1:02
    שעלותם היה 4 פני כל אחד,
    והרוטב היה בחינם.
  • 1:02 - 1:05
    בכל יום שמתי את העודף בערימה
    על גבי קופסת הכסף שלי,
  • 1:05 - 1:08
    וכשהערימה הגיעה למשקל של פאונד אחד,
    שלשלתי אותה פנימה
  • 1:08 - 1:12
    ומחקתי עוד אחד מתוך 100 הריבועים
    שציירתי על גבי פיסת נייר.
  • 1:12 - 1:15
    סוף כל סוף, קניתי דוגית קטנה.
  • 1:15 - 1:19
    העברתי שעות בישיבה על הדוגית בחצר,
    חולמת על מטרתי.
  • 1:19 - 1:22
    קראתי כל ספר שיכולתי על הפלגה,
  • 1:22 - 1:25
    ולימים כשנאמר לי על ידי בית הספר
  • 1:25 - 1:28
    שאינני חכמה מספיק להיות וטרינרית,
  • 1:28 - 1:32
    עזבתי את בית הספר בגיל 17
    בכדי להתחיל חניכות בשיט.
  • 1:33 - 1:37
    אז תארו לכם מה הייתה ההרגשה
    רק ארבע שנים מאוחר יותר
  • 1:37 - 1:39
    כשישבתי בחדר ההנהלה
  • 1:39 - 1:43
    מול מי שידעתי שיוכל להגשים חלום זה.
  • 1:43 - 1:46
    הרגשתי שחיי היו תלויים ברגע הזה,
  • 1:46 - 1:49
    ולתדהמתי, הוא ענה בחיוב.
  • 1:49 - 1:53
    ובקושי יכולתי להכיל את התרגשותי
    כשישבתי בפגישת העיצוב הראשונה
  • 1:53 - 1:56
    מעצבת את הסירה עליה עמדתי להפליג
  • 1:56 - 1:58
    לבדי ללא הפסקה מסביב לעולם.
  • 1:58 - 2:01
    מן הפגישה הראשונה ועד לקו הסיום של המירוץ,
  • 2:01 - 2:04
    היה זה כל מה שאי פעם דמיינתי.
  • 2:04 - 2:07
    בדיוק כמו בחלומותיי,
    היו חלקים מדהימים וחלקים קשים.
  • 2:07 - 2:10
    פספסנו קרחון ב-7 מטר.
  • 2:10 - 2:13
    תשע פעמים, טיפסתי על התורן שגובהו 27 מטר.
  • 2:13 - 2:15
    הועפנו על צידנו באוקיינוס הדרומי.
  • 2:15 - 2:18
    אך השקיעות, חיות הבר, הריחוק
  • 2:18 - 2:22
    היו לגמרי עוצרי נשימה.
  • 2:22 - 2:25
    אחרי שלושה חודשים בים, בגיל 24,
  • 2:25 - 2:27
    סיימתי במקום השני.
  • 2:27 - 2:31
    אהבתי את זה כל כך עד שתוך שישה חודשים
  • 2:31 - 2:35
    החלטתי להפליג מסביב לעולם שוב,
    אך הפעם לא במירוץ:
  • 2:35 - 2:40
    בניסיון להיות האדם הכי מהיר
    שהפליג ללא הפסקה מסביב לעולם.
  • 2:41 - 2:44
    עכשיו בשביל זה, הייתי צריכה כלי שיט אחר:
  • 2:44 - 2:47
    גדול יותר, רחב יותר, מהיר יותר, חזק יותר.
  • 2:47 - 2:51
    רק בכדי לתת קנה מידה,
    יכולתי לטפס בתוך התורן שלה
  • 2:51 - 2:53
    עד לראשו.
  • 2:53 - 2:56
    23 מטר אורך, 18 מטר רוחב.
  • 2:56 - 2:58
    קראתי לה בחיבה מובי.
  • 2:59 - 3:00
    זו הייתה סירה רבת גופים.
  • 3:00 - 3:04
    כשבנינו אותה, אף אדם לא הצליח
    להקיף ללא הפסקה, לבד
  • 3:04 - 3:06
    את העולם, למרות שרבים ניסו,
  • 3:06 - 3:11
    אך במהלך בנייתה, שייט צרפתי
    לקח אוניה גדולה ממנה ב-25 אחוז
  • 3:11 - 3:15
    ולא רק שהצליח, אלא שהוריד את
    השיא מ-93 ימים
  • 3:15 - 3:17
    ל-72 ימים.
  • 3:18 - 3:20
    האתגר היה עכשיו הרבה יותר קשה.
  • 3:20 - 3:22
    והיה מלהיב להפליג באניות הללו.
  • 3:22 - 3:25
    זה הייתה הפלגת אימון על יד החוף הצרפתי.
  • 3:25 - 3:29
    אני זוכרת את התמונה היטב מכיוון שהייתי אחת
    מחמישה אנשי הצוות על הסיפון.
  • 3:29 - 3:34
    חמש שניות זהו הזמן שלקח
    לעבור משיט תקין
  • 3:34 - 3:37
    לחושך מוחלט כאשר החלונות
    התהפכו לתוך המים,
  • 3:37 - 3:39
    וחמש השניות הללו עוברות מהר.
  • 3:39 - 3:42
    רק תראו כמה כמה גבוה נמצאים האנשים
    מעל הים.
  • 3:42 - 3:46
    דמיינו את זה לבד באוקיינוס הדרומי
  • 3:46 - 3:50
    צונחים במים קרים כקרח,
    רחוקים אלפי קילומטרים מהיבשה.
  • 3:51 - 3:53
    היה זה יום חג המולד.
  • 3:53 - 3:57
    פילסתי את דרכי אל תוך האוקיינוס הדרומי,
    מדרום לאוסטרליה.
  • 3:57 - 4:00
    התנאים היו נוראיים.
  • 4:00 - 4:02
    התקרבתי לאזור באוקיינוס
  • 4:02 - 4:05
    שהיה במרחק 3,000 ק"מ מהעיר הקרובה.
  • 4:05 - 4:08
    היבשה הקרובה ביותר הייתה אנטרקטיקה,
    והאנשים הקרובים ביותר
  • 4:08 - 4:11
    הם כנראה האסטרונאוטים
    בתחנת החלל האירופית מעליי.
  • 4:11 - 4:13
    (צחוק)
  • 4:13 - 4:15
    אתה באמת באמצע שום מקום.
  • 4:15 - 4:17
    אם אתה צריך עזרה,
  • 4:17 - 4:19
    ואתה עדיין בחיים,
  • 4:19 - 4:22
    זה לוקח ארבעה ימים לספינה להגיע אליך
  • 4:22 - 4:25
    ואז ארבעה ימים לאותה ספינה
    להחזיר אותך לנמל.
  • 4:25 - 4:27
    שום מסוק לא יכול להגיע אליך שם,
  • 4:27 - 4:29
    ואף מטוס לא יכול לנחות.
  • 4:29 - 4:33
    שטנו קדימה לפני סופה ענקית.
  • 4:33 - 4:35
    בתוך הסופה, נשבו רוחות במהירות 150 קמ"ש,
  • 4:35 - 4:38
    רוחות מהירות משאני או
    האנייה יכלו להתמודד איתן.
  • 4:38 - 4:41
    הגלים כבר היו בגובה 12 עד 15 מטר,
  • 4:41 - 4:43
    והתרסיס מראשיהם הלבנים
  • 4:43 - 4:46
    עפו בצורה אופקית כמו
    שלג בסופה.
  • 4:46 - 4:50
    אם לא הפלגנו מהר מספיק,
    היינו נבלעים על ידי הסופה ההיא,
  • 4:50 - 4:54
    ואז היינו מתהפכים או
    מתרסקים לחתיכות
  • 4:54 - 4:56
    באופן מילולי, נלחמנו על חיינו
  • 4:56 - 5:00
    נאחזים בציפורניים.
  • 5:00 - 5:03
    מהירות השיט הגבוהה הייתה מסוכנת.
  • 5:03 - 5:08
    כולנו יודעים איך זה לנהוג במכונית
    במהירות של 30, 40 או 50 קמ"ש.
  • 5:08 - 5:10
    זה לא מלחיץ מדי.
    אפשר להתרכז.
  • 5:10 - 5:12
    אנו מסוגלים להדליק את הרדיו.
  • 5:12 - 5:17
    קח את ה- 80, 90, 100 ותאיצו
    עד ל- 120, 140, 160 קמ"ש.
  • 5:17 - 5:20
    עכשיו יש לך פרקי אצבע לבנים
    ואתה נאחז בהגה.
  • 5:20 - 5:23
    אז קח את המכונית הזאת לנסיעת שטח בלילה
  • 5:23 - 5:25
    והסר ממנה את המגבים, ומגן הרוח,
  • 5:25 - 5:26
    הפנס הקדמי והבלמים.
  • 5:26 - 5:29
    ככה זה באוקיינוס הדרומי.
  • 5:29 - 5:32
    (צחוק) (מחיאות כפיים)
  • 5:33 - 5:34
    קל לדמיין
  • 5:34 - 5:37
    שקשה לישון במצב הזה,
  • 5:37 - 5:39
    אפילו בתור נוסע.
  • 5:39 - 5:40
    אבל אינך נוסע.
  • 5:40 - 5:43
    אתה לבד בסירה בה אתה בקושי
    יכול לעמוד,
  • 5:43 - 5:45
    ועליך לקבל את כל ההחלטות.
  • 5:45 - 5:48
    הייתי לגמרי סחוטה,
    מבחינה נפשית ופיסית.
  • 5:48 - 5:51
    שמונה שינויי כיוון תוך 12 שעות.
  • 5:51 - 5:53
    משקלו של המפרש הראשי
    היה פי שלוש ממשקל גופי,
  • 5:53 - 5:55
    ולאחר כל שינוי כיוון,
  • 5:55 - 5:57
    קרסתי על הרצפה,
    ספוגה בזיעה
  • 5:57 - 6:02
    כאשר האוויר המקפיא של האוקיינוס הדרומי
    שרף את הגרון שלי.
  • 6:02 - 6:04
    אבל שם בחוץ, במצב הכי קשה
  • 6:04 - 6:08
    אתה צופה בגדולתו של הטבע.
  • 6:08 - 6:12
    אחרי כמה ימים, יצאנו מתוך הסופה.
  • 6:12 - 6:15
    נגד כל הסיכויים, הצלחנו להפליג מהר מהשיא העולמי
  • 6:15 - 6:17
    בזכות הסופה.
  • 6:17 - 6:20
    השמים התבהרו, הגשם פסק,
  • 6:20 - 6:25
    והלם ליבנו, הים המפלצתי
    סביבנו נהפך
  • 6:25 - 6:28
    להרים היפים ביותר,
    באור הירח
  • 6:28 - 6:33
    קשה להסביר, אבל אתה
    נכנס למצב שונה כאשר אתה שט שם.
  • 6:33 - 6:35
    הסירה היא כל עולמך,
  • 6:35 - 6:38
    ומה שלקחת אתך בעזיבתך,
    זה כל מה שיש לך.
  • 6:38 - 6:41
    אם אמרתי לכולכם עכשיו,
    "תיכנסו לתוך וונקובר
  • 6:41 - 6:44
    ומיצאו כל מה שצריכים לשרוד
    במשך שלושת החודשים הבאים,"
  • 6:44 - 6:46
    זה משימה די קשה.
  • 6:46 - 6:49
    זה אומר אוכל, דלק, לבוש,
  • 6:49 - 6:51
    אפילו נייר טואלט ומשחת שניים.
  • 6:51 - 6:52
    זה מה שאנו עושים,
  • 6:52 - 6:54
    ואחרי שעוזבים אנו מסתדרים עם זה
  • 6:54 - 6:58
    עד הטיפה האחרונה של דלק
    והחבילה האחרונה של אוכל.
  • 6:58 - 7:00
    שום ניסיון בחיי
  • 7:00 - 7:04
    היה יכול לתת לי תפיסה טובה יותר של
    המילה, "סופי."
  • 7:04 - 7:06
    מה שברשותנו שם זה הכל.
  • 7:06 - 7:08
    אין יותר.
  • 7:08 - 7:11
    ובחיי לא השוויתי את
    ההגדרה הזאת של סופי
  • 7:11 - 7:14
    שהרגשתי בסיפון האנייה
    לשום דבר מחוץ לשייט
  • 7:14 - 7:19
    עד שירדתי מהאנייה ההיא בקו הסיום
    אחרי ששברתי את השיא.
  • 7:19 - 7:22
    (מחיאות כפיים)
  • 7:24 - 7:27
    פתאום קישרתי את הנקודות.
  • 7:27 - 7:29
    הכלכלה העולמית שלנו אינו שונה.
  • 7:30 - 7:32
    היא לגמרי תלויה בחומרים סופיים
  • 7:32 - 7:35
    שברשותנו רק פעם אחת
    בתולדות האנושות.
  • 7:35 - 7:39
    והיה קצת כמו לראות משהו
    שלא ציפית מתחת לאבן
  • 7:39 - 7:40
    ולעמוד בשתי החלטות:
  • 7:40 - 7:43
    אני יכולה לשים את האבן הזאת הצידה
  • 7:43 - 7:46
    וללמוד עליו יותר,
    או אני יכולה להחזיר את האבן
  • 7:46 - 7:50
    ולהמשיך בעבודת החלומות שלי
    כלומר הפלגה מסביב לעולם.
  • 7:51 - 7:52
    בחרתי את האפשרות הראשונה.
  • 7:52 - 7:56
    הזזתי את האבן הצידה והתחלתי
    במסע חדש של למידה,
  • 7:56 - 7:59
    דיברתי עם מנכ"לים, מומחים,
    מדענים, כלכלנים
  • 7:59 - 8:03
    במטרה לנסות להבין בדיוק
    איך עובדת הכלכלה העולמית.
  • 8:03 - 8:06
    והסקרנות שלי הובילה אותי
    לכמה מקומות יוצאים מן הכלל.
  • 8:06 - 8:10
    תמונה זו הצטלמה במבער של תחנת כוח לפחם.
  • 8:11 - 8:14
    הפחם ריתק אותי, רכיב יסודי
    לסיפוק הצרכים העולמיים שלנו לכוח
  • 8:14 - 8:17
    אבל גם מאד קרוב למשפחה שלי.
  • 8:17 - 8:19
    הסבא רבא שלי היה כורה פחם,
  • 8:19 - 8:23
    ובילה חמישים שנה
    מתחת לפני הקרקע.
  • 8:23 - 8:26
    זוהי תמונה שלו,
    וכשאתה רואה את התמונה הזאת,
  • 8:26 - 8:28
    אתה רואה מישהו מתקופה אחרת.
  • 8:29 - 8:32
    אף אחד לא לובש מכנסיים
    גבוהים כאלה
  • 8:32 - 8:34
    כיום ובתקופה זו. (צחוק)
  • 8:34 - 8:37
    אבל עוד, זאת אני
    עם הסבא רבא שלי,
  • 8:37 - 8:41
    ואגב, אלה לא
    אוזניו האמיתיים. (צחוק)
  • 8:41 - 8:46
    היינו קרובים. אני זוכר שישבתי על
    ברכו כשסיפר לי סיפורים על המכרה.
  • 8:46 - 8:48
    הוא דיבר על האחווה מתחת לקרקע,
  • 8:48 - 8:51
    והעובדה שהכורים נהגו
    לשמור את קצות הכריכים שלהם
  • 8:51 - 8:54
    בשביל לתת אותם לסוסי הפוני
    שעבדו אתם מתחת לקרקע.
  • 8:55 - 8:57
    זה הרגיש ממש אמתי.
  • 8:57 - 8:59
    ובמסע הלמידה שלי,
  • 8:59 - 9:01
    הלכתי לאתר האינטרנט
    של האגודה העולמי לפחם,
  • 9:01 - 9:03
    ושם באמצע
    הדף הראשי כתוב,
  • 9:03 - 9:06
    "נשארו לנו עוד כ- 118 שנים של פחם."
  • 9:06 - 9:09
    וחשבתי בעצמי, אוקיי,
    זה ארוך בהרבה ממה שאחיה,
  • 9:09 - 9:12
    וזה גם מספר גדול בהרבה
    מהצפי של רזרבות הדלק
  • 9:12 - 9:15
    אבל עשיתי חשבון,
    והבנתי שהסבא רבא שלי
  • 9:15 - 9:20
    נולד בדיוק 118 שנים
    לפני השנה הזאת,
  • 9:20 - 9:23
    וישבתי על ברכו
    עד שהייתי בת 11,
  • 9:23 - 9:25
    והבנתי שזה כלום
  • 9:25 - 9:27
    בזמן, ובהיסטוריה.
  • 9:27 - 9:30
    וזה גרם לי לקבל החלטה
    שאף פעם לא חשבתי שאחליט:
  • 9:30 - 9:32
    שאעזוב את ספורט השיט
  • 9:32 - 9:36
    ושאתרכז באתגר הכי גדול
    שאי פעם נתקלתי בו:
  • 9:36 - 9:38
    עתיד הכלכלה העולמית.
  • 9:38 - 9:41
    מהר מאד נוכחתי לדעת
    שהעניין רחב מנושא האנרגיה.
  • 9:41 - 9:42
    זה גם עניין של חומרים.
  • 9:42 - 9:45
    ב-2008, יזמתי מחקר מדעי
  • 9:45 - 9:47
    החוקר כמה שנים עוד נוכל
  • 9:47 - 9:50
    להמשיך לכרות חומרים
    בעלי ערך מהקרקע
  • 9:50 - 9:54
    נחושת, 61; בדיל, אבץ, 40; כסף, 29.
  • 9:54 - 9:58
    שהמספרים האלה אינם מדויקים לגמרי,
    אבל אנחנו יודעים שהחומרים הם סופיים.
  • 9:58 - 9:59
    יש לנו אותם רק פעם אחת.
  • 9:59 - 10:03
    ועדיין, קצב הצריכה של החומרים האלה
    גדל מהר,
  • 10:03 - 10:05
    בצורה מעריכית.
  • 10:05 - 10:07
    עם יותר אנשים בעולם
    בעלי יותר רכוש,
  • 10:07 - 10:09
    ראינו איך מאה שנים של ירידה מחירים
  • 10:09 - 10:13
    של כל החומרים היסודיים האלה
    נמחקת תוך עשור.
  • 10:13 - 10:15
    וזה משפיע על כולנו.
  • 10:15 - 10:17
    זה הביא לידי ביטוי
    תנועתיות קיצונית במחירים
  • 10:17 - 10:20
    עד כדי כך שבשנת 2011,
  • 10:20 - 10:23
    יצרן המכוניות האירופיות הממוצע
  • 10:23 - 10:25
    ראה עליה במחיר חומר גלם
  • 10:25 - 10:27
    של חמש מאות מיליון אירו,
  • 10:27 - 10:30
    סכום שמחק מחצית הרווח התפעולי שלהם
  • 10:30 - 10:33
    ועל ידי משהו שבו הם
    לא שולטים בכלל.
  • 10:33 - 10:36
    ככל שלמדתי יותר, התחלתי
    לשנות את אורח חיי.
  • 10:36 - 10:39
    התחלתי לנסוע פחות,
    לעשות פחות, להשתמש בפחות.
  • 10:39 - 10:42
    הרגיש לי שהפחתה למעשה
    הייתה מה שצריכים לעשות.
  • 10:42 - 10:44
    אבל זה לא התקבל על דעתי.
  • 10:44 - 10:46
    לא הרגיש לי נכון.
  • 10:46 - 10:48
    הרגשתי כאילו אנחנו פשוט
    קונים לעצמנו זמן.
  • 10:48 - 10:50
    אנחנו פשוט מאריכים את הכל קצת יותר.
  • 10:50 - 10:53
    אפילו כולם ישתנו,
    זה לא יפתור את הבעייה
  • 10:53 - 10:56
    זה לא יתקן את השיטה.
  • 10:56 - 10:59
    היה חיוני לחסוך בשלב המעבר,
    אבל הדבר שריתק אותי היה,
  • 10:59 - 11:03
    מעבר למה?
    מה יוכל לעבוד בפועל ?
  • 11:04 - 11:07
    ואז הבנתי שזו המערכת עצמה,
    המסגרת בה אנו חיים
  • 11:07 - 11:10
    פגומה מהיסוד.
  • 11:10 - 11:13
    והבנתי שבאופן בסיסי
  • 11:13 - 11:16
    מערכת ההפעלה שלנו,
    הדרך בה הכלכלה עובדת,
  • 11:16 - 11:19
    הצורה בה הכלכלה בנויה,
    היא מערכת בתוך עצמה.
  • 11:19 - 11:22
    בים, הייתי חייבת לנתח
    מערכות מורכבות.
  • 11:22 - 11:24
    הייתי חייבת לקלוט נתונים רבים,
  • 11:24 - 11:26
    לעבד אותם,
  • 11:26 - 11:28
    ולהבין כיצד ליצור שיטה שתנצח.
  • 11:28 - 11:30
    הייתי חייבת להבין את ההיגיון בדברים.
  • 11:30 - 11:34
    וכשהבטתי בכלכלה העולמית
    הבנתי שגם היא בנויה כמערכת
  • 11:34 - 11:39
    אולם היא בנויה כמערכת
    שלא תוכל להמשיך לתפקד בטווח הארוך.
  • 11:39 - 11:42
    והבנתי ששכללנו
    כלכלה קווית (ליניארית)
  • 11:42 - 11:44
    במשך 150 שנה,
  • 11:44 - 11:46
    בה אנו מוציאים חומרים
    מן האדמה,
  • 11:46 - 11:49
    עושים אתם משהו,
    ובסוף
  • 11:49 - 11:52
    המוצר מושלך ללא צורך,
    וכן, אנחנו מחזרים חלק מהמוצרים,
  • 11:53 - 11:55
    אבל זהו בעיקר לנצל עוד
    את המשאבים שלנו
  • 11:55 - 11:57
    ולא תהליך מובנה במערכת.
  • 11:57 - 12:01
    זו כלכלה שבאופן בסיסי
    לא מסוגלת לתפקד לטווח ארוך,
  • 12:01 - 12:04
    ואם ידוע לנו שחומרי הגלם
    קיימים בכמות מוגבלת,
  • 12:04 - 12:07
    מדוע אנו בונים כלכלה
    שמשתמשת במשאבים הללו,
  • 12:07 - 12:09
    שיוצרת בזבוז עצום?
  • 12:09 - 12:12
    החיים עצמם נמשכים
    כבר מיליארדי שנים
  • 12:12 - 12:15
    וכל הזמן הזה הם התאימו את עצמם
    לשימוש יעיל בחומרים.
  • 12:15 - 12:19
    מדובר במערכת מורכבת,
    אולם בתוכה, אין כל בזבוז.
  • 12:19 - 12:21
    הכל מעובד מחדש.
  • 12:21 - 12:25
    זו אינה כלכלה קווית,
    זו כלכלה מעגלית.
  • 12:26 - 12:29
    הרגשתי כמו ילדה בגן.
  • 12:29 - 12:34
    בפעם הראשונה במסע החדש שלי,
    יכולתי לראות מה המטרה שלי.
  • 12:34 - 12:37
    אם נוכל לבנות כלכלה
    שתשתמש בדברים ולא תבזבז אותם,
  • 12:37 - 12:41
    נוכל לבנות עתיד
    שיאפשר קיום לטווח הארוך.
  • 12:41 - 12:43
    התרגשתי מאד.
  • 12:43 - 12:45
    זו הייתה מטרה ששווה לעבוד עבורה.
  • 12:45 - 12:48
    ידענו בדיוק מה המטרה.
    נשאר לנו למצוא את הדרך אל היעד,
  • 12:48 - 12:50
    ועם המחשבה הזו בראש
  • 12:50 - 12:54
    הקמנו את קרן אלן מקארתור
    בספטמבר 2010.
  • 12:55 - 12:59
    הרבה אסכולות חשיבה השפיעו עלינו
    והציגו את המודל:
  • 12:59 - 13:04
    סימביוזה תעשייתית, כלכלת ביצועים,
    כלכלה שיתופית, חיקוי ביולוגי,
  • 13:04 - 13:07
    וכמובן, תכנון 'מעריסה לעריסה'.
  • 13:07 - 13:11
    חומרים יוגדרו
    כטכניים או ביולוגיים,
  • 13:11 - 13:14
    נמנע מכל סוג של פסולת,
  • 13:14 - 13:16
    ונבנה מערכת שתוכל לתפקד
  • 13:16 - 13:18
    גם בטווח הארוך.
  • 13:18 - 13:20
    אז איך תראה כלכלה כזו?
  • 13:21 - 13:25
    אולי לא נרכוש אביזרי תאורה,
    אבל נשלם עבור השימוש באור כשירות,
  • 13:25 - 13:28
    והיצרנים ימחזרו את החומרים
  • 13:28 - 13:30
    ויחליפו את גופי התאורה
    למוצרים חסכוניים יותר.
  • 13:30 - 13:34
    ומה אם ניצור אריזות לא רעילות
    שנמסות לחלוטין במים
  • 13:34 - 13:37
    ונוכל לשתות אותן?
    בלי ליצור שום בזבוז.
  • 13:37 - 13:39
    ומה אם מנועים יתאימו לייצור מחדש
  • 13:39 - 13:41
    כך שנוכל להשתמש בחלקים וחומרים
  • 13:41 - 13:44
    ולהוריד את צריכת האנרגיה.
  • 13:44 - 13:47
    מה אם נוכל למחזר חלקים
    ממעגלים חשמליים, ולהשתמש בהם שוב,
  • 13:47 - 13:50
    ובסוף התהליך נפיק
    את חומרי היסוד מהם הם בנויים
  • 13:50 - 13:51
    כשלב שני של מחזור?
  • 13:51 - 13:54
    ומה אם נוכל לאסוף
    פסולת מזון, פסולת אנושית?
  • 13:54 - 13:57
    ולהפוך אותן לדשן, חום, אנרגיה,
  • 13:57 - 14:00
    נחבר מחדש את מערכות חומרי התזונה
  • 14:00 - 14:03
    ונבנה מחדש הון טבעי?
  • 14:03 - 14:06
    ומכוניות -- אנחנו רוצים להתנייד.
  • 14:06 - 14:08
    אנחנו לא חייבים לרכוש
    את החומרים של המכונית.
  • 14:08 - 14:10
    מכוניות יהפכו לשירות
  • 14:10 - 14:13
    שיספק לנו שירותי תחבורה בעתיד?
  • 14:13 - 14:17
    כל זה נשמע מדהים, אבל לא מדובר רק ברעיונות,
    ניתן למממש אותם היום,
  • 14:17 - 14:20
    והם נמצאים בליבה של הכלכלה המעגלית.
  • 14:20 - 14:24
    האתגר הוא להרחיב את השימוש
    ולהנגיש אותם להמונים.
  • 14:24 - 14:27
    אז איך תוכלו אתם
    להיפרד מהכלכלה הקווית?
  • 14:28 - 14:30
    הצוות בקרן שלנו חשב שאולי תרצו
    לשתף פעולה
  • 14:30 - 14:32
    עם האוניברסיטאות המובילות בעולם,
  • 14:32 - 14:34
    עם עסקים מובילים בעולם,
  • 14:34 - 14:37
    עם גופי הכנסים המובילים בעולם,
  • 14:37 - 14:38
    עם ממשלות.
  • 14:38 - 14:41
    חשבנו שאולי תרצו לעבוד
    עם האנליסטים המובילים
  • 14:41 - 14:42
    לשאול אותם שאלות,
  • 14:42 - 14:46
    "האם הכלכלה המעגלית יכולה
    לנתק את הקשר בין צמיחה למשאבים?
  • 14:46 - 14:49
    האם הכלכלה המעגלית יכולה
    לבנות מחדש הון טבעי?
  • 14:49 - 14:53
    האם הכלכלה המעגלית יכולה
    להחליף את השימוש בדשנים כימיים?"
  • 14:53 - 14:55
    התשובה היא כן בנושא הצמיחה,
  • 14:55 - 14:58
    וכן, ניתן לצמצם גם את השימוש בדשנים
  • 14:58 - 15:02
    פי 2.7.
  • 15:02 - 15:05
    אבל מה שמדהים אותי בכלכלה המעגלית
  • 15:05 - 15:08
    היא היכולת לעורר השראה בצעירים.
  • 15:09 - 15:12
    כשצעירים רואים את הכלכלה
    מבעד לעדשה המעגלית,
  • 15:12 - 15:16
    הם רואים הזדמנויות חדשות
    באותם תחומים בדיוק.
  • 15:16 - 15:19
    הם יכולים להשתמש ביצירתיות וידע שלהם
  • 15:19 - 15:21
    כדי לעצב מחדש את המערכת,
  • 15:21 - 15:24
    וההזדמנויות ממתינות להם ממש עכשיו,
  • 15:24 - 15:26
    וככל שנפעל מהר יותר, יהיה טוב יותר.
  • 15:26 - 15:29
    האם נוכל להשיג זאת בימי חיינו?
  • 15:29 - 15:31
    האם זה באמת אפשרי?
  • 15:31 - 15:33
    אני מאמינה שכן.
  • 15:33 - 15:37
    כשרואים מה השגנו מאז שנולד הסבא-רבא שלי,
    הכל אפשרי.
  • 15:38 - 15:41
    כשהוא נולד, היו רק 25 מכוניות בעולם,
  • 15:41 - 15:43
    זו הייתה המצאה חדשה.
  • 15:43 - 15:48
    כשהוא היה בן 14, התרחשה הטיסה
    הראשונה בהיסטוריה.
  • 15:48 - 15:50
    עכשיו טסות 100,000 טיסות מסחריות
  • 15:50 - 15:52
    בכל יום בשבוע.
  • 15:52 - 15:56
    כשהוא היה בן 45, נבנה המחשב הראשון.
  • 15:56 - 15:59
    רבים חשבו שהמחשבים לא ייקלטו,
    אבל הם נקלטו, ורק 20 שנה אחר כך
  • 15:59 - 16:01
    הפכו למעבדים קטנים
  • 16:01 - 16:05
    ויש אלפי מעבדים
    בחדר בו אנו יושבים היום.
  • 16:05 - 16:08
    10 שנים לפני מותו
    נבנה הטלפון הנייד הראשון.
  • 16:08 - 16:10
    הוא לא היה ממש נייד, אם נודה על האמת,
  • 16:10 - 16:12
    אבל כיום הוא נייד באמת,
  • 16:12 - 16:16
    וכשהסבא-רבא שלי נפטר,
    האינטרנט נכנס לחיינו.
  • 16:16 - 16:18
    היום אנו עושים הכל,
  • 16:18 - 16:20
    אבל חשוב מכך,
  • 16:20 - 16:22
    היום יש לנו תכנית.
  • 16:22 - 16:23
    תודה לכם
  • 16:24 - 16:33
    (מחיאות כפיים)
Title:
הדברים המפתיעים שלמדתי כששטתי לבד סביב העולם
Speaker:
הגברת אלן מקארתור
Description:

מה לומדים כששטים סביב העולם לבד? השייטת הלן מקארתור הקיפה את העולם - כשכל צרכיה נמצאים אתה - היא שבה עם תובנות חדשות לגבי האופן בו פועל העולם, כמקום של מעגלים משתלבים ומשאבים סופיים, מקום בו ההחלטות שמתקבלות היום משפיעות על חיי המחר. היא מציעה דרך חדשה להביט על הכלכלה העולמית: לא ככלכלה קווית, אלא ככלכלה מעגלית, בה כל החומרים מנוצלים שוב ושוב.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
16:47

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.