Return to Video

המדינה שלי תהיה מתחת לפני המים בקרוב -- אלא אם נעבוד יחד

  • 0:01 - 0:04
    כריס אנדרסון: אולי נתחיל בכך שפשוט
    תספר לנו על המדינה שלך.
  • 0:04 - 0:08
    אלו שלוש נקודות שם על הגלובוס.
    הנקודות האלו די ענקיות.
  • 0:08 - 0:11
    אני חושב שכל אחת מהן
    בערך בגודל של קליפורניה.
  • 0:11 - 0:13
    ספר לנו על קיריבטי.
  • 0:13 - 0:17
    אנוטה טונג: ובכן, אתחיל בכך שאומר
    שאני מודה בקרב לב
  • 0:17 - 0:22
    על ההזדמנות הזו לשתף את הסיפור שלי
    עם אנשים שבאמת אכפת להם.
  • 0:22 - 0:27
    אני חושב ששיתפתי את סיפור שלי
    עם הרבה אנשים שלא כל כך אכפת להם.
  • 0:27 - 0:31
    אך קיריבטי מורכבת משלוש קבוצות איים:
  • 0:31 - 0:34
    קבוצת גילברט במערב,
  • 0:34 - 0:37
    איי הפניקס אשר במרכז,
  • 0:37 - 0:42
    ואיי הקו במזרח.
  • 0:42 - 0:45
    ולמען האמת, קיריבטי היא כנראה
    המדינה היחידה
  • 0:45 - 0:47
    שבאמת נמצאת בארבע קצוות תבל,
  • 0:47 - 0:50
    מאחר ואנחנו בחצי הכדור הצפוני,
    בחציו בדרומי
  • 0:50 - 0:54
    וכן ממזרח וממערב לקו התאריך הבינלאומי.
  • 0:54 - 1:00
    האיים הללו עשויים
    בכללותם משוניות אלמוגים,
  • 1:00 - 1:05
    ונמצאים בממוצע
    כשני מטרים מעל גובה פני הים
  • 1:05 - 1:08
    וכך זה מה שיש לנו.
  • 1:08 - 1:13
    בדרך כלל רוחבם
    לא עולה על שני קילומטרים.
  • 1:13 - 1:16
    וכך, במקרים רבים,
    נשאלתי על ידי אנשים,
  • 1:16 - 1:19
    "אתה יודע, אתה סובל,
    למה שלא תזוז אחורה?"
  • 1:19 - 1:20
    הם לא מבינים.
  • 1:20 - 1:24
    אין להם מושג במה זה כרוך.
  • 1:24 - 1:27
    כשהים גואה הם אומרים
    "טוב, אתה יכול לזוז אחורה".
  • 1:27 - 1:29
    וזה מה שאני אומר להם.
  • 1:29 - 1:33
    אם נזוז אחורה, ניפול מהצד השני
    של האוקיינוס. אוקיי?
  • 1:33 - 1:38
    אבל אלו הם סוג של בעיות
    שאנשים לא מבינים.
  • 1:38 - 1:42
    כא: אז בהחלט יש כאן
    ממש תמונה של שבריריות
  • 1:42 - 1:45
    מה היתה הנקודה בה אתה הבנת
  • 1:45 - 1:48
    שעשויה להיות סכנה ממשית
    למדינה שלך?
  • 1:48 - 1:52
    אט: ובכן, הסיפור של שינוי אקלים
    הוא כזה שנמשך
  • 1:52 - 1:53
    מזה מספר לא קטן של עשורים.
  • 1:53 - 1:58
    וכשנבחרתי לתפקיד ב- 2003,
  • 1:58 - 2:02
    התחלתי לדבר על שינויי אקלים
    באסיפה הכללית של האו"ם,
  • 2:02 - 2:05
    אך בפחות להט,
  • 2:05 - 2:09
    מאחר ועדיין הייתה מחלוקת
    בין המדענים
  • 2:09 - 2:14
    אם זה נעשה בהשפעת בני אדם,
    אם זה אמיתי או לא.
  • 2:14 - 2:20
    אבל אני חושב שהדיון ההוא
    פחות או יותר הסתיים ב- 2007
  • 2:20 - 2:26
    עם דו"ח ההערכה הרביעי של
    הפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים,
  • 2:26 - 2:33
    שיצא בהצהרה בלתי מסויגת שזה
    אמיתי, וזה נעשה בהשפעת בני אדם,
  • 2:33 - 2:37
    וצפה מספר תרחישים מאוד חמורים
  • 2:37 - 2:39
    למדינות כשלי.
  • 2:39 - 2:43
    בנקודה זו נהייתי רציני מאוד.
  • 2:43 - 2:47
    בעבר, דיברתי על זה.
  • 2:47 - 2:48
    היינו מודאגים.
  • 2:48 - 2:52
    אך כשהתרחישים, התחזיות
    הגיעו ב- 2007,
  • 2:52 - 2:54
    זה הפך לסוגיה אמיתית עבורנו.
  • 2:54 - 3:00
    כא: עכשיו, התחזיות האלו אומרות,
    אני סבור, שעד 2100,
  • 3:00 - 3:02
    גובה פני הים צפוי לעלות
    בכ- 90 ס"מ בערך.
  • 3:02 - 3:05
    ישנם תרחישים לפיהם זה
    גבוה יותר, לבטח,
  • 3:05 - 3:07
    אבל מה אתה תאמר
    לספקן שיגיד,
  • 3:07 - 3:08
    "מה זה 90 ס"מ?
  • 3:08 - 3:11
    אתם נמצאים 180 ס"מ
    מעל גובה פני הים בממוצע.
  • 3:11 - 3:12
    מה הבעיה?"
  • 3:12 - 3:14
    אט: ובכן, אני חושב שיש להבין
  • 3:14 - 3:16
    שעליה שולית בגובה פני הים
  • 3:16 - 3:19
    משמעותה אבדן של קרקע מרובה,
  • 3:19 - 3:22
    כיוון שרוב הקרקע נמוכה.
  • 3:22 - 3:27
    וללא קשר לכך,
    מגיעים אלינו נחשולים כרגע.
  • 3:27 - 3:30
    אז העניין אינו שנוספים 60 ס"מ.
  • 3:30 - 3:33
    אני חושב שמה שרוב
    האנשים לא מבינים
  • 3:33 - 3:39
    הוא שהם חושבים ששינוי
    האקלים הוא משהו שיקרה בעתיד.
  • 3:39 - 3:42
    אם כך, אנחנו ממש
    בתחתית הספקטרום.
  • 3:42 - 3:43
    אצלנו זה כבר קורה.
  • 3:43 - 3:47
    יש לנו קהילות
    שכבר הועברו ממקומן.
  • 3:47 - 3:51
    הן היו חייבות לעבור,
    וכל ישיבת ממשלה,
  • 3:51 - 3:53
    אני מקבל תלונות מקהילות שונות
  • 3:53 - 3:56
    המבקשות סיוע בבניית שוברי גלים,
  • 3:56 - 3:59
    לראות מה אנחנו יכולים לעשות
    בקשר לעדשת המים המתוקים
  • 3:59 - 4:01
    כיוון שהיא נהרסת,
  • 4:01 - 4:03
    וכך בנסיעותיי לאיים השונים,
  • 4:03 - 4:06
    אני רואה עדויות של קהילות
  • 4:06 - 4:10
    שנאלצות עתה להתמודד
    עם אבדן גידולי מזון,
  • 4:10 - 4:13
    זיהום עדשות המים,
  • 4:13 - 4:18
    ואני רואה שיתכן וקהילות
    אלו יעזבו, יאלצו לעקור,
  • 4:18 - 4:20
    בתוך חמש עד 10 שנים.
  • 4:20 - 4:24
    כא: ואז, אני חושב שהמדינה
    סבלה לראשונה מציקלון,
  • 4:24 - 4:27
    והדברים קשורים, נכון?
    מה קרה כאן?
  • 4:28 - 4:30
    אט: ובכן, אנחנו על קו המשווה,
  • 4:30 - 4:35
    ואני בטוח שרבים מכם
    מבינים שכשאתם על קו המשווה,
  • 4:35 - 4:38
    זה אמור להיות לא פעיל.
    אנחנו לא אמורים לקבל את הציקלונים.
  • 4:38 - 4:41
    אנחנו מייצרים אותם, ואז
    שולחים אותם צפונה או דרומה.
  • 4:41 - 4:42
    (צחוק)
  • 4:43 - 4:44
    אבל הם לא אמורים לחזור.
  • 4:44 - 4:47
    אך לראשונה, בתחילת השנה הזו,
  • 4:47 - 4:51
    הציקלון פאם שהרס את ונואטו,
  • 4:51 - 4:54
    ותוך כדי כך, שוליו ממש נגעו
  • 4:54 - 4:56
    בשני האיים הדרומיים ביותר שלנו,
  • 4:57 - 5:02
    וכל טובלו היתה תחת המים
    כשהוריקן פאם היכתה.
  • 5:02 - 5:06
    אבל בשני האיים
    הדרומיים ביותר שלנו,
  • 5:06 - 5:09
    היו גלים שכיסו מחצית מהאי,
  • 5:09 - 5:11
    וזה טרם קרה בעבר.
  • 5:11 - 5:13
    זו חוויה חדשה.
  • 5:13 - 5:18
    זה עתה שבתי ממחוז הבוחרים שלי,
  • 5:18 - 5:22
    וראיתי את העצים היפים האלו
    שהיו שם זה עשרות בשנים,
  • 5:22 - 5:24
    הם נהרסו כליל.
  • 5:24 - 5:25
    אז זה מה שקורה.
  • 5:26 - 5:29
    אך כשאנחנו מדברים
    על עליית גובה פני הים
  • 5:29 - 5:32
    אנחנו חושבים שזה
    משהו שקורה בהדרגה.
  • 5:33 - 5:36
    זה מגיע עם הרוחות,
    זה מגיע עם הנחשולים,
  • 5:36 - 5:38
    וכך הם יכולים להתעצם,
  • 5:38 - 5:44
    אך אנחנו מתחילים להיות
    עדים לשינוי בתבנית מזג האוויר
  • 5:44 - 5:46
    שזה כנראה האתגר הדחוף יותר
  • 5:47 - 5:51
    עמו נתמודד כנראה עוד לפני
    עליית גובה פני הים.
  • 5:51 - 5:54
    כא: אז המדינה כבר
    רואה השפעות עכשיו.
  • 5:54 - 5:57
    כשאתה מסתכל קדימה,
  • 5:57 - 6:00
    מה הן האפשרויות
    שלכם כמדינה, כאומה?
  • 6:01 - 6:03
    אט: ובכן, אני מספר את
    הסיפור הזה בכל שנה.
  • 6:03 - 6:05
    אני חושב שאני מבקר במספר--
  • 6:05 - 6:10
    טיילתי ברחבי העולם
    בניסיון לגרום לאנשים להבין.
  • 6:10 - 6:12
    יש לנו תכנית, אנחנו
    חושבים שיש לנו תכנית.
  • 6:12 - 6:16
    ובמקרה אחד,
    אני חושב שדיברתי בג'נבה
  • 6:16 - 6:20
    והיה שם גבר שראיין אותי
  • 6:20 - 6:21
    בקשר למשהו כמו זה,
  • 6:22 - 6:24
    ואני אמרתי, "אנחנו
    בוחנים איים צפים",
  • 6:24 - 6:26
    והוא חשב שזה מצחיק,
    אבל מישהו אמר,
  • 6:26 - 6:30
    "לא, זה לא מצחיק.
    האנשים האלו מחפשים פתרונות."
  • 6:30 - 6:34
    וכך אני מתעניין באיים צפים.
  • 6:34 - 6:37
    היפנים מתעניינים בבניית איים צפים.
  • 6:37 - 6:40
    אבל, כמדינה, התחייבנו
  • 6:40 - 6:44
    שלא משנה מה יקרה,
    ננסה ככל יכולתנו
  • 6:44 - 6:48
    להישאר ולהמשיך להתקיים כאומה.
  • 6:48 - 6:50
    מה זה ידרוש,
  • 6:50 - 6:53
    זה הולך להיות משהו די משמעותי,
  • 6:53 - 6:55
    מאוד, מאוד נרחב.
  • 6:55 - 6:57
    או שנחיה על איים צפים,
  • 6:57 - 7:01
    או שנצטרך להגביה את
    האיים כך שיישארו מחוץ למים
  • 7:01 - 7:06
    כשגובה פני הים עולה
    והסערות נעשות חמורות יותר.
  • 7:06 - 7:08
    אבל אפילו כך,
    זה יהיה מאוד, מאוד קשה
  • 7:08 - 7:11
    להשיג את סוג
    המשאבים להם נזדקק.
  • 7:11 - 7:15
    כא: ואז המוצא היחיד
    הוא צורה כלשהי של הגירה כפויה.
  • 7:15 - 7:17
    אט: ובכן, אנחנו שוקלים גם את זה
  • 7:17 - 7:20
    כי במקרה שדבר לא יתקבל
  • 7:20 - 7:22
    מהקהילה הבינלאומית,
  • 7:22 - 7:23
    אנחנו מתכוננים,
  • 7:23 - 7:27
    אנחנו לא רוצים להיתפס למצב
    כמו זה שקורה באירופה.
  • 7:27 - 7:29
    אוקיי? אנחנו לא רוצים להגר
    בהמונינו בנקודת זמן מסויימת.
  • 7:29 - 7:33
    אנחנו רוצים להיות מסוגלים
    לתת לאנשים את הבחירה היום,
  • 7:33 - 7:36
    אלו שיבחרו וירצו לעשות
    זאת, להגר.
  • 7:36 - 7:41
    אנחנו לא רוצים שיקרה משהו
    והם יאלצו להגר
  • 7:42 - 7:44
    מבלי שהתכוננו לעשות זאת.
  • 7:44 - 7:47
    כמובן, התרבות שלנו שונה מאוד,
    החברה שלנו שונה מאוד,
  • 7:47 - 7:50
    וברגע שנהגר לסביבה אחרת,
  • 7:50 - 7:51
    לתרבות אחרת,
  • 7:51 - 7:54
    נידרש לעשות הרבה התאמות.
  • 7:54 - 7:57
    כא: טוב, ישנה הגירה כפויה
    בעברה של מדינתך,
  • 7:57 - 7:59
    ואני חושב שרק השבוע,
  • 7:59 - 8:02
    רק אתמול
    או ביום שלפני כן,
  • 8:02 - 8:04
    ביקרת את האנשים הללו.
  • 8:04 - 8:07
    מה קרה שם? מה הסיפור?
  • 8:07 - 8:09
    אט: כן, ואני מצטער,
    אני חושב שמישהו שאל
  • 8:09 - 8:12
    למה אנחנו מתגנבים
    לבקר במקום ההוא.
  • 8:12 - 8:16
    הייתה לי סיבה טובה מאוד,
    כי יש לנו קהילה של אנשי קיריבטי
  • 8:16 - 8:20
    שגרים בחלק זה
    של איי שלמה.
  • 8:20 - 8:24
    אך אלו אנשים שעקרו
    מאיי הפניקס, למעשה,
  • 8:24 - 8:25
    בשנות ה- 60.
  • 8:25 - 8:30
    היתה בצורת קשה, והאנשים
    לא יכלו להמשיך לחיות על האי,
  • 8:30 - 8:33
    אז הם הועברו לחיות כאן
    באיי שלמה.
  • 8:33 - 8:37
    וכך אתמול היה מאוד מעניין
    לפגוש את האנשים הללו.
  • 8:37 - 8:39
    הם לא ידעו מי אני.
    הם לא שמעו עלי.
  • 8:39 - 8:42
    חלק מהם זיהו אותי לאחר מכן.
  • 8:42 - 8:45
    אבל אני חושב שהם היו מאוד שמחים.
  • 8:45 - 8:50
    מאוחר יותר הם מאוד רצו
    את ההזדמנות לקבל את פני רשמית.
  • 8:50 - 8:53
    אבל אני חושב שמה שראיתי אתמול
    היה מאוד מעניין
  • 8:53 - 8:55
    כי כאן אני רואה את אנשינו.
  • 8:55 - 9:01
    דיברתי בשפתנו, וכמובן
    שהם ענו, הם השיבו,
  • 9:01 - 9:05
    אך המבטא שלהם, הם מתחילים
    לא להיות מסוגלים לדבר קיריבטית כראוי
  • 9:05 - 9:08
    ראיתי אותם, הייתה
    שם גברת אחת עם שיניים אדומות.
  • 9:08 - 9:10
    היא לעסה אגוזי בטל,
  • 9:10 - 9:12
    וזה לא משהו שעושים בקיריבטי.
  • 9:12 - 9:15
    אנחנו לא לועסים אגוזי בטל.
  • 9:15 - 9:21
    פגשתי גם משפחה שהתחתנה
    עם המקומיים כאן,
  • 9:21 - 9:25
    כך שזה מה שקורה.
  • 9:25 - 9:29
    כשאתה נכנס לקהילה אחרת,
    יהיו שינויים בוודאות.
  • 9:29 - 9:33
    באופן וודאי תהיה מידה
    מסוימת של אבדן זהות,
  • 9:33 - 9:37
    וזה מה שנחפש בעתיד
  • 9:37 - 9:39
    אם וכאשר נהגר.
  • 9:39 - 9:42
    כא: זה בוודאי היה יום
    מרגש בצורה יוצאת דופן
  • 9:42 - 9:45
    בגלל אותן שאלות בנוגע לזהות,
  • 9:45 - 9:50
    האושר לראות אותך ואולי
    תחושה מודגשת של מה שהם איבדו.
  • 9:50 - 9:54
    וזה מאוד מעורר השראה לשמוע
    אותך אומר שבכוונתך להילחם עד הסוף
  • 9:54 - 9:58
    בניסיון לשמר את האומה במיקום כלשהו.
  • 9:58 - 9:59
    אט: זהו רצוננו.
  • 9:59 - 10:02
    אף אחד אינו רוצה אי פעם לעזוב את ביתו,
  • 10:02 - 10:06
    ולכן הייתה זו החלטה קשה מאוד עבורי
  • 10:06 - 10:11
    כמנהיג, אינך מתכנן לעזוב
    את האי שלך, את ביתך,
  • 10:11 - 10:13
    וכך נשאלתי במספר הזדמנויות,
  • 10:13 - 10:14
    "אז איך אתה מרגיש?"
  • 10:14 - 10:18
    וההרגשה אינה טובה כלל.
  • 10:18 - 10:21
    זה עניין אמוציונלי
    וניסיתי לחיות עם זה,
  • 10:21 - 10:26
    ואני יודע שבמקרים מסוימים,
    מאשימים אותי שלא ניסיתי לפתור את הבעיה
  • 10:26 - 10:28
    כי איני יכול לפתור את הבעיה.
  • 10:28 - 10:31
    זה משהו שצריך להיעשות באופן שיתופי.
  • 10:31 - 10:37
    שינוי אקלים הוא תופעה עולמית,
    וכפי שטענתי לעתים קרובות,
  • 10:37 - 10:41
    לרוע המזל, המדינות,
    כשאנחנו מגיעים לאו"ם---
  • 10:41 - 10:46
    הייתי בפגישה עם מדינות
    פורום האיים הפסיפיים
  • 10:46 - 10:49
    בו חברות גם אוסטרליה
    וניו זילנד
  • 10:49 - 10:51
    והיה לנו ויכוח.
  • 10:51 - 10:53
    היה קצת סיפור בחדשות
  • 10:53 - 10:58
    כי הן טענו שלהפחית
    את פליטות הגזים
  • 10:58 - 11:00
    זה משהו שהן לא מסוגלות לעשות
  • 11:00 - 11:03
    כי זה ישפיע על התעשיות.
  • 11:03 - 11:05
    ואז אני אמרתי,
  • 11:05 - 11:07
    אוקיי, אני מבין אתכן,
  • 11:07 - 11:08
    אני מבין את מה שאתן אומרות,
  • 11:09 - 11:11
    אבל נסו גם להבין מה אני אומר
  • 11:11 - 11:13
    כי אם לא תצמצמו את פליטות הגזים שלכן,
  • 11:13 - 11:16
    אז ההישרדות שלנו מוטלת על הכף.
  • 11:16 - 11:20
    ולכן סוגיות מוסריות אלו
    הן עניין שעליכן לשקול.
  • 11:20 - 11:24
    זה עניין של תעשייה אל מול
    הישרדותם של אנשים.
  • 11:24 - 11:27
    כא: אתה יודע, שאלתי אותך אתמול
    מה הרגיז אותך,
  • 11:27 - 11:30
    ואמרת, "אני לא מתרגז."
    אך אז עצרת.
  • 11:30 - 11:32
    אני חושב שזה הרגיז אותך.
  • 11:32 - 11:37
    אט: אני מפנה אותך להצהרה
    הקודמת שלי באו"ם.
  • 11:37 - 11:42
    כעסתי מאוד, הייתי מאוד מתוסכל
    ואז מדוכא.
  • 11:42 - 11:44
    הייתה תחושה של חוסר תכלית
  • 11:44 - 11:49
    שאנו נלחמים בקרב שאין לנו
    סיכוי לנצח בו.
  • 11:49 - 11:52
    נאלצתי לשנות את הגישה שלי.
  • 11:52 - 11:54
    נאלצתי להפוך להיות סביר יותר
  • 11:54 - 11:57
    כי חשבתי שאנשים יקשיבו
    למישהו שהוא רציונלי,
  • 11:57 - 11:59
    אך נותרתי רציונלי באופן קיצוני,
    מה שזה לא יהיה.
  • 12:00 - 12:01
    (צחוק)
  • 12:01 - 12:05
    כא: עכשיו, חלק מרכזי בזהות
    הלאומית שלכם הוא דיג.
  • 12:05 - 12:08
    אני חושב שאמרת שפחות או יותר
    כולם עוסקים בדיג בדרך כלשהי.
  • 12:08 - 12:11
    אט: טוב, אנחנו אוכלים דגים
    כל יום, כל יום,
  • 12:11 - 12:16
    ואני חושב שאין ספק שקצב
    צריכת הדגים אצלנו
  • 12:16 - 12:18
    הוא כנראה הגבוה בעולם.
  • 12:18 - 12:20
    אין לנו הרבה חיות משק,
  • 12:20 - 12:23
    אז אנחנו תלויים בדגים.
  • 12:23 - 12:26
    כא: אז אתם תלויים בדגים,
    הן ברמה האישית
  • 12:26 - 12:29
    והן בהכנסות שהמדינה מקבלת
  • 12:29 - 12:32
    מעסקי דיג הטונה העולמיים,
  • 12:32 - 12:37
    ולמרות זאת, לפני מספר שנים
    נקטת צעד מאוד קיצוני.
  • 12:37 - 12:38
    תוכל לספר לנו על זה?
  • 12:38 - 12:41
    אני חושב שמשהו קרה כאן
    באיי הפניקס.
  • 12:41 - 12:47
    אט: אני אתן קצת רקע באשר
    למה היא המשמעות של דגים עבורנו.
  • 12:47 - 12:51
    יש לנו את אחת מאזורי מחיית הטונה
    הגדולים שנותרו בעולם.
  • 12:51 - 12:54
    באוקיינוס השקט, אני חושב
    שבבעלותנו כ- 60 אחוזים
  • 12:54 - 12:55
    מדיג הטונה הנותר,
  • 12:55 - 13:00
    והם נותרו יחסית בריאים לחלק
    מהזנים, אך לא לכולם.
  • 13:00 - 13:05
    וקיריבטי היא אחת משלוש בעלות
    המשאבים הגדולות,
  • 13:06 - 13:08
    בעלות משאבי הטונה.
  • 13:08 - 13:11
    וכרגע אנחנו מקבלים
  • 13:11 - 13:14
    כ- 80 עד 90 אחוזים מההכנסות שלנו
  • 13:14 - 13:17
    מדמי גישה, דמי רישיון.
  • 13:17 - 13:18
    כא: מההכנסה הלאומית שלכם.
  • 13:19 - 13:20
    אט: הכנסה לאומית,
  • 13:20 - 13:23
    שמניעה את כל מה שאנחנו עושים
  • 13:23 - 13:27
    במוסדות השלטון, בתי חולים
    בתי ספר וכיוצא בזה.
  • 13:27 - 13:32
    אך החלטנו להפסיק את זה,
    וזו הייתה החלטה מאוד קשה.
  • 13:32 - 13:38
    אני יכול להבטיח לך, פוליטית,
    מקומית, זה לא היה קל.
  • 13:38 - 13:42
    אך הייתי משוכנע שאנו חייבים לעשות זאת
  • 13:42 - 13:47
    בכדי להבטיח שאזורי הדייג ישארו ברי קיימא.
  • 13:47 - 13:49
    היו סימנים לכך שחלק מהזנים,
  • 13:49 - 13:54
    במיוחד טונה גדולת עין,
    נמצאים בסיכון רציני.
  • 13:54 - 13:57
    גם את הטונה צהובת הסנפיר
    דגו באופן כבד.
  • 13:57 - 13:59
    ספייג'ק נותרה בריאה.
  • 13:59 - 14:03
    כך שנאלצנו לעשות משהו כזה,
    וזו הייתה הסיבה שפעלתי כך.
  • 14:04 - 14:07
    סיבה נוספת בגללה פעלתי כך
  • 14:07 - 14:12
    הייתה מכיוון שביקשתי
    מהקהילה הבינלאומית
  • 14:12 - 14:17
    שכדי להתמודד עם שינוי האקלים,
    כדי להלחם בשינוי האקלים,
  • 14:17 - 14:21
    חייב להיות קרבן,
    חייבת להיות מחויבות.
  • 14:21 - 14:26
    בכך שביקשתי מהקהילה
    הבינלאומית להקריב קרבן,
  • 14:26 - 14:29
    חשבתי שגם אנו עצמנו
    צריכים להקריב קרבן כזה.
  • 14:29 - 14:31
    ואכן הקרבנו קרבן.
  • 14:31 - 14:36
    וויתור על דיג מסחרי
  • 14:36 - 14:38
    באזור המוגן באיי הפניקס
  • 14:38 - 14:40
    משמעותו אבדן הכנסה.
  • 14:40 - 14:43
    אנו עדיין מנסים להעריך
    מה יהיה האבדן הזה
  • 14:43 - 14:48
    כי למעשה סגרנו את זה
    בתחילת השנה הזו.
  • 14:48 - 14:50
    כך שנראה בסוף השנה הזו
  • 14:50 - 14:54
    מה המשמעות במונחי אבדן ההכנסה.
  • 14:54 - 14:56
    כא: אז יש הרבה דברים שמשחקים כאן תפקיד.
  • 14:56 - 15:03
    מצד אחד, זה עשוי
    לקדם אזורי דייג בריאים יותר.
  • 15:03 - 15:05
    כלומר, עד כמה אתם יכולים להעלות את המחיר
  • 15:05 - 15:08
    שאתם גובים עבור האזורים הנותרים?
  • 15:08 - 15:13
    אט: המשא ומתן היה קשה מאוד,
  • 15:13 - 15:16
    אך הצלחנו להעלות את העלות היומית
    לכלי שיט.
  • 15:16 - 15:19
    לכל כלי שיט שנכנס לדוג במשך יום,
  • 15:19 - 15:23
    העלינו את דמי הכניסה מ---
    זה היה $6,000 ו- $8,000,
  • 15:23 - 15:27
    ועכשיו זה $10,000, $12,000
    לכלי שיט ליום.
  • 15:27 - 15:31
    כך שהיה את הגידול המשמעותי הזה.
  • 15:31 - 15:35
    אך באותו זמן, חשוב לציין,
  • 15:35 - 15:40
    שבעוד שבעבר סירות הדיג האלו
  • 15:40 - 15:43
    דגו במשך יום ותפסו בערך 10 טונות,
  • 15:44 - 15:47
    עכשיו הן תופסות בערך 100 טונות
    כי הן התייעלו מאוד.
  • 15:47 - 15:50
    ואנחנו חייבים להגיב בהתאם.
  • 15:50 - 15:54
    אנחנו צריכים להיות מאוד, מאוד זהירים
    כי הטכנולוגיה מאוד השתפרה.
  • 15:54 - 15:59
    הייתה נקודת זמן בה הצי הברזילאי
    עבר מהאוקיינוס האטלנטי לשקט.
  • 15:59 - 16:01
    הם לא יכלו.
  • 16:01 - 16:04
    הם התחילו לעשות ניסויים כדי
    לראות אם הם יכולים.
  • 16:04 - 16:08
    אבל עכשיו יש להם דרכים לעשות זאת,
    והם נהיו מאוד יעילים.
  • 16:09 - 16:12
    כא: אתה יכול לתת לנו תחושה כללית
    לגבי איך היה בדיונים האלו?
  • 16:12 - 16:14
    כי אתה מתמודד מול חברות
  • 16:14 - 16:18
    שמאות מיליוני דולרים נמצאים
    עבורן על הפרק, ביסודו של דבר.
  • 16:18 - 16:21
    איך אתה שומר על עמדתך?
  • 16:21 - 16:23
    האם יש לך עצות לתת
  • 16:23 - 16:26
    למנהיגים אחרים שמתמודדים
    עם אותן חברות
  • 16:26 - 16:30
    לגבי איך להשיג את המרב
    עבור המדינה שלך,
  • 16:30 - 16:34
    להשיג את המרב עבור הדגים?
  • 16:34 - 16:36
    איזו עצה תתן?
  • 16:36 - 16:42
    אט: ובכן, אני חושב שאנו מתמקדים
    ברישיונות לעתים קרובות מדי
  • 16:42 - 16:44
    בכדי לקבל את שיעור התשואה,
  • 16:44 - 16:47
    כי מה שאנחנו מקבלים מדמי הרישוי
  • 16:47 - 16:49
    הוא בערך 10 אחוזים מערך הדגים ביבשה
  • 16:49 - 16:53
    בצד המזח, לא בחנויות הקמעונאיות.
  • 16:53 - 16:57
    ואנחנו מקבלים רק כ- 10 אחוזים.
  • 16:57 - 16:59
    מה שניסינו לעשות במהלך השנים
  • 16:59 - 17:03
    הוא למעשה להגדיל את השתתפותנו
    בתעשייה,
  • 17:03 - 17:06
    בקציר, בעיבוד,
  • 17:06 - 17:08
    ולבסוף, אנו מקווים, בשיווק.
  • 17:08 - 17:11
    לא קל לחדור אליהם,
  • 17:11 - 17:14
    אך אנחנו עובדים לקראת זה,
  • 17:14 - 17:16
    וכן, התשובה תהייה לחזק.
  • 17:16 - 17:21
    כדי להגדיל את שיעור התשואה,
    אנחנו צריכים להיות יותר מעורבים.
  • 17:21 - 17:24
    כך שהתחלנו לעשות את זה,
  • 17:24 - 17:28
    ועלינו לארגן מחדש את התעשייה.
  • 17:28 - 17:31
    עלינו להגיד לאנשים האלו שהעולם השתנה.
  • 17:31 - 17:34
    עכשיו אנחנו רוצים לייצר את הדגים בעצמנו.
  • 17:34 - 17:36
    כא: ובינתיים, לדייגים המקומיים שלכם,
  • 17:36 - 17:39
    הם עדיין יכולים לדוג,
  • 17:39 - 17:42
    אך איך העסקים עבורם?
  • 17:42 - 17:44
    האם הם נהיו קשים יותר?
    האם הים הידלדל?
  • 17:44 - 17:47
    או שזה מנוהל על בסיס בר קיימא?
  • 17:47 - 17:49
    אט: עבור פעולות הדייג הפרטיות,
  • 17:49 - 17:52
    אנו לא משתתפים בפעילות
    הדיג המסחרית
  • 17:52 - 17:55
    למעט אספקה לשוק המקומי.
  • 17:55 - 17:59
    דייג הטונה הוא באמת בכללותו
    לשווקים זרים,
  • 17:59 - 18:05
    רובם כאן בארה"ב, אירופה, יפן.
  • 18:05 - 18:09
    גם אני דיג, במידה רבה,
  • 18:09 - 18:13
    והייתי מסוגל לתפוס טונה צהובת סנפיר.
  • 18:13 - 18:15
    עכשיו זה מאוד, מאוד נדיר
    לתפוס טונה צהובת סנפיר
  • 18:15 - 18:19
    כי מרימים אותן מהמים במאות טונות
  • 18:19 - 18:21
    על ידי רשתות הדיג האלו
  • 18:22 - 18:27
    כא: אז הנה שתי ילדות יפות ממדינתך.
  • 18:27 - 18:31
    כשאתה חושב על העתיד שלהן,
  • 18:31 - 18:33
    איזה מסר יש לך עבורן
  • 18:33 - 18:36
    ואיזה מסר יש לך לעולם?
  • 18:36 - 18:40
    אט: ובכן, אני אומר לעולם שאנחנו
    חייבים לעשות משהו
  • 18:40 - 18:42
    לגבי מה שקורה לאקלים
  • 18:42 - 18:44
    כי עבורנו, העניין הוא העתיד
    של הילדים האלו.
  • 18:44 - 18:46
    יש לי לפחות 12 נכדים.
  • 18:46 - 18:48
    אני חושב שיש לי 12, אשתי יודעת.
  • 18:48 - 18:51
    (צחוק)
  • 18:51 - 18:54
    ואני חושב שיש לי שמונה ילדים.
  • 18:54 - 18:55
    זה בקשר לעתיד שלהם.
  • 18:55 - 18:59
    כל יום אני רואה את נכדי, בערך
    בגילן של הילדות הצעירות האלו,
  • 18:59 - 19:01
    ואני תוהה,
  • 19:01 - 19:03
    ואני מתרגז לפעמים, אכן.
  • 19:03 - 19:05
    אני תוהה מה יעלה בגורלם.
  • 19:05 - 19:09
    כך שזה בקשר אליהם
  • 19:09 - 19:11
    שעלינו להגיד לכולם,
  • 19:11 - 19:13
    שזה לא קשור לאינטרסים הלאומיים שלהם,
  • 19:13 - 19:17
    כי שינוי אקלים, למרבה הצער, לרוע המזל
  • 19:17 - 19:21
    נתפש על ידי מדינות רבות כבעיה לאומית.
    הוא לא.
  • 19:21 - 19:24
    וזהו הוויכוח שהיה לנו לאחרונה עם
    השותפים שלנו,
  • 19:24 - 19:26
    האוסטרלים והניו זילנדים,
  • 19:26 - 19:29
    כי הם אמרו,
  • 19:29 - 19:33
    זה מה שאחד המנהיגים,
    המנהיג האוסטרלי, אמר,
  • 19:33 - 19:37
    אנחנו עשינו את חלקנו,
    אנחנו מצמצמים.
  • 19:37 - 19:41
    אמרתי, מה עם כל השאר?
    למה אינכם שומרים את זה?
  • 19:41 - 19:43
    אם תוכלו לשמור את כל שאר
    פליטות הגזים
  • 19:43 - 19:46
    בתוך התחום שלכם,
    בתוך הגבולות שלכם
  • 19:46 - 19:47
    לא תהיה לנו בעיה
  • 19:48 - 19:49
    אתם יכולים להמשיך ככל שתרצו.
  • 19:49 - 19:51
    אך לרוע המזל, אתם שולחים
    את זה לעברנו,
  • 19:52 - 19:54
    וזה משפיע על עתיד ילדינו.
  • 19:54 - 19:59
    כך שאני חושב שזהו בוודאי לב הבעיה
    של שינוי אקלים כיום.
  • 19:59 - 20:02
    אנו נפגש בפריז בסוף השנה הזו,
  • 20:02 - 20:06
    אבל עד שנוכל לחשוב על זה
    כעל תופעה עולמית,
  • 20:06 - 20:09
    כי אנו יוצרים אותה, באופן
    אינדיבידואלי כאומות,
  • 20:09 - 20:11
    אך היא משפיעה על כל השאר,
  • 20:11 - 20:15
    ועדיין אנו מסרבים לעשות משהו
    בקשר לזה,
  • 20:15 - 20:17
    ואנו מטפלים בזה כבעיה לאומית,
  • 20:17 - 20:19
    והיא לא כזו - זו סוגיה עולמית,
  • 20:19 - 20:22
    ויש לטפל בה בשיתופיות.
  • 20:23 - 20:27
    כא: אנשים מאוד גרועים בלהגיב
    לגרפים ולמספרים,
  • 20:27 - 20:31
    ואנו סוגרים את עצמנו מול זה.
  • 20:31 - 20:38
    איכשהו, לאנשים, אנחנו מעט טובים
    יותר בלהגיב על זה לפעמים.
  • 20:38 - 20:40
    ונראה שסביר מאוד שהאומה שלך,
  • 20:41 - 20:45
    למרות, או למעשה בגלל הבעיות הקשות
    איתן אתם מתמודדים,
  • 20:45 - 20:50
    עשויה לשמש נורת אזהרה לעולם,
    שזוהרת באופן ברור מאוד,
  • 20:50 - 20:52
    חזק מאוד.
  • 20:52 - 20:55
    אני רוצה להודות לך,
    אני בטוח שבשם כולנו,
  • 20:55 - 20:57
    על מנהיגותך יוצאת הדופן ועל כך
    שבאת הנה.
  • 20:57 - 20:59
    אדוני הנשיא, תודה רבה.
  • 20:59 - 21:00
    אט: תודה לך.
  • 21:00 - 21:02
    (מחיאות כפיים)
Title:
המדינה שלי תהיה מתחת לפני המים בקרוב -- אלא אם נעבוד יחד
Speaker:
אנוט טונג
Description:

לאנשים בקירבטי, שינוי האקלים הוא לא משהו לדון בו, שמתכחשים לו או מחוקקים לו -- זה מציאות יום יומית. אומת האי הפסיפי הנמוך אלי יהיה מתחת לפני הים בקרוב, תודות לפני ים עולים. בשיחה אישית עם אוצר TED כריס אנדרסון, נשיא קירבטי אנוט טונג דן בקטסטרופה האקלימית הנוכחית של המדינה והעתיד בסכנה שלה. "כדי להתמודד עם שינוי האקלים, חייב להיות קורבן. חייבת להיות התחייבות," הוא אומר, "אנחנו חייבים להגיד לאנשים שהעולם השתנה."
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
21:15

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.