קולין קאמרר: מדעי המוח, תיאוריית המשחקים, קופים
-
0:01 - 0:03אני אדבר על המוח המתכנן.
-
0:03 - 0:05אנו נשתמש בשילוב יוצא-דופן
של כלים -
0:05 - 0:07מתאוריית המשחקים ומדעי המוח
-
0:07 - 0:10כדי להבין את יחסי הגומלין בין אנשים
כשמדובר על ערך כספי. -
0:10 - 0:14תאוריית המשחקים היא במקורה
ענף של מתמטיקה שימושית -
0:14 - 0:17שמשמש בעיקר בכלכלה, במדעי המדינה,
קצת בביולוגיה, -
0:17 - 0:20ושמספק לנו ארגון מתמטי
של החיים החברתיים -
0:20 - 0:22והיא מנבאת מה צפוי
שאנשים יעשו -
0:22 - 0:24ומה לדעתם אחרים יעשו
-
0:24 - 0:27במצבים שבהם מעשיו של כל אחד
משפיעים על כל היתר. -
0:27 - 0:30מדובר בהרבה דברים:
תחרות, שיתוף פעולה, התמקחות, -
0:30 - 0:34משחקים כמו מחבואים ופוקר.
-
0:34 - 0:36הנה משחק פשוט בתור התחלה.
-
0:36 - 0:38כל אחד בוחר מספר
בין אפס למאה, -
0:38 - 0:41נחשב את הממוצע
של המספרים האלה, -
0:41 - 0:45ומי שהכי קרוב ל-2/3 מהממוצע
זוכה בפרס מוגדר מראש. -
0:45 - 0:47אז השאיפה של כל אחד
היא לבחור קצת פחות מהממוצע, -
0:47 - 0:49אבל לא פחות מדי,
וזו גם השאיפה -
0:49 - 0:51של כל השאר.
-
0:51 - 0:54חישבו מהו המספר שברצונכם לבחור.
-
0:54 - 0:57בזמן שאתם חושבים,
זהו דגם צעצוע של משהו כמו -
0:57 - 1:00מכירת מניות
בזמן שהשוק בעלייה, נכון? -
1:00 - 1:02השאיפה היא לא למכור מוקדם מדי,
כי אז מפסידים רווח, -
1:02 - 1:04אבל גם לא לחכות יותר מדי,
-
1:04 - 1:07אחרי שכולם מכרו,
ולגרום לשוק ליפול. -
1:07 - 1:10השאיפה היא להיות קצת לפני
שאר המתחרים, אבל לא יותר מדי. -
1:10 - 1:13הנה שתי תיאוריות,
איך אנשים עשויים לחשוב על זה, -
1:13 - 1:15ואז נראה קצת נתונים.
-
1:15 - 1:17חלק מזה יישמע מוכר
כי אתם ודאי -
1:17 - 1:21חושבים ככה. אני רואה את זה
בעזרת התאוריה שלי על המוח. -
1:21 - 1:24הרבה אנשים אומרים,
"אני לא יודע מה אנשים יבחרו, -
1:24 - 1:25אז לדעתי הממוצע יהיה 50."
-
1:25 - 1:27- זה בכלל לא תכנון -
-
1:27 - 1:31או "אני אבחר 2/3 מ-50, שזה 33."
זו כבר התחלה. -
1:31 - 1:33אחרים, קצת יותר מתוחכמים,
-
1:33 - 1:34שמשתמשים ביותר זכרון עבודה,
-
1:34 - 1:38אומרים, "לדעתי אנשים יבחרו 33,
כי הם רוצים לבחור לפי ה-50, -
1:38 - 1:41אז אני אבחר 22,
שזה 2/3 מ-33." -
1:41 - 1:43הם עושים שלב חשיבה נוסף,
שני שלבים. -
1:43 - 1:46זה יותר טוב.
וכמובן שעקרונית, -
1:46 - 1:48אפשר לבצע 3, 4 שלבי חשיבה
או יותר, -
1:48 - 1:50אבל זה מתחיל להיות מאד קשה.
-
1:50 - 1:52כמו בשפה ובתחומים אחרים,
אנו יודעים שקשה לאנשים לנתח -
1:52 - 1:56משפטים מורכבים מאד
עם מבנה חזרתי. -
1:56 - 1:58זה נקרא
"תיאוריית ההיררכיה קוגניטיבית", אגב. -
1:58 - 2:00עבדתי עליה
עם עוד כמה אנשים, -
2:00 - 2:02והיא מצביעה על היררכיה מסוימת
-
2:02 - 2:05ומניחה כמה הנחות לגבי
מספר האנשים שיעצרו בשלבים השונים -
2:05 - 2:07ואיך שלבי החשיבה מושפעים
-
2:07 - 2:10מהרבה משתנים מעניינים וסוגי אנשים,
כמו שנראה בעוד דקה. -
2:10 - 2:14תיאוריה מאד שונה,
הרבה יותר פופולרית, מיושנת יותר, -
2:14 - 2:17שנודעה בעיקר הודות לג'ון נאש
ולסרט "נפלאות התבונה", -
2:17 - 2:19נקראת "ניתוח שיווי המשקל".
-
2:19 - 2:22אם אי-פעם לקחתם קורס
בתאוריית המשחקים, ברמה כלשהי, -
2:22 - 2:24ודאי למדתם על זה משהו.
-
2:24 - 2:26שיווי-משקל הוא מצב מתמטי
שבו כל אחד -
2:26 - 2:29יודע בדיוק מה יעשה
כל אחד אחר. -
2:29 - 2:31זה רעיון מאוד שימושי,
אבל מבחינה התנהגותית, -
2:31 - 2:33ייתכן שזה לא מסביר במדויק
מה אנשים עושים -
2:33 - 2:36כשהם משחקים לראשונה
במשחקים כלכליים כאלה, -
2:36 - 2:38או בנסיבות אחרות בעולם הרגיל.
-
2:38 - 2:40במקרה הזה, שיווי המשקל מציג
תחזית נועזת מאד: -
2:40 - 2:43כל אחד מעוניין לבחור מספר
נמוך יותר מכל אחד אחר, -
2:43 - 2:45ולכן כולם יבחרו באפס.
-
2:45 - 2:48בואו נראה מה קורה. הניסוי הזה
נעשה כבר הרבה מאד פעמים. -
2:48 - 2:50את כמה מהניסויים הראשונים
עשינו בשנות ה-90, -
2:50 - 2:53אנוכי, רוזמרי נייגל ואחרים.
-
2:53 - 2:56זה מערך נתונים יפה
של 9,000 אנשים שכתבו -
2:56 - 2:59לשלושה עיתונים וכתבי-עת
שערכו תחרות. -
2:59 - 3:01בתחרות נאמר,
"שילחו אלינו את המספרים שלכם -
3:01 - 3:04ומי שהכי קרוב ל-2/3 מהממוצע
יקבל פרס גדול." -
3:04 - 3:07ואתם רואים שהנתונים כה רבים,
עד שרואים בבירור את השיאים. -
3:07 - 3:10יש שיא ב-33. אלה האנשים
שעושים רק שלב אחד. -
3:10 - 3:13יש עוד שיא ברור ב-22.
-
3:13 - 3:15ושימו לב, אגב, שרוב האנשים
בוחרים מספרים באזור הזה. -
3:15 - 3:18הם לא בהכרח בוחרים
בדיוק את 33 ו-22. -
3:18 - 3:20יש קצת רעש באזור הזה.
-
3:20 - 3:21אבל אתם רואים את השיאים האלה,
וזה באזורים האלה. -
3:21 - 3:23הנה עוד קבוצת אנשים, שכנראה
-
3:23 - 3:25נצמדים מאד לניתוח שיווי המשקל,
-
3:25 - 3:27כי הם בוחרים אפס או אחד.
-
3:27 - 3:29אבל הם מפסידים, נכון?
-
3:29 - 3:33כי לבחור מספר כה נמוך
זה בעצם בחירה גרועה -
3:33 - 3:35אם גם האחרים לא עושים
ניתוח של שיווי-משקל. -
3:35 - 3:38אז הם חכמים, אבל עניים.
-
3:38 - 3:40(צחוק)
-
3:40 - 3:42איפה במוח קורים הדברים האלה?
-
3:42 - 3:45מחקר אחד של קוריצ'לי ונייגל
נותן תשובה מאוד ברורה ומעניינת. -
3:45 - 3:47נתנו לאנשים לשחק במשחק הזה
-
3:47 - 3:49כשהיו תחת סריקה במכשיר
דימות תהודה מגנטי תפקודי, -
3:49 - 3:51ובשני מצבים: בחלק מהניסויים
-
3:51 - 3:53נאמר להם: "אתם משחקים
נגד אדם אחר -
3:53 - 3:55שמשחק באותו רגע,
ואנו נשווה בסוף -
3:55 - 3:57בין ההתנהגויות שלכם
ונשלם לכם אם תנצחו." -
3:57 - 3:59בניסויים האחרים, נאמר להם:
"אתם משחקים נגד מחשב -
3:59 - 4:00שבוחר מספרים באופן אקראי."
-
4:00 - 4:02אז מה שאתם רואים פה
זו הפחתה -
4:02 - 4:05של האזורים שבהם יש יותר
פעילות במוח -
4:05 - 4:08כשמשחקים נגד אנשים
לעומת נגד מחשב. -
4:08 - 4:10ואתם רואים פעילות
בכמה אזורים שראינו היום, -
4:10 - 4:13הקורטקס הפרה-פרונטלי המדיאלי,
אבל בדורסו-מדיאלי, פה, -
4:13 - 4:15בקורטקס הוונטרו-מדיאלי הפרה-פרונטלי,
-
4:15 - 4:17בסינגולום הקדמי, אזור שמעורב
-
4:17 - 4:20בסוגים רבים של פתרון סכסוכים,
כמו במשחק "הרצל אמר," -
4:20 - 4:24וגם בצומת דופן הרקה
משמאל ומימין. -
4:24 - 4:27כל האזורים האלה שמוכרים היטב
-
4:27 - 4:29כחלק ממה שנקרא
"תיאוריית מעגלי המוח", -
4:29 - 4:31או "מעגל החשיבה."
-
4:31 - 4:34כלומר, מעגל שמשמש כדי לדמיין
מה אחרים יעשו. -
4:34 - 4:36אלה היו כמה מהמחקרים הראשונים
שגילו שזה -
4:36 - 4:38קשור לתיאוריית המשחקים.
-
4:38 - 4:41מה קורה עם סוגי "שלב אחד"
ו"שני שלבים" האלה? -
4:41 - 4:43אנו מסווגים אנשים לפי מה שבחרו,
-
4:43 - 4:44ואז אנו מסתכלים על ההבדל שבין
-
4:44 - 4:46לשחק נגד בני אדם
ולשחק נגד מחשבים, -
4:46 - 4:48איזה אזורים במוח
פעילים באופן שונה. -
4:48 - 4:50למעלה רואים את שחקני
השלב הבודד. -
4:50 - 4:52כמעט אין הבדל,
-
4:52 - 4:54כי הם מתייחסים לאנשים אחרים
כמו למחשב, וכך גם נראה המוח. -
4:54 - 4:59בשחקנים שלמטה רואים את כל הפעילות
בקורטקס המדיאלי הפרה-פרונטלי האחורי. -
4:59 - 5:01אז אנו יודעים ששחקני שני השלבים
עושים משהו שונה. -
5:01 - 5:04אם הייתם עוצרים רגע ואומרים,
"מה אפשר לעשות עם המידע הזה?" -
5:04 - 5:06אתם יכולים להסתכל
על פעילות המוח ולהגיד, -
5:06 - 5:07"האדם הזה יהיה
שחקן פוקר טוב," -
5:07 - 5:09או, "האדם הזה נאיבי
מבחינה חברתית," -
5:09 - 5:10ואולי גם נוכל לחקור דברים
-
5:10 - 5:12כמו ההתפתחות של המוח המתבגר
-
5:12 - 5:15כשיהיה לנו מושג
איפה קיימים המעגלים האלה. -
5:15 - 5:18בסדר. תתכוננו.
-
5:18 - 5:20אני חוסך לכם קצת פעילות-מוח,
-
5:20 - 5:23כי לא תצטרכו להשתמש
בתאי זיהוי השיער שלכם. -
5:23 - 5:26כדאי לכם להשתמש בתאים אלה
כדי לחשוב היטב על המשחק הזה. -
5:26 - 5:28זה משחק של התמקחות.
-
5:28 - 5:30שני שחקנים שנסרקים באמצעות
אלקטרודות רשמת מוח חשמלית -
5:30 - 5:33עומדים להתמקח על
בין 1-6 דולרים. -
5:33 - 5:36אם הם יצליחו לעשות את זה
ב-10 שניות, הם יזכו בכסף. -
5:36 - 5:39אם לא סגרו עסקה אחרי 10 שניות ,
הם לא זוכים בכלום. -
5:39 - 5:40זו מעין טעות משותפת.
-
5:40 - 5:43הקטע הוא ששחקן אחד,
זה שבצד שמאל, -
5:43 - 5:46יודע כמה כסף יש בכל ניסוי.
-
5:46 - 5:48עושים הרבה ניסויים
עם פרקי זמן שונים. -
5:48 - 5:50במקרה הזה,
הם יודעים שיש 4 דולרים. -
5:50 - 5:52השחקן שלא הודיעו לו
לא יודע עליהם. -
5:52 - 5:54אבל הוא יודע
שהשחקן השני יודע. -
5:54 - 5:56אז האתגר של השחקן שאינו יודע
הוא לומר, -
5:56 - 5:58"האם האדם הזה הוגן איתי
-
5:58 - 6:00או נותן לי הצעה נמוכה מאד
-
6:00 - 6:03כדי לגרום לי לחשוב שיש רק
דולר או שניים לחלוק בהם?" -
6:03 - 6:06ובמקרה זה הם לא יגיעו להסכם.
-
6:06 - 6:09כך שיש כאן מתח מסוים
בין הנסיון להשיג הכי הרבה כסף -
6:09 - 6:11לבין הנסיון לשכנע את השחקן השני
לתת יותר. -
6:11 - 6:14צורת המיקוח היא
להצביע על שורת מספרים -
6:14 - 6:16מאפס ועד שישה דולרים,
-
6:16 - 6:19והם מתמקחים כמה כסף יקבל
השחקן שאינו יודע, -
6:19 - 6:20ואז השחקן שכן יודע
יקבל את השאר. -
6:20 - 6:23זה כמו מו"מ
בין ההנהלה והעובדים -
6:23 - 6:25שבו העובדים לא יודעים
כמה מרוויח -
6:25 - 6:28העסק הפרטי,
-
6:28 - 6:30והם מנסים להשיג יותר כסף,
-
6:30 - 6:32אבל ייתכן שהחברה רוצה
ליצור את הרושם -
6:32 - 6:35שאין הרבה לחלוק:
"אני נותנת לכם הכי הרבה שאני יכולה." -
6:35 - 6:39ראשית, מעט על התנהגות.
כמה מהזוגות בניסוי משחקים פנים אל פנים. -
6:39 - 6:41יש לנו נתונים אחרים שבהם הם
משחקים דרך מחשבים. -
6:41 - 6:43זה הבדל מעניין,
כפי שאתם ודאי מתארים לעצמכם. -
6:43 - 6:45אבל כמה מהזוגות
שיושבים פנים אל פנים -
6:45 - 6:49מסכימים לחלק את הכסף
שווה בשווה בכל פעם. -
6:49 - 6:52משעמם. זה לא מעניין
מבחינה עצבית. -
6:52 - 6:54מבחינתם זה טוב.
הם מרוויחים הרבה כסף. -
6:54 - 6:57אבל אותנו מעניין
אם אפשר להגיד משהו -
6:57 - 7:00על מה שקורה כשיש אי-הסכמה
או כשיש הסכמה. -
7:00 - 7:02זו הקבוצה השניה, של אנשים
שמרבים לא להסכים. -
7:02 - 7:05יש להם סיכוי--
הם רבים ומתווכחים -
7:05 - 7:06ובסוף יהיה להם פחות כסף.
-
7:06 - 7:10יש להם סיכוי להופיע
ב"עקרות הבית האמיתיות". -
7:10 - 7:12הביטו בצד שמאל:
-
7:12 - 7:15כשכמות הכסף שאפשר לחלוק
היא 1, 2 או 3 דולרים, -
7:15 - 7:16הם לא מסכימים בערך
חצי מהזמן, -
7:16 - 7:18ושהכמות היא 4, 5 או 6,
הם מסכימים לעתים קרובות. -
7:18 - 7:20מסתבר שזה משהו שניתן לנבא
-
7:20 - 7:22לפי סוג מורכב מאד
של תיאוריית משחקים -
7:22 - 7:25שצריך ללמוד אותו בתואר שני
פה ב"קאל-טק". -
7:25 - 7:27זה קצת מורכב
מכדי להסבירו עכשיו, -
7:27 - 7:31אבל לפי התיאוריה,
צריכה להיווצר צורה כזאת. -
7:31 - 7:33אולי זה כך
גם לפי האינטואיציה שלכם. -
7:33 - 7:35עכשיו אראה לכם את התוצאות
של רשמת המוח החשמלית. -
7:35 - 7:38מורכב מאד.
תרשים המוח בצד ימין -
7:38 - 7:41הוא האדם שאינו יודע, והשמאלי הוא
זה שיודע מה כמות הכסף. -
7:41 - 7:43זיכרו שסרקנו את שני המוחות
באותו זמן, -
7:43 - 7:46אז אנו יכולים לשאול על
פעילות בו-זמנית -
7:46 - 7:49באזורים דומים או שונים,
-
7:49 - 7:51בדיוק כמו כשרוצים לחקור שיחה
-
7:51 - 7:53תוך כדי סריקה
של שני אנשים משוחחים -
7:53 - 7:55בציפייה לפעילות משותפת
באזורי השפה -
7:55 - 7:58שהם מקשיבים ומתקשרים בפועל.
-
7:58 - 8:02החצים מקשרים בין אזורים
שפעילים באותו זמן, -
8:02 - 8:04וכיוון החצים הוא
-
8:04 - 8:06מהאזור שפעיל ראשון,
-
8:06 - 8:10וראש החץ מצביע לאזור
שפעיל יותר מאוחר. -
8:10 - 8:12במקרה זה, אם תסתכלו היטב,
-
8:12 - 8:14רוב החצים מצביעים מימין לשמאל.
-
8:14 - 8:17כלומר, נראה שפעילות המוח
של האדם שאינו יודע -
8:17 - 8:19מתרחשת ראשונה,
-
8:19 - 8:23ואחריה פעילות המוח
של האדם שיודע. -
8:23 - 8:26אגב, אלה היו ניסויים
שבהם נסגרו עסקאות. -
8:26 - 8:28זה משתי השניות הראשונות.
-
8:28 - 8:30לא סיימנו לנתח את הנתונים האלה,
-
8:30 - 8:32אז אנחנו עדיין מציצים פנימה,
אבל התקווה היא -
8:32 - 8:35שנוכל להגיד משהו
על שתי השניות הראשונות -
8:35 - 8:36אם נסגרה בהן עסקה או לא,
-
8:36 - 8:38וזה יכול להועיל בחשיבה
על הימנעות מהתדיינות משפטית, -
8:38 - 8:40גירושים מכוערים ודברים כאלה.
-
8:40 - 8:43כל אלה הם מקרים
שבהם אבד הרבה ערך כספי -
8:43 - 8:46בגלל דחיות ושביתות.
-
8:46 - 8:48הנה המקרה שבו יש חילוקי דעות.
-
8:48 - 8:50אפשר להסתכל על זה אחרת
מאשר על המקרה הקודם. -
8:50 - 8:53יש הרבה יותר חצים.
-
8:53 - 8:54זה אומר שהמוחות יותר
-
8:54 - 8:57קרובים לחשיבה סימולטנית,
-
8:57 - 8:59והחצים מצביעים באופן ברור מאד
משמאל לימין. -
8:59 - 9:01כלומר, נראה שהמוח
של האדם שיודע מחליט, -
9:01 - 9:03"כנראה שלא נסגור עסקה."
-
9:03 - 9:06ואח"כ יש פעילות במוח שאינו יודע.
-
9:06 - 9:09כעת אכיר לכם כמה קרובי משפחה.
-
9:09 - 9:11הם שעירים, מסריחים, מהירים, וחזקים.
-
9:11 - 9:14אולי אתם נזכרים
בחג ההודיה האחרון שלכם. -
9:14 - 9:17אולי אם היה איתכם שימפנזה.
-
9:17 - 9:21צ'רלס דרווין, אני ואתם נפרדנו
מעץ המשפחה -
9:21 - 9:23של השימפנזים לפני כ-5 מיליון שנים.
-
9:23 - 9:25הם עדיין הכי קרובים אלינו
מבחינה גנטית. -
9:25 - 9:2798.8% מהגנים שלנו זהים.
-
9:27 - 9:29יש לנו יותר גנים משותפים
מאשר בין זברות וסוסים. -
9:29 - 9:31ואנו גם בני הדודים
הכי קרובים שלהם. -
9:31 - 9:34יש להם יותר קשר גנטי איתנו
מאשר עם גורילות. -
9:34 - 9:37אז התנהגות שונה
בין בני אדם ושימפנזים -
9:37 - 9:39יכולה להגיד לנו הרבה
על התפתחות המוח. -
9:39 - 9:42זהו מבחן זכרון מדהים
-
9:42 - 9:44ממכון מחקר הפרימטים
בנגויה שביפן. -
9:44 - 9:46הם חקרו הרבה את הנושא.
-
9:46 - 9:49זה די ישן.
הם מעוניינים בזכרון העבודה. -
9:49 - 9:50השימפנזה עומד לראות, הביטו היטב,
-
9:50 - 9:53הוא יראה חשיפה
של 200 אלפיות שניה -
9:53 - 9:55--זה מהר, 8 פריימים של סרט--
-
9:55 - 9:57של המספרים 1, 2, 3, 4 ו-5.
-
9:57 - 9:59ואז הם ייעלמו ויתחלפו בריבועים,
-
9:59 - 10:00והם צריכים ללחוץ על הריבועים
-
10:00 - 10:03מהמספר הנמוך ועד המספר הגבוה
-
10:03 - 10:04כדי לקבל פרס, תפוח.
-
10:04 - 10:09בואו נראה איך הם יכולים
לעשות את זה. -
10:16 - 10:18זהו שימפנזה צעיר. הצעירים
-
10:18 - 10:21יותר טובים מהזקנים,
כמו אצל בני אדם. -
10:21 - 10:22והם מנוסים מאד.
הם עשו את זה -
10:22 - 10:24אלפי פעמים.
-
10:24 - 10:27ברור שלאימון יש השפעה גדולה,
כפי שאתם מתארים לעצמכם. -
10:28 - 10:29(צחוק)
-
10:29 - 10:31רואים שהם משועממים
ועושים את זה ללא מאמץ. -
10:31 - 10:35לא רק שהם עושים את זה ממש טוב.
הם עושים את זה בעצלתיים. -
10:35 - 10:39נכון? מי חושב שיוכל לנצח
את השימפנזים? -
10:39 - 10:40לא נכון.
(צחוק) -
10:40 - 10:43אפשר לנסות. אנו ננסה.
אולי ננסה. -
10:43 - 10:45בסדר, אני הולך לעבור במהירות
-
10:45 - 10:47על החלק הבא של המחקר הזה.
-
10:47 - 10:49הוא מבוסס על רעיון
של טטסורו מאטסוזאווה. -
10:49 - 10:53היה לו רעיון נועז--
"היפותיזת החליפין הקוגניטיביים". -
10:53 - 10:54אנו יודעים שהשימפנזים
מהירים וחזקים יותר, -
10:54 - 10:55וגם חשוב להם מאד
המעמד החברתי. -
10:55 - 10:58הוא חשב שאולי הם
חוסכים בפעילויות מוח -
10:58 - 11:01ומתרגלים אותן בתחומי התפתחות
-
11:01 - 11:02שמאד מאד חשובים להם
-
11:02 - 11:05כדי לנהל מו"מ
על מעמד חברתי ולנצח, -
11:05 - 11:08שזה דומה לחשיבה אסטרטגית
בזמן תחרות. -
11:08 - 11:09נבדוק את זה
-
11:09 - 11:12במשחק שהשימפנזים משחקים בו,
-
11:12 - 11:14כשהם נוגעים בשני מסכים.
-
11:14 - 11:17השימפנזים ממש מתקשרים ביניהם
באמצעות מחשבים. -
11:17 - 11:18הם ילחצו על שמאל או על ימין.
-
11:18 - 11:20שימפנזה אחד נקרא "המתאים".
-
11:20 - 11:22הוא ינצח אם ילחץ
שמאל, שמאל, -
11:22 - 11:26כמו זה שמחפש במחבואים,
או ימין, ימין. -
11:26 - 11:27השימפנזה הלא-מתאים
רוצה לא להתאים. -
11:27 - 11:30הוא רוצה ללחוץ על המסך המנוגד.
-
11:30 - 11:32והפרסים הם קוביות של תפוח.
-
11:32 - 11:35וכך מסתכלים על זה
תיאורטיקנים של משחקים. -
11:35 - 11:37זהו גרף של אחוז הפעמים
-
11:37 - 11:39שהמתאים בחר נכון על ציר ה"איקס",
-
11:39 - 11:41ואחוז הפעמים שניחש נכון
-
11:41 - 11:44בזכות השימפנזה השני בציר ה"וואי".
-
11:44 - 11:47אז נקודה כאן היא
ההתנהגות של שני שחקנים, -
11:47 - 11:49האחד מנסה להתאים,
השני מנסה שלא להתאים. -
11:49 - 11:52הרבוע באמצע עם NE--
בעצם CH, NE, ו-QRE-- -
11:52 - 11:55אלה שלוש תיאוריות שונות
של שיווי המשקל של נאש ואחרים, -
11:55 - 11:57שאומר מה התיאוריה מנבאת,
-
11:57 - 11:59והוא שהם אמורים
להשיג התאמה של 50-50, -
11:59 - 12:02כי אם אתה משחק שמאלה
יותר מדי, למשל, -
12:02 - 12:04אני יכול לנצל את זה
ולשחק ימינה. -
12:04 - 12:07וכפי שאתם רואים, השימפנזים,
כל אחד הוא משולש אחד, -
12:07 - 12:11הם בעיגול,
ונמצאים באזור הניבוי הזה. -
12:11 - 12:13כעת נזיז את הפרסים.
-
12:13 - 12:16נגרום לזה שהולך שמאלה
לשלם למתאים קצת יותר. -
12:16 - 12:18עכשיו הם יקבלו 3 קוביות תפוח.
-
12:18 - 12:20לפי תיאוריית המשחקים, זה צריך לגרום
לשינוי בהתנהגותו של הלא-מתאים, -
12:20 - 12:22כי מה שקורה הוא
שהלא מתאים יחשוב, -
12:22 - 12:24"אה, הוא הולך על הפרס הגדול,
-
12:24 - 12:27אז אני אלך ימינה כדי להבטיח
שהוא לא ישיג אותו." -
12:27 - 12:29וכפי שאתם רואים,
ההתנהגות שלהם עולה -
12:29 - 12:32לכיוון של השינוי
בשיווי המשקל של נאש. -
12:32 - 12:34לבסוף החלפנו שוב את הפרס.
-
12:34 - 12:36ועכשיו הוא 4 קוביות של תפוח,
-
12:36 - 12:38וההתנהגות שלהם שוב נעה
לעבר שיווי המשקל של נאש. -
12:38 - 12:40זה מתפזר, אבל אם מחשבים
את הממוצע של השימפנזים, -
12:40 - 12:42הם ממש קרובים.
בתחום ה-0.01. -
12:42 - 12:45למעשה הם יותר קרובים
מכל מין שצפינו בו. -
12:45 - 12:48מה עם בני אדם?
לדעתכם אתם חכמים מהשימפנזים? -
12:48 - 12:52הנה שתי קבוצות של בני אדם
בירוק וכחול. -
12:52 - 12:56הם קרובים יותר ל-50-50.
הם לא מגיבים באותה מידה לפרסים, -
12:56 - 12:57ואם בוחנים איך הם
לומדים את המשחק, -
12:57 - 12:59הם פחות רגישים לפרסים קודמים.
-
12:59 - 13:00השימפנזים משחקים יותר טוב
מבני האדם. -
13:00 - 13:03הם יותר טובים מבחינת
הגשמת תיאוריית המשחקים. -
13:03 - 13:04ואלה הן שתי קבוצות שונות
של בני אדם -
13:04 - 13:08מיפן ואפריקה.
הם משחזרים די יפה את הניסוי. -
13:08 - 13:11אף אחד מהם
לא מתקרב לשימפנזים. -
13:11 - 13:13אז הנה כמה דברים
שלמדנו היום. -
13:13 - 13:14כנראה שאנשים לא עוסקים הרבה
בחשיבה אסטרטגית -
13:14 - 13:16לפי תיאוריית המוח.
-
13:16 - 13:18יש לנו קצת
הוכחות ראשוניות מהתמקחות -
13:18 - 13:21לפיהן אפשר להשתמש
בסימני אזהרה מוקדמים במוח כדי לנבא -
13:21 - 13:23אם תהיה אי-הסכמה רצינית
שתעלה כסף, -
13:23 - 13:25וששימפנזים הם מתחרים טובים יותר
מבני אדם, -
13:25 - 13:27כפי שקובעת תיאוריית המשחקים.
-
13:27 - 13:29תודה רבה.
-
13:29 - 13:33(מחיאות כפיים)
- Title:
- קולין קאמרר: מדעי המוח, תיאוריית המשחקים, קופים
- Speaker:
- Colin Camerer
- Description:
-
כששני אנשים מנסים לסגור עסקה, בין אם הם מתחרים או משתפים פעולה, מה באמת קורה אצלם במוח? קולין קאמרר, הכלכלן ההתנהגותי, מציג מחקרים שחושפים כמה קשה לנו לנחש מה אחרים חושבים, והוא מציג מחקר מפתיע לפיו ייתכן שהשימפנזים יותר טובים בכך מאיתנו. (הוסרט ב-TEDxCalTech)
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 13:49
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for When you're making a deal, what's going on in your brain? | ||
Shlomo Adam accepted Hebrew subtitles for When you're making a deal, what's going on in your brain? | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for When you're making a deal, what's going on in your brain? | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for When you're making a deal, what's going on in your brain? | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for When you're making a deal, what's going on in your brain? | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for When you're making a deal, what's going on in your brain? | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for When you're making a deal, what's going on in your brain? | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for When you're making a deal, what's going on in your brain? |