-
באותו היום, המשטרה ביצעה שני מעצרים בלתי תלויים.
-
הם עצרו ג'נטלמן בשם אלן.
-
הם תפסו אותו מוכר סמים "על חם".
-
אז זה מקרה קל.
-
ובאותו היום, הם תפסו ג'נטלמן ששמו הוא ביל,
-
וגם הוא נתפס שהוא מוכר סמים "על חם".
-
והם הביאו אותם באופן נפרד לתחנת המשטרה.
-
והם אמרו להם, "תראה, זה מקרה פשוט
-
אתה הולך להיות מואשם בעוון סחר בסמים
-
ותשב על כך שנתיים בכלא"
-
והם סיפרו זאת לכל אחד מהם בנפרד.
-
הם מכרו את אותו הסוג של הסמים, פשוט כך.
-
אבל הם עשו זאת באופן נפרד לחלוטין.
-
שנתיים עבור סמים, זה מה שהולך לקרות,
-
ולא שום דבר אחר.
-
אבל אז לחוקר הראשי יש את האפשרות
-
לשוחח עם כל אחד מהם באופן נפרד.
-
ובזמן שוהא משוחח איתם, הוא מציג להם את הרעיון הבא
-
זה מקרה פשוט של סחר בסמים
-
אתה הולך לקבל 2 בכלא אם שום דבר אחר לא קורה
-
אבל אז הוא התחיל להבין
-
ששתי הדמויות דומות.
-
הוא התחיל לקבל את החשד מסיבה כלשהי
-
ששתי הדמויות האלה ביצעו למעשה
-
פשע הרבה יותר חמור, ושהם ביצעו
-
שוד חמוש לפני מספר שבועות.
-
וכל מה שהיה לתובע המחוזי לעבוד איתו היה
-
תחושבת הבטן שלו, והחשדות שלו. לא היתה לו שום הוכחה.
-
אז מה שהוא רצה, זה לנסות להשיג עסקה
-
עם כל אחד מהבחורים האלה, כדי שיהיה להם תמריץ
-
בכדי, למעשה, להלשין אחד על השני.
-
אז הוא אמר להם את הדבר הבא
-
"תראה, אתה הולך לקבל שנתיים בכלא על סחר בסמים,
-
זה סוג של מובטח לך". אבל התובע המשיך
-
"תראה, אם אתה תודה, והבחור השני לא,
-
אז אתה קבל רק שנה אחת
-
והבחור השני יקבל 10 שנים".
-
אז הוא אמר לאל, "תראה, אנחנו תפסנו את ביל באופן מקרי היום,
-
אם אתה תודה שאתה וביל הם אלה שביצעו את השוד המזוין,
-
העונש שלך ירד למעשה משנתיים לשנה.
-
אבל ביל הולך ללא ספק לבלות זמן רב יותר בכלא,
-
במיוחד בגלל שהוא לא משתף איתנו פעולה,
-
הוא לא מודה".
-
אבל אז ההיפך הוא גם נכון:
-
אם אתה מכחיש והשני מודה
-
אנחנו מסתובבים.
-
אתה תקבל 10 שנים בכלל שאתה לא משתף פעולה,
-
וההבחור השני, השותף שלך, יקבל עונש מופחת,
-
שנה אחת. אז בעצם זה כמו להגיד לאל
-
"תראה, אם אתה תכחיש שאתה היית השודד המזוין
-
וביל מפליל אותך,
-
אז אתה תקבל 10 שנים בכלא
-
וביל יקבל רק שנה אחת בכלא".
-
אבל אם למעשה שניכם תודו,
-
שניכם תקבלו שלוש שנים.
-
אז התרחיש הזה נקרא "דילמת האסיר".
-
מפני שנראה בעוד שניה
-
שיש תרחיש גלובאלי אופטימלי עבורם
-
במקרה ששניהם מכחישים, ושניהם מקבלים שנתיים בכלא.
-
אבל אנחנו נראה, בהתבסס על התחושובות בטן שלהם
-
שאין להם שום נאמנות בלתי רגילה אחד לשני,
-
והם, כמו שאתם יודעים, הם קרמינלים רציניים כאן.
-
הם לא אחים או קשורים אחד לשני בשום צורה.
-
אין להם שום מחויביות אחד לשני.
-
אנחנו נראה שהם בוחרים רציונאלית, לא
-
או שהם יבחרו רציונאלית תרחיש לא אופטימלי.
-
ובכדי להבין, אני הולך לצייר משהו
-
זה נקרא "טבלת תשלום", טבלת תשלום.
-
אז תנו לבנות אותה בדיוק פה עבור ביל.
-
אז לביל יש שתי אפשרויות, הוא יכול להודות בשוד המזוין
-
או שהוא יכול להכחיש שהוא עשה משהו,
-
שהוא בכלל יודע משהו לגבי השוד המזוין.
-
ולאל יש בדיוק את אותן שתי האפשרויות.
-
אל יכול להודות ואל יכול להכחיש.
-
ומכיוון שזה נקרא מטריצת התשלום,
-
תנו לי לצייר מספר קווים כאן.
-
ובואו נחשוב על הכל כתרחישים שונים
-
ומה התשלום יהיה.
-
אם אל יודה וביל יודה, אז שניהם יהיו בתרחיש 4,
-
הם שניהם יקבלו שלוש שנים בכלא, הם שניהם יקבלו
-
שלוש עבור אל, ושלוש עבור ביל.
-
עכשיו, אם אל מודה וביל מכחיש
-
אז הם יהיו בתריח מספר שתיים, מנקודת מבטו של אל,
-
הוא הולך לקבל רק שנה אחת,
-
אבל ביל הולך לקבל 10 שנים,
-
עכשיו, אם קורה את התרחיש ההפוך,
-
כאשר ביל מודה ואל מכחיש,
-
אז זה הולך להיות בדיוק הפוך.
-
אל יקבל 10 שנים בכלא על חוסר שיתוף פעולה
-
וביל הולך לקבל ענישה מופחתת בשנה באחת עבור שיתוף הפעולה.
-
ואם שניהם יכחישו, זה תרחיש מספר 1,
-
שניהם פשוט ישבו בכלא על עיברת סמים.
-
במקרה הזה, אל תקבל שנתיים וביל יקבל שנתיים.
-
עכשיו, אני אקשר את זה לרגע מוקדם יותר בוידאו הזה:
-
מהו התרחיש הגלובאלי האופטימלי עבורם?
-
ובכן, זה התרחיש הבא, שבו
-
שניהם מכחישים ולא מספרים שום דבר על השוד המזוין.
-
ושניהם יושבים שנתיים בכלא.
-
אבל אנחנו נראה שמה שנראה באופן עקרוני רצינאלי,
-
בהנחה שאין להם שום נאמנות אחד לשני,
-
רמה גבוהה של אמון אחד בשני,
-
למעשה, זה רציונאלי, עבור שניהם להודות.
-
והוידי הוא בעצם "שיווי משקל נאש".
-
ואנחנו נרחיב על כך