איך נוכל למצוא את עצמנו בנתונים
-
0:01 - 0:04כך נראה השבוע החולף שלי.
-
0:05 - 0:06מה עשיתי,
-
0:06 - 0:08עם מי נפגשתי,
-
0:08 - 0:12החוויות הגדולות שהיו לי
בכל שעה ושעה... -
0:12 - 0:15אם התחושה נוצרה כשחשבתי על אבי
-
0:15 - 0:16שהלך לעולמו לאחרונה,
-
0:16 - 0:20או אם הצלחתי פשוט להמנע
מהדאגות ומהחרדות. -
0:20 - 0:22ואם אתם חושבים
שאני טיפה אובססיבית, -
0:22 - 0:24אתם בוודאי צודקים.
-
0:24 - 0:27אבל ברור שמההמחשה החזותית הזו
-
0:27 - 0:30תוכלו ללמוד עליי הרבה יותר
מאשר מזו, -
0:30 - 0:33שמורכבת מצורות שאתם כנראה
מכירים טוב יותר -
0:33 - 0:36ושכנראה יש לכם אפילו בטלפון.
-
0:36 - 0:38טבלת עמודות של הצעדים שהלכתם,
-
0:38 - 0:40תרשימי עוגה של איכות השינה שלכם --
-
0:40 - 0:42מסלול ריצת הבוקר שלכם.
-
0:43 - 0:46במקצוע שלי, אני עובדת עם נתונים.
-
0:46 - 0:48אני מנהלת חברה
לעיצוב חזותי של נתונים -
0:48 - 0:51ואנחנו מתכננים ומפתחים דרכים
להנגשת נתונים -
0:51 - 0:54באמצעות ייצוגים חזותיים.
-
0:54 - 0:57מה שלמדתי מהעבודה שלי
במהלך השנים -
0:57 - 1:01הוא שכדי באמת להבין נתונים
ואת הפוטנציאל האמיתי שלהם, -
1:01 - 1:04לפעמים אנחנו צריכים
ממש לשכוח אותם -
1:04 - 1:06ובמקום זאת - לראות דרכם.
-
1:06 - 1:10כי נתונים הם רק כלי שמשמש אותנו
כדי לייצג מציאות. -
1:10 - 1:13הם משמשים תמיד
כמצייני מיקום למשהו אחר, -
1:13 - 1:15אבל הם אף פעם לא הדבר האמיתי.
-
1:15 - 1:17אבל תנו לי לחזור לרגע
-
1:17 - 1:20לרגע שבו אני אישית
הבנתי את זה. -
1:20 - 1:24בשנת 1994 הייתי בת 13,
-
1:24 - 1:26הייתי מתבגרת באיטליה.
-
1:26 - 1:28הייתי צעירה מכדי להתעניין בפוליטיקה,
-
1:28 - 1:31אבל ידעתי שאיש עסקים אחד,
סילביו ברלוסקוני, -
1:31 - 1:33רץ לנשיאות מטעם הימין המתון.
-
1:34 - 1:36גרנו בעיירה ליברלית מאד,
-
1:36 - 1:39ואבי היה פוליטיקאי
מטעם המפלגה הדמוקרטית. -
1:39 - 1:44אני זוכרת שאיש לא חשב
שברלוסקוני יכול להיבחר -- -
1:44 - 1:46זו כלל לא היתה אפשרות.
-
1:47 - 1:48אבל זה קרה.
-
1:48 - 1:50ואני זוכרת את ההרגשה הזו בבהירות.
-
1:50 - 1:52זו היתה הפתעה מוחלטת,
-
1:52 - 1:57כי אבי נשבע שהוא לא הכיר
איש בעיירה שלנו שהצביע עבורו. -
1:59 - 2:00זו היתה הפעם הראשונה
-
2:00 - 2:05שבה הנתונים שהיו ברשותי סיפקו לי
תמונה מעוותת לגמרי של המציאות. -
2:05 - 2:09מדגם הנתונים שלי היה למעשה
די מוגבל ומוטה, -
2:09 - 2:12וכנראה זו הסיבה, כך חשבתי.
חייתי בתוך בועה, -
2:12 - 2:15ולא הזדמן לי הרבה לצאת ממנה.
-
2:16 - 2:20במעבר מהיר ל-8 בנובמבר 2016
-
2:20 - 2:21בארצות הברית.
-
2:22 - 2:23הסקרים באינטרנט,
-
2:23 - 2:25המודלים הסטטיסטיים,
-
2:25 - 2:29כל המומחים הסכימו על תוצאה אפשרית
בבחירות לנשיאות. -
2:30 - 2:32היה נראה שהפעם
יש לנו מספיק מידע, -
2:32 - 2:36ושביכולתנו לראות אפשרויות רבות יותר
מחוץ למעגל הסגור שחיינו בו -- -
2:36 - 2:38אבל ברור שלא הצלחנו.
-
2:38 - 2:40התחושה היתה מאד מוכרת.
-
2:40 - 2:42כבר חוויתי את זה.
-
2:42 - 2:45אני חושבת שהוגן לומר
שהנתונים הטעו אותנו הפעם -- -
2:45 - 2:47ובאופן מפואר מאד.
-
2:47 - 2:49אנחנו האמנו בנתונים,
-
2:49 - 2:50אבל מה שקרה,
-
2:50 - 2:53אפילו בעיתון המכובד ביותר,
-
2:53 - 2:58זה שהאובססיה לצמצם כל דבר
לשני מספרי אחוזים פשוטים -
2:58 - 3:00כדי ליצור כותרת עוצמתית
-
3:00 - 3:02גרמה לנו להתמקד בשני המספרים האלו
-
3:02 - 3:03ורק בהם.
-
3:04 - 3:06במאמץ לפשט את המסר
-
3:06 - 3:09ולצייר מפה יפה ובלתי-נמנעת
של כחול ואדום, -
3:09 - 3:11החמצנו לגמרי את העיקר.
-
3:11 - 3:14איכשהו שכחנו שישנם סיפורים --
-
3:14 - 3:16סיפורים של בני אדם
מאחורי המספרים האלו. -
3:17 - 3:19בהקשר אחר,
-
3:19 - 3:20אבל עם מסר דומה מאד,
-
3:21 - 3:24הצוות שלי קיבל אתגר ייחודי
מן האישה הזאת. -
3:24 - 3:27היא הגיעה אלינו עם נתונים רבים,
-
3:27 - 3:31אבל בעצם היא רצתה לספר את אחד
הסיפורים האנושיים ביותר. -
3:31 - 3:33זוהי סמנתה כריסטופורטי.
-
3:33 - 3:36היא היתה האסטרונאוטית
האיטלקיה הראשונה, -
3:36 - 3:38והיא יצרה אתנו קשר לפני שיגורה
-
3:38 - 3:42למסע בן ששה חודשים
לתחנת החלל הבינלאומית. -
3:42 - 3:44היא אמרה לנו
"אני טסה לחלל, -
3:44 - 3:47"ואני רוצה לעשות משהו בעל משמעות
עם הנתונים מהמשימה שלי -
3:47 - 3:49כדי לגעת באנשים".
-
3:50 - 3:52במסע אל תחנת החלל הבינלאומית
-
3:52 - 3:54נוצרים טרה-בייטים של נתונים
-
3:54 - 3:57על כל דבר שרק תוכלו לדמיין --
-
3:57 - 3:58המסלולים סביב כדור הארץ,
-
3:58 - 4:00המהירות והמיקום של תחנת החלל הבינלאומית
-
4:00 - 4:04וכל יתר אלפי השידורים החיים
מהחיישנים שלה. -
4:05 - 4:08היו לנו את כל הנתונים המוצקים
שיכולנו לחשוב עליהם -- -
4:08 - 4:10בדיוק כמו למומחים לפני הבחירות --
-
4:10 - 4:13אבל מה הטעם בכל המספרים האלו?
-
4:13 - 4:16אנשים אינם מעוניינים בנתונים
רק לשם הנתונים, -
4:16 - 4:18כי המספרים לעולם אינם העיקר.
-
4:18 - 4:20הם משמשים תמיד אמצעי.
-
4:20 - 4:22["אני כאן"]
-
4:22 - 4:25הסיפור שהיה עלינו לספר
הוא שיש אדם בתוך קופסת פח -
4:25 - 4:27שמרחפת בחלל מעל לראשיכם,
-
4:27 - 4:32ושבלילה בהיר אפשר לראותה
בעין בלתי מזויינת. -
4:32 - 4:35אז החלטנו להשתמש בנתונים
כדי ליצור קשר -
4:35 - 4:39בין סמנתה לבין כל האנשים
שמביטים עליה מלמטה. -
4:39 - 4:42תכננו ופיתחנו את מה שאנו מכנים:
"חברים בחלל", -
4:42 - 4:47אפליקציית רשת שפשוט מאפשרת לכם
לומר "שלום" לסמנתה -
4:47 - 4:48מהמקום בו אתם נמצאים,
-
4:48 - 4:51ולומר "שלום" לכל האנשים
שמחוברים באותו זמן לרשת -
4:51 - 4:53מכל העולם.
-
4:54 - 4:57וכל אמירות ה"שלום" הללו
השאירו סימנים חזותיים על המפה -
4:57 - 4:59כשסמנתה חלפה מעליהם
-
4:59 - 5:03וכשהיא נופפה אלינו בחזרה כל יום
-
5:03 - 5:05באמצעות טוויטר מתחנת החלל.
-
5:05 - 5:10זה איפשר לראות את הנתונים מהמשימה
מזווית שונה לגמרי, -
5:10 - 5:15פתאום הכל התמקד הרבה יותר
בטבע האנושי ובסקרנות שלנו, -
5:15 - 5:16במקום בטכנולוגיה.
-
5:16 - 5:19הנתונים העצימו את החוויה,
-
5:19 - 5:21אבל סיפורים של אנשים היו המניע.
-
5:23 - 5:26התגובה החיובית של אלפי המשתמשים
-
5:26 - 5:28לימדו אותי לקח חשוב מאד --
-
5:28 - 5:31שעבודה עם נתונים משמעותה
לעצב דרכים -
5:31 - 5:34להפוך דברים מופשטים
ובלתי ניתנים לספירה -
5:34 - 5:38למשהו שניתן לראות, להרגיש
ולקשר באופן מיידי -
5:38 - 5:40לחיים שלנו ולהתנהגויות שלו,
-
5:40 - 5:42משהו שקשה להשיג
-
5:42 - 5:46כאשר מניחים לכפייתיות
בקשר למספרים ולטכנולוגיה סביבם -
5:46 - 5:48להוביל אותנו בתהליך.
-
5:49 - 5:51אבל אפשר לעשות יותר מכך
-
5:51 - 5:54כדי לחבר את הנתונים
לסיפורים שהם מייצגים. -
5:54 - 5:56אנחנו יכולים לסלק לחלוטין מהתמונה
את הטכנולוגיה. -
5:56 - 5:58לפני מספר שנים פגשתי אשה אחרת,
-
5:58 - 6:00סטפני פוזאבק --
-
6:00 - 6:06מעצבת שחיה בלונדון וחולקת עמי
את התשוקה והאובססיה לנתונים. -
6:06 - 6:07לא הכרנו זו את זו,
-
6:07 - 6:10אבל החלטנו לנהל ניסוי קיצוני מאד,
-
6:10 - 6:13לקיים תקשורת
תוך שימוש בנתונים בלבד, -
6:13 - 6:15ללא אף שפה אחרת,
-
6:15 - 6:15["נתונים יקרים"]
-
6:15 - 6:19ובחרנו לא להשתמש בשום טכנולוגיה
כדי לחלוק את המידע שלנו. -
6:19 - 6:22למעשה, אמצעי התקשורת היחיד שלנו
-
6:22 - 6:25יהיה דרך שירות הדואר המיושן.
-
6:25 - 6:27ב"נתונים יקרים",
מידי שבוע במשך שנה, -
6:27 - 6:31השתמשנו בנתונים האישיים שלנו
כדי להכיר זו את זו -- -
6:31 - 6:34נתונים אישיים בנוגע לנושאים משותפים
רגילים מדי שבוע -
6:34 - 6:36החל ברגשות שלנו
-
6:36 - 6:37ועד האינטראקציות עם השותפים שלנו,
-
6:37 - 6:41ממחמאות שקיבלנו
ועד לצלילי הסביבה שלנו. -
6:41 - 6:45מידע אישי, שאותו שרטטנו ביד
-
6:45 - 6:48על פיסת נייר בגודל של גלויה
-
6:48 - 6:50ושלחנו מדי שבוע מלונדון לניו יורק,
-
6:51 - 6:52שם אני גרה,
-
6:52 - 6:54ומניו יורק ללונדון, שם היא גרה.
-
6:54 - 6:58חזית הגלויה היא רישום הנתונים,
-
6:58 - 6:59והצד האחורי של הגלויה
-
7:00 - 7:02מכיל כמובן את הכתובת
של האדם האחר, -
7:02 - 7:05ומקרא, כיצד יש לפרש את השרטוט.
-
7:06 - 7:08בשבוע הראשון של הפרויקט,
-
7:08 - 7:11בחרנו נושא קר ולא אישי.
-
7:11 - 7:14כמה פעמים בשבוע
אנחנו בודקות מה השעה? -
7:15 - 7:17זוהי החזית של הגלויה שלי,
-
7:17 - 7:19תוכלו לראות שכל סימון קטן
-
7:19 - 7:22מייצג את כל הפעמים
שבהם בדקתי מה השעה, -
7:22 - 7:25ממוקם לפי ימים ושעות באופן כרונולוגי --
-
7:26 - 7:28אין כאן שום דבר מסובך.
-
7:28 - 7:30אבל אפשר לראות במקרא
-
7:30 - 7:33שהוספתי פרטים אנקדוטליים על אותן הפעמים.
-
7:33 - 7:38למעשה, הסימונים השונים מסמלים
מדוע בדקתי מה השעה -- -
7:38 - 7:39מה עשיתי אז.
-
7:39 - 7:41האם הייתי משועממת?
האם הייתי רעבה? -
7:41 - 7:42האם איחרתי?
-
7:42 - 7:45האם בדקתי במכוון
או רק העפתי מבט בשעון כלאחר יד? -
7:45 - 7:48וזה החלק החשוב --
-
7:48 - 7:51ייצגתי את הפרטים אודות הימים שלי
ואודות האישיות שלי -
7:51 - 7:53באמצעות אוסף הנתונים שלי.
-
7:53 - 7:58השתמשתי בנתונים בתור עדשה או
פילטר כדי לגלות או לחשוף, למשל, -
7:58 - 8:00את החרדה התמידית שלי מפני איחור,
-
8:00 - 8:02למרות שאני תמיד מגיעה בזמן.
-
8:04 - 8:08סטפני ואני השקענו שנה באיסוף ידני
של הנתונים שלנו -
8:08 - 8:13כדי לאלץ אותנו להתמקד בדקויות
שמחשבים אינם יכולים לאסוף -- -
8:13 - 8:14או לפחות עדיין אינם יכולים --
-
8:14 - 8:18השתמשנו בנתונים גם כדי לחקור את
החשיבה ואת המילים בהן השתמשנו, -
8:18 - 8:20ולא רק את הפעילויות שלנו.
-
8:20 - 8:21כמו בשבוע מספר שלוש,
-
8:21 - 8:25שבו עקבנו אחרי ה"תודות"
שאמרנו ושקיבלנו, -
8:25 - 8:30כשהבנתי שאני מודה בעיקר
לאנשים שאני לא מכירה. -
8:30 - 8:34אני כנראה מודה כפייתית
למלצריות ולמלצרים, -
8:34 - 8:38אבל אני בהחלט לא מודה מספיק
לאנשים הקרובים אליי. -
8:39 - 8:40במשך שנה שלמה,
-
8:40 - 8:45התהליך של תשומת לב פעילה
וספירה של פעולות מסוג זה -
8:45 - 8:46הפך לטקס.
-
8:46 - 8:48זה שינה אותנו.
-
8:48 - 8:51הפכנו קשובות הרבה יותר לעצמנו,
-
8:51 - 8:54מודעות הרבה יותר להתנהגויות שלנו
ולסביבה שלנו. -
8:55 - 8:58בחלוף שנה, סטפני ואני
התחברנו בצורה עמוקה מאד -
8:58 - 9:00דרך יומן הנתונים המשותף שלנו,
-
9:00 - 9:04אבל יכולנו לעשות זאת בגלל שהבאנו
את עצמנו לתוך המספרים האלו, -
9:04 - 9:08והוספנו את ההקשרים
של הסיפורים האישיים שלנו לתוכם. -
9:08 - 9:10זו היתה הדרך היחידה
להפוך אותם למשמעותיים באמת -
9:11 - 9:13ולמייצגים אותנו.
-
9:14 - 9:18אינני מבקשת מכם להתחיל לצייר
את הנתונים האישיים שלכם, -
9:18 - 9:20או למצוא חבר לעט מעבר לאוקיינוס.
-
9:20 - 9:23אבל אני מבקשת שתראו בנתונים --
-
9:23 - 9:25כל סוגי הנתונים --
-
9:25 - 9:26את תחילת השיחה
-
9:26 - 9:28ולא את סופה.
-
9:28 - 9:31מפני שנתונים לבדם
לעולם לא יתנו לנו פתרון. -
9:31 - 9:34זו הסיבה שהנתונים
הכשילו אותנו כל כך -- -
9:34 - 9:37כי לא הצלחנו להכניס
את הכמות הנכונה של הקשר -
9:37 - 9:39שנדרש לייצוגה של המציאות --
-
9:39 - 9:42מציאות רבת דקויות, מורכבת וסבוכה.
-
9:43 - 9:45הסתכלנו רק על שני המספרים הללו,
-
9:45 - 9:47היינו אובססיביים לגביהם
-
9:47 - 9:49והעמדנו פנים
שאפשר לצמצם את העולם שלנו -
9:49 - 9:52לשני מספרים ולמירוץ סוסים,
-
9:52 - 9:53כאשר הסיפורים האמיתיים,
-
9:53 - 9:55אלו שחשובים באמת,
-
9:55 - 9:56נמצאו במקום אחר.
-
9:56 - 10:00מה שהחמצנו כשהבטנו בסיפורים האלו
רק דרך מודלים ואלגוריתמים -
10:00 - 10:03הוא מה שאני מכנה
"הומניזם של נתונים". -
10:04 - 10:06בהומניזם של הרנסנס,
-
10:06 - 10:07משכילים אירופאיים
-
10:07 - 10:10הציבו את הטבע האנושי,
ולא את אלוהים, -
10:10 - 10:13במרכז השקפת העולם שלהם.
-
10:13 - 10:15אני מאמינה שמשהו דומה צריך להתרחש
-
10:15 - 10:17עם עולם הנתונים.
-
10:17 - 10:20כיום נראה שמתייחסים לנתונים
כמו אל אלוהים -- -
10:20 - 10:23שומר האמת הוודאית
של ההווה והעתיד שלנו. -
10:24 - 10:27החוויות שחלקתי עמכם היום
-
10:27 - 10:32לימדו אותי שכדי שהנתונים ייצגו נאמנה
את הטבע האנושי שלנו -
10:32 - 10:35וכדי לוודא שהם
לא יוליכו אותנו שולל שוב, -
10:35 - 10:39עלינו לעצב דרכים לכלול אמפתיה,
חוסר שלמות -
10:39 - 10:41ותכונות אנושיות
-
10:41 - 10:44באופן שבו אנו אוספים, מעבדים,
מנתחים ומציגים אותם. -
10:45 - 10:48אני רואה מקום לכך, שבסופו של דבר,
-
10:48 - 10:52במקום להשתמש בנתונים
רק כדי להיות יעילים יותר, -
10:52 - 10:54כולנו נשתמש בנתונים
כדי להיות אנושיים יותר. -
10:55 - 10:56תודה רבה.
-
10:56 - 11:01(מחיאות כפיים)
- Title:
- איך נוכל למצוא את עצמנו בנתונים
- Speaker:
- ג'ורג'יה לופי
- Description:
-
more » « less
ג'ורג'יה לופי משתמשת בנתונים כדי לספר סיפורים אנושיים על ידי הוספת ניואנסים למספרים. בהרצאה מקסימה זו היא מספרת כיצד אנו יכולים להוסיף אישיות לנתונים, לייצג באופן חזותי אפילו את הפרטים הרגילים של חיי היום-יום שלנו, ולהפוך את המופשט והבלתי ניתן לספירה למשהו שניתן לראות, לחוש ולקשר באופן מיידי לחיינו.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 11:13
|
Shlomo Adam approved Hebrew subtitles for How we can find ourselves in data | |
|
|
Shlomo Adam accepted Hebrew subtitles for How we can find ourselves in data | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for How we can find ourselves in data | |
|
Allon Sasson edited Hebrew subtitles for How we can find ourselves in data | |
|
|
Allon Sasson edited Hebrew subtitles for How we can find ourselves in data | |
|
|
Allon Sasson edited Hebrew subtitles for How we can find ourselves in data | |
|
|
Allon Sasson edited Hebrew subtitles for How we can find ourselves in data | |
|
|
Allon Sasson edited Hebrew subtitles for How we can find ourselves in data |