Return to Video

מה למדתי מ 2000 הספדים לוקס נראיאן

  • 0:01 - 0:05
    ג׳וזף קלר נהג לצאת לריצות
    סביב הקמפוס של סטנפורד,
  • 0:05 - 0:10
    והוא גם התרשם מאוד
    מכל הנשים שגם רצות בפארק
  • 0:10 - 0:13
    למה הקוקו שלהן מתנפנף כך מצד לצד?
  • 0:14 - 0:17
    כמתמטיקאי הוא שאף להבין מדוע.
  • 0:17 - 0:18
    (צחוק)
  • 0:18 - 0:21
    פרופסר קלר היה סקרן לגבי הרבה דברים:
  • 0:21 - 0:23
    למה קומקומים מטפטפים
  • 0:23 - 0:24
    או איך תולעי אדמה מתפתלות.
  • 0:25 - 0:28
    עד לפני כמה חודשים
    לא שמעתי על פרופסור ג׳וזף קלר,
  • 0:29 - 0:31
    קראתי עליו בניו יורק טיימס,
  • 0:31 - 0:33
    בהספדים.
  • 0:33 - 0:37
    הטיימס הקדיש לו חצי עמוד של מאמר מערכת.
  • 0:37 - 0:41
    שזה שטח יוקרתי מאוד בעיתון בסדר גודל כזה.
  • 0:41 - 0:44
    אני קורא את ההספדים כמעט מדי יום.
  • 0:45 - 0:48
    אשתי כמובן חושבת שאני די מורבידי.
  • 0:48 - 0:52
    כשיומי מתחיל עם ביצים מקושקשות
    ועם "בואו נראה מי מת היום."
  • 0:52 - 0:53
    (צחוק)
  • 0:54 - 0:55
    אבל אם חושבים על זה,
  • 0:55 - 0:59
    העמוד הראשון של העיתון מביא
    בדרך כלל חדשות רעות,
  • 0:59 - 1:01
    ומדגיש כשלונות אנושיים
  • 1:01 - 1:03
    דוגמה שבו חדשות רעות מדגישות השג
  • 1:03 - 1:07
    מופיע בעמוד האחורי, בהספדים.
  • 1:07 - 1:09
    בעבודת יומי
  • 1:09 - 1:11
    אני מנהל חברה שמתמקדת על תובנות עתידיות
  • 1:11 - 1:14
    שאנשי שיווק יכולים להסיק מנתוני העבר --
  • 1:14 - 1:17
    מעיו ניתוח של "מראה אחורית."
  • 1:17 - 1:18
    והתחלנו לחשוב:
  • 1:18 - 1:23
    מה היה קורה לו היצבנו מראה אחורית
    להספדים מהניו יורק טיימס
  • 1:25 - 1:28
    האם היינו מוצאים בהם שיעורים
    לגבי אופן ההספדים עליכם?
  • 1:28 - 1:30
    גם אם אינכם יותר בסביבה
    כדי ליהנות מהם?
  • 1:30 - 1:31
    (צחוק)
  • 1:32 - 1:34
    האם זה ילך טוב יותר עם ביצים מקושקשות?
  • 1:34 - 1:35
    (צחוק)
  • 1:36 - 1:39
    וכך, בחנו את הנתונים.
  • 1:40 - 1:44
    2000 מאמרי מערכת, הספדים ללא כל תמורה
  • 1:44 - 1:48
    על פני תקופה של יותר מ 20 חודשים
    בשנים 2015 - 2016.
  • 1:48 - 1:53
    מה באו 2000 מיתות, או בעצם
    תקופות חיים, ללמד אותנו?
  • 1:53 - 1:55
    ובכן, קודם כל הסתכלנו במילים.
  • 1:55 - 1:57
    זוהי כותרת של הספד
  • 1:57 - 1:59
    זו כאן היא של לי קואן יו המדהים.
  • 1:59 - 2:02
    אם תסירו את ההתחלה ואת הסוף,
  • 2:02 - 2:05
    תישארו עם ציין מנוסח יפה
  • 2:05 - 2:10
    שמנסה, בכמה מילים בלבד לתפוס
    הישגים של חיים שלמים
  • 2:10 - 2:12
    רק להסתכל על אלה זה מרתק.
  • 2:12 - 2:16
    הנה כמה מפורסמים. אנשים שנפטרו
    בשנתיים האחרונות
  • 2:16 - 2:17
    נסו לנחש מי הם?
  • 2:17 - 2:18
    (אמן שהתקומם נגד סוגה)
  • 2:18 - 2:20
    זהו פרינס.
  • 2:20 - 2:22
    [טיטאן איגרוף של המאה ה 20]
  • 2:22 - 2:24
    או, כן.
  • 2:24 - 2:25
    [מוחמד עלי]
  • 2:25 - 2:26
    [ארכיטקטית פורצת דרך]
  • 2:26 - 2:28
    זאהה חדיד.
  • 2:29 - 2:31
    אז לקחנו את התיאורים האלה
  • 2:31 - 2:33
    ועשינו מה שנקרא עיבוד שפה טבעית,
  • 2:33 - 2:35
    כאשר מזינים את אלה לתוכנה,
  • 2:35 - 2:37
    מושלכות החוצה המילים המיותרות --
  • 2:37 - 2:41
    את ה"ה" ואת ה"ו", סוג המילים
    שאפשר בקלות לחקות ב"חידונים,
  • 2:41 - 2:43
    ונשארות לכם המילים הכי משמעותיות.
  • 2:43 - 2:45
    ועשינו זאת לא רק לגבי ארבעת אלה,
  • 2:45 - 2:48
    אלא לכל 2000 הציינים.
  • 2:48 - 2:49
    וכך זה נראה.
  • 2:51 - 2:56
    קולנוע, תיאטרון, מוזיקה, מחול,
    וכמובן אמנות מופיעים הרבה מאוד.
  • 2:56 - 2:58
    מעל 40 אחוזים.
  • 2:58 - 3:01
    זה גורם לכם לתהות
    מדוע בכל כך הרבה אוכלוסיות
  • 3:01 - 3:05
    אנו מתעקשים שילדינו ילמדו הנדסה,
    או רפואה, או מנהל עסקים, או משפטים
  • 3:05 - 3:07
    כדי להיחשב מצליחים.
  • 3:08 - 3:10
    ובעוד אנו מדברים על מקצוע,
  • 3:10 - 3:11
    בואו ונסתכל על גיל --
  • 3:11 - 3:13
    הגיל הממוצע שבו הם הגיעו להישגים.
  • 3:13 - 3:15
    מספר זה הוא 37.
  • 3:16 - 3:20
    מה שזה אומר הוא, שעליכם לחכות 37 שנים
  • 3:20 - 3:23
    עד להשג המשמעותי שלכם, שבעבורו
    יזכרו אתכם --
  • 3:23 - 3:25
    בממוצע --
  • 3:25 - 3:27
    44 שנים מאוחר יותר, כשאתם מתים בגיל 81 --
  • 3:27 - 3:28
    בממוצע.
  • 3:28 - 3:29
    (צחוק)
  • 3:29 - 3:31
    דברו על הצורך להתאזר בסבלנות
  • 3:31 - 3:32
    (צחוק)
  • 3:32 - 3:34
    כמובן, שזה משתנה בהתאם למקצוע.
  • 3:35 - 3:36
    אם אתם כוכב ספורט,
  • 3:36 - 3:38
    תגיעו לשיא שלכם בשנות ה 20 שלכם.
  • 3:38 - 3:40
    ואם אתם בשנות ה 40 כמוני,
  • 3:40 - 3:43
    אתם יכולים להצטרף
    לעולם הכיפי של הפוליטיקה.
  • 3:43 - 3:44
    (צחוק)
  • 3:44 - 3:48
    פוליטיקאים עושים מעשה ראוי לשבח ראשון,
    ואולי יחיד, באמצע שנות ה-40 שלהם.
  • 3:48 - 3:49
    (צחוק)
  • 3:49 - 3:51
    אם אתם תוהים מיהם "האחרים"
  • 3:51 - 3:52
    הנה כמה דוגמאות.
  • 3:53 - 3:55
    האין זה מרתק ללמוד מה אנשיים עושים?
  • 3:55 - 3:57
    והדברים שבזכותם זוכרים אותם?
  • 3:57 - 3:59
    (צחוק)
  • 4:00 - 4:02
    הסקרנות שלנו הרקיעה שחקים,
  • 4:02 - 4:06
    והשתוקקנו לנתח יותר מאשר רק ציין.
  • 4:07 - 4:12
    אז היזנו את הפיסקאות הראשונות
    של כל 2000 ההספדים,
  • 4:12 - 4:15
    אבל עשינו זאת בנפרד
    עבור 2 קבוצות של אנשים:
  • 4:15 - 4:18
    אנשים מפורסמים, ואנשים שאינם מפורסמים.
  • 4:18 - 4:20
    אנשים מפורסמים -- פרינס, עלי, זאהה חדיד --
  • 4:20 - 4:25
    אנשים שאינם מפורסמים כמו ג׳וסלין קופר,
  • 4:25 - 4:26
    הכומר קארי
  • 4:26 - 4:27
    או לורנה קלי.
  • 4:27 - 4:30
    אני מוכן להתערב שלא שמעתם על רובם.
  • 4:30 - 4:34
    אנשים מדהימים, השגים נפלאים,
    אבל הם לא מפורסמים.
  • 4:35 - 4:38
    אז מה קורה אם מנתחים
    שתי קבוצות אלו בנפרד --
  • 4:38 - 4:39
    המפורסמים, והלא מפורסמים?
  • 4:39 - 4:40
    מה זה עשוי לומר לנו?
  • 4:41 - 4:42
    הסתכלו בבקשה.
  • 4:45 - 4:46
    שני דברים קפצו לי לעין
  • 4:47 - 4:48
    ראשית:
  • 4:48 - 4:49
    "ג׳והן,"
  • 4:49 - 4:51
    (צחוק)
  • 4:52 - 4:55
    כל מי שכאן וקוראים לו ג׳והן,
    צריך להודות להוריו
  • 4:55 - 4:57
    (צחוק)
  • 4:57 - 5:00
    והזכירו לילדים שלכם לגזור
    את ההספדים עליכם כשכבר לא תהיו יותר.
  • 5:01 - 5:02
    ושנית:
  • 5:04 - 5:05
    "עזרה"
  • 5:07 - 5:10
    חשפנו לקחים רבים מחיים שנחיו כהלכה,
  • 5:10 - 5:13
    ומה אנשים אלה שהונצחו בדפוס
    יכולים ללמד אותנו.
  • 5:13 - 5:18
    התרגיל היווה עדות מפליאה
    לקליידוסקופ שהוא החיים,
  • 5:18 - 5:20
    ואפילו יותר מרתקת
  • 5:20 - 5:23
    היתה העובדה שהרוב המוחץ של ההספדים
  • 5:23 - 5:26
    תיאר אנשים מפורסמים ולא מפורסמים
  • 5:26 - 5:29
    שעשו לכאורה דברים יוצאים מהכלל.
  • 5:30 - 5:33
    הם השאירו חותם חיובי על מארג החיים.
  • 5:33 - 5:34
    הם עזרו.
  • 5:35 - 5:37
    אז שאלו את עצמכם
    כשאתם חוזרים לחיי היומיום שלכם
  • 5:37 - 5:40
    איך אני משתמש בכישרונות שלי
    כדי לעזור לחברה?
  • 5:40 - 5:43
    כי השיעור העוצמתי ביותר כאן הוא,
  • 5:43 - 5:48
    שאם יותר אנשים היו חיים את
    חייהם בנסיון להתפרסם לאחר מותם,
  • 5:48 - 5:50
    העולם יהיה מקום הרבה יותר טוב.
  • 5:51 - 5:52
    תודה לכם.
  • 5:52 - 5:55
    (מחיאות כפיים)
Title:
מה למדתי מ 2000 הספדים לוקס נראיאן
Speaker:
לוקס נראיאן
Description:

לוקס נראיאן מתחיל את יומו עם ביצים מקושקשות והשאלה: "מי נפטר היום?" מדוע? על ידי ניתוח של 2,000 הספדים מהניו יורק טיימס על פני תקופה של 20 חודשים, נראיאן שלוקטו, רק כמה מילים, מה הישג נראה לאורך החיים. הנה הוא חולק מה אלה מונצחים בדפוס יכולים ללמד אותנו על חיים טובים.נראיאן קיבץ במילים מעטות בלבד, מהו הישג מתבלט לאורך תקופת החיים. כאן בהרצאה זו הוא חולק מה אלה שהונצחו בדפוס יכולים ללמד אותנו על חיים שנחיו היטב.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
06:08

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.