Return to Video

האם ילדים חושבים על תורמי זרע כעל בני משפחה?

  • 0:01 - 0:03
    מהו הורה?
  • 0:04 - 0:06
    מהו הורה?
  • 0:07 - 0:09
    זאת לא שאלה קלה.
  • 0:10 - 0:12
    כיום יש לנו אימוץ,
  • 0:12 - 0:14
    משפחות חורגות,
  • 0:14 - 0:15
    אמהות פונדקאיות.
  • 0:16 - 0:18
    הורים רבים עומדים בפני שאלות קשות
  • 0:19 - 0:21
    והחלטות קשות.
  • 0:22 - 0:25
    האם נספר לילדנו על תרומת הזרע?
  • 0:27 - 0:29
    אם כן, מתי?
  • 0:29 - 0:31
    באילו מילים להשתמש?
  • 0:32 - 0:37
    תורמי זרע לעיתים מכונים "אבות ביולוגיים,"
  • 0:37 - 0:40
    אך האם בכלל עלינו להשתמש במילה "אבא"?
  • 0:42 - 0:44
    כפילוסופית וחוקרת מדעי החברה,
  • 0:44 - 0:48
    חקרתי את השאלות הללו בדבר תפישת ההורות
  • 0:49 - 0:52
    אבל היום אני אדבר איתכם על מה שלמדתי
  • 0:52 - 0:54
    כשדיברתי עם הורים וילדים.
  • 0:55 - 1:00
    אני אראה לכם שהם יודעים מה הדברים
    החשובים במשפחה.
  • 1:00 - 1:02
    למרות שהמשפחה שלהם נראית קצת שונה.
  • 1:03 - 1:08
    אני אראה לכם את הדרכים היצירתיות שלהם
    להתמודדות עם שאלות קשות.
  • 1:09 - 1:13
    אבל אני גם אראה לכם את חוסר הוודאות
    של ההורים.
  • 1:15 - 1:17
    ריאיינו זוגות.
  • 1:17 - 1:20
    שקיבלו טיפולי פוריות בבית החולים
    האוניברסיטאי של גנט,
  • 1:21 - 1:23
    תוך שימוש בזרע מתורם.
  • 1:23 - 1:25
    בקו הזמן הזה,
  • 1:25 - 1:28
    תוכלו לראות שתי נקודות שבהן
    ניהלנו ראיונות.
  • 1:29 - 1:31
    כללנו זוגות הטרוסקסואליים,
  • 1:32 - 1:36
    שבהם לגבר, מסיבה כלשהי, לא היה זרע
    באיכות טובה,
  • 1:36 - 1:42
    וזוגות לסביות שמן הסתם היו צריכות למצוא
    מקור חיצוני לזרע.
  • 1:43 - 1:45
    כללנו גם ילדים.
  • 1:47 - 1:48
    רציתי לדעת
  • 1:48 - 1:53
    איך הילדים האלו מגדירים מושגים כמו
    הורות ומשפחה.
  • 1:54 - 1:57
    למעשה, זה מה ששאלתי אותם,
  • 1:58 - 2:00
    אם כי לא בצורה זו.
  • 2:01 - 2:04
    במקום זאת, ציירתי עץ תפוחים.
  • 2:05 - 2:08
    בצורה זאת יכולתי לשאול שאלות פילוסופיות
    אבסטרקטיות,
  • 2:08 - 2:12
    בצורה שלא הבריחה אותם.
  • 2:13 - 2:15
    לכן, כפי שאתם רואים,
  • 2:15 - 2:17
    עץ התפוחים ריק.
  • 2:18 - 2:20
    זה מדגים את הגישה המחקרית שלי.
  • 2:21 - 2:23
    על ידי פיתוח טכניקות כאלו,
  • 2:23 - 2:28
    אני יכולה לצמצם למינימום את כמות המשמעות
    והתוכן שאני מביאה לראיון,
  • 2:29 - 2:31
    מכיוון שאני רוצה לשמוע זאת מהם.
  • 2:32 - 2:34
    שאלתי אותם:
  • 2:35 - 2:38
    איך היתה נראית המשפחה שלכם אם היא היתה
    עץ תפוחים?
  • 2:39 - 2:42
    והם היו יכולים לקחת תפוח נייר עבור
    כל מי שבעיניהם,
  • 2:43 - 2:44
    היה חלק מהמשפחה,
  • 2:44 - 2:47
    לכתוב עליו שם ולתלות אותו היכן שהם רצו.
  • 2:47 - 2:49
    ואז שאלתי שאלות.
  • 2:50 - 2:53
    רוב הילדים התחילו עם הורה או אח/ות.
  • 2:54 - 2:56
    אחד התחיל עם "בוקסר",
  • 2:57 - 2:59
    הכלב המת של סבו וסבתו.
  • 3:00 - 3:04
    בשלב זה אף אחד מהילדים לא הזכיר את התורם.
  • 3:04 - 3:09
    אז שאלתי אותם על סיפור הלידה שלהם.
  • 3:09 - 3:11
    אמרתי, "לפני שנולדת,
  • 3:11 - 3:14
    היו רק אמא ואבא שלך,
  • 3:14 - 3:15
    או אמא ואימוש.
  • 3:15 - 3:18
    האם תוכל לספר לי איך הגעת למשפחה?"
  • 3:19 - 3:21
    והם הסבירו.
  • 3:22 - 3:23
    אחת אמרה,
  • 3:24 - 3:26
    "להורים שלי לא היו זרעים טובים,
  • 3:27 - 3:31
    אבל יש גברים ידידותיים שיש להם עודף זרעים.
  • 3:31 - 3:33
    הם מביאים אותם לבית החולים,
  • 3:33 - 3:35
    והם שמים אותם בצנצנת גדולה.
  • 3:36 - 3:37
    אמא שלי הלכה לשם,
  • 3:38 - 3:40
    והיא לקחה שניים מהצנצנת.
  • 3:41 - 3:43
    אחד בשבילי ואחד בשביל אחותי.
  • 3:44 - 3:46
    היא שמה את הזרעים בבטן שלה --
  • 3:46 - 3:47
    איכשהו --
  • 3:48 - 3:51
    והבטן שלה גדלה מאוד,
  • 3:51 - 3:52
    וככה הגעתי".
  • 3:53 - 3:54
    המממ...
  • 3:56 - 4:00
    אז רק כשהם התחילו להזכיר את התורם,
  • 4:00 - 4:03
    שאלתי עליו שאלות, והשתמשתי במילים שלהם,
  • 4:04 - 4:05
    אמרתי,
  • 4:05 - 4:10
    "אם זה התפוח של הגבר הידידותי עם הזרעים,
  • 4:10 - 4:11
    מה היית עושה איתו?"
  • 4:12 - 4:14
    וילד אחד חשב בקול רם,
  • 4:14 - 4:16
    תוך כדי שהוא מחזיק את התפוח.
  • 4:16 - 4:17
    והוא אמר,
  • 4:18 - 4:21
    "אני לא אשים אותו למעלה עם האחרים,
  • 4:21 - 4:23
    הוא לא חלק מהמשפחה שלי.
  • 4:24 - 4:26
    אבל אני לא אשים אותי על האדמה.
  • 4:26 - 4:28
    זה יותר מדי קר וקשה.
  • 4:29 - 4:31
    אני חושב שהוא צריך להיות בגזע,
  • 4:32 - 4:35
    כי הוא איפשר את המשפחה שלי.
  • 4:35 - 4:37
    אם הוא לא היה עושה זאת,
  • 4:37 - 4:41
    זה היה ממש עצוב כי המשפחה שלי לא היתה פה,
  • 4:41 - 4:43
    ואני לא הייתי פה."
  • 4:46 - 4:49
    אז גם ההורים בנו סיפורים משפחתיים --
  • 4:49 - 4:51
    סיפורים לספר לילדים שלהם.
  • 4:53 - 4:56
    זוג אחד הסביר את תרומת הזרע
  • 4:56 - 4:58
    ע"י כך שלקחו את ילדיהם לחווה
  • 4:59 - 5:02
    לצפות בוטרינר מזריע פרות.
  • 5:04 - 5:05
    ולמה לא?
  • 5:05 - 5:07
    זוהי הדרך שלהם להסביר זאת;
  • 5:08 - 5:11
    ה"עשה זאת בעצמך" של סיפורים משפחתיים.
  • 5:11 - 5:12
    עשה זאת בעצמך.
  • 5:13 - 5:15
    והיה לנו זוג אחר שכתב ספרים --
  • 5:15 - 5:16
    ספר לכל ילד.
  • 5:17 - 5:18
    הם היו ממש יצירות אמנות
  • 5:18 - 5:22
    שהכילו את מחשבותיהם ורגשותיהם
    במהלך הטיפולים.
  • 5:22 - 5:25
    הם אפילו הכילו את כרטיסי החניה
    בחניון בית החולים.
  • 5:26 - 5:27
    אז זה "עשה זאת בעצמך":
  • 5:27 - 5:30
    למצוא דרכים, מילים ודימויים
  • 5:30 - 5:32
    כדי לספר את הסיפור המשפחתי שלך לילדך.
  • 5:34 - 5:37
    והסיפורים הללו היו מגוונים להפליא,
  • 5:37 - 5:40
    אבל היה להם דבר אחד משותף:
  • 5:42 - 5:45
    זה היה סיפור של השתוקקות לילד
  • 5:46 - 5:48
    ומסע למציאת הילד הזה.
  • 5:48 - 5:53
    זה היה על כמה מיוחד ואהוב הילד שלהם היה.
  • 5:55 - 6:00
    והמחקר עד עכשיו מראה
    שהילדים האלו בסדר גמור.
  • 6:00 - 6:02
    אין להם יותר בעיות מילדים אחרים.
  • 6:03 - 6:07
    אולם, ההורים האלו גם רצו להצדיק
    את ההחלטות שלהם,
  • 6:07 - 6:09
    באמצעות הסיפורים שהם מספרים.
  • 6:10 - 6:13
    הם קיוו שהילדים שלהם יבינו את הסיבות שלהם
  • 6:13 - 6:14
    להקמת המשפחה בדרך הזאת.
  • 6:16 - 6:20
    מתחת הכל היה הפחד שהילדים יסתייגו
  • 6:20 - 6:22
    וידחו את ההורה הלא-גנטי.
  • 6:23 - 6:25
    והפחד הזה הוא מובן,
  • 6:25 - 6:28
    מפני שאנחנו חיים בחברה מאוד הטרונורמטיבית
  • 6:28 - 6:30
    ומרוכזת תורשה --
  • 6:30 - 6:32
    בעולם שעדיין מאמין
  • 6:32 - 6:36
    שמשפחות אמיתיות מורכבות מאם אחת, אב אחד
  • 6:36 - 6:38
    והילדים הגנטיים שלהם.
  • 6:40 - 6:41
    ובכן.
  • 6:42 - 6:45
    אני רוצה לספר לכם על נער בגיל העשרה.
  • 6:45 - 6:48
    שנולד מתרומת זרע
    אבל לא היה חלק מהמחקר שלנו.
  • 6:49 - 6:51
    יום אחד התעורר ויכוח בינו לבין אביו,
  • 6:51 - 6:53
    והוא צעק,
  • 6:53 - 6:55
    "אתה אומר לי מה לעשות?
  • 6:55 - 6:57
    אתה אפילו לא אבא שלי!"
  • 7:00 - 7:03
    זה היה בדיוק מה שההורים במחקר
    שלנו חששו מפניו.
  • 7:04 - 7:07
    הילד התחרט במהרה על הריב והם השלימו.
  • 7:08 - 7:11
    אבל היתה זאת תגובת אביו שהיתה כה מעניינת.
  • 7:12 - 7:13
    הוא אמר,
  • 7:14 - 7:19
    "ההתפרצות לא נגרמה בשל העדר קשר גנטי.
  • 7:20 - 7:23
    היא היתה קשורה לגיל ההתבגרות --
  • 7:23 - 7:24
    שהוא תקופה קשה.
  • 7:24 - 7:26
    זה מה שהם עושים בגיל הזה.
  • 7:27 - 7:28
    זה יעבור."
  • 7:29 - 7:31
    מה שהאיש הזה מראה לנו
  • 7:31 - 7:34
    זה שכשמשהו משתבש,
  • 7:35 - 7:36
    אנחנו לא צריכים לחשוב מיד
  • 7:36 - 7:39
    שזה בגלל שהמשפחה קצת שונה.
  • 7:39 - 7:42
    הדברים הללו קורים בכל המשפחות.
  • 7:44 - 7:45
    ומדי פעם,
  • 7:46 - 7:47
    כל הורה יכול לתהות:
  • 7:48 - 7:50
    האם אני הורה מספיק טוב?
  • 7:51 - 7:52
    כך גם ההורים הללו.
  • 7:53 - 7:57
    הם, מעל לכל, רצו לעשות
    את הטוב ביותר עבור ילדם.
  • 7:58 - 8:00
    אבל הם גם תהו לפעמים :
  • 8:00 - 8:02
    האם אני הורה אמיתי?
  • 8:02 - 8:06
    וחוסר הודאות שלהם היה קיים
    הרבה לפני שהם הפכו להורים.
  • 8:06 - 8:08
    בתחילת הטיפולים,
  • 8:08 - 8:09
    כשהם פגשו לראשונה את היועץ,
  • 8:10 - 8:13
    הם הקשיבו בקשב רב ליועץ,
  • 8:13 - 8:15
    כי הם רצו לעשות את זה כמו שצריך.
  • 8:16 - 8:17
    אפילו 10 שנים מאוחר יותר,
  • 8:18 - 8:21
    הם עדיין זוכרים את העצות שקיבלו.
  • 8:25 - 8:28
    אז כשהם חשבו על היועץ,
  • 8:29 - 8:31
    ועל העצות שהם קיבלו,
  • 8:31 - 8:32
    שוחחנו על כך.
  • 8:32 - 8:35
    וראינו זוג לסביות אחד שאמר,
  • 8:37 - 8:38
    "כשהבן שלנו ישאל אותנו,
  • 8:38 - 8:40
    'האם יש לי אבא?'
  • 8:41 - 8:44
    אנחנו נאמר 'לא. אין לך אבא.'
  • 8:45 - 8:48
    אבל לא נאמר יותר כלום, אלא אם כן הוא ישאל,
  • 8:48 - 8:50
    כי יכול להיות שהוא לא מוכן לכך.
  • 8:50 - 8:52
    זה מה שהיועץ אמר."
  • 8:53 - 8:55
    ובכן.
  • 8:55 - 8:57
    אני לא יודעת; זה קצת שונה
  • 8:57 - 9:00
    מהאופן בו אנחנו מגיבים לשאלות של ילדים.
  • 9:00 - 9:03
    כמו, "חלב -- האם הוא מיוצר במפעל?"
  • 9:04 - 9:07
    אנחנו נאמר "לא, הוא מגיע מן הפרה,"
  • 9:07 - 9:09
    ונדבר על החוואי,
  • 9:09 - 9:11
    ועל הדרך שבה החלב מגיע לחנות.
  • 9:12 - 9:13
    אנחנו לא נאמר,
  • 9:14 - 9:18
    "לא, חלב לא מיוצר במפעל."
  • 9:20 - 9:22
    אז משהו מוזר קרה פה,
  • 9:22 - 9:25
    וכמובן שהילדים האלו שמו לב לכך.
  • 9:26 - 9:27
    ילד אחד אמר,
  • 9:27 - 9:30
    "שאלתי את ההורים שלי מלא שאלות,
  • 9:30 - 9:32
    אבל הם התנהגו ממש מוזר.
  • 9:33 - 9:37
    אז, את יודעת, יש לי חברה בבית הספר,
    ועשו אותה באותה דרך.
  • 9:37 - 9:40
    כשיש לי שאלה אני פשוט שואל אותה."
  • 9:42 - 9:43
    בחור פיקח.
  • 9:44 - 9:45
    הבעיה נפתרה.
  • 9:46 - 9:48
    אבל ההורים שלו לא שמו לב,
  • 9:49 - 9:51
    וזה בודאי לא מה שחשבו שיקרה,
  • 9:51 - 9:53
    ולא מה שהיועץ חשב שיקרה
  • 9:53 - 9:59
    כשהם אמרו כמה חשוב שהם יהיו
    משפחה שמתקשרת בפתיחות.
  • 10:00 - 10:03
    וזה הדבר המוזר בעצות.
  • 10:03 - 10:06
    כשאנחנו מציעים לאנשים תרופות,
    אנחנו אוספים ראיות קודם לכן.
  • 10:07 - 10:08
    אנחנו עורכים ניסויים.
  • 10:08 - 10:09
    אנחנו מבצעים מחקרי המשך.
  • 10:09 - 10:13
    אנחנו רוצים לדעת, בצדק,
    מה התרופה הזאת עושה.
  • 10:13 - 10:16
    ואיך היא משפיעה על חיי האנשים.
  • 10:16 - 10:17
    ועצות?
  • 10:19 - 10:21
    אין זה מספיק לעצה,
  • 10:21 - 10:25
    או למקצוענים שנותנים עצה,
    שהיא תהיה מבוססת באופן תאורטי,
  • 10:25 - 10:27
    או תוצר של כוונה טובה.
  • 10:27 - 10:31
    זאת צריכה להיות עצה שיש ראיות מאחוריה --
  • 10:31 - 10:35
    ראיות לכך שהיא באמת משפרת את חיי החולים.
  • 10:36 - 10:41
    אז הפילוסופית שבי רוצה להציע לכם
    כעת פרדוקס:
  • 10:42 - 10:46
    אני מייעצת לכם להפסיק להקשיב לעצות.
  • 10:48 - 10:49
    אבל, כן.
  • 10:50 - 10:53
    (מחיאות כפיים)
  • 10:55 - 10:57
    אני לא אסיים עם מה שהשתבש;
  • 10:57 - 11:01
    לא אעשה צדק לחום שמצאנו במשפחות האלו.
  • 11:03 - 11:06
    זוכרים את הספרים והטיול לחוואי?
  • 11:06 - 11:09
    כשהורים עושים דברים שעובדים עבורם,
  • 11:10 - 11:11
    הם עושים דברים מבריקים.
  • 11:12 - 11:16
    מה שאני רוצה שתזכרו, כבני משפחות,
  • 11:16 - 11:19
    לא משנה באיזה אופן וצורה,
  • 11:19 - 11:24
    הוא שמה שמשפחות צריכות זה יחסים חמים.
  • 11:25 - 11:29
    ואנחנו לא צריכים להיות מקצוענים
    כדי ליצור כאלו יחסים.
  • 11:30 - 11:32
    רובנו מסתדרים ממש טוב,
  • 11:33 - 11:35
    למרות שזאת יכולה להיות עבודה קשה,
  • 11:35 - 11:38
    ומדי פעם אנחנו זקוקים לעצה.
  • 11:39 - 11:40
    במקרים כאלו,
  • 11:41 - 11:43
    זכרו שלושה דברים.
  • 11:44 - 11:47
    תעבדו עם עצות שעובדות בשביל המשפחה שלכם.
  • 11:48 - 11:53
    זכרו -- אתם המומחים, כי אתם חיים
    את חיי המשפחה שלכם.
  • 11:55 - 11:56
    ולבסוף,
  • 11:56 - 12:00
    האמינו ביכולות שלכם וביצירתיות שלכם,
  • 12:01 - 12:04
    מפני שאתם יכולים לעשות זאת בעצמכם.
  • 12:05 - 12:06
    תודה לכם.
  • 12:06 - 12:13
    (מחיאות כפיים)
Title:
האם ילדים חושבים על תורמי זרע כעל בני משפחה?
Speaker:
וירלה פרובוסט
Description:

איך אנו מגדירים הורה -- או משפחה? חוקרת האתיקה הביולוגית וירלה פרובוסט חוקרת שאלות אלו בהקשר של משפחות לא מסורתיות, כאלו שנוצרו בעקבות אימוץ, נישואים שניים, פונדקאות ותרומות זרע. בשיחה זאת, היא חולקת סיפורים על הדרך בה הורים וילדים יוצרים את סיפורי המשפחות שלהם.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
12:26

Hebrew subtitles

Revisions