Return to Video

למה התרחש הברקזיט-- ומה לעשות הלאה

  • 0:02 - 0:04
    אני בריטי.
  • 0:04 - 0:06
    (צחוק)
  • 0:06 - 0:09
    (מחיאות כפיים)
  • 0:09 - 0:13
    אף פעם בעבר הביטוי - "אני בריטי"
    הפיק כל כך הרבה רחמים.
  • 0:13 - 0:15
    (צחוק)
  • 0:15 - 0:18
    אני בא מאי
    שהרבה מאיתנו רוצים להאמין
  • 0:18 - 0:21
    שהיתה בו הרבה המשכיות
    במהלך אלף השנים האחרונות.
  • 0:21 - 0:24
    אנחנו נוטים במהלך ההיסטוריה
    לכפות שינוי אצל אחרים
  • 0:24 - 0:26
    אבל עשינו הרבה פחות ממנו בעצמנו.
  • 0:27 - 0:30
    אז זה בא כהלם מוחלט מבחינתי
  • 0:30 - 0:33
    כשהתעוררתי בבוקר ה-24 ליוני
  • 0:33 - 0:36
    לגלות שהמדינה שלי
    הצביעה לעזוב את האיחוד האירופי,
  • 0:37 - 0:38
    ראש הממשלה שלי התפטר,
  • 0:38 - 0:41
    וסקוטלנד שוקלת משאל עם
  • 0:41 - 0:46
    שיכול להביא לסופו את הקיום עצמו
    של הממלכה המאוחדת.
  • 0:47 - 0:50
    אז זה היה הלם מוחלט בשבילי,
  • 0:50 - 0:52
    וזה היה הלם מוחלט להרבה אנשים,
  • 0:53 - 0:57
    אבל זה גם היה משהו
    שבמהלך מספר הימים שעקבו
  • 0:57 - 0:59
    יצר קריסה פוליטית מוחלטת
  • 0:59 - 1:01
    במדינה שלי.
  • 1:01 - 1:03
    היו קריאות למשאל עם שני,
  • 1:03 - 1:06
    כמעט כמו,
    שאחרי משחק ספורט,
  • 1:06 - 1:08
    היינו יכולים לבקש מהיריב משחק חוזר.
  • 1:09 - 1:11
    כולם האשימו את כל האחרים.
  • 1:11 - 1:15
    אנשים האשימו את ראש הממשלה
    שקרא למשאל עם מלכתחילה.
  • 1:15 - 1:18
    הם האשימו את מנהיג המפלגה היריבה
    שלא נלחם בזה מספיק.
  • 1:18 - 1:20
    הצעירים האשימו את הזקנים.
  • 1:20 - 1:23
    בעלי ההשכלה האשימו
    את בעלי ההשכלה הנמוכה יותר.
  • 1:23 - 1:27
    הקריסה המוחלטת נעשתה גרועה אף יותר
  • 1:27 - 1:29
    על ידי המרכיב הטרגי ביותר של זה:
  • 1:29 - 1:33
    רמת שנאת הזרים והפגיעה הגזענית
    ברחובות בריטניה
  • 1:33 - 1:35
    ברמה שלא ראיתי לפני כן
  • 1:35 - 1:36
    כל חיי.
  • 1:38 - 1:42
    אנשים מדברים עכשיו
    על האם המדינה שלי הופכת לאנגליה הקטנה,
  • 1:42 - 1:44
    או, כמו שאחד העמיתים שלי ניסח את זה,
  • 1:44 - 1:51
    האם אנחנו הולכים להפוך לפארק שעשועים
    בנושא שנות החמישים שצף באוקיינוס האטלנטי.
  • 1:51 - 1:53
    (צחוק)
  • 1:54 - 1:56
    אבל השאלה שלי היא באמת,
  • 1:56 - 2:01
    האם צריכה להיות לנו רמת ההלם
    שחווינו מאז?
  • 2:01 - 2:04
    האם זה משהו שקרה בין לילה?
  • 2:04 - 2:08
    או שהיו גורמים מבניים עמוקים יותר
    שהובילו אותנו לאיפה שאנחנו נמצאים היום?
  • 2:08 - 2:13
    אז אני רוצה לקחת צעד אחורה
    ולשאול שתי שאלות בסיסיות.
  • 2:13 - 2:16
    הראשונה, מה ברקזיט מייצג,
  • 2:16 - 2:17
    לא רק בשביל המדינה שלי,
  • 2:17 - 2:20
    אלא לכולנו מסביב לעולם?
  • 2:20 - 2:23
    ושנייה, מה אנחנו יכולים לעשות בנדון?
  • 2:23 - 2:26
    איך כולנו אמורים להגיב?
  • 2:26 - 2:28
    אז קודם כל,
    מה ברקזיט מייצג?
  • 2:29 - 2:31
    היכולת להסתכל בדיעבד
    היא דבר נפלא.
  • 2:32 - 2:36
    ברקזיט מלמד אותנו הרבה דברים
    על החברה שלנו
  • 2:36 - 2:38
    ועל חברות מסביב לעולם.
  • 2:39 - 2:43
    זה מדגיש, בדרכים שבאופן מביך
    נראה שאנחנו לא מודעים אליהן,
  • 2:43 - 2:44
    כמה החברות שלנו מפולגות.
  • 2:45 - 2:51
    ההצבעה נחלקה בין קווי גיל,
    השכלה, מעמד וגיאוגרפיה.
  • 2:51 - 2:54
    אנשים צעירים לא הגיעו להצביע
    במספרים גדולים,
  • 2:54 - 2:56
    אבל אלו שכן הגיעו
    רצו להישאר.
  • 2:56 - 3:00
    מבוגרים יותר רצו לעזוב
    את האיחוד האירופי.
  • 3:00 - 3:04
    גיאוגרפית, זה לונדון וסקוטלנד
    שמחוייבות באופן החזק ביותר
  • 3:04 - 3:06
    להיות חלק מהאיחוד האירופי,
  • 3:06 - 3:10
    בזמן שבחלקים אחרים מהמדינה
    הייתה דו-ערכיות חזקה מאוד.
  • 3:11 - 3:15
    החלוקות האלו הן דברים
    שאנחנו באמת צריכים לזהות ולקחת ברצינות.
  • 3:15 - 3:18
    אבל באופן מעמיק יותר,
    ההצבעה מלמדת אותנו משהו
  • 3:18 - 3:21
    על טבע הפוליטיקה היום
  • 3:21 - 3:25
    פוליטיקה עכשווית
    היא כבר לא רק על ימין ושמאל.
  • 3:25 - 3:28
    זה כבר לא רק על מיסים והוצאות.
  • 3:28 - 3:30
    זה על גלובליזציה.
  • 3:30 - 3:34
    קו השבר של הפוליטיקה העכשווית
    היא בין אלו שמחבקים גלובליזציה
  • 3:34 - 3:37
    ואלו שמפחדים מגלוביזציה.
  • 3:38 - 3:43
    (מחיאות כפיים)
  • 3:44 - 3:46
    אם נסתכל על למה
    אלו שרצו לעזוב --
  • 3:46 - 3:49
    אנחנו קוראים להם "עוזבים"
    בניגוד ל"נשארים" --
  • 3:49 - 3:51
    אנחנו רואים שני גורמים
    בסקר הדעות
  • 3:51 - 3:53
    שבאמת היו חשובים.
  • 3:53 - 3:56
    הראשון הוא הגירה,
    השני הוא ריבונות,
  • 3:56 - 4:01
    ואלו מייצגים רצון שיש לאנשים
    לקחת בחזרה את השליטה על החיים שלהם
  • 4:01 - 4:05
    וההרגשה שהם לא מיוצגים על ידי הפוליטיקאים.
  • 4:07 - 4:12
    אבל הרעיונות האלו
    הם בעלי משמעות של פחד וניכור.
  • 4:12 - 4:17
    הם מייצגים חזרה לאחור
    לעבר לאומניות וגבולות
  • 4:17 - 4:19
    בדרכים שרובנו נדחה.
  • 4:20 - 4:23
    מה שאני רוצה להציע
    זה שהתמונה מסובכת יותר מזה,
  • 4:23 - 4:24
    שליברלים התומכים בבין-לאומיות,
  • 4:24 - 4:28
    כמוני, ואני כולל את עצמי באופן ברור,
  • 4:28 - 4:30
    צריכים להכניס את עצמנו בחזרה לתמונה
  • 4:30 - 4:34
    על מנת להבין איך הגענו לאיפה שאנחנו היום.
  • 4:35 - 4:38
    כשאנחנו מסתכלים על תבניות ההצבעה
    ברחבי הממלכה המאוחדת,
  • 4:38 - 4:41
    אנחנו יכולים לראות באופן מוחשי
    את ההתפלגויות.
  • 4:41 - 4:44
    האזורים הכחולים מסמנים 'להישאר'
  • 4:44 - 4:46
    והאזורים האדומים 'לעזוב'.
  • 4:46 - 4:47
    כשהסתכלתי על זה,
  • 4:47 - 4:51
    מה שבאופן אישי היכה בי
    היה הזמן המועט כל כך בחיי
  • 4:51 - 4:54
    שבאמת ביליתי באיזורים אדומים רבים.
  • 4:54 - 4:56
    אני פתאום מבין,
  • 4:56 - 5:01
    כשאני מסתכל על 50 האיזורים בבריטניה
    בעלי אחוז ההצבעה 'לעזוב' הגבוה ביותר,
  • 5:01 - 5:07
    שביליתי זמן כולל של ארבעה ימים בחיי
    באיזורים האלו.
  • 5:08 - 5:09
    בחלק מהמקומות האלו,
  • 5:09 - 5:13
    אפילו לא ידעתי את השמות של מחוזות ההצבעה.
  • 5:13 - 5:15
    זה היה הלם רציני בשבילי,
  • 5:15 - 5:17
    וזה העיד שאנשים כמוני
  • 5:17 - 5:21
    שחושבים את עצמנו למקבלים,
    פתוחים וסובלניים,
  • 5:21 - 5:23
    אולי לא מכירים את המדינות והחברות שלנו
  • 5:23 - 5:26
    טוב כל כך כמו שהיינו רוצים להאמין.
  • 5:26 - 5:35
    (מחיאות כפיים)
  • 5:36 - 5:40
    והאתגר שמגיע עם זה
    הוא שאנחנו צריכים למצוא דרך חדשה
  • 5:40 - 5:43
    להסביר על גלובליזציה לאנשים האלו,
  • 5:43 - 5:47
    לזהות שלאנשים האלו
    שלא בהכרח הלכו לאוניברסיטה,
  • 5:48 - 5:50
    שלא בהכרח התבגרו עם האינטרנט,
  • 5:50 - 5:52
    שאין להם הזדמנויות לטייל,
  • 5:52 - 5:56
    שאולי לא משוכנעים
    על ידי הדבר שאנחנו מוצאים כמשכנע
  • 5:56 - 5:58
    בבועות ה-לרוב ליברליות שלנו.
  • 5:59 - 6:01
    (מחיאות כפיים)
  • 6:04 - 6:07
    זה אומר שאנחנו צריכים להושיט יד
    באופן נרחב יותר ולהבין.
  • 6:08 - 6:14
    בהצבעה 'לעזוב',
    מיעוט סחר בפוליטיקה של פחד ושנאה,
  • 6:14 - 6:16
    ויצר שקרים וחוסר אמונה
  • 6:16 - 6:19
    מסביב, לדגומא,
    הרעיון שההצבעה על אירופה
  • 6:19 - 6:23
    יכולה להפחית את מספר הפליטים ומבקשי המקלט
    שמגיעים לאירופה,
  • 6:23 - 6:26
    כשהקול לעזיבה
    לא נגע בכלל להגירה
  • 6:26 - 6:28
    מבחוץ לאיחוד האירופי.
  • 6:29 - 6:33
    אבל עבור רוב משמעותי
    של מצביעי העזיבה
  • 6:33 - 6:36
    הדאגה הייתה
    התפכחות מאשליית המוסד הפוליטי.
  • 6:36 - 6:39
    זו היתה הצבעת מחאה בשביל רבים,
  • 6:39 - 6:41
    התחושה שאף אחד לא מייצג אותם,
  • 6:41 - 6:44
    שהם לא יכלו למצוא מפלגה פוליטית
    שתדבר בשבילם,
  • 6:44 - 6:48
    אז הם דחו את המוסד הפוליטי הזה.
  • 6:49 - 6:54
    זה מועתק ברחבי אירופה
    ובחלקים נרחבים מהעולם הדמוקרטי-ליברלי.
  • 6:55 - 6:59
    אנחנו רואים את זה עם העלייה בפופולריות
    של דונלד טראמפ בארצות הברית,
  • 6:59 - 7:03
    עם הלאומניות המתגברת
    של ויקטור אורבאן בהונגריה,
  • 7:04 - 7:08
    מהעלייה בפופולריות של מרין לה-פן בצרפת.
  • 7:08 - 7:12
    הנוכחות של ברקזיט נמצאת בכל החברות שלנו.
  • 7:13 - 7:16
    אז השאלה שאני חושב שאנחנו צריכים לשאול
    היא השאלה השנייה שלי,
  • 7:16 - 7:19
    שהיא איך אנחנו צריכים להגיב
    באופן קולקטיבי?
  • 7:19 - 7:25
    בשביל כל מי שאכפת לו ליצור
    חברות ליברליות, פתוחות וסובלניות,
  • 7:25 - 7:28
    אנחנו צריכים בדחיפות חזון חדש,
  • 7:28 - 7:32
    חזון של גלובליזציה יותר סובלנית וכוללת,
  • 7:32 - 7:35
    אחת שמביאה אנשים איתנו
    ולא משאירה אותם מאחור.
  • 7:37 - 7:39
    החזון של גלובליזציה
  • 7:39 - 7:43
    הוא חלום שצריך להתחיל בהכרה
    של התועלות החיוביות של גלובליזציה.
  • 7:43 - 7:46
    הקונצנזוס בין כלכלנים
  • 7:46 - 7:49
    היא שמסחר חופשי,
    מעבר של הון,
  • 7:49 - 7:51
    מעבר של אנשים בין גבולות,
  • 7:51 - 7:54
    מועיל לכולם במצטבר.
  • 7:54 - 7:56
    הקונצנזוס בין חוקרי יחסים בינלאומיים
  • 7:56 - 7:59
    הוא שגלובליזציה מביאה תלות הדדית,
  • 7:59 - 8:02
    שמביאה שיתוף פעולה ושלום.
  • 8:02 - 8:06
    אבל לגלובליזציה יש גם השפעות
    של חלוקה מחדש.
  • 8:06 - 8:09
    היא יוצרת מנצחים ומפסידים.
  • 8:09 - 8:11
    ניקח לדוגמא את ההגירה,
  • 8:11 - 8:15
    אנחנו יודעים שהגירה נכנסת
    היא חיובית נטו לכלכלה בשלמותה
  • 8:15 - 8:17
    תחת כמעט כל הנסיבות.
  • 8:18 - 8:21
    אבל אנחנו צריכים גם להיות מודעים
  • 8:21 - 8:24
    שיש תוצאות של חלוקה מחדש,
  • 8:24 - 8:28
    שבאופן חשוב, הגירה של חסרי כישורים
  • 8:28 - 8:32
    יכולה להוביל לירידה בשכר
    לעניים ביותר בחברות שלנו
  • 8:32 - 8:34
    ובנוסף לגרום ללחץ במחירי הבתים.
  • 8:34 - 8:37
    זה לא מוריד מהעובדה שזה חיובי,
  • 8:37 - 8:40
    אבל זה אומר שיותר אנשים
    צריכים לחלוק בהטבות האלו
  • 8:40 - 8:41
    ולהכיר בהן.
  • 8:43 - 8:48
    ב-2002, המזכיר הכללי לשעבר של האו"ם,
    קופי ענאן,
  • 8:48 - 8:51
    נשא נאום באוניברסיטת ייל,
  • 8:51 - 8:55
    והנאום הזה היה
    בנושא של גלובליזציה כוללנית.
  • 8:55 - 8:58
    זה היה הנאום שבו הוא טבע את המושג.
  • 8:58 - 9:01
    והוא אמר, ואני מפשט,
  • 9:01 - 9:06
    "החממה של הגלובליזציה
    חייבת להיות פתוחה לכל
  • 9:06 - 9:09
    כדי שהיא תישאר בטוחה.
  • 9:09 - 9:13
    גזענות ובורות
  • 9:13 - 9:19
    הם הפרצוף המכוער
    של גלובליזציה בדלנית ועוינת."
  • 9:19 - 9:24
    הרעיון של גלובליזציה כוללנית
    קם לתחיה לזמן קצר ב-2008
  • 9:24 - 9:27
    בכנס על ממשל מתקדם
  • 9:27 - 9:30
    בו היו מעורבים
    רבים ממנהיגי מדינות אירופה.
  • 9:31 - 9:35
    אבל בין צנע והמשבר הכלכלי של 2008,
  • 9:35 - 9:38
    הרעיון נעלם כמעט בלי עקבות.
  • 9:38 - 9:43
    גלובליזציה נתפסה
    כתמיכה באג'נדה ניאו-ליברלית.
  • 9:43 - 9:46
    היא נתפסה כחלק מאג'נדה אליטיסטית
  • 9:46 - 9:48
    יותר מאשר משהו שיכול להועיל לכולנו.
  • 9:48 - 9:52
    והיא צריכה לחזור להיות
    על בסיס כוללני הרבה יותר
  • 9:52 - 9:53
    מאשר איך שהיא היום.
  • 9:54 - 9:57
    אז השאלה היא,
    איך אנחנו יכולים להשיג את המטרה הזו?
  • 9:57 - 10:02
    איך אנחנו יכולים לאזן
    מצד אחד לפנות לפחד וניכור
  • 10:02 - 10:06
    בזמן שמצד שני
    לסרב בנחישות
  • 10:06 - 10:09
    להיכנע לפחד מזרים ולאומנות?
  • 10:09 - 10:12
    זו השאלה לכולנו.
  • 10:12 - 10:13
    ואני חושב, שכמדען חברתי,
  • 10:13 - 10:16
    שמדעי החברה
    מציעים מספר מקומות להתחיל בהם.
  • 10:17 - 10:22
    השינוי שלנו חייב להיות
    לגבי שני הרעיונות ושינוי חומרי,
  • 10:22 - 10:26
    ואני רוצה לתת לכם
    ארבעה מקומות כנקודות התחלה.
  • 10:26 - 10:30
    הראשון מתקשר לרעיון של חינוך אזרחי.
  • 10:30 - 10:32
    מה שבולט מברקזיט
  • 10:32 - 10:36
    זה הפער בין התפיסה הציבורית
    והמציאות האמפירית.
  • 10:36 - 10:40
    הוצע שעברנו לחברה פוסט-עובדתית,
  • 10:40 - 10:43
    שבה ראיות והאמת
    כבר לא משנים,
  • 10:43 - 10:47
    ולשקרים יש מעמד שווה
    לבהירות של ראיות.
  • 10:47 - 10:48
    אז איך אנחנו יכולים --
  • 10:48 - 10:51
    (מחיאות כפיים)
  • 10:51 - 10:54
    איך אנחנו יכולים לבנות מחדש
    כבוד לאמת ולראיות
  • 10:54 - 10:56
    לתוך הדמוקרטיות הליברליות שלנו?
  • 10:56 - 10:58
    זה חייב להתחיל בחינוך,
  • 10:58 - 11:01
    אבל זה חייב להתחיל עם ההכרה
    שיש פערים אדירים.
  • 11:02 - 11:07
    ב-2014, הסוקר "איפסוס מורי"
  • 11:07 - 11:10
    פירסם סקר על התייחסויות להגירה נכנסת,
  • 11:10 - 11:14
    והוא הראה שככל שמספר המהגרים עולה,
  • 11:14 - 11:17
    כך הדאגה הציבורית לגבי הגירה
    גם כן עולה,
  • 11:17 - 11:20
    למרות שזה בבירור לא הראה סיבתיות,
  • 11:20 - 11:23
    כיוון שזה באותה מידה יכול להיות
    לא קשור כל כך למספרים
  • 11:23 - 11:25
    אלא לנרטיב הפוליטי והתקשורתי סביב זה.
  • 11:26 - 11:30
    אבל אותו סקר גם חשף
  • 11:30 - 11:32
    ידע מוטעה ענקי של הציבור
  • 11:32 - 11:35
    והבנה לא נכונה על טבע ההגירה.
  • 11:36 - 11:39
    לדוגמא, בהתייחסויות האלו בבריטניה,
  • 11:39 - 11:41
    הציבור האמין שרמות מבקשי המקלט
  • 11:42 - 11:45
    היו ביחס גבוה יותר של הגירה
    מאשר הם היו באמת,
  • 11:45 - 11:48
    אבל הם גם האמינו
    שרמות ההגירה לצרכי השכלה
  • 11:48 - 11:52
    היו הרבה יותר נמוכות
    ביחס להגירה הכללית
  • 11:52 - 11:53
    מאשר הם היו באמת.
  • 11:53 - 11:56
    אז צריך לטפל במידע המוטעה הזה,
  • 11:56 - 12:00
    בפער בין תפיסה ומציאות
    על היבטים חשובים של גלובליזציה.
  • 12:00 - 12:03
    וזה לא יכול להיות משהו
    שפשוט משאירים לבתי הספר שלנו,
  • 12:03 - 12:06
    למרות שזה חשוב להתחיל בגיל מוקדם.
  • 12:06 - 12:09
    זה צריך להיות על השתתפות אזרחית
    למשך כל החיים
  • 12:09 - 12:13
    ופעילות ציבורית
    שכולנו מעודדים כחברות.
  • 12:14 - 12:17
    הדבר השני שאני חושב שהוא הזדמנות
  • 12:17 - 12:21
    הוא הרעיון לעודד יותר אינטראקציה
    בין קהילות מגוונות.
  • 12:21 - 12:24
    (מחיאות כפיים)
  • 12:26 - 12:29
    אחד הדברים שבולטים בעיניי
    מאוד בבירור,
  • 12:29 - 12:32
    כשאני מסתכל על יחס להגירה נכנסת בבריטניה,
  • 12:32 - 12:34
    הוא שבאופן אירוני,
    האיזורים במדינה שלי
  • 12:34 - 12:36
    שהכי סובלניים כלפי מהגרים
  • 12:36 - 12:39
    הם בעלי המספרים הגבוהים ביותר של מהגרים.
  • 12:39 - 12:43
    אז לדוגמא, ללונדון ולדרום המזרח
    יש את מספר המהגרים הגבוה ביותר,
  • 12:44 - 12:47
    והם גם בפירוש
    האיזורים הכי סובלניים.
  • 12:47 - 12:50
    באיזורים האלו של המדינה
    שיש בהם את הרמות הנמוכות ביותר של הגירה
  • 12:50 - 12:55
    הם למעשה האיזורים הכי בדלנים ולא וסבלניים
    כלפי מהגרים.
  • 12:55 - 12:58
    אז אנחנו צריכים לעודד
    תכניות חילופי סטודנטים.
  • 12:58 - 13:01
    אנחנו צריכים להבטיח שהדורות המבוגרים יותר
    שאולי לא יכולים לטייל
  • 13:01 - 13:03
    יהיו בעלי גישה לאינטרנט.
  • 13:03 - 13:06
    אנחנו צריכים לעודד,
    אפילו ברמה מקומית ולאומית,
  • 13:06 - 13:08
    יותר תנועה, יותר השתתפות,
  • 13:08 - 13:11
    יותר אינטראקציה עם אנשים שאנחנו לא מכירים
  • 13:11 - 13:14
    ושעם ההשקפות שלהם אנחנו לא בהכרח מסכימים.
  • 13:15 - 13:17
    הדבר השלישי שאני חושב שהוא קריטי,
  • 13:17 - 13:19
    וזה באמת בסיסי,
  • 13:19 - 13:21
    הוא שאנחנו צריכים להבטיח שכולם חולקים
  • 13:21 - 13:24
    ביתרונות של גלובליזציה.
  • 13:25 - 13:29
    האיור הזה של ה"פייננשל טיימס"
    לאחר ברקזיט הוא ממש מדהים.
  • 13:29 - 13:33
    הוא מראה באופן טראגי שהאנשים האלו
    שהצביעו לעזוב את האיחוד האירופי
  • 13:33 - 13:36
    הם אלו שלמעשה הרוויחו הכי הרבה
    מבחינה חומרית
  • 13:36 - 13:38
    ממסחר עם האיחוד האירופי.
  • 13:39 - 13:42
    אבל הבעיה היא שהאנשים האלו
    באיזורים האלו
  • 13:42 - 13:44
    לא תפסו את עצמם כמרוויחים.
  • 13:44 - 13:47
    הם לא האמינו שהם באמת קיבלו גישה
  • 13:47 - 13:53
    ליתרונות חומריים ממסחר מוגבר
    וניוד מוגבר מסביב לעולם.
  • 13:54 - 13:58
    אני עובד על שאלות
    שעוסקות באופן ניכר בפליטים,
  • 13:58 - 14:00
    ואחד מהרעיונות שאני מטיף
    הכי הרבה זמן,
  • 14:00 - 14:03
    בעיקר לארצות מתפתחות מסביב לעולם,
  • 14:03 - 14:07
    הוא שעל מנת לעודד השתלבות של הפליטים,
  • 14:07 - 14:09
    אנחנו לא יכולים רק לעזור
    לאוכלוסיות הפליטים,
  • 14:09 - 14:14
    אנחנו צריכים גם לטפל
    בדאגות של הקהילות המקומיות המארחות.
  • 14:15 - 14:17
    אבל על ידי הסתכלות על זה,
  • 14:17 - 14:21
    אחד מצווי המדיניות הוא שאנחנו צריכים לספק
    בקנה מידה טוב יותר משמעותית
  • 14:21 - 14:25
    מתקני חינוך, מתקני בריאות,
    גישה לשירותי רווחה,
  • 14:25 - 14:28
    באיזורים האלו עם הגירה גבוהה
  • 14:28 - 14:30
    על מנת לטפל בדאגות של האוכלוסיות המקומיות.
  • 14:30 - 14:33
    אבל בזמן שאנחנו מעודדים את זה
    ברחבי העולם המתפתח,
  • 14:33 - 14:35
    אנחנו לא לוקחים את השיעורים האלו הביתה
  • 14:35 - 14:38
    ומיישמים אותם בחברות שלנו עצמנו.
  • 14:39 - 14:42
    יותר מזה, אם אנחנו הולכים
    באמת לקחת ברצינות
  • 14:42 - 14:45
    את הצורך להבטיח את החלק של האנשים
    בתועלות הכלכליות,
  • 14:45 - 14:49
    העסקים והתאגידים שלנו
    צריכים מודל של גלובליזציה
  • 14:49 - 14:52
    שמזהה שגם הם
    צריכים לקחת אנשים איתם.
  • 14:53 - 14:56
    הרעיון הרביעי והאחרון
    שאני רוצה לקדם
  • 14:57 - 14:59
    הוא הרעיון
    שאנחנו צריכים פוליטיקה אחראית יותר.
  • 15:00 - 15:03
    יש מעט מאוד ראיות
    במדעי החברה
  • 15:03 - 15:06
    שמשוות גישות על גלובליציה.
  • 15:06 - 15:09
    אבל מהסקרים שכן קיימים,
  • 15:09 - 15:13
    מה שאנחנו יכולים לראות
    זה שיש מגוון ענק במדינות שונות
  • 15:13 - 15:16
    ותקופות שונות במדינות האלו
  • 15:16 - 15:17
    בגישות ובסובלנות
  • 15:17 - 15:21
    בשאלות כמו הגירה וניידות מצד אחד
  • 15:21 - 15:23
    ומסחר חופשי מצד שני.
  • 15:23 - 15:28
    אבל השערה אחת שאני חושב שעולה
    ממבט חפוז על הנתונים
  • 15:28 - 15:34
    היא הרעיון שחברות מקוטבות
    הן הרבה פחות סובלניות לגלובליזציה.
  • 15:34 - 15:37
    זה חברות כמו בשוודיה בעבר,
  • 15:37 - 15:39
    כמו קנדה היום,
  • 15:39 - 15:40
    איפה שיש פוליטיקה מתונה,
  • 15:40 - 15:42
    איפה שימין ושמאל עובדים ביחד,
  • 15:43 - 15:47
    שבהן אנחנו מעודדים גישות תומכות
    כלפי גלובליזציה.
  • 15:47 - 15:50
    ומה שאנחנו רואים מסביב לעולם היום
    זה קיטוב טרגי,
  • 15:50 - 15:53
    כישלון לייצר דיאלוג
    בין הקיצונים בפוליטיקה,
  • 15:53 - 15:56
    ופער במונחים של הבסיס המרכז הליברלי
  • 15:56 - 16:00
    שיכול לעודד תקשורת והבנה משותפת.
  • 16:00 - 16:02
    יכול להיות שאנחנו לא נשיג את זה היום,
  • 16:02 - 16:06
    אבל לכל הפחות אנחנו צריכים
    לקרוא לפוליטיקאים שלנו ולתקשורת שלנו
  • 16:06 - 16:09
    לזנוח את שפת הפחד
    ולהיות הרבה יותר סובלניים אחד כלפי השני.
  • 16:09 - 16:12
    (מחיאות כפיים)
  • 16:18 - 16:21
    הרעיונות האלו הם מעט לא מגובשים,
  • 16:21 - 16:25
    וחלק מזה כיוון שהם צריכים להיות
    פרוייקט מקיף ומשותף.
  • 16:26 - 16:28
    אני עדיין בריטי.
  • 16:29 - 16:31
    אני עדיין אירופאי.
  • 16:32 - 16:35
    אני עדיין אזרח העולם.
  • 16:35 - 16:41
    לאלו מאיתנו שמאמינים
    שהזהויות שלנו לא מופרדות אחת מהשניה,
  • 16:41 - 16:44
    אנחנו צריכים כולנו לעבוד ביחד
  • 16:44 - 16:48
    כדי להבטיח שגלובליזציה
    תיקח את כולם איתנו
  • 16:48 - 16:50
    ולא תשאיר אנשים מאחור.
  • 16:50 - 16:56
    רק אז אנחנו באמת ניישר את ההדורים
    בין דמוקרטיה לגלובליזציה.
  • 16:56 - 16:57
    תודה רבה.
  • 16:57 - 17:01
    (מחיאות כפיים)
Title:
למה התרחש הברקזיט-- ומה לעשות הלאה
Speaker:
אלכסנדר בטס
Description:

אנחנו באופן מביך לא מודעים לכמה החברות שלנו חלוקות, והברקזיט צמח ממחלוקת עמוקה, שלא נבחנה, בין אלו שפוחדים מגלובליזציה ואלו שמחבקים אותה, אומר הסוציולוג אלכסנדר בטס.
איך אנחנו פונים עכשיו לפחד הזה ובנוסף מתפכחים מהמוסד הפוליטי, בזמן שאנחנו מסרבים להיכנע לשנאת זרים ולאומנות?

הצטרפו לבטס כשהוא דן בארבע צעדים לאחר ברקזיט לכיוון עולם כוללני יותר.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
17:22

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.