לם סיסאי: ילד של המדינה
-
0:01 - 0:05כמי שבילה 18 שנה
כילד של המדינה, -
0:05 - 0:07בבתי יתומים ואומנה,
-
0:07 - 0:10אפשר לומר שאני מומחה בנושא,
-
0:10 - 0:14ובתור מומחה, אני רוצה שתדעו
-
0:14 - 0:20שמומחה לא בהכרח צודק
-
0:20 - 0:23כשמדובר באמת.
-
0:23 - 0:27אם אתה יתום,
מבחינה חוקית הממשלה -
0:27 - 0:31היא ההורה שלך, במקום הוריך.
-
0:31 - 0:34מרגרט תאצ'ר היתה אימי.
[צחוק] -
0:34 - 0:38בואו לא נדבר על הנקה.
[צחוק] -
0:38 - 0:41הארי פוטר היה במשפחת אומנה.
-
0:41 - 0:46פיפ מ"ציפיות גדולות" היה מאומץ;
-
0:46 - 0:49סופרמן היה במשפחת אומנה;
-
0:49 - 0:53לכלוכית היתה במשפחת אומנה;
-
0:53 - 0:57ליסבת סלנדר,
הנערה עם קעקוע הדרקון, -
0:57 - 0:59היתה במשפחת אומנה
וגם אושפזה; -
0:59 - 1:04באטמן התייתם מהוריו;
-
1:04 - 1:08לירה בלקווה מ"אורות הצפון"
של פיליפ פולמן -
1:08 - 1:09היתה במשפחת אומנה;
-
1:09 - 1:12ג'יין אייר - מאומצת;
-
1:12 - 1:17ג'יימס בספרו של רואלד דאהל
"ג'יימס והאפרסק הענק"; -
1:17 - 1:22מטילדה; משה -- משה!
-
1:22 - 1:24משה!
[צחוק] -
1:24 - 1:29הנערים ב"אויב או ידיד"
של מייקל מורפוגו; -
1:29 - 1:33אלם ב"נער פליט" של בנג'מין צפניה;
-
1:33 - 1:35לוק סקייווקר --
-
1:35 - 1:38לוק סקייווקר!
[צחוק] -
1:38 - 1:41אוליבר טוויסט;
-
1:41 - 1:45קאסיה ב"הפילגש משנחאי"
מאת הונג יינג; -
1:45 - 1:48סילי ב"הצבע ארגמן" של אליס ווקר.
-
1:48 - 1:53כל הדמויות הבדיוניות הנפלאות האלה,
-
1:53 - 1:57שנפגעו בגלל מצבן,
-
1:57 - 2:01שהולידו אלפי ספרים
-
2:01 - 2:04וסרטים נוספים, כולן
-
2:04 - 2:08היו בבתי אומנה, אומצו
או התייתמו. -
2:08 - 2:14נראה שהסופרים יודעים שהילד
-
2:14 - 2:21שמחוץ למשפחה
משקף את דמותה האמיתית -
2:21 - 2:24יותר מכפי שהיא
מציגה את עצמה. -
2:24 - 2:29כלומר, יש לו כישורים מיוחדים
-
2:29 - 2:34להתמודדות עם מצבים מיוחדים
מידי יום ביומו. -
2:34 - 2:38איך לא קישרנו בין הדברים?
-
2:38 - 2:42ומדוע לא קישרנו בין --
-
2:42 - 2:44איך זה קרה? --
-
2:44 - 2:47בין הדמויות המופלאות האלה
של התרבות והדת העממית -
2:47 - 2:52ובין הילד המאומץ או היתום שבקרבנו?
-
2:52 - 2:57לא לרחמינו הם זקוקים,
-
2:57 - 3:00אלא ליחס של כבוד מאיתנו.
-
3:00 - 3:02אני מכיר מוסיקאים מפורסמים,
-
3:02 - 3:07ושחקנים וכוכבי-קולנוע ומיליונרים וסופרים
-
3:07 - 3:11ועורכי-דין מהשורה הראשונה
ומנהלי תחנות טלוויזיה -
3:11 - 3:13ועורכי כתבי-עת ועיתונאי צמרת
-
3:13 - 3:16ועובדי-אשפה ומעצבי שיער
-
3:16 - 3:20שכולם היו ילדים מאומצים או יתומים,
-
3:20 - 3:22ורבים מהם גדלו ובגרו
-
3:22 - 3:27כשהם חוששים לדבר
על הרקע שלהם -
3:27 - 3:31כאילו שזה יחליש
את דמותם העכשווית, -
3:31 - 3:35כאילו זה קריפטונייט,
או פצצת-זמן -
3:35 - 3:39שקשורה להם בפנים.
ילדים שהיו בהשגחה, -
3:39 - 3:42שחיו כמאומצים,
יש להם הזכות -
3:42 - 3:48לשאת ולחיות את זכרון ילדותם.
-
3:48 - 3:50זה עד כדי כך פשוט.
-
3:50 - 3:54אימי -- וכדאי שאומר זאת כאן --
-
3:54 - 3:58הגיעה לארץ הזו
בסוף שנות ה-60, -
3:58 - 4:02והיא, איך לומר,
גילתה שהיא בהריון, -
4:02 - 4:04כמו נשים רבות בסוף שנות ה-60.
אתם מבינים אותי? -
4:04 - 4:06הן מצאו את עצמן בהריון.
-
4:06 - 4:11ולא היה לה מושג
-
4:11 - 4:15למצב אליו נקלעה.
-
4:15 - 4:19בשנות ה-60 --
כדי לתת לכם מושג מסוים -- -
4:19 - 4:22אם היית בהריון ורווקה,
-
4:22 - 4:25נחשבת לאיום על הקהילה.
-
4:25 - 4:31המדינה היתה מרחיקה אותך ממשפחתך,
-
4:31 - 4:33היית מורחקת מהמשפחה ומוכנסת
-
4:33 - 4:36לבית יולדות.
-
4:36 - 4:39היו ממנים לך עובדת סוציאלית.
-
4:39 - 4:41היו מביאים הורים מאמצים.
-
4:41 - 4:45זו היתה המטרה הראשית
של העובדת הסוציאלית, -
4:45 - 4:49לתפוס את האישה במצב הכי פגיע
-
4:49 - 4:54בכל חייה, כדי שתחתום
על מסמכי האימוץ. -
4:54 - 4:56אז מסמכי האימוץ היו מוכנים.
-
4:56 - 4:59בתי היולדות נוהלו בד"כ
בידי נזירות. -
4:59 - 5:03מסמכי האימוץ היו חתומים,
-
5:03 - 5:06הילד נמסר להורים המאמצים,
ואילו את האם -
5:06 - 5:09היו מובילים בחזרה
לקהילה שלה -
5:09 - 5:12ומספרים שהיא היתה בחופשה קצרה.
-
5:12 - 5:14"חופשה קצרה."
-
5:14 - 5:16"חופשה קצרה."
-
5:16 - 5:20הסוד הראשון של הבושה הנשית,
-
5:20 - 5:25של האישה על כך שהיא אישה:
"חופשה קצרה". -
5:25 - 5:28תהליך האימוץ היה עניין
של כמה חודשים, -
5:28 - 5:32זה היה עניין סגור,
עיסקה חתומה, -
5:32 - 5:38פתרון חרוץ ותועלתני:
-
5:38 - 5:41הממשלה, בתור האיכר,
-
5:41 - 5:45ההורים המאמצים בתור הצרכן,
-
5:45 - 5:50האם בתור האדמה
והילד בתור היבול. -
5:50 - 5:55קל להתייחס לעבר בהתנשאות,
-
5:55 - 6:00ולהתעלם מתחומי האחריות שלנו בהווה.
-
6:00 - 6:04מה שקרה אז
הוא בבואה מדויקת -
6:04 - 6:09של מה שקורה היום.
כל אחד מאמין -
6:09 - 6:13שהוא נוהג לפי צו האל והמדינה
-
6:13 - 6:20למען כלל החברה,
מבחינת האימוץ המזורז. -
6:20 - 6:25על כל פנים,
היא מגיעה הנה ב-1967, בהריון, -
6:25 - 6:30היא מגיעה מאתיופיה, שחגגה
-
6:30 - 6:33באותה עת יובל שנים
-
6:33 - 6:36תחת שלטון הקיסר
היילה סילאסי, -
6:36 - 6:41ונוחתת כאן חודשים לפני
נאומו של אנוך פאוול, -
6:41 - 6:43הנאום של "נהרות של דם".
-
6:43 - 6:48היא מגיעה חודשים לפני
ש"החיפושיות" הוציאו את "האלבום הלבן", -
6:48 - 6:51חודשים לפני הירצחו
של מרטין לותר קינג. -
6:51 - 6:53מבחינת הלבנים
זה היה קיץ של אהבה. -
6:53 - 6:57אך מבחינת השחורים
זה היה קיץ של שנאה. -
6:57 - 7:02מאוקספורד שולחים אותה
לצפון אנגליה -
7:02 - 7:07לבית יולדות, וממנים לה
עובד סוציאלי. -
7:07 - 7:11זו התכנית שלה. ואני חייב
לומר שבבתים הללו -- -
7:11 - 7:15התכנית שלה היא
למסור אותי לאומנה לתקופה מוגבלת -
7:15 - 7:19בזמן לימודיה,
אבל העובד הסוציאלי - -
7:19 - 7:22לו יש תכנית שונה.
-
7:22 - 7:26הוא מצא את הורי האומנה,
ואמר להם, -
7:26 - 7:30"תתייחסו לזה כאל אימוץ.
הוא שייך לכם לנצח. -
7:30 - 7:33שמו נורמן."
[צחוק] -
7:33 - 7:36נורמן!
[צחוק] -
7:36 - 7:38נורמן!
-
7:38 - 7:45אז הם לקחו אותי.
הייתי בבחינת מסר, לדבריהם. -
7:45 - 7:47הייתי אות מאלוהים, לדבריהם.
-
7:47 - 7:51הייתי נורמן מארק גרינווד.
-
7:51 - 7:54וב-11 השנים הבאות,
כל מה שידעתי על אותה אישה, -
7:54 - 7:57על היולדת, הוא
שחבל שלא עקרו את עיניה -
7:57 - 8:00בגלל שלא חתמה על מסמכי האימוץ.
היא היתה אישה רעה -
8:00 - 8:03ואנוכית מכדי לחתום,
ולכן במשך 11 שנה -
8:03 - 8:06כרעתי על ברכי והתפללתי.
-
8:06 - 8:09ניסיתי להתפלל.
אני נשבע שניסיתי להתפלל. -
8:09 - 8:12"אלוהים, אני יכול לקבל
אופניים לחג-המולד?" -
8:12 - 8:17אבל תמיד עניתי לעצמי,
"בטח שאתה יכול." -
8:17 - 8:18[צחוק]
-
8:18 - 8:21ואז הייתי אמור להחליט
-
8:21 - 8:25אם זה היה הקול של אלוהים
או של השטן. -
8:25 - 8:32והסתבר שהשטן שוכן בתוכי.
-
8:32 - 8:34מי שיער בנפשו?
[צחוק] -
8:34 - 8:37בכל אופן, חלפו שנתיים,
-
8:37 - 8:39והם ילדו ילד משלהם,
-
8:39 - 8:42חלפו שנתיים נוספות,
והם ילדו ילד נוסף, -
8:42 - 8:44חלף עוד איזה זמן
-
8:44 - 8:46והם ילדו ילד נוסף
וקראו לו תאונה, -
8:46 - 8:50וזה נשמע לי שם יוצא-דופן.
[צחוק] -
8:50 - 8:54הייתי בתחילת גיל ההתבגרות,
-
8:54 - 8:58אז התחלתי לסחוב עוגיות מהקופסה
מבלי לבקש רשות, -
8:58 - 9:02התחלתי לבלות בחוץ
עד מאוחר, וכו' וכו' -
9:02 - 9:05ומבחינת האמונה הדתית
והנאיביות שלהם, -
9:05 - 9:08אימי ואבי, שחשבתי אותם לכאלה
לנצח-נצחים, -
9:08 - 9:11כי כך הם אמרו,
אימי ואבי החליטו -
9:11 - 9:18שהשטן שוכן בתוכי.
-
9:18 - 9:20ומה-- עלי לומר זאת,
-
9:20 - 9:22כי כך הם ארגנו את עזיבתי.
-
9:22 - 9:25הם הושיבו אותי אל השולחן,
ואם האומנה שלי אמרה לי, -
9:25 - 9:27"נכון שאתה לא אוהב אותנו?"
הייתי ילד בן 11. -
9:27 - 9:31היו להם 3 ילדים אחרים.
אני הרביעי. השלישי היה תאונה. -
9:31 - 9:35עניתי, "בטח שאני אוהב אתכם."
כי ככה זה. -
9:35 - 9:37אם האומנה דרשה ממני
להסתלק ולהגות באהבה -
9:37 - 9:40ולקרוא את כתבי הקודש,
ולחזור למחרת -
9:40 - 9:43ולתת לה תשובה כנה וישרה.
-
9:43 - 9:46אז זאת היתה הזדמנות.
אם הם שואלים אותי -
9:46 - 9:48אם אני אוהב אותם או לא,
אז ודאי אינני אוהב אותם, -
9:48 - 9:51וזה, הפלא ופלא, גרם לי לחשוב
שהם רוצים שאסתלק. -
9:51 - 9:53"אבקש מהאל סליחה
ואורו יאיר דרכי אליהם. -
9:53 - 9:57כמה נפלא." זו היתה הזדמנות.
-
9:57 - 10:00זה היה מושלם מבחינה תיאולוגית,
התזמון היה מדויק, -
10:00 - 10:03והתשובה היתה
תשובה כנה של חוטא. -
10:03 - 10:08"אסור לי לאהוב אתכם," אמרתי להם.
"אבל אבקש מאלוהים סליחה." -
10:08 - 10:10"כיוון שאינך אוהב אותנו, נורמן,
-
10:10 - 10:12ברור שבחרת את הדרך שלך."
-
10:12 - 10:15אחרי 24 שעות,
העובד הסוציאלי שלי -
10:15 - 10:18האיש המוזר שנהג לבקר אותי
מידי כמה חודשים, -
10:18 - 10:21כבר מחכה לי במכונית
בעוד אני נפרד מהורי. -
10:21 - 10:24לא נפרדתי מאיש,
לא מאימי, לא מאבי, -
10:24 - 10:26לא מאחיותי, לא מאחי,
מדודותי, מדודי, -
10:26 - 10:30מבני-דודי, מהסבים שלי,
לא נפרדתי מאיש. -
10:30 - 10:33בדרך לבית היתומים
התחלתי לשאול את עצמי, -
10:33 - 10:36"מה קרה לי?"
-
10:36 - 10:39לא משכו מתחתי את השטיח
-
10:39 - 10:44זה היה יותר כאילו
שכל הריצפה נעלמה. -
10:44 - 10:48כשהגעתי אל --
-
10:48 - 10:52במשך 4-5 השנים הבאות
-
10:52 - 10:57הוחזקתי ב-4 בתי יתומים שונים.
-
10:57 - 11:00בבית היתומים השלישי,
בגיל 15, -
11:00 - 11:03התחלתי להתמרד,
וזה מה שעשיתי: -
11:03 - 11:08השגתי 3 פחיות צבע,
צבע "איירפיקס" שמשמש לבניית דגמים, -
11:08 - 11:12זה היה בית יתומים גדול,
בניין ויקטוריאני גדול -- -
11:12 - 11:13הייתי בצריח קטן למעלה,
-
11:13 - 11:17ושפכתי אותן, אדום, צהוב וירוק,
-
11:17 - 11:22הצבעים של אפריקה,
על האריחים. -
11:22 - 11:24אי-אפשר היה לראות זאת מהרחוב,
-
11:24 - 11:27כי הבית היה מוקף עצי אשור.
-
11:27 - 11:32על המעשה הזה נאסרתי למשך שנה
-
11:32 - 11:35ב"מרכז הערכה", שהיה בעצם
-
11:35 - 11:39מרכז מעצר.
זה היה כלא לכל דבר -
11:39 - 11:43לאנשים צעירים.
-
11:43 - 11:45אגב, אחרי שנים,
העובד הסוציאלי שלי אמר -
11:45 - 11:47שלא היו צריכים בכלל
להכניס אותי לשם. -
11:47 - 11:50לא האשימו אותי בדבר.
לא עשיתי שום דבר רע. -
11:50 - 11:54אך מכיוון שלא היתה לי משפחה
שתתעניין בגורלי, -
11:54 - 11:59הם יכלו לעולל לי כל דבר.
-
11:59 - 12:02אני בן 17,
-
12:02 - 12:06והיה להם תא מרופד.
-
12:06 - 12:12הם הצעידו אותי במסדרונות,
כולנו מסודרים לפי הגובה, -
12:12 - 12:14הם-- העבירו אותי
לאולם שינה -
12:14 - 12:18יחד עם אוהד נאצים מושבע.
-
12:18 - 12:21כל אנשי הסגל היו
שוטרים לשעבר -- מעניין -- -
12:21 - 12:23וקציני-מבחן לשעבר.
-
12:23 - 12:28האיש שניהל את המקום
היה קצין-צבא לשעבר. -
12:28 - 12:31בכל פעם שזכיתי לביקור
של אדם שלא הכרתי -
12:31 - 12:34שנתן לי לאכול ענבים,
אחת לשלושה חודשים, -
12:34 - 12:37הפשיטו אותי וערכו עלי חיפוש.
-
12:37 - 12:40הבית היה מלא נערים
שנכלאו שם -
12:40 - 12:45בגלל דברים כמו רצח.
-
12:45 - 12:49וזו היתה ההכנה לחיים לה זכיתי
-
12:49 - 12:55אחרי 17 שנה כילד של המדינה.
-
12:55 - 12:58אני מוכרח לספר את הסיפור הזה.
-
12:58 - 13:00אני חייב, כי אף אחד אחר
-
13:00 - 13:03לא יקשר בין הדברים.
-
13:03 - 13:06אט-אט הבנתי
שאני לא מכיר איש -
13:06 - 13:10שמכיר אותי יותר משנה.
-
13:10 - 13:12זה הרי מה שהמשפחה עושה:
-
13:12 - 13:15היא מעניקה נקודות-ייחוס.
-
13:15 - 13:17אני לא בא להגדיר מה זו
משפחה טובה או רעה, -
13:17 - 13:19אלא רק מציין
שאתם יודעים מתי יום הולדתכם -
13:19 - 13:22על-סמך העובדה שמישהו אומר לכם
מתי יום הולדתכם, -
13:22 - 13:24אמא, אבא, אחות, אח, דודה, דוד,
-
13:24 - 13:26בן-דוד, סבים.
זה חשוב למישהו. -
13:26 - 13:28ולכן זה חשוב גם לכם.
תבינו, -
13:28 - 13:32הייתי בן 14, תקוע בתוך עצמי,
סגור בתוך עצמי, -
13:32 - 13:37וגם לא זכיתי למגע,
מגע גופני. -
13:37 - 13:45אני מעלה זכרונות.
אני עושה זאת פשוט כדי לומר -
13:45 - 13:48שכאשר עזבתי את בית היתומים
היו שני דברים -
13:48 - 13:52שרציתי לעשות.
האחד היה למצוא את משפחתי, -
13:52 - 13:54והשני היה לכתוב שירה.
-
13:54 - 13:56ביצירה מצאתי את האור.
-
13:56 - 14:01בעזרת הדמיון הצלחתי לראות
את אינסוף האפשרויות של החיים, -
14:01 - 14:07את האמת האינסופית,
את יצירת המציאות המתמדת, -
14:07 - 14:14המקום בו זעם הוא אמצעי-ביטוי
-
14:14 - 14:18בחיפוש אחר האהבה,
מקום שבו התפקוד הלקוי -
14:18 - 14:22הוא תגובת-אמת לכזב.
-
14:22 - 14:26עלי לומר לכולכם:
מצאתי את כל משפחתי -
14:26 - 14:29בחיי הבוגרים. הקדשתי את כל
חיי הבוגרים לחיפוש אחריהם, -
14:29 - 14:33וכעת יש לי משפחה לא-מתפקדת
בדיוק כמו לכולם. -
14:33 - 14:37אך אני מספר לכם את כל זאת
כדי לקבוע בפשטות, -
14:37 - 14:42שאתם יכולים להגדיר באיזו מידה
דמוקרטיה מסוימת היא חזקה -
14:42 - 14:48לפי האופן בו הממשל שלה
מטפל בילד שלו. -
14:48 - 14:50ואי לא מתכוון לומר "ילדים".
אני מתכוון לילד של המדינה. -
14:50 - 14:55תודה רבה לכם.
זה היה לי לכבוד. -
14:55 - 14:57[מחיאות כפיים]
- Title:
- לם סיסאי: ילד של המדינה
- Speaker:
- Lemn Sissay
- Description:
-
more » « less
מאז ומתמיד אהבה הספרות את הילדים המאומצים, את אלו שבמשפחות האומנה ואת היתומים; ממשה ועד לכלוכית, מאוליבר טוויסט ועד הארי פוטר. אם כן, מדוע כה רבים הם הילדים חסרי ההורים שחשים שעליהם להסתיר את עברם? המשורר והמחזאי לם סיסאי מספר את סיפורו המרגש.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 15:17
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for A child of the state | |
|
benyamin zinshtein accepted Hebrew subtitles for A child of the state | |
|
|
benyamin zinshtein edited Hebrew subtitles for A child of the state | |
|
|
benyamin zinshtein edited Hebrew subtitles for A child of the state | |
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A child of the state | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A child of the state | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A child of the state | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A child of the state |