חשיבותו של הכמעט-נצחון
-
0:02 - 0:04אני חשה בת-מזל
שהעבודה הראשונה שלי -
0:04 - 0:06היתה במוזיאון לאמנות מודרנית
-
0:06 - 0:10בהכנת רטרוספקטיבה
של הציירת אליזבת מארי. -
0:10 - 0:12למדתי ממנה כל-כך הרבה.
-
0:12 - 0:14אחרי שהאוצר, רוברט סטור,
-
0:14 - 0:15בחר את כל הציורים
-
0:15 - 0:18מבין כל יצירות האמנות
של מפעל חייה, -
0:18 - 0:22אהבתי להתבונן בציוריה
משנות ה-70. -
0:22 - 0:24היו שם מוטיבים ופרטים
-
0:24 - 0:28שיופיעו מאוחר יותר בחייה.
-
0:28 - 0:29אני זוכרת ששאלתי אותה,
-
0:29 - 0:32מה היא חושבת
על עבודות מוקדמות אלה. -
0:32 - 0:33מי שלא יודע שהן שלה,
-
0:33 - 0:36אולי לא היה מנחש זאת.
-
0:36 - 0:38היא אמרה לי שאחדות מהן
-
0:38 - 0:42לא לגמרי השביעו את רצונה.
-
0:42 - 0:44אחת העבודות, למען האמת,
-
0:44 - 0:45כל-כך לא השביעה את רצונה,
-
0:45 - 0:48עד כי הניחה אותה
באשפת הסטודיו שלה, -
0:48 - 0:50ושכנתה לקחה אותה,
-
0:50 - 0:53כי עמדה על ערכה.
-
0:53 - 0:58באותו רגע, השתנתה דעתי
על ההצלחה ועל היצירתיות. -
0:58 - 1:01תפשתי שההצלחה היא רגע בודד,
-
1:01 - 1:03אבל מה שאנו מעלים תמיד
על נס -
1:03 - 1:07הן היצירתיות והשליטה בחומר.
-
1:07 - 1:11אך הבעיה היא איך
להמיר את דתנו, ולעבור מהצלחה -
1:11 - 1:13למומחיות?
-
1:13 - 1:16זו שאלה שאני שואלת את עצמי
כבר זמן רב. -
1:16 - 1:18לדעתי זה קורה כשאנו
מתחילים להעריך -
1:18 - 1:22את המתנה של כמעט-נצחון.
-
1:22 - 1:24התחלתי להבין זאת כשהלכתי,
-
1:24 - 1:26ביום קר אחד בחודש מאי,
-
1:26 - 1:29לצפות בנבחרת קליעה בקשת,
-
1:29 - 1:31כולן נשים, כך רצה הגורל,
-
1:31 - 1:33בקצה הצפוני של מנהטן,
-
1:33 - 1:36בקומפלקס האתלטיקה "בייקר"
של אוניברסיטת קולומביה. -
1:36 - 1:40רציתי לראות את מה שקרוי
"פרדוקס הקַשת", -
1:40 - 1:43כלומר שכדי לקלוע למטרה,
-
1:43 - 1:47יש לכוון מעט הצידה ממנה.
-
1:47 - 1:49עמדתי וצפיתי בהן,
-
1:49 - 1:52כשהמאמן הביא אותן
בטנדר האפור שלו, -
1:52 - 1:55והן יצאו ממנו
במעין מיקוד רגוע. -
1:55 - 1:58אחת מהן החזיקה
גביע גלידה נגוס בידה האחת, -
1:58 - 2:01וחצים בעלי כנפונים צהובים
בידה השניה. -
2:01 - 2:03והן חלפו על פני וחייכו,
-
2:03 - 2:07בעודן אומדות אותי
בדרכן אל המגרש, -
2:07 - 2:08והן שוחחו ביניהן
לא במלים, -
2:08 - 2:11אלא במספרים ובמעלות,
כך חשבתי, -
2:11 - 2:15כשהן מתכננות איך להתייצב
ולקלוע למטרותיהן. -
2:15 - 2:17עמדתי מאחורי קשַתית אחת
בעוד המאמן שלה -
2:17 - 2:22עומד בינינו, אולי כדי לראות
מי זקוקה לעזרה, וצפיתי בה, -
2:22 - 2:27מבלי להבין איך אפילו אחת מהן
תצליח לקלוע לטבעת ה-10. -
2:27 - 2:29טבעת ה-10,
ממרחק תקני של 70 מטרים, -
2:29 - 2:32נראית כמו ראש גפרור
-
2:32 - 2:34המוחזק בזרוע פשוטה.
-
2:34 - 2:38וזה, כששומרים על משקל מתיחה
של 22 ק"ג -
2:38 - 2:40בכל יריה.
-
2:40 - 2:43בהתחלה היא פגעה ב-7,
אני זוכרת, ואחר ב-9, -
2:43 - 2:44אחר היו לה שתי עשיריות,
-
2:44 - 2:46והחץ הבא
-
2:46 - 2:48אפילו לא פגע במטרה.
-
2:48 - 2:50ראיתי שזה הגביר
את עקשנותה, -
2:50 - 2:53והיא ניסתה שוב ושוב.
-
2:53 - 2:56זה נמשך שלוש שעות.
-
2:56 - 2:58בסוף האימון, אחת הקשתיות
-
2:58 - 3:01היתה כה מותשת,
עד שנשכבה על הקרקע -
3:01 - 3:02בזרועות ורגליים פרושות,
-
3:02 - 3:04ראשה מופנה לשמים,
-
3:04 - 3:07כשהיא מנסה למצוא את מה
שט"ס אליוט היה מכנה: -
3:07 - 3:11"הנקודה הדוממת בעולם המסתחרר."
-
3:11 - 3:13זה כל-כך נדיר,
בתרבות האמריקאית -
3:13 - 3:16כבר לא נותרה הרבה
מקצועיות כזו, -
3:16 - 3:19כה נדיר לצפות
בהתנהגות שנראית כמו "ראש בקיר", -
3:19 - 3:21ברמה כזו של דייקנות,
-
3:21 - 3:23ההתאמה הזו של יציבת הגוף
-
3:23 - 3:26במשך שלוש שעות,
כדי לקלוע למטרה -
3:26 - 3:31במרדף אחר מצוינות
בתוך אי-בהירות. -
3:31 - 3:33אבל נשארתי שם
כי קלטתי שאני עדה -
3:33 - 3:35למשהו כה נדיר,
שרואים במבט חטוף, -
3:35 - 3:39אותו הבדל בין הצלחה למומחיות.
-
3:39 - 3:42ההצלחה היא הקליעה לטבעת ה-10,
-
3:42 - 3:44אבל המומחיות היא לדעת
שאין לכך שום משמעות -
3:44 - 3:47אם לא מצליחים לעשות זאת
שוב ושוב. -
3:47 - 3:51אבל מומחיות אינה זהה למצוינות.
-
3:51 - 3:53היא לא דומה להצלחה,
-
3:53 - 3:55שבעיני היא אירוע,
-
3:55 - 3:57רגע בודד בזמן
-
3:57 - 4:00ותווית שהעולם מעניק.
-
4:00 - 4:03מומחיות אינה מחוייבות למטרה כלשהי
-
4:03 - 4:06אלא לעצם הרדיפה המתמדת אחריה.
-
4:06 - 4:08מה שגורם לנו לעשות זאת,
-
4:08 - 4:10מה שגורם לנו
להמשיך עוד ועוד, -
4:10 - 4:14הוא הערך שאנו מקנים
לכמעט-נצחון. -
4:14 - 4:16כמה פעמים התייחסנו למשהו
-
4:16 - 4:19כאל יצירה קלאסית,
יצירת מופת, אפילו, -
4:19 - 4:23בעוד יוצרה נואש מלסיים אותה,
-
4:23 - 4:25ולדעתו היא זרועת קשיים ופגמים,
-
4:25 - 4:28ובמלים אחרות - כמעט-נצחון?
-
4:28 - 4:30אליזבת מארי הפתיעה אותי
-
4:30 - 4:33בהודאתה לגבי ציוריה המוקדמים.
-
4:33 - 4:37הצייר פול סזאן הרבה כל-כך
לחשוב שעבודותיו לא מושלמות, -
4:37 - 4:38עד שהיה זונח אותן
בכוונה תחילה, -
4:38 - 4:41כדי להמשיך אותן מאוחר יותר,
-
4:41 - 4:43אבל בסוף חייו
-
4:43 - 4:45התוצאה היתה
שהוא חתם את שמו -
4:45 - 4:48רק על 10% מציוריו.
-
4:48 - 4:51הספר האהוב עליו היה:
"יצירת המופת האלמונית", -
4:51 - 4:52מאת אונורה דה-בלזק.
-
4:52 - 4:57ולדעתו הדמות הראשית בו
היתה הצייר עצמו. -
4:57 - 4:59פרנץ קפקא ראה חוסר-שלמות
-
4:59 - 5:03במקומות שאחרים ראו רק
עבודות ראויות לשבח, -
5:03 - 5:05עד כדי כך שהוא רצה
שכל יומניו, -
5:05 - 5:07כתביו, מכתביו ואף רישומיו
-
5:07 - 5:10יישרפו עם מותו.
-
5:10 - 5:12ידידו סירב לכבד את בקשתו,
-
5:12 - 5:14והודות לכך יש בידינו
כל היצירות -
5:14 - 5:16שאנו מכירים כיום מאת קפקא:
-
5:16 - 5:19"אמריקה", "המשפט" ו"הטירה" -
-
5:19 - 5:23יצירה בלתי-גמורה עד כדי כך,
שהיא נקטעת באמצע המשפט. -
5:23 - 5:25השאיפה למומחיות, במלים אחרות,
-
5:25 - 5:30היא 'כמעט' נצחי.
-
5:30 - 5:32"אלוהים, תן לי את הכח לרצות
-
5:32 - 5:34"יותר מכפי שאוכל להשלים,"
-
5:34 - 5:36כמו התחנן מיכאלאנג'לו
-
5:36 - 5:39אל אלוהי התנ"ך שעל תקרת
הקפלה הסיסטינית, -
5:39 - 5:41כשהוא-עצמו בדמות אדם
-
5:41 - 5:42המושיט את אצבעו
-
5:42 - 5:47ולא ממש נוגע
בזו של אלוהים. -
5:47 - 5:52המומחיות היא אותה הושטה,
ולא ההגעה, -
5:52 - 5:55היא טמונה באותו רצון מתמיד
לסגור את הפער -
5:55 - 5:59בין מי שאתם
לבין מי שברצונכם להיות. -
5:59 - 6:03המומחיות היא להקריב קורבן
למען היצירה שלכם, -
6:03 - 6:07ולא למען יצירתה של קריירה.
-
6:07 - 6:10כמה ממציאים ויזמים אלמוניים
-
6:10 - 6:12מגשימים בחייהם תופעה זו?
-
6:12 - 6:14אנו רואים זאת אפילו בחייו
-
6:14 - 6:17של החוקר הארקטי העשוי ללא-חת
בן סונדרס, -
6:17 - 6:18שמספר לי שנצחונותיו
-
6:18 - 6:20הם לא רק התוצאה
-
6:20 - 6:22של איזה הישג גדול,
-
6:22 - 6:27אלא תולדה של דחף
שמקורו בשושלת של כמעט-נצחונות. -
6:27 - 6:31אנו פורחים כל עוד אנו ניצבים
בחוד החנית האישי שלנו. -
6:31 - 6:33את החוכמה הזו הבין
דיוק אלינגטון, -
6:33 - 6:36שאמר שהשיר הכי אהוב עליו
בכל הרפרטואר שלו -
6:36 - 6:39הוא תמיד השיר הבא,
-
6:39 - 6:42תמיד זה שטרם הלחין.
-
6:42 - 6:44חלק מהסיבה שהכמעט-נצחון
-
6:44 - 6:47טבוע במומחיות,
-
6:47 - 6:49הוא שככל שגדלה
שליטתנו בחומר, -
6:49 - 6:51כך אנו יכולים לראות
ביתר בהירות -
6:51 - 6:54שאיננו יודעים את כל
מה שחשבנו שידוע לנו. -
6:54 - 6:57זה קרוי "אפקט דנינג-קרוגר".
-
6:57 - 7:00ה"פריס ריוויו" חילץ זאת
מפיו של ג'יימס בולדווין, -
7:00 - 7:01כששאל אותו:
-
7:01 - 7:04"מה לדעתך גדל
ככל שגדל הידע?" -
7:04 - 7:08והוא ענה:
"ללמוד כמה מעט אתה יודע." -
7:08 - 7:11ההצלחה מניעה אותנו,
אבל הכמעט-נצחון -
7:11 - 7:14יכול לדחוף אותנו למסע נצחי.
-
7:14 - 7:16אחת הדוגמאות הברורות לכך מתגלית
-
7:16 - 7:17כשאנו מביטים בהבדל
-
7:17 - 7:19בין הזוכים האולימפיים במדליית הכסף
-
7:19 - 7:22לבין הזוכים במדליית הארד,
בתום תחרות. -
7:22 - 7:25תומס גילוביץ' וצוותו,
מאוניברסיטת קורנל, -
7:25 - 7:27חקרו את ההבדל הזה ומצאו
-
7:27 - 7:30שהתסכול שחשים
זוכי מדליית הכסף -
7:30 - 7:32בהשוואה לזה של זוכי הארד,
שמתאפיינים בכך -
7:32 - 7:34שהם קצת יותר שמחים,
כי לא הגיעו למקום רביעי -
7:34 - 7:36ללא מדליה כלל,
-
7:36 - 7:38גורם לזוכי הכסף להתמקד
-
7:38 - 7:40בתחרות הבאה.
-
7:40 - 7:42אנו רואים זאת אפילו
בתעשיית ההימורים -
7:42 - 7:44שידעה לנצל את התופעה
-
7:44 - 7:46של הכמעט-נצחון
-
7:46 - 7:48ויצרה את כרטיסי הגירוד
-
7:48 - 7:51שיש להם סיכוי גבוה מהממוצע
לכמעט-זכיות -
7:51 - 7:54ובכך הם מאלצים אנשים
לקנות עוד כרטיסים -
7:54 - 7:56שכונו "גורמי התקף-לב",
-
7:56 - 7:59ושהביאו לגל השמצות
נגד תעשיית ההימורים -
7:59 - 8:03בבריטניה של שנות ה-70.
-
8:03 - 8:05הסיבה לכך שלכמעט-נצחון
יש כוח מניע כזה, -
8:05 - 8:08היא כי הוא משנה
את השקפתנו על הנוף שמולנו -
8:08 - 8:12ומציב את מטרותינו,
שהנטייה שלנו היא להציבן במרחק, -
8:12 - 8:15בהישג-יד,
קרוב יותר אלינו. -
8:15 - 8:18אילו ביקשתי מכם לדמיין
איך ייראה יום טוב בשבוע הבא, -
8:18 - 8:22הייתם ודאי מתארים אותו
בקווים כלליים יותר. -
8:22 - 8:25אך אילו ביקשתי מכם לתאר
איך ייראה יום טוב, מחר ב-TED, -
8:25 - 8:29הייתם ודאי מתארים אותו
בבהירות מעשית ובפרטי-פרטים. -
8:29 - 8:31זה מה שעושה הכמעט-נצחון.
-
8:31 - 8:33הוא גורם לנו להתמקד
בזה הרגע -
8:33 - 8:38באופן בו נתמודד עם ההר
שאנו רואים במשקפת. -
8:38 - 8:41היתה זו ג'קי ג'וינר-קרסי, שב-1984
-
8:41 - 8:43החמיצה את מדליית הזהב
בקרב-7 -
8:43 - 8:45בשליש-שניה אחד.
-
8:45 - 8:47ובעלה התנבא שזה יעניק לה
-
8:47 - 8:51את העקשנות הנחוצה לה
בתחרות הבאה. -
8:51 - 8:55ב-1988 היא זכתה בזהב
בקרב-7, -
8:55 - 8:59והציבה שיא של 7,291 נקודות,
-
8:59 - 9:04ציון ששום ספורטאי
אפילו לא התקרב אליו מאז. -
9:04 - 9:07אנו פורחים,
לא לאחר שהשלמנו הכל, -
9:07 - 9:10אלא כשעוד נותר מה לעשות.
-
9:10 - 9:12אנו עומדת כאן,
וחושבת ותוהה -
9:12 - 9:14על כל הדרכים השונות
-
9:14 - 9:16שאנו יכולים
ממש לייצר כמעט-נצחונות, -
9:16 - 9:17כאן, באולם,
-
9:17 - 9:19ולאן חייכם עשויים להתפתח
כתוצאה מכך, -
9:19 - 9:24כי לדעתי, עמוק בבטן
אנו יודעים את זה. -
9:24 - 9:26אנו יודעים שאנו פורחים
כשאנו נשארים -
9:26 - 9:27בחוד החנית האישי שלנו,
-
9:27 - 9:30וזו הסיבה לכך
שחוסר-השלמות המכוון -
9:30 - 9:32טבוע באגדות הבריאה שלנו.
-
9:32 - 9:35בתרבות הנבאחו היו אומנים ואמניות
-
9:35 - 9:37שהטילו במכוון מומים
-
9:37 - 9:39בבדים ובכלי קרמיקה.
-
9:39 - 9:42זה מה שמכונה "חותם הרוח",
-
9:42 - 9:44פגם מכוון במארג,
-
9:44 - 9:47שמטרתו לספק לאורג או ליוצר
אפשרות לביטוי אישי, -
9:47 - 9:52אבל גם סיבה להמשיך ליצור.
-
9:52 - 9:53המאסטרים אינם מומחים
משום שהם לוקחים נושא -
9:53 - 9:56עד לגבולותיו התפישתיים.
-
9:56 - 9:58הם מאסטרים משום שהם מבינים
-
9:58 - 10:00שאין גבולות כאלה.
-
10:00 - 10:03עלה בדעתי, כשחשבתי על זה,
-
10:03 - 10:05מדוע מאמן הקשת
-
10:05 - 10:07אמר לי בתום אותו אימון,
-
10:07 - 10:10מחוץ לטווח השמיעה
של הקשתיות שלו, -
10:10 - 10:11שלדעתו ולדעת עמיתיו
-
10:11 - 10:14הם אף פעם לא עושים מספיק
למען נבחרותיהם, -
10:14 - 10:17או ממציאים מספיק טכניקות
-
10:17 - 10:20ואימוני יציבה
שיעזרו להן להתגבר -
10:20 - 10:22על הכמעט-נצחונות התמידיים האלה.
-
10:22 - 10:24זו לא היתה בדיוק תלונה,
-
10:24 - 10:27אלא רק דרך להסביר לי,
-
10:27 - 10:28מעין הודאה מעודנת,
-
10:28 - 10:32שהזכירה לי
שברור לו שהוא מתמסר -
10:32 - 10:35לאיזו דרך רעבתנית ובלתי-נגמרת
-
10:35 - 10:38שתובעת תמיד עוד.
-
10:38 - 10:41התפתחותנו נובעת מתוך מושג
הבלתי-גמור, -
10:41 - 10:45אפילו אם מושג זה
הוא עצמנו הישן. -
10:45 - 10:48זאת היא הדינמיקה של המומחיות.
-
10:48 - 10:51ההתקרבות אל מה שחשבתם
שאתם רוצים -
10:51 - 10:54יכולה לעזור לכם להשיג
יותר מכפי ששיערתם אי-פעם -
10:54 - 10:56שבכוחכם לעשות.
-
10:56 - 10:59זה מה שאני נאלצת לדמיין
שאליזבת מארי -
10:59 - 11:01ודאי חשבה, כשראיתי אותה מחייכת
-
11:01 - 11:03בהביטה יום אחד
באותם ציורים מוקדמים -
11:03 - 11:06באולמי התצוגה.
-
11:06 - 11:08אפילו אם ניצור אוטופיה,
כך אני מאמינה, -
11:08 - 11:12עדיין יוותר לנו הבלתי-מושלם.
-
11:12 - 11:14השלמה היא מטרה,
-
11:14 - 11:18אבל אנו מקווים
שהיא לעולם לא תהיה הסוף. -
11:18 - 11:21תודה לכם.
-
11:21 - 11:24[מחיאות כפיים]
- Title:
- חשיבותו של הכמעט-נצחון
- Speaker:
- שרה לואיס
- Description:
-
more » « less
בעבודתה הראשונה במוזיאון, היסטוריונית האמנות שרה לואיס השגיחה במשהו חשוב אצל האמנית שחקרה: לא כל עבודה שלה היתה יצירת-מופת מושלמת. היא מבקשת מאיתנו לשקול את התפקיד שממלא בחיינו הכמעט-כשלון או הכמעט-נצחון. במרדף שלנו אחר הצלחה ומומחיות, האם הכמעט-נצחונות שלנו הם למעשה אלה שדוחפים אותנו הלאה?
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 11:41
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Embrace the near win | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Embrace the near win | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Embrace the near win | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Embrace the near win | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Embrace the near win | |
|
|
Shlomo Adam approved Hebrew subtitles for Embrace the near win | |
|
Sigal Tifferet accepted Hebrew subtitles for Embrace the near win | |
|
|
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for Embrace the near win |