ישנה דרך טובה יותר למות, וארכיטקטורה יכולה לעזור
-
0:01 - 0:05הייתי רוצה לספר לכם סיפור
על מוות וארכיטקטורה. -
0:05 - 0:09לפני מאה שנים, נהגנו למות
ממחלות מדבקות כמו דלקת ראות, -
0:09 - 0:13שאם הן תפשו, היו הורגות אותנו די במהירות.
-
0:13 - 0:17נהגנו למות בבית, במיטות שלנו,
מטופלים על ידי משפחה. -
0:17 - 0:18זו הייתה ברירת המחדל
-
0:18 - 0:21כי להרבה אנשים לא הייתה גישה לטיפול רפואי.
-
0:22 - 0:24ואז, במאה ה-20, הרבה דברים השתנו.
-
0:24 - 0:26פיתחנו תרופות חדשות כמו פניצילין
-
0:26 - 0:29כך שיכולנו לטפל במחלות המדבקות האלו.
-
0:29 - 0:32הומצאו טכנולוגיות רפואיות חדשות,
כמו מכונת הרנטגן. -
0:32 - 0:35ובגלל שהן היו כל-כך גדולות ויקרות,
-
0:35 - 0:38היינו צריכים בניינים גדולים ומרכזיים
כדי לשים אותן, -
0:38 - 0:40והם נהפכו לבתי החולים המודרניים שלנו.
-
0:40 - 0:41אחרי מלחמת העולם השנייה,
-
0:41 - 0:44הרבה מדינות הקימו מערכות
ביטוח בריאות אוניברסליות -
0:44 - 0:47כך שכל מי שהיה זקוק לטיפול יכל לקבל אותו.
-
0:47 - 0:51התוצאות היו שתוחלת החיים התארכה
מבערך 45 שנים בתחילת המאה, -
0:51 - 0:53לכמעט כפול מזה היום.
-
0:53 - 0:57המאה ה-20 הייתה תקופה של המון אופטימיות
בנוגע למה שהמדע יכול להציע, -
0:57 - 1:01אבל עם כל ההתמקדות בחיים, המוות נשכח,
-
1:01 - 1:03אפילו כאשר הגישה שלנו למוות
השתנתה באופן דרמתי. -
1:04 - 1:05עכשיו, אני ארכיטקטית,
-
1:05 - 1:08ובמשך השנה וחצי האחרונות
בחנתי את השינויים האלה -
1:08 - 1:11ואת המשמעות שלהם לארכיטקטורה
הקשורה למוות וגסיסה. -
1:11 - 1:14עכשיו אנחנו נוטים למות מסרטן ומחלות לב,
-
1:14 - 1:18והמשמעות של זה היא שתהיה לנו
תקופה ארוכה של מחלות כרוניות -
1:18 - 1:20לקראת סוף חיינו.
-
1:20 - 1:21לאורך התקופה הזו,
-
1:21 - 1:27סביר להניח שנבלה הרבה זמן
בבתי חולים, הוספיס ובתי אבות. -
1:27 - 1:29עכשיו, כולנו היינו בבית חולים מודרני.
-
1:29 - 1:32אתם מכירים את אורות הפלורסנט
והמסדרונות האין-סופיים -
1:32 - 1:35ואת שורות הכסאות הלא נוחים.
-
1:35 - 1:39ארכיטקטורה של בתי-חולים
הרוויחה את המוניטין הרע שלה. -
1:39 - 1:42אבל הדבר המפתיע הוא, שזה לא תמיד היה כך.
-
1:42 - 1:46זה "בית החולים של התמימים",
שנבנה בשנת 1419 על-ידי ברונלסקי, -
1:46 - 1:50אחד מהארכיטקטים המפורסמים והמשפיעים בזמנו.
-
1:50 - 1:54וכשאני מסתכלת על הבניין הזה
ואז חושבת על בתי חולים היום, -
1:54 - 1:57מה שמדהים אותי זו השאפתנות של הבניין הזה.
-
1:57 - 1:58זה באמת פשוט בניין מדהים.
-
1:58 - 2:00יש לו חצרות במרכז
-
2:00 - 2:03כך שכל החדרים מקבלים אור שמש ואוויר צלול,
-
2:03 - 2:05והחדרים גדולים עם תקרות גבוהות,
-
2:05 - 2:08כך שפשוט מרגיש יותר נוח להיות בהם.
-
2:08 - 2:09וזה גם יפהפה.
-
2:09 - 2:13איכשהו, אנחנו שכחנו
שזה אפילו אפשרי לבית חולים. -
2:13 - 2:17עכשיו, אם אנחנו רוצים בניינים יותר טובים
בשביל לגסוס, אז אנחנו חייבים לדבר על זה. -
2:17 - 2:20אבל בגלל שהנושא של מוות
יוצר אצלנו אי-נוחות, -
2:20 - 2:21אנחנו לא מדברים על זה,
-
2:21 - 2:24ואנחנו לא מפקפקים באיך
אנחנו כחברה ניגשים למוות. -
2:24 - 2:28אחד הדברים שהפתיעו אותי
הכי הרבה במחקר שלי, עם זאת, -
2:28 - 2:30זה כמה הדעות ברות שינוי למעשה.
-
2:30 - 2:33זה הקרמטוריום הראשון באנגליה,
-
2:33 - 2:36שנבנה בווקינג ב 1870.
-
2:36 - 2:39וכשזה נבנה לראשונה, היו מחאות בכפר המקומי.
-
2:39 - 2:44שריפה לא היתה מקובלת חברתית,
ו 99.8 אחוז מהאנשים נקברו. -
2:44 - 2:48ועדיין, רק מאה שנים מאוחר יותר,
שלושה רבעים מאיתנו נשרפים. -
2:48 - 2:50אנשים למעשה מאוד פתוחים ללשנות דברים
-
2:50 - 2:53אם ניתנת להם ההזדמנות לדבר על זה.
-
2:53 - 2:56אז השיח הזה על מוות וארכיטקטורה
-
2:56 - 2:59היה מה שרציתי להתחיל
כשעשיתי את התערוכה הראשונה שלי בנושא -
2:59 - 3:02בונציה ביוני, שנקראה "מוות בוונציה."
-
3:02 - 3:05היא תוכננה להיות די עליזה
-
3:05 - 3:08כך שאנשים באמת יתחברו איתה.
-
3:08 - 3:11זו אחת התערוכות שלנו,
שהיא מפה אינטראקטיבית של לונדון -
3:11 - 3:14שמראה כמה מהנדל"ן בעיר
-
3:14 - 3:16ניתן למוות לגסיסה,
-
3:16 - 3:18וכשאתם מנופפים את ידכם מול המפה,
-
3:18 - 3:23השם של הנכס, הבניין או בית הקברות, מתגלה.
-
3:23 - 3:25תצוגה נוספת שלנו היתה סדרה של גלויות
-
3:25 - 3:27שאנשים יכלו לקחת איתם.
-
3:27 - 3:30והם הראו בתים של אנשים ובתי חולים
-
3:30 - 3:32ובתי קברות וחדרי מתים,
-
3:32 - 3:35והן מספרות סיפור של החללים השונים
-
3:35 - 3:37שאנחנו עוברים דרכם בכל צד של המוות.
-
3:37 - 3:40רצינו להראות שהמקום בו אנחנו מתים
-
3:40 - 3:43הוא חלק עיקרי באיך שאנחנו מתים.
-
3:43 - 3:48עכשיו, הדבר הכי מוזר היה
הדרך בה מבקרים הגיבו לתערוכה, -
3:48 - 3:50בעיקר העבודות הקוליות הויזואליות,
-
3:50 - 3:54היו לנו אנשים שרקדו ורצו וקפצו
-
3:54 - 3:57כשהם ניסו להפעיל את התצוגה בדרכים שונות,
-
3:57 - 3:59ובנקודה מסויימת הם היו סוג של עוצרים
-
3:59 - 4:02וזוכרים שהם בתצוגה על מוות,
-
4:02 - 4:05ושאולי זה לא איך שהם מצופים להתנהג.
-
4:05 - 4:07אבל למעשה, הייתי מפקפקת אם יש דרך אחת
-
4:07 - 4:10שאתם אמורים להתנהג בה סביב מוות,
-
4:10 - 4:14ואם אין, הייתי מבקשת מכם לחשוב
מה אתם חושבים שהוא מוות טוב, -
4:14 - 4:18ומה אתם חושבים שארכיטקטורה
שתומכת במוות טוב תהיה, -
4:18 - 4:22והאם זה לא יהיה מעט פחות כמו זה
ומעט יותר כמו זה? -
4:22 - 4:25תודה לכם.
-
4:25 - 4:27(מחיאות כפיים)
- Title:
- ישנה דרך טובה יותר למות, וארכיטקטורה יכולה לעזור
- Speaker:
- אליסון קילינג
- Description:
-
more » « less
בהרצאה הקצרה והפרובוקטיבית הזו, הארכיטקטית אליסון קילינג מביטה בבניינים בהם מוות או גסיסה מתרחשים -- בתי קברות, בתי חולים, בתים. הדרך בה אנחנו מתים משתנה, והדרך בה אנחנו בונים למוות... ובכן, אולי גם זה צריך. זהו מבט מפתיע ומרתק על הפנים החבויים של הערים שלנו, והחיים שלנו.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 04:39
|
Tal Dekkers edited Hebrew subtitles for There’s a better way to die, and architecture can help | |
|
|
Tal Dekkers edited Hebrew subtitles for There’s a better way to die, and architecture can help | |
|
|
Tal Dekkers edited Hebrew subtitles for There’s a better way to die, and architecture can help | |
|
|
Tal Dekkers approved Hebrew subtitles for There’s a better way to die, and architecture can help | |
|
|
Tal Dekkers accepted Hebrew subtitles for There’s a better way to die, and architecture can help | |
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for There’s a better way to die, and architecture can help | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for There’s a better way to die, and architecture can help | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for There’s a better way to die, and architecture can help |