Return to Video

איך אנחנו יכולים לגרום ליבולים לשרוד בלי מים

  • 0:01 - 0:05
    אני מאמינה שהסוד ליצור
    יבולים עמידים ביותר לבצורת,
  • 0:05 - 0:08
    שיצליחו לפחות חלקית
    לספק ביטחון תזונתי בעולם,
  • 0:08 - 0:11
    נמצא בצמחים שחוזרים לחיים,
  • 0:11 - 0:14
    בתמונה פה, במצב של בצורת קיצונית.
  • 0:14 - 0:17
    אתם אולי תחשבו שהצמחים האלו מתים,
  • 0:17 - 0:18
    אבל הם לא.
  • 0:18 - 0:20
    תנו להם מים,
  • 0:20 - 0:25
    והם יחזרו לחיים, יהפכו לירוקים,
    יתחילו לגדול, תוך 12 עד 48 שעות.
  • 0:26 - 0:28
    עכשיו, למה אני מציעה
  • 0:28 - 0:32
    שלייצר יבולים עמידים לבצורת
    יעזור חלקית לספק ביטחון תזונתי?
  • 0:33 - 0:37
    ובכן, אוכלוסיית העולם הנוכחית
    היא בערך 7 מיליארד.
  • 0:37 - 0:39
    ומוערך שעד 2050,
  • 0:39 - 0:42
    אנחנו נהיה בין 9 ל 10 מיליארד אנשים,
  • 0:42 - 0:45
    עם רוב הגדילה שתתרחש באפריקה.
  • 0:46 - 0:48
    ארגוני האוכל והחקלאות בעולם
  • 0:48 - 0:51
    הציעו שאנחנו צריכים עליה של 70 אחוז
  • 0:52 - 0:54
    בהתנהלות החקלאית הנוכחית
  • 0:54 - 0:55
    כדי לעמוד בדרישה.
  • 0:56 - 0:58
    בהתחשב בזה שצמחים הם בתחתית שרשרת המזון,
  • 0:58 - 1:01
    הרוב יגיע מצמחים.
  • 1:01 - 1:04
    האחוז של 70 אחוז
  • 1:04 - 1:08
    לא לוקח בחשבון את האפקט הפוטנציאלי
    של שינוי האקלים.
  • 1:08 - 1:13
    זה נלקח ממחקר של דאי שפורסם ב 2011,
  • 1:13 - 1:15
    בו הוא לקח בחשבון
  • 1:15 - 1:18
    את כל האפקטים הפוטנציאלים של שינוי אקלים
  • 1:18 - 1:20
    והביע אותם -- יחד עם דברים אחרים --
  • 1:20 - 1:24
    עליה ביובש בשל חוסר גשם או גשם נדיר.
  • 1:24 - 1:26
    האזורים באדום שנראים פה,
  • 1:26 - 1:28
    הם אזורים שעד לאחרונה
  • 1:28 - 1:31
    היו בשימוש מוצלח בחקלאות,
  • 1:31 - 1:34
    אבל לא יכולים יותר בגלל חוסר בגשם.
  • 1:35 - 1:38
    זה המצב שצפוי להתרחש ב 2050.
  • 1:39 - 1:41
    הרבה מאפריקה, למעשה, רוב העולם,
  • 1:41 - 1:43
    עומד להיות בבעיה.
  • 1:43 - 1:47
    אנחנו נצטרך לחשוב על כמה דרכים
    מאוד חכמות ליצר אוכל.
  • 1:47 - 1:50
    ורצוי שביניהן יהיו כמה יבולים
    עמידים לבצורת.
  • 1:50 - 1:52
    הדבר הנוסף לזכור על אפריקה זה
  • 1:52 - 1:55
    שרוב החקלאות שלהם מוזנת גשם.
  • 1:56 - 2:00
    עכשיו, ליצור יבולים עמידים לבצורת
    זה לא הדבר הכי קל בעולם.
  • 2:00 - 2:02
    והסיבה לזה היא מים.
  • 2:02 - 2:05
    מים הם חיוניים לחיים על הפלנטה.
  • 2:05 - 2:09
    כל האורגניזמים החיים
    שיש להם מטאבוליזם פעיל,
  • 2:09 - 2:11
    ממיקרובים עד לכם ולי,
  • 2:11 - 2:14
    מורכבים בעיקר ממים,
  • 2:14 - 2:16
    כל יצור החיים מתרחש במים.
  • 2:16 - 2:19
    ואובדן של כמות קטנה של מים תוצאתה מוות.
  • 2:19 - 2:21
    אתם ואני עשויים 65 אחוז מים --
  • 2:21 - 2:23
    אנחנו מאבדים אחוז אחד מזה,
    אנחנו מתים.
  • 2:24 - 2:27
    אבל אנחנו יכולים לעשות
    שינוי התנהגותי כדי להמנע מכך.
  • 2:28 - 2:29
    צמחים לא יכולים.
  • 2:30 - 2:31
    הם תקועים באדמה.
  • 2:31 - 2:35
    וכך ראשית יש להם יותר מים מלנו,
  • 2:35 - 2:36
    בערך 95 אחוז מים,
  • 2:36 - 2:38
    והם יכולים לאבד מעט יותר מאיתנו,
  • 2:38 - 2:41
    משהו כמו 10 עד בערך 70 אחוז תלוי במינים,
  • 2:42 - 2:43
    אבל רק לתקופות קצרות.
  • 2:45 - 2:49
    רובם או ינסו להתנגד או ימנעו מאובדן מים.
  • 2:49 - 2:53
    אז דוגמה קיצונית להתנגדות
    יכולה להמצא בסקולנטים.
  • 2:53 - 2:56
    הם נוטים להיות קטנים, מאוד מושכים,
  • 2:56 - 2:58
    אבל הם מחזיקים את המים שלהם
    בכזו עלות גבוהה
  • 2:58 - 3:00
    שהם גדלים ממש לאט.
  • 3:01 - 3:06
    דוגמאות של המנעות מאובדן מים
    נמצאות בעצים ושיחים.
  • 3:06 - 3:08
    הם שולחים שורשים מאוד עמוקים,
  • 3:08 - 3:09
    כורים מאגרי מים תת קרקעיים
  • 3:09 - 3:12
    ופשוט שוטפים אותם דרכם כל הזמן,
  • 3:12 - 3:14
    שומרים על עצמם רוויים.
  • 3:14 - 3:16
    זה מימין נקרא באובב.
  • 3:16 - 3:18
    הוא גם נקרא העץ ההפוך,
  • 3:18 - 3:22
    פשוט בגלל שהיחס
    בין השורשים לגבעולים כל כך גדול
  • 3:22 - 3:24
    שנראה כאילו שעץ נשתל הפוך.
  • 3:24 - 3:28
    וכמובן השורשים דרושים להרוויה של הצמח.
  • 3:29 - 3:33
    וכנראה האסטרטגיה הכי נפוצה
    להמנעות נמצאת בצמחים עונתיים.
  • 3:34 - 3:37
    עונתייים מרכיבים את רוב
    אספקת המזון מצמחים שלנו.
  • 3:37 - 3:39
    במעלה החוף המערבי של המדינה שלי
  • 3:39 - 3:42
    במשך רוב השנה אתם לא רואים
    הרבה גדילה של צמחיה.
  • 3:42 - 3:45
    אבל בבוא גשמי האביב, אתם מקבלים את זה:
  • 3:45 - 3:46
    פריחה של המדבר.
  • 3:47 - 3:49
    האסטרטגיה של עונתיים,
  • 3:49 - 3:51
    היא לגדול רק בעונות הגשומות.
  • 3:52 - 3:54
    בסוף העונה הם מייצרים זרעים,
  • 3:54 - 3:57
    יבשים, שמונה עד עשרה אחוז מים,
  • 3:57 - 3:59
    אבל מאוד חיים.
  • 3:59 - 4:02
    וכל מה שיבש כל כך אבל עדין חי,
  • 4:02 - 4:03
    אנחנו קוראים לו עמיד -ליובש.
  • 4:04 - 4:05
    במצב היבש,
  • 4:05 - 4:08
    מה שהזרעים יכולים לעשות זה
    לחכות במצבים קיצוניים
  • 4:08 - 4:10
    לתקופות זמן ממושכות.
  • 4:10 - 4:12
    בפעם הבאה שהעונה הגשומה תגיע,
  • 4:12 - 4:13
    הם נובטים וגדלים,
  • 4:13 - 4:15
    וכל המחזור מתחיל שוב.
  • 4:16 - 4:20
    מאמינים שהאבולוציה של זרעים עמידי יובש
  • 4:20 - 4:22
    אפשרה את הקולוניזציה וההפצה
  • 4:22 - 4:26
    של צמחים פורחים, או אנג'יוספרמס, לאדמה.
  • 4:27 - 4:30
    אבל חזרה לעונתיים כמקור העיקרי
    לאספקת האוכל שלנו.
  • 4:31 - 4:36
    חיטה, אורז ותירס יוצרים 95 אחוז
    מאספקת המזון שלנו.
  • 4:36 - 4:38
    וזו היתה אסטרטגיה מעולה
  • 4:38 - 4:41
    מפני שתוך זמן קצר
    אתם יכולים לייצר הרבה זרעים.
  • 4:41 - 4:44
    זרעים עשירים באנרגיה
    כך שיש הרבה קלוריות מזון,
  • 4:44 - 4:48
    אתם יכולים לאגור אותם
    בזמנים של שפע לזמנים של רעב,
  • 4:48 - 4:50
    אבל יש חיסרון.
  • 4:51 - 4:52
    הרקמות הוגטטיביות,
  • 4:52 - 4:54
    השורשים והעלים של עונתיים,
  • 4:54 - 4:55
    אין להם הרבה
  • 4:55 - 5:00
    תכונות עמידות מובנית, המנעות או עמידות.
  • 5:00 - 5:01
    הם פשוט לע צריכים אותן.
  • 5:01 - 5:02
    הם גדלים בעונה הגשומה
  • 5:02 - 5:06
    ויש להם זרע כדי לעזור להם לשרוד בשאר השנה.
  • 5:06 - 5:08
    וכך למרות מאמץ משותף בחקלאות
  • 5:08 - 5:11
    ליצור יבולים עם תכונות משופרות
  • 5:11 - 5:13
    של עמידות, המנעות ועמידות --
  • 5:13 - 5:15
    בעיקר עמידות והמנעות
  • 5:15 - 5:18
    בגלל שהיו לנו מודלים טובים
    להבין איך אלה עובדים --
  • 5:18 - 5:20
    אנחנו עדיין מקבלים תמונות כמו זו.
  • 5:20 - 5:22
    יבולי תירס באפריקה,
  • 5:22 - 5:23
    שבועיים בלי גשם
  • 5:23 - 5:25
    והם מתים.
  • 5:26 - 5:27
    יש פיתרון:
  • 5:28 - 5:29
    צמחים שחוזרים לחיים.
  • 5:29 - 5:33
    הצמחים האלו יכולים לאבד
    95 אחוז מהמים התאיים שלהם,
  • 5:33 - 5:37
    להשאר יבשים, במצב דמוי מוות
    במשך חודשים עד שנים,
  • 5:37 - 5:39
    ותנו להם מים,
  • 5:39 - 5:41
    הם מוריקים ומתחילים לגדול שוב.
  • 5:42 - 5:45
    כמו זרעים, הם עמידים ליובש.
  • 5:45 - 5:49
    כמו זרעים, הם יכולים לעמוד
    במצבים סביבתיים קיצוניים.
  • 5:50 - 5:52
    וזו באמת תופעה נדירה.
  • 5:52 - 5:56
    יש רק 135 צמחים פורחים
    שיכולים לעשות את זה.
  • 5:56 - 5:58
    אני אראה לכם סרטון
  • 5:58 - 6:00
    של תהליך חזרה לחיים של שלושת המינים האלו
  • 6:00 - 6:01
    בסדר הזה.
  • 6:02 - 6:03
    ובתחתית,
  • 6:03 - 6:06
    יש ציר זמן שאתם יכולים לראות
    כמה מהר זה מתרחש.
  • 6:44 - 6:46
    (מחיאות כפים)
  • 6:50 - 6:52
    די מדהים, הא?
  • 6:52 - 6:56
    אז ביליתי את 21 השנים האחרונות
    בלנסות להבין איך הם עושים את זה.
  • 6:56 - 6:58
    איך הצמחים האלו מתייבשים בלי למות?
  • 6:59 - 7:02
    ואני עובדת על מגוון צמחי חזרה לחיים שונים,
  • 7:02 - 7:04
    שנראים פה במצבים המרווים והיבשים שלהם,
  • 7:04 - 7:06
    ממספר סיבות.
  • 7:06 - 7:09
    אחת מהן היא שכל אחד מהצמחים משרת כמודל
  • 7:09 - 7:11
    ליבול שהייתי רוצה להפוך לעמיד לבצורת.
  • 7:11 - 7:14
    אז בשמאל הקיצון העליון, לדוגמה, הוא עשב,
  • 7:14 - 7:16
    הוא נקרא ארגרוסטיס נינדנסיס,
  • 7:16 - 7:19
    יש לו קרוב שנקרא ארגרוסטיס טף --
  • 7:19 - 7:21
    הרבה מכם אולי מכירים אותו כ "טף" --
  • 7:21 - 7:22
    זה אוכל בסיסי באתיופיה,
  • 7:23 - 7:24
    הוא נטול גלוטן,
  • 7:24 - 7:27
    וזה משהו שהיינו רוצים להפוך לעמיד בצורת.
  • 7:27 - 7:29
    הסיבה הנוספת ללהביט במספר צמחים,
  • 7:29 - 7:31
    שהיא, לפחות בהתחלה,
  • 7:31 - 7:33
    רציתי לגלות: האם הם עושים את אותו הדבר?
  • 7:33 - 7:35
    האם כולם משתמשים באותם מנגנונים
  • 7:35 - 7:37
    כדי להיות מסוגלים לאבד
    את כל המים ולא למות?
  • 7:37 - 7:40
    אז לקחתי על עצמי מה שאנחנו קוראים לו
    גישת המערכת הביולוגית
  • 7:40 - 7:42
    כדי לקבל הבנה מעמיקה
  • 7:42 - 7:44
    של עמידות ליובש,
  • 7:44 - 7:46
    בה אנחנו מביטים בהכל
  • 7:46 - 7:49
    מהמולקולרי לכל הצמח, ברמה האקופיזיולוגית.
  • 7:49 - 7:50
    לדוגמה אנחנו מביטים בדברים כמו
  • 7:50 - 7:53
    שינויים באנטומיית הצמח כשהם מתייבשים
  • 7:53 - 7:54
    ומבנה העל שלהם.
  • 7:54 - 7:57
    אנחנו מביטים בטרנסקריפטום,
    שהוא פשוט המושג לטכנולוגיה
  • 7:57 - 7:58
    בו אנחנו מביטים בגנים
  • 7:58 - 8:01
    שמודלקים ומכובים בתגובה להתייבשות.
  • 8:01 - 8:04
    רוב הגנים יקודדו חלבונים,
    אז אנחנו מביטים בפרוטאום.
  • 8:04 - 8:07
    מה החלבונים עשו כתגובה ליובש?
  • 8:07 - 8:11
    כמה חלבונים יקודדו
    לאנזימים שעושים מטבוליזה,
  • 8:11 - 8:13
    אז אנחנו מביטים במטבולום.
  • 8:13 - 8:16
    עכשיו, זה חשוב בגלל שצמחים תקועים באדמה.
  • 8:16 - 8:20
    הם משתמשים במה שאני קוראת לו
    ארסנל כימיקלי מכוונן מאוד
  • 8:20 - 8:24
    כדי להגן על עצמם מכל הלחצים
    של הסביבה שלהם.
  • 8:24 - 8:25
    אז זה חשוב שנביט
  • 8:25 - 8:28
    בשינויים הכימיים שמעורבים בהתייבשות.
  • 8:29 - 8:31
    ובמחקר האחרון שעשינו ברמה המולקולרית,
  • 8:31 - 8:32
    הבטנו בליפודום --
  • 8:32 - 8:35
    השינוי הליפידי בתגובה להתייבשות.
  • 8:35 - 8:36
    וזה גם חשוב
  • 8:36 - 8:39
    מפני שכל הממברנות הביולוגיות
    עשויות ליפידים.
  • 8:39 - 8:41
    הן מוחזקות כממברנות בגלל שהן במים.
  • 8:41 - 8:44
    קחו את המים, הממברנות האלו מתפרקות.
  • 8:44 - 8:47
    ליפידים גם משמשים כאותות להפעיל את הגנים.
  • 8:48 - 8:51
    אז אנחנו משתמשים
    במחקרים פיזיולוגיים וביוכימיקלים
  • 8:51 - 8:54
    לנסות ולהבין את המטרות של מה שידוע כמגינים
  • 8:54 - 8:57
    שלמעשה גיליתי במחקרים האחרים שלי.
  • 8:57 - 8:59
    ואז להשתמש בכל זה כדי לנסות ולהבין
  • 8:59 - 9:02
    איך הצמחים מתמודדים עם הסביבה הטבעית.
  • 9:03 - 9:08
    תמיד היתה לי פילוסופיה
    שהייתי צריכה הבנה מעמיקה
  • 9:08 - 9:10
    של המנגנונים של עמידות ליובש
  • 9:10 - 9:14
    כדי להעלות הצעה משמעותית לשימוש ביוטי.
  • 9:15 - 9:17
    אני בטוחה שכמה מכם חושבים,
  • 9:17 - 9:18
    "על ידי ישום ביוטי,
  • 9:18 - 9:21
    האם זה אומר שהיא תיצור
    יבולים מהונדסים גנטית?"
  • 9:22 - 9:24
    והתשובה לשאלה הזו היא:
  • 9:24 - 9:26
    תלוי בהגדרה שלכם לשינוי גנטי.
  • 9:27 - 9:30
    כל היבולים שאנחנו אוכלים היום,
    חיטה, אורז ותירס,
  • 9:30 - 9:33
    הם מהונדסים גנטית בהרבה מאבות אבותיהם,
  • 9:33 - 9:35
    אבל אנחנו לא מחשיבים אותם למהונדסים גנטית
  • 9:35 - 9:38
    מפני שהם מיוצרים על ידי רביה רגילה.
  • 9:39 - 9:43
    אם אתם מתכוונים, האם אני אשים גנים
    של צמחים שחוזרים לחיים לתוך היבולים,
  • 9:43 - 9:44
    התשובה שלי היא כן.
  • 9:44 - 9:47
    בתמצית הזמן, ניסינו את הגישה הזו.
  • 9:47 - 9:50
    ומתאים יותר, כמה מהעמיתים שלי ב UCT,
  • 9:50 - 9:52
    ג'ניפר טומפסון, סוהייל רפודיין,
  • 9:52 - 9:54
    הובילו את הגישה הזו
  • 9:54 - 9:56
    ואני עומדת להראות לכם חלק מהמידע בקרוב.
  • 9:57 - 10:01
    אבל אנחנו עומדים לפצוח
    בגישה שאפתנית ביותר,
  • 10:01 - 10:05
    בה אנחנו מכוונים להפעיל שורה שלמה של גנים
  • 10:05 - 10:07
    שכבר קיימים בכל יבול.
  • 10:07 - 10:10
    הם פשוט לעולם לא מופעלים
    תחת מצבי בצורת קיצוניים.
  • 10:11 - 10:12
    אני משאירה את זה לכם להחליט
  • 10:12 - 10:14
    אם אלה צריכים להקרא
    מהונדסים גננטית או לא.
  • 10:16 - 10:19
    אני עומדת עכשיו לתת לכם
    חלק מהמידע מהגישה הראשונה הזו.
  • 10:19 - 10:20
    וכדי לעשות את זה
  • 10:20 - 10:23
    אני צריכה להסביר מעט על איך גנים עובדים.
  • 10:23 - 10:24
    אז כנראה כולכם יודעים
  • 10:24 - 10:26
    שגנים עשויים מ DNA בסליל כפול.
  • 10:26 - 10:28
    הוא מלופף בחוזקה לתוך כרומוזומים
  • 10:28 - 10:31
    שנמצאים בכל תא של הגוף שלכם או בגוף הצמח.
  • 10:32 - 10:35
    אם אתם פורמים את ה DNA, אתם מקבלים גנים.
  • 10:36 - 10:38
    ולכל גן יש מקדם,
  • 10:38 - 10:41
    שהוא פשוט מתג הפעלה-כיבוי,
  • 10:41 - 10:42
    אזור קידוד הגנים,
  • 10:42 - 10:43
    ואז קצה,
  • 10:43 - 10:47
    שמראה שזה הסוף של הגן, הגן הבא יתחיל.
  • 10:48 - 10:51
    עכשיו, מקדמים הם לא
    מתגי הפעלה-כיבוי פשוטים.
  • 10:51 - 10:53
    הם בדרך כלל דורשים הרבה כוונון עדין.
  • 10:53 - 10:57
    הרבה דברים שיהיו נוכחים ונכונים
    לפני שהגן הזה מופעל.
  • 10:58 - 11:01
    אז מה שנעשה בדרך כלל במחקרי ביו טכנולוגיה
  • 11:01 - 11:03
    זה שאנחנו משתמשים במקדמים משרים,
  • 11:03 - 11:05
    אנחנו יודעים איך להדליק אותו.
  • 11:05 - 11:07
    אנחנו מחברים את זה לגנים המעניינים
  • 11:07 - 11:09
    ושמים אותם בתוך הצמח ורואים איך הצמח מגיב.
  • 11:10 - 11:13
    במחקר שאני עומדת לדבר עליו איתכם,
  • 11:13 - 11:15
    השותפים שלי השתמשו במקדם מעורר בצורת,
  • 11:15 - 11:18
    שגילינו בצמח שחוזר לחיים.
  • 11:18 - 11:21
    הדבר הנחמד בנוגע למקדם הזה
    הוא שאנחנו לא עושים כלום.
  • 11:21 - 11:23
    הצמח עצמו חש בצורת.
  • 11:24 - 11:29
    והשתמשנו בו כדי להכניס גנים
    נוגדי חמצון מצמחים שחוזרים לתחיה.
  • 11:29 - 11:31
    למה גנים נוגדי חמצון?
  • 11:31 - 11:34
    ובכן, כל הלחצים, בעיקר לחץ של בצורת,
  • 11:34 - 11:36
    גורמים ליצירת רדיקלים חופשיים,
  • 11:36 - 11:38
    או מיני חמצן מגיבים,
  • 11:38 - 11:41
    שהם מאוד מזיקים ויכולים לגרום למות יבולים.
  • 11:42 - 11:44
    מה שאנטי אוקסידנטים עושים
    זה לעצור את הנזק הזה.
  • 11:45 - 11:49
    אז הנה מעט מידע מזן התירס
    שמאוד פופולרי באפריקה.
  • 11:49 - 11:53
    משמאל לחץ יש צמחים בלי הגנים,
  • 11:53 - 11:54
    מימין --
  • 11:54 - 11:56
    צמחים עם גנים נוגדי חמצון.
  • 11:56 - 11:58
    אחרי שלושה שבועות בלי השקיה,
  • 11:58 - 12:00
    אלה עם הגנים מצליחים הרבה יותר.
  • 12:02 - 12:03
    עכשיו לגישה הסופית.
  • 12:03 - 12:07
    המחקר שלי הראה שיש דמיון גדול
  • 12:07 - 12:11
    במנגנונים של עמידות ליובש
    בזרעים וצמחים שחוזרים לחיים.
  • 12:11 - 12:12
    אז אני שואלת את השאלה,
  • 12:13 - 12:14
    האם הם משתמשים באותם גנים?
  • 12:14 - 12:17
    או מנוסח מעט שונה,
  • 12:17 - 12:21
    האם צמחים שחוזרים לחיים משתמשים
    בגנים שהתפתחו בצמחים עמידי בצורת
  • 12:21 - 12:23
    בשורשים ובעלים שלהם?
  • 12:23 - 12:25
    האם הם נתנו תפקיד חדש לגנים של הזרעים
  • 12:25 - 12:27
    בשורשים ובעלים של צמחים שחוזרים לחיים?
  • 12:28 - 12:30
    ואני עונה על השאלה הזו,
  • 12:30 - 12:32
    כתוצאה של הרבה מחקר של הקבוצה שלי
  • 12:32 - 12:36
    ושיתופי פעולה אחרונים
    מהקבוצה של הנק הילהורסט בהולנד,
  • 12:36 - 12:37
    מל אוליבר בארצות הברית
  • 12:37 - 12:40
    וג'וליה ביטניק בצרפת.
  • 12:40 - 12:41
    התשובה היא כן,
  • 12:41 - 12:44
    שיש סט בסיסי של גנים שמעורבים בשניהם.
  • 12:44 - 12:48
    ואני עומדת לתאר לכם את זה
    מאוד בגסות עבור תירס,
  • 12:48 - 12:50
    שם הכרומוזומים מתחת לכפתור הכיבוי
  • 12:50 - 12:54
    מייצגים את כל הגנים שדרושים לעמידות ליובש.
  • 12:54 - 12:58
    אז כשזרעי התירס מתייבשים
    בסוף תקופת ההתפתחות שלהם,
  • 12:58 - 12:59
    הם מדליקים את הגנים האלו.
  • 13:01 - 13:04
    צמחים שחוזרים לחיים מדליקים את אותם הגנים
  • 13:04 - 13:05
    כשהם מתייבשים.
  • 13:05 - 13:07
    לכל היבולים המודרניים, לכן,
  • 13:07 - 13:09
    יש את הגנים האלו בשורשים ובעלים שלהם,
  • 13:09 - 13:11
    הם פשוט לעולם לא מדילקים אותם.
  • 13:11 - 13:13
    הם מדליקים אותם רק ברקמת הזרעים.
  • 13:13 - 13:15
    אז מה שאנחנו מנסים לעשות עכשיו
  • 13:15 - 13:18
    זה להבין את האותות הסביבתיים והתאיים
  • 13:18 - 13:20
    שמדליקים את הגנים האלה
    בצמחים שחוזרים לחיים,
  • 13:21 - 13:23
    כדי לדמות את התהליך ביבולים.
  • 13:24 - 13:25
    ורק מחשבה אחרונה.
  • 13:25 - 13:28
    מה שאנחנו מנסים לעשות במהירות
  • 13:28 - 13:31
    זה לחזור על מה שהטבע עשה
    באבולוציה של הצמחים החוזרים לחיים
  • 13:32 - 13:33
    לפני 10 עד 40 מליון שנה.
  • 13:34 - 13:37
    הצמחים שלי ואני מודים לכם על תשומת הלב.
  • 13:37 - 13:43
    (מחיאות כפיים)
Title:
איך אנחנו יכולים לגרום ליבולים לשרוד בלי מים
Speaker:
ג'יל פרנט
Description:

כשאוכלוסיית העולם גדלה וההשפעות של שינוי האקלים מתגשמות בחוזקה, נהיה חייבים להאכיל יותר אנשים תוך שימוש בפחות אדמות פוריות. הביולוגית המולקולרית ג'יל פרנט חוקרת תופעה נדירה שאולי תעזור: "צמחי תחיה" -- צמחים סופר עמידים שנראה שחוזרים לחיים. האם הם יכולים להביא את ההבטחה של גידול מזון בעולם החם והיבש שמתקרב?
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
13:56

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.