Return to Video

התהילה המטרידה של מלכת הפסיקים של ניו יורק

  • 0:02 - 0:07
    ביליתי את 38 השנים האחרונות
    בניסיון להיות בלתי נראית.
  • 0:08 - 0:09
    אני עורכת לשונית.
  • 0:10 - 0:12
    אני עובדת בניו יורקר,
  • 0:12 - 0:16
    ועריכה לשונית עבור הניו יורקר
    היא כמו עצירה קצרה
  • 0:16 - 0:18
    של קבוצת בייסבול בליגה הראשית:
  • 0:18 - 0:21
    כל תנועה קטנה נקלטת על ידי המבקרים --
  • 0:21 - 0:24
    חס וחלילה שתבצעו טעות.
  • 0:25 - 0:29
    רק כדי להבהיר: עורכי לשון
    לא בוחרים מה נכנס למגזין.
  • 0:30 - 0:32
    אנחנו עובדים ברמה של המשפטים,
  • 0:32 - 0:34
    אולי הפיסקה,
  • 0:34 - 0:36
    המילים, הניקוד.
  • 0:36 - 0:39
    העסק שלנו בפרטים.
  • 0:39 - 0:44
    אנחנו שמים את שתי הנקודות האופקיות,
    מעל ה "i" ב "naïve."
  • 0:45 - 0:47
    אנחנו כופים את סגנון הבית.
  • 0:47 - 0:49
    לכל מפרסם יש סגנון בית.
  • 0:49 - 0:52
    הניו יורקר יחודי במיוחד.
  • 0:53 - 0:55
    לפעמים מתגרים בנו בגלל הסגנון שלנו.
  • 0:55 - 1:00
    דמיינו -- אנחנו עדיין מאייתים
    "teen-ager" עם מקף,
  • 1:00 - 1:02
    כאילו המילה הזו רק הרגע הוטבעה.
  • 1:03 - 1:07
    אבל אתם רואים שהמקף ב "teen-age"
  • 1:07 - 1:09
    והנקודות העליונות ב "coöperate,"
  • 1:09 - 1:11
    ואתם יודעים שאתם קוראים את הניו יורקר.
  • 1:12 - 1:15
    עריכת לשון בניו יורקר היא תהליך מכאני.
  • 1:15 - 1:19
    יש תפקיד יחסי שנקרא הגהת שאילתות,
  • 1:19 - 1:20
    או אישור דפים.
  • 1:21 - 1:24
    בעוד עריכת לשון היא מכנית,
  • 1:24 - 1:26
    הגהת שאילתות היא פרשנית.
  • 1:27 - 1:30
    אנחנו נותנים הצעות לכותב דרך העורך
  • 1:30 - 1:33
    כדי לשפר את ההדגשה של משפט
  • 1:33 - 1:35
    או להצביע על חזרה לא מכוונת
  • 1:35 - 1:39
    ולספק אלטרנטיבות מושכות.
  • 1:41 - 1:43
    המטרה שלנו היא לגרום לכותב להראות טוב.
  • 1:44 - 1:47
    שימו לב שאנחנו נותנים את ההגהות שלנו
    לא ישירות לכותב,
  • 1:47 - 1:48
    אלא לעורך.
  • 1:48 - 1:53
    זה הרבה פעמים יוצר דינמיקה
    של שוטר טוב / שוטר רע
  • 1:53 - 1:56
    בה העורך הלשוני -- אני אשתמש בזה כמונח כולל --
  • 1:56 - 1:59
    הוא בלית ברירה השוטר הרע.
  • 2:00 - 2:02
    אם אנחנו עושים את העבודה שלנו היטב,
    אנחנו בלתי נראים,
  • 2:02 - 2:05
    אבל ברגע שאנחנו עושים שגיאה,
  • 2:05 - 2:08
    אנחנו העורכים הלשונים
    הופכים לגלויים באופן בולט.
  • 2:09 - 2:13
    הנה השגיאה שהונחה על דלתי ממש לאחרונה.
  • 2:14 - 2:17
    [ביום חמישי האחרון, שרה פיילין,
    הגילום לפני טראמפ
  • 2:17 - 2:21
    של כלום דבר פופוליסטי במפלגה הרפובליקאית,
  • 2:21 - 2:22
    תמכה בטראמפ.]
  • 2:23 - 2:27
    "איפה עורכי הקופי המהוללים
    של הניו יורקר?" כתב קורא.
  • 2:27 - 2:30
    "הם לא התכוונו ל'יודעת כלום'?"
  • 2:31 - 2:32
    אאוו.
  • 2:32 - 2:35
    אין תרוץ לטעות הזו.
  • 2:35 - 2:38
    אבל אני אוהבת את זה "כלום דבר."
  • 2:38 - 2:42
    זה אולי ביטוי אמריקאי ל "ניהיליזם."
  • 2:42 - 2:45
    (צחוק)
  • 2:45 - 2:48
    פה, קורא נוסף ציטט פסקה מהמגזין:
  • 2:48 - 2:52
    [רובי היתה בת שבעים ושש,
    אבל היא שמרה על החזות הסמכותית שלה:
  • 2:52 - 2:56
    רק הצעד הלא יציב שלה חשף את גילה.]
  • 2:57 - 2:58
    הוא הוסיף:
  • 2:58 - 3:01
    "ברור, שמישהו בניו יורקר
    יודע את המשמעות של ,לסתור,"
  • 3:01 - 3:04
    וזה ההפך מאיך שזה היה בשימוש במשפט.
  • 3:04 - 3:06
    באמת! תתעשתו."
  • 3:07 - 3:10
    לסתור: לתת רושם מוטעה.
  • 3:10 - 3:12
    זה היה צריך להיות "נבגד."
  • 3:13 - 3:16
    א.ב. וויט כתב פעם על פסיקים בניו יורקר:
  • 3:16 - 3:21
    "הם נופלים עם דיוק של סכין
    שיוצרים דמות של גוף."
  • 3:21 - 3:23
    (צחוק)
  • 3:23 - 3:26
    וזה נכון -- אנחנו מקבלים
    הרבה תלונות בנוגע לפסיקים.
  • 3:26 - 3:30
    "האם יש באמת שני פסיקים
    ב 'Martin Luther King, Jr., Boulevard'?"
  • 3:31 - 3:36
    אולי אין על השלט, אבל כן,
    זה הסגנון של הניו יורקר ל "Jr."
  • 3:36 - 3:38
    איש אחד כתב:
  • 3:38 - 3:42
    ["בבקשה, תוכלו להעלים, או, לפחות, לרסן,
  • 3:42 - 3:45
    את משוגעי הפסיקים, בצוות העריכה שלכם?"]
  • 3:45 - 3:46
    (צחוק)
  • 3:46 - 3:47
    אה, ובכן.
  • 3:47 - 3:49
    במקרה הזה, הפסיקים האלה ממוקמים היטב,
  • 3:50 - 3:51
    חוץ מזה שלא צריך להיות אחד
  • 3:51 - 3:53
    בין "משוגעים" ו "על."
  • 3:53 - 3:55
    (צחוק)
  • 3:55 - 3:58
    וגם, אם חייבים להיות לכם
    פסיקים סביב "לפחות,"
  • 3:58 - 4:03
    אולי נשנה את זה בשימוש במקפים סביב המשפט:
  • 4:03 - 4:05
    "... -- או , לפחות, לרסן --"
  • 4:06 - 4:08
    מושלם.
  • 4:08 - 4:09
    (מחיאות כפיים)
  • 4:09 - 4:11
    ואז יש את זה:
  • 4:11 - 4:12
    "אוהב אתכם, אוהב את המגזין שלכם,
  • 4:12 - 4:17
    אבל אתם יכולים בבקשה
    להפסיק לכתוב מספרים עצומים כטקסט?"
  • 4:17 - 4:19
    [שניים וחצי מליון...]
  • 4:19 - 4:20
    לא.
  • 4:20 - 4:22
    (צחוק)
  • 4:22 - 4:25
    קריאה אחרונה מקפדן איות:
  • 4:25 - 4:30
    [הדברים החוטיים הארוכים האלו
    הם מיתרי קול, לא אקורדים."]
  • 4:30 - 4:32
    הקורא הזועם הוסיף,
  • 4:33 - 4:34
    "אני בטוח שאני לא הראשון לכתוב
  • 4:34 - 4:38
    בנוגע לשגיאת ההגהה השערוריתית,
  • 4:38 - 4:40
    אבל אני בטוח באותה מידה
    שאני לא אהיה האחרון.
  • 4:40 - 4:41
    פוי!"
  • 4:41 - 4:44
    (צחוק)
  • 4:44 - 4:45
    נהגתי לאהוב לקבל אימייל.
  • 4:47 - 4:50
    יש הסכם בין כותבים ועורכים.
  • 4:50 - 4:52
    העורך לעולם לא מוכר את הכותב,
  • 4:52 - 4:56
    לעולם לא יוצא פומבית
    בנוגע לבדיחות גרועות שהיו צריכות להחתך
  • 4:56 - 4:58
    או סיפורים שהיו ארוכים מדי.
  • 4:58 - 5:03
    עורך מעולה שומר על הכותב מפני ההגזמות שלה.
  • 5:04 - 5:06
    לעורכים לשוניים קופי, גם, יש קוד;
  • 5:06 - 5:08
    אנחנו לא מפרסמים את הטעויות שלנו.
  • 5:09 - 5:11
    אני מרגישה לא נאמנה לפרסם אותן פה,
  • 5:11 - 5:14
    אז בואו נביט במה שאנחנו עושים נכון.
  • 5:16 - 5:18
    איך שהוא, קיבלתי מוניטין של קשיחות.
  • 5:19 - 5:23
    אבל אני עובדת עם כותבים
    שיודעים איך להתמודד איתי.
  • 5:24 - 5:28
    הכרתי את איאן פרייזר, או "סנדי,"
    מאז תחילת שנות השמונים.
  • 5:28 - 5:30
    והוא אחד האהובים עלי,
  • 5:30 - 5:32
    אפילו למרות שהוא לפעמים כותב משפט
  • 5:32 - 5:34
    שגורם לעורכי קופי לעצור.
  • 5:35 - 5:37
    הנה אחד מסיפור בנוגע לסטטן איילנד
  • 5:37 - 5:39
    אחרי הוריקן סנדי:
  • 5:40 - 5:44
    [רציף שנשבר באמצע ואיבד את החצי השני שלו
  • 5:44 - 5:47
    נטה למטה כלפי המים,
  • 5:47 - 5:50
    צינורות וחוטי התמיכה שלו נוטים קדימה
  • 5:50 - 5:54
    כמו כשאתם פותחים קופסה
    של לינגוויני והוא נשפך החוצה.]
  • 5:54 - 5:55
    (צחוק)
  • 5:55 - 6:00
    זה לעולם לא היה עובר
    את מומחי הדקדוק של ימים עברו.
  • 6:01 - 6:02
    אבל מה אני אוכל לעשות?
  • 6:02 - 6:04
    טכנית, ה"כמו" צריך להיות "בדומה ל,"
  • 6:04 - 6:06
    אבל זה נשמע מגוכח,
  • 6:06 - 6:10
    כאילו הכותב היה פוצח
    בדימוי הומרי מורחב --
  • 6:10 - 6:13
    "בדומה לפתיחה של חבילת לינגוויני."
  • 6:13 - 6:15
    (צחוק)
  • 6:15 - 6:20
    החלטתי שההוריקן הביא צדק פואטי בסנדי
  • 6:20 - 6:21
    ונתתי למשפט להשאר.
  • 6:21 - 6:22
    (צחוק)
  • 6:22 - 6:24
    באופן כללי, אם הייתי חושב שמשהו לא נכון,
  • 6:24 - 6:26
    אני בודקת את זה שלוש פעמים.
  • 6:26 - 6:30
    אמרתי לסנדי את זה לא מזמן
    ברגע של קלות דעת והוא אמר,
  • 6:30 - 6:31
    "רק שלוש?"
  • 6:31 - 6:33
    אז, הוא למד להתאפק.
  • 6:33 - 6:35
    לאחרונה, הוא כתב סיפור עבור "שיחת העיר,"
  • 6:35 - 6:38
    זה החלק בחזית המגזין
  • 6:38 - 6:41
    עם קטעים קצרים של נושאים
    שנעים מתצוגות של ריקי ג'יי
  • 6:41 - 6:42
    במוזאון המטרופוליטן
  • 6:42 - 6:46
    להכנסה של דוגי בגס בצרפת.
  • 6:46 - 6:48
    הסיפור של סנדי היה על החזרה לברונקס
  • 6:48 - 6:51
    של שופטת בית המשפט העליון סוניה סוטומיור.
  • 6:51 - 6:53
    היו שלושה דברים בו שהייתי צריכה לשנות.
  • 6:53 - 6:55
    ראשית, שאלת תחביר.
  • 6:55 - 6:57
    השופטת לבשה שחור וסנדי כתב,
  • 6:57 - 7:03
    [פניה וידיה בלטו כמו ציור עתיק,
    כהה ברובו.]
  • 7:03 - 7:05
    עכשיו, בניגוד להוריקן,
  • 7:05 - 7:07
    עם ה "כמו," הזה לכותב לא היה תרוץ
  • 7:08 - 7:09
    לתאר את נזק ההוריקן.
  • 7:09 - 7:14
    "כמו" במובן הזה הוא מילת יחס,
    ומילת יחס לוקחת אובייקט,
  • 7:14 - 7:15
    שהוא שם עצם.
  • 7:15 - 7:17
    ה"כמו" הזה היה צריך להיות "בדומה."
  • 7:17 - 7:21
    "בדומה לציור עתיק וכהה בעיקר."
  • 7:21 - 7:22
    שנית, בעיית איות.
  • 7:22 - 7:25
    הכותב ציטט מישהו שסייע לשופטת:
  • 7:26 - 7:27
    ["זה יקח עוד רגע.
  • 7:27 - 7:30
    אנחנו שמים מיקרופון על השופטת,"]
  • 7:31 - 7:33
    שמים מיקרופון?
  • 7:33 - 7:35
    תעשיית המוזיקה מאייתת את זה "mic"
  • 7:35 - 7:37
    בגלל שכך זה מאויית על הציוד.
  • 7:37 - 7:40
    מעולם לא ראיתי את זה
    בשימוש כפועל עם האיות הזה,
  • 7:40 - 7:42
    והוטרדתי לחשוב ש "mic'ed"
  • 7:42 - 7:45
    יכנס למגזין במשמרת שלי.
  • 7:45 - 7:46
    (צחוק)
  • 7:46 - 7:50
    הסטייל של הניו יורקר למיקרופון
    בקיצור הוא "mike."
  • 7:51 - 7:53
    לבסוף, היה את התחביר הדביק ובעיית השימוש
  • 7:53 - 7:57
    בו לכינוי הגוף חייב להיות
    את אותו מספר תחבירי
  • 7:57 - 7:58
    כמו קודמו במשפט.
  • 7:59 - 8:03
    [כולם בקרבה עצרו את נשימתם]
  • 8:03 - 8:08
    "Their" הוא ברבים ו "everyone,"
    קודמו במשפט, הוא יחיד.
  • 8:08 - 8:11
    לעולם לא הייתם אומרים
    "Everyone were there."
  • 8:11 - 8:15
    כולם היה שם. כולם פה.
  • 8:15 - 8:18
    אבל אנשים אומרים דברים כמו,
    "כולם עצרו את נשימתם" כל הזמן.
  • 8:18 - 8:19
    כדי לתת לזה לגיטימציה,
  • 8:19 - 8:23
    עורכי קופי קוראים לזה "'שלהם' היחידני"
  • 8:23 - 8:26
    כאילו שאם קוראים לזה יחיד
    לא עושה את זה רבים יותר.
  • 8:26 - 8:27
    (צחוק)
  • 8:27 - 8:33
    זו העבודה שלי כשאני רואה אז זה בכתב
    לעשות ככל שביכולתי להעלים את זה.
  • 8:33 - 8:36
    לא יכולתי לעשות את זה,
    "כולם עצרו את נשימתה,"
  • 8:36 - 8:38
    או "כולם עצרו את נשימתו,"
  • 8:38 - 8:40
    או "כולם עצרו את נשימתו או את נשימתה."
  • 8:40 - 8:43
    מה שהייתי מציעה היה חייב להתמזג.
  • 8:43 - 8:44
    שאלתי, דרך העורך,
  • 8:44 - 8:46
    אם הכותב יסכים לשקול לשנות את זה
  • 8:46 - 8:49
    ל "כל האנשים בקרבתה עצרו את נשימתם,"
  • 8:49 - 8:51
    בגלל ש"כל" זה רבים.
  • 8:51 - 8:52
    לא.
  • 8:52 - 8:55
    ניסיתי שוב: "כל הנוכחים עצרו את נשימתם?"
  • 8:55 - 8:58
    חשבתי שזה נשמע משפטי באופן מעורפל.
  • 8:58 - 8:59
    אבל העורך הצביע
  • 8:59 - 9:01
    על העובדה שלא יכול להיות לנו
    "נוכחים" ו "נוכחות"
  • 9:01 - 9:03
    באותו משפט.
  • 9:03 - 9:05
    כשההגהה הסופית חזרה,
  • 9:05 - 9:07
    הכותב קיבל את "as" עבור "like,"
  • 9:07 - 9:09
    ו "miked" במקום "mic'ed."
  • 9:09 - 9:13
    אבל בנוגע ל"כולם עצרו את נשימתם"
    הוא לא ויתר.
  • 9:13 - 9:15
    שתיים מתוך שלוש זה לא רע.
  • 9:16 - 9:17
    באותו גליון,
  • 9:17 - 9:20
    באותו כתבה על דוגי בגס בצרפת,
  • 9:20 - 9:24
    היה שימוש עודף במילת ה F על ידי צרפתי.
  • 9:24 - 9:27
    אני תוהה, כשדואר יגיע,
  • 9:27 - 9:30
    איזה יפגעו בקוראים יותר.
  • 9:30 - 9:31
    (צחוק)
  • 9:31 - 9:33
    תודה לכם.
  • 9:33 - 9:36
    (מחיאות כפיים)
Title:
התהילה המטרידה של מלכת הפסיקים של ניו יורק
Speaker:
מארי נוריס
Description:

לערוך עבור הניו יורקר זה כמו לשחק עבור הליגה העליונה "קבוצת בייסבול -- כל תנועה קטנה נקלטת על ידי המבקרים," אומרת מארי נוריס, ששימשה בתפקיד במשך יותר משלושים שנה. באותו זמן' היא קיבלה את המוניטין של קשיחות ושהיא "משוגעת פסיקים." אבל זה לא מבוסס, היא אומרת. מעל הכל, העבודה שלה מכוונת לדבר אחד: לגרום לעורכים להראות טוב. חיקרו את הסגנון הייחודי של הניו יורקר עם האדם שיודע הכי טוב, בהרצאה המקסימה הזו.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
09:49

Hebrew subtitles

Revisions