Return to Video

התנועה של האוקיינוסים: שיפוע הריכוזיות - סאשה רייט

  • 0:06 - 0:10
    אם אי פעם צפתם על גל באוקיינוס,
  • 0:10 - 0:13
    אתם יודעים שהים נע בעקביות.
  • 0:13 - 0:15
    זום החוצה, ותראו את התמונה הגדולה:
  • 0:15 - 0:18
    כדור הארץ שלנו, שמכוסה ב 71 אחוז מים,
  • 0:18 - 0:22
    שנעים בזרם אחד אדיר מסביב לפלנטה.
  • 0:22 - 0:24
    לסרט הנע העולמי המאיים הזה
  • 0:24 - 0:26
    יש הרבה מניעים מורכבים,
  • 0:26 - 0:28
    אבל מאחורי הכל יש משאבה פשוטה
  • 0:28 - 0:31
    שמניעה מים מסביב לעולם.
  • 0:31 - 0:34
    התהליך נקרא סירקולציה תרמוהלינית,
  • 0:34 - 0:36
    והיא מונעת על ידי רעיון בסיסי:
  • 0:36 - 0:43
    שיפוע הריכוזיות.
  • 0:43 - 0:45
    בואו נעזוב את האוקיינוסים לרגע
  • 0:45 - 0:47
    ונדמיין שאנחנו בחדר ריק
  • 0:47 - 0:49
    עם הרבה רומבות דחוסים יחד
  • 0:49 - 0:51
    בפינה אחת.
  • 0:51 - 0:52
    אם תדליקו את כולם ביחד
  • 0:52 - 0:54
    והמכונות יחליקו כלפי חוץ
  • 0:54 - 0:56
    יתנגשו אחת בשניה והרחק אחת מאחרת
  • 0:56 - 1:00
    עד שהחדר יהיה מלא בפיזור שווה.
  • 1:00 - 1:02
    המכונות ינועו רנדומלית
  • 1:02 - 1:04
    לכיוון של שיווי משקל,
  • 1:04 - 1:06
    מקום בו הריכוז של החומר
  • 1:06 - 1:08
    מפוזר באופן שווה.
  • 1:08 - 1:11
    זה מה שקורה בשיפוע ריכוז,
  • 1:11 - 1:13
    כשחומר נע פסיבית מריכוז
  • 1:13 - 1:15
    גבוה או מעוך,
  • 1:15 - 1:18
    לריכוז נמוך או נוח יותר.
  • 1:18 - 1:21
    איך זה מתייחס לזרמי אוקיינוסים
    וסירקולציה של תרמוהלינים?
  • 1:21 - 1:23
    תרמו משמעו טמפרטורה,
  • 1:23 - 1:25
    והלין משמעו מלח
  • 1:25 - 1:27
    מפני שבעולם האמיתי בים,
  • 1:27 - 1:30
    הטמפרטורות והמליחות מניעים את התזוזה
  • 1:30 - 1:33
    מריכוזים גבוהים לנמוכים.
  • 1:33 - 1:35
    בואו נחזיר אתכם חזרה לאוקיינוס
  • 1:35 - 1:37
    כדי לראות איך זה עובד.
  • 1:37 - 1:38
    סנאפ!
  • 1:38 - 1:41
    אתם הופכים למולקולה של מים על פני השטח,
  • 1:41 - 1:43
    מול החוף הממוזג של ניו יורק
  • 1:43 - 1:45
    מוקפים בזיליוני מולקולות אחרות.
  • 1:45 - 1:48
    כאן, קרני השמש משמשות כמטעיני אנרגיה
  • 1:48 - 1:50
    אלה גורמות לכם ולמולקולות האחרות
  • 1:50 - 1:52
    לרטוט, ולפגוע אחת בשניה
  • 1:52 - 1:54
    כמו שהרומבות עשו.
  • 1:54 - 1:55
    ככל שתתפזרו יותר,
  • 1:55 - 1:57
    מולקולות המים יהיו פחות מרוכזות
  • 1:57 - 1:59
    על פני המים.
  • 1:59 - 2:00
    דרך התנועה הפאסיבית הזו,
  • 2:00 - 2:04
    אתם נעים מריכוז גבוה לנמוך יותר.
  • 2:04 - 2:06
    בואו נתעלם מחוקי הפיזיקה לרגע,
  • 2:06 - 2:08
    ונעמיד פנים שאתם בתור מולקולה
  • 2:08 - 2:11
    יכולים לצלול למעמקים לעומק עמוד המים.
  • 2:11 - 2:12
    בעומקים היותר קרים האלה,
  • 2:12 - 2:14
    החוסר היחסי בחום שמש
  • 2:14 - 2:16
    הופכים את המולקולות לאיטיות יותר,
  • 2:16 - 2:20
    מה שאומר שהן יכולות לשבת
    בלי תנועה בריכוזים גבוהים.
  • 2:20 - 2:21
    אין דחיפות שם.
  • 2:21 - 2:23
    אבל בחיפוש אחר מנוחה
  • 2:23 - 2:24
    מתנאים צפופים בהן הן נמצאות,
  • 2:24 - 2:26
    הן מתחילות לנוע במהרה למעלה
  • 2:26 - 2:29
    לכיוון המצב המרווח יותר על פני השטח.
  • 2:29 - 2:30
    כך הטמפרטורה
  • 2:30 - 2:32
    מניעה תזוזה של מולקולות מים
  • 2:32 - 2:34
    מריכוזים גבוהים לנמוכים,
  • 2:34 - 2:36
    כלפי שיווי משקל.
  • 2:36 - 2:39
    אבל מי ים עשויים מיותר מ H2O.
  • 2:39 - 2:43
    יש שם גם הרבה יוני מלח.
  • 2:43 - 2:45
    וכמוכם, לחברה האלה יש תשוקה דומה
  • 2:45 - 2:47
    למרחב מחיה.
  • 2:47 - 2:48
    כשהשמש מחממת את הים,
  • 2:48 - 2:50
    כמה ממולקולות המים החברות שלכם
  • 2:50 - 2:52
    מתאדות מפני השטח,
  • 2:52 - 2:55
    מגבירים את היחס של מלח ב H2O.
  • 2:55 - 2:57
    יוני המלח הצפופים נשארים מאחור
  • 2:57 - 2:59
    שמים לב שעמוק יותר,
  • 2:59 - 3:01
    נראה שמולקולות מלח נהנות מיותר מקום.
  • 3:01 - 3:03
    כך שפלישה מתחילה,
  • 3:03 - 3:06
    כשהן נעות למטה במורד עמוד המים.
  • 3:06 - 3:08
    באזורים הקוטביים,
  • 3:08 - 3:10
    אנחנו רואים איך התהליך המקומי הקטן הזה
  • 3:10 - 3:11
    משפיע על תנועות עולמיות.
  • 3:11 - 3:13
    בארקטי ובאנטארקטי,
  • 3:13 - 3:15
    שם גושי קרח מקשטים את פני המים,
  • 3:15 - 3:17
    יש מעט הבדלי טמפרטורה
  • 3:17 - 3:19
    בין מים על פני השטח והמים העמוקים.
  • 3:19 - 3:21
    הכל די קר.
  • 3:21 - 3:22
    אבל המליחות משתנה,
  • 3:22 - 3:23
    ובמקרה הזה,
  • 3:23 - 3:25
    זה מה שמניע את הפעולה.
  • 3:25 - 3:27
    פה, קרני השמש ממיסים קרח על פני השטח,
  • 3:27 - 3:30
    מפקידים מלאי חדש של מולקולות מים
  • 3:30 - 3:31
    לתוך הים.
  • 3:31 - 3:33
    זה לא רק מגביר את הקרבה
  • 3:33 - 3:36
    בינכם ומולקולות מים אחרות,
  • 3:36 - 3:38
    ומשאירים אתכם משתוקקים למקום שוב,
  • 3:38 - 3:40
    אבל זה גם מאוד מדלל
  • 3:40 - 3:42
    את ריכוז יוני המלח.
  • 3:42 - 3:43
    אז, למטה אתם יורדים,
  • 3:43 - 3:45
    רוכבים על שיפוע הריכוז
  • 3:45 - 3:47
    כלפי תנאים נוחים יותר.
  • 3:47 - 3:49
    ליוני מלח, עם זאת,
  • 3:49 - 3:51
    הריכוז הנמוך יותר שלהם על פני השטי,
  • 3:51 - 3:53
    משמש כפרסומת
  • 3:53 - 3:55
    להמוני מולקולות המלח למטה
  • 3:55 - 3:57
    שמתחילות את העליה שלהן.
  • 3:57 - 3:59
    גם באוזורים ממוזגים וגם באזורים קוטביים,
  • 3:59 - 4:02
    התנועה הפסיבית הזו יחד עם שיפועי הריכוז,
  • 4:02 - 4:04
    יכולה להתחיל זרם.
  • 4:04 - 4:06
    וזו נקודת ההתחלה
  • 4:06 - 4:07
    של המסוע העולמי
  • 4:07 - 4:09
    שנקרא החילוף התרמוהליני.
  • 4:09 - 4:11
    כך קונספט פשוט
  • 4:11 - 4:13
    הופך למנגנון שמפעיל
  • 4:13 - 4:14
    את אחת המערכות
  • 4:14 - 4:16
    הגדולות והחשובות ביותר על הפלנטה שלנו.
  • 4:16 - 4:17
    ואם תביטו מסביב,
  • 4:17 - 4:19
    אתם תראו דברים קורים בכל מקום.
  • 4:19 - 4:20
    תדליקו את האור, וזה שם.
  • 4:20 - 4:22
    שיפועי ריכוז שולטים
  • 4:22 - 4:24
    בזרימה של חשמל,
  • 4:24 - 4:26
    מאפשרים לאלקטרונים
    שמעוכים יחד במקום אחד
  • 4:26 - 4:29
    לנוע לאזור של ריכוז נמוך יותר
  • 4:29 - 4:31
    כשנתיב נפתח,
  • 4:31 - 4:33
    שאתם עושים כשאתם לוחצים על המפסק.
  • 4:33 - 4:35
    עכשיו, למעשה, יש פעולת שיפוע מתרחשת
  • 4:35 - 4:39
    בתוככם כשאתם נושמים אויר לתוך הראות
  • 4:39 - 4:41
    נותנים לחמצן המרוכז באויר
  • 4:41 - 4:43
    לנוע בפאסיביות לתוך הראות שלכם
  • 4:43 - 4:45
    ולתוך זרם הדם שלכם.
  • 4:45 - 4:47
    אנחנו יודעים שהעולם מלא
  • 4:47 - 4:49
    בבעיות פיזיקליות מורכבות,
  • 4:49 - 4:50
    אבל לפעמים הצעד הראשון
  • 4:50 - 4:53
    כלפי הבנתן יכול להיות פשוט.
  • 4:53 - 4:54
    אז כשאתם עומדים בפני הגודל
  • 4:54 - 4:55
    של זרמי האוקיינוס,
  • 4:55 - 4:58
    או צריכים להבין איך חשמל עובד,
  • 4:58 - 4:59
    זכרו לא להכנס לפאניקה.
  • 4:59 - 5:02
    הבנה יכולה להיות פשוטה כמו לחיצה על מפסק.
Title:
התנועה של האוקיינוסים: שיפוע הריכוזיות - סאשה רייט
Description:

צפו בשיעור המלא: http://ed.ted.com/lessons/the-motion-of-the-ocean-the-concentration-gradient-sasha-wright
התנועה המתמדת של האוקיינוסים שלנו מייצגת מערכת רחבה ומורכבת שכולת מניעים רבים ושונים.
סאשה רייט מסביר את הפיסיקה מאחורי אחד מאותם מניעים -- שיפוע הריכוזיות -- ומראה איך האוקיינוסים שלנו נמצאים כל הזמן במאבק עולמי למרחב.

שיעור מאת סאשה רייט, אנימציה של אנדרו פורסטר.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TED-Ed
Duration:
05:20

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.