Return to Video

אנג'לה בלצ'ר : שימוש בטבע לגידול סוללות

  • 0:00 - 0:03
    חשבתי לדבר קצת על איך הטבע יוצר חומרים.
  • 0:03 - 0:05
    הבאתי איתי קונכיית אבלוני.
  • 0:05 - 0:08
    קונכיית האבלוני היא חומר אורגני מרוכב
  • 0:08 - 0:11
    ש98 אחוז ממסתו היא סידן פחמתי
  • 0:11 - 0:13
    ושני אחוז חלבון.
  • 0:13 - 0:15
    ועדיין, הוא קשיח פי 3000
  • 0:15 - 0:17
    מהקרוב הגאולוגי שלו.
  • 0:17 - 0:20
    והרבה אנשים יכולים להשתמש במבנים כמו קונכיות אבלוני,
  • 0:20 - 0:22
    לדוגמה גיר.
  • 0:22 - 0:24
    תמיד הוקסמתי מהדרך בה הטבע מייצר חומרים,
  • 0:24 - 0:26
    ויש הרבה מסתורין
  • 0:26 - 0:28
    באיך הוא עושה כאלה עבודות מעודנות.
  • 0:28 - 0:30
    חלק מזה זה העובדה שהחומרים האלה
  • 0:30 - 0:32
    בעלי מבנה מקרוסקופי,
  • 0:32 - 0:34
    אבל הם נוצרים בקנה מידה ננומטרי.
  • 0:34 - 0:36
    הם נוצרים בקנה מידה ננומטרי,
  • 0:36 - 0:39
    והם משתמשים בחלבונים שמקודדים ברמה הגנטית
  • 0:39 - 0:42
    שמאפשרים להם לבנות את הצורות המעודנות האלה.
  • 0:42 - 0:44
    אז משהו שאני חושבת שממש מרתק
  • 0:44 - 0:47
    זה מה אם תוכלו לתת חיים
  • 0:47 - 0:49
    למבנים דוממים,
  • 0:49 - 0:51
    כמו סוללות וכמו תאים סולאריים?
  • 0:51 - 0:53
    מה אם היו להם את אותן יכולות
  • 0:53 - 0:55
    שיש לקונכיית האבלוני יש,
  • 0:55 - 0:57
    מבחינת היכולת
  • 0:57 - 0:59
    לבנות מבנים עדינים
  • 0:59 - 1:01
    בטמפרטורת החדר ולחץ אטמוספרי רגיל,
  • 1:01 - 1:03
    על ידי שימוש בחומרים לא רעילים
  • 1:03 - 1:06
    ובלי הוספה של חומרים רעילים לסביבה?
  • 1:06 - 1:09
    אז זה החזון שחשבתי עליו.
  • 1:09 - 1:11
    אז מה אם תוכלו לגדל סוללות בצלחת פטרי?
  • 1:11 - 1:14
    או, מה אם תוכלו להעביר מידע גנטי לסוללה
  • 1:14 - 1:16
    כך שהיא תוכל להשתפר
  • 1:16 - 1:18
    במשך הזמן,
  • 1:18 - 1:20
    ולעשות זאת בדרך ידידותית לסביבה?
  • 1:20 - 1:23
    וכך, בחזרה לקונכיית האבלוני,
  • 1:23 - 1:25
    מלבד מהמבנה הננומטרי שלה,
  • 1:25 - 1:27
    דבר נוסף שמרתק,
  • 1:27 - 1:29
    הוא שכשזכר ונקבה נפגשים,
  • 1:29 - 1:31
    הם מעבירים את המידע הגנטי
  • 1:31 - 1:34
    שאומר, "זו הדרך לבנות חומר מעודן.
  • 1:34 - 1:36
    ככה עושים את זה בטמפרטורת החדר ולחץ רגיל,
  • 1:36 - 1:38
    על ידי שימוש בחומרים לא רעילים."
  • 1:38 - 1:41
    אותו הדבר עם דיאטומים, שמוצגים פה, שהם מבנים זכוכיתיים.
  • 1:41 - 1:43
    כל פעם שהדיאטומים משתכפלים,
  • 1:43 - 1:45
    הם מעבירים את המידע הגנטי שאומר,
  • 1:45 - 1:47
    "כך בונים זכוכית באוקיינוס
  • 1:47 - 1:49
    שבנוי ננומטרית בצורה מושלמת.
  • 1:49 - 1:51
    וניתן לעשות את זה אותו דבר, שוב ושוב."
  • 1:51 - 1:53
    אז מה אם תוכלו לעשות אותו דבר
  • 1:53 - 1:55
    עם תאים סולאריים או סוללות?
  • 1:55 - 1:58
    אני אוהבת להגיד שהחומר הביולוגי האהוב עלי הוא בני בן הארבע.
  • 1:58 - 2:01
    אבל כל מי שהיו לו או מכיר ילדים קטנים,
  • 2:01 - 2:04
    יודע שהם אורגניזמים מאוד מורכבים.
  • 2:04 - 2:06
    אז אם תרצו לשכנע אותם
  • 2:06 - 2:08
    לעשות משהו שהם לא רוצים, זה מאוד קשה.
  • 2:08 - 2:11
    אז כשחושבים על טכנולוגיות עתידיות,
  • 2:11 - 2:13
    אנחנו חושבים על שימוש בבקטריות ווירוסים,
  • 2:13 - 2:15
    אורגניזמים פשוטים.
  • 2:15 - 2:17
    האם תוכלו לשכנע אותם לעבוד עם כלים חדשים,
  • 2:17 - 2:19
    כך שהם יוכלו לבנות מבנה
  • 2:19 - 2:21
    שייהיה לי מועיל?
  • 2:21 - 2:23
    וגם, אנחנו חושבים על טכנולוגיות עתידיות.
  • 2:23 - 2:25
    אנחנו מתחילים עם הולדת כדור הארץ.
  • 2:25 - 2:27
    בעיקרון, לקח מיליארדי שנים
  • 2:27 - 2:29
    להגיע לחיים על כדור הארץ.
  • 2:29 - 2:31
    ובמהירות רבה, הם הפכו לרב תאיים,
  • 2:31 - 2:34
    הם יכלו להשתכפל, הם יכלו להשתמש בפוטוסינטזה
  • 2:34 - 2:36
    כדרך לקבלת מקור אנרגיה.
  • 2:36 - 2:38
    אבל רק לפני 500 מיליון שנה --
  • 2:38 - 2:40
    במהלך התקופה הקמברית --
  • 2:40 - 2:43
    שאורגניזמים באוקיינוס התחילו לייצר חומרים קשים.
  • 2:43 - 2:46
    לפני כן כולם היו רכים, במבנה אוורירי.
  • 2:46 - 2:48
    וזה היה בתקופה הזאת
  • 2:48 - 2:50
    שהיתה כמות מוגדלת של סידן ברזל
  • 2:50 - 2:52
    וסיליקון בסביבה.
  • 2:52 - 2:55
    ואורגניזמים למדו איך לייצר חומרים קשים.
  • 2:55 - 2:57
    וזה מה שאני רוצה להיות מסוגלת לעשות --
  • 2:57 - 2:59
    לשכנע את הביולוגיה
  • 2:59 - 3:01
    לעבוד עם שאר הטבלה המחזורית.
  • 3:01 - 3:03
    עכשיו אם תסתכלו על הביולוגיה,
  • 3:03 - 3:05
    יש מבנים רבים כמו DNA ונוגדנים
  • 3:05 - 3:07
    וחלבונים וריבוזומים ששמעתם עליהם
  • 3:07 - 3:09
    שכבר מורכבים בקנה מידה ננומטרי.
  • 3:09 - 3:11
    אז הטבע כבר נותן לנו
  • 3:11 - 3:13
    מבנים ממש מעודנים בקנה מידה ננומטרי.
  • 3:13 - 3:15
    מה אם נוכל לרתום אותם
  • 3:15 - 3:17
    ולשכנע אותם לא להיות נוגדן
  • 3:17 - 3:19
    שעושה משהו כמו איידס?
  • 3:19 - 3:21
    אלא נוכל לשכנע אותם
  • 3:21 - 3:23
    לבנות לנו תאים סולאריים?
  • 3:23 - 3:25
    אז הנה כמה דוגמאות: אלה כמה קונכיות טבעיות.
  • 3:25 - 3:27
    הם חומרים ביולוגיים טבעיים.
  • 3:27 - 3:29
    קונכית האבלוני כאן -- ואם תשברו אותה,
  • 3:29 - 3:31
    תוכלו לראות שהמבנה שלה ננומטרי.
  • 3:31 - 3:34
    יש דיאטומים שעשויים מסיליקון דו חמצני,
  • 3:34 - 3:36
    ויש בקטריות מגנטוטקטיות
  • 3:36 - 3:39
    שיוצרות מגנטים קטנים חד קוטביים לניווט.
  • 3:39 - 3:41
    מה שמשותף לכל אלה
  • 3:41 - 3:43
    זה שהחומרים בנויים בקנה מידה ננומטרי,
  • 3:43 - 3:45
    ויש להם רצף DNA
  • 3:45 - 3:47
    שמקודד לרצף חלבונים,
  • 3:47 - 3:49
    שנותן להם את התוכנית
  • 3:49 - 3:51
    להיות מסוגלים לבנות את המבנים המופלאים האלה.
  • 3:51 - 3:53
    עכשיו, בחזרה לקונכיית האבלוני,
  • 3:53 - 3:56
    האבלוני מייצרת את הקונכיה הזאת מפני שיש לה את החלבונים האלה.
  • 3:56 - 3:58
    החלבונים האלה טעונים מאוד במטען שלילי.
  • 3:58 - 4:00
    והם יכולים לשאוב סידן מהסביבה,
  • 4:00 - 4:03
    להניח שכבה של סידן ואז פחמה, סידן ופחמה.
  • 4:03 - 4:06
    יש לו את הסידור הכימי של חומצות אמינו
  • 4:06 - 4:08
    שאומר, "ככה בונים את המבנה.
  • 4:08 - 4:10
    הנה מבנה הDNA, הנה רצף החלבונים
  • 4:10 - 4:12
    כדי לעשות את זה."
  • 4:12 - 4:15
    אז רעיון מעניין הוא, מה אם תוכלו לקחת כל חומר שתרצו,
  • 4:15 - 4:17
    או כל יסוד מהטבלה המחזורית,
  • 4:17 - 4:20
    ותמצאו את רצף הDNA המתאים שלו,
  • 4:20 - 4:22
    ואז לקודד אותו לרצף חלבונים מתאים
  • 4:22 - 4:25
    כדי לבנות מבנה, אבל לא לבנות קונכיית אבלוני --
  • 4:25 - 4:27
    לבנות משהו אחר, באמצעות הטבע,
  • 4:27 - 4:30
    שלא היתה לו הזדמנות לעבוד איתו עדיין.
  • 4:30 - 4:32
    אז הנה הטבלה המחזורית.
  • 4:32 - 4:34
    ואני ממש אוהבת את הטבלה המחזורית.
  • 4:34 - 4:37
    כל שנה לכיתת הסטודנטים החדשים בMIT,
  • 4:37 - 4:39
    אני עושה טבלה מחזורית שאומרת,
  • 4:39 - 4:42
    "ברוכים הבאים לMIT. עכשיו אתם ביסוד שלכם."
  • 4:42 - 4:45
    וכשהופכים אותה, אלה חומצות האמינו
  • 4:45 - 4:47
    עם רמות החומציות בהן יש להן מטענים שונים.
  • 4:47 - 4:50
    ואני מחלקת את אלה לאלפי אנשים.
  • 4:50 - 4:52
    ואני יודעת שכתוב MIT, ופה זה קלטק,
  • 4:52 - 4:54
    אבל יש לי כמה מיותרות אם מישהו רוצה אותן.
  • 4:54 - 4:56
    והיה לי הרבה מזל
  • 4:56 - 4:58
    שהנשיא אובמה ביקר במעבדה שלי השנה
  • 4:58 - 5:00
    בביקור שלו בMIT,
  • 5:00 - 5:02
    וממש רציתי לתת לו טבלה מחזורית.
  • 5:02 - 5:04
    אז נשארתי ערה בלילה, ודיברתי עם בעלי,
  • 5:04 - 5:07
    "איך אני יכולה לתת לנשיא אובמה טבלה מחזורית?
  • 5:07 - 5:09
    מה אם הוא יגיד, 'או, כבר יש לי אחת.'
  • 5:09 - 5:11
    או, 'כבר למדתי אותה בעל פה'?"
  • 5:11 - 5:13
    אז הוא בא וביקר במעבדה שלי
  • 5:13 - 5:15
    והסתכל מסביב -- זה היה ביקור נפלא.
  • 5:15 - 5:17
    ואחרי זה, אמרתי,
  • 5:17 - 5:19
    "אדוני, אני רוצה לתת לך את הטבלה המחזורית
  • 5:19 - 5:23
    למקרה ותהיה בבעיה ותצטרך לחשב משקל מולקולרי."
  • 5:23 - 5:25
    וחשבתי שמשקל מולקולרי נשפע הרבה פחות חנוני
  • 5:25 - 5:27
    ממסה מולרית.
  • 5:27 - 5:29
    אז הוא הסתכל עליה,
  • 5:29 - 5:31
    ואמר,
  • 5:31 - 5:33
    "תודה רבה. אני אסתכל עליה במחזוריות."
  • 5:33 - 5:35
    (צחוק)
  • 5:35 - 5:39
    (מחיאות כפיים)
  • 5:39 - 5:42
    ומאוחר יותר בהרצאה שהוא נתן על אנרגיה נקיה,
  • 5:42 - 5:44
    הוא שלף אותה החוצה ואמר,
  • 5:44 - 5:46
    "ואנשים בMIT, הם מחלקים טבלאות מחזוריות."
  • 5:46 - 5:49
    אז בעיקרון מה שלא אמרתי לכם
  • 5:49 - 5:52
    זה שבערך לפני 500 מיליון שנה, אורגניזמים התחילו ליצור חומרים,
  • 5:52 - 5:54
    אבל זה לקח להם 50 מיליון שנה להשתפר בזה.
  • 5:54 - 5:56
    זה לקח להם 50 מיליון שנה
  • 5:56 - 5:58
    ללמוד איך לשכלל את התהליך איך לייצר את קונכית האבלוני.
  • 5:58 - 6:00
    ווקשה למכור את זה לדוקטורנט.
  • 6:00 - 6:03
    "יש לי פרוייקט מעולה -- 50 מיליון שנה."
  • 6:03 - 6:05
    אז היינו צריכים לפתח שיטה
  • 6:05 - 6:07
    לנסות לעשות את זה מהר יותר.
  • 6:07 - 6:09
    אז אנחנו משתמשים בוירוס שהוא לא רעיל
  • 6:09 - 6:11
    שנקרא M13 בקטריופאג'
  • 6:11 - 6:13
    שהעבודה שלו היא להדביק בקטריה.
  • 6:13 - 6:15
    יש לו מבנה DNA פשוט
  • 6:15 - 6:17
    שאתם יכולים לקחת ולחתוך ולהדביק
  • 6:17 - 6:19
    רצפי DNA נוספים לתוכו.
  • 6:19 - 6:21
    וכשעושים זאת, זה מאפשר לוירוס
  • 6:21 - 6:24
    ליצר רצפי חלבונים אקראיים.
  • 6:24 - 6:26
    וזו ביוטכנולוגיה פשוטה למדי.
  • 6:26 - 6:28
    ובעקרון הייתם יכולים לעשות את זה מיליארד פעמים.
  • 6:28 - 6:30
    ואז היו לכם מיליארדי וירוסים שונים
  • 6:30 - 6:32
    שכולם זהים גנטית,
  • 6:32 - 6:34
    אבל הם שונים אחד מהשני לפי הקצוות שלהם,
  • 6:34 - 6:36
    ברצף אחד
  • 6:36 - 6:38
    שמקודד לחלבון אחד.
  • 6:38 - 6:40
    עכשיו אם תקחו את כל מיליארדי הוירוסים האלה,
  • 6:40 - 6:42
    ותוכלו לשים אותם בטיפת נוזל אחת,
  • 6:42 - 6:45
    תוכלו להכריח אותם לעבוד עם כל יסוד שתרצו בטבלה המחזורית.
  • 6:45 - 6:47
    ודרך תהליך של ברירה אבולוציונית,
  • 6:47 - 6:50
    תוכלו לשלוף אחד מתוך המיליארד שעושה משהו שאתם רוצים שיעשה,
  • 6:50 - 6:52
    כמו לגדל סוללה או לגדל תא סולרי.
  • 6:52 - 6:55
    אז בעיקרון, וירוסים לא יכולים לשכפל את עצמם, הם צריכים מארח.
  • 6:55 - 6:57
    ברגע שאתם מוצאים את האחד מהמיליארד,
  • 6:57 - 6:59
    אתם מדביקים בקטריה איתו,
  • 6:59 - 7:01
    ויוצרים מיליונים ומיליארדים של עותקים
  • 7:01 - 7:03
    של הרצף הספציפי הזה.
  • 7:03 - 7:05
    ואז הדבר הנוסף שנפלא בביולוגיה
  • 7:05 - 7:07
    זה שביולוגיה נותנת לנו מבנים מעודנים
  • 7:07 - 7:09
    עם קשקשי קישור יפים.
  • 7:09 - 7:11
    והוירוסים האלה הם ארוכים ודקים,
  • 7:11 - 7:13
    ואנחנו יכולים לגרום להם להביע את היכולת
  • 7:13 - 7:15
    לגדל משהו כמו מוליכים למחצה
  • 7:15 - 7:17
    או חומרים לסוללות.
  • 7:17 - 7:20
    עכשיו זו סוללה חזקה שגדלנו במעבדה.
  • 7:20 - 7:23
    הינדסנו וירוס לאסוף ננו-צינוריות מפחמן.
  • 7:23 - 7:25
    אז חלק אחד מהוירוס אוסף ננו-צינוריות מפחמן.
  • 7:25 - 7:27
    לחלק האחר של הוירוס יש רצף
  • 7:27 - 7:30
    שיכול לגדל חומרי אלקטרודה לסוללה.
  • 7:30 - 7:33
    ואז הוא מחווט את עצמו לבקר הזרם.
  • 7:33 - 7:35
    אז דרך תהליך של ברירה אבולוציונית,
  • 7:35 - 7:38
    עברנו מוירוס שיצר סוללה עלובה
  • 7:38 - 7:40
    לוירוס שמייצר סוללה טובה
  • 7:40 - 7:43
    לוירוס שמייצר סוללה שוברת שיאים עם כוח גדול
  • 7:43 - 7:46
    וכל זה נעשה בטמפרטורת החדר, בעקרון על שולחן העבודה.
  • 7:46 - 7:49
    והסוללה הזו נסעה לבית הלבן למסיבת עיתונאים.
  • 7:49 - 7:51
    הבאתי אותה לפה.
  • 7:51 - 7:54
    אתם יכולים לראות אותה במארז הזה -- היא מפעילה את הLED הזה.
  • 7:54 - 7:56
    עכשיו אם נוכל להגדיל אותה,
  • 7:56 - 7:58
    תוכלו להשתמש בה בעצם
  • 7:58 - 8:00
    להניע את הפריוס (טויוטה) שלכם.
  • 8:00 - 8:03
    שזה החלום שלי -- לנהוג במכונית מונעת וירוסים.
  • 8:04 - 8:06
    אבל זה בעיקרון --
  • 8:06 - 8:09
    אתם יכולים להוציא אחת ממיליארד.
  • 8:09 - 8:11
    אתם יכולים לעשות לה הרבה תיגבורים.
  • 8:11 - 8:13
    בעיקרון, אתם יכולים לעשות את התיגבורים במעבדה.
  • 8:13 - 8:15
    ואז אתם גורמים להם להרכיב את עצמם עצמאית
  • 8:15 - 8:17
    למבנה כמו סוללה.
  • 8:17 - 8:19
    אנחנו מסוגלים לעשות את זה גם עם מאיצים.
  • 8:19 - 8:21
    זו דוגמה
  • 8:21 - 8:23
    להפרדת מים עם פוטו-מאיץ.
  • 8:23 - 8:25
    ומה שהיינו מסוגלים לעשות
  • 8:25 - 8:28
    הוא להנדס וירוס בעיקרון לקחת מולקולות סופגות צבע
  • 8:28 - 8:30
    ולסדר אותן על פני הוירוס
  • 8:30 - 8:32
    כך שהוא יכול לשמש כאנטנה,
  • 8:32 - 8:34
    ואתם מקבלים העברת אנרגיה על פני הוירוס.
  • 8:34 - 8:36
    ואז אנחנו נותנים לו גן נוסף
  • 8:36 - 8:38
    לגדל חומר לא אורגני
  • 8:38 - 8:40
    שיכול לשמש להפרדת מים
  • 8:40 - 8:42
    לחמצן ומימן,
  • 8:42 - 8:44
    שאפשר להשתמש בו ליצור דלקים נקיים.
  • 8:44 - 8:46
    והבאתי איתו דוגמה היום.
  • 8:46 - 8:48
    הסטודנטים שלי הבטיחו לי שזה יעבוד.
  • 8:48 - 8:50
    אלו ננוחוטים מורכבים מוירוסים.
  • 8:50 - 8:53
    כשמאירים אור עליהם, אתם יכולים לראות אותם מבעבעים.
  • 8:53 - 8:56
    במקרה הזה, אתם רואים בועות חמצן יוצאות החוצה.
  • 8:57 - 9:00
    ובעיקרון על ידי שליטה בגנים,
  • 9:00 - 9:03
    אתם יכולים לשלוט במגוון חומרים כדי לשפר את ביצועי המכשיר.
  • 9:03 - 9:05
    הדוגמה האחרונה היא תאים סולאריים.
  • 9:05 - 9:07
    אתם יכולים לעשות את זה גם עם תאים סולאריים.
  • 9:07 - 9:09
    הצלחנו להנדס וירוסים
  • 9:09 - 9:11
    להרים ננו-צינוריות פחמן
  • 9:11 - 9:15
    ואז לגדל תחמוצת טיטניום מסביבן --
  • 9:15 - 9:19
    ולהשתמש בזה כדי להעביר אלקטרונים דרך המכשיר.
  • 9:19 - 9:21
    ומה שמצאנו הוא, שדרך הנדסה גנטית,
  • 9:21 - 9:23
    אנחנו בעצם יכולים להגביר
  • 9:23 - 9:26
    את הנצילות של התאים הסולאריים האלה
  • 9:26 - 9:28
    למספרים שוברי שיאים
  • 9:28 - 9:31
    לסוג זה של מערכות סינטוז-דיו.
  • 9:31 - 9:33
    והבאתי גם אחד מאלה
  • 9:33 - 9:36
    שאתם יכולים לשחק איתו בחוץ אחר כך.
  • 9:36 - 9:38
    אז זה תא סולארי מבוסס וירוסים.
  • 9:38 - 9:40
    דרך אבולוציה וברירה,
  • 9:40 - 9:43
    הבאנו את התא הסולארי מנצילות של שמונה אחוזים
  • 9:43 - 9:46
    לנצילות של 11 אחוזים.
  • 9:46 - 9:48
    אז אני מקווה ששכנעתי אתכם
  • 9:48 - 9:51
    שיש הרבה דברים מעניינים וגדולים ללמוד
  • 9:51 - 9:53
    על איך הטבע יוצר חומרים --
  • 9:53 - 9:55
    ולקחת את זה לשלב הבא
  • 9:55 - 9:57
    כדי לראות אם אפשר להכריח,
  • 9:57 - 9:59
    או לנצל את הצורה בה הטבע יוצר חומרים,
  • 9:59 - 10:02
    כדי ליצור דברים שהטבע עדיין לא חלם עליהם.
  • 10:02 - 10:04
    תודה רבה.
Title:
אנג'לה בלצ'ר : שימוש בטבע לגידול סוללות
Speaker:
Angela Belcher
Description:

עם השראה מקונכיית האבלוני, אנג'לה בלצ'ר מתכנתת וירוסים כדי ליצור מיבנים ננומטריים אלגנטים לשימוש האדם. על-ידי בחירת גנים יעילים דרך אבולוציה מכוונת, היא מייצרת וירוסים שיכולים לבנות סוללות חזקות חדשות, דלקים מימניים נקיים ותאים סולריים שוברי שיאים. ב TEDxCaltech, היא מראה לנו איך זה נעשה.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
10:05
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for Using nature to grow batteries
Ido Dekkers added a translation

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions