Return to Video

למה המשפחה שלי התחילה את אתגר דלי הקרח למען ALS. השאר זה הסטוריה

  • 0:01 - 0:02
    ובכן, אחר צהריים נעים
  • 0:02 - 0:04
    כמה מכם
  • 0:04 - 0:07
    השתתפו באתגר הקרח להעלאת המודעות לALS?
  • 0:07 - 0:09
    (מחיאות כפיים)
  • 0:09 - 0:11
    ווהוו!!
  • 0:11 - 0:14
    ובכן, אני חייבת לומר לכם, מכל הלב,
  • 0:14 - 0:17
    תודה רבה לכם.
  • 0:17 - 0:19
    האם אתם יודעים שעד היום אגודת הALS
  • 0:19 - 0:25
    גייסה 125 מיליון דולר?
  • 0:25 - 0:28
    ווהווו! (מחיאות כפיים)
  • 0:31 - 0:35
    זה מחזיר אותי לקיץ של 2011.
  • 0:35 - 0:37
    המשפחה שלי, כל הילדים שלי גדלו.
  • 0:37 - 0:38
    באופן רשמי היה לנו קן ריק
  • 0:38 - 0:41
    והחלטנו, בואו נצא לחופשה משפחתית.
  • 0:41 - 0:43
    ג'ן, בתי, וחתני
  • 0:43 - 0:45
    באו מניו יורק.
  • 0:45 - 0:46
    הצעיר שלי, אנדרו,
  • 0:46 - 0:49
    הוא בא מביתו בצ'ארלסטאון
  • 0:49 - 0:51
    והוא עבד בבוסטון,
  • 0:51 - 0:52
    והבן שלי פיט,
  • 0:52 - 0:55
    ששיחק בקולג' בוסטון בייסבול,
  • 0:55 - 0:58
    הוא שיחק בייסבול מקצועי באירופה,
  • 0:58 - 1:03
    ועכשיו הגיע הביתה ועסק
    במכירת ביטוח קבוצתי, הוא גם הצטרף אלינו.
  • 1:03 - 1:04
    ולילה אחד, מצאתי את עצמי
  • 1:04 - 1:06
    שותה בירה עם פיט,
  • 1:06 - 1:08
    ופיט הסתכל עליי ופשוט אמר,
  • 1:08 - 1:10
    "את יודעת, אמא, אני לא יודע,
  • 1:10 - 1:14
    מכירה של ביטוח קבוצתי
    זה פשוט לא התשוקה שלי."
  • 1:14 - 1:20
    הוא אמר, "אני פשוט לא מרגיש
    שאני ממצה את הפוטנציאל שלי.
  • 1:20 - 1:23
    אני לא מרגיש שזה הייעוד שלי בחיים."
  • 1:23 - 1:27
    והוא אמר, "את יודעת, דרך אגב, אמא,
  • 1:27 - 1:30
    אני צריך לעזוב מוקדם את החופשה
  • 1:30 - 1:34
    כי הקבוצה העירונית
    שאני משחק בה הגיעה לגמר,
  • 1:34 - 1:39
    ואני חייב לחזור לבוסטון כי אני
    לא יכול לאכזב את הקבוצה שלי.
  • 1:39 - 1:42
    אני פשוט לא מלא תשוקה לעבודה שלי
  • 1:42 - 1:44
    כמו שאני מלא תשוקה לבייסבול."
  • 1:44 - 1:47
    אז פיט נסע, ועזב את החופשה המשפחתית-
  • 1:47 - 1:49
    שבר את הלב של אמא --
  • 1:49 - 1:53
    ונסע, ואנחנו באנו אחריו ארבעה ימים אחר כך
  • 1:53 - 1:56
    כדי לראות את הגמר.
  • 1:56 - 1:59
    אנחנו במשחק, פיט על המגרש,
  • 1:59 - 2:01
    וכדור מהיר מגיע
  • 2:01 - 2:03
    ופוגע בו ביד.
  • 2:03 - 2:06
    הו, פיט.
  • 2:06 - 2:08
    היד שלו לחלוטין יצאה משימוש, ככה.
  • 2:08 - 2:10
    אז במהלך ששת החודשים הבאים,
  • 2:10 - 2:12
    פיט חזר לביתו בסאות'י,
  • 2:12 - 2:15
    המשיך לעבוד בעבודה חסרת הייעוד שלו,
  • 2:15 - 2:17
    והלך לרופאים
  • 2:17 - 2:19
    להבין מה לא בסדר עם היד שלו
  • 2:19 - 2:21
    שלעולם לא השתקמה.
  • 2:21 - 2:23
    שישה חודשים מאוחר יותר, במרץ,
  • 2:23 - 2:24
    הוא התקשר לבעלי ואליי, ואמר,
  • 2:24 - 2:26
    "הו, אמא ואבא, מצאתי רופא
  • 2:26 - 2:29
    שאבחן את היד.
  • 2:29 - 2:33
    אתם רוצים לבוא איתי לתור לרופא?"
  • 2:33 - 2:35
    אמרתי, "בטח, נבוא."
  • 2:35 - 2:38
    באותו בוקר, פיט, ג'ון ואני
  • 2:38 - 2:40
    קמנו, התלבשנו, נכנסנו למכוניות-
  • 2:40 - 2:42
    שלוש מכוניות שונות
  • 2:42 - 2:43
    בגלל שהתכוונו ללכת לעבודה
  • 2:43 - 2:47
    אחרי התור לרופא כדי לברר מה קרה עם היד.
  • 2:47 - 2:49
    נכנסו למשרד הנוירולוג, התישבנו,
  • 2:49 - 2:51
    ארבעה רופאים נכנסו,
  • 2:51 - 2:53
    והנוירולוג הראשי מתיישב.
  • 2:53 - 2:56
    והוא אומר, "ובכן, פיט, בחנו את כל הבדיקות,
  • 2:56 - 2:59
    ואני חייב לומר לך, לא נקעת את היד,
  • 2:59 - 3:02
    לא שברת את היד,
  • 3:02 - 3:04
    זה לא נזק עיצבי ביד,
  • 3:04 - 3:06
    זה לא זיהום,
  • 3:06 - 3:09
    זה לא מחלת הליים."
  • 3:09 - 3:13
    והמשיך לו דיון השלילה הזה,
  • 3:13 - 3:15
    ואני חשבתי לעצמי,
  • 3:15 - 3:18
    לאן הוא מתקדם עם זה?
  • 3:18 - 3:20
    ואז הוא הניח את ידיו על הברכיים,
  • 3:20 - 3:23
    הסתכל ישר על בני בן ה-27, ואמר,
  • 3:23 - 3:27
    אני לא יודע איך לומר את זה לבן 27:
  • 3:27 - 3:30
    פיט, יש לך ALS."
  • 3:30 - 3:33
    ALS?
  • 3:33 - 3:37
    היה לי חבר שלאביו בן ה-80 היה ALS.
  • 3:37 - 3:39
    הסתכלתי על בעלי, הוא הסתכל עליי,
  • 3:39 - 3:42
    ואז הסתכלנו על הרופא ושאלנו "ALS?
  • 3:42 - 3:44
    אוקיי, מה הטיפול? קדימה.
  • 3:44 - 3:48
    מה אנחנו עושים? קדימה."
  • 3:48 - 3:50
    והוא הסתכל עליי ואמר, מר וגברת פרטס,
  • 3:50 - 3:52
    אני מצטערת לומר לכם את זה,
  • 3:52 - 3:57
    אבל אין טיפול ואין תרופה."
  • 3:57 - 4:00
    היינו האשמים הכי גדולים
  • 4:00 - 4:02
    לא הבנו אפילו
  • 4:02 - 4:04
    שעברו 75 שנה מאז לו גריג
  • 4:04 - 4:10
    וכלום לא התקדם במאבק בALS.
  • 4:10 - 4:13
    אז כולנו הלכנו הביתה, וג'ן ודן
  • 4:13 - 4:15
    טסו הביתה מוול סטריט,
  • 4:15 - 4:18
    אנדרו חזר הביתה מצ'ארלסטאון,
  • 4:18 - 4:20
    ופיט חזר ל DC כדי לאסוף
  • 4:20 - 4:23
    את מי שהיתה חברתו ג'ולי ולהביא אותה הביתה,
  • 4:23 - 4:25
    ושש שעות מאוחר יותר אחרי דיאגנוזה,
  • 4:25 - 4:28
    ישבנו ואכלנו ארוחת ערב משפחתית,
  • 4:28 - 4:30
    והיתה לנו שיחה קטנה.
  • 4:30 - 4:33
    אני אפילו לא זוכרת
    שבישלתי ארוחה באותו ערב.
  • 4:33 - 4:40
    אבל אז המוביל שלנו פיט, קבע את החזון,
  • 4:40 - 4:43
    ודיבר איתנו ממש כאילו היינו
    הקבוצה החדשה שלו.
  • 4:43 - 4:46
    הוא אמר, "לא תהיה התבוססות אנשים."
  • 4:46 - 4:49
    הוא המשיך, "אנחנו לא מביטים אחורה,
  • 4:49 - 4:51
    אנחנו מביטים קדימה.
  • 4:51 - 4:57
    איזו הזדמנות מדהימה יש לנו לשנות את העולם.
  • 4:57 - 4:59
    אני עומד לשנות את פני
  • 4:59 - 5:02
    המצב הבלתי מתקבל של ALS.
  • 5:02 - 5:04
    אנחנו נזיז את המחט,
  • 5:04 - 5:08
    ואני אעמוד מול פילנטרופים כמו ביל גייטס."
  • 5:08 - 5:12
    וזה היה זה. ניתנה לנו ההוראה.
  • 5:12 - 5:14
    אז בימים ובחודשים שעקבו,
  • 5:14 - 5:17
    בתוך שבוע, אחינו ואחיותינו
  • 5:17 - 5:20
    והמשפחה שלנו באה איתנו,
  • 5:20 - 5:22
    והם כבר יצרו רכבת משא משפחתית.
  • 5:22 - 5:25
    דוד דייב, הוא היה מנהל האתר;
  • 5:25 - 5:27
    דוד ארטי, הוא היה החשב;
  • 5:27 - 5:30
    דודה דנה, היה היתה המעצבת הגרפית;
  • 5:30 - 5:33
    ובני הצעיר, אנדרו,
  • 5:33 - 5:36
    עזב את העבודה,
    השאיר את הדירה שלו בצ'ארלסטאון
  • 5:36 - 5:40
    ואמר, "אני הולך לטפל בפיט
    ולהיות המטפל שלו."
  • 5:40 - 5:43
    אז כל האנשים האלה,
    חברים לכיתה, חברים לצוות,
  • 5:43 - 5:45
    חברים לעבודה שפיט נתן להם השראה
  • 5:45 - 5:48
    כל משך חייו,
  • 5:48 - 5:52
    המעגלים של פיט כולם
    התחילו להחתך אחד עם השני,
  • 5:52 - 5:56
    ויצרו את צוות רכבת משא.
  • 5:56 - 5:58
    שישה חודשים אחרי האבחנה,
  • 5:58 - 6:03
    ניתן לפיט פרס בועידת מחקר להעברת הרעיון.
  • 6:03 - 6:06
    הוא קם ונתן נאום מאוד רהוט,
  • 6:06 - 6:09
    ובסוף הנאום, היה פאנל,
  • 6:09 - 6:11
    ובפאנל היו מנהלי חברות תרופות
  • 6:11 - 6:14
    וביו כימאים וקליניקאים
  • 6:14 - 6:16
    ואני יושבת שם ואני מקשיבה להם
  • 6:16 - 6:19
    ורוב התוכן עבר לי ישר מעל הראש.
  • 6:19 - 6:22
    אני נמנעתי מכל שיעור מדעים שיכולתי.
  • 6:22 - 6:25
    אבל צפיתי באנשים האלה, והקשבתי להם,
  • 6:25 - 6:27
    והם אמרו, "אני, אני עושה את זה,
    אני עושה את זה,"
  • 6:27 - 6:31
    והיה חוסר הכרה ברורה בינהם.
  • 6:31 - 6:35
    אז בסוף השיחה, הפאנל,
  • 6:35 - 6:36
    היו להם שאלות ותשובות,
  • 6:36 - 6:39
    ובום, היד שלי עלתה,
  • 6:39 - 6:40
    ואני מקבלת את המיקרופון,
  • 6:40 - 6:42
    ואני מביט בהם ואומר, "תודה לכם.
  • 6:42 - 6:44
    תודה רבה לכם שאתם עובדים על ALS.
  • 6:44 - 6:46
    זה מאוד משמעותי בשבילנו."
  • 6:46 - 6:48
    אמרתי, "אבל אני חייבת להגיד לכם
  • 6:48 - 6:50
    שאני צופה בשפת הגוף שלכם
  • 6:50 - 6:52
    ואני מקשיבה למה שאתם אומרים.
  • 6:52 - 6:57
    זה פשוט לא נראה כאילו
    יש לכם שיתוף פעולה שמתרחש פה.
  • 6:57 - 7:00
    ולא רק זה, איפה הטבלה
  • 7:00 - 7:05
    עם פריטי העבודה והמעקב והאחריות?
  • 7:05 - 7:09
    מה אתם עומדים לעשות אחרי
    שתעזבו את החדר?"
  • 7:09 - 7:12
    ואז פניתי
  • 7:12 - 7:19
    והיו בערך 200 זוגות עיינים פשוט בוהות בי.
  • 7:19 - 7:22
    וזו היתה הנקודה שבה הבנתי
  • 7:22 - 7:27
    שדיברתי על הפיל בחדר.
  • 7:27 - 7:30
    לכן המשימה שלי התחילה.
  • 7:30 - 7:33
    אז במשך השנתיים הבאות,
  • 7:33 - 7:36
    פיט -- היו לנו תקופות טובות וגרועות.
  • 7:36 - 7:38
    פיט קיבל תרופת שימוש רחום.
  • 7:38 - 7:41
    זו היתה תקווה בבקבוק לכל קהילת ה ALS.
  • 7:41 - 7:43
    זה היה ניסוי בשלב שלישי.
  • 7:43 - 7:48
    אז שישה חודשים מאוחר יותר,
    המידע חוזר: אין יעילות.
  • 7:48 - 7:50
    היינו אמורים לעבור טיפול מעבר לים.
  • 7:50 - 7:53
    והשטיח נמשך מתחת לרגלינו.
  • 7:53 - 7:54
    אז בשנתיים הבאות,
  • 7:54 - 7:59
    פשוט צפינו בבן שלי נלקח ממני,
  • 7:59 - 8:02
    מעט כל יום.
  • 8:02 - 8:05
    לפני שנתיים וחצי,
  • 8:05 - 8:08
    פיט עשה הקפות מלאות במגרש הבייסבול.
  • 8:08 - 8:12
    היום, פיט משותק לגמרי.
  • 8:12 - 8:14
    הוא לא יכול להחזיק את הראש יותר.
  • 8:14 - 8:17
    הוא מוגבל לכיסא גלגלים ממונע.
  • 8:17 - 8:19
    הוא לא יכול לבלוע יותר או לאכול.
  • 8:19 - 8:21
    יש לו צינורית הזנה.
  • 8:21 - 8:24
    הוא לא יכול לדבר.
  • 8:25 - 8:29
    הוא מדבר עם טכנולוגית מעקב עיניים
  • 8:29 - 8:31
    ומכשיר מייצר דיבור,
  • 8:31 - 8:32
    ואנחנו צופים בריאות שלו,
  • 8:32 - 8:35
    מפני שהסרעפת שלו לבסוף תפסיק לעבוד
  • 8:35 - 8:40
    ואז תעשה ההחלטה
    אם לחבר אותו למכונת החיאה או לא.
  • 8:40 - 8:50
    ALS שוללת מהאנשים את כל החלקים
    הפיזיים שלהם, אבל המוח שלהם נשאר פעיל.
  • 8:50 - 8:54
    אז ה4 ביולי, 2014,
  • 8:54 - 8:59
    מגיעה שנת ה 75 לנאום
    מלא ההשראה של לו גריג,
  • 8:59 - 9:04
    ופיט התבקש על ידי MLB.com
    לכתוב מאמר בבליצ'ר ריפורט.
  • 9:04 - 9:11
    וזה היה מאוד משמעותי, מפני שהוא כתב אותו
    בשימוש בטכנולוגית מעקב העיניים.
  • 9:11 - 9:18
    עשרים ימים מאוחר יותר, הקרח החל ליפול.
  • 9:18 - 9:22
    ב 27 ביולי, שותפו לחדר של פיט בניו יורק,
  • 9:22 - 9:25
    שלבש חולצת קווין לניצחון,
  • 9:25 - 9:29
    שמתיחסת לפאט קווין,
    חולה ALS ידוע אחר בניו יורק,
  • 9:29 - 9:31
    ו B.C. שורטס
  • 9:31 - 9:35
    אמר, "אני לוקח עלי את אתגר הקרח של ALS,"
  • 9:35 - 9:38
    הרים את הדלי, שם אותו מעל ראשו.
  • 9:38 - 9:42
    "מאתגר..." והעביר את זה לבוסטון.
  • 9:42 - 9:46
    וזה היה 27 ביולי.
  • 9:46 - 9:48
    במשך הימים הבאים, פיד החדשות שלנו
  • 9:48 - 9:51
    היה מלא משפחה וחברים,
  • 9:51 - 9:53
    אם לא חזרתם, הדבר הנחמד בפייסבוק
  • 9:53 - 9:56
    הוא שיש לכם את התאריכים,
    אתם יכולים לחזור אחורה.
  • 9:56 - 10:00
    אתם חייבים לראות
    את הבלאדי מרי האנושי של דוד ארטי.
  • 10:00 - 10:03
    אני אומרת לכם, זה אחד הטובים,
  • 10:03 - 10:06
    וזה היה כנראה ביום השני.
  • 10:06 - 10:10
    בערך ביום הרביעי, דוד דייב, הוובמאסטר,
  • 10:10 - 10:12
    הוא לא בפייסבוק,
  • 10:12 - 10:14
    ואני מקבלת טקסט ממנו, והוא אמר, "ננסי,
  • 10:14 - 10:17
    מה לעזאזל קורה?"
  • 10:17 - 10:21
    דוד דייב מקבל הודעה כל פעם
    שנכנסים לאתר של פיט,
  • 10:21 - 10:24
    והטלפון הזה התפוצץ.
  • 10:24 - 10:26
    אז כולנו ישבנו והבנו,
  • 10:26 - 10:30
    נכנס כסף -- כמה מדהים.
  • 10:30 - 10:32
    אז ידענו שהמודעות תוביל למימון,
  • 10:32 - 10:35
    פשוט לא ידענו שזה יקח רק כמה ימים.
  • 10:35 - 10:40
    אז אנחנו נפגשים, שמים את טופס
    הארגון ללא מטרות רווח הכי טוב שלנו באתר,
  • 10:40 - 10:43
    והנה התחלנו.
  • 10:43 - 10:46
    אז בשבוע הראשון, בוסטון מדיה.
  • 10:46 - 10:48
    שבוע שני, מדיה ארצית.
  • 10:48 - 10:51
    זה היה במהלך השבוע השני שהשכן שלנו
  • 10:51 - 10:53
    פתח את הדלת שלנו וזרק פיצה
  • 10:53 - 10:55
    על רצפת המטבח, ואמר,
  • 10:55 - 10:58
    "אני חושב שהאנשים פה אולי צריכים אוכל."
  • 10:58 - 11:01
    (צחוק)
  • 11:01 - 11:05
    שבוע שלישי, ידוענים -- בידור הערב,
  • 11:05 - 11:07
    אקסס הוליווד.
  • 11:07 - 11:13
    שבוע רביעי, גלובלי -- BBC, הרדיו האירי.
  • 11:13 - 11:16
    האם מישהו ראה "אבוד בתרגום"?
  • 11:16 - 11:18
    בעלי עשה טלויזיה ביפן.
  • 11:18 - 11:20
    זה היה מעניין.
  • 11:20 - 11:22
    (צחוק)
  • 11:22 - 11:27
    והסרטונים האלו, הפופולריים.
  • 11:27 - 11:32
    סרטון הקרחון של פול ביסונט. מדהים.
  • 11:32 - 11:35
    מה עם נזירות הגאולה בדבלין?
  • 11:35 - 11:36
    מי ראה את זה?
  • 11:36 - 11:39
    זה לגמרי פנטסטי.
  • 11:39 - 11:41
    J.T., ג'סטין טימברלייק.
  • 11:41 - 11:45
    אז ידענו, זה היה סלבריטי בדרגה הכי גבוהה.
  • 11:45 - 11:48
    חזרתי לטקסטים שלי , אני רואה
  • 11:48 - 11:53
    "JT! JT!" אחותי סימסה לי.
  • 11:53 - 11:56
    אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה.
  • 11:56 - 11:58
    מדהים.
  • 11:58 - 12:00
    וחולי ה ALS,
  • 12:00 - 12:03
    אתם יודעים מה האהובים עליהם,
    ועל משפחותיהם?
  • 12:03 - 12:05
    כולם.
  • 12:05 - 12:10
    מפני שהמחלה הלא מובנת
    הלא ממומנת וה"נדירה" הזו,
  • 12:10 - 12:16
    הם פשוט ישבו וצפו באנשים
    אומרים שוב ושוב: "ALS, ALS,"
  • 12:16 - 12:20
    וזה היה בלתי יאמן.
  • 12:20 - 12:22
    ואומרי הלא האלה,
  • 12:22 - 12:24
    בואו נדבר על כמה סטטיסטיקות, בסדר?
  • 12:24 - 12:27
    אוקיי, אז איגוד ה ALS,
  • 12:27 - 12:31
    הם חושבים שעד סוף השנה,
    זה יהיה 160 מליון דולר.
  • 12:31 - 12:34
    ALS TDI בקיימברידג',
  • 12:34 - 12:36
    הם גייסו שלושה מיליון דולר.
  • 12:36 - 12:37
    ובכן, נחשו מה?
  • 12:37 - 12:40
    היה להם ניסוי קליני לתרופה שפיתחנו.
  • 12:40 - 12:44
    היא היתה על מסלול של שלוש שנים של מימון.
  • 12:44 - 12:45
    חודשיים.
  • 12:45 - 12:47
    היא יוצאת בעוד חודשיים.
  • 12:47 - 12:51
    (מחיאות כפיים)
  • 12:54 - 12:59
    ויוטיוב דיווחו
  • 12:59 - 13:06
    שיותר מ 150 מדינות העלו
    סרטוני אתגר דלי קרח ל ALS.
  • 13:06 - 13:12
    ופייסבוק, 2.5 מליון סרטונים,
  • 13:12 - 13:16
    והיתה לי הרפתקה מדהימה
  • 13:16 - 13:18
    כשביקרתי בקמפוס פייסבוק בשבוע שעבר,
  • 13:18 - 13:21
    ואמרתי להם,
    "אני יודעת איך זה היה בבית שלי.
  • 13:21 - 13:24
    אני לא יכולה לדמיין איך היה פה."
  • 13:24 - 13:28
    וכל מה שהיא אמרה היה "עוצר-נשימה."
  • 13:28 - 13:33
    והסרטון האהוב על משפחתי?
  • 13:33 - 13:37
    ביל גייטס.
  • 13:37 - 13:40
    מפני שבלילה בו פיט אובחן,
  • 13:40 - 13:47
    הוא אמר לנו שהוא יגרום ל ALS
    להגיע לפילנטרופים כמו ביל גייטס,
  • 13:47 - 13:49
    והוא עשה את זה.
  • 13:49 - 13:51
    מטרה מספר אחת, בוצעה.
  • 13:51 - 13:53
    עכשיו לטיפול ולמרפא.
  • 13:53 - 13:59
    (מחיאות כפיים)
  • 14:03 - 14:06
    אז בסדר, אחרי כל הקרח הזה,
  • 14:06 - 14:08
    אנחנו יודעים שזה היה הרבה יותר
  • 14:08 - 14:11
    מרק לשפוך דליי מי קרח על הראש,
  • 14:11 - 14:12
    ובאמת הייתי רוצה להשאיר אתכם
  • 14:12 - 14:15
    עם מספר דברים שהייתי רוצה שתזכרו.
  • 14:15 - 14:17
    הדבר הראשון הוא,
  • 14:17 - 14:19
    כל בוקר כשאתם מתעוררים,
  • 14:19 - 14:22
    אתם יכולים לבחור לחיות את היום בחיוביות.
  • 14:24 - 14:27
    האם מישהו מכם היה מאשים אותי
  • 14:27 - 14:29
    אם פשוט הייתי בתנוחה עוברית
  • 14:29 - 14:32
    ומושכת את השמיכה מעל ראשי כל יום?
  • 14:32 - 14:34
    לא, לא חשבתי שמישהו היה מאשים אותי,
  • 14:34 - 14:37
    אבל פיט נתן לנו השראה להתעורר
  • 14:37 - 14:40
    כל בוקר ולהיות חיוביים ופרואקטיבים.
  • 14:40 - 14:43
    למעשה הייתי צריכה לעזוב את קבוצות התמיכה
  • 14:43 - 14:46
    מפני שכולם אמרו שם
  • 14:46 - 14:48
    שריסוס הדשא שלהם בכימיקלים,
  • 14:48 - 14:49
    זה מה שגרם ל ALS,
  • 14:49 - 14:51
    ואני הייתי כאילו, "אני לא חושבת."
  • 14:51 - 14:55
    אבל הייתי חייבת להתרחק מהשליליות.
  • 14:55 - 14:58
    הדבר השני שרציתי להשאיר לכם
  • 14:58 - 15:01
    זה שהאדם במרכז האתגר
  • 15:01 - 15:04
    צריך להיות מוכן להיות בעל כוח נפשי
  • 15:04 - 15:08
    לשים את עצמם שם.
  • 15:08 - 15:10
    פיט עדיין הולך למשחקי בייסבול
  • 15:10 - 15:13
    והוא עדיין יושב
    עם חברי הקבוצה שלו במחפורת,
  • 15:13 - 15:16
    והוא תולה את שקית ההזנה שלו
  • 15:16 - 15:18
    ממש על הכלובים.
  • 15:18 - 15:19
    אתם תראו את הילדים, הם שם תולים אותו.
  • 15:19 - 15:21
    "פיט, זה בסדר?" "כן"
  • 15:21 - 15:24
    ואז הם שמים אותו ישר בתוך הבטן שלו.
  • 15:24 - 15:28
    מפני שהוא רוצה שהם יראו מה המציאות של זה,
  • 15:28 - 15:31
    ואיך הוא לעולם לא יוותר.
  • 15:31 - 15:33
    והדבר השלישי שאני רוצה להשאיר לכם:
  • 15:33 - 15:37
    אם אי פעם תתקלו במצב
  • 15:37 - 15:40
    שאתם רואים ככל כך לא מתקבל על הדעת,
  • 15:40 - 15:44
    אני רוצה שתחפרו עמוק בתוככם
  • 15:44 - 15:46
    ותמצאו את האמא דובה הכי טובה שלכם
  • 15:46 - 15:49
    ותלכו אחריה.
  • 15:49 - 15:54
    (מחיאות כפיים)
  • 16:23 - 16:25
    תודה לכם.
  • 16:25 - 16:29
    (מחיאות כפיים)
  • 16:29 - 16:30
    אני יודעת שאני עוברת את הזמן,
  • 16:30 - 16:32
    אבל אני חייבת להשאיר אתכם עם זה:
  • 16:32 - 16:35
    המתנות שבני נתן לי.
  • 16:35 - 16:38
    היו לי 29 שנים
  • 16:38 - 16:42
    של הכבוד להיות האם
  • 16:42 - 16:44
    של פיט פרייטס.
  • 16:44 - 16:49
    פיט פרייטס היה מלא השראה
    והוביל את כל חייו,
  • 16:49 - 16:51
    הוא פיזר טוב לב,
  • 16:51 - 16:55
    וכל טוב הלב הזה חזר אליו.
  • 16:55 - 17:01
    הוא הולך על פני כדור הארץ
    עכשיו ויודע למה הוא פה.
  • 17:01 - 17:04
    איזו מתנה.
  • 17:04 - 17:07
    הדבר השני שבני נתן לי
  • 17:07 - 17:10
    הוא המטרה בחיים.
  • 17:10 - 17:12
    עכשיו אני יודעת למה אני פה.
  • 17:12 - 17:15
    אני עומדת להציל את הבן שלי,
  • 17:15 - 17:18
    ואם זה לא יקרה בזמן בשבילו,
  • 17:18 - 17:20
    אני אעבוד כך שאימהות אחרות
  • 17:20 - 17:24
    לא יצטרכו לעבור את מה שאני עוברת.
  • 17:24 - 17:27
    והמתנה השלישית והאחרונה
  • 17:27 - 17:30
    שבני נתן לי,
  • 17:30 - 17:32
    כסימן קריאה
  • 17:32 - 17:33
    לחודש הקסום
  • 17:33 - 17:37
    של אוגוסט 2014:
  • 17:37 - 17:43
    החברה אותה הוא הלך להביא
    בליל האבחנה היא עכשיו אישתו,
  • 17:43 - 17:52
    ופיט וג'ולי נתנו לי את נכדתי,
    לוסי פיצג'רלד פרייטס.
  • 17:52 - 17:57
    לוסי פיצג'רלד פרייטס הגיעה שבועיים מוקדם
  • 17:57 - 17:59
    כסימן קריאה
  • 17:59 - 18:03
    ב 31 באוגוסט, 2014.
  • 18:03 - 18:05
    וכך --
  • 18:05 - 18:14
    (מחיאות כפיים) --
  • 18:14 - 18:18
    אז תנו לי להשאיר אתכם
    עם מלות השראה של פיט
  • 18:18 - 18:25
    שהוא היה משתמש עם חבריו לכיתה,
    עובדים וחברי קבוצה.
  • 18:25 - 18:28
    היו מלאי תשוקה.
  • 18:28 - 18:31
    היו אמיתיים.
  • 18:31 - 18:34
    עבדו קשה.
  • 18:34 - 18:38
    ואל תשכחו להיות גדולים.
  • 18:38 - 18:40
    תודה לכם. (מחיאות כפיים)
Title:
למה המשפחה שלי התחילה את אתגר דלי הקרח למען ALS. השאר זה הסטוריה
Speaker:
ננסי פרייטס
Description:

כשפיט פרייטס בן ה 27 נפגע בפרק ידו במשחק בייסבול, הוא קיבל אבחנה לא צפויה: זה לא היתה עצם שבורה, זה היה ALS. שידועה יותר כמחלת לו גריג, ALS גורמת לשיתוק ומוות -- אין תרופה. ועדיין, פיט ראה הזדמנות להגביר את המודעות למחלה. בהרצאה האמיצה שלו, אימו ננסי פרייטס מספרת את הסיפור של איך המשפחה פתחה את אתגר דלי הקרח ונהנתה לראות את כולם מג'סטין טימברלייק לביל גייטס, אם אתם מקבלים את האתגר, אנא קחו את הצעד הבא: שתפו את ההרצאה הזו כמו ששיתפתם את סרטון האתגר שלכם.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
18:53

Hebrew subtitles

Revisions