באבה שיוו: לפעמים טוב לוותר על מושב הנהג
-
0:01 - 0:04ברצוני להתחיל בנימה
קודרת מעט. -
0:04 - 0:07שנת 2007, לפני חמש שנים,
-
0:07 - 0:10אובחן אצל אשתי סרטן השד,
-
0:10 - 0:14שלב 2ב'.
-
0:14 - 0:16ובמבט לאחור,
-
0:16 - 0:17החלק המציק ביותר
של אותה התנסות -
0:17 - 0:19היה לא רק הביקורים
בבית החולים-- -
0:19 - 0:22שהיו מאד מכאיבים עבור אשתי,
ומובן שכך. -
0:22 - 0:24ואפילו לא ההלם הראשוני
של הידיעה -
0:24 - 0:26שיש לה סרטן השד,
והיא רק בת 39, -
0:26 - 0:30בלי שום היסטוריה
של סרטן במשפחתה. -
0:30 - 0:33החלק הכי מחריד ומייסר
-
0:33 - 0:36בכל ההתנסות ההיא
היה זה שקיבלנו -
0:36 - 0:38החלטות על גבי החלטות
-
0:38 - 0:40בשאלות שהוטחו בנו.
-
0:40 - 0:43האם לבצע כריתת-שד?
האם לבצע כריתת-גידול? -
0:43 - 0:45האם לנקוט בטיפול
תוקפני יותר? -
0:45 - 0:47לאור העובדה שזה היה
שלב 2ב' -
0:47 - 0:49עם כל תופעות הלוואי שלו?
-
0:49 - 0:52או אולי לנקוט בטיפול
תוקפני פחות? -
0:52 - 0:54והופעל עלינו לחץ להחליט
-
0:54 - 0:56מצד הרופאים.
-
0:56 - 0:58אולי תשאלו,
-
0:58 - 0:59מדוע הרופאים עשו זאת?
-
0:59 - 1:01תשובה פשטנית תהיה,
-
1:01 - 1:05שהרופאים עושים זאת
כדי להגן על עצמם מבחינה חוקית. -
1:05 - 1:07לדעתי זה פשטני מדי.
-
1:07 - 1:09מדובר ברופאים
בעלי כוונות טובות, -
1:09 - 1:11חלקם הפכו לידידים טובים מאד.
-
1:11 - 1:13כנראה שהם פשוט פעלו
בהתאם לתבונה -
1:13 - 1:17שהונחלה במרוצת הדורות,
האומרת שכאשר מקבלים החלטות, -
1:17 - 1:19במיוחד החלטות חשובות,
-
1:19 - 1:22מוטב להיות האחראי,
מוטב להיות בשליטה, -
1:22 - 1:25מוטב להימצא במושב הנהג.
-
1:25 - 1:27ואין ספק שהיינו במושב הנהג
-
1:27 - 1:29וקיבלנו את כל ההחלטות,
ואני רוצה לומר לכם, -
1:29 - 1:30אם מישהו מכם
היה במצב הזה: -
1:30 - 1:34זו חוויה כואבת ומציקה ביותר.
-
1:34 - 1:36וזה גרם לי לתהות
-
1:36 - 1:37אם יש איזה תוקף
-
1:37 - 1:41לאמירה הזו,
שכאשר מקבלים החלטות -
1:41 - 1:43מוטב להתיישב במושב הנהג,
-
1:43 - 1:45ליטול אחריות, להיות בשליטה?
-
1:45 - 1:48או שבהקשרים מסוימים
כדאי הרבה יותר -
1:48 - 1:51לשבת במושב הנוסע
ולהניח למישהו אחר לנהוג? -
1:51 - 1:53למשל, יועץ פיננסי מהימן,
-
1:53 - 1:56או רופא אמין, וכדומה.
-
1:56 - 1:58ומכיוון שאני חוקר את התהליך האנושי
של קבלת החלטות, -
1:58 - 2:01אמרתי, הבה ואערוך כמה מחקרים
-
2:01 - 2:03כדי למצוא כמה תשובות.
-
2:03 - 2:05והיום אשתף אתכם
באחד המחקרים האלה. -
2:05 - 2:09אז תארו לעצמכם שכולכם
משתתפים במחקר הזה. -
2:09 - 2:12ברצוני לומר לכם
שמה שתעשו במחקר -
2:12 - 2:15הוא לשתות כוס תה.
-
2:15 - 2:19אם אתם תוהים מדוע,
מיד אגלה לכם. -
2:19 - 2:22אתם תפתרו מספר חידות,
-
2:22 - 2:26ומיד אראה לכם דוגמאות
של החידות האלה. -
2:26 - 2:27וככל שתפתרו יותר חידות,
-
2:27 - 2:31יגדל הסיכוי שלכם לזכות בפרסים.
-
2:31 - 2:33אז מדוע עליכם לשתות תה?
-
2:33 - 2:34מדוע? זה מאד הגיוני.
-
2:34 - 2:37כדי לפתור את החידות ביעילות,
-
2:37 - 2:41אם תחשבו על זה, המוח שלכם
צריך להיות בו-זמנית בשני מצבים. -
2:41 - 2:44נכון? עליו להיות ערני,
-
2:44 - 2:47והקפאין מאד עוזר לכך.
-
2:47 - 2:50ובו-זמנית עליו להיות רגוע.
-
2:50 - 2:55לא סוער, רגוע.
ולכך מועיל מאד הבבונג. -
2:55 - 2:58עכשיו מגיע מערך המחקר
הבין-קבוצתי -
2:58 - 3:00מבנה הא"ב, בדיקת הא"ב.
-
3:00 - 3:01כעת נחלק אתכם
באופן מקרי -
3:01 - 3:03לאחת משתי קבוצות.
-
3:03 - 3:06תארו לעצמכם
שעובר כאן קו דמיוני, -
3:06 - 3:09כל אלה שכאן
יהיו קבוצה א', -
3:09 - 3:12וכל אלה שכאן
יהיו קבוצה ב'. -
3:12 - 3:15לגביכם, מה שאעשה הוא
-
3:15 - 3:17להראות לכם שני סוגי תה,
-
3:17 - 3:19ואבקש אתכם,
-
3:19 - 3:22לבחור את התה שלכם.
תבחרו איזה תה אתם מעדיפים. -
3:22 - 3:24באפשרותכם להחליט
מה יהיה מצבכם המנטלי: -
3:24 - 3:26אני בוחר תה עם קפאין
-
3:26 - 3:27או אני בוחר תה בבונג.
-
3:27 - 3:29כך שאתם האחראיים,
-
3:29 - 3:33השליטה בידכם,
אתם היושבים במושב הנהג. -
3:33 - 3:36ולכם אראה שני סוגי תה,
-
3:36 - 3:38אבל אינכם יכולים לבחור.
-
3:38 - 3:40אתן לכם אחד מהם,
-
3:40 - 3:42וזיכרו: אני אבחר
-
3:42 - 3:44באחד משני סוגי התה עבורכם
בצורה אקראית. -
3:44 - 3:46ואתם תדעו זאת.
-
3:46 - 3:49אם תחשבו על זה,
זהו תרחיש קיצוני, -
3:49 - 3:50כי בעולם האמיתי,
-
3:50 - 3:52בכל פעם שאתם בוחרים
לשבת במושב הנוסע, -
3:52 - 3:55לעתים קרובות הנהג הוא מישהו
שיש לכם אמון בו, -
3:55 - 3:59מומחה וכדומה.
כך שזהו תרחיש קיצוני. -
3:59 - 4:04כעת כולכם תשתו את התה.
-
4:04 - 4:05דמיינו שאתם
שותים כעת את התה, -
4:05 - 4:07נחכה עד שתסיימו לשתות.
-
4:07 - 4:11נמתין עוד 5 דקות
עד שהרכיבים יתחילו להשפיע. -
4:11 - 4:17כעת תקבלו 30 דקות
להשלים 15 חידות. -
4:17 - 4:20הנה דוגמה לחידות שתפתרו.
-
4:20 - 4:22מישהו מוכן לנחש מה זה?
-
4:22 - 4:24(קהל: "פלפיט")
באבה שיוו: וואו! -
4:24 - 4:26יפה מאד.
-
4:26 - 4:28אילו אתה, שידעת את התשובה,
-
4:28 - 4:33היית המשתתף, היינו מכיילים
את רמת הקושי -
4:33 - 4:35של החידות לפי המומחיות שלך.
-
4:35 - 4:37כי חשוב לנו שהחידות
תהיינה קשות. -
4:37 - 4:39אלו חידות ערמומיות,
כי הנטייה הראשונית -
4:39 - 4:44היא לומר "טוליפ",
ואז עליכם לצאת מהתקיעות. -
4:44 - 4:47נכון? אז אלה הותאמו
לדרגת המומחיות שלכם. -
4:47 - 4:51כי חשוב לנו שהן תהיינה קשות,
ומיד אומר לכם מדוע. -
4:51 - 4:54הנה דוגמה נוספת.
-
4:54 - 4:56מישהו יודע?
זה הרבה יותר קשה. -
4:56 - 4:58(קהל: "אימברק").
ב"ס: נכון, וואו, נכון. -
4:58 - 5:00נכון. אז גם זה קשה.
-
5:00 - 5:02תחילה הייתם אומרים "קאמבר",
ואז הייתם ממשיכים ל"מאייקר", -
5:02 - 5:04וכן הלאה, ורק אז
הייתם יוצאים מהתקיעות. -
5:04 - 5:08בסדר. כעת יש לכם 30 דקות
לפתור את 15 החידות האלה. -
5:08 - 5:11והשאלה שאנו שואלים כאן
-
5:11 - 5:13היא במונחים של תוצאה,
-
5:13 - 5:15במונחי מספר החידות שנפתרו,
-
5:15 - 5:18האם אתם,
שיושבים במושב הנהג, -
5:18 - 5:19תפתרו יותר חידות,
-
5:19 - 5:22כי אתם בשליטה,
ויכולתם לבחור בסוג התה שלכם, -
5:22 - 5:25או שאתם תנצחו,
-
5:25 - 5:27במונחי מספר החידות הפתורות?
-
5:27 - 5:30ובאופן שיטתי, מה שנוכיח
-
5:30 - 5:31בעזרת סדרת מחקרים,
-
5:31 - 5:34הוא שאתם, הנוסעים,
-
5:34 - 5:37למרות שסוג התה
נבחר עבורכם אקראית, -
5:37 - 5:41תפתרו יותר חידות
מאשר אתם, הנהגים. -
5:41 - 5:45אנו מבחינים בדבר נוסף,
-
5:45 - 5:47והוא שאתם לא רק
פותרים פחות חידות, -
5:47 - 5:50אלא גם משקיעים פחות במשימה.
-
5:50 - 5:53פחות מאמץ,
פחות עקשנות, וכדומה. -
5:53 - 5:54איך יודעים זאת?
-
5:54 - 5:56יש לנו שני מדדים אובייקטיביים.
-
5:56 - 5:59האחד, מה הזמן הממוצע
שהשקעתם -
5:59 - 6:01בנסיון לפתור את החידות?
-
6:01 - 6:05אתם תקדישו פחות זמן
מאשר אתם. -
6:05 - 6:07שנית, יש לכם 30 דקות
לפתור אותם. -
6:07 - 6:09האם תנצלו את כל ה-30 דקות
או האם תוותרו -
6:09 - 6:10לפני תום הזמן?
-
6:10 - 6:15אתם כנראה תוותרו לפני
תום ה-30 דקות, בהשוואה אליכם. -
6:15 - 6:18אז אתם משקיעים פחות,
ולכן התוצאה היא -
6:18 - 6:22פחות חידות פתורות.
-
6:22 - 6:26וזה מביא אותנו לשאלה:
מדוע זה קורה? -
6:26 - 6:30ובאילו מצבים, מתי נראה
דפוס תוצאות כזה, -
6:30 - 6:34שהנוסע משיג תוצאות
טובות ועדיפות יותר -
6:34 - 6:37בהשוואה לנהג?
-
6:37 - 6:42הכל קשור לרגע בו אתם
ניצבים בפני "אינק"ה" -
6:42 - 6:44אלה ראשי-תיבות שמתייחסים
-
6:44 - 6:48לאופי המשוב שאתם זוכים לו
אחרי שקיבלתם החלטה. -
6:48 - 6:51ואם תחשבו על זה,
במשימת החידות הזו, -
6:51 - 6:53זה יכול לקרות
בהשקעות בבורסה, -
6:53 - 6:55זה מאד הפכפך שם,
זה עשוי להיות במצב רפואי-- -
6:55 - 6:58המשוב כאן הוא מיידי.
-
6:58 - 7:01אתם יודעים מהו המשוב:
אם פתרתם את החידות או לא. -
7:01 - 7:04נכון? שנית, הוא שלילי.
-
7:04 - 7:06זיכרו שהסיכויים הם לרעתכם.
-
7:06 - 7:09במונחי רמת הקושי
של החידות האלה. -
7:09 - 7:11וזה עשוי לקרות
בתחום הרפואי. -
7:11 - 7:13למשל, בשלב מוקדם מאד בטיפול,
-
7:13 - 7:16הדברים הם שליליים, המשוב,
לפני שהם משתפרים. -
7:16 - 7:18נכון? זה עשוי לקרות בבורסה.
-
7:18 - 7:22בורסה הפכפכה,
קבלת משוב שלילי שגם הוא מיידי. -
7:22 - 7:25והמשוב בכל המקרים האלה
הוא ממשי. -
7:25 - 7:28הוא לא דו-משמעי.
אתם יודעים אם פתרתם או לא. -
7:28 - 7:32ובנוסף למיידיות הזו,
-
7:32 - 7:35לשליליות, לממשיות הזו,
-
7:35 - 7:39יש לכם גם תחושת אקטיביות.
-
7:39 - 7:42אתם האחראיים להחלטתכם.
-
7:42 - 7:43אז מה אתם עושים?
-
7:43 - 7:46מתמקדים בבחירה הקודמת,
-
7:46 - 7:50ואומרים, הייתי צריך לבחור
בסוג התה השני. -
7:50 - 7:53[צחוק]
-
7:53 - 7:56זה זורע בהחלטתכם ספק,
-
7:56 - 7:58מפחית את בטחונכם בהחלטתכם,
-
7:58 - 8:01מפחית את בטחונכם בביצועיכם,
-
8:01 - 8:02כלומר בנוגע לפתרון החידות.
-
8:02 - 8:05ולכן גם תשקיעו פחות במשימה,
-
8:05 - 8:10תפתרו פחות חידות ותשיגו
תוצאה גרועה בהשוואה אליכם. -
8:10 - 8:12וזה עלול לקרות בתחום הרפואי,
אם תחשבו על זה. -
8:12 - 8:14נכון? חולה שיושב
במושב הנהג, למשל. -
8:14 - 8:18פחות השקעה, כלומר
היא או הוא -
8:18 - 8:22יהיו פחות כשירים ופעילים גופנית
כדי לזרז את תהליך ההחלמה, -
8:22 - 8:26מה שמומלץ לעתים קרובות.
ודאי לא הייתם רוצים בכך. -
8:26 - 8:31ולכן קורה
שאתם ניצבים בפני "אינק"ה" -
8:31 - 8:35כשהמשוב עתיד להיות
מיידי, שלילי, -
8:35 - 8:37ממשי, ויש לכם תחושת אקטיביות,
-
8:37 - 8:40כשעדיף בהרבה
אילו ישבתם במושב הנוסע -
8:40 - 8:44והנחתם למישהו אחר לנהוג.
-
8:44 - 8:45התחלתי
-
8:45 - 8:47בנימה קודרת.
-
8:47 - 8:48ברצוני לסיים
בנימה עליזה יותר. -
8:48 - 8:52עברו כבר 5 שנים,
מעט יותר מ-5 שנים, -
8:52 - 8:54והבשורות הטובות, תודה לאל,
-
8:54 - 8:58הן שהסרטן לא חזר.
-
8:58 - 9:01אז הכל הסתיים בטוב,
-
9:01 - 9:03אך מה שלא ציינתי הוא,
-
9:03 - 9:07שבשלב מוקדם מאד
בטיפול שלה, -
9:07 - 9:11אשתי ואני החלטנו
לעבור למושב הנוסע. -
9:11 - 9:13וזה שינה הרבה מאד
-
9:13 - 9:16מבחינת שלוות הנפש
שהתלוותה לכך. -
9:16 - 9:17יכולנו להתמקד בהחלמתה.
-
9:17 - 9:20הנחנו לרופאים
לקבל את כל ההחלטות, -
9:20 - 9:23לתפוס את מושב הנהג.
-
9:23 - 9:24תודה לכם.
-
9:24 - 9:27[מחיאות כפיים]
- Title:
- באבה שיוו: לפעמים טוב לוותר על מושב הנהג
- Speaker:
- Baba Shiv
- Description:
-
more » « less
מזה שנים שהמחקר המדעי מאשש עובדה מסוימת בנוגע לטבע האנושי, שסותרת את האינטואיציה שלנו: כשחופש הבחירה רב מדי, זה לעתים מפחית מאושרנו. זה עשוי להתברר כנכון אפילו בתחום הטיפול הרפואי. באבה שיוו משתף אותנו במחקר מרתק שמודד כיצד חופש הבחירה פותח פתח לספקות, וטוען שהוויתור על שליטה - בפרט בהחלטות של חיים ומוות - עשוי להיות בחירתנו הטובה ביותר.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 09:47
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for Sometimes it's good to give up the driver's seat | |
|
Sigal Tifferet accepted Hebrew subtitles for Sometimes it's good to give up the driver's seat | |
|
|
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for Sometimes it's good to give up the driver's seat | |
|
|
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for Sometimes it's good to give up the driver's seat | |
|
|
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for Sometimes it's good to give up the driver's seat | |
|
|
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for Sometimes it's good to give up the driver's seat | |
|
|
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for Sometimes it's good to give up the driver's seat | |
|
|
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for Sometimes it's good to give up the driver's seat |