Return to Video

לקחים מלאי תקווה מהקרב להצלת יערות הגשם

  • 0:01 - 0:06
    כשהפורטוגזים הגיעו לאמריקה הלטינית
    לפני כ-500 שנים,
  • 0:06 - 0:09
    כמובן שהם מצאו את
    היער הטרופי המדהים הזה.
  • 0:09 - 0:13
    ובכל המגוון הביולוגי הזה
    שהם לא ראו מעולם,
  • 0:13 - 0:17
    הם מצאו מין אחד
    שתפס את תשומת ליבם מהר מאוד.
  • 0:17 - 0:24
    המין הזה, כשחותכים לו את קליפת הגזע,
    מוצאים שרף אדום כהה מאוד
  • 0:24 - 0:29
    שהיה טוב מאוד לציור וצביעת בדים לבגדים.
  • 0:29 - 0:34
    המקומיים קרו למין הזה "פאו ברזיל",
  • 0:34 - 0:40
    וזו הסיבה שהארץ הזו הפכה
    ל"ארץ ברזיל", ומאוחר יותר, ברזיל.
  • 0:40 - 0:44
    זו המדינה היחידה בעולם שיש לה שם של עץ.
  • 0:44 - 0:50
    אז אתם יכולים לתאר לעצמכם
    שזה מאוד מגניב להיות יערן בברזיל,
  • 0:50 - 0:52
    יחד עם סיבות נוספות.
  • 0:52 - 0:54
    מוצרים מהיער נמצאים בכל מקום סביבנו.
  • 0:54 - 0:56
    מלבד כל המוצרים הללו,
  • 0:56 - 1:00
    היער הוא מאוד חשוב לבקרת אקלים.
  • 1:00 - 1:05
    בברזיל, כמעט 70 אחוז
    מהאידוי שיוצר גשם
  • 1:05 - 1:08
    למעשה בא מן היער.
  • 1:08 - 1:15
    האמזונס בלבד מספק לאטמוספירה
    20 מיליארד טון של מים כל יום.
  • 1:17 - 1:21
    זה יותר ממה שנהר האמזונס,
    שהוא הנהר הגדול בעולם,
  • 1:21 - 1:26
    מזרים לים ביום,
    שזה 17 מיליארד טון.
  • 1:26 - 1:31
    אם היינו צריכים להרתיח מים על מנת
    לקבל את אותו אפקט של אידוי-דיות מצמחים,
  • 1:31 - 1:37
    היינו צריכים שישה חודשים של
    כל כח ייצור החשמל בעולם.
  • 1:38 - 1:41
    אז זה שירות מטורף עבור כולנו.
  • 1:41 - 1:45
    יש לנו בעולם בערך
    ארבעה מיליארד הקטארים של יערות.
  • 1:45 - 1:50
    זה פחות או יותר סין,
    ארה"ב, קנדה וברזיל יחד,
  • 1:50 - 1:53
    במונחים של גודל, כדי שיהיה לכם מושג.
  • 1:53 - 1:57
    שלושה רבעים מכך נמצאים באיזור הממוזג,
  • 1:57 - 2:00
    ורק רבע אחד באיזור הטרופי,
  • 2:00 - 2:06
    אבל הרבע הזה, מיליארד הקטאר,
    טומן בחובו את רוב המגוון הביולוגי,
  • 2:06 - 2:12
    ובאופן מאוד חשוב, 50 אחוז
    מהביומסה החיה, הפחמן.
  • 2:12 - 2:16
    עכשיו, פעם היו לנו שישה מיליארד
    הקטארים של יערות--
  • 2:16 - 2:20
    50 אחוז יותר ממה שיש לנו--
    לפני 2,000 שנה.
  • 2:20 - 2:24
    למעשה איבדנו 2 מיליארד
    הקטארים ב-2,000 השנים האחרונות.
  • 2:24 - 2:28
    אך ב-100 השנים האחרונות,
    איבדנו חצי מזה.
  • 2:28 - 2:33
    זה היה כאשר עברנו מכריתת יערות ממוזגים
  • 2:33 - 2:36
    לכריתת היערות הטרופיים.
  • 2:36 - 2:39
    אז חשבו על כך, ב-100 שנים,
  • 2:39 - 2:43
    איבדנו את אותה כמות ביערות הטרופיים
  • 2:43 - 2:47
    שאיבדנו ב- 2,000 שנים ביערות הממוזגים.
  • 2:47 - 2:51
    זאת מהירות ההרס שאנו זורעים.
  • 2:51 - 2:55
    עכשיו, ברזיל היא חלק חשוב מהפאזל הזה.
  • 2:55 - 2:59
    יש לנו את היער השני הכי גדול
    בעולם, אחרי רוסיה.
  • 2:59 - 3:02
    זה אומר ש-12 אחוז מכל
    יערות העולם הם בברזיל,
  • 3:02 - 3:04
    רובם באמזונס.
  • 3:04 - 3:08
    זו חתיכת היער הכי גדולה שיש לנו.
    זה אזור מאוד גדול ונרחב.
  • 3:08 - 3:11
    אפשר לראות שאפשר להכניס
    הרבה ממדינות אירופה לשם.
  • 3:11 - 3:14
    עדיין יש לנו 80 אחוז מכיסוי היער.
  • 3:14 - 3:16
    אלו החדשות הטובות.
  • 3:16 - 3:21
    אך איבדנו 15 אחוז ב-30 שנה בלבד.
  • 3:21 - 3:23
    אז אם נמשיך במהירות הזו,
  • 3:23 - 3:28
    מהר מאוד, נאבד את המשאבה
    החזקה הזו שיש לנו באמזונס
  • 3:28 - 3:30
    שמבקרת את האקלים.
  • 3:30 - 3:33
    כריתת יערות גדלה מהר והאיצה
  • 3:33 - 3:36
    בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000.
  • 3:36 - 3:40
    (צליל של מסור חשמלי)
  • 3:40 - 3:44
    (צליל של עץ נופל)
  • 3:44 - 3:48
    27 אלף קילומטרים רבועים בשנה אחת.
  • 3:48 - 3:52
    זה 2.7 מיליון הקטאר.
  • 3:52 - 3:57
    זה כמעט כמו חצי מקוסטה ריקה כל שנה.
  • 3:57 - 4:02
    אז ברגע זה, זה 2003-2004--
  • 4:02 - 4:06
    רצה הגורל והתחלתי לעבוד בממשלה.
  • 4:06 - 4:11
    ויחד עם חברי הצוות הנוספים
    במחלקת היערות הלאומית,
  • 4:11 - 4:16
    קיבלנו משימה להצטרף לצוות
    ולגלות מהם הגורמים לכריתת היערות,
  • 4:16 - 4:19
    ולהכין תכנית להילחם בכך
    בקנה מידה לאומי,
  • 4:19 - 4:22
    שתערב את הממשלות המקומיות,
    החברה האזרחית,
  • 4:22 - 4:24
    עסקים, קהילות מקומיות,
  • 4:24 - 4:27
    במאמץ שיכול להתמודד עם אותם גורמים.
  • 4:27 - 4:33
    אז הגינו תכנית
    עם 144 פעולות באיזורים שונים.
  • 4:33 - 4:35
    עכשיו אני אעבור עליהם אחד אחד---
  • 4:35 - 4:42
    לא, רק אתן כמה דוגמאות
    למה שעשינו בשנים שבאו לאחר מכן.
  • 4:42 - 4:48
    אז דבר ראשון, הקמנו מערכת
    יחד עם סוכנות החלל הלאומית
  • 4:48 - 4:51
    שיכולה ממש לראות היכן כריתת היערות מתרחשת,
  • 4:51 - 4:52
    כמעט בזמן אמת.
  • 4:52 - 4:55
    אז כעת ברזיל, יש לנו מערכת- DETER,
  • 4:55 - 4:58
    שבה כל חודש או חודשיים
  • 4:58 - 5:01
    אנחנו מקבלים מידע אודות
    היכן מתרחשת כריתת יערות
  • 5:01 - 5:04
    כך שאנחנו ממש יכולים לפעול כאשר זה קורה.
  • 5:04 - 5:06
    וכל המידע הוא לגמרי שקוף
  • 5:06 - 5:09
    כך שאחרים יכולים
    לשחזר זאת במערכות עצמאיות.
  • 5:09 - 5:11
    זה מאפשר לנו, בין היתר,
  • 5:11 - 5:17
    להחרים 1.4 מיליון קוב
    של עצים שנלקחו באופן לא חוקי.
  • 5:17 - 5:23
    חלק מכך אנחנו מנסרים ומוכרים,
    וכל ההכנסות הופכות לקרן
  • 5:23 - 5:28
    שכעת מממנת פרויקטים של שימור
    של קהילות מקומיות כקרן מענקים.
  • 5:29 - 5:31
    בנוסף זה מאפשר לנו לנהל מבצע גדול
  • 5:31 - 5:34
    לחשיפת שחיתות ופעילויות בלתי חוקיות
  • 5:34 - 5:39
    שהובילו ל-700 איש בכלא,
    כולל משרתי ציבור רבים.
  • 5:40 - 5:44
    אז עשינו את הקישור
    שאיזורים שבהם נעשתה
  • 5:44 - 5:49
    כריתת יערות בלתי חוקית
    לא צריכים לקבל אף סוג של אשראי או מימון.
  • 5:49 - 5:53
    אז חתכנו את זה דרך מערכת הבנקים
    ואז קישרנו את זה למשתמשים הסופיים.
  • 5:53 - 5:55
    אז סופרמרקטים, בתי מטבחיים וכן הלאה
  • 5:55 - 5:59
    שקונים מוצרים מאיזורים
    של כריתות לא חוקיות,
  • 5:59 - 6:03
    הם יכולים גם להחשב
    אחראיים לכריתת היערות.
  • 6:03 - 6:06
    אז יצירת כל החיבורים האלו
    לעזור להוריד את הבעיה.
  • 6:06 - 6:10
    בנוסף, אנחנו עובדים הרבה על
    בעיות של קביעות קרקע.
  • 6:10 - 6:12
    זה מאוד חשוב לקונפליקטים.
  • 6:12 - 6:15
    50 מיליון הקטארים של
    איזורים מוגנים נוצרו,
  • 6:15 - 6:20
    שזה שווה בגודלו לשטחה של ספרד.
  • 6:20 - 6:25
    ומתוך אלו, 8 מיליון היו קרקעות של הילידים.
  • 6:25 - 6:28
    עכשיו אנו מתחילים לראות תוצאות.
  • 6:28 - 6:31
    אז ב-10 השנים האחרונות,
  • 6:31 - 6:35
    כריתת יערות ירדה בברזיל ב-75 אחוז.
  • 6:35 - 6:40
    (מחיאות כפיים)
  • 6:40 - 6:44
    אז אם נשווה את זה עם
    כריתת היערות הממוצעת
  • 6:44 - 6:46
    שהייתה לנו בעשור האחרון,
  • 6:46 - 6:51
    הצלנו 8.7 מיליון הקטארים,
    שזה בגודל של אוסטריה.
  • 6:51 - 6:54
    אבל חשוב מכך, זה מנע את הפליטה
  • 6:54 - 6:57
    של 3 מיליארד טון
    של CO2 לאטמוספירה.
  • 6:57 - 7:02
    זאת ללא ספק התרומה הכי גדולה
    להפחתת פליטת גזי חממה,
  • 7:02 - 7:06
    עד היום, כפעולה חיובית.
  • 7:06 - 7:09
    אפשר לחשוב שכשעושים
    את הסוג הזה של פעולות
  • 7:09 - 7:12
    להפחית, להוריד את כריתת היערות,
  • 7:12 - 7:14
    תהיה לכך השפעה כלכלית
  • 7:14 - 7:18
    כיוון שלא תהיה פעילות כלכלית או משהו כזה.
  • 7:18 - 7:21
    אבל זה מעניין לדעת שההיפך הוא הנכון.
  • 7:21 - 7:26
    למעשה, בתקופה שבה חלה הירידה
    העמוקה ביותר בכריתת יערות,
  • 7:26 - 7:30
    הכלכלה גדלה, בממוצע,
    בפי 2 מבעשור הקודם,
  • 7:30 - 7:33
    כאשר כריתת היערות היתה בעליה.
  • 7:33 - 7:35
    אז זה לקח טוב עבור כולנו.
  • 7:35 - 7:37
    אולי זה לגמרי מנותק,
  • 7:37 - 7:41
    כמו שלמדנו על ידי הורדת כריתת היערות.
  • 7:41 - 7:45
    עכשיו כל זה חדשות טובות,
    וזה הישג די מרשים,
  • 7:45 - 7:48
    וברור שעלינו להיות מאוד גאים בכך.
  • 7:48 - 7:51
    אבל זה אפילו לא קרוב למספיק.
  • 7:51 - 7:56
    למעשה, אם תחשבו על כריתת היערות
    באמזונס ב-2013,
  • 7:56 - 8:00
    זה היה מעל לחצי מיליון הקטארים,
  • 8:00 - 8:02
    שזה אומר שכל דקה,
  • 8:02 - 8:06
    איזור בגודל של שני מגרשי כדורגל
  • 8:06 - 8:10
    נכרת באמזונס
    בשנה שעברה, רק בשנה שעברה.
  • 8:10 - 8:14
    אם נסכום את כריתת היערות
    בביומים אחרים בברזיל,
  • 8:14 - 8:19
    אנחנו עדיין מדברים על קצב
    כריתת היערות הגבוה ביותר בעולם.
  • 8:19 - 8:22
    זה פחות או יותר כאילו
    שאנחנו גיבורי היער,
  • 8:22 - 8:26
    אבל עדיין אלופי כריתת היערות.
  • 8:26 - 8:30
    אז אנחנו לא יכולים להיות מסופקים,
    אפילו לא קרוב למסופקים.
  • 8:30 - 8:32
    אז הצעד הבא, לדעתי,
  • 8:32 - 8:37
    הוא להילחם למען 0 אובדן יערות בברזיל
  • 8:37 - 8:40
    ולהציב זאת כמטרה עד 2020.
  • 8:40 - 8:41
    זה הצעד הבא שלנו.
  • 8:41 - 8:44
    תמיד התעניינתי במערכת היחסים
  • 8:44 - 8:46
    בין שינוי אקלים ויערות.
  • 8:46 - 8:52
    ראשית, כי 15 אחוז מפליטת גזי החממה
    באה מכריתת יערות,
  • 8:52 - 8:54
    אז זה חלק גדול מהבעיה.
  • 8:54 - 8:58
    אבל יערות גם יכולים להיות חלק גדול מהפתרון
  • 8:58 - 9:05
    כיוון שזו הדרך הכי טובה שאנחנו מכירים
    לקבע, ללכוד ולאחסן פחמן.
  • 9:05 - 9:07
    עכשיו, יש מערכת יחסים נוספת
    בין אקלים ויערות
  • 9:07 - 9:12
    שממש הכתה בי ב-2008
    וגרמה לי לשנות את הקריירה שלי
  • 9:12 - 9:15
    מיערות לעבודה עם שינוי אקלים.
  • 9:15 - 9:18
    נסעתי לבקר בקנדה, בקולומביה הבריטית,
  • 9:18 - 9:23
    יחד עם ראשי שירותי היערות של מדינות אחרות
  • 9:23 - 9:29
    שיש לנו מעין ברית איתן,
    כמו קנדה, רוסיה, הודו, סין וארה"ב.
  • 9:29 - 9:34
    וכשהיינו שם למדנו על חיפושית האורן
  • 9:34 - 9:38
    שבאופן מילולי, אוכלת את היערות של קנדה.
  • 9:38 - 9:44
    מה שאנחנו רואים כאן, העצים החומים הללו,
    הם למעשה עצים מתים.
  • 9:44 - 9:48
    הם עצים מתים בעמידה
    בגלל הזחלים של החיפושית.
  • 9:48 - 9:51
    מה שקורה הוא שהחיפושית הזו
  • 9:51 - 9:54
    מבוקרת על ידי מזג האויר הקר בחורף.
  • 9:54 - 9:58
    במשך שנים רבות עכשיו,
    אין להן מזג אויר קר מספיק
  • 9:58 - 10:01
    כדי לבקר את האוכלוסייה של החיפושית הזו.
  • 10:01 - 10:08
    וזה הפך למחלה שממש הורגת מיליארדי עצים.
  • 10:08 - 10:13
    אז חזרתי עם הרעיון
    שהיער הוא למעשה
  • 10:13 - 10:18
    אחד מהקורבנות המוקדמים והמושפעים
    ביותר של שינויי האקלים.
  • 10:18 - 10:20
    אז חשבתי,
  • 10:20 - 10:24
    אם אני אצליח לעבוד עם כל העמיתים שלי
  • 10:24 - 10:26
    וממש לעזור לעצור את כריתת היערות,
  • 10:26 - 10:31
    אולי נפסיד את הקרב מאוחר יותר
    על שינוי האקלים
  • 10:31 - 10:35
    על ידי שטפונות, חום, שריפות וכו.
  • 10:35 - 10:38
    אז החלטתי לעזוב את שירותי היערות
  • 10:38 - 10:41
    והתחלתי לעבוד ישירות על שינוי האקלים.
  • 10:41 - 10:45
    למצוא דרך לחשוב ולהבין
    את האתגר, ולהמשיך משם.
  • 10:45 - 10:50
    עכשיו, האתגר של שינוי האקלים
    הוא די ברור.
  • 10:50 - 10:52
    המטרה היא מאוד ברורה.
  • 10:52 - 10:55
    אנחנו רוצים להגביל את
    העליה של הטמפרטורה הממוצעת
  • 10:55 - 10:58
    של כדור הארץ ל-2 מעלות.
  • 10:58 - 11:00
    יש כמה סיבות לכך.
  • 11:00 - 11:02
    אני לא אכנס לזה כעת.
  • 11:02 - 11:05
    אבל כדי להגיע
    לגבול זה של 2 מעלות,
  • 11:05 - 11:08
    שהוא אפשרי עבור ההישרדות שלנו,
  • 11:09 - 11:14
    ה-IPCC, הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים,
  • 11:14 - 11:21
    מגדיר שיש לנו תקציב פליטה
    של 1,000 מיליארד טון של CO2
  • 11:21 - 11:25
    מעכשיו עד סוף המאה.
  • 11:25 - 11:27
    אז אם נחלק את זה
    במספר השנים,
  • 11:27 - 11:34
    מה שיש לנו הוא תקציב ממוצע
    של 11 מיליארד טון של CO2 לשנה.
  • 11:34 - 11:36
    עכשיו מה זה טון אחד של CO2?
  • 11:36 - 11:42
    זה פחות או יותר מה שמכונית קטנה אחת,
    שנוסעת 20 ק"מ ביום,
  • 11:42 - 11:45
    תפלוט במשך שנה.
  • 11:45 - 11:47
    או שזו טיסה אחת, כיוון אחד,
  • 11:47 - 11:50
    מסאו פאולו ליוהנסבורג
    או ללונדון, כיוון אחד.
  • 11:50 - 11:52
    הלוך-חזור, שני טון.
  • 11:52 - 11:55
    אז 11 מיליארד טון זה פי 2.
  • 11:55 - 12:02
    הפליטות כיום הן
    50 מיליארד טון, ועולה.
  • 12:02 - 12:07
    זה עולה ואולי זה יהיה 61 עד 2020.
  • 12:07 - 12:12
    עכשיו אנחנו צריכים לרדת ל-10 עד 2050.
  • 12:12 - 12:13
    ובזמן שזה קורה
  • 12:13 - 12:16
    האוכלוסיה תגדל משבעה לתשעה מיליארד איש,
  • 12:16 - 12:19
    הכלכלה תגדל
    מ-60 טריליון דולר ב-2010
  • 12:19 - 12:21
    ל-200 טריליון דולר.
  • 12:21 - 12:25
    ולכן מה שעלינו לעשות הוא
    להיות הרבה יותר יעילים
  • 12:25 - 12:30
    במובן שאנחנו יכולים לרדת
    משבעה טונות של פחמן לנפש
  • 12:30 - 12:35
    לאדם אחד לשנה,
    למשהו כמו אחד.
  • 12:35 - 12:40
    אתם חייבים לבחור.
    אתם טסים במטוס או נוסעים במכונית.
  • 12:40 - 12:43
    אז השאלה היא,
    האם אנחנו יכולים לעמוד בכך?
  • 12:43 - 12:45
    וזוהי בדיוק אותה שאלה
  • 12:45 - 12:49
    שעלתה לי כשפיתחתי תכנית
    להילחם בכריתת היערות.
  • 12:49 - 12:52
    זו כזו בעיה גדולה, כל כך מורכבת,
    האם אנחנו באמת יכולים לעשות זאת?
  • 12:52 - 12:56
    אני חושב שכן.
    חשבו על זה:
  • 12:56 - 13:02
    כריתת יערות סיפקה 60 אחוז
    מפליטת גזי החממה
  • 13:02 - 13:04
    בברזיל בעשור הקודם.
  • 13:04 - 13:06
    עכשיו זה קצת פחות מ-30 אחוז.
  • 13:06 - 13:09
    בעולם, 60 אחוז זה אנרגיה.
  • 13:09 - 13:13
    אז אם אנחנו יכולים להתמודד
    עם האנרגיה ישירות,
  • 13:13 - 13:16
    באותו אופן שבו התמודדנו עם כריתת היערות,
  • 13:16 - 13:18
    אולי יש לנו סיכוי.
  • 13:18 - 13:22
    אז הנה חמישה דברים
    שאני חושב שעלינו לעשות.
  • 13:22 - 13:26
    ראשית, עלינו לנתק את הפיתוח מפליטת פחמן.
  • 13:26 - 13:32
    אנחנו לא צריכים לכרות את כל היערות
    על מנת לקבל עוד משרות
  • 13:32 - 13:34
    וחקלאות ויותר כלכלה.
  • 13:34 - 13:36
    זה מה שהוכחנו כשהפחתנו
    את כריתת היערות
  • 13:36 - 13:38
    והכלכלה המשיכה לצמוח.
  • 13:38 - 13:43
    אותו דבר יכול לקרות באנרגיה.
  • 13:43 - 13:46
    שנית, עלינו להעביר את התמריצים
    למקום הנכון.
  • 13:46 - 13:51
    כיום, 500 מיליארד דולרים בשנה
    הולכים לסבסוד דלקים פוסיליים.
  • 13:51 - 13:56
    למה שלא נקבע מחיר לפחמן ונעביר
    את זה לאנרגיה מתחדשת?
  • 13:56 - 14:00
    שלישית, עלינו למדוד ולהפוך את זה לשקוף
  • 14:00 - 14:03
    היכן, מתי ומי פולט גזי חממה
  • 14:03 - 14:07
    כך שנוכל לפעול באופן ספציפי
    בכל אחת מההזדמנויות הללו.
  • 14:07 - 14:12
    רביעית, עלינו לבצע קפיצה במסלולים לפיתוח,
  • 14:12 - 14:15
    שזה אומר שאתם לא צריכים
    ללכת לטלפון הקווי
  • 14:15 - 14:17
    לפני שאתם מגיעים לטלפונים הניידים.
  • 14:17 - 14:19
    באותו אופן בו אנו לא צריכים
    להגיע לדלקים פוסיליים
  • 14:19 - 14:22
    למיליארד האנשים שאין להם גישה לאנרגיה
  • 14:22 - 14:24
    לפני שאנחנו מגיעים לאנרגיה נקייה.
  • 14:24 - 14:26
    חמישית ואחרונה,
  • 14:26 - 14:29
    עלינו לחלוק באחריות בין ממשלות,
  • 14:29 - 14:31
    עסקים והחברה האזרחית.
  • 14:31 - 14:36
    לכולם יש עבודה לעשות, ואנחנו
    צריכים שכולם יהיו בעניין.
  • 14:36 - 14:38
    אז לסיום,
  • 14:38 - 14:41
    אני חושב שהעתיד הוא לא כמו גורל
  • 14:41 - 14:44
    שצריך פשוט להתנהל איתו כאילו הכל כרגיל.
  • 14:44 - 14:48
    אנחנו צריכים שיהיה לנו את האומץ
    כדי באמת לשנות את המסלול,
  • 14:48 - 14:49
    להשקיע במשהו חדש,
  • 14:49 - 14:52
    לחשוב שאנחנו באמת
    יכולים לשנות את המסלול.
  • 14:52 - 14:55
    אני חושב שאנחנו עושים זאת
    עם כריתת היערות בברזיל,
  • 14:55 - 14:59
    ואני מקווה שאנחנו יכולים לעשות זאת
    גם עם שינוי האקלים הגלובלי.
  • 14:59 - 15:00
    תודה.
  • 15:00 - 15:03
    (מחיאות כפיים)
Title:
לקחים מלאי תקווה מהקרב להצלת יערות הגשם
Speaker:
טאסו אזוודו
Description:

"הצילו את יערות הגשם" הוא סלוגן סביבתי ישן נושן- אך טאסו אזוודו מעדכן איך המלחמה באמת מתקדמת בימים אלו. מדורבנים על ידי האבדות הבלתי נתפשות של שנות ה-1990, חוקים חדשים (ושקיפות המידע) עוזרים להאט את קצב כריתת הייערות בברזיל. האם זה מספיק? עדיין לא. יש לו חמישה רעיונות למה שעלינו לעשות כעת והוא שואל אם לקחים שנלמדו בברזיל יכולים להיות מיושמים לבעיה גדולה יותר: שינוי האקלים הגלובלי.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
15:16

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.