Return to Video

ארבע דרכים בהן ניתן למנוע בצורת קטסטרופלית

  • 0:01 - 0:05
    דור הסבים שלנו יצר מערכת מדהימה
  • 0:05 - 0:07
    של תעלות ומאגרים שאפשרו
  • 0:07 - 0:11
    לאנשים לחיות במקומות עם מעט מים.
  • 0:11 - 0:13
    לדוגמה, במהלך השפל הגדול,
  • 0:13 - 0:15
    הם יצרו את סכר הובר,
  • 0:15 - 0:17
    שבתורו יצר את אגם מיד
  • 0:17 - 0:21
    ואיפשר לערים לאס וגאס ופיניקס
  • 0:21 - 0:23
    ולוס אנג'לס לספק מים
  • 0:23 - 0:25
    לאנשים שחיו במקום ממש יבש.
  • 0:26 - 0:30
    במאה ה 20, הוצאנו טריליוני דולרים
  • 0:30 - 0:33
    בבניית תשתיות כדי לקבל מים בערים שלנו.
  • 0:33 - 0:37
    במונחים של פיתוח כלכלי,
    זו היתה השקעה מעולה.
  • 0:37 - 0:40
    אבל בעשור האחרון
    ראינו את האפקטים המשולבים
  • 0:40 - 0:46
    של שינוי אקלימי,
    גידול אוכלוסיה ותחרות על מקורות מים
  • 0:46 - 0:50
    מאיימים על קוי החיים האלו ומקורות המים.
  • 0:50 - 0:54
    התמונה הזו מראה לכם
    את השינוי ברמות המים באגם מיד
  • 0:54 - 0:56
    שהתרחשו ב 15 השנים האחרונות.
  • 0:56 - 0:58
    אתם יכולים לראות החל מסביבות שנת 2000,
  • 0:58 - 1:00
    רמות המים באגם החלו לצנוח.
  • 1:00 - 1:02
    והן צנחו בקצב
  • 1:02 - 1:06
    שהיה משאיר את צריכת מי השתיה
    של לאס וגאס יבשה.
  • 1:07 - 1:09
    העיר היתה כה מודאגת
  • 1:09 - 1:13
    שהם בנו לאחרונה מבנה חדש להבאת מים
  • 1:13 - 1:15
    שהם התייחסו אליו כ"קש השלישי"
  • 1:16 - 1:18
    כדי להביא מי שתיה
    מעמקי האגם.
  • 1:19 - 1:23
    האתגרים שמיוחסים לאספקת מים לעיר מודרנית
  • 1:23 - 1:26
    לא מוגבלים לדרום מערב אמריקה.
  • 1:26 - 1:31
    בשנת 2007, העיר השלישית
    בגודלה באוסטרליה, בריסביין,
  • 1:31 - 1:34
    הגיעה למצב שתוך שישה חודשים
    היו נגמרים לה המים.
  • 1:34 - 1:38
    דרמה דומה מתרחשת היום בסן פאולו ברזיל,
  • 1:38 - 1:40
    שם המאגר הראשי לעיר
  • 1:40 - 1:43
    הפך ממלא לגמרי ב 2010,
  • 1:43 - 1:45
    לכמעט ריק היום
  • 1:45 - 1:49
    כשהעיר מתקרבת לאולימפיאדת הקיץ של 2016.
  • 1:50 - 1:53
    בני המזל בינינו
  • 1:53 - 1:55
    החיים באחת הערים הגדולות בעולם,
  • 1:55 - 1:59
    מעולם לא באמת חוו
    את ההשפעות של בצורת קטסטרופית.
  • 1:59 - 2:03
    אנחנו אוהבים להתלונן בנוגע
    למקלחות הקצרות שאנחנו צריכים לעשות.
  • 2:03 - 2:07
    אנחנו אוהבים ששכנינו יראו
    את המכוניות המלוכלכות שלנו והדשא החום.
  • 2:07 - 2:10
    אבל מעולם לא עמדנו באמת
    מול האפשרות של לפתוח את הברז
  • 2:11 - 2:12
    וששום דבר לא יצא.
  • 2:13 - 2:16
    וזה בגלל שכשדברים היו גרועים בעבר,
  • 2:16 - 2:19
    תמיד היה אפשר להרחיב את המאגר
  • 2:19 - 2:21
    או לחפור עוד בארות מי תהום.
  • 2:22 - 2:26
    ובכן, בזמן בו כל משאבי המים כבר תפוסים,
  • 2:26 - 2:29
    אי אפשר יהיה לסמוך
    על הדרך המסורתית
  • 2:29 - 2:32
    של אספקת מים.
  • 2:32 - 2:35
    כמה אנשים חושבים שאנחנו עומדים
    לפתור את בעיית המים העירונית
  • 2:36 - 2:38
    על ידי לקיחת מים מהשכנים הכפריים שלנו.
  • 2:38 - 2:45
    אבל הגישה הזו מלאה באתגרים פוליטיים,
    משפטיים וחברתיים.
  • 2:45 - 2:48
    ואפילו אם נצליח לתפוש
    את המים מהשכנים שלנו,
  • 2:48 - 2:51
    אנחנו רק מעבירים את הבעיה למישהו אחר
  • 2:51 - 2:53
    ויש סיכוי טוב שזה יחזור להתנקם בנו
  • 2:53 - 2:55
    בעלויות מזון גבוהות
  • 2:55 - 2:59
    ונזק לאיזורי טבע
    שכבר מסתמכים על המים האלה.
  • 3:00 - 3:04
    אני חושב שיש דרך טובה יותר
    לפתור את משבר המים העירוני שלנו
  • 3:04 - 3:08
    ואני חושב שזה לפתוח
    ארבעה משאבי מים מקומיים חדשים
  • 3:08 - 3:10
    שאני משווה לברזים.
  • 3:10 - 3:14
    אם נוכל ליצור השקעות חכמות
    במשאבי המים החדשים שלנו
  • 3:14 - 3:15
    בשנים הבאות,
  • 3:15 - 3:18
    נוכל לפתור
    את בעית המים העירונית שלנו
  • 3:18 - 3:21
    ולהפחית את הסיכון שאי פעם ניתקל
  • 3:21 - 3:23
    בהשפעות של בצורת קטסטרופלית.
  • 3:24 - 3:26
    עכשיו, אם הייתם אומרים לי לפני 20 שנה
  • 3:26 - 3:31
    שעיר המודרנית תוכל להתקיים
    בלי אספקת מים מיובאת,
  • 3:31 - 3:35
    כנראה הייתי מתעלם מכם
    כלא מציאותיים וחולמים לא מיודעים.
  • 3:35 - 3:37
    אבל הניסיון האישי שלי
  • 3:37 - 3:41
    בעבודה עם כמה מהערים
    הכי צמאות למים בעשורים האחרונים
  • 3:41 - 3:45
    הראה לי שיש לנו
    את הטכנולוגיות ויכולות הניהול
  • 3:45 - 3:48
    כדי להתקדם מייבוא מים,
  • 3:48 - 3:51
    ועל זה אספר לכם הערב.
  • 3:51 - 3:56
    המקור הראשון למים מקומיים
    שאנחנו צריכים לפתח
  • 3:56 - 3:58
    כדי לפתור את בעיית המים העירונית שלנו
  • 3:58 - 4:01
    יזרום עם מי הגשם שנופלים בערינו.
  • 4:01 - 4:04
    אחת הטרגדיות הגדולות של פיתוח עירוני
  • 4:05 - 4:06
    היא שכשהערים שלנו גדלו,
  • 4:07 - 4:10
    התחלנו לכסות את פני השטח עם בטון ואספלט.
  • 4:10 - 4:13
    וכשעשינו את זה,
    היינו צריכים לבנות מערכות ניקוז
  • 4:13 - 4:15
    כדי לפנות את המים שנפלו על ערינו
  • 4:15 - 4:17
    לפני שהם יגרמו להצפה,
  • 4:17 - 4:20
    וזה בזבוז של מקור מים חיוני.
  • 4:20 - 4:22
    אתן לכם דוגמה.
  • 4:22 - 4:25
    הגרף הזו מראה את נפח המים
  • 4:25 - 4:28
    שניתן לאסוף בעיר סן חוזה
  • 4:28 - 4:32
    אם הם היו אוגרים
    את מי הגשם שיורד בעיר.
  • 4:32 - 4:36
    אתם יכולים לראות מהצומת
    בין הקו הכחול והקו המקוקו השחור
  • 4:36 - 4:41
    שאם סן חוזה היו אוספים
    חצי מהגשם שירד בעיר,
  • 4:41 - 4:44
    היה להם מספיק מים לשנה שלמה.
  • 4:44 - 4:47
    עכשיו, אני יודע מה כמה מכם חושבים.
  • 4:47 - 4:50
    "התשובה לבעיה שלנו היא
    להתחיל לבנות מיכלים עצומים
  • 4:50 - 4:53
    ולחבר אותם אל הצינורות
    שיורדים ממרזבי הגגות שלנו,
  • 4:53 - 4:55
    אגירת מי גשם."
  • 4:55 - 4:58
    עכשיו, זה רעיון שאולי יעבוד בכמה מקומות.
  • 4:58 - 5:01
    אבל אם אתם חיים במקום
    בו יורד גשם לרוב בחורף
  • 5:01 - 5:03
    ורוב הדרישה למים היא בקיץ,
  • 5:03 - 5:07
    זו לא דרך מאוד אפקטיבית
    לפתור את בעית המים.
  • 5:07 - 5:10
    ואם אתם סובלים מבצורת רב שנתית,
  • 5:10 - 5:12
    כמו שקליפורניה חווה לאחרונה,
  • 5:12 - 5:17
    לא תוכלו לבנות מיכל אגירה
    גדול מספיק כדי לפתור את הבעיה.
  • 5:17 - 5:19
    אני חושב שיש דרך הרבה יותר פרקטית
  • 5:19 - 5:22
    כדי לאגור את מי הסערות
    ומי הגשם שיורדים על ערינו,
  • 5:22 - 5:26
    וזה ללכוד אותם ולתת להם לחלחל לתוך האדמה.
  • 5:26 - 5:31
    אחרי הכל, הרבה מהערים שלנו
    יושבות על מאגרי מים טבעיים
  • 5:31 - 5:34
    שיכולים לאגור כמויות אדירות של מים.
  • 5:34 - 5:38
    לדוגמה, בעבר, לוס אנג'לס השיגה
  • 5:38 - 5:41
    בערך שליש מצריכת המים שלה מאקוויפר מסיבי
  • 5:41 - 5:43
    שנמצא מתחת לעמק סן פרננדו.
  • 5:44 - 5:47
    עכשיו, כשאתם מסתכלים
    על מים שיורדים מהגג שלנו
  • 5:47 - 5:50
    וזורמים על הדשא ובמורד הניקוז,
  • 5:50 - 5:53
    אולי תגידו לעצמכם,
    "אני באמת רוצה לשתות את זה?"
  • 5:54 - 5:56
    ובכן, התשובה היא שאתם לא רוצים לשתות את זה
  • 5:56 - 5:58
    עד שהם יטופלו מעט.
  • 5:58 - 6:01
    וכך האתגר שאנחנו עומדים לפניו
    באגירת מים עירוניים
  • 6:01 - 6:03
    הוא ללכוד את המים, לנקות את המים
  • 6:03 - 6:05
    ולהכניס אותם מתחת לאדמה.
  • 6:06 - 6:09
    וזה בדיוק מה שהעיר לוס אנג'לס עושה
  • 6:09 - 6:13
    בפרוייקט חדש שהם בונים בברבאנק קליפורניה.
  • 6:13 - 6:17
    הנתונים האלה פה מראים
    את פארק מי הסערות שהם בונים
  • 6:17 - 6:22
    על ידי חיבור מערכות ניקוז,
  • 6:22 - 6:26
    ותיעול המים למחצבת אבן נטושה.
  • 6:26 - 6:27
    המים שנלכדים במחצבה
  • 6:28 - 6:30
    עוברים לאט לאט דרך
    אדמות ביצה מלאכותיות,
  • 6:30 - 6:33
    ומשם עוברים למגרש המשחק שם
  • 6:33 - 6:35
    ומחלחלים לאדמה,
  • 6:35 - 6:37
    ממלאים את אקוויפר מי השתיה בעיר.
  • 6:38 - 6:41
    ובתהליך של מעבר דרך הביצה
  • 6:41 - 6:43
    וחילחול דרך האדמה,
  • 6:43 - 6:46
    המים נתקלים במיקרובים שחיים על פני צמחים
  • 6:46 - 6:48
    ועל פני האדמה,
  • 6:48 - 6:49
    והם מטהרים את המים.
  • 6:50 - 6:53
    ואם המים עדיין לא נקיים מספיק לשתיה
  • 6:53 - 6:55
    אחרי שהם עברו את תהליך הטיהור הטבעי הזה,
  • 6:55 - 6:57
    העיר יכולה לטפל בהם שוב
  • 6:57 - 6:59
    כשהם שואבים אותם חזרה
    מהאקוויפרים התת קרקעיים
  • 6:59 - 7:01
    לפני שהם מספקים אותם לשתיה לאנשים.
  • 7:02 - 7:07
    המקור השני שאנחנו צריכים לפתח
    כדי לפתור את בעיית המים האורבנית שלנו
  • 7:07 - 7:08
    יזרום עם מי השופכין שלנו
  • 7:08 - 7:10
    שיוצאים ממפעלי טיפול השפכים שלנו.
  • 7:11 - 7:15
    עכשיו, רבים מכם כנראה מכירים
    את הרעיון של מים ממוחזרים.
  • 7:15 - 7:17
    כנראה ראיתם שלטים כאלה
  • 7:17 - 7:20
    שמספרים לכם שהשיחים וההפרדה בכביש המהיר
  • 7:20 - 7:22
    ומגרש הגולף המקומי
  • 7:22 - 7:23
    מושקים עם מים
  • 7:23 - 7:26
    שהיו פעם במפעל טיפול שפכים.
  • 7:26 - 7:29
    אנו עושים זאת כבר כמה עשורים.
  • 7:29 - 7:31
    אבל מה שאנחנו לומדים מנסיוננו
  • 7:31 - 7:35
    זה שהגישה הזו היא הרבה יותר יקרה
    ממה שציפינו.
  • 7:36 - 7:39
    מפני שברגע שבנינו
    מתקני מחזור מים
  • 7:39 - 7:40
    קרוב למפעלי טיפול בשפכים,
  • 7:40 - 7:43
    צריך לבנות צנרת
    יותר ויותר ארוכה
  • 7:43 - 7:45
    כדי לקבל מים במקום בו אנחנו צריכים אותם.
  • 7:46 - 7:48
    וזה הופך ליקר.
  • 7:49 - 7:50
    מה שאנחנו מגלים זה
  • 7:50 - 7:54
    שהרבה יותר אפקטיבי מבחינה
    תקציבית ופרקטית
  • 7:54 - 7:57
    להפוך מי שפכים מטופלים למי שתיה
  • 7:57 - 7:58
    דרך תהליך דו שלבי.
  • 7:59 - 8:02
    בשלב הראשון בתהליך הזה אנחנו דוחסים מים
  • 8:02 - 8:05
    ומעבירים אותם דרך ממברנת אוסמוזה הפוכה:
  • 8:05 - 8:07
    ממברנת פלסטיק דקה וחדירה
  • 8:07 - 8:10
    שמאפשרת למולקולות המים לעבור דרכה
  • 8:10 - 8:15
    אבל לוכדת ואוגרת את המלחים,
    הוירוסים והכימיקלים האורגניים
  • 8:15 - 8:17
    שאולי נמצאים במי השפכים.
  • 8:18 - 8:19
    בשלב השני בתהליך,
  • 8:19 - 8:22
    אנחנו מוסיפים כמות קטנה של מימן דו חמצני
  • 8:22 - 8:25
    ומאירים אור אולטרה סגול על המים.
  • 8:25 - 8:28
    האור האולטרה סגול מפצל את המימן הדו חמצני
  • 8:28 - 8:31
    לשני חלקים שנקראים רדיקל הידרוקסיל,
  • 8:31 - 8:35
    ורדיקלי ההידרוקסיל האלו
    הם צורות מאוד חזקות של חמצן
  • 8:35 - 8:37
    שמפרקות את רוב הכימיקלים האורגניים.
  • 8:38 - 8:41
    אחרי שהמים עברו דרך התהליך הדו שלבי הזה,
  • 8:41 - 8:43
    הם בטוחים לשתיה.
  • 8:43 - 8:44
    אני יודע,
  • 8:44 - 8:47
    חקרתי מים ממוחזרים
  • 8:47 - 8:50
    בשימוש בכל שיטות המדידה
    שידועות למדע המודרני
  • 8:50 - 8:52
    במשך 15 השנה האחרונות.
  • 8:52 - 8:54
    גילינו כימיקלים מסוימים
  • 8:54 - 8:56
    שיכולים לעבור דרך השלב הראשון בתהליך,
  • 8:56 - 8:58
    אבל עד שהם מגיעים לשלב השני,
  • 8:58 - 9:00
    תהליך החמצון המתקדם,
  • 9:00 - 9:03
    אנחנו רואים נוכחות כימיקלים לעיתים רחוקות.
  • 9:03 - 9:07
    וזה בניגוד מוחלט
    למקורות המים הרגילים
  • 9:07 - 9:09
    מהם אנחנו שותים כל הזמן.
  • 9:10 - 9:12
    יש דרך נוספת בה נוכל למחזר מים.
  • 9:12 - 9:16
    זו ביצה מהונדסת שבנינו לאחרונה
  • 9:16 - 9:18
    בנהר סנטה אנה בדרום קליפורניה.
  • 9:18 - 9:22
    הביצה מקבלת מים מיובל של נהר סנטה אנה
  • 9:22 - 9:26
    שבקיץ מכיל כמעט לגמרי זרם של מי שפכים
  • 9:26 - 9:29
    מערים כמו ריברסייד וסן ברנרדינו.
  • 9:29 - 9:31
    המים נכנסים לאדמת הביצה שלנו,
  • 9:31 - 9:34
    הם חשופים לאור שמש ואצות
  • 9:34 - 9:36
    ואלה מפרקים את הכימיקלים האורגניים,
  • 9:36 - 9:40
    מסירים את החומרים המזינים
    ומנטרלים את הפתוגנים במים.
  • 9:40 - 9:42
    המים מוחזרים לנהר סנטה אנה,
  • 9:42 - 9:44
    זורמים לכיוון אנהיים,
  • 9:44 - 9:47
    מוצאים באנהיים ומחלחלים לאדמה,
  • 9:47 - 9:50
    והופכים למי השתיה של העיר אנהיים,
  • 9:50 - 9:54
    וכך משלימים את המסע
    מהביוב של מחוז ריברסייד
  • 9:54 - 9:56
    למקור מי השתיה של מחוז אורנג'.
  • 9:58 - 10:01
    עכשיו, אתם אולי תחשבו
    שהרעיון הזה של שתיית מי שופכין
  • 10:01 - 10:05
    הוא פנטזיה עתידנית
    או תופעה נדירה.
  • 10:05 - 10:09
    ובכן, בקליפורניה, אנחנו כבר ממחזרים
    בערך 160 מיליארד ליטר בשנה
  • 10:09 - 10:12
    של מי שפכים בתהליך
    הדו שלבי של טיפול מתקדם
  • 10:12 - 10:14
    עליו סיפרתי לכם.
  • 10:14 - 10:17
    זה מספיק מים לבערך מיליון אנשים
  • 10:17 - 10:19
    אם זה היה מקור המים היחיד שלהם.
  • 10:20 - 10:24
    המקור השלישי שאנחנו צריכים לפתוח
    לא יהיה ברז בכלל,
  • 10:25 - 10:26
    זה יהיה סוג של ברז וירטואלי,
  • 10:26 - 10:29
    זה יהיה שימור מים.
  • 10:29 - 10:33
    והמקום בו אנחנו צריכים
    לחשוב על שימור מים הוא בחוץ
  • 10:33 - 10:36
    מפני שבקליפורניה
    וערים אמריקאיות מודרניות אחרות,
  • 10:36 - 10:39
    בערך חצי מהשימוש שלנו במים מתרחש בחוץ.
  • 10:40 - 10:41
    בשרב הנוכחי,
  • 10:41 - 10:44
    ראינו שהדשא והצמחים
  • 10:44 - 10:46
    יכולים לשרוד
  • 10:46 - 10:48
    עם בערך חצי מכמות המים.
  • 10:48 - 10:51
    אז אין צורך להתחיל לצבוע בטון בירוק
  • 10:51 - 10:54
    ולשים דשא מלאכותי ולקנות קקטוסים.
  • 10:54 - 10:58
    יכול להיות לנו גינון ידידותי לקליפורניה
    עם גלאי לחות לאדמה
  • 10:58 - 11:00
    ובקרי השקיה חכמים
  • 11:00 - 11:03
    ויהיו לנו נופים ירוקים יפיפיים בערים שלנו.
  • 11:04 - 11:07
    המקור הרביעי והאחרון שאנחנו צריכים לפתוח
  • 11:07 - 11:09
    כדי לפתור את בעית המים האורבנית
  • 11:09 - 11:11
    יהיה התפלת מי ים.
  • 11:11 - 11:15
    עכשיו, אני יודע שאתם בטח שמעתם
    מה אנשים אומרים על התפלת מי ים.
  • 11:15 - 11:20
    "זה דבר מעולה אם יש לכם הרבה נפט,
    לא הרבה מים
  • 11:20 - 11:22
    ולא אכפת לכם משינוי האקלים."
  • 11:22 - 11:26
    התפלת מי ים דורשת הרבה אנרגיה
    לא משנה איך מסתכלים על זה.
  • 11:26 - 11:29
    אבל האפיון של התפלת מי ים
  • 11:29 - 11:32
    כמשהו מיותר,
    מיושן ללא תקווה.
  • 11:32 - 11:35
    התקדמנו המון בהתפלת מי ים
  • 11:35 - 11:36
    בשני העשורים האחרונים.
  • 11:37 - 11:39
    התמונה הזו מראה לכם
  • 11:39 - 11:43
    את מפעל התפלת המים הגדול בחצי הכדור המערבי
  • 11:43 - 11:45
    שנבנה כרגע מצפון לסן דיאגו.
  • 11:45 - 11:48
    יחסית למפעל התפלת מי הים
  • 11:48 - 11:51
    שנבנה בסנטה ברברה לפני 25 שנים,
  • 11:51 - 11:54
    מפעל הטיפול הזה ישתמש בערך במחצית האנרגיה
  • 11:54 - 11:55
    כדי לייצר כל ליטר מים.
  • 11:56 - 12:00
    אבל רק בגלל שהתפלת מי ים
    הפכה לפחות אינטנסיבית אנרגטית,
  • 12:00 - 12:03
    אינו אומר שאנחנו צריכים להתחיל לבנות
    מפעלי התפלה בכל מקום.
  • 12:03 - 12:05
    בין האפשרויות שלנו,
  • 12:05 - 12:07
    זה כנראה דורש הכי הרבה אנרגיה
  • 12:07 - 12:09
    ופוטנציאלית הכי מזיק לסביבה
  • 12:09 - 12:12
    מהאופציות ליצור מקור מים מקומי.
  • 12:13 - 12:14
    אז הנה זה.
  • 12:14 - 12:16
    עם ארבעת מקורות המים האלה,
  • 12:16 - 12:19
    אנחנו יכולים להתרחק
    מההסתמכות שלנו על מים מיובאים.
  • 12:20 - 12:24
    דרך רפורמה בדרך בה אנחנו מגננים
    את המשטחים שלנו והנכסים שלנו,
  • 12:24 - 12:27
    אנחנו יכולים להפחית את השימוש
    במים בחוץ בבערך 50 אחוז,
  • 12:27 - 12:31
    וכך נגדיל את אספקת המים ב 25 אחוז.
  • 12:31 - 12:33
    אנחנו יכולים למחזר את המים שמגיעים לביוב,
  • 12:33 - 12:36
    ובכך להגדיל את אספקת המים ב 40 אחוז.
  • 12:37 - 12:39
    ואחננו יכולים להשלים את השארית דרך שילוב
  • 12:40 - 12:42
    של איסוף מי סערות והתפלת מי ים.
  • 12:43 - 12:47
    אז, בואו ניצור מאגר מים
  • 12:47 - 12:51
    שיהיה מסוגל לעמוד בכל אתגר
  • 12:51 - 12:53
    ששינוי האקלים יפיל עלינו בשנים הבאות.
  • 12:53 - 12:57
    בואו ניצור אספקת מים
    שמשתמשת במשאבים מקומיים
  • 12:57 - 13:01
    ומשאירה יותר מים בסביבה לדגים ולאוכל.
  • 13:02 - 13:07
    בואו ניצור מערכת מים
    שתואמת את הערכים הסביבתיים.
  • 13:07 - 13:10
    ובואו נעשה את זה עבור
    ילדינו ונכדינו
  • 13:10 - 13:13
    ובואו נגיד להם שזו המערכת
  • 13:13 - 13:15
    שהם צריכים לטפל בה בעתיד
  • 13:15 - 13:19
    מפני שזה הסיכוי האחרון שלנו
    ליצור סוג חדש של מערכת מים.
  • 13:19 - 13:21
    תודה רבה לכם על תשומת הלב.
  • 13:21 - 13:24
    (מחיאות כפיים)
Title:
ארבע דרכים בהן ניתן למנוע בצורת קטסטרופלית
Speaker:
דייויד סדלק
Description:

כשתבניות האקלים העולמית נעות באופן בלתי צפוי, מקומות בהם מי שתיה היו פעם נפוצים עלולים למצוא את עצמם ללא מי תהום ועם מאגרים יבשים. בהרצאה זו, המהנדס האזרחי והממשלתי דייויד סדלק חולק ארבעה פתרונות פרקטיים למשבר המים האורבני המתמשך. המטרה שלו: להניע את מקורות המים שלנו לעבר מקורות מקומיים וחדשים, וליצור מערכת שמסוגלת לעמוד בפני האתגרים האקלימיים שאולי יעמדו בפנינו בשנים הבאות.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
13:37

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.