Return to Video

מהו החלון הבא ליקום שלנו?

  • 0:01 - 0:05
    בשנת 1781, מלחין אנגלי
  • 0:05 - 0:08
    איש-טכנולוגיה ואסטרונום בשם ויליאם הרשל
  • 0:08 - 0:09
    הבחין באובייקט בשמיים
  • 0:09 - 0:12
    שלא נע בדיוק כמו שאר הכוכבים
  • 0:12 - 0:15
    ואבחנתו של הרשל במשהו שונה,
  • 0:15 - 0:17
    שלא מתנהג לגמרי נכון,
  • 0:17 - 0:19
    הפכה לגילויו של כוכב לכת,
  • 0:19 - 0:21
    כוכב הלכת אורנוס,
  • 0:21 - 0:23
    שם ששיעשע
  • 0:23 - 0:26
    דורות אינספור של ילדים,
  • 0:26 - 0:28
    אבל כוכב לכת שבן לילה
  • 0:28 - 0:31
    הכפיל את מערכת השמש
    המוכרת לנו אז.
  • 0:31 - 0:33
    בחודש שעבר בלבד
    הכריזה נאס"א על גילויים
  • 0:33 - 0:35
    של 517 כוכבי לכת חדשים
  • 0:35 - 0:37
    שסובבים סביב שמשות סמוכות,
  • 0:37 - 0:39
    מה שכמעט והכפיל בן לילה
    את מספר כוכבי הלכת
  • 0:39 - 0:42
    המוכרים לנו בגלקסיה שלנו.
  • 0:42 - 0:44
    כך שהאסטרונומיה משתנה כל הזמן על ידי
  • 0:44 - 0:47
    יכולת זו לאסוף נתונים,
  • 0:47 - 0:49
    ועם נתונים שכמעט מוכפלים מדי שנה,
  • 0:49 - 0:51
    בתוך שני העשורים הבאים, אנו
    עשויים אפילו
  • 0:51 - 0:53
    להגיע, לראשונה בהיסטוריה, לנקודה
  • 0:53 - 0:58
    שבה גילינו כבר
    את רוב הגלקסיות שביקום.
  • 0:58 - 1:00
    אבל כשאנו נכנסים לתוך עידן זה
    של ים נתונים,
  • 1:00 - 1:02
    אנו מתחילים למצוא שיש הבדל
  • 1:02 - 1:05
    בין יותר נתונים שהם
    רק טובים יותר
  • 1:05 - 1:07
    לבין יותר נתונים שהם שונים,
  • 1:07 - 1:10
    שמסוגלים לשנות את השאלות שאנו
    רוצים לשאול,
  • 1:10 - 1:13
    והבדל זה הוא לא רק בגלל
    כמות הנתונים שאנו אוספים,
  • 1:13 - 1:15
    אלא באם נתונים אלה פותחים
    חלונות חדשים
  • 1:15 - 1:17
    לתוך היקום שלנו,
  • 1:17 - 1:20
    האם הם משנים את הדרך
    בה אנו רואים את השמיים.
  • 1:20 - 1:23
    מהו אם כן החלון הבא אל תוך
    היקום שלנו?
  • 1:23 - 1:26
    מהו הפרק הבא באסטרונומיה?
  • 1:26 - 1:28
    ובכן, אני עומד להראות לכם כמה
    מהכלים והטכנולוגיות
  • 1:28 - 1:31
    שאנו עומדים לפתח
    במהלך העשור הבא,
  • 1:31 - 1:35
    וכיצד טכנולוגיות אלו,
    לצד השימוש החכם בנתונים אלה,
  • 1:35 - 1:37
    עשויים אולי שוב לשנות את
    האסטרונומיה
  • 1:37 - 1:39
    על ידי פתיחת חלון לתוך היקום שלנו,
  • 1:39 - 1:41
    חלון של זמן.
  • 1:41 - 1:44
    מדוע זמן?
    כי זמן קשור למוצא,
  • 1:44 - 1:45
    והוא קשור לאבולוציה.
  • 1:45 - 1:47
    מוצא מערכת השמש שלנו,
  • 1:47 - 1:49
    איך מערכת השמש שלנו נוצרה?
  • 1:49 - 1:53
    האם היא יוצאת-דופן או מיוחדת
    בדרך כלשהי?
  • 1:53 - 1:55
    מדובר באבולוציה של היקום שלנו.
  • 1:55 - 1:58
    מדוע היקום שלנו ממשיך להתרחב,
  • 1:58 - 2:00
    ומהי האנרגיה האפלה המסתורית הזו
  • 2:00 - 2:02
    שמניעה את ההתפשטות הזו?
  • 2:02 - 2:05
    אבל קודם כל, אני רוצה להראות לכם
    איך הטכנולוגיה
  • 2:05 - 2:08
    עתידה לשנות את הדרך
    בה אנו רואים את השמים
  • 2:08 - 2:11
    דמיינו שאתם יושבים
    בהרי צפון צ'ילה
  • 2:11 - 2:13
    צופים לכיוון מערב
  • 2:13 - 2:15
    אל האוקיינוס השקט
  • 2:15 - 2:17
    כמה שעות לפני הזריחה.
  • 2:17 - 2:21
    זהו המראה של שמי הלילה
    שהייתם רואים,
  • 2:21 - 2:22
    וזה מראה יפה,
  • 2:22 - 2:25
    כששביל החלב רק מציץ
    מעבר לאופק.
  • 2:25 - 2:27
    אבל זהו גם מראה סטטי,
  • 2:27 - 2:30

    ובהרבה מובנים זו הדרך שבה אנו
    חושבים על היקום שלנו:
  • 2:30 - 2:32
    נצחי ובלתי משתנה
  • 2:32 - 2:34
    אבל היקום הוא הכל,
    רק לא סטטי.
  • 2:34 - 2:37
    הוא כל הזמן משתנה
    בכל קנה מידה, החל משניות
  • 2:37 - 2:39
    ועד מיליארדי שנים.
  • 2:39 - 2:41
    גלקסיות מתמזגות, הן מתנגשות
  • 2:41 - 2:43
    במהירויות של מאות אלפי
    קילומטרים בשעה.
  • 2:43 - 2:45
    כוכבים נולדים ומתים,
  • 2:45 - 2:48
    הם מתפוצצים במראות מרהיבים אלו.
  • 2:48 - 2:50
    למעשה, לו היינו יכולים לחזור
  • 2:50 - 2:52
    לשמיים השלווים שלנו מעל צ'ילה,
  • 2:52 - 2:55
    ומאפשרים לזמן לנוע קדימה
  • 2:55 - 2:59
    כדי לראות איך השמיים עשויים
    להשתנות במהלך השנה הבאה,
  • 2:59 - 3:01
    הפעימות שאתם רואים
  • 3:01 - 3:06
    הן סופרנובות, השרידים האחרונים
    של שמש גוססת
  • 3:06 - 3:10
    שמתפוצצת, מתבהרת ולאחר מכן
    דועכת ונעלמת.
  • 3:10 - 3:11
    כל אחת מסופרנובות אלו
  • 3:11 - 3:14
    זוהרת פי 5 מיליארד יותר
    מהשמש שלנו,
  • 3:14 - 3:17
    כך שאנו יכולים לראותן
    ממרחקים גדולים,
  • 3:17 - 3:19
    אבל רק למשך זמן קצר.
  • 3:19 - 3:23
    בכל שניה מתפוצצות עשר סופרנובות
    איפשהו ביקום שלנו
  • 3:23 - 3:25
    לו יכולנו לשמוע זאת,
  • 3:25 - 3:28
    זה היה נשמע כמו פיצפוצים
    בשקית פופקורן.
  • 3:28 - 3:32
    כעת, אם נמעמם את הסופרנובות,
  • 3:32 - 3:35
    לא רק הבהירות משתנה.
  • 3:35 - 3:37
    השמיים שלנו הם בתנועה מתמדת.
  • 3:37 - 3:40
    נחיל זה של אובייקטים שאתם
    רואים זורמים בשמיים
  • 3:40 - 3:43
    הם אסטרואידים שנעים במסלול
    מערכת השמש שלנו,
  • 3:43 - 3:47
    והשינויים, התנועה
    והדינמיקה האלה של המערכת,
  • 3:47 - 3:50
    הם שמאפשרים לנו לבנות את המודלים
    שלנו עבור היקום שלנו,
  • 3:50 - 3:54
    כדי לחזות את עתידו ולהסביר את עברו.
  • 3:54 - 3:57
    אבל הטלסקופים שבהם השתמשנו
    בעשור האחרון
  • 3:57 - 4:01
    לא בנויים ללכוד היקף כזה של נתונים.
  • 4:01 - 4:02
    טלסקופ החלל "האבל":
  • 4:02 - 4:04
    ב-25 השנים האחרונות
  • 4:04 - 4:07
    הוא הפיק כמה מהתמונות
    המפורטות ביותר
  • 4:07 - 4:09
    של היקום הרחוק שלנו,
  • 4:09 - 4:12
    אבל אם תנסו להשתמש ב"האבל"
    כדי ליצור תמונה של השמיים,
  • 4:12 - 4:15
    יהיה צורך לצלם
    13 מיליון תמונות נפרדות
  • 4:15 - 4:19
    במשך כ-120 שנים
    כדי לעשות זאת רק פעם אחת.
  • 4:19 - 4:21
    אז זה מניע אותנו לטכנולוגיות חדשות
  • 4:21 - 4:23
    ולטלסקופים חדשים,
  • 4:23 - 4:25
    טלסקופים שיכולים לצלם בתאורה קלושה
  • 4:25 - 4:26
    כדי לצפות ביקום הרחוק,
  • 4:26 - 4:29
    אבל גם טלסקופים שיכולים
    לצלם תמונה רחבה
  • 4:29 - 4:32
    כדי לתפוס את השמיים
    מהר ככל האפשר,
  • 4:32 - 4:37
    טלסקופים כמו "הטלסקופ הסינופטי הגדול
    לסקירת השמיים",
  • 4:37 - 4:40
    אולי השם המשעמם ביותר אי פעם
  • 4:40 - 4:42
    לאחד הניסויים המרתקים ביותר
  • 4:42 - 4:44
    בהיסטוריה של האסטרונומיה,
  • 4:44 - 4:46
    למעשה, זו הוכחה,
    אם היא נחוצה לכם,
  • 4:46 - 4:49
    שאסור לכם אף-פעם
    להניח למדען או למהנדס
  • 4:49 - 4:52
    להמציא שמות,
    אפילו לא לילדים שלכם.
  • 4:52 - 4:54
    (צחוק)
  • 4:54 - 4:56
    אנחנו בונים את הטלסקופ הסינופטי,
  • 4:56 - 4:59
    אנו מצפים שהוא יתחיל לקבל נתונים
    עד סוף העשור.
  • 4:59 - 5:01
    אראה לכם איך לדעתנו
  • 5:01 - 5:04
    זה עתיד לשנות לגמרי
    את ראייתנו את היקום,
  • 5:04 - 5:07
    כי תמונה אחת מהטלסקופ הסינופטי
  • 5:07 - 5:09
    שווה ל-3000 תמונות
  • 5:09 - 5:11
    מטלסקופ החלל ע"ש האבל,
  • 5:11 - 5:14
    כל תמונה שלוש וחצי מעלות בשמים
  • 5:14 - 5:17
    פי 7 מרוחבו של הירח המלא.
  • 5:17 - 5:20
    איך לוכדים תמונה בגודל כזה?
  • 5:20 - 5:24
    ובכן, בונים את המצלמה
    הדיגיטלית הגדולה ביותר בהיסטוריה,
  • 5:24 - 5:27
    תוך שימוש באותה טכנולוגיה שתמצאו
    במצלמות הדיגיטליות שבסלולרי שלכם
  • 5:27 - 5:31
    או במצלמות הדיגיטליות שאתם
    יכולים לקנות ברחוב הראשי,
  • 5:31 - 5:34
    אבל בסדר גודל של
    1.67 מטרים לרוחב,
  • 5:34 - 5:36
    בערך בגודל של "חיפושית" פולקסווגן,
  • 5:36 - 5:39
    כשתמונה אחת היא
    שלושה מיליארד פיקסלים.
  • 5:39 - 5:41
    אז אילו רציתם להסתכל בתמונה
  • 5:41 - 5:44
    ברזולוציה מלאה, רק בתמונה אחת
    של הטלסקופ הסינפטי,
  • 5:44 - 5:48
    זה יצריך כ-1500
    מסכי טלוויזיה בהפרדה גבוהה
  • 5:48 - 5:51
    ומצלמה זו תצלם את השמיים,
  • 5:51 - 5:54
    כשהיא מצלמת תמונה חדשה
    כל 20 שניות
  • 5:54 - 5:56
    וכשהיא סורקת את השמים כל הזמן,
  • 5:56 - 5:59
    כך שמידי שלושה לילות
    נקבל מראה חדש לגמרי
  • 5:59 - 6:02
    של השמיים מעל צ'ילה.
  • 6:02 - 6:05
    במשך המשימה של טלסקופ זה,
  • 6:05 - 6:08
    הוא יאתר 40 מיליארד שמשות וגלקסיות,
  • 6:08 - 6:09
    וזו תהיה הפעם הראשונה
  • 6:09 - 6:12
    שבה נגלה יותר אובייקטים
    ביקום שלנו
  • 6:12 - 6:15
    מאשר אנשים על פני כדור הארץ.
  • 6:15 - 6:16
    אנחנו יכולים לדבר על זה
  • 6:16 - 6:18
    במונחים של טרה בייט ופטה בייט
  • 6:18 - 6:20
    ומיליארדי אובייקטים,
  • 6:20 - 6:22
    אבל כדינ לתת מושג
    לגבי כמות הנתונים
  • 6:22 - 6:24
    שיתקבלו ממצלמה זו,
  • 6:24 - 6:28
    זה כמו להקרין את כל
    הרצאות TED שצולמו אי פעם
  • 6:28 - 6:31
    בו זמנית, 24 שעות ביממה,
  • 6:31 - 6:34
    7 ימים בשבוע
    במשך 10 שנים.
  • 6:34 - 6:36
    ועיבוד נתונים אלה משמעו
  • 6:36 - 6:38
    חיפוש בכל ההרצאות הללו
  • 6:38 - 6:41
    אחר כל רעיון חדש ותפישה חדשה
  • 6:41 - 6:43
    ולבחון כל חלק בסרטון
  • 6:43 - 6:46
    כדי לזהות הבדלים
    בין פריים אחד לבא אחריו.
  • 6:46 - 6:49
    וזה משנה את הדרך שבה אנו
    עוסקים במדע,
  • 6:49 - 6:51
    משנה את הדרך בה אנו
    עוסקים באסטרונומיה,
  • 6:51 - 6:53
    ומביא אותנו למקום
    שבו תוכנה ואלגוריתמים
  • 6:53 - 6:55
    צריכים לכרות בנתונים אלה,
  • 6:55 - 6:58
    שבו התוכנה היא קריטית למדע
  • 6:58 - 7:02
    כמו הטלסקופים והמצלמות שבנינו.
  • 7:02 - 7:07
    יתגלו אלפי תגליות מהפרוייקט הזה,
  • 7:07 - 7:08
    אבל אספר לכם
    רק על שניים
  • 7:08 - 7:11
    מהרעיונות אודות המוצא
    והאבולוציה,
  • 7:11 - 7:13
    שעשויים להשתנות הודות
    לגישה שלנו
  • 7:13 - 7:16
    לנתונים בסדר הגודל הזה.
  • 7:16 - 7:18
    בחמש השנים האחרונות,
    נאס"א גילתה
  • 7:18 - 7:20
    מעל 1,000 מערכות פלנטריות
  • 7:20 - 7:22
    סביב שמשות סמוכות,
  • 7:22 - 7:24
    אבל המערכות שאנחנו מוצאים
  • 7:24 - 7:27
    אינן דומות מאד למערכת
    השמש שלנו,
  • 7:27 - 7:28
    ואחת השאלות שעומדות
    בפנינו היא
  • 7:28 - 7:31
    האם זה רק משום שלא
    חיפשנו מספיק טוב
  • 7:31 - 7:32
    או שיש משהו מיוחד או
    יוצא דופן
  • 7:32 - 7:35
    באופן שבו מערכת השמש
    שלנו נוצרה?
  • 7:35 - 7:37
    ואם אנו רוצים להשיב על
    שאלה זו,
  • 7:37 - 7:38
    אנחנו צריכים לדעת ולהבין
  • 7:38 - 7:41
    את ההיסטוריה של מערכת
    השמש שלנו לפרטיה,
  • 7:41 - 7:43
    והפרטים הם אלה שחיוניים.
  • 7:43 - 7:47
    אז אם נחזור לשמיים,
  • 7:47 - 7:51
    באסטרואידים שלנו,
    שזרמו על פני השמים,
  • 7:51 - 7:55
    אסטרואידים אלה הם כמו
    שרידי מערכת השמש שלנו.
  • 7:55 - 7:57
    מיקומם של האסטרואידים
  • 7:57 - 7:59
    הם כמו טביעת אצבע
    מעידן מוקדם יותר
  • 7:59 - 8:01
    כאשר מסלוליהם של
    נפטון ויופיטר
  • 8:01 - 8:03
    היו הרבה יותר קרובים לשמש,
  • 8:03 - 8:06
    וכשכוכבי לכת ענקיים אלה
    נדדו דרך מערכת השמש שלנו,
  • 8:06 - 8:10
    הם פיזרו את האסטרואידים
    שבעקבותיהם.
  • 8:10 - 8:11
    אז לחקור את האסטרואידים
  • 8:11 - 8:13
    זה כמו לבצע זיהוי פלילי,
  • 8:13 - 8:16
    לבצע זיהוי פלילי
    על מערכת השמש שלנו,
  • 8:16 - 8:18
    אבל לשם כך אנחנו זקוקים למרחק,
  • 8:18 - 8:20
    ואת המרחק אנחנו מקבלים מן התנועה,
  • 8:20 - 8:25
    ואת התנועה אנו מקבלים
    הודות לגישה שיש לנו לזמן.
  • 8:25 - 8:27
    אז מה זה אומר לנו?
  • 8:27 - 8:29
    ובכן, אם מסתכלים על האסטרואידים
    הצהובים הקטנים
  • 8:29 - 8:31
    שמתרוצצים על פני המסך,
  • 8:31 - 8:34
    אלה הם האסטרואידים
    שנעים במהירות הכי גבוהה,
  • 8:34 - 8:37
    משום שהם הכי קרובים אלינו,
    הכי קרובים לכדור הארץ.
  • 8:37 - 8:38
    אלה הם האסטרואידים
    שיום אחד אולי
  • 8:38 - 8:42
    נשלח אליהם חללית,
    לכרות בהם מינרלים,
  • 8:42 - 8:44
    אבל אלה גם האסטרואידים
    שיום אחד אולי
  • 8:44 - 8:45
    יתנגשו בכדור הארץ,
  • 8:45 - 8:47
    כמו שקרה לפני 60 מיליון שנים
  • 8:47 - 8:49
    בהכחדת הדינוזאורים,
  • 8:49 - 8:51
    או רק בתחילת המאה שעברה,
  • 8:51 - 8:52
    כאשר אסטרואיד מחק
  • 8:52 - 8:56
    כמעט 2590 קילומטרים רבועים
    של יער סיבירי,
  • 8:56 - 8:59
    או אפילו רק בשנה שעברה,
    כשאחד נשרף מעל רוסיה,
  • 8:59 - 9:03
    כשהוא משחרר אנרגיה
    של פצצה גרעינית קטנה.
  • 9:03 - 9:07
    אז מחקר הזיהוי הפלילי של
    מערכת השמש שלנו
  • 9:07 - 9:09
    לא רק מספר לנו על העבר,
  • 9:09 - 9:12
    היא יכולה גם לחזות את
    העתיד, כולל העתיד שלנו.
  • 9:15 - 9:17
    כשיש לנו מרחק,
  • 9:17 - 9:20
    אנו זוכים לראות את האסטרואידים
    בסביבתם הטבעית,
  • 9:20 - 9:22
    במסלול סביב השמש.
  • 9:22 - 9:25
    אז כל נקודה שאתם רואים
    בהדמייה זו
  • 9:25 - 9:27
    היא אסטרואיד אמיתי.
  • 9:27 - 9:31
    מסלולו כבר מחושב
    לפי תנועתו בשמיים.
  • 9:31 - 9:35
    הצבעים משקפים את ההרכב
    של אסטרואידים אלה
  • 9:35 - 9:37
    יבש וסלעי במרכז,
  • 9:37 - 9:39
    עשיר במים ופרימיטיבי
    לכיוון הקצה,
  • 9:39 - 9:42
    אסטרואידים עשירים במים
    שאולי זרעו
  • 9:42 - 9:45
    את האוקיינוסים והימים שאנו
    מוצאים על כוכב הלכת שלנו
  • 9:45 - 9:48
    כשהפציצו את כדור הארץ
    בעידן קדום יותר
  • 9:50 - 9:53
    בגלל שהטלסקופ הסינפטי
    יהיה מסוגל לעבור באור עמום
  • 9:53 - 9:55
    ולא רק בתמונה רחבה,
  • 9:55 - 9:56
    נוכל לראות אסטרואידים אלה
  • 9:56 - 10:00
    הרחק מעבר לחלק הפנימי
    של מערכת השמש שלנו,
  • 10:00 - 10:03
    נראה אסטרואידים מעבר
    למסלוליהם של נפטון ומאדים,
  • 10:03 - 10:06
    ושביטים ואסטרואידים
    שעשויים להתקיים
  • 10:06 - 10:09
    כמעט במרחק שנת אור
    מהשמש שלנו.
  • 10:09 - 10:12
    וככל שנגדיל את
    הפרטים של תמונה זו,
  • 10:12 - 10:15
    נגדיל את מקדם הפירוט
    ב-10 עד 100
  • 10:15 - 10:17
    נהיה מסוגלים לענות
    על שאלות כמו,
  • 10:17 - 10:21
    האם יש ראיות לכוכבי לכת
    מחוץ למסלולו של נפטון?
  • 10:21 - 10:23
    האם יש אסטרואידים
    שיפגעו בכדור הארץ
  • 10:23 - 10:26
    הרבה לפני שיהוו סכנה?
  • 10:26 - 10:28
    ולברר באם, אולי
  • 10:28 - 10:31
    השמש שלנו נוצרה מעצמה
    או מצביר כוכבים,
  • 10:31 - 10:34
    ואולי קרובי משפחה שמיימיים
    של השמש
  • 10:34 - 10:37
    הם שהשפיעו על היווצרות
    מערכת השמש שלנו,
  • 10:37 - 10:43
    ואולי זו אחת הסיבות מדוע נראה
    שמערכות שמש כמו שלנו הן כה נדירות.
  • 10:43 - 10:48
    מרחק ושינויים ביקום שלנו -
  • 10:48 - 10:51
    מרחק שווה לזמן,
  • 10:51 - 10:53
    כמו גם שינויים בשמיים.
  • 10:53 - 10:56
    כל מרחק של מטר
    ממנו אתה מסתכל,
  • 10:56 - 10:59
    או כל מרחק של מטר
    בו האובייקט נמצא,
  • 10:59 - 11:02
    אתה מסתכל אחורה על
    מיליארדית שניה בזמן,
  • 11:02 - 11:05
    ורעיון זה או המושג של
    להסתכל אחורה בזמן
  • 11:05 - 11:08
    עורר מהפכה במושגים שלנו
    על היקום,
  • 11:08 - 11:10
    לא פעם אחת אלא הרבה פעמים.
  • 11:10 - 11:13
    הפעם הראשונה הייתה בשנת 1929
  • 11:13 - 11:15
    כאשר אסטרונום בשם אדווין האבל
  • 11:15 - 11:17
    הראה שהיקום מתפשט,
  • 11:17 - 11:20
    מה שהוביל לרעיונות של
    המפץ הגדול.
  • 11:20 - 11:22
    והתצפיות היו פשוטות:
  • 11:22 - 11:24
    רק 24 גלקסיות
  • 11:24 - 11:27
    ותמונה שצוירה ביד.
  • 11:29 - 11:34
    אבל עצם הרעיון
    שככל שגלקסיה רחוקה יותר,
  • 11:34 - 11:36
    כך היא נמוגה מהר יותר,
  • 11:36 - 11:39
    הספיק כדי לעורר את
    הקוסמולוגיה המודרנית.
  • 11:39 - 11:42
    מהפכה שנייה התחוללה
    70 שנה מאוחר יותר,
  • 11:42 - 11:44
    כאשר שתי קבוצות של אסטרונומים הראו
  • 11:44 - 11:46
    שהיקום לא רק מתפשט
  • 11:46 - 11:48
    אלא גם מאיץ,
  • 11:48 - 11:51
    זה מפתיע.
    כמו לזרוק כדור לשמיים
  • 11:51 - 11:54
    ולגלות שככל שהוא מגביה,
  • 11:54 - 11:55
    כך הוא מתרחק מהר יותר.
  • 11:55 - 11:57
    והם הוכיחו זאת
  • 11:57 - 11:59
    על ידי מדידת הבהירות של סופרנובה,
  • 11:59 - 12:01
    ואיך הבהירות של הסופרנובה
  • 12:01 - 12:03
    נחלשה עם המרחק.
  • 12:03 - 12:06
    ותצפיות אלה היו
    מורכבות יותר
  • 12:06 - 12:09
    הן הצריכו טכנולוגיות חדשות
    וטלסקופים חדשים,
  • 12:09 - 12:13
    כי הסופרנובות היו בגלקסיות
  • 12:13 - 12:15
    שהיו פי 2000 רחוקות יותר
  • 12:15 - 12:18
    מאלו ששימשו את האבל.
  • 12:18 - 12:23
    ונדרשו 3 שנים למצוא רק
    42 סופרנובות,
  • 12:23 - 12:25
    משום שסופרנובה מתפוצצת
  • 12:25 - 12:28
    רק אחת למאה שנים בגלקסיה.
  • 12:28 - 12:30
    שלוש שנים כדי למצוא 42 סופרנובות
  • 12:30 - 12:34
    על ידי חיפוש בעשרות אלפי גלקסיות.
  • 12:34 - 12:36
    וברגע שהם אספו את
    הנתונים שלהם,
  • 12:36 - 12:38
    זה מה שהם גילו,
  • 12:40 - 12:42
    זה אולי לא נראה מרשים,
  • 12:42 - 12:46
    אבל כך נראית מהפכה בפיסיקה:
  • 12:46 - 12:49
    קו ניבוי הבהירות של סופרנובה
  • 12:49 - 12:51
    11 מיליארדים שנות אור מאיתנו
  • 12:51 - 12:55
    וקומץ של נקודות שלא ממש
    תואמות קו זה.
  • 12:55 - 12:59
    שינויים קטנים מצמיחים
    השלכות גדולות.
  • 12:59 - 13:02
    שינויים קטנים מאפשרים לנו לעשות תגליות
  • 13:02 - 13:05
    כמו כוכב הלכת שגילה הרשל.
  • 13:05 - 13:07
    שינויים קטנים משנים
    את הבנתנו
  • 13:07 - 13:09
    את היקום לחלוטין.
  • 13:09 - 13:13
    אז 42 סופרנובות, מעט
    יותר קלושות,
  • 13:13 - 13:15
    כלומר, רחוקות מעט יותר,
  • 13:15 - 13:18
    קובעות שהיקום לא רק מתפשט,
  • 13:18 - 13:21
    אלא שהתפשטות זו חייבת
    להיות מואצת,
  • 13:21 - 13:23
    ובכך חושפות מרכיב של היקום שלנו
  • 13:23 - 13:26
    שעכשיו אנחנו קוראים לו
    אנרגיה אפלה,
  • 13:26 - 13:28
    מרכיב שמניע את ההתפשטות הזו
  • 13:28 - 13:31
    ומהווה 68 אחוז
    מתקציב האנרגיה
  • 13:31 - 13:33
    של היקום שלנו היום
  • 13:35 - 13:39
    אז מה צפויה להיות
    המהפכה הבאה?
  • 13:39 - 13:41
    ובכן, מהי אנרגיה אפלה
    ולמה היא קיימת?
  • 13:41 - 13:44
    כל אחד מהקווים הללו מציג
    מודל שונה
  • 13:44 - 13:46
    של מה שהאנרגיה האפלה
    עשויה להיות
  • 13:46 - 13:49
    ואת התכונות של האנרגיה האפלה.
  • 13:49 - 13:53
    כולם עולים בקנה אחד עם 42 הנקודות,
  • 13:53 - 13:55
    אבל הרעיונות שמאחורי קווים אלה
  • 13:55 - 13:57
    הם שונים באופן דרמטי
  • 13:57 - 13:59
    יש אנשים שחושבים על אנרגיה אפלה
  • 13:59 - 14:01
    שמשתנה עם הזמן,
  • 14:01 - 14:03
    או שמא התכונות של האנרגיה האפלה
  • 14:03 - 14:06
    שונות בכפוף למקום
    בו מסתכלים בשמיים.
  • 14:06 - 14:08
    אחרים מייחסים הבדלים ושינויים
  • 14:08 - 14:11
    לפיזיקה ברמה תת-אטומית.
  • 14:11 - 14:14
    או מתייחסים לסדרי-גודל גדולים
  • 14:14 - 14:17
    ומשנים את האופן בו הכבידה
    ותורת היחסות הכללית עובדות,
  • 14:17 - 14:20
    או שהם אומרים שהיקום שלנו
    הוא רק אחד מני רבים,
  • 14:20 - 14:23
    חלק מיקומים מקבילים מסתוריים אלה,
  • 14:23 - 14:26
    אבל כל הרעיונות האלה,
    כל התיאוריות האלה,
  • 14:26 - 14:29
    מדהימים, ולכל הדעות אחדות מהן
    מעט מטורפות,
  • 14:29 - 14:33
    אבל כולם עולים בקנה אחד
    עם 42 הנקודות שלנו.
  • 14:33 - 14:35
    אז איך אנחנו יכולים לקוות
    להבין את זה
  • 14:35 - 14:38
    בעשור הקרוב?
  • 14:38 - 14:41
    ובכן, נניח שאתן לכם זוג קוביות,
  • 14:41 - 14:43
    ואתם תרצו לראות
    אם קוביות אלו
  • 14:43 - 14:45
    מזויפות או לא.
  • 14:45 - 14:48
    זריקה אחת של קוביות
    תאמר לכם מעט מאד,
  • 14:48 - 14:50
    אבל ככל שתזרקו
    אותן יותר פעמים,
  • 14:50 - 14:52
    תאספו יותר נתונים
  • 14:52 - 14:54
    ותיעשו יותר בטוחים
  • 14:54 - 14:56
    לא רק אם הם מזויפות או לא,
  • 14:56 - 15:00
    אלא באיזו מידה ובאיזה אופן.
  • 15:00 - 15:04
    נדרשו 3 שנים למצוא רק
    42 סופרנובות
  • 15:04 - 15:07
    כי הטלסקופים שבנינו
  • 15:07 - 15:11
    יכלו רק לסקור חלק קטן של השמים
  • 15:11 - 15:14
    עם הטלסקופ הסינפטי אנו מקבלים
    תמונה חדשה לגמרי
  • 15:14 - 15:17
    של השמיים מעל צ'ילה
    מידי שלושה לילות.
  • 15:17 - 15:20
    ובלילה הראשון של פעילותו
  • 15:20 - 15:23
    הוא ימצא פי עשר סופרנובות
  • 15:23 - 15:26
    מאשר בעת גילוי האנרגיה האפלה.
  • 15:26 - 15:28
    זה יגדל בפי 1,000
  • 15:28 - 15:30
    בתוך ארבעת החודשים
    הראשונים:
  • 15:30 - 15:35
    1.5 מיליון סופרנובות
    בסוף הסקר שלו
  • 15:35 - 15:38
    כל סופרנובה היא זריקת קוביות,
  • 15:38 - 15:42
    כל סופרנובה בודקת אילו
    תאוריות של אנרגיה אפלה
  • 15:42 - 15:46
    הן עקביות, ואילו מהן לא.
  • 15:46 - 15:50
    וכך, על ידי שילוב נתוני
    סופרנובה אלה
  • 15:50 - 15:52
    עם אמצעי קוסמולוגיה אחרים
  • 15:52 - 15:57
    נשלול בהדרגה רעיונות
    ותיאוריות לגבי האנרגיה האפלה,
  • 15:57 - 16:04
    בתקווה שעד סוף
    סקר זה, בסביבות 2030,
  • 16:04 - 16:06
    אנו מצפים ומקווים לראות
  • 16:06 - 16:09
    שתיאוריה של היקום שלנו
  • 16:09 - 16:11
    תיאוריה בסיסית של הפיזיקה
    של היקום שלנו,
  • 16:11 - 16:14
    תתגלה בהדרגה.
  • 16:15 - 16:17
    במובנים רבים,
    השאלות שאני העליתי
  • 16:17 - 16:22
    הן למעשה הפשוטות שבשאלות.
  • 16:22 - 16:23
    אנחנו אולי לא יודעים
    את התשובות
  • 16:23 - 16:27
    אבל אנחנו לפחות יודעים
    איך לשאול את השאלות.
  • 16:27 - 16:30
    אבל אם חיפושים
    בעשרות אלפי גלקסיות
  • 16:30 - 16:33
    גילו 42 סופרנובות שהפכו
  • 16:33 - 16:37
    לחלוטין את ההבנה שלנו
    לגבי היקום,
  • 16:37 - 16:40
    כאשר אנחנו עובדים עם
    מיליארדי גלקסיות,
  • 16:40 - 16:42
    כמה עוד פעמים אנחנו
    הולכים למצוא 42 נקודות
  • 16:42 - 16:47
    שלא ממש תואמות
    את מה שאנו מצפים לו?
  • 16:47 - 16:50
    כמו כוכב הלכת שגילה הרשל
  • 16:50 - 16:52
    או אנרגיה אפלה
  • 16:52 - 16:56
    או מכניקת קוונטים או
    תורת יחסות כללית,
  • 16:56 - 16:59
    כולם רעיונות שעלו בגלל שהנתונים
  • 16:59 - 17:02
    לא ממש תאמו את הציפיות שלנו.
  • 17:02 - 17:07
    מה שכה מרגש בקשר לעשור הבא
    של נתוני אסטרונומיה הוא,
  • 17:07 - 17:09
    שאנחנו אפילו לא יודעים
    כמה תשובות
  • 17:09 - 17:11
    מחכות לנו,
  • 17:11 - 17:15
    תשובות בנוגע למוצא שלנו
    ולאבולוציה שלנו.
  • 17:15 - 17:16
    כמה תשובות קיימות,
  • 17:16 - 17:19
    שאיננו אפילו יודעים את השאלות
  • 17:19 - 17:21
    שאנו רוצים לשאול?
  • 17:21 - 17:23
    תודה.
  • 17:23 - 17:27
    (מחיאות כפיים)
Title:
מהו החלון הבא ליקום שלנו?
Speaker:
אנדרו קונולי
Description:

ים הנתונים* קיים בכל מקום - אפילו בשמיים. בהרצאה מאלפת מראה האסטרונום אנדרו קונולי כיצד נאספות כמויות גדולות של נתונים אודות היקום שלנו ומתעדות אותו במצבי-רוח משתנים תדיר. ואיך בדיוק מדענים לוכדים תמונות ענק רבות כל כך? הכל מתחיל מטלסקופ ענקי...

* "ים נתונים" - הצעה של ד"ר עמנואל לוטם ל-Big Data
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
17:39

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.