RSA Animate - The Divided Brain

In this new RSAnimate, renowned psychiatrist and writer Iain McGilchrist explains how our 'divided brain' has profoundly altered human behaviour, culture and society. Taken from a lecture given by Iain McGilchrist as part of the RSA's free public events programme. To view the full lecture, go to http://www.youtube.com/watch?v=SbUHxC4wiWk

Like the RSA on Facebook: http://www.facebook.com/thersaorg

הנפשת RSA

איאן מקגילכריסט "המוח החצוי וההתהוות העולם המערבי"

החלוקה של המוח הוא נושא שמדעני-מוח פשוט לא אוהבים לדבר עליו

הוא נהנה מפופלריות מסויימת בשנות ה60 וה70,

לאחר ניתוחי פיצול המוח הראשונים

וזה הוביל לסוג של פופולאריזציה

שהוכח מאז שקרית לחלוטין.

זה לא נכון שחצי אחד של המוח אחראי על ההגיון

והשני על הרגשות.

לשניהם מעורבות עמוקה בשני הנושאים.

זה לא נכון שהשפה שוכנת רק באונה השמאלית,

היא לא, היבטים חשובים שלה נמצאים בימין.

לא נכון כי דימויים חזותיים הם רק באונה הימנית,

הרבה מהם הם בשמאל.

ולכן, במין תחושה של ייאוש, אנשים הפסיקו לדבר על זה.

אבל הבעיה לא באמת נעלמה!

מכיוון, האיבר הזה [המוח], אשר הוא הכל אודות הפיכת חיבורים

מחולק עמוקות.

היא שם בתוך כל אחד מאיתנו,

שלה יש יותר לחלק במהלך האבולוציה האנושית.

היחס של כפיס לנפח של האונה יש קטן יותר על האבולוציה,

העלילה מסתבכת כאשר אתה מבין כי אחד הראשי, אם לא הפונקציה העיקרית של כפיס המוח

הוא למעשה כדי לעכב את האונה אחרים.

אז משהו חשוב מאוד קורה כאן אודות שמירה על דברים מלבד אחד לשני.

ולא רק זה, המוח הוא אסימטרי עמוקות. [ציור של המוח, Yakovlevian מומנט כוח - המוח צפו ב מלמטה]

היא רחבה יותר בחלקו האחורי בצד השמאל, רחבה יותר בצד ימין בחזית, מפרשית מעט קדימה ואחורה.

הוא כאילו מישהו קיבל תביעה של המוח מ מתחת, נתון זה מעין תפנית חדה עם כיוון השעון.

מה יש שכל?

אם אחד לצורך רווח גדול יותר של המוח, אחד עושה את זה באופן סימטרי. הגולגולת היא symetrical.

התיבה שבה כל זה נכלל תהיה סימטרית.

למה ללכת לשולחן כדי להרחיב כמה חתיכות של המיספרה אחת, כמה חתיכות של אחר...

אלא אם כן הם עושים דברים שונים למדי.

מה הם עושים?

גם היא אינה רק "אנו" שיש להם המוח מחולק אלה.

ציפורים ובעלי חיים יש להם גם כן.

לדעתי הדרך הפשוטה ביותר לחשוב על זה היא לדמיין

ציפור מנסה להאכיל על זרע רקע של חצץ או חלוקי נחל.

יש להתמקד צר מאוד בבירור כי זרע קטן

ולהיות מסוגל לשלוף אותו על רקע זה (חצץ).

אבל הוא גם, אם זה הולך להישאר בחיים, זה זה בכלל קשור למעשה

להשאיר את סוג שונה לגמרי של תשומת לב פתוח. חייב להיות על המשמר טורפים, או חברים, בני מינו או כל דבר אחר קורה.

נראה כי ציפורים ובעלי חיים, די להשתמש אמין שלהם האונה השמאלית

על תשומת הלב ממוקדת צר למשהו שהם כבר יודע יש חשיבות אליהם.

הם שומרים את האונה הימנית שלהם ערניים בהרחבה

עבור מה עשוי להיות ללא כל מחויבות מה זה יכול להיות.

הם גם להשתמש האונה הימנית שלהם עבור יצירת קשרים עם העולם.

כך הם מתקרבים זוגם, בונד זוגם יותר,

באמצעות האונה הימנית.

אבל אז אתה בא בני אדם.

זה נכון כי אצל בני אדם, יותר מדי, כי סוג זה של תשומת לב אחד ההבדלים הגדולים.

האונה הימנית נותן מתמשכת, רחב, פתוח, ערניים, עירנות,

איפה האונה השמאלית נותן צר, ממוקדות חדה ותשומת לב לפרטים הקטנים.

אנשים לאבד את ההמיספרות הימנית שלהם יש היצרות פתולוגי של החלון של תשומת לב.

[כל כך קיצוני התופעה ניתן כי הסובל עלול להיכשל להכיר בקיומה של השמאל מחצית הגוף]

אבל בני אדם הם שונים.

הדבר הגדול על בני אדם, הוא שלהם המצחית.

והמטרה של החלק של המוח? כדי לעכב, כדי לעכב את שארית המוח.

להפסיק למתרחש מיידית.

כך עומד בחזרה בזמן ובמרחב מ המיידיות של ניסיון.

המאפשרת לנו לעשות שני דברים.

זה מאפשר לנו לעשות מה נוירו-מדענים תמיד אומרים לנו מה אנחנו טובים מאוד...

אשר להערים על הצד השני, "להיות דו-פרצופית".

זה מעניין אותי, כי זה צודק לגמרי.

אנחנו יכולים לקרוא מחשבות של אנשים אחרים, כוונות, אם אנחנו רוצים אנחנו יכולים להונות אותם.

אבל קצת כי הוא תמיד בסקרנות החמיץ כאן, הוא גם מאפשר לנו לגלות אמפתיה בפעם הראשונה,

כי יש מעין צורך המרחק מן העולם.

אם אתה צודק מול אותו לנשוך רק לך,

אבל אם אתה יכול לעמוד בחזרה לראות אדם אחר הוא אדם כמוני,

ייתכן בעלי אינטרסים, ערכים ורגשות כמו שלי,

לאחר מכן באפשרותך להפוך איגרת חוב.

ישנו מעין המרחק הדרוש מאחר ואין את הקריאה.

קרוב מדי, לא ניתן לראות כלום, רחוק מדי, אתה יכול לקרוא אותו.

אז המרחק מן העולם אשר מסופק, הוא יצירתי עמוקות של כל אדם,

שני דו-פרצופית

את erasmian.

עכשיו לעשות דברים דו-פרצופיות, לתפעל את העולם, וזה מאוד חשוב,

אנחנו צריכים להיות מסוגלים להשתמש, להשתמש בו לטובת שלנו לתקשר עם העולם.

האוכל הוא נקודת ההתחלה.

אבל, אנו גם עם אונה שמאל לתפוס, באמצעות הידיים זכות לתפוס דברים ולעשות כלים.

אנו משתמשים גם חלק זה של השפה כדי לתפוס דברים כפי שאנו אומרים, זה "סיכות" אותם.

אז כאשר אנחנו כבר יודעים משהו חשוב, אנחנו רוצים להיות מדויקים על זה, אנו משתמשים ההמיספרות הימנית שלנו בדרך זו.

כדי לעשות זאת, אנחנו צריכים גרסה מפושטת של המציאות.

הוא לא טוב אם אתה נלחם קמפיין, שיש את כל המידע על מיני צמחים הגדלים... על פני השטח של הקרב.

מה שאתם צריכים לדעת הוא פרטי שבו הם דברים מסוימים, העניין לך.

אז יש לך מעין מפה, יש לך דגלים מעט, לא המציאות, אבל זה עובד טוב יותר.

החידוש של האונה הימנית הופכת עו ד של שדים.

תמיד מסתכל החוצה דברים אשר עשוי להיות שונה עבור הציפיות שלנו.

הוא רואה דברים בהקשר, שהוא מבין משמעות מרומזת, מטאפורה, שפת הגוף, הביטוי הרגשי בפנים.

הוא עוסק העולם המגולמת, שבו אנחנו עומדים המגולמת ביחס עולם שהוא בטון.

היא מבינה אנשים, ולא רק קטגוריות.

למעשה, יש פריסה עבור החיים, ולא את מכונות.

וזה כל כך בולט, כי אפילו left-hander כי הוא באמצעות האונה הימנית בחיי היומיום כדי לתפעל כלי ביד שמאל שלהם.

היא האונה השמאלית שלהם, לא שלהם האונה הימנית, שבו הם מקודד כלים ומכונות.

אז זה מאוד מעניין.

משנה את התצוגה של הגוף.

הגוף הופך מצבר של חלקים האונה השמאלית.

אם הייתי צריך לסכם את זה, הייתי היה, הייתי מקבל מן כל אלה כובע דברים נהגנו לומר.

הסיבה ודמיון.. תנו לי לעשות את זה ברור מאוד...

הדמיון עליך בשתי ההמיספרות.

מסיבה עליך בשתי ההמיספרות.

כך, אם הייתי צריך לסכם את זה, הייתי אומר העולם של האונה השמאלית, תלויים המושאלת שפה הפשטת...

התשואות בהירות, כוח לטפל דברים ידועים,

קבוע, מבודד, סטטי, מהקשרה, מפורשות, כללי בטבע, אבל בסופו של דבר חסר חיים.

האונה הימנית, לעומת זאת, התשואות עולם של הפרט,

שינוי, מתפתח, בינהם, חבויות, בהתגלמותו, היצורים בתוך ההקשר של העולם חיו החיים.

אבל בטבע של דברים, לעולם לא graspable לגמרי, מעולם לא לגמרי ידוע, ואת העולם הזה קיים קשר מסוים.

הידע מתווך על ידי האונה השמאלית, עם זאת, בתוך מערכת סגורה.

יש את היתרון של השלמות, אבל השלמות הוא הביא בסופו של דבר במחיר של ריקנות.

קיימת בעיה כאן על אופיו של שני עולמות.

הם מציעים לנו שתי גרסאות של העולם, ברור לנו לשלב אותם בדרכים שונות... כל הזמן.

אנחנו צריכים להסתמך על דברים מסוימים כדי לתפעל את העולם

אבל עבור הבנה רחבה של זה, אנחנו צריכים להשתמש בידע מן האונה הימנית.

שלה ההצעה שלי אליך, כי בהיסטוריה של התרבות המערבית,

דברים התחילו, בעידן המאה השישית לפני הספירה אוגוסטה,

ואיזון במאה ה-15/ה-16 באירופה עם אתר נפלא של ההמיספרות אלה.

אבל בכל מקרה זה נסחפו יותר מנקודת המבט ההמיספרות הימנית.

כיום אנו חיים בעולם כי הוא פרדוקסלי.

אנחנו רודפים אחרי האושר, ומובילה אותו אל טינה.

זה מוביל ואומללות, זה מוביל פיצוץ של מחלות נפש.

אנחנו כבר נרדף לחופש, אך אנו חיים כיום בעולם יותר מנוטרת על-ידי מצלמות טלוויזיה CC.

אילו הם חיי היומיום שלנו יותר נתון מה-דה טוקוויל כינה "רשת קטנה כללים מסובך לכסות את המשטח של החיים

לחנוק חופש".

מידע נוסף, יש לנו אותו ובשטף, אך אנו מקבלים פחות ופחות לשימוש זה, כדי להבין את זה; כדי להיות חכם.

קיים קשר פרדוקסלי ככל שאני יודע כמו הפסיכיאטר, בין מצוקה וסיפוק,

בין איפוק וחופש,

בין הידע של חלקים, חוכמה על כולה.

דגם מכונת שוב אמור לענות על הכל, אבל זה לא.

חשבו על זה, פעם הרציונליות מעוגנת זינוק של האינטואיציה.

אין דרך שאתה יכול להוכיח בצורה רציונלית הרציונליות היא דרך טובה כדי להסתכל על העולם.

אנו לנחש שזה מועיל מאוד.

וזה לא חדש,

בקצה השני של התהליך, רציונליות, אנו יודעים משפט של גדל, ממה פסקל אומר מאות שנים לפני גדל,

בסופו של דבר מצביע על הרציונליות היא להפגין את הגבולות כדי רציונליות.

בעולמנו המודרני, פיתחנו משהו שנראה נורא אוהב את העולם ההמיספרות הימנית.

אנו לתעדף את וירטואלי על אמת,

והטכני הופכת החשובות,

הבירוקרטיה משגשגת, התמונה אולם היא מקוטעת.

אין הרבה ייחודיות.

How'ers להיות נצרך "במה"

הצורך שליטה, מוביל פרנויה בחברה

כי אנו זקוקים לממשלה לשלוט הכל.

מדוע שינוי זה?

לדעתי ישנן שלוש סיבות.

אחד הוא ההמיספרות הימנית לדבר הוא משכנע מאוד,

מכיוון שלו ולנשנושים הכל כי היא אינה מוצאת מתאים עם מודל זה מבוטל, לגזור אותו.

אז בדגם המסוים הזה הוא לגמרי עצמית עקבית כי הוא עשה את עצמו כך.

אני גם קורא האונה השמאלית ברלוסקוני של המוח...

[צחוק בקהל]

כי היא שולטת בתקשורת, הוא מאוד ווקאלית על זה לבד בשמך.

האונה הימנית אין קול.

ואת זה לא ניתן לבנות את הארגומנטים אותו.

אני גם חושבת, יש מעין מסדרון של מראות השפעה.

יותר אנו להילכד לתוך זה, יותר אנו לערער "ironize" את הדברים ייתכן הובילו אותנו ממנה.

אנחנו רק לקבל משתקף בחזרה לתוך יותר של מה שאנו יודעים על מה שאנו יודעים, על מה שאנו יודעים, על מה אנחנו יודעים...

אני רק רוצה להבהיר, אני לא נגד

מה שזה שהאונה השמאלית יש להציע.

אף אחד לא יכול להיות נלהב יותר בעידן שבו אנו להזניח את הסיבה,

לנו להזניח את שימוש זהיר של השפה.

אף אחד לא יכול להיות נלהב יותר מאשר לעצמי על שפה ועל הסיבה.

פשוט קשה כי אני עוד יותר נלהב האונה הימנית

ויודע הצורך לחזור מה זה להקשר רחב יותר.

התברר, כי חשיבה איינשטיין, presaged איכשהו זה לחשוב על המבנה של המוח.

הוא אמר... השכל האינטואיטיבי מתנה קדושה, המוח הרציונלי הוא המשרת הנאמן.

יצרנו חברה שלא מכבדת את משרתו, אבל שכח את המתנה.

[יים]

[סוף וידאו]

[פרסום RSA]