איך לבחור את החדשות שלכם - דיימון בראון

צופ בשיעור המלא: http://ed.ted.com/lessons/how-to-choose-your-news-damon-brown

עם ההתקדמות של האינטרנט והמדיה החברתית, חדשות מופצות במהירות מדהימה על ידי מספר חסר תקדים של חברות מדיה שונות. איך אתם בוחרים איזה חדשות לצרוך? דיימון בראון נותן לנו את הסקופ הפינימי על איך הדעות והעובדות (ולפעמים הלא-עובדות) מגיעות לחדשות ואיך הקורא הנבון יכול להבדיל בינהם.

שיעור מאחת דיימון בראון, אנימציה של דטודיו אוגנבליק.

איך אתם יודעים מה קורה בעולם שלכם?

כמות המידע שנמצאת במרחק של קליק

אולי בלתי מוגבלת,

אבל הזמן והאנרגיה שיש לנו

לקלוט ולהעריך הוא לא.

כל המידע בעולם לא יהיה יעיל

אלא אם אתם יודעים איך לקרוא את החדשות.

לסבים שלכם, להורים,

או אפילו לאחים הגדולים,

הרעיון היה נשמע מוזר.

רק לפני כמה עשורים,
חדשות היו מבוססות רוחבית.

המבחר שלכם היה מוגבל

לכמה מהמגזינים הכלליים

ועיתוני תעוד.

ושלוש או ארבע רשתות טלויזיה

בהן שדרנים אמינים סיפקו את חדשות היום

באותו זמן אמין כל ערב.

אבל הבעיות עם המערכות התבררו במהירות

כשמדיה המונית התפשטה.

בעוד שזה היה ידוע שמדינות אוטוריטריות

שלטו וצינזרו מידע,

סדרה של סקנדלים הראתה

שממשלות דמוקרטיות גם הטעו את הציבור,

הרבה פעמים עם שיתוף פעולה של המדיה.

גילויים של מלחמות חשאיות,
התנקשויות סודיות,

ושחיתות פוליטית

חתרו תחת האמונה של הציבור בנרטיבים רשמיים

שהוצגו על ידי מקורות מהזרם המרכזי.

ההתמוטטות הזו של האמון בשומרי הסף של המדיה

הובילה לעיתונים אלטרנטיביים,
תוכניות רדיו, וחדשות בכבלים

שהתחרו עם ערוצי המדיה
המרכזיים וסיקרו ארועים

מזויות שונות.

יותר לאחרונה, האינטרנט הכפיל את כמות

המידע ונקודות המבט,

עם המדיה החברתית, בלוגים, וסרטונים מקוונים

והפכו כל אזרח לכתב פוטנציאלי.

אבל אם כולם כתבים, אף אחד לא,

ומקורות שונים אולי לא יסכימו,

לא רק על דעות, אלא על העובדות עצמן.

אז איך אתם מקבלים את האמת, או משהו קרוב?

אחת הדרכים הטובות היא לקבל חדשות מקוריות

שלא סוננו על ידי מישהו בדרך.

במקום מאמרים שמפרשים מחקר מדעי

או נאום של פוליטיקאי,

אתם יכולים הרבה פעמים למצוא
את החומר המקורי ולשפוט בעצמכם.

לארועים עכשוויים,
עקבו אחרי הכתבים במדיה החברתית.

במהלך ארועים עיקריים, כמו האביב הערבי

או המחאה האוקראינית,

שדרני חדשות ובלוגרים העלו עידכונים והקלטות

מאמצע הבלגן.

למרות שהרבה מאלה מופיעים
מאוחר יותר במאמרים או שידורים,

תזכרו שהגרסאות המלוטשות האלו

משלבות הרבה פעמים את הקול של האדם שהיה שם

עם התוספת של העורכים שלא היו שם.

באותו זמן, ככל שהסיפור יותר כאוטי,

אתם צריכים פחות לעקוב אחריו בזמן אמת.

בארועים כמו פיגועי טרור ואסונות טבע,

המדיה של היום מנסה לעשות כיסוי רציף

אפילו כשאין מידע אמין חדש,

לפעמים מובילה למידע שגוי

או האשמות שווא של אנשים חפים מפשע.

זה קל להיות לחוצים בארועים כאלה,

אבל נסו לבדוק את המידע האחרון

בכמה נקודות ביום.

במקום כל כמה דקות,

מה שיפשר לפרטים שלמים להופיע

ולדיווחים שקריים להעלם.

בעוד עיתונות טובה מכוונת לאובייקטיביות,

הטיה של המדיה היא פעמים רבות בלתי נמנעת.

כשאתם לא יכולים לקבל את הסיפור ישירות,

קראו את הסיקור במקורות מרובים

שמפעילים כתבים שונים
ומראיינים מומחים שונים.

צפיה במקורות שונים ונתינת תשומת לב להבדלים

מאפשרת לכם לחבר את חלקי המידע יחד

לתמונה שלמה יותר.

זה גם הכרחי להפריד עובדות מדעות.

מילים כמו חושב, כנראה או אפשרי

אומרות שהמקור נזהר

או גרוע יותר, מנחש.

והזהרו מעיתונאים שמסתמכים
על מקורות אנונימיים.

אלה יכולים להיות אנשים
שיש להם חיבור קלוש לסיפור,

או שיש להם עניין בהשפעה על הסיקור,

כשהאנונימיות שלהם מאפשרת להם חוסר אחריות

על המידע שהם מספקים.

לבסוף, והכי חשוב,

נסו לאמת חדשות לפני הפצתן.

בעוד המדיה החברתית אפשרה לאמת

להגיע מהר יותר,

היא גם אפשרה לשמועת להתפשט

לפני שהן אומתו

ולשקרים לשרוד

הרבה אחרי שהם הופרכו.

אז, לפני שאתם חולקים את החדשות

הבלתי יאומנו או המרגיזות,

עשו חיפוש אינטרנטי כדי למצוא

מידע נוסף או הקשר שאולי פספסתם

ומה אחרים אומרים על זה.

היום, אנחנו יותר חופשיים מבעבר

משומרי הסף של המדיה הישנה

שנהגו לשלוט בזרימת המידע.

אבל עם החופש מגיעה האחריות:

האחריות לאצור את החוויה של עצמנו

ולהבטיח שהזרימה הזו לא תהפוך לשיטפון,

שישאיר אותנו פחות מיודעים מלפני הקפיצה.