Return to Video

פיטר עטייה: מה אם אנחנו טועים בקשר לסוכרת?

  • 0:00 - 0:01
    לעולם לא אשכח את היום ההוא
  • 0:01 - 0:05
    באביב של 2006
  • 0:05 - 0:07
    הייתי רופא כירורג
  • 0:07 - 0:09
    בבית החולים ג'ונס הופקינס
  • 0:09 - 0:11
    מקבל שיחת חירום.
  • 0:11 - 0:14
    זומנתי לחדר מיון בסביבות 2 לפנות בוקר
  • 0:14 - 0:16
    כדי לבוא ולראות אישה עם כיב סוכרתי
  • 0:16 - 0:18
    על כף רגלה.
  • 0:18 - 0:22
    אני עדיין זוכר סוג זה של ריח של בשר רקוב
  • 0:22 - 0:26
    כשהסטתי את הוילון כדי לראות אותה.
  • 0:26 - 0:28
    כולם שם הסכימו שהאישה הזאת חולה מאוד
  • 0:28 - 0:29
    וצריכה להיות בבית החולים.
  • 0:29 - 0:31
    זו לא היתה השאלה
  • 0:31 - 0:33
    השאלה שנשאלתי היתה אחרת,
  • 0:33 - 0:37
    שהיתה, האם היא נצרכה גם לקטיעה?
  • 0:37 - 0:40
    כעת, במבט לאחור על אותו לילה,
  • 0:40 - 0:45
    אשמח נואשות להאמין כי טיפלתי באישה הזאת
  • 0:45 - 0:48
    באותו לילה עם אותה אמפתיה וחמלה
  • 0:48 - 0:52
    שהראתי לאשה בת 27 שזה עתה נישאה
  • 0:52 - 0:54
    שהגיעה לחדר מיון שלושה לילות קודם לכן
  • 0:54 - 0:56
    עם כאב גב תחתון
  • 0:56 - 1:00
    שהתברר להיות סרטן הלבלב בשלב מתקדם.
  • 1:00 - 1:02
    במקרה שלה, ידעתי שלא היה מה לעשות
  • 1:02 - 1:04
    שבעצם יוכל להציל את חייה.
  • 1:04 - 1:06
    הסרטן היה מתקדם מדי.
  • 1:06 - 1:09
    אבל הייתי מחויב לוודא
  • 1:09 - 1:11
    שיכולתי לעשות כל דבר אפשרי לגרום לה להרגיש
  • 1:11 - 1:14
    נוח יותר. הבאתי לה, שמיכה חמה
  • 1:14 - 1:16
    וכוס קפה.
  • 1:16 - 1:19
    הבאתי גם להורים שלה.
  • 1:19 - 1:22
    אבל חשוב יותר, לא גזרתי עליה פסק-דין,
  • 1:22 - 1:24
    כי ברור שהיא לא עשתה משהו
  • 1:24 - 1:26
    כדי להביא את זה על עצמה.
  • 1:26 - 1:29
    אז למה זה היה כך, כמה לילות מאוחר יותר,
  • 1:29 - 1:32
    כשעמדתי באותו חדר מיון נחוש בדעתי
  • 1:32 - 1:35
    שהחולה הסוכרתית שלי אכן צריכה לעבור קטיעה,
  • 1:35 - 1:39
    מדוע עלי להחזיק אותה במצב כל כך בזוי?
  • 1:39 - 1:42
    אתם רואים, שלא כמו האישה שבלילה הקודם,
  • 1:42 - 1:44
    לאישה זו היתה סוכרת סוג 2.
  • 1:44 - 1:46
    היא היתה שמנה.
  • 1:46 - 1:47
    וכולנו יודעים שזה בגלל אכילת יתר
  • 1:47 - 1:50
    וחוסר פעילות גופנית מספקת, נכון?
  • 1:50 - 1:52
    כלומר, כמה קשה זה יכול להיות?
  • 1:52 - 1:55
    בעודי מביט בה במיטתה, חשבתי לעצמי,
  • 1:55 - 1:58
    אם רק פשוט ניסית להיות קצת יותר אכפתית,
  • 1:58 - 2:01
    לא היית במצב זה כעת
  • 2:01 - 2:02
    עם רופא שמעולם לא פגשת
  • 2:02 - 2:06
    שעומד לכרות את הרגל שלך.
  • 2:06 - 2:10
    מדוע הרגשתי שזה נכון לשפוט אותה?
  • 2:10 - 2:13
    אני רוצה להגיד שאני לא יודע.
  • 2:13 - 2:15
    אבל אני בעצם יודע.
  • 2:15 - 2:17
    אתם רואים, בהיבריס הנעורים שלי,
  • 2:17 - 2:20
    חשבתי שהבנתי אצלה הכל.
  • 2:20 - 2:22
    היא אכלה יותר מדי. היה לה ביש מזל..
  • 2:22 - 2:25
    היא קיבלה סוכרת. המקרה סגור.
  • 2:25 - 2:27
    באופן אירוני, בתקופה ההיא בחיי,
  • 2:27 - 2:29
    גם עסקתי בחקר הסרטן,
  • 2:29 - 2:31
    טיפולים מבוססי חיסון למלנומה, אם להיות ספציפיים
  • 2:31 - 2:35
    וגם בעולם הזה למעשה לימדו אותי להטיל ספק בכל,
  • 2:35 - 2:37
    לאתגר את כל ההנחות
  • 2:37 - 2:41
    ולהחזיק אותם בסטנדרטים הגבוהים ביותר האפשריים באופן מדעי.
  • 2:41 - 2:45
    אך כאשר זה הגיע למחלה כמו סוכרת
  • 2:45 - 2:48
    שהורגת אמריקאים בתדירות גבוהה פי 8 מאשר מלנומה,
  • 2:48 - 2:52
    מעולם לא הטלתי ספק בדעה הרווחת.
  • 2:52 - 2:55
    אני בעצם רק הנחתי שההשתלשלות הפתולוגית של הארועים
  • 2:55 - 2:57
    היתה מדע מבוסס.
  • 2:57 - 3:01
    שלוש שנים מאוחר יותר, גיליתי כמה טעיתי.
  • 3:01 - 3:03
    אבל הפעם, החולה הייתי אני.
  • 3:03 - 3:07
    למרות פעילות גופנית שלוש או ארבע שעות מדי יום,
  • 3:07 - 3:10
    ואכילה מוקפדת לפי פירמידת המזון המומלצת,
  • 3:10 - 3:12
    העליתי הרבה משקל, ופיתחתי משהו
  • 3:12 - 3:14
    בשם תסמונת מטבולית.
  • 3:14 - 3:16
    חלק מכם אולי שמעו על זה.
  • 3:16 - 3:19
    הפכתי להיות עמיד לאינסולין.
  • 3:19 - 3:22
    אתם יכולים לחשוב על אינסולין כעל הורמון שולט
  • 3:22 - 3:26
    ששולט על מה שהגוף שלנו עושה עם המזון שאנו אוכלים,
  • 3:26 - 3:28
    אם לשרוף אותו או לאחסן אותו.
  • 3:28 - 3:31
    זה נקרא חלוקת דלק בלשון הדיבור.
  • 3:31 - 3:34
    עכשיו כשל לייצר מספיק אינסולין לא מתאים לחיים.
  • 3:34 - 3:37
    ותנגודת לאינסולין, כפי ששמה מרמז,
  • 3:37 - 3:39
    היא כאשר התאים שלכם נעשים יותר ויותר עמידים
  • 3:39 - 3:43
    לאפקט האינסולין שמנסה לעשות את העבודה שלו.
  • 3:43 - 3:45
    ברגע שאתם עמידים לאינסולין,
  • 3:45 - 3:46
    אתם על הדרך שלכם לקבל סוכרת,
  • 3:46 - 3:48
    וזה מה שקורה כאשר הלבלב שלכם
  • 3:48 - 3:52
    לא יכול לעמוד בקצב ההתנגדות וליצר מספיק אינסולין.
  • 3:52 - 3:54
    עכשיו מתחילות רמות הסוכר בדם לעלות,
  • 3:54 - 3:57
    ומפל שלם של אירועים פתולוגיים
  • 3:57 - 4:01
    סוג של יציאה מכלל שליטה שיכולה להוביל למחלות לב,
  • 4:01 - 4:04
    סרטן, אפילו אלצהיימר,
  • 4:04 - 4:09
    וקטיעות גפיים, בדיוק כמו האישה הזאת מכמה שנים קודם לכן.
  • 4:09 - 4:12
    עם אימה זו, הייתי עסוק בשינוי רדיקלי של הדיאטה שלי,
  • 4:12 - 4:14
    תוך הוספה וחיסור דברים שרובכם הייתם מוצאים
  • 4:14 - 4:17
    למזעזעים קרוב לוודאי.
  • 4:17 - 4:21
    עשיתי זאת והורדתי 18 קילו בעוד שבאופן מוזר עשיתי פחות פעילות גופנית
  • 4:21 - 4:24
    אני, כפי שאתם יכולים לראות, אני מניח שאינני יותר בעל עודף משקל.
  • 4:24 - 4:27
    וחשוב יותר, אין לי תנגודת לאינסולין.
  • 4:27 - 4:29
    אבל הכי חשוב, נשארתי
  • 4:29 - 4:32
    עם שלוש שאלות בוערות שאינן מסתלקות:
  • 4:32 - 4:35
    איך זה קרה לי אם כביכול
  • 4:35 - 4:38
    עשיתי הכל נכון?
  • 4:38 - 4:41
    אם הדעה הרווחת על תזונה הכזיבה אותי,
  • 4:41 - 4:44
    האם זה אפשרי שהיא הכזיבה מישהו אחר?
  • 4:44 - 4:46
    וביסודן של שאלות אלו
  • 4:46 - 4:50
    הפכתי אובססיבי כמעט בטירוף
  • 4:50 - 4:52
    בניסיון להבין את הקשר האמיתי
  • 4:52 - 4:56
    בין השמנת יתר ותנגודת לאינסולין.
  • 4:56 - 4:59
    עכשיו, רוב החוקרים מאמינים שהשמנת יתר
  • 4:59 - 5:02
    היא הגורמת לתנגודת לאינסולין.
  • 5:02 - 5:04
    מבחינה הגיונית, אם כן, אם רוצים לטפל בתנגודת לאינסולין,
  • 5:04 - 5:06
    אתם גורמים לאנשים לרדת במשקל, נכון?
  • 5:06 - 5:09
    אתם מתייחסים להשמנת יתר.
  • 5:09 - 5:12
    אבל מה אם הבנו את זה הפוך?
  • 5:12 - 5:15
    מה אם השמנת יתר אינה הגורם של תנגודת לאינסולין בכלל?
  • 5:15 - 5:19
    למעשה, מה אם היא סימפטום של בעיה עמוקה בהרבה,
  • 5:19 - 5:22
    קצה קצהו של הקרחון ?
  • 5:22 - 5:24
    אני יודע שזה נשמע מטורף כי אנחנו כמובן באמצעה
  • 5:24 - 5:28
    של מגיפה של השמנת יתר, אבל שמעו אותי.
  • 5:28 - 5:31
    מה אם השמנת יתר היא מנגנון התמודדות
  • 5:31 - 5:34
    לבעיה הרבה יותר מאיימת שקורית
  • 5:34 - 5:36
    מתחת לתא?
  • 5:36 - 5:38
    אני לא מציע שהשמנת יתר היא שפירה,
  • 5:38 - 5:41
    אבל מה שאני טוען הוא שזה עשוי להיות הגרוע פחות
  • 5:41 - 5:43
    משתי רעות מטבוליות.
  • 5:43 - 5:46
    אתם יכולים לחשוב על עמידות לאינסולין כעל יכולת מופחתת
  • 5:46 - 5:48
    שלנו לחלוקת דלק,
  • 5:48 - 5:51
    כפי שהזכרתי לפני רגע
  • 5:51 - 5:52
    לקחת אותן קלוריות,שאנו לוקחים
  • 5:52 - 5:56
    ולשרוף חלק מהם כראוי ולאכסן חלק כראוי.
  • 5:56 - 5:58
    כאשר אנו הופכים עמידים לאינסולין,
  • 5:58 - 6:01
    ההומאוסטזה באיזון זה סוטה ממצב זה.
  • 6:01 - 6:03
    אז עכשיו, כאשר האינסולין אומר לתא,
  • 6:03 - 6:05
    אני רוצה שתשרוף יותר אנרגיה
  • 6:05 - 6:08
    מאשר התא רואה כבטוח, התא, למעשה, אומר,
  • 6:08 - 6:12
    "לא תודה, אני באמת מעדיף לאחסן אנרגיה זו."
  • 6:12 - 6:14
    ומכיוון שתאי שומן למעשה חסרים את רוב
  • 6:14 - 6:17
    המנגנון התאי המורכב שנמצא בתאים אחרים,
  • 6:17 - 6:19
    זה כנראה המקום הבטוח ביותר לאחסן אותה.
  • 6:19 - 6:24
    אז עבור רבים מאיתנו, כ- 75 מיליון אמריקנים,
  • 6:24 - 6:28
    התגובה המתאימה לתנגודת לאינסולין
  • 6:28 - 6:33
    בפועל עשויה להיות לאחסן אותו כשומן, ולא להיפך,
  • 6:33 - 6:38
    קבלת תנגודת לאינסולין בתגובה להשמנה.
  • 6:38 - 6:40
    זוהי הבחנה באמת מרומזת,
  • 6:40 - 6:44
    אבל המשמעות יכולה להיות עמוקה.
  • 6:44 - 6:46
    חישבו על האנלוגיה הבאה:
  • 6:46 - 6:49
    חשבו על החבורה שתקבלו על השוק שלכם
  • 6:49 - 6:53
    כאשר אתם חובטים את רגלכם בטעות בשולחן הקפה.
  • 6:53 - 6:56
    בטוח, החבורה כואבת מאד, ואתה כמעט בטוח
  • 6:56 - 6:59
    לא אוהב את המראה המוכתם, אבל כולנו יודעים
  • 6:59 - 7:02
    החבורה כשלעצמה היא לא הבעיה.
  • 7:02 - 7:06
    למעשה, זה ההפך. היא תגובה בריאה לטראומה,
  • 7:06 - 7:09
    כל התאים החיסוניים האלה ממהרים לאתר של הפגיעה
  • 7:09 - 7:12
    כדי להציל את פסולת התאים ולמנוע התפשטות
  • 7:12 - 7:14
    של זיהום למקום אחר בגוף.
  • 7:14 - 7:18
    עכשיו, דמיינו שחשבנו שחבורות היו הבעיה,
  • 7:18 - 7:21
    ופיתחנו ממסד רפואי הענק
  • 7:21 - 7:24
    ותרבות סביב הטיפול בחבלות:
  • 7:24 - 7:27
    משחות הסוואה, משככי כאבים, מה שתגידו,
  • 7:27 - 7:30
    בו בזמן תוך התעלמות מהעובדה שאנשים
  • 7:30 - 7:33
    עדיין חובטים בשוקיהם בשולחנות קפה.
  • 7:33 - 7:36
    כמה טוב יותר לו היינו מטפלים בגורם -
  • 7:36 - 7:38
    אומרים לאנשים לשים לב
  • 7:38 - 7:40
    כאשר הם עוברים דרך הסלון -
  • 7:40 - 7:43
    יותר מאשר התוצאה?
  • 7:43 - 7:45
    להבין נכון את הסיבה והתוצאה
  • 7:45 - 7:47
    עושה את כל ההבדל בעולם.
  • 7:47 - 7:50
    מבינים זאת נכון, ותעשיית התרופות
  • 7:50 - 7:53
    עדיין תתפקד היטב עבור בעלי המניות שלה
  • 7:53 - 7:57
    אך שום דבר לא משתפר עבור האנשים עם השוקיים החבולות.
  • 7:57 - 8:00
    סיבה ותוצאה.
  • 8:00 - 8:02
    אז מה שאני מציע זה
  • 8:02 - 8:04
    שאולי יש לנו סיבה ותוצאה לא נכונות
  • 8:04 - 8:07
    על השמנה ועמידות לאינסולין.
  • 8:07 - 8:09
    אולי אנחנו צריכים לשאול את עצמנו,
  • 8:09 - 8:13
    האם זה אפשרי שעמידות לאינסולין גורמת לעלייה במשקל
  • 8:13 - 8:15
    ולמחלות שקשורות בהשמנת יתר,
  • 8:15 - 8:16
    לפחות אצל רוב האנשים?
  • 8:16 - 8:19
    מה אם השמנת יתר היא רק תגובה מטבולית
  • 8:19 - 8:22
    למשהו הרבה יותר מאיים,
  • 8:22 - 8:24
    מגיפה שמצויה ביסוד,
  • 8:24 - 8:26
    הדבר שהיינו צריכים לדאוג ממנו?
  • 8:26 - 8:28
    הבה נבחן כמה עובדות מרומזות.
  • 8:28 - 8:30
    אנו יודעים של-30 מיליון אמריקאים שמנים
  • 8:30 - 8:33
    בארצות הברית אין עמידות לאינסולין.
  • 8:33 - 8:35
    ואגב, הם אינם מופיעים כבעלי
  • 8:35 - 8:38
    סיכון גבוה יותר למחלות מאשר אנשים רזים.
  • 8:38 - 8:41
    לעומת זאת, אנו יודעים כי שישה מיליון אנשים רזים
  • 8:41 - 8:45
    בארצות הברית הם בעלי עמידות לאינסולין,
  • 8:45 - 8:48
    ואגב, הם נמצאים בסיכון גדול עוד יותר
  • 8:48 - 8:50
    למחלות מטבוליות אלה שציינתי מקודם
  • 8:50 - 8:52
    מאשר מקביליהם הסובלים מהשמנת יתר..
  • 8:52 - 8:54
    עכשיו, אני לא יודע למה, אבל זה יכול להיות בגלל,
  • 8:54 - 8:57
    שבמקרה שלהם, התאים שלהם לא ממש הבינו
  • 8:57 - 9:00
    מהו הדבר הנכון לעשות עם האנרגיה העודפת.
  • 9:00 - 9:03
    אז אם אתם יכולים להיות שמנים ללא תנגודת לאינסולין,
  • 9:03 - 9:05
    ואתם יכולים להיות רזים ושיהיה לכם את זה,
  • 9:05 - 9:09
    זה מרמז שהשמנת ייתכן והינה פשוט שרת פרוקסי
  • 9:09 - 9:12
    עבור מה שקורה.
  • 9:12 - 9:15
    אז מה אם אנחנו נלחמים את המלחמה הלא נכונה,
  • 9:15 - 9:19
    נלחמים בהשמנת יתר ולא בתנגודת לאינסולין?
  • 9:19 - 9:22
    אפילו יותר גרוע, מה אם האשמת השמנים
  • 9:22 - 9:25
    משמעה שאנו מאשימים את הקורבנות?
  • 9:25 - 9:28
    מה אם חלק מהרעיונות הבסיסיים שלנו אודות השמנת יתר
  • 9:28 - 9:30
    הם פשוט לא נכונים?
  • 9:30 - 9:34
    באופן אישי, איני יכול להרשות לעצמי יותר את המותרות של היהירות ,
  • 9:34 - 9:37
    ובוודאי שלא את המותרות של הוודאות.
  • 9:37 - 9:40
    יש לי רעיונות משלי לגבי מה יכול להיות בלב ליבו של זה,
  • 9:40 - 9:42
    אבל אני פתוח לרווחה לאחרים.
  • 9:42 - 9:44
    עכשיו, ההשערה שלי, כי כולם תמיד שואלים אותי,
  • 9:44 - 9:46
    היא זו.
  • 9:46 - 9:49
    אם אתם שואלים את עצמכם, מפני מה תא מנסה להגן על עצמו
  • 9:49 - 9:51
    כשהוא הופך להיות עמיד לאינסולין,
  • 9:51 - 9:54
    התשובה כנראה אינה יותר מדי מזון.
  • 9:54 - 9:57
    סביר שיותר מדי גלוקוזה: רמת הסוכר בדם.
  • 9:57 - 9:59
    עכשיו, אנחנו יודעים שדגנים מזוקקים ועמילנים
  • 9:59 - 10:02
    מעלים את רמת הסוכר בדם שלכם בטווח הקצר,
  • 10:02 - 10:03
    ויש אפילו סיבה להאמין שסוכר
  • 10:03 - 10:06
    עלול להוביל ישירות לתנגודת לאינסולין .
  • 10:06 - 10:10
    אז אם מפעילים תהליכים פיזיולוגיים אלה,
  • 10:10 - 10:14
    הייתי משער שייתכן שזו עשויה להיות הצריכת המוגברת שלנו
  • 10:14 - 10:17
    של דגנים מזוקקים, סוכרים ועמילנים שמניעים
  • 10:17 - 10:21
    מגיפה זו של השמנת יתר, וסוכרת,
  • 10:21 - 10:23
    אבל דרך תנגודת לאינסולין,
  • 10:23 - 10:27
    אתם רואים, ולא ממש בהכרח דרך אכילת יתר גרידא ופעילות גופנית מופחתת.
  • 10:27 - 10:30
    כאשר איבדתי 18 ק"ג לפני כמה שנים
  • 10:30 - 10:32
    עשיתי את זה פשוט על-ידי הגבלת הדברים האלה,
  • 10:32 - 10:36
    אשר ללא ספק מציעה שיש לי הטיה
  • 10:36 - 10:38
    על סמך הניסיון האישי שלי בתחום.
  • 10:38 - 10:41
    אבל זה לא אומר שההטיהי שלי אינה נכונה,
  • 10:41 - 10:45
    והכי חשוב, כל זה יכול להיבדק מדעית.
  • 10:45 - 10:48
    אבל צעד אחד הוא לקבל את האפשרות
  • 10:48 - 10:50
    שהאמונות הנוכחיות שלנו אודות השמנת יתר,
  • 10:50 - 10:53
    סוכרת, ותנגודת לאינסולין יכולות להיות שגוית
  • 10:53 - 10:56
    ולכן חייבות להיבדק.
  • 10:56 - 10:58
    אני מהמר על הקריירה שלי בזה.
  • 10:58 - 11:03
    היום, אני מקדיש את כל זמני כדי לעבוד על בעיה זו,
  • 11:03 - 11:06
    ואני אלך לכל מקום שאליו המדע לוקח אותי.
  • 11:06 - 11:09
    החלטתי שמה שאיני יכול, ולא אעשה עוד
  • 11:09 - 11:12
    הוא להעמיד פנים שיש לי את התשובות כאשר אין לי אותן.
  • 11:12 - 11:16
    אני כבר כנוע מספיק על ידי כל מה שאני לא יודע.
  • 11:16 - 11:19
    בשנה האחרונה, הייתי בר מזל דיי
  • 11:19 - 11:22
    לעבוד על הבעיה הזו עם הצוות המדהים ביותר
  • 11:22 - 11:25
    של חוקרי סוכרת והשמנה במדינה,
  • 11:25 - 11:27
    והחלק הכי טוב הוא,
  • 11:27 - 11:31
    בדיוק כמו אברהם לינקולן שהקיף עצמו עם צוות של מתחרים,
  • 11:31 - 11:32
    עשינו את אותו הדבר.
  • 11:32 - 11:35
    אנחנו כבר גייסנו צוות של מתחרים מדעיים,
  • 11:35 - 11:39
    הטובים ביותר והמבריקים ביותר שלכולם יש השערות שונות
  • 11:39 - 11:40
    למה הוא לב ליבה של המגיפה הזו.
  • 11:40 - 11:43
    חלק חושבים שזה יותר מדי קלוריות שנצרכו.
  • 11:43 - 11:45
    אחרים חושבים שזה יותר מדי שומנים.
  • 11:45 - 11:49
    אחרים חושבים שזה יותר מדי דגנים מזוקקים, ועמילנים.
  • 11:49 - 11:51
    אבל צוות רב-תחומי זה,
  • 11:51 - 11:54
    של חוקרים ספקנים ומאוד מוכשרים
  • 11:54 - 11:57
    מסכימים על שני דברים.
  • 11:57 - 12:00
    ראשית, הבעיה היא פשוט חשובה מכדי
  • 12:00 - 12:03
    להמשיך ולהתעלם ממנה כי אנחנו חושבים שאנחנו יודעים את התשובה.
  • 12:03 - 12:06
    ושנית, אם אנחנו מוכנים להיות טועים,
  • 12:06 - 12:08
    אם אנחנו מוכנים לאתגר את הדעה הרווחת
  • 12:08 - 12:11
    עם הניסויים הטובים ביותר שהמדע יכול להציע,
  • 12:11 - 12:14
    אנו יכולים לפתור בעיה זו.
  • 12:14 - 12:17
    אני יודע שזה מפתה לרצות לקבל תשובה עכשיו,
  • 12:17 - 12:21
    צורה כלשהי של פעולה או מדיניות, מרשם תזונתי מסוים-
  • 12:21 - 12:23
    לאכול את זה, ולא את זה –
  • 12:23 - 12:25
    אך אם אנו רוצים הבין את זה כהלכה,
  • 12:25 - 12:27
    אנחנו צריכים שהמדע שלנו יהיה הרבה יותר קפדני
  • 12:27 - 12:30
    לפני שאנו יכולים לכתוב מרשם זה.
  • 12:30 - 12:32
    בקצרה, כדי לטפל בבעיה זו, תוכנית המחקר שלנו
  • 12:32 - 12:35
    מתמקדת סביב שלושה נושאים מרכזיים, או שאלות.
  • 12:35 - 12:38
    ראשית, כיצד לגרום למזונות השונים שאנו צורכים
  • 12:38 - 12:41
    להשפיע על חילוף החומרים שלנו, הורמונים, ואנזימים,
  • 12:41 - 12:44
    ובאמצעות אילו מנגנונים מולקולריים מגוונים?
  • 12:44 - 12:46
    שנית,בהתבסס על תובנות אלו,
  • 12:46 - 12:49
    האם אנשים יכולים לבצע את השינויים הדרושים בדיאטה שלהם
  • 12:49 - 12:53
    בדרך שהיא בטוחה ומעשית ליישום?
  • 12:53 - 12:56
    ולבסוף, ברגע שאנחנו מזהים איזה
  • 12:56 - 12:59
    שינויים בטוחים ומעשיים אנשים יכולים לבצע בדיאטה שלהם,
  • 12:59 - 13:03
    כיצד אנו יכולים להניע את התנהגותם בכיוון זה
  • 13:03 - 13:05
    כך שהיא הופכת להיות יותר ברירת המחדל
  • 13:05 - 13:07
    ולא היוצא מן הכלל?
  • 13:07 - 13:09
    רק בגלל שאתה יודע מה לעשות לא אומר
  • 13:09 - 13:11
    שאתה תמיד הולך לעשות את זה.
  • 13:11 - 13:13
    לפעמים אנחנו צריכים לסמן אותות סביב אנשים
  • 13:13 - 13:15
    כדי לעשות את זה יותר קל, ותאמינו או לא,
  • 13:15 - 13:19
    זה יכול להיות נלמד מדעית.
  • 13:19 - 13:21
    אני לא יודע איך המסע הזה ייגמר,
  • 13:21 - 13:26
    אבל זה נראה לי הרבה יותר ברור לפחות:
  • 13:26 - 13:31
    אנחנו לא יכולים להמשיך להאשים את המטופלים שלנו שסובלים מעודף משקל וסוכרת
  • 13:31 - 13:33
    כמו שעשיתי.
  • 13:33 - 13:36
    רובם באמת רוצים לעשות את הדבר הנכון,
  • 13:36 - 13:39
    אבל יש עליהם לדעת מה זה אומר,
  • 13:39 - 13:42
    וזה חייב לעבוד.
  • 13:42 - 13:47
    אני חולם על יום שבו המטופלים שלנו יוכלו
  • 13:47 - 13:49
    להשיל את הקילוגרמים העודפים שלהם
  • 13:49 - 13:51
    ולרפא את עצמם מתנגודת לאינסולין
  • 13:51 - 13:54
    כי כאנשי מקצוע רפואיים,
  • 13:54 - 13:56
    השלנו את המטען העודף המנטלי שלנו
  • 13:56 - 13:59
    ורפאנו את עצמנו במידה מספקת מההתנגדות לרעיון חדש
  • 13:59 - 14:03
    כדי לחזור אל האידיאלים המקוריים שלנו:
  • 14:03 - 14:07
    לפתוח את התודעה, האומץ להשליך את רעיונות האתמול
  • 14:07 - 14:10
    כאשר נראה שהם לא עובדים,
  • 14:10 - 14:13
    ולהבין שהאמת המדעית אינה סופית,
  • 14:13 - 14:16
    אלא מתפתחת כל הזמן.
  • 14:16 - 14:19
    להשאר נאמן לנתיב יהיה טוב יותר לחולים שלנו
  • 14:19 - 14:23
    וטוב למדע.
  • 14:23 - 14:26
    אם השמנת יתר היא לא יותר מאשר פרוקסי
  • 14:26 - 14:28
    למחלה מטבולית,
  • 14:28 - 14:33
    מה זה יועיל לנו להעניש את אלה עם הפרוקסי?
  • 14:33 - 14:37
    לפעמים אני שב וחושב על אותו לילה בחדר המיון
  • 14:37 - 14:40
    לפני שבע שנים.
  • 14:40 - 14:43
    הלוואי שיכולתי לדבר עם האשה הזאת שוב.
  • 14:43 - 14:47
    אני רוצה לספר לה כמה אני מצטער.
  • 14:47 - 14:50
    הייתי אומר, כרופא, הגשתי
  • 14:50 - 14:53
    את הטיפול הקליני הכי טוב שיכולתי,
  • 14:53 - 14:57
    אבל כבן אדם,
  • 14:57 - 14:59
    אכזבתי אותך.
  • 14:59 - 15:04
    את לא היית צריכה את השיפוטיות והבוז שלי.
  • 15:04 - 15:08
    היית זקוקה לאמפתיה וחמלה,
  • 15:08 - 15:10
    מעל לכל דבר אחר,נזקקת לרופא
  • 15:10 - 15:13
    שהיה מוכן לשקול
  • 15:13 - 15:16
    שאולי את לא אכזבת את המערכת.
  • 15:16 - 15:19
    אולי המערכת, אשר הייתי חלק ממנה,
  • 15:19 - 15:22
    אכזבה אותך.
  • 15:22 - 15:24
    אם את צופה בזה עכשיו,
  • 15:24 - 15:29
    אני מקווה שאת יכולה לסלוח לי.
  • 15:29 - 15:33
    (מחיאות כפיים)
Title:
פיטר עטייה: מה אם אנחנו טועים בקשר לסוכרת?
Speaker:
Peter Attia
Description:

ככירורג צעיר, פיטר עטייה חש בוז כלפי מטופלת עם סוכרת. היא היתה בעלת עודף משקל, הוא חשב, ולכן אחראית לעובדה שהיא נזקקה לכריתת רגלה. אבל שנים לאחר מכן, עטייה זכה להפתעה רפואית לא נעימה שגרמה לו לתהות: האם אנו מבינים סוכרת כראוי? האם הסימנים המקדימים לסוכרת גורמים להשמנת יתר, ולא ההיפך מזה? מבט על כיצד השערות יכולות להוביל אותנו לנהל את המלחמה הרפואית השגוייה.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
15:58

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.