Return to Video

למה אנחנו צריכים לחשוב מחדש על קפיטליזם

  • 0:02 - 0:05
    זהו סיפור על קפיטליזם.
  • 0:05 - 0:07
    זו שיטה שאני אוהב
  • 0:07 - 0:11
    בגלל ההצלחה וההזדמנויות
    שהיא איפשרה לי ולמליוני אחרים.
  • 0:12 - 0:18
    התחלתי לסחור בסחורות,
    כותנה במיוחד, בשוחות,
  • 0:18 - 0:22
    ואם אי פעם היה שוק חופשי
    חופשי לכולם, זה היה זה,
  • 0:22 - 0:25
    בו גברים שלובשים עניבות
    אבל פועלים כמו גלדיאטורים
  • 0:25 - 0:29
    נלחמים מילולית ופיזית על רווחים.
  • 0:29 - 0:32
    למרבה המזל, הייתי מספיק טוב שעד גיל 30,
  • 0:32 - 0:36
    הייתי מסוגל לעבור לתוך העולם
    במעלה המדרגות של ניהול הכסף.
  • 0:36 - 0:40
    שם ביליתי את שלושת העשורים הבאים
    כסוחר מאקרו גלובלי.
  • 0:40 - 0:43
    ובמהלך הזמן, ראיתי
    הרבה דברים משוגעים בשווקים,
  • 0:43 - 0:48
    וסחרתי בהרבה מאניות משוגעות.
  • 0:48 - 0:50
    ולמרבה הצער,
  • 0:50 - 0:53
    אני עצוב לדווח שעכשיו אנחנו אולי בצרות
  • 0:53 - 0:57
    אולי הכי הרסניות, בהחלט בקריירה שלי,
  • 0:57 - 1:00
    ודבר אחד קבוע שלקחתי מזה
    זה שמאניות לעולם לא מסתיימות טוב.
  • 1:01 - 1:04
    עכשיו, במהלך 50 השנים האחרונות,
  • 1:04 - 1:09
    אנחנו כחברה הגענו לראות
    את החברות שלנו והארגונים
  • 1:09 - 1:14
    בצורה מאוד צרה, כמעט מונו מאנית
  • 1:15 - 1:18
    בהתייחס לאיך שאנחנו מעריכים אותם,
  • 1:18 - 1:22
    ושמנו דגש כל כך גדול על רווחים,
  • 1:22 - 1:25
    על רווחים רבעונים לטווח קצר וערך מניות,
  • 1:25 - 1:28
    בהתעלמות מכל דבר אחר.
  • 1:28 - 1:32
    זה כאילו שקרענו את האנושיות
    מתוך החברות שלנו.
  • 1:32 - 1:36
    עכשיו, אנחנו לא עושים את זה --
    מפחיתים בנוחיות משהו
  • 1:36 - 1:40
    לסט של מספרים שאתם יכולים
    לשחק איתם כמו צעצועי לגו --
  • 1:40 - 1:42
    אנחנו לא עושים את זה בחיים הפרטיים שלנו.
  • 1:42 - 1:45
    אנחנו לא מתייחסים למישהו או מעריכים אותם
  • 1:45 - 1:49
    בהתבסס על ההכנסה החודשית שלהם
    או דרוג האשראי שלהם,
  • 1:49 - 1:51
    אבל יש לנו סטנדרט כפול
  • 1:51 - 1:54
    כשזה מגיע לדרך בה אנחנו מעריכים עסקים,
  • 1:54 - 1:55
    ואתם יודעים מה?
  • 1:55 - 1:58
    הוא מאיים על היסודות של החברה.
  • 1:58 - 2:00
    וכך אתם תראו.
  • 2:00 - 2:04
    הטבלה הזו הוא מרווחי רווחים
    של חברות 40 שנה אחורה
  • 2:04 - 2:06
    כאחוזים של רווחים,
  • 2:06 - 2:11
    ואתם יכולים לראות שאנחנו
    בשיא של 40 שנה של 12.5 אחוז.
  • 2:11 - 2:14
    עכשיו, כל הכבוד אם אתם מחזיקי מניות,
  • 2:14 - 2:19
    אבל אם אתם בצד השני של זה,
    ואתם עובד אמריקאי ממוצע,
  • 2:19 - 2:22
    אז אתם יכולים לראות שזה לא דבר כל כך טוב.
  • 2:22 - 2:25
    ["חלק ההכנסה בארה"ב שהולך לעבודה
    מול יחס שכר עובד-מעביד"]
  • 2:25 - 2:29
    עכשיו, שולי רווח גבוהים יותר
    לא מגדילים את העושר החברתי.
  • 2:29 - 2:34
    מה שהם עושים למעשה
    זה שהם מגבירים אי שוויון שכר,
  • 2:34 - 2:36
    וזה לא דבר טוב.
  • 2:36 - 2:39
    אבל באופן אינטואיטיבי, זה הגיוני, נכון?
  • 2:39 - 2:42
    מפני שאם 10 האחוזים העליונים
    של משפחות אמריקאיות
  • 2:42 - 2:45
    מחזיקות 90 אחוז מהמניות,
  • 2:45 - 2:48
    כשהם לוקחים חלק גדול יותר מרווחי החברות,
  • 2:48 - 2:52
    אז יש פחות עושר שנשאר לשאר החברה.
  • 2:52 - 2:54
    ושוב, חוסר שוויון בהכנסה הוא לא דבר טוב.
  • 2:54 - 2:57
    הטבלה הבאה הזו,
    שנעשתה על ידי קרן איקווליטי,
  • 2:57 - 3:02
    מראה 21 מדינות מאוסטריה ליפן לניו זילנד.
  • 3:02 - 3:05
    בציר האופקי יש את חוסר השוויון בהכנסה.
  • 3:05 - 3:08
    ככל שמתקדמים ימינה,
    חוסר השוויון בהכנסה גדל.
  • 3:08 - 3:11
    בציר האנכי יש תשע
    מידות חברתיות ובריאותיות.
  • 3:11 - 3:14
    ככל שעולים למעלה, הבעיה גדולה יותר.
  • 3:14 - 3:19
    והמידות האלו כוללות תוחלת חיים,
    הריונות בגיל עשרה, אוריינות,
  • 3:19 - 3:22
    ניידות חברתית, רק למנות כמה.
  • 3:22 - 3:25
    עכשיו, האמריקאים בקהל אולי יתהו,
  • 3:25 - 3:28
    ובכן, איפה ארצות הברית מדורגת?
  • 3:28 - 3:30
    איפה היא על הטבלה?
  • 3:30 - 3:31
    ונחשו מה?
  • 3:31 - 3:33
    אנחנו מילולית מחוץ לטבלה.
  • 3:34 - 3:36
    כן, זה אנחנו,
  • 3:36 - 3:38
    עם חוסר השוויון בהכנסה הכי גדול
  • 3:38 - 3:42
    והבעיות החברתיות הגדולות ביותר,
    לפי כל המידות האלה.
  • 3:42 - 3:45
    עכשיו, הנה חיזוי מקרו שקל לעשות,
  • 3:45 - 3:48
    וזה, הפער בין העשירים והעניים ביותר,
  • 3:48 - 3:50
    הוא יסגר.
  • 3:50 - 3:52
    ההסטוריה תמיד עושה את זה.
  • 3:52 - 3:54
    זה קורה בדרך כלל באחת משלוש דרכים:
  • 3:54 - 4:01
    או דרך מהפכה, מיסים גבוהים יותר,
    או מלחמות.
  • 4:01 - 4:03
    אף אחד מאלה לא ברשימת הלעשות שלי.
  • 4:03 - 4:04
    (צחוק)
  • 4:04 - 4:06
    עכשיו, יש דרך נוספת לעשות את זה,
  • 4:06 - 4:10
    וזה על ידי הגדלת הצדק בהתנהגות חברתית,
  • 4:10 - 4:13
    אבל הדרך בה אנחנו פועלים עכשיו,
  • 4:13 - 4:17
    זה ידרוש שינוי מהותי בהתנהגות,
  • 4:17 - 4:21
    וכמו מכורים שמנסים להגמל,
  • 4:21 - 4:24
    הצעד הראשון הוא להכיר בזה שיש לכם בעיה.
  • 4:24 - 4:28
    ותנו לי רק להגיד,
    שיגעון הרווחים הזה שאנחנו נמצאים בו
  • 4:28 - 4:31
    מושרש עמוק כל כך
  • 4:31 - 4:33
    שאנחנו אפילו לא מבינים
    איך אנחנו פוגעים בחברה.
  • 4:33 - 4:37
    הנה דוגמה קטנה אבל מבהילה
    לאיך בדיוק אנחנו עושים את זה:
  • 4:37 - 4:40
    הטבלה הזו מראה נתינה של חברות
  • 4:40 - 4:46
    כאחוזים מהרווחים, לא הכנסות,
    במשך 30 השנים האחרונות.
  • 4:46 - 4:51
    תשימו את זה מעל הטבלה הקודמת
    של שולי רווח של חברות,
  • 4:51 - 4:56
    ואני שואל אתכם, האם זה מרגיש בסדר?
  • 4:57 - 5:00
    בכל הכנות, כשהתחלתי לכתוב את זה, חשבתי,
  • 5:00 - 5:02
    "אוה, וואו, מה החברה שלי, מה טיודור עושה?"
  • 5:02 - 5:08
    והבנתי שאנחנו נותנים
    אחוז אחד מהרווח החברתי
  • 5:08 - 5:09
    לצדקה כל שנה.
  • 5:09 - 5:13
    ואני אמור להיות פילנטרופ.
  • 5:13 - 5:20
    כשהבנתי את זה, ממש רציתי להקיא.
  • 5:20 - 5:22
    אבל הנקודה היא, השגעון כל כך מושרש
  • 5:22 - 5:27
    שאנשים עם כוונות טובות כמוני
    אפילו לא מבינים שאנחנו חלק מזה.
  • 5:28 - 5:30
    עכשיו, אנחנו לא הולכים לשנות
    את ההתנהגות החברתית
  • 5:30 - 5:36
    על ידי הגדלת הפילנטרופיה החברתית
    או תרומות לצדקה.
  • 5:36 - 5:39
    וגם, דרך אגב, מאז ריבענו את זה,
  • 5:39 - 5:43
    אבל -- (מחיאות כפיים) -- בבקשה.
  • 5:43 - 5:47
    אבל אנחנו יכולים לעשות את זה
    על ידי דחיפת התנהגות צודקת יותר.
  • 5:47 - 5:50
    ואחת הדרכים לעשות זאת היא למעשה לבטוח
  • 5:50 - 5:52
    במערכת שהביאה אותנו לפה מהתחלה,
  • 5:52 - 5:54
    וזה מערכת השוק החופשי.
  • 5:54 - 5:57
    לפני בערך שנה, כמה וחברים שלי ואני
  • 5:57 - 6:00
    התחלנו ארגון ללא מטרות רווח
    שנקרא ג'אסט קפיטל.
  • 6:00 - 6:01
    המשימה שלו היא מאוד פשוטה:
  • 6:01 - 6:04
    לעזור לחברות וארגונים
  • 6:04 - 6:09
    ללמוד איך לפעול בדרך יותר צודקת
    על ידי שימוש במשוב מהציבור
  • 6:09 - 6:16
    כדי להגדיר בדיוק מה הקריטריונים
    להתנהגות חברתית צודקת.
  • 6:16 - 6:18
    עכשיו, כרגע, אין סטנדרטים מקובלים
  • 6:18 - 6:22
    שחברה או ארגון יכולים לעקוב אחריהם,
    וזה בדיוק המקום אותו ג'אסט קפיטל ממלאת,
  • 6:22 - 6:28
    מפני שבתחילת השנה
    וכל שנה אנחנו נערוך סקר ארצי
  • 6:28 - 6:32
    של מדגם מייצג של 20,000 אמריקאים
  • 6:32 - 6:35
    כדי להבין מה בדיוק הם חושבים
  • 6:35 - 6:39
    שהקריטריונים לצדק בהתנהגות חברתית הם.
  • 6:39 - 6:42
    עכשיו, זה מודל שעומד להתחיל בארצות הברית
  • 6:42 - 6:44
    אבל יכול להתפשט לכל מקום בעולם,
  • 6:44 - 6:46
    ואולי נגלה
  • 6:46 - 6:49
    שהדבר הכי חשוב לציבור
  • 6:49 - 6:54
    הוא שניצור משרות שמקיימות מחיה,
    או ניצור מוצרים בריאים,
  • 6:54 - 6:58
    או לעזור, לא לפגוע, בסביבה.
  • 6:58 - 7:02
    בג'אסט קפיטל, אנחנו לא יודעים,
    וזה לא תפקידנו להחליט.
  • 7:02 - 7:04
    אנחנו רק שליחים,
  • 7:04 - 7:08
    אבל יש לנו 100% ביטחון ואמונה
    בציבור האמריקאי
  • 7:08 - 7:09
    שיצליח בזה.
  • 7:10 - 7:13
    אז אנחנו נשחרר את הממצאים
    בספטמבר בפעם הראשונה,
  • 7:13 - 7:16
    ובשנה הבאה, נעשה משאל נוסף,
  • 7:16 - 7:18
    וניקח את הצעד המוסף הפעם
  • 7:18 - 7:21
    של לדרג את 1,000 החברות הגדולות
    בארצות הברית
  • 7:21 - 7:26
    ממספר 1 עד 1,000 והכל באמצע.
  • 7:26 - 7:29
    אנחנו קוראים לזה מדד הצדק,
  • 7:29 - 7:34
    וזכרו, אנחנו ארגון עצמאי
    ללא מטרות רווה ללא הטיה,
  • 7:34 - 7:39
    וניתן לציבור האמריקאי קול.
  • 7:39 - 7:43
    ואולי במשך הזמן, נגלה שכשאנשים לומדים
  • 7:43 - 7:45
    איזה חברות הן הכי צודקות,
  • 7:45 - 7:49
    משאבים אנושים וכלכליים ילכו לכיוונן,
  • 7:49 - 7:51
    והן יהפכו להכי משגשגות
  • 7:51 - 7:54
    ויעזרו למדינה שלנו להיות הכי משגשגת.
  • 7:55 - 7:59
    עכשיו, קפיטליזם היה אחראי לכל המצאה חשובה
  • 7:59 - 8:04
    שעשתה את העולם ליותר
    מעורר השראה ומקום מופלא לחיות בו.
  • 8:05 - 8:07
    קפיטליזם חייב להיות מבוסס על צדק.
  • 8:07 - 8:10
    הוא חייב להיות, ועכשיו יותר מתמיד,
  • 8:10 - 8:13
    עם פערים כלכליים גדלים כל יום.
  • 8:13 - 8:16
    מוערך ש 47 אחוז מהעובדים האמריקאים
  • 8:16 - 8:20
    יכולים להיות מוחלפים ב 20 השנים הבאות.
  • 8:20 - 8:22
    אני לא נגד קדמה.
  • 8:22 - 8:27
    אני רוצה את המכונית ללא נהג
    וחליפת סילון בדיוק כמו כל אחד.
  • 8:27 - 8:32
    אבל אני מתחנן להכרה
    שעם העליה בעושר ורווחים
  • 8:32 - 8:38
    חייבת לבוא אחריות חברתית גדולה יותר.
  • 8:38 - 8:44
    "אם הצדק מוסר," אמר אדם סמית',
    אבי הקפיטליזם,
  • 8:44 - 8:49
    "המארג העצום של החברה האנושית חייב ברגע
  • 8:49 - 8:54
    להתפורר לאטומים."
  • 8:54 - 8:57
    עכשיו, כשהייתי צעיר, והיתה בעיה,
  • 8:57 - 9:02
    אימי היתה תמיד נאנחת ונדה בראשה ואומרת,
  • 9:02 - 9:06
    "הבו חמלה, הבו חמלה."
  • 9:06 - 9:10
    עכשיו זה לא הזמן בשבילנו,
    להראות לשאר חמלה.
  • 9:10 - 9:13
    עכשיו הזמן בשבילנו להראות צדק,
  • 9:13 - 9:16
    ואנחנו יכולים לעשות את זה, אתם ואני,
  • 9:16 - 9:21
    על ידי להתחיל במקום עבודתנו,
    בעסקים שאנחנו פועלים בהם.
  • 9:21 - 9:24
    וכשאנחנו שמים צדק באותה רמה כמו רווחים,
  • 9:24 - 9:28
    אנחנו נקבל את הדבר הכי נפלא בכל העולם.
  • 9:28 - 9:32
    אנחנו ניקח חזרה את האנושיות שלנו.
  • 9:32 - 9:34
    תודה לכם.
  • 9:34 - 9:38
    (מחיאות כפיים)
Title:
למה אנחנו צריכים לחשוב מחדש על קפיטליזם
Speaker:
פול טיודור ג'ונס
Description:

פול טיודור ג'ונס אוהב קפיטליזם. זו מערכת שעשתה לו טוב במשך העשורים האחרונים. עם זאת, מנהל קרן הון הסיכון והפילנטרופ מודאג שמיקוד על רווחים הוא, כמו שהוא שם את זה, "מסכן את היסודות של החברה." בשיחה המעמיקה והייצרית הזו, הוא מתווה את המתקפה הנגדית המתוכננת שלו, שמתמקדת ברעיון של "צדק."
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
09:51

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.