כדי לגדל ילדות אמיצות, תעודדו הרפתקאות.
-
0:01 - 0:05כשהייתי ילדה, הייתי אובססיבית
עם ספר השיאים של גינס, -
0:05 - 0:09וממש רציתי לקבוע שיא עולם בעצמי.
-
0:09 - 0:11אבל הייתה רק בעיה אחת קטנה:
-
0:12 - 0:14לא היה לי שום כשרון.
-
0:15 - 0:18אז, החלטתי לקבוע שיא עולם במשהו
-
0:18 - 0:21שלא דרש שום מיומנות בכלל.
-
0:22 - 0:25החלטתי לקבוע שיא עולם
-
0:25 - 0:26בזחילה.
-
0:28 - 0:31(הקהל צוחק)
-
0:31 - 0:34השיא בזמנו היה קצת יותר מ20 ק"מ,
-
0:36 - 0:39ומשום מה, זה הרגיש לי לגמרי אפשרי.
-
0:39 - 0:41(הקהל צוחק)
-
0:43 - 0:44גייסתי את חברה שלי אן,
-
0:44 - 0:48וביחד החלטנו שאין לנו צורך אפילו להתאמן.
-
0:48 - 0:51(הקהל צוחק)
-
0:51 - 0:53וביום שבו ניסינו לשבור את השיא,
-
0:53 - 0:57שמנו רפידות רהיטים
בחלקו החיצוני של ג'ינס המזל שלנו. -
0:57 - 0:58ויצאנו לדרך,
-
0:59 - 1:02ומיד, היינו בצרות,
-
1:02 - 1:04כי הג'ינס נצמד לעור שלנו
-
1:04 - 1:05והוא התחיל לשפשף,
-
1:06 - 1:08ובמהרה הברכיים שלנו התחילו להיחתך.
-
1:09 - 1:10תוך כמה שעות,
-
1:11 - 1:12התחיל לרדת גשם.
-
1:14 - 1:16ואז אן פרשה.
-
1:17 - 1:19ואז החשיך.
-
1:21 - 1:23עד אז הברכיים שלי כבר דיממו דרך הג'ינס,
-
1:24 - 1:26והתחילו לי הזיות מרוב מהקור
-
1:26 - 1:28ומהכאב ומהמונוטוניות.
-
1:28 - 1:32ובשביל שתבינו את פסטיבל הכאב שעברתי,
-
1:33 - 1:37הסיבוב הראשון סביב מסלול הריצה
של התיכון לקח 10 דקות. -
1:38 - 1:41הסיבוב האחרון לקח כמעט 30.
-
1:42 - 1:46אחרי 12 שעות של זחילה,
-
1:46 - 1:48עצרתי,
-
1:48 - 1:51ועברתי קצת יותר מ13.5 ק"מ.
-
1:52 - 1:56אז זה לא היה מספיק
בשביל השיא של מעל 20 ק"מ. -
1:56 - 2:00במשך שנים,
חשבתי שזה סיפור של כישלון מחפיר, -
2:00 - 2:03אבל היום אני רואה את זה אחרת,
-
2:03 - 2:05כי כשניסיתי לשבור את שיא העולם,
-
2:06 - 2:07עשיתי שלושה דברים.
-
2:07 - 2:09יצאתי מאזור הנוחות שלי,
-
2:09 - 2:12דאגתי להשתמש באיתנות שלי,
-
2:12 - 2:14ומצאתי ביטחון בעצמי
-
2:14 - 2:16ובהחלטות שלי.
-
2:16 - 2:18לא ידעתי את זה אז,
-
2:18 - 2:21אבל אלה לא התכונות של כשלון.
-
2:21 - 2:24אלה התכונות של אומץ.
-
2:25 - 2:28אז ב-1989, בגיל 26,
-
2:28 - 2:30הפכתי לכבאית אש בסן פרנסיסקו,
-
2:31 - 2:35והייתי האישה ה-15 באגף של 1500 גברים.
-
2:35 - 2:39(מחיאות כפיים)
-
2:41 - 2:43וכפי שתוכלו לדמיין, כשהגעתי
-
2:43 - 2:46היו הרבה ספקות האם
נוכל לבצע את התפקיד. -
2:46 - 2:51אפילו שהייתי 1.55 מטר,
68 קילו ושייטת מקצועית, -
2:51 - 2:56ומישהי שיכולה לסבול 12 שעות
של כאב ברכיים מייגע -- -
2:56 - 2:57(הקהל צוחק)
-
2:57 - 3:00ידעתי שאני עדיין חייבת
להוכיח את הכוח והכושר שלי. -
3:00 - 3:02אז יום אחד, הגיעה קריאה על שריפה,
-
3:02 - 3:04וכמובן, שברגע שצוות הכבאית הגיע למקום,
-
3:04 - 3:08עשן שחור עלה מתוך בניין באחת הסמטאות.
-
3:08 - 3:11ואני הייתי עם בחור מגודל בשם סקיפ,
-
3:11 - 3:13והוא אחז את הפיה של הזרנוק,
ואני הייתי ממש מאחוריו, -
3:13 - 3:15וזו הייתה שריפה די טיפוסית.
-
3:15 - 3:18היה מלא עשן, והיה חם,
-
3:19 - 3:20ופתאום,
-
3:20 - 3:22היה פיצוץ,
-
3:22 - 3:24ואני וסקיפ עפנו לאחור,
-
3:24 - 3:27המסכה שלי עפה לצד הפנים,
-
3:27 - 3:29והיה רגע כזה של בלבול.
-
3:29 - 3:32ואז הרמתי את עצמי,
-
3:32 - 3:34תפסתי את הפיה של הזרנוק,
-
3:34 - 3:37ועשיתי מה שכל כבאי אמור לעשות:
-
3:37 - 3:38זינקתי לפנים,
-
3:38 - 3:40פתחתי את המים
-
3:40 - 3:42ונלחמתי באש לגמרי לבדי.
-
3:43 - 3:45הפיצוץ התרחש בגלל דוד מים,
-
3:45 - 3:48אז אף אחד לא נפגע,
ובסופו של דבר זה לא היה כזה סיפור, -
3:48 - 3:51אבל יותר מאוחר, סקיפ התקרב אלי ואמר,
-
3:51 - 3:53"עבודה טובה, קרולין"
-
3:53 - 3:55בקול שנשמע קצת מופתע.
-
3:55 - 3:57(הקהל צוחק)
-
3:58 - 4:01ואני הייתי מבולבלת, כי,
השריפה לא הייתה כזו קשה פיזית, -
4:01 - 4:06אז למה הוא מסתכל עלי
במבט מתפלא שכזה? -
4:06 - 4:08ואז זה הפך להיות מובן:
-
4:08 - 4:11סקיפ, שאגב היה בחור ממש נחמד
-
4:11 - 4:14ולוחם אש מצויין,
-
4:14 - 4:17לא רק שחשב
שנשים לא יכולות להיות חזקות, -
4:17 - 4:20הוא גם חשב שהן לא יכולות להיות אמיצות.
-
4:21 - 4:22והוא לא היה היחיד.
-
4:24 - 4:26חברים, מכרים וזרים,
-
4:26 - 4:28גברים ונשים במהלך כל הקריירה שלי
-
4:28 - 4:29שאלו אותי שוב ושוב,
-
4:29 - 4:33"קרולין, כל האש הזו, כל הסכנה הזו,
-
4:33 - 4:35"את לא מפחדת?"
-
4:35 - 4:38בכנות, מעולם לא שמעתי
ששואלים שאלה כזו מכבאי גבר. -
4:39 - 4:40והתחלתי להיות סקרנית.
-
4:41 - 4:44למה לא מצפים מנשים שיהיו אמיצות?
-
4:46 - 4:48התשובות התחילו להגיע
-
4:48 - 4:49כשחברה שלי קוננה בפני
-
4:49 - 4:52שהבת הקטנה שלה ממש פחדנית,
-
4:52 - 4:54אז התחלתי לשים לב,
-
4:54 - 4:56שכן, הבת שלה הייתה חרדתית,
-
4:56 - 4:59אבל יותר מזה, ההורים היו חרדתיים.
-
5:00 - 5:03רוב הדברים שהם היו אומרים לה
כשהם היו יוצאים איתה לחצר היו: -
5:03 - 5:07"תזהרי!", "תשמרי על עצמך" או "לא."
-
5:09 - 5:12החברים שלי לא היו הורים רעים.
-
5:12 - 5:14הם פשוט עשו מה שעושים רוב ההורים,
-
5:14 - 5:18שזה להזהיר את הבנות שלהן הרבה יותר
משמזהירים את הבנים שלהם. -
5:19 - 5:24היה מחקר שכלל מתקן שעשועים
של מוט כבאים, למרבה האירוניה, -
5:24 - 5:29שבו חוקרים הבחינו שמאוד סביר
שילדות קטנות יוזהרו -
5:29 - 5:32גם על ידי אמם וגם על ידי אביהם
שהמתקן הזה מסוכן -
5:32 - 5:36ואם הילדות עדיין רצו לשחק במתקן,
-
5:36 - 5:39קרוב לוודאי שאחד ההורים ילווה אותן.
-
5:39 - 5:41אבל מה לגבי הבנים?
-
5:41 - 5:44הבנים דווקא קיבלו עידוד לשחק במתקן
-
5:44 - 5:47על אף חרדות כאלו ואחרות שאולי היו להם,
-
5:47 - 5:52ולעיתים קרובות ההורים נתנו הדרכה
איך הילד יוכל לשחק במתקן בכוחות עצמו. -
5:53 - 5:57אז איזה מסר זה מעביר לבנים ולבנות?
-
5:58 - 6:02ככל הנראה, שבנות הן שבירות,
שהן זקוקות יותר לסיוע, -
6:02 - 6:06ושבנים צריכים להתמודד
עם אתגרים קשים בכוחות עצמם. -
6:07 - 6:09זה אומר שבנות צריכות לפחד
-
6:09 - 6:12ושבנים צריכים לאזור אומץ.
-
6:13 - 6:16האירוניה היא שדווקא בגיל כזה צעיר,
-
6:16 - 6:18בנים ובנות כמעט זהים מבחינה פיזית.
-
6:18 - 6:22למעשה, לעיתים קרובות בנות הן דווקא
יותר חזקות עד גיל ההתבגרות, ויותר בוגרות. -
6:22 - 6:24ולמרות זאת, אנחנו המבוגרים מתנהגים
-
6:24 - 6:27כאילו ילדות הן שבירות,
-
6:27 - 6:29זקוקות יותר לעזרה,
-
6:29 - 6:30ושהן לא יכולות להתמודד עם הרבה.
-
6:31 - 6:34זה המסר שאנחנו סופגים בתור ילדים,
-
6:34 - 6:37וזה המסר שדבק בנו כשאנו מתבגרים.
-
6:37 - 6:40אנו הנשים מאמינות בזה, גברים מאמינים בזה,
-
6:40 - 6:41ונחשו מה?
-
6:42 - 6:45כשאנחנו הופכים להורים,
אנחנו מעבירים את זה לילדים שלנו, -
6:45 - 6:46והמעגל ממשיך.
-
6:47 - 6:49אז עכשיו קיבלתי את התשובה שחיפשתי.
-
6:49 - 6:52זו הסיבה שמצפים שנשים, אפילו לוחמות אש,
-
6:52 - 6:54יפחדו.
-
6:54 - 6:57וזו הסיבה שנשים
לעיתים קרובות באמת מפחדות. -
6:58 - 7:01אני יודעת שחלקכם לא תאמינו כשאספר את זה,
-
7:01 - 7:04אבל אני לא נגד פחד.
-
7:04 - 7:08אני מכירה בחשיבות שלו כרגש,
והוא שם כדי לשמור עלינו. -
7:08 - 7:11אבל הבעיה היא שפחד הוא התגובה העיקרית
-
7:11 - 7:14שאנחנו מלמדים ומעודדים בילדות
-
7:14 - 7:16בכל פעם שהן מתמודדות
עם משהו שמחוץ לאזור הנוחות שלהן. -
7:18 - 7:21אז, הייתי צנחנית רחיפה במשך שנים רבות --
-
7:21 - 7:24(מחיאות כפיים)
-
7:24 - 7:26ומצנח רחיפה הוא סוג של
כנף שעשויה ממצנח, -
7:26 - 7:30והוא דווקא עף די טוב,
-
7:30 - 7:33אבל אני מבינה שלהרבה אנשים
זה נראה יותר כמו סדין -
7:33 - 7:34עם כמה חוטים שקשורים אליו.
-
7:34 - 7:36(הקהל צוחק)
-
7:36 - 7:38וביליתי הרבה מאוד זמן על כיפות הרים
-
7:38 - 7:40בניפוח של הסדין הזה,
-
7:40 - 7:41ובריצה לתעופה.
-
7:43 - 7:44ואני יודעת מה אתם חושבים.
-
7:44 - 7:47אתם כזה:
"קרולין, קצת פחד יהיה הגיוני פה". -
7:49 - 7:51ואתם צודקים, זה הגיוני.
-
7:51 - 7:53ואני מבטיחה לכם שפחדתי.
-
7:53 - 7:54אבל על כיפת ההר הזו,
-
7:54 - 7:57בהמתנה לרוח שתגיע בדיוק בצורה הנכונה,
-
7:57 - 7:59הרגשתי עוד כל כך הרבה דברים.
-
7:59 - 8:01התרגשות, ביטחון עצמי.
-
8:02 - 8:04ידעתי שאני צנחנית טובה.
-
8:04 - 8:07ידעתי שהתנאים היו טובים,
או שאני לא הייתי שם. -
8:07 - 8:10ידעתי שזה הולך להיות מדהים
להיות אלפי מטרים באוויר. -
8:10 - 8:13אז כן, הפחד היה שם,
-
8:13 - 8:15אבל אני הבטתי בו ארוכות,
-
8:15 - 8:18הערכתי כמה הוא באמת רלוונטי
-
8:18 - 8:20ואז שמתי אותו במקומו,
-
8:20 - 8:22שלעיתים קרובות יותר מרחוקות
-
8:22 - 8:26היה מאחורי ההתרגשות, הציפייה
-
8:26 - 8:27והביטחון העצמי שלי.
-
8:27 - 8:29אז אני לא נגד פחד.
-
8:29 - 8:32אני פשוט בעד אומץ.
-
8:35 - 8:38אני לא אומרת שהבנות שלכם
צריכות להיות לוחמות אש -
8:38 - 8:40או שהן צריכות לעסוק במצנחי רחיפה,
-
8:40 - 8:45אני כן אומרת שאנחנו מגדלים את הבנות
שלנו להיות ביישניות ואפילו חסרות אונים, -
8:46 - 8:49וזה מתחיל בזה שאנחנו מזהירים אותן
מפני סכנות פיזיות. -
8:49 - 8:52הפחד שאנו לומדות וההתנסויות שאנחנו לא
-
8:52 - 8:54נשארים איתנו כשאנו הופכות לנשים
-
8:54 - 8:58וזה משתנה לכל אותם דברים
שאנו מתמודדות איתן ומנסות להיפטר מהם: -
8:58 - 9:00ההיסוס שלנו לומר את מה שאנחנו חושבות,
-
9:00 - 9:03הכניעה שאנו מציגות כדי שיאהבו אותנו
-
9:03 - 9:06והביטחון העצמי הנמוך בהחלטות שלנו.
-
9:07 - 9:09אז איך אנחנו הופכות לאמיצות?
-
9:10 - 9:12טוב, אלו החדשות הטובות.
-
9:12 - 9:14אומץ זו תכונה נרכשת,
-
9:14 - 9:16וכמו כל תכונה נרכשת
-
9:16 - 9:18פשוט צריך לאמן אותה.
-
9:18 - 9:20אז דבר ראשון,
-
9:20 - 9:21אנחנו צריכים לקחת נשימה עמוקה
-
9:21 - 9:23ולעודד את הילדות שלנו
-
9:23 - 9:26לגלוש בסקייטבורד, לטפס על עצים
-
9:26 - 9:29ולטפס על מוט הכבאים בגן השעשועים.
-
9:29 - 9:32זה מה שאמא שלי עשתה.
-
9:32 - 9:33היא לא ידעה את זה אז,
-
9:33 - 9:36אבל לחוקרים דווקא יש שם לזה.
-
9:36 - 9:38הם קוראים לזה "משחק מסוכן",
-
9:38 - 9:42ומחקרים מראים שמשחק מסוכן
הוא ממש חשוב לילדים, לכל הילדים, -
9:42 - 9:45בגלל שזה מלמד אותם להעריך סכנות,
-
9:45 - 9:47זה מלמד אותם לדחות סיפוקים,
-
9:47 - 9:49זה מלמד אותם איתנות,
-
9:49 - 9:50זה מלמד אותם ביטחון עצמי,
-
9:51 - 9:53במילים אחרות,
-
9:53 - 9:56כשילדים יוצאים לחצר
ומתאמנים בלהיות אמיצים, -
9:56 - 9:59הם לומדים לקחים מאוד חשובים לחיים.
-
10:01 - 10:05הדבר השני שאנו צריכים לעשות הוא להפסיק
להזהיר את בנותינו בין אם הן רוצות או לא. -
10:05 - 10:08אז שימו לב בפעם הבאה שאתם אומרים,
-
10:08 - 10:10"זהירות, את תפגעי"
-
10:10 - 10:12או "אל תעשי את זה, זה מסוכן."
-
10:12 - 10:16ותזכרו שלעיתים קרובות
מה שאתם בעצם אומרים לה -
10:16 - 10:18זה שהיא לא צריכה לדחוק בעצמה,
-
10:19 - 10:21שהיא בעצם לא טובה מספיק,
-
10:21 - 10:23שהיא צריכה לפחד.
-
10:24 - 10:26דבר שלישי,
-
10:26 - 10:29אנו הנשים חייבות להתחיל להתאמן באומץ גם.
-
10:30 - 10:33אנחנו לא יכולות ללמד את הילדות שלנו
עד שלא נלמד את עצמינו. -
10:34 - 10:36אז הנה עוד משהו:
-
10:36 - 10:39פחד והתרגשות משמחה,
-
10:39 - 10:41מרגישים די דומים --
-
10:42 - 10:44הידיים רועדות, פעימות לב מואצות,
-
10:44 - 10:46המתיחות הדרוכה,
-
10:46 - 10:47ואני מתערבת שרבים מכם
-
10:48 - 10:50בפעם האחרונה שחשבתם
שאתם ממש מפחדים ממשהו -
10:50 - 10:53כנראה שבכלל הרגשתם התרגשות,
-
10:53 - 10:55ועכשיו כבר פיספסתם את ההזדמנות.
-
10:56 - 10:57אז תתאמנו.
-
10:58 - 11:01ועל אף שבנות צריכות לצאת החוצה
כדי ללמוד להיות אמיצות, -
11:01 - 11:07אני מבינה שמבוגרים לא כל כך רוצים
לעלות על רכינוע או לטפס על עצים, -
11:07 - 11:10אז כולנו צריכות להתאמן
-
11:10 - 11:12בבית, במשרד,
-
11:12 - 11:14ואפילו ממש כאן
לאזור אומץ -
11:15 - 11:17לדבר עם מישהו שאת ממש מעריצה.
-
11:18 - 11:22ולבסוף, כשהבת שלך נניח,
-
11:22 - 11:24תרכב על האופניים שלה בראש גבעה תלולה,
-
11:25 - 11:28שהיא מתעקשת שהיא מפחדת מדי לרדת,
-
11:28 - 11:30תנחו אותה להיות אמיצה.
-
11:31 - 11:35בסופו של דבר, אולי הגבעה הזו באמת תלולה,
-
11:35 - 11:39אבל היא תגיע למסקנה הזו
דרך אומץ, ולא דרך פחד. -
11:40 - 11:44בגלל שזה לא קשור לגבעה התלולה הזו שלפניה,
-
11:44 - 11:46זה קשור לחיים שלפניה
-
11:46 - 11:48ושיש לה את הכלים
-
11:48 - 11:50להעריך ולהתמודד
-
11:50 - 11:54עם הסכנות שאנו לא נוכל להגן עליה מפניהן,
-
11:54 - 11:57עם כל האתגרים שאנו לא נהיה שם
כדי להדריך אותה להתמודד איתם, -
11:58 - 12:01כל דבר שהבנות שלנו כאן
-
12:01 - 12:02ומסביב לעולם
-
12:02 - 12:04יתמודדו איתו בעתיד.
-
12:06 - 12:07ודרך אגב,
-
12:08 - 12:11שיא העולם בזחילה כיום --
-
12:11 - 12:14(הקהל צוחק)
-
12:14 - 12:17עומד על 56.6 קילומטר,
-
12:19 - 12:22וממש הייתי שמחה לראות
ילדה שתנסה לשבור את השיא הזה. -
12:22 - 12:28(מחיאות כפיים)
- Title:
- כדי לגדל ילדות אמיצות, תעודדו הרפתקאות.
- Speaker:
- קרולין פול
- Description:
-
ילדות אמיצות רוכבות על סקייטבורד, מטפסות על עצים, נאבקות, נופלות, משפשפות את הברכיים, קמות -- וגדלות להיות נשים אמיצות. למדו כיצד להדליק קצת לקיחת סיכונים פרובוקטית ואיך לגדל ילדות עם ביטחון עצמי בעזרת סיפורים ועצות מלוחמת האש, צנחית ובסה"כ אשת ההרפתקאות קרולין פול.
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 12:41
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for To raise brave girls, encourage adventure | ||
Tomer Ghelber accepted Hebrew subtitles for To raise brave girls, encourage adventure | ||
Tomer Ghelber edited Hebrew subtitles for To raise brave girls, encourage adventure | ||
Alon Alboher edited Hebrew subtitles for To raise brave girls, encourage adventure | ||
noga itach edited Hebrew subtitles for To raise brave girls, encourage adventure | ||
noga itach edited Hebrew subtitles for To raise brave girls, encourage adventure |