1
00:00:07,319 --> 00:00:10,939
85% מהחומר ביקום הוא מסתורי.

2
00:00:10,939 --> 00:00:15,159
אנחנו לא יודעים ממה הוא עשוי,
לכן אנחנו קוראים לו חומר אפל.

3
00:00:15,159 --> 00:00:19,058
אבל אנחנו יודעים שהוא שם כי אנחנו
יכולים לראות את ההשפעות הכבידתיות שלו

4
00:00:19,058 --> 00:00:22,499
על גלקסיות ועצמים שמימיים אחרים.

5
00:00:22,499 --> 00:00:24,848
עדיין לא הצלחנו
לצפות ישירות בחומר אפל,

6
00:00:24,848 --> 00:00:28,330
אבל מדענים משערים
שאולי נוכל ליצור אותו

7
00:00:28,330 --> 00:00:31,899
במאיץ החלקיקים החזק ביותר בעולם.

8
00:00:31,899 --> 00:00:36,799
זה מרסק ההדרונים הגדול
שאורכו 27 קילומטר, או LHC,

9
00:00:36,799 --> 00:00:38,520
בז'נבה, שוייץ.

10
00:00:38,520 --> 00:00:40,040
אז איך זה יעבוד?

11
00:00:40,040 --> 00:00:44,169
ב LHC, שתי אלומות פרוטונים
נעות בכיוונים שונים

12
00:00:44,169 --> 00:00:47,320
ומואצות קרוב למהירות האור.

13
00:00:47,320 --> 00:00:52,393
בארבע נקודות התנגשות,
האלומות חוצות ופרוטונים מתרסקים אחד בשני.

14
00:00:52,393 --> 00:00:56,692
פרוטונים עשויים מחלקיקים הרבה יותר קטנים
שנקראים קווארקים וגלואונים.

15
00:00:56,692 --> 00:01:01,001
ברוב ההתנגשויות הרגילות,
שני הפרוטונים עוברים אחד דרך השני

16
00:01:01,001 --> 00:01:03,543
ללא תוצאה משמעותית.

17
00:01:03,543 --> 00:01:06,273
עם זאת, בבערך אחת למליון התנגשויות,

18
00:01:06,273 --> 00:01:08,712
שני רכיבים פוגעים אחד בשני בכזו אלימות,

19
00:01:08,712 --> 00:01:11,911
שרוב אנרגיית ההתנגשןת משתחררת,

20
00:01:11,911 --> 00:01:14,434
ומייצרת אלפי חלקיקים חדשים.

21
00:01:14,434 --> 00:01:18,373
בהתנגשויות האלה יכולים להיווצר
חלקיקים מאוד כבדים,

22
00:01:18,373 --> 00:01:21,323
כמו החומר האפל התאורטי.

23
00:01:21,323 --> 00:01:23,993
נקודות ההתנגשות מוקפות בגלאים

24
00:01:23,993 --> 00:01:27,175
שמכילים בערך 100 מליון חיישנים.

25
00:01:27,175 --> 00:01:29,295
כמו מצלמות תלת מימד עצומות,

26
00:01:29,295 --> 00:01:31,665
הן אוספות מידע על החלקיקים החדשים האלה,

27
00:01:31,665 --> 00:01:33,073
כולל הכיוון שלהם,

28
00:01:33,073 --> 00:01:34,460
המטען החשמלי,

29
00:01:34,460 --> 00:01:36,153
והאנרגיה.

30
00:01:36,153 --> 00:01:39,736
ברגע שהמידע מעובד,
המחשבים יכולים לתאר התנגשות כתמונה.

31
00:01:39,736 --> 00:01:42,945
כל קו הוא מסלול של חלקיק אחר,

32
00:01:42,945 --> 00:01:46,155
וסוגים שונים של חלקיקים
מקבלים קוד צבע שונה.

33
00:01:46,155 --> 00:01:49,185
מידע מהגלאים מאפשר למדענים לקבוע

34
00:01:49,185 --> 00:01:51,186
מהו כל חלקיק,

35
00:01:51,186 --> 00:01:53,936
דברים כמו פוטונים ואלקטרונים.

36
00:01:53,936 --> 00:01:58,496
עכשיו, הגלאים מצלמים 
בערך מיליארד התנגשויות האלו כל שניה

37
00:01:58,496 --> 00:02:02,416
כדי למצוא סימנים
של חלקיקים מסיביים מאוד נדירים.

38
00:02:02,416 --> 00:02:03,745
כדי להוסיף לקושי,

39
00:02:03,745 --> 00:02:06,696
החלקיקים שאנחנו מחפשים אולי לא יציבים

40
00:02:06,696 --> 00:02:11,817
ודועכים לחלקיקים יותר מוכרים
לפני שהם מגיעים לגלאים.

41
00:02:11,817 --> 00:02:14,118
קחו לדוגמה, את בוזון היגס,

42
00:02:14,118 --> 00:02:18,498
חלקיק ששיערו את קיומו שנים רבות,
אך נצפה רק ב 2012.

43
00:02:18,498 --> 00:02:24,658
הסיכויים שהתנגשות מסויימת תייצר
בוזון היגס היא בערך אחת ל 10 מיליארד,

44
00:02:24,658 --> 00:02:27,618
והוא מתקיים רק חלקיק זעיר של שניה

45
00:02:27,618 --> 00:02:29,539
לפני שהוא דועך.

46
00:02:29,539 --> 00:02:33,638
אבל מדענים פיתחו מודלים תאורטיים
כדי להגיד לנו מה לחפש.

47
00:02:33,638 --> 00:02:38,109
עבור ההיגס, הם חשבו שהוא לפעמים
ידעך לשני פוטונים.

48
00:02:38,109 --> 00:02:41,559
אז הם בחנו תחילה רק את הארועים
בעלי האנרגיה הגבוהה

49
00:02:41,559 --> 00:02:43,568
שכוללים שני פוטונים.

50
00:02:43,568 --> 00:02:45,440
אבל היתה בזה בעיה.

51
00:02:45,440 --> 00:02:47,720
יש אינטראקציות רבות מספור בין חלקיקים

52
00:02:47,720 --> 00:02:50,180
שיכולות לייצר שני פוטונים אקראיים.

53
00:02:50,180 --> 00:02:53,639
אז איך מפרידים בין ההיגס לכל השאר?

54
00:02:53,639 --> 00:02:55,880
התשובה היא מאסה.

55
00:02:55,880 --> 00:03:00,931
המידע שנאסף על ידי הגלאים
מאפשר למדענים ללכת צעד אחורה

56
00:03:00,931 --> 00:03:05,672
ולקבוע את המאסה של מה
שיצר את שני הפוטונים.

57
00:03:05,672 --> 00:03:07,791
הם שמים את ערך המאסה על הגרף

58
00:03:07,791 --> 00:03:12,260
ואז חוזרים על התהליך
לכל ארוע עם שני פוטונים.

59
00:03:12,260 --> 00:03:16,481
רוב הארועים האלה הם רק
קליטה אקראית של פוטונים,

60
00:03:16,481 --> 00:03:20,102
מה שמדענים קוראים לו ארועי רקע.

61
00:03:20,102 --> 00:03:24,032
אבל כשבוזון היגס מיוצר ודועך לשני פוטונים,

62
00:03:24,032 --> 00:03:27,152
המאסה תמיד מגיעה לאותו ערך.

63
00:03:27,152 --> 00:03:29,722
לכן הסימן לבוזון היגס

64
00:03:29,722 --> 00:03:33,673
יהיה בליטה קטנה מעל הרקע.

65
00:03:33,673 --> 00:03:37,363
זה לוקח מיליארדי תצפויות לפני
שבליטה קטנה כזו יכולה להופיע,

66
00:03:37,363 --> 00:03:39,774
והתוצאה נחשבת למשמעותית רק

67
00:03:39,774 --> 00:03:44,113
אם הבליטה הופכת
למשמעותית יותר גבוהה מהרקע.

68
00:03:44,113 --> 00:03:46,094
במקרה של בוזון היגס,

69
00:03:46,094 --> 00:03:49,883
המדענים ב LHC הודיעו על התוצאה פורצת הדרך

70
00:03:49,883 --> 00:03:52,975
כשהיה סיכוי של אחד ל 3 מליון

71
00:03:52,975 --> 00:03:57,045
שהבליטה יכולה להופיע מטעות סטטיסטית.

72
00:03:57,045 --> 00:03:58,875
אז חזרה לחומר האפל.

73
00:03:58,875 --> 00:04:02,445
אם לקרני הפרוטונים של ה LHC
יש מספיק אנרגיה כדי לייצר אותו,

74
00:04:02,445 --> 00:04:06,906
זו כנראה התרחשות
אפילו יותר נדירה מבוזון היגס.

75
00:04:06,906 --> 00:04:10,926
אז נדרשים קוודריליונים
של התנגשויות משולבות עם מודלים תאורטיים

76
00:04:10,926 --> 00:04:13,045
כדי אפילו להתחיל לחפש.

77
00:04:13,045 --> 00:04:16,117
זה מה שה LHC עושה כרגע.

78
00:04:16,117 --> 00:04:17,886
על ידי ייצור של הרים של מידע,

79
00:04:17,886 --> 00:04:20,966
אנחנו מקווים לגלות
יותר בליטות קטנות בגרפים

80
00:04:20,966 --> 00:04:25,816
שיספקו לנו עדויות לעוד חלקיק לא ידוע,
כמו חומר אפל.

81
00:04:25,816 --> 00:04:28,287
או אולי מה שנמצא לא יהיה חומר אפל,

82
00:04:28,287 --> 00:04:29,475
אלא משהו אחר

83
00:04:29,475 --> 00:04:33,988
שינסח מחדש את ההבנה שלנו
על איך בכלל היקום עובד.

84
00:04:33,988 --> 00:04:35,999
זה חלק מהכיף בנקודה הזו.

85
00:04:35,999 --> 00:04:38,426
אין לנו מושג מה נגלה.