WEBVTT

00:00:00.717 --> 00:00:04.014
ביולוג אבולוציוני מאוניברסיטת פורדיו

00:00:04.014 --> 00:00:07.160
בשם וויליאם מיור, עסק בחקר תרנגולות.

00:00:07.520 --> 00:00:09.249
הוא התעניין בפרודוקטיביות,

00:00:09.249 --> 00:00:11.539
אני חושבת שזה משהו שמעניין את כולנו -

00:00:11.539 --> 00:00:14.827
אבל קל למדוד אותו בתרנגולות, 
מפני שרק צריך לספור את הביצים.

00:00:14.827 --> 00:00:16.527
(צחוק)

00:00:16.527 --> 00:00:19.944
הוא רצה לדעת מה עשוי להפוך 
את התרנגולות שלו ליצרניות יותר

00:00:19.944 --> 00:00:22.870
לכן הוא הגה ניסוי מקסים.

00:00:22.870 --> 00:00:27.328
תרנגולות חיות בקבוצות, לכן לפני הכל, 
הוא בחר להקה רגילה לגמרי,

00:00:27.328 --> 00:00:30.718
ונתן לה להתנהל באופן עצמאי 
במשך שישה דורות.

00:00:30.718 --> 00:00:32.807
אחר כך הוא יצר קבוצה שנייה

00:00:32.807 --> 00:00:35.315
שהורכבה מהתרנגולות היצרניות ביותר -

00:00:35.315 --> 00:00:38.270
אפשר לקרוא להן - "תרנגולות - העל" -

00:00:38.270 --> 00:00:40.377
והוא ריכז אותן יחד בלהקת - על,

00:00:40.377 --> 00:00:45.075
ובכל דור, הוא המשיך ובחר רק את התרנגולות 
היצרניות ביותר, כדי שיתרבו.

NOTE Paragraph

00:00:45.415 --> 00:00:47.969
לאחר שישה דורות,

00:00:47.969 --> 00:00:49.717
מה הוא גילה?

00:00:49.717 --> 00:00:53.548
ובכן, הקבוצה הראשונה, הרגילה, 
הייתה בסדר גמור.

00:00:53.548 --> 00:00:56.074
התרנגולות היו שמנמנות, מנוצות לגמרי

00:00:56.074 --> 00:00:58.352
ותפוקת הביצים שלהן עלתה בצורה משמעותית.

00:00:58.702 --> 00:01:00.559
ומה לגבי הקבוצה השניה?

00:01:01.419 --> 00:01:03.293
ובכן, כולן למעט שלוש היו מתות.

00:01:04.253 --> 00:01:06.413
הן ניקרו את האחרות למוות.

00:01:06.413 --> 00:01:07.990
(צחוק נבוך)

00:01:07.990 --> 00:01:13.501
התרנגולות האלה, שכל אחת מהן הייתה יצרנית
השיגו כל אחת את ההצלחה שלה עצמה

00:01:13.501 --> 00:01:18.164
רק על ידי דיכוי היצרנות של השאר.

NOTE Paragraph

00:01:18.830 --> 00:01:22.525
כשאני מסתובבת בעולם ומדברת על כך
ומספרת את הסיפור הזה

00:01:22.525 --> 00:01:24.777
בכל מיני ארגונים וחברות,

00:01:24.777 --> 00:01:27.353
אנשים רואים את הרלוונטיות כמעט מיד,

00:01:27.353 --> 00:01:29.659
והם באים ואומרים לי דברים כמו,

00:01:29.659 --> 00:01:32.750
"להקת - העל הזו, זו החברה שלי".

00:01:32.750 --> 00:01:34.715
(צחוק)

00:01:34.715 --> 00:01:38.226
או, "זו המדינה שלי".

00:01:38.226 --> 00:01:40.318
או, "אלה החיים שלי".

NOTE Paragraph

00:01:40.798 --> 00:01:44.722
כל חיי אמרו לי 
שהדרך להתקדם בחיים היא להתחרות:

00:01:44.722 --> 00:01:48.754
להתקבל לבית הספר הנכון,
להתקבל לעבודה הנכונה, להגיע לפיסגה.

00:01:48.754 --> 00:01:52.492
ואף פעם לא חשבתי שזה מעורר השראה.

00:01:52.492 --> 00:01:57.275
הקמתי ואני מנהלת עסקים 
כי להמציא דברים - זה אושר,

00:01:57.275 --> 00:02:00.595
ומפני שעבודה לצד אנשים מבריקים ויצירתיים

00:02:00.595 --> 00:02:02.075
היא תגמול בפני עצמו.

00:02:02.755 --> 00:02:08.397
ואף פעם לא הרגשתי מדורבנת על ידי
"סדר הניקור" או על ידי תרנגולות - על

00:02:08.397 --> 00:02:10.966
או על ידי סופרסטארים.

00:02:11.276 --> 00:02:13.220
אבל במרוצת 50 השנים האחרונות,

00:02:13.220 --> 00:02:17.452
ניהלנו את רוב הארגונים
וגם כמה חברות אנושיות,

00:02:17.452 --> 00:02:19.770
לפי מודל תרנגולות - העל.

00:02:19.960 --> 00:02:23.582
חשבנו שהצלחה מושגת 
על ידי בחירה בסופרסטארים,

00:02:23.582 --> 00:02:27.731
האיש, או לפעמים האישה, 
המבריקים ביותר בחדר,

00:02:27.731 --> 00:02:31.090
והקצאת כל המשאבים וכל הכוח לאנשים האלה.

00:02:31.430 --> 00:02:35.493
והתוצאות היו בדיוק אותן תוצאות 
כמו בניסוי של וויליאם מיור:

00:02:35.493 --> 00:02:40.462
תוקפנות, חוסר - תפקוד ובזבוז.

00:02:40.462 --> 00:02:44.572
אם הדרך היחידה שבה 
היצרני ביותר יכול להצליח

00:02:44.572 --> 00:02:47.753
היא דיכוי היצרניות של האחרים,

00:02:47.753 --> 00:02:51.236
הרי שאנחנו צריכים למצוא בדחיפות
דרך טובה יותר לעבוד בה

00:02:51.236 --> 00:02:54.010
ודרך עשירה יותר לחיות לפיה.

00:02:54.510 --> 00:02:58.921
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:02:58.921 --> 00:03:02.915
אז מהו הדבר, שגורם לקבוצות מסוימות להיות

00:03:02.915 --> 00:03:06.390
מוצלחות יותר באופן ניכר
ויצרניות יותר מאחרות?

00:03:06.700 --> 00:03:09.974
ובכן, זו השאלה שקבוצת חוקרים
בMIT לקחה על עצמה לחקור.

00:03:09.974 --> 00:03:12.400
הם זימנו מאות מתנדבים,

00:03:12.400 --> 00:03:15.894
חילקו אותם לקבוצות, ונתנו להם
לפתור בעיות מסובכות מאוד.

00:03:15.894 --> 00:03:18.625
ומה שקרה, היה בדיוק מה שהייתם מצפים שיקרה,

00:03:18.625 --> 00:03:21.931
חלק מהקבוצות היו מוצלחות באופן ניכר
יותר מאחרות,

00:03:21.931 --> 00:03:25.461
אך הדבר שהיה באמת מעניין, היה
שהקבוצות שהגיעו להישגים הגבוהים

00:03:25.461 --> 00:03:28.108
לא היו אלה שבהן היו אדם אחד או שניים

00:03:28.108 --> 00:03:31.149
עם מנת-משכל גבוהה במיוחד,

00:03:31.149 --> 00:03:34.748
ואלה גם לא היו הקבוצות שבהן הסכום

00:03:34.748 --> 00:03:37.117
מנת המשכל הכולל היה הגבוה ביותר.

00:03:37.117 --> 00:03:42.991
במקום זה, היו שלושה מאפיינים
לצוותים שהצליחו יותר מכולם:

00:03:42.991 --> 00:03:48.633
ראשית, הם הראו רמה גבוהה 
של רגישות חברתית האחד לשני.

00:03:48.633 --> 00:03:52.232
המאפיין הזה נמדד במבחן שנקרא
"קריאת המחשבות דרך העיניים".

00:03:52.232 --> 00:03:54.717
הוא נחשב בדרך כלל כמבחן שבודק אמפתיה,


00:03:54.717 --> 00:03:56.914
והקבוצות שהשיגו תוצאות גבוהות במבחן הזה

00:03:56.914 --> 00:03:58.864
היו מוצלחות יותר.

00:03:58.864 --> 00:04:03.972
שנית, חברי הקבוצות המוצלחות
נתנו "זמן במה" שווה פחות או יותר האחד לשני

00:04:03.972 --> 00:04:06.317
כך שלא היה קול דומיננטי אחד,

00:04:06.317 --> 00:04:09.103
אבל גם לא היו "טרמפיסטים".

00:04:09.103 --> 00:04:11.820
ושלישית, בקבוצות המצליחות יותר

00:04:11.820 --> 00:04:14.165
היו יותר נשים.

00:04:14.165 --> 00:04:16.162
(מחיאות כפיים).

00:04:16.162 --> 00:04:20.437
עכשיו, האם זה מפני שנשים בדרך כלל
משיגות תוצאות גבוהות יותר

00:04:20.437 --> 00:04:22.310
במבחן קריאת המחשבות במבט,

00:04:22.310 --> 00:04:25.037
כך שמנת האמפתיה מוכפלת?

00:04:25.037 --> 00:04:27.795
או האם זה מפני שהן תרמו נקודת מבט שונה?

00:04:27.795 --> 00:04:31.951
אנחנו לא באמת יודעים, 
אבל הנקודה המדהימה ביותר בכל הניסוי הזה

00:04:31.951 --> 00:04:36.380
היא שהוא הוכיח מה שכבר ידענו,
שקבוצות מסוימות מצליחות יותר מאחרות,

00:04:36.380 --> 00:04:38.731
אך המפתח לזה הוא

00:04:38.731 --> 00:04:42.378
הקשרים החברתיים שלהם, האחד לשני.

NOTE Paragraph

00:04:43.543 --> 00:04:46.375
אז איך כל זה מתבטא בעולם האמיתי?

00:04:46.375 --> 00:04:51.716
ובכן, זה אומר שמה שקורה בין אנשים
הוא משמעותי באמת,

00:04:51.716 --> 00:04:55.524
מכיוון שבקבוצות שקשובות 
ורגישות האחד לשני במיוחד,

00:04:55.524 --> 00:04:58.780
רעיונות יכולים לצוף ולצמוח.

00:04:58.780 --> 00:05:02.768
אנשים לא נתקעים. 
הם לא מבזבזים משאבים על דרכים ללא מוצא.

NOTE Paragraph

00:05:02.768 --> 00:05:07.482
הנה דוגמה: Arup היא אחת מחברות ההנדסה
המצליחות ביותר בעולם.

00:05:07.482 --> 00:05:10.134
הוטל עליה לבנות את מרכז מגרשי הרכיבה
של מירוצי הסוסים

00:05:10.134 --> 00:05:12.000
לקראת אולימפיאדת בייג'ין.

00:05:12.000 --> 00:05:13.826
המבנה הזה, היה אמור לקלוט אליו

00:05:13.826 --> 00:05:19.120
אלפיים וחמש מאות סוסיים גזעיים
עצבניים ומתוחים מאוד

00:05:19.120 --> 00:05:21.209
שהגיעו בטיסות מטען ארוכות מאוד,

00:05:21.209 --> 00:05:24.692
סוסים שסבלו מאוד מיעפת,
שלא חשו במיטבם.

00:05:24.692 --> 00:05:28.104
והבעייה שעמדה בפני המהנדס הייתה,

00:05:28.104 --> 00:05:31.780
לאיזו כמות של גללי סוסים להתכונן?

00:05:32.540 --> 00:05:37.184
טוב, את זה לא מלמדים אותך
בבית הספר להנדסה -- (צחוק) --

00:05:37.184 --> 00:05:40.388
וזה לא באמת מסוג הדברים שבהם
אתה רוצה לטעות.

00:05:40.388 --> 00:05:43.853
אז הוא יכול היה לבזבז חודשים
בשיחות עם וטרנרים, לעשות את המחקר,

00:05:43.853 --> 00:05:45.654
לערוך התאמות בגיליונות העבודה.

00:05:45.654 --> 00:05:48.799
במקום זה, הוא פנה לעזרה

00:05:48.799 --> 00:05:53.285
ומצא מישהו, שתכנן את מועדון הרכיבה בניו יורק.

00:05:53.285 --> 00:05:57.404
הבעייה נפתרה בפחות מיום אחד.

00:05:57.404 --> 00:06:00.191
בחברת Arup מאמינים, 
שתרבות העזרה ההדדית

00:06:00.191 --> 00:06:02.959
היא מרכזית להצלחה שלהם.

NOTE Paragraph

00:06:03.279 --> 00:06:07.400
עכשיו, עזרה הדדית נשמעת ממש אנמית.

00:06:07.400 --> 00:06:11.498
אבל זה יסוד מרכזי לחלוטין 
לצוותים מוצלחים,

00:06:11.498 --> 00:06:16.707
שמנצח פעם אחר פעם בעקביות
את התבונה של האדם הבודד.

00:06:17.117 --> 00:06:20.322
עזרה הדדית משמעה,
שאני לא צריך לדעת הכל,

00:06:20.322 --> 00:06:25.600
אני פשוט צריך לעבוד בין אנשים
שטובים בקבלה ובנתינה של עזרה.

00:06:25.600 --> 00:06:31.361
בSAP מעריכים, שאתה יכול לענות
על כל שאלה תוך 17 דקות.

00:06:32.131 --> 00:06:35.126
אבל אין אפילו חברת הייטק אחת שאיתה עבדתי,

00:06:35.126 --> 00:06:40.571
שמעלה על דעתה אפילו לרגע
שזה עניין של טכנולוגיה,

00:06:40.571 --> 00:06:45.041
כי מה שמניע את העזרה ההדדית
היא העובדה שאנשים זוכים להכיר האחד את השני.

00:06:45.771 --> 00:06:50.782
ובכן זה נשמע כל כך ברור מאליו,
ואנחנו חושבים שזה פשוט יקרה באופן נורמלי,

00:06:50.782 --> 00:06:52.410
אבל זה לא קורה.

00:06:52.410 --> 00:06:55.704
כשניהלתי את חברת התוכנה הראשונה שלי,

00:06:55.704 --> 00:06:57.738
הבנתי שאנחנו נתקעים.

00:06:57.738 --> 00:07:01.523
היה שם המון חיכוך,
אבל לא הרבה דברים מעבר לזה,

00:07:01.523 --> 00:07:06.399
ובהדרגה התחוור לי, שהאנשים המבריקים
והיצירתיים ששכרתי,

00:07:06.399 --> 00:07:08.364
לא הכירו אלה את אלה.

00:07:08.364 --> 00:07:12.241
הם היו כל כך מרוכזים בעבודה האישית שלהם,

00:07:12.241 --> 00:07:15.970
עד שאפילו לא ידעו ליד מי הם יושבים.

00:07:15.970 --> 00:07:18.541
ורק כאשר התעקשתי שנפסיק את העבודה

00:07:18.541 --> 00:07:21.125
ונשקיע זמן בלהכיר האחד את השני

00:07:21.125 --> 00:07:24.223
השגנו מומנטום אמיתי.

NOTE Paragraph

00:07:24.813 --> 00:07:27.409
כל זה קרה לפני 20 שנה. וכיום,
אני מבקרת אצל חברות

00:07:27.409 --> 00:07:30.311
שמחרימות שתיית קפה בעמדות העבודה

00:07:30.311 --> 00:07:34.305
מכיוון שהן מעוניינות שאנשים ייפגשו יחד
סביב מכונות הקפה

00:07:34.305 --> 00:07:36.139
וידברו זה עם זה.

00:07:36.139 --> 00:07:38.647
לשוודים יש אפילו מילה מיוחדת לזה.

00:07:38.647 --> 00:07:42.007
הם קוראים לזה פיקה, שמשמעותה
יותר מהפסקת קפה;

00:07:42.007 --> 00:07:45.613
הכוונה היא "ריפוי קולקטיבי".

00:07:45.613 --> 00:07:48.724
באיידקס, חברה במדינת מיין,

00:07:48.724 --> 00:07:51.516
הם שתלו ערוגות ירק במתחם העבודה, כך שאנשים

00:07:51.516 --> 00:07:53.768
מחלקים שונים של העסק

00:07:53.768 --> 00:07:58.644
יוכלו לעבוד יחד ולהכיר בדרך זו את החברה כולה.

00:07:58.644 --> 00:08:00.989
האם כולם השתגעו?

00:08:00.989 --> 00:08:04.542
ממש להיפך - הם הבינו, 
שכשהעניינים נעשים קשים,

00:08:04.542 --> 00:08:06.585
והם תמיד נעשים קשים בשלב כלשהו,

00:08:06.585 --> 00:08:09.301
כשאתה עוסק בעבודה פורצת דרך שחשובה באמת,

00:08:09.301 --> 00:08:11.972
מה שאנשים צריכים הוא תמיכה חברתית,

00:08:11.972 --> 00:08:15.199
והם צריכים לדעת ממי לבקש עזרה.

00:08:15.199 --> 00:08:19.936
לחברות אין רעיונות; לאנשים יש.

00:08:19.936 --> 00:08:22.536
ומה שמניע אנשים

00:08:22.536 --> 00:08:27.030
הם הקשרים והנאמנות והאמון
שהם מפתחים האחד בשני.

00:08:27.566 --> 00:08:31.260
מה שחשוב הוא המלט,

00:08:31.260 --> 00:08:33.549
לא רק הלבנים.

NOTE Paragraph

00:08:34.299 --> 00:08:36.273
וכשמחברים את כל זה יחד,

00:08:36.273 --> 00:08:39.431
מקבלים משהו שנקרא הון חברתי.

00:08:39.431 --> 00:08:44.980
הון חברתי הוא ההסתמכות והתלות ההדדית
שבונים יחסי אמון.

00:08:44.980 --> 00:08:48.471
המונח מגיע מסוציולוגים, שחקרו קהילות

00:08:48.471 --> 00:08:52.739
שהראו יכולת עמידה יוצאת דופן בזמנים קשים.

00:08:53.409 --> 00:08:57.960
הון חברתי הוא מה שנותן לחברות תנופה

00:08:57.960 --> 00:09:03.222
והון חברתי הוא מה שהופך חברות לאיתנות.

00:09:04.182 --> 00:09:06.442
מה המשמעות המעשית של כל זה?

00:09:06.852 --> 00:09:10.759
המשמעות היא - שזמן הוא כל העניין.

00:09:10.759 --> 00:09:15.426
כי הון חברתי מתהווה במרוצת זמן.

00:09:15.426 --> 00:09:20.534
כך שצוותים שעובדים יחד זמן רב יותר
נעשים טובים יותר, מכיוון שלוקח זמן

00:09:20.534 --> 00:09:26.041
לפתח את האמון שאתה צריך 
כדי להיות גלוי-לב ופתוח באמת.

00:09:26.461 --> 00:09:29.925
והזמן, הוא מה שבונה את הערך.

00:09:30.625 --> 00:09:32.878
כשאלכס פנטלנד הציע לחברה אחת

00:09:32.878 --> 00:09:35.594
לתאם את הפסקת הקפה בין כל העובדים

00:09:35.594 --> 00:09:39.495
כך שלאנשים יהיה זמן לשוחח זה עם זה,

00:09:39.495 --> 00:09:42.978
הרווחים עלו ב 15 מיליון דולרים,

00:09:42.978 --> 00:09:46.832
ושביעות הרצון של העובדים עלתה ב10 אחוזים.

00:09:46.832 --> 00:09:49.933
תמורה לא רעה להון החברתי,

00:09:49.933 --> 00:09:53.960
שמתהווה ונבנה אפילו תוך כדי ההשקעה בו.

00:09:53.960 --> 00:10:00.022
עכשיו, זה לא עניין של "סחבקיות",
וזה לא פתח לחפיפניקיות,

00:10:00.022 --> 00:10:04.656
כי אנשים שמחפפים בעבודה
נוטים להיות עוקצניים,

00:10:04.656 --> 00:10:08.690
חסרי סבלנות, נחושים תמיד לחשוב רק בעצמם,

00:10:08.690 --> 00:10:12.680
כי זו התרומה שלהם לארגון.

00:10:12.680 --> 00:10:17.979
הקונפליקט הוא תכוף, 
כי הכנות היא מקום בטוח.

00:10:18.280 --> 00:10:23.471
וכך רעיונות טובים, הופכים לרעיונות מעולים,

00:10:23.471 --> 00:10:26.571
כי רעיון לא נולד מושלם לגמרי.

00:10:26.571 --> 00:10:29.900
הוא מגיח קצת כמו שילד בא לעולם,

00:10:29.900 --> 00:10:34.489
קצת מבולגן ומבולבל, אבל מלא אפשרויות.

00:10:34.489 --> 00:10:40.610
ורק דרך תרומה נדיבה, אמון ואתגר

00:10:40.610 --> 00:10:43.892
הרעיונות מגיעים למלוא הפוטנציאל.

00:10:43.892 --> 00:10:47.955
ובזה בדיוק תומך ההון החברתי.

NOTE Paragraph

00:10:49.455 --> 00:10:52.228
עכשיו, אנחנו לא באמת רגילים לדבר על זה,

00:10:52.228 --> 00:10:56.198
על כישרון, על יצירתיות, במונחים כאלה.

00:10:56.198 --> 00:10:59.932
אנחנו רגילים לדבר על "כוכבים".

00:11:00.262 --> 00:11:04.371
אז התחלתי לתהות, טוב, 
אם נתחיל לעבוד בדרך הזו,

00:11:04.371 --> 00:11:06.595
האם זה אומר שלא יהיו יותר "כוכבים"?

00:11:07.445 --> 00:11:09.805
אז נכנסתי לצפות במבחני הקבלה

00:11:09.805 --> 00:11:13.661
באקדמיה המלכותית לאמנויות הבמה בלונדון.

00:11:13.661 --> 00:11:16.886
ומה שראיתי שם ממש הפתיע אותי,

00:11:16.886 --> 00:11:21.786
כי המורים לא חיפשו 
"מופעי פירוטכניקה" אישיים.

00:11:21.786 --> 00:11:26.476
הם רצו לראות מה קורה בין הנבחנים,

00:11:26.476 --> 00:11:30.586
כי זו בעצם מהות הדרמה.

00:11:30.586 --> 00:11:32.875
וכשדיברתי עם מפיקים של 
אלבומים שהפכו ללהיטים,

00:11:32.875 --> 00:11:36.103
הם אמרו, "כן, בטח, יש לנו המון 
כוכבי-על במוסיקה,

00:11:36.103 --> 00:11:39.220
הם פשוט לא נשארים כאלה לאורך זמן.

00:11:39.220 --> 00:11:43.220
אלה האנשים שמשתפים פעולה בצורה יוצאת דופן,
שנהנים מקריירות ארוכות,

00:11:43.220 --> 00:11:47.432
כי כשהם הוציאו את הטוב ביותר מהאחרים,
הם למדו כיצד להוציא את הטוב ביותר

00:11:47.432 --> 00:11:49.076
מעצמם".

00:11:49.686 --> 00:11:52.115
וכשהלכתי לבקר בחברות שידועות

00:11:52.115 --> 00:11:54.182
בכושר ההמצאה וביצירתיות שלהן,

00:11:54.182 --> 00:11:57.107
לא יכולתי לראות שום סופרסטארים,

00:11:57.107 --> 00:12:01.445
כי כל מי שהיה שם, נחשב באמת.

00:12:01.445 --> 00:12:04.328
וכשהסתכלתי אחורה על הקריירה שלי עצמי,

00:12:04.328 --> 00:12:08.252
ועל האנשים יוצאי הדופן 
שאיתם הייתה לי הזכות לעבוד,

00:12:08.252 --> 00:12:13.796
הבנתי כמה הרבה יכולנו עוד לתת אחד לשני

00:12:13.796 --> 00:12:18.917
אילו רק הפסקנו להיות "תרנגולות-על".

00:12:19.815 --> 00:12:24.970
(צחוק) 
(מחיאות-כפיים)

00:12:24.970 --> 00:12:31.346
ברגע שאתה באמת מבין
את הערך של עבודה משותפת,

00:12:31.346 --> 00:12:34.443
הרבה דברים צריכים להשתנות.

00:12:34.443 --> 00:12:38.530
ניהול של תחרות - כשרונות מסיתה בכל פעם

00:12:38.530 --> 00:12:40.991
את העובדים האחד נגד השני.

00:12:40.991 --> 00:12:45.505
היריבות צריכה להתחלף בהון חברתי.

00:12:46.355 --> 00:12:49.480
במשך עשורים, 
ניסינו להניע אנשים באמצעות כסף,

00:12:49.480 --> 00:12:52.360
אף על פי שהייתה בידינו כמות נרחבת
של מחקרים, שהראו

00:12:52.360 --> 00:12:56.191
שכסף שוחק את הלכידות החברתית.

00:12:56.851 --> 00:13:02.186
עכשיו, אנחנו צריכים לאפשר לאנשים
להניע האחד את השני.

00:13:02.646 --> 00:13:07.570
ובמשך שנים, חשבנו שמנהיגים 
היו גיבורים מתבודדים שמהם נדרש,

00:13:07.570 --> 00:13:10.726
לגמרי לבדם, 
לפתור בעיות מסובכות.

00:13:10.726 --> 00:13:14.278
כעת, אנחנו צריכים להגדיר מחדש מהי מנהיגות

00:13:14.278 --> 00:13:18.342
כפעילות שבה נוצרים תנאים,

00:13:18.342 --> 00:13:24.300
שבהם כל אחד יכול לעשות את החשיבה 
האמיצה ביותר שלו, יחד.

NOTE Paragraph

00:13:24.300 --> 00:13:27.820
אנחנו יודעים שזה עובד.

00:13:28.210 --> 00:13:32.505
כשפרוטוקול מונטריאול קרא
להפסקת השימוש בCFC,

00:13:32.505 --> 00:13:36.847
הכלורו-פלורו-קרבונים, שמעורבים
ביצירת החור בשכבת האוזון,

00:13:36.847 --> 00:13:39.032
הסכנות היו עצומות.

00:13:39.332 --> 00:13:42.231
מוצרי הCFC היו בכל מקום,

00:13:42.231 --> 00:13:44.780
ואיש לא ידע האם ניתן למצוא להם תחליף.

00:13:45.360 --> 00:13:50.671
אבל צוות אחד שנענה לאתגר, 
אימץ שלושה עקרונות מפתח.

00:13:51.289 --> 00:13:54.647
הראשון, כפי שאמר פרנק מסלן, המהנדס הראשי,

00:13:54.647 --> 00:13:57.980
היה שלא יהיו "כוכבים" בצוות הזה.

00:13:57.980 --> 00:14:00.257
אנחנו צריכים את כולם.

00:14:00.257 --> 00:14:02.985
לכל אחד בצוות יש נקודת מבט לגיטימית.

00:14:03.485 --> 00:14:07.711
שנית, אנחנו עובדים רק לפי סטנדרט אחד:

00:14:07.711 --> 00:14:10.310
הטוב ביותר שאפשר להעלות על הדעת.

00:14:10.590 --> 00:14:13.632
ושלישית, הוא אמר לבוס שלו, ג'ף טודהופ,

00:14:13.632 --> 00:14:15.605
שהוא צריך לא להתערב,

00:14:15.605 --> 00:14:18.856
כי הוא ידע כמה הרסני יכול כוח להיות.

00:14:18.856 --> 00:14:21.689
טוב, זה לא אומר שטודהופ לא עשה כלום.

00:14:21.689 --> 00:14:23.430
הוא נתן להם מרחב פעולה.

00:14:23.430 --> 00:14:27.540
והוא נשאר קשוב כדי לוודא
שהם מכבדים את העקרונות שלהם.

00:14:28.190 --> 00:14:34.260
וזה עבד: לפני כל הצוותים האחרים
שעבדו על אותה הבעיה,

00:14:34.260 --> 00:14:37.518
הקבוצה הזו הייתה ראשונה לפצח את הבעיה.

00:14:37.738 --> 00:14:40.339
ועד היום, פרוטוקול מונטריאול

00:14:40.339 --> 00:14:46.060
הוא ההסכם הסביבתי הבינלאומי המוצלח ביותר

00:14:46.060 --> 00:14:47.982
שהוטמע מעולם.

NOTE Paragraph

00:14:49.402 --> 00:14:51.940
הרבה היה מונח אז על הכף,

00:14:51.940 --> 00:14:54.679
והרבה מונח על הכף גם היום,

00:14:54.679 --> 00:14:59.207
ולא נצליח לפתור את הבעיות שלנו,
אם אנחנו מצפים שהן ייפתרו

00:14:59.207 --> 00:15:01.808
על ידי קומץ סופרמנים, או סופרוומניות.

00:15:01.808 --> 00:15:05.314
עכשיו אנחנו זקוקים לכולם.

00:15:05.314 --> 00:15:11.540
כי רק כאשר אנחנו מקבלים את העובדה
שכולם בעלי ערך

00:15:11.540 --> 00:15:18.586
רק אז - אנחנו משחררים את האנרגיה
ואת הדמיון ואת ההנעה הדרושים

00:15:18.586 --> 00:15:23.360
כדי ליצור את הטוב ביותר, ללא שיעור.

NOTE Paragraph

00:15:23.360 --> 00:15:26.100
תודה לכם.

NOTE Paragraph

00:15:26.100 --> 00:15:30.100
(מחיאות כפיים)