1
00:00:00,717 --> 00:00:04,014
ביולוג אבולוציוני מאוניברסיטת פורדיו

2
00:00:04,014 --> 00:00:07,160
בשם וויליאם מיור, עסק בחקר תרנגולות.

3
00:00:07,520 --> 00:00:09,249
הוא התעניין בפרודוקטיביות,

4
00:00:09,249 --> 00:00:11,539
אני חושבת שזה משהו שמעניין את כולנו -

5
00:00:11,539 --> 00:00:14,827
אבל קל למדוד אותו בתרנגולות, 
מפני שרק צריך לספור את הביצים.

6
00:00:14,827 --> 00:00:16,527
(צחוק)

7
00:00:16,527 --> 00:00:19,944
הוא רצה לדעת מה עשוי להפוך 
את התרנגולות שלו ליצרניות יותר

8
00:00:19,944 --> 00:00:22,870
לכן הוא הגה ניסוי מקסים.

9
00:00:22,870 --> 00:00:27,328
תרנגולות חיות בקבוצות, לכן לפני הכל, 
הוא בחר להקה רגילה לגמרי,

10
00:00:27,328 --> 00:00:30,718
ונתן לה להתנהל באופן עצמאי 
במשך שישה דורות.

11
00:00:30,718 --> 00:00:32,807
אחר כך הוא יצר קבוצה שנייה

12
00:00:32,807 --> 00:00:35,315
שהורכבה מהתרנגולות היצרניות ביותר -

13
00:00:35,315 --> 00:00:38,270
אפשר לקרוא להן - "תרנגולות - העל" -

14
00:00:38,270 --> 00:00:40,377
והוא ריכז אותן יחד בלהקת - על,

15
00:00:40,377 --> 00:00:45,075
ובכל דור, הוא המשיך ובחר רק את התרנגולות 
היצרניות ביותר, כדי שיתרבו.

16
00:00:45,415 --> 00:00:47,969
לאחר שישה דורות,

17
00:00:47,969 --> 00:00:49,717
מה הוא גילה?

18
00:00:49,717 --> 00:00:53,548
ובכן, הקבוצה הראשונה, הרגילה, 
הייתה בסדר גמור.

19
00:00:53,548 --> 00:00:56,074
התרנגולות היו שמנמנות, מנוצות לגמרי

20
00:00:56,074 --> 00:00:58,352
ותפוקת הביצים שלהן עלתה בצורה משמעותית.

21
00:00:58,702 --> 00:01:00,559
ומה לגבי הקבוצה השניה?

22
00:01:01,419 --> 00:01:03,293
ובכן, כולן למעט שלוש היו מתות.

23
00:01:04,253 --> 00:01:06,413
הן ניקרו את האחרות למוות.

24
00:01:06,413 --> 00:01:07,990
(צחוק נבוך)

25
00:01:07,990 --> 00:01:13,501
התרנגולות האלה, שכל אחת מהן הייתה יצרנית
השיגו כל אחת את ההצלחה שלה עצמה

26
00:01:13,501 --> 00:01:18,164
רק על ידי דיכוי היצרנות של השאר.

27
00:01:18,830 --> 00:01:22,525
כשאני מסתובבת בעולם ומדברת על כך
ומספרת את הסיפור הזה

28
00:01:22,525 --> 00:01:24,777
בכל מיני ארגונים וחברות,

29
00:01:24,777 --> 00:01:27,353
אנשים רואים את הרלוונטיות כמעט מיד,

30
00:01:27,353 --> 00:01:29,659
והם באים ואומרים לי דברים כמו,

31
00:01:29,659 --> 00:01:32,750
"להקת - העל הזו, זו החברה שלי".

32
00:01:32,750 --> 00:01:34,715
(צחוק)

33
00:01:34,715 --> 00:01:38,226
או, "זו המדינה שלי".

34
00:01:38,226 --> 00:01:40,318
או, "אלה החיים שלי".

35
00:01:40,798 --> 00:01:44,722
כל חיי אמרו לי 
שהדרך להתקדם בחיים היא להתחרות:

36
00:01:44,722 --> 00:01:48,754
להתקבל לבית הספר הנכון,
להתקבל לעבודה הנכונה, להגיע לפיסגה.

37
00:01:48,754 --> 00:01:52,492
ואף פעם לא חשבתי שזה מעורר השראה.

38
00:01:52,492 --> 00:01:57,275
הקמתי ואני מנהלת עסקים 
כי להמציא דברים - זה אושר,

39
00:01:57,275 --> 00:02:00,595
ומפני שעבודה לצד אנשים מבריקים ויצירתיים

40
00:02:00,595 --> 00:02:02,075
היא תגמול בפני עצמו.

41
00:02:02,755 --> 00:02:08,397
ואף פעם לא הרגשתי מדורבנת על ידי
"סדר הניקור" או על ידי תרנגולות - על

42
00:02:08,397 --> 00:02:10,966
או על ידי סופרסטארים.

43
00:02:11,276 --> 00:02:13,220
אבל במרוצת 50 השנים האחרונות,

44
00:02:13,220 --> 00:02:17,452
ניהלנו את רוב הארגונים
וגם כמה חברות אנושיות,

45
00:02:17,452 --> 00:02:19,770
לפי מודל תרנגולות - העל.

46
00:02:19,960 --> 00:02:23,582
חשבנו שהצלחה מושגת 
על ידי בחירה בסופרסטארים,

47
00:02:23,582 --> 00:02:27,731
האיש, או לפעמים האישה, 
המבריקים ביותר בחדר,

48
00:02:27,731 --> 00:02:31,090
והקצאת כל המשאבים וכל הכוח לאנשים האלה.

49
00:02:31,430 --> 00:02:35,493
והתוצאות היו בדיוק אותן תוצאות 
כמו בניסוי של וויליאם מיור:

50
00:02:35,493 --> 00:02:40,462
תוקפנות, חוסר - תפקוד ובזבוז.

51
00:02:40,462 --> 00:02:44,572
אם הדרך היחידה שבה 
היצרני ביותר יכול להצליח

52
00:02:44,572 --> 00:02:47,753
היא דיכוי היצרניות של האחרים,

53
00:02:47,753 --> 00:02:51,236
הרי שאנחנו צריכים למצוא בדחיפות
דרך טובה יותר לעבוד בה

54
00:02:51,236 --> 00:02:54,010
ודרך עשירה יותר לחיות לפיה.

55
00:02:54,510 --> 00:02:58,921
(מחיאות כפיים)

56
00:02:58,921 --> 00:03:02,915
אז מהו הדבר, שגורם לקבוצות מסוימות להיות

57
00:03:02,915 --> 00:03:06,390
מוצלחות יותר באופן ניכר
ויצרניות יותר מאחרות?

58
00:03:06,700 --> 00:03:09,974
ובכן, זו השאלה שקבוצת חוקרים
בMIT לקחה על עצמה לחקור.

59
00:03:09,974 --> 00:03:12,400
הם זימנו מאות מתנדבים,

60
00:03:12,400 --> 00:03:15,894
חילקו אותם לקבוצות, ונתנו להם
לפתור בעיות מסובכות מאוד.

61
00:03:15,894 --> 00:03:18,625
ומה שקרה, היה בדיוק מה שהייתם מצפים שיקרה,

62
00:03:18,625 --> 00:03:21,931
חלק מהקבוצות היו מוצלחות באופן ניכר
יותר מאחרות,

63
00:03:21,931 --> 00:03:25,461
אך הדבר שהיה באמת מעניין, היה
שהקבוצות שהגיעו להישגים הגבוהים

64
00:03:25,461 --> 00:03:28,108
לא היו אלה שבהן היו אדם אחד או שניים

65
00:03:28,108 --> 00:03:31,149
עם מנת-משכל גבוהה במיוחד,

66
00:03:31,149 --> 00:03:34,748
ואלה גם לא היו הקבוצות שבהן הסכום

67
00:03:34,748 --> 00:03:37,117
מנת המשכל הכולל היה הגבוה ביותר.

68
00:03:37,117 --> 00:03:42,991
במקום זה, היו שלושה מאפיינים
לצוותים שהצליחו יותר מכולם:

69
00:03:42,991 --> 00:03:48,633
ראשית, הם הראו רמה גבוהה 
של רגישות חברתית האחד לשני.

70
00:03:48,633 --> 00:03:52,232
המאפיין הזה נמדד במבחן שנקרא
"קריאת המחשבות דרך העיניים".

71
00:03:52,232 --> 00:03:54,717
הוא נחשב בדרך כלל כמבחן שבודק אמפתיה,


72
00:03:54,717 --> 00:03:56,914
והקבוצות שהשיגו תוצאות גבוהות במבחן הזה

73
00:03:56,914 --> 00:03:58,864
היו מוצלחות יותר.

74
00:03:58,864 --> 00:04:03,972
שנית, חברי הקבוצות המוצלחות
נתנו "זמן במה" שווה פחות או יותר האחד לשני

75
00:04:03,972 --> 00:04:06,317
כך שלא היה קול דומיננטי אחד,

76
00:04:06,317 --> 00:04:09,103
אבל גם לא היו "טרמפיסטים".

77
00:04:09,103 --> 00:04:11,820
ושלישית, בקבוצות המצליחות יותר

78
00:04:11,820 --> 00:04:14,165
היו יותר נשים.

79
00:04:14,165 --> 00:04:16,162
(מחיאות כפיים).

80
00:04:16,162 --> 00:04:20,437
עכשיו, האם זה מפני שנשים בדרך כלל
משיגות תוצאות גבוהות יותר

81
00:04:20,437 --> 00:04:22,310
במבחן קריאת המחשבות במבט,

82
00:04:22,310 --> 00:04:25,037
כך שמנת האמפתיה מוכפלת?

83
00:04:25,037 --> 00:04:27,795
או האם זה מפני שהן תרמו נקודת מבט שונה?

84
00:04:27,795 --> 00:04:31,951
אנחנו לא באמת יודעים, 
אבל הנקודה המדהימה ביותר בכל הניסוי הזה

85
00:04:31,951 --> 00:04:36,380
היא שהוא הוכיח מה שכבר ידענו,
שקבוצות מסוימות מצליחות יותר מאחרות,

86
00:04:36,380 --> 00:04:38,731
אך המפתח לזה הוא

87
00:04:38,731 --> 00:04:42,378
הקשרים החברתיים שלהם, האחד לשני.

88
00:04:43,543 --> 00:04:46,375
אז איך כל זה מתבטא בעולם האמיתי?

89
00:04:46,375 --> 00:04:51,716
ובכן, זה אומר שמה שקורה בין אנשים
הוא משמעותי באמת,

90
00:04:51,716 --> 00:04:55,524
מכיוון שבקבוצות שקשובות 
ורגישות האחד לשני במיוחד,

91
00:04:55,524 --> 00:04:58,780
רעיונות יכולים לצוף ולצמוח.

92
00:04:58,780 --> 00:05:02,768
אנשים לא נתקעים. 
הם לא מבזבזים משאבים על דרכים ללא מוצא.

93
00:05:02,768 --> 00:05:07,482
הנה דוגמה: Arup היא אחת מחברות ההנדסה
המצליחות ביותר בעולם.

94
00:05:07,482 --> 00:05:10,134
הוטל עליה לבנות את מרכז מגרשי הרכיבה
של מירוצי הסוסים

95
00:05:10,134 --> 00:05:12,000
לקראת אולימפיאדת בייג'ין.

96
00:05:12,000 --> 00:05:13,826
המבנה הזה, היה אמור לקלוט אליו

97
00:05:13,826 --> 00:05:19,120
אלפיים וחמש מאות סוסיים גזעיים
עצבניים ומתוחים מאוד

98
00:05:19,120 --> 00:05:21,209
שהגיעו בטיסות מטען ארוכות מאוד,

99
00:05:21,209 --> 00:05:24,692
סוסים שסבלו מאוד מיעפת,
שלא חשו במיטבם.

100
00:05:24,692 --> 00:05:28,104
והבעייה שעמדה בפני המהנדס הייתה,

101
00:05:28,104 --> 00:05:31,780
לאיזו כמות של גללי סוסים להתכונן?

102
00:05:32,540 --> 00:05:37,184
טוב, את זה לא מלמדים אותך
בבית הספר להנדסה -- (צחוק) --

103
00:05:37,184 --> 00:05:40,388
וזה לא באמת מסוג הדברים שבהם
אתה רוצה לטעות.

104
00:05:40,388 --> 00:05:43,853
אז הוא יכול היה לבזבז חודשים
בשיחות עם וטרנרים, לעשות את המחקר,

105
00:05:43,853 --> 00:05:45,654
לערוך התאמות בגיליונות העבודה.

106
00:05:45,654 --> 00:05:48,799
במקום זה, הוא פנה לעזרה

107
00:05:48,799 --> 00:05:53,285
ומצא מישהו, שתכנן את מועדון הרכיבה בניו יורק.

108
00:05:53,285 --> 00:05:57,404
הבעייה נפתרה בפחות מיום אחד.

109
00:05:57,404 --> 00:06:00,191
בחברת Arup מאמינים, 
שתרבות העזרה ההדדית

110
00:06:00,191 --> 00:06:02,959
היא מרכזית להצלחה שלהם.

111
00:06:03,279 --> 00:06:07,400
עכשיו, עזרה הדדית נשמעת ממש אנמית.

112
00:06:07,400 --> 00:06:11,498
אבל זה יסוד מרכזי לחלוטין 
לצוותים מוצלחים,

113
00:06:11,498 --> 00:06:16,707
שמנצח פעם אחר פעם בעקביות
את התבונה של האדם הבודד.

114
00:06:17,117 --> 00:06:20,322
עזרה הדדית משמעה,
שאני לא צריך לדעת הכל,

115
00:06:20,322 --> 00:06:25,600
אני פשוט צריך לעבוד בין אנשים
שטובים בקבלה ובנתינה של עזרה.

116
00:06:25,600 --> 00:06:31,361
בSAP מעריכים, שאתה יכול לענות
על כל שאלה תוך 17 דקות.

117
00:06:32,131 --> 00:06:35,126
אבל אין אפילו חברת הייטק אחת שאיתה עבדתי,

118
00:06:35,126 --> 00:06:40,571
שמעלה על דעתה אפילו לרגע
שזה עניין של טכנולוגיה,

119
00:06:40,571 --> 00:06:45,041
כי מה שמניע את העזרה ההדדית
היא העובדה שאנשים זוכים להכיר האחד את השני.

120
00:06:45,771 --> 00:06:50,782
ובכן זה נשמע כל כך ברור מאליו,
ואנחנו חושבים שזה פשוט יקרה באופן נורמלי,

121
00:06:50,782 --> 00:06:52,410
אבל זה לא קורה.

122
00:06:52,410 --> 00:06:55,704
כשניהלתי את חברת התוכנה הראשונה שלי,

123
00:06:55,704 --> 00:06:57,738
הבנתי שאנחנו נתקעים.

124
00:06:57,738 --> 00:07:01,523
היה שם המון חיכוך,
אבל לא הרבה דברים מעבר לזה,

125
00:07:01,523 --> 00:07:06,399
ובהדרגה התחוור לי, שהאנשים המבריקים
והיצירתיים ששכרתי,

126
00:07:06,399 --> 00:07:08,364
לא הכירו אלה את אלה.

127
00:07:08,364 --> 00:07:12,241
הם היו כל כך מרוכזים בעבודה האישית שלהם,

128
00:07:12,241 --> 00:07:15,970
עד שאפילו לא ידעו ליד מי הם יושבים.

129
00:07:15,970 --> 00:07:18,541
ורק כאשר התעקשתי שנפסיק את העבודה

130
00:07:18,541 --> 00:07:21,125
ונשקיע זמן בלהכיר האחד את השני

131
00:07:21,125 --> 00:07:24,223
השגנו מומנטום אמיתי.

132
00:07:24,813 --> 00:07:27,409
כל זה קרה לפני 20 שנה. וכיום,
אני מבקרת אצל חברות

133
00:07:27,409 --> 00:07:30,311
שמחרימות שתיית קפה בעמדות העבודה

134
00:07:30,311 --> 00:07:34,305
מכיוון שהן מעוניינות שאנשים ייפגשו יחד
סביב מכונות הקפה

135
00:07:34,305 --> 00:07:36,139
וידברו זה עם זה.

136
00:07:36,139 --> 00:07:38,647
לשוודים יש אפילו מילה מיוחדת לזה.

137
00:07:38,647 --> 00:07:42,007
הם קוראים לזה פיקה, שמשמעותה
יותר מהפסקת קפה;

138
00:07:42,007 --> 00:07:45,613
הכוונה היא "ריפוי קולקטיבי".

139
00:07:45,613 --> 00:07:48,724
באיידקס, חברה במדינת מיין,

140
00:07:48,724 --> 00:07:51,516
הם שתלו ערוגות ירק במתחם העבודה, כך שאנשים

141
00:07:51,516 --> 00:07:53,768
מחלקים שונים של העסק

142
00:07:53,768 --> 00:07:58,644
יוכלו לעבוד יחד ולהכיר בדרך זו את החברה כולה.

143
00:07:58,644 --> 00:08:00,989
האם כולם השתגעו?

144
00:08:00,989 --> 00:08:04,542
ממש להיפך - הם הבינו, 
שכשהעניינים נעשים קשים,

145
00:08:04,542 --> 00:08:06,585
והם תמיד נעשים קשים בשלב כלשהו,

146
00:08:06,585 --> 00:08:09,301
כשאתה עוסק בעבודה פורצת דרך שחשובה באמת,

147
00:08:09,301 --> 00:08:11,972
מה שאנשים צריכים הוא תמיכה חברתית,

148
00:08:11,972 --> 00:08:15,199
והם צריכים לדעת ממי לבקש עזרה.

149
00:08:15,199 --> 00:08:19,936
לחברות אין רעיונות; לאנשים יש.

150
00:08:19,936 --> 00:08:22,536
ומה שמניע אנשים

151
00:08:22,536 --> 00:08:27,030
הם הקשרים והנאמנות והאמון
שהם מפתחים האחד בשני.

152
00:08:27,566 --> 00:08:31,260
מה שחשוב הוא המלט,

153
00:08:31,260 --> 00:08:33,549
לא רק הלבנים.

154
00:08:34,299 --> 00:08:36,273
וכשמחברים את כל זה יחד,

155
00:08:36,273 --> 00:08:39,431
מקבלים משהו שנקרא הון חברתי.

156
00:08:39,431 --> 00:08:44,980
הון חברתי הוא ההסתמכות והתלות ההדדית
שבונים יחסי אמון.

157
00:08:44,980 --> 00:08:48,471
המונח מגיע מסוציולוגים, שחקרו קהילות

158
00:08:48,471 --> 00:08:52,739
שהראו יכולת עמידה יוצאת דופן בזמנים קשים.

159
00:08:53,409 --> 00:08:57,960
הון חברתי הוא מה שנותן לחברות תנופה

160
00:08:57,960 --> 00:09:03,222
והון חברתי הוא מה שהופך חברות לאיתנות.

161
00:09:04,182 --> 00:09:06,442
מה המשמעות המעשית של כל זה?

162
00:09:06,852 --> 00:09:10,759
המשמעות היא - שזמן הוא כל העניין.

163
00:09:10,759 --> 00:09:15,426
כי הון חברתי מתהווה במרוצת זמן.

164
00:09:15,426 --> 00:09:20,534
כך שצוותים שעובדים יחד זמן רב יותר
נעשים טובים יותר, מכיוון שלוקח זמן

165
00:09:20,534 --> 00:09:26,041
לפתח את האמון שאתה צריך 
כדי להיות גלוי-לב ופתוח באמת.

166
00:09:26,461 --> 00:09:29,925
והזמן, הוא מה שבונה את הערך.

167
00:09:30,625 --> 00:09:32,878
כשאלכס פנטלנד הציע לחברה אחת

168
00:09:32,878 --> 00:09:35,594
לתאם את הפסקת הקפה בין כל העובדים

169
00:09:35,594 --> 00:09:39,495
כך שלאנשים יהיה זמן לשוחח זה עם זה,

170
00:09:39,495 --> 00:09:42,978
הרווחים עלו ב 15 מיליון דולרים,

171
00:09:42,978 --> 00:09:46,832
ושביעות הרצון של העובדים עלתה ב10 אחוזים.

172
00:09:46,832 --> 00:09:49,933
תמורה לא רעה להון החברתי,

173
00:09:49,933 --> 00:09:53,960
שמתהווה ונבנה אפילו תוך כדי ההשקעה בו.

174
00:09:53,960 --> 00:10:00,022
עכשיו, זה לא עניין של "סחבקיות",
וזה לא פתח לחפיפניקיות,

175
00:10:00,022 --> 00:10:04,656
כי אנשים שמחפפים בעבודה
נוטים להיות עוקצניים,

176
00:10:04,656 --> 00:10:08,690
חסרי סבלנות, נחושים תמיד לחשוב רק בעצמם,

177
00:10:08,690 --> 00:10:12,680
כי זו התרומה שלהם לארגון.

178
00:10:12,680 --> 00:10:17,979
הקונפליקט הוא תכוף, 
כי הכנות היא מקום בטוח.

179
00:10:18,280 --> 00:10:23,471
וכך רעיונות טובים, הופכים לרעיונות מעולים,

180
00:10:23,471 --> 00:10:26,571
כי רעיון לא נולד מושלם לגמרי.

181
00:10:26,571 --> 00:10:29,900
הוא מגיח קצת כמו שילד בא לעולם,

182
00:10:29,900 --> 00:10:34,489
קצת מבולגן ומבולבל, אבל מלא אפשרויות.

183
00:10:34,489 --> 00:10:40,610
ורק דרך תרומה נדיבה, אמון ואתגר

184
00:10:40,610 --> 00:10:43,892
הרעיונות מגיעים למלוא הפוטנציאל.

185
00:10:43,892 --> 00:10:47,955
ובזה בדיוק תומך ההון החברתי.

186
00:10:49,455 --> 00:10:52,228
עכשיו, אנחנו לא באמת רגילים לדבר על זה,

187
00:10:52,228 --> 00:10:56,198
על כישרון, על יצירתיות, במונחים כאלה.

188
00:10:56,198 --> 00:10:59,932
אנחנו רגילים לדבר על "כוכבים".

189
00:11:00,262 --> 00:11:04,371
אז התחלתי לתהות, טוב, 
אם נתחיל לעבוד בדרך הזו,

190
00:11:04,371 --> 00:11:06,595
האם זה אומר שלא יהיו יותר "כוכבים"?

191
00:11:07,445 --> 00:11:09,805
אז נכנסתי לצפות במבחני הקבלה

192
00:11:09,805 --> 00:11:13,661
באקדמיה המלכותית לאמנויות הבמה בלונדון.

193
00:11:13,661 --> 00:11:16,886
ומה שראיתי שם ממש הפתיע אותי,

194
00:11:16,886 --> 00:11:21,786
כי המורים לא חיפשו 
"מופעי פירוטכניקה" אישיים.

195
00:11:21,786 --> 00:11:26,476
הם רצו לראות מה קורה בין הנבחנים,

196
00:11:26,476 --> 00:11:30,586
כי זו בעצם מהות הדרמה.

197
00:11:30,586 --> 00:11:32,875
וכשדיברתי עם מפיקים של 
אלבומים שהפכו ללהיטים,

198
00:11:32,875 --> 00:11:36,103
הם אמרו, "כן, בטח, יש לנו המון 
כוכבי-על במוסיקה,

199
00:11:36,103 --> 00:11:39,220
הם פשוט לא נשארים כאלה לאורך זמן.

200
00:11:39,220 --> 00:11:43,220
אלה האנשים שמשתפים פעולה בצורה יוצאת דופן,
שנהנים מקריירות ארוכות,

201
00:11:43,220 --> 00:11:47,432
כי כשהם הוציאו את הטוב ביותר מהאחרים,
הם למדו כיצד להוציא את הטוב ביותר

202
00:11:47,432 --> 00:11:49,076
מעצמם".

203
00:11:49,686 --> 00:11:52,115
וכשהלכתי לבקר בחברות שידועות

204
00:11:52,115 --> 00:11:54,182
בכושר ההמצאה וביצירתיות שלהן,

205
00:11:54,182 --> 00:11:57,107
לא יכולתי לראות שום סופרסטארים,

206
00:11:57,107 --> 00:12:01,445
כי כל מי שהיה שם, נחשב באמת.

207
00:12:01,445 --> 00:12:04,328
וכשהסתכלתי אחורה על הקריירה שלי עצמי,

208
00:12:04,328 --> 00:12:08,252
ועל האנשים יוצאי הדופן 
שאיתם הייתה לי הזכות לעבוד,

209
00:12:08,252 --> 00:12:13,796
הבנתי כמה הרבה יכולנו עוד לתת אחד לשני

210
00:12:13,796 --> 00:12:18,917
אילו רק הפסקנו להיות "תרנגולות-על".

211
00:12:19,815 --> 00:12:24,970
(צחוק) 
(מחיאות-כפיים)

212
00:12:24,970 --> 00:12:31,346
ברגע שאתה באמת מבין
את הערך של עבודה משותפת,

213
00:12:31,346 --> 00:12:34,443
הרבה דברים צריכים להשתנות.

214
00:12:34,443 --> 00:12:38,530
ניהול של תחרות - כשרונות מסיתה בכל פעם

215
00:12:38,530 --> 00:12:40,991
את העובדים האחד נגד השני.

216
00:12:40,991 --> 00:12:45,505
היריבות צריכה להתחלף בהון חברתי.

217
00:12:46,355 --> 00:12:49,480
במשך עשורים, 
ניסינו להניע אנשים באמצעות כסף,

218
00:12:49,480 --> 00:12:52,360
אף על פי שהייתה בידינו כמות נרחבת
של מחקרים, שהראו

219
00:12:52,360 --> 00:12:56,191
שכסף שוחק את הלכידות החברתית.

220
00:12:56,851 --> 00:13:02,186
עכשיו, אנחנו צריכים לאפשר לאנשים
להניע האחד את השני.

221
00:13:02,646 --> 00:13:07,570
ובמשך שנים, חשבנו שמנהיגים 
היו גיבורים מתבודדים שמהם נדרש,

222
00:13:07,570 --> 00:13:10,726
לגמרי לבדם, 
לפתור בעיות מסובכות.

223
00:13:10,726 --> 00:13:14,278
כעת, אנחנו צריכים להגדיר מחדש מהי מנהיגות

224
00:13:14,278 --> 00:13:18,342
כפעילות שבה נוצרים תנאים,

225
00:13:18,342 --> 00:13:24,300
שבהם כל אחד יכול לעשות את החשיבה 
האמיצה ביותר שלו, יחד.

226
00:13:24,300 --> 00:13:27,820
אנחנו יודעים שזה עובד.

227
00:13:28,210 --> 00:13:32,505
כשפרוטוקול מונטריאול קרא
להפסקת השימוש בCFC,

228
00:13:32,505 --> 00:13:36,847
הכלורו-פלורו-קרבונים, שמעורבים
ביצירת החור בשכבת האוזון,

229
00:13:36,847 --> 00:13:39,032
הסכנות היו עצומות.

230
00:13:39,332 --> 00:13:42,231
מוצרי הCFC היו בכל מקום,

231
00:13:42,231 --> 00:13:44,780
ואיש לא ידע האם ניתן למצוא להם תחליף.

232
00:13:45,360 --> 00:13:50,671
אבל צוות אחד שנענה לאתגר, 
אימץ שלושה עקרונות מפתח.

233
00:13:51,289 --> 00:13:54,647
הראשון, כפי שאמר פרנק מסלן, המהנדס הראשי,

234
00:13:54,647 --> 00:13:57,980
היה שלא יהיו "כוכבים" בצוות הזה.

235
00:13:57,980 --> 00:14:00,257
אנחנו צריכים את כולם.

236
00:14:00,257 --> 00:14:02,985
לכל אחד בצוות יש נקודת מבט לגיטימית.

237
00:14:03,485 --> 00:14:07,711
שנית, אנחנו עובדים רק לפי סטנדרט אחד:

238
00:14:07,711 --> 00:14:10,310
הטוב ביותר שאפשר להעלות על הדעת.

239
00:14:10,590 --> 00:14:13,632
ושלישית, הוא אמר לבוס שלו, ג'ף טודהופ,

240
00:14:13,632 --> 00:14:15,605
שהוא צריך לא להתערב,

241
00:14:15,605 --> 00:14:18,856
כי הוא ידע כמה הרסני יכול כוח להיות.

242
00:14:18,856 --> 00:14:21,689
טוב, זה לא אומר שטודהופ לא עשה כלום.

243
00:14:21,689 --> 00:14:23,430
הוא נתן להם מרחב פעולה.

244
00:14:23,430 --> 00:14:27,540
והוא נשאר קשוב כדי לוודא
שהם מכבדים את העקרונות שלהם.

245
00:14:28,190 --> 00:14:34,260
וזה עבד: לפני כל הצוותים האחרים
שעבדו על אותה הבעיה,

246
00:14:34,260 --> 00:14:37,518
הקבוצה הזו הייתה ראשונה לפצח את הבעיה.

247
00:14:37,738 --> 00:14:40,339
ועד היום, פרוטוקול מונטריאול

248
00:14:40,339 --> 00:14:46,060
הוא ההסכם הסביבתי הבינלאומי המוצלח ביותר

249
00:14:46,060 --> 00:14:47,982
שהוטמע מעולם.

250
00:14:49,402 --> 00:14:51,940
הרבה היה מונח אז על הכף,

251
00:14:51,940 --> 00:14:54,679
והרבה מונח על הכף גם היום,

252
00:14:54,679 --> 00:14:59,207
ולא נצליח לפתור את הבעיות שלנו,
אם אנחנו מצפים שהן ייפתרו

253
00:14:59,207 --> 00:15:01,808
על ידי קומץ סופרמנים, או סופרוומניות.

254
00:15:01,808 --> 00:15:05,314
עכשיו אנחנו זקוקים לכולם.

255
00:15:05,314 --> 00:15:11,540
כי רק כאשר אנחנו מקבלים את העובדה
שכולם בעלי ערך

256
00:15:11,540 --> 00:15:18,586
רק אז - אנחנו משחררים את האנרגיה
ואת הדמיון ואת ההנעה הדרושים

257
00:15:18,586 --> 00:15:23,360
כדי ליצור את הטוב ביותר, ללא שיעור.

258
00:15:23,360 --> 00:15:26,100
תודה לכם.

259
00:15:26,100 --> 00:15:30,100
(מחיאות כפיים)