WEBVTT

00:00:00.780 --> 00:00:06.234
בפעם האחרונה, למדנו איך ליצור טיפוס אובייקט כדי לייצג את שני האובייקטים דמויי-ווינסטון שלנו

00:00:06.234 --> 00:00:09.234
ואז לאתחל אותם עם בנאי (constructor).

00:00:09.234 --> 00:00:13.472
טיפוס אובייקט לא חייב להיות מקושר רק עם מאפיינים.

00:00:13.472 --> 00:00:18.806
הוא יכול להיות מקושר גם עם פונקציונליות. תחשבו על העולם וכל טיפוסי האובייקטים בעולם

00:00:18.806 --> 00:00:26.287
כמונו, בני האדם. לכולנו יש גובה וגיל, אבל יש לנו גם דברים שאנחנו יכולים לעשות, כמו לישון, לאכול, ולתכנת.

00:00:26.287 --> 00:00:30.939
ואנחנו רוצים להיות מסוגלים לקשר את הפונקציות האלו עם טיפוסי האובייקטים האלו.

00:00:30.939 --> 00:00:35.949
בתוכנית הזאת, שהיא בדיוק כמו שהשארנו אותה בפעם שעברה, יש לנו את הפונקציה

00:00:35.949 --> 00:00:43.066
drawWinston, שאנחנו יכולים לקרוא לה עם שני אובייקטי ווינסטון. אבל זה היה יותר נחמד אם היינו יכולים פשוט לחבר

00:00:43.066 --> 00:00:48.569
את זה לטיפוס של אובייקט ווינסטון. אנחנו יכולים, וזה די קל לעשות זאת.

00:00:48.569 --> 00:00:55.725
אז מתחת לבנאי, אנחנו נכתוב Winston - עם אות W גדולה - נקודה prototype,

00:00:55.725 --> 00:00:59.232
אב הטיפוס (prototype), זאת מילה חדשה שכנראה לא ראיתם קודם.

00:00:59.232 --> 00:01:05.881
אב הטיפוס הוא מאפיין של האובייקט שאנחנו יכולים לצרף לו פונקציות

00:01:05.881 --> 00:01:13.309
וזה אומר שלכל אובייקט שהוא מופע של הטיפוס יהיו את הפונקציות האלו.

00:01:13.309 --> 00:01:19.612
אז נוכל לרשום נקודה, prototype, ואז נקודה, ואז את שם הפונקציה, draw

00:01:19.612 --> 00:01:25.606
ונרשום שווה, ואז נוכל לקחת את הקוד של פונקציית הציור שלנו ולשים אותו

00:01:25.606 --> 00:01:32.951
כאן. אז מה שעשינו עכשיו, זה לחבר את פונקציית הציור

00:01:32.951 --> 00:01:40.008
לאב הטיפוס של ווינסטון. וזה אומר שאנחנו אמורים להיות מסוגלים לקרוא ל-draw על כל אובייקט מסוג ווינסטון.

00:01:40.008 --> 00:01:45.411
אז זה יהיה אפשרי לקרוא ל-draw על האובייקטים winstonTeen ו-winstonAdult.

00:01:45.411 --> 00:01:49.569
וכשיש לנו פונקציה כזאת, שאנו יכולים לקרוא לה על אובייקט

00:01:49.569 --> 00:01:54.833
אנו קוראים לזה "מתודה", אז מעתה אשתמש גם במילה "מתודה".

00:01:54.833 --> 00:01:58.272
אז נאמר שזו "מתודת הציור". אוקיי.

00:01:58.272 --> 00:02:04.103
אז עכשיו נמחק את כל זה, ונראה אם אנחנו יכולים לקרוא ל-draw?

00:02:04.103 --> 00:02:07.069
winstonTeen.draw()

00:02:07.069 --> 00:02:13.697
אוקיי. יש לנו שגיאה, ראינו אותה קופצת כאן, וכתוב: "winstObject is not defined" (האובייקט winstObject לא מוגדר).

00:02:13.697 --> 00:02:20.530
אוקיי. קודם, היינו מעבירים את הפרמטר הזה, האובייקט ווינסטון, לפונקציה drawWinston

00:02:20.530 --> 00:02:26.462
אבל עכשיו אנחנו לא מעבירים אותו יותר. אז אנחנו יכולים להעביר אותו

00:02:26.462 --> 00:02:30.819
ומה אנחנו אמורים להעביר פה? נרצה להעביר את winstonTeen. אוקיי.

00:02:30.819 --> 00:02:38.441
זה עבד, אבל זה גם נראה ממש טיפשי. אני כבר קוראת לפונקצית draw על האובייקט עצמו.

00:02:38.441 --> 00:02:43.965
לא הגיוני שאצטרך להעביר את האובייקט כפרמטר בנוסף, זה נראה מיותר

00:02:43.965 --> 00:02:48.465
זה נכון, אנחנו לא צריכים לעשות את זה, אז בואו נמחק את זה, ונחשוב רגע.

00:02:48.465 --> 00:02:54.404
אם אנחנו בתוך האובייקט, במה נוכל להשתמש כדי לגשת למאפיינים של האובייקט?

00:02:54.404 --> 00:03:00.374
אם תסתכלו על הבנאי (constructor) שלנו, תיזכרו במילה המיוחדת this

00:03:00.374 --> 00:03:08.573
מה אם פשוט נשנה את מה שכתוב כאן, ל-"this"! נחליף את winstObject ב-this.

00:03:08.573 --> 00:03:12.951
כי עכשיו אנחנו בתוך האובייקט. הפונקציה הזאת מופעלת

00:03:12.951 --> 00:03:16.861
על האובייקט, כך ש-this יתייחס לאובייקט הנוכחי.

00:03:16.861 --> 00:03:23.271
אז אנו יכולים פשוט לרשום this ולגשת לכל המאפיינים של האובייקט הנוכחי.

00:03:23.271 --> 00:03:26.720
וזה עובד, רואים?

00:03:26.720 --> 00:03:31.907
אנחנו כותבים winstonAdult.draw()

00:03:31.907 --> 00:03:38.271
טה-דה! זה ניגש למאפיינים של winstonAdult כי זה האובייקט שעליו קוראים לפונקציה

00:03:38.271 --> 00:03:45.752
זה מה שממש מגניב במילה this, אפילו שזה יכול להיות קצת מבלבל לפעמים.

00:03:45.752 --> 00:03:52.028
אוקיי, זה היה ממש כיף, אז בואו נוסיף עוד מתודה. מה עוד אפשר שווינסטון יעשה?

00:03:52.028 --> 00:04:01.078
אולי נגרום לו לדבר. ניצור את Winston.prototype.talk. אנחנו יכולים לחבר כמה מתודות שנרצה לאב הטיפוס.

00:04:01.078 --> 00:04:05.241
נכתוב: "I'm Winston!" (אני ווינסטון)

00:04:05.241 --> 00:04:13.181
ואז נרשום כאן this.x+20 ו-this.y+150.

00:04:13.181 --> 00:04:19.734
וכמובן, לא קרה שום דבר, כי לא קראנו עדיין לפונקיה הזו.

00:04:19.734 --> 00:04:25.068
אז בואו נגרום לו לדבר. winstonTeen.talk()

00:04:25.068 --> 00:04:30.479
והופיעו המילים "אני ווינסטון"! ואם נקרא גם ל-winstonAdult.talk()

00:04:30.479 --> 00:04:36.828
טה-דה! אוקיי, עכשיו יש לנו טיפוס אובייקט Winston שיש לו מאפיינים: כינוי, גיל, מיקום X, מיקום Y

00:04:36.828 --> 00:04:45.026
ויש לו גם פונקציונליות - התנהגויות, מתודות - שמתנהגות בצורה שונה בתלות במאפיינים

00:04:45.026 --> 00:04:50.999
ואנחנו יכולים ליצור כמה מופעים שנרצה של Winston ולקרוא לכל המתודות האלו.

00:04:50.999 --> 00:04:54.000
מגניב, לא?