WEBVTT 00:00:01.233 --> 00:00:02.612 הסתכל אלי! NOTE Paragraph 00:00:04.676 --> 00:00:09.101 במילים האלה הפכתי למאמנת של קשר עין. 00:00:10.795 --> 00:00:13.684 אני אימא של איוון, בן 15. 00:00:14.519 --> 00:00:17.153 איוון סובל מאוטיזם, הוא לא מדבר, 00:00:18.056 --> 00:00:20.046 והוא מתקשר באמצעות אייפד 00:00:20.070 --> 00:00:23.759 שבו עולם שלם של מילים מוצג בתמונות. NOTE Paragraph 00:00:25.884 --> 00:00:30.496 הוא אובחן בגיל שנתיים וחצי 00:00:31.707 --> 00:00:35.946 ועד היום אני זוכרת את הרגע הזה עם הרבה כאב. 00:00:37.479 --> 00:00:40.299 בעלי ואני הרגשנו אבודים. 00:00:41.489 --> 00:00:43.667 לא ידענו איפה להתחיל. 00:00:44.853 --> 00:00:47.350 לא היה אז אינטרנט כמו היום, 00:00:47.374 --> 00:00:49.808 לא יכולנו לחפש מידע בגוגל, 00:00:50.705 --> 00:00:52.673 כך שאת הצעדים הראשונים 00:00:53.595 --> 00:00:55.725 עשינו מתוך אינטואיציה בלבד. NOTE Paragraph 00:00:57.849 --> 00:00:59.939 איוון לא יצר קשר עין, 00:01:01.011 --> 00:01:03.216 הפסיק לדבר במילים שכבר למד, 00:01:04.365 --> 00:01:06.385 לא הגיב לשמו 00:01:06.409 --> 00:01:08.217 או לכל דבר שביקשנו ממנו, 00:01:09.013 --> 00:01:11.441 כאילו המילים היו רק רעש. 00:01:13.486 --> 00:01:16.598 הדרך היחידה שבה יכולתי 00:01:16.622 --> 00:01:20.255 לדעת מה עובר עליו, 00:01:20.279 --> 00:01:22.440 מה הוא מרגיש, 00:01:22.464 --> 00:01:24.302 היתה להסתכל לו בעיניים. 00:01:25.785 --> 00:01:28.065 אבל הגשר הזה היה שבור. 00:01:30.620 --> 00:01:33.082 איך יכולתי להדריך את איוון? 00:01:35.519 --> 00:01:37.858 כשעשיתי משהו שמצא חן בעיניו, 00:01:37.882 --> 00:01:39.474 הוא הביט בי; 00:01:39.498 --> 00:01:41.032 היינו ביחד. 00:01:41.869 --> 00:01:45.412 כך שהקדשתי את הזמן לעשות את הדברים האלה, 00:01:45.436 --> 00:01:50.011 כדי שיהיו לנו יותר ויותר רגעים של קשר עין. 00:01:51.255 --> 00:01:55.383 העברנו שעות על גבי שעות במשחק תופסת 00:01:55.407 --> 00:01:58.433 עם אחותו הגדולה, אלקסיה, 00:01:58.457 --> 00:02:01.236 וכשהיה תורו לומר "אני אתפוס אתכן!" 00:02:02.186 --> 00:02:03.880 הוא חיפש את מבטינו, 00:02:04.918 --> 00:02:09.847 ובאותו רגע, הרגשתי שהוא חי. NOTE Paragraph 00:02:13.062 --> 00:02:17.956 בנוסף, בילינו שעות רבות בבריכה. 00:02:19.169 --> 00:02:22.689 לאיוון תמיד היתה תשוקה חזקה למים. 00:02:23.912 --> 00:02:26.609 אני זוכרת שכשהיה בן שנתיים וחצי, 00:02:27.753 --> 00:02:31.061 ביום חורף אחד, כשירד הרבה גשם, 00:02:31.085 --> 00:02:33.585 הבאתי אותו לבריכה מקורה, 00:02:33.609 --> 00:02:36.259 כי אפילו בימים כאלה לא הפסקנו ללכת לבריכה. 00:02:37.813 --> 00:02:39.984 נסענו בכביש המהיר, 00:02:40.008 --> 00:02:41.677 ולקחתי את היציאה הלא נכונה. 00:02:42.366 --> 00:02:46.229 והוא התחיל לבכות, ללא הפסקה, 00:02:46.253 --> 00:02:47.773 עד שחזרתי לדרך הנכונה 00:02:48.532 --> 00:02:50.014 ורק אז הוא נרגע. NOTE Paragraph 00:02:51.478 --> 00:02:53.106 איך זה יכול להיות 00:02:53.130 --> 00:02:57.822 שבגיל שנתיים וחצי הוא לא הגיב לשמו, 00:02:57.846 --> 00:03:01.988 אבל באמצע הגשם והערפל, כשאני לא הצלחתי לראות כלום, 00:03:02.012 --> 00:03:06.321 הוא היה מסוגל לזהות בדיוק את הדרך? 00:03:09.041 --> 00:03:12.481 וכך שמתי לב שלאיוון יש זיכרון חזותי יוצא דופן 00:03:13.517 --> 00:03:16.917 ושזו הדרך שלי להגיע אליו. NOTE Paragraph 00:03:17.802 --> 00:03:20.179 התחלתי לצלם תמונות של כל מיני דברים, 00:03:20.867 --> 00:03:22.942 וללמד אותו על החיים בדרך זו, 00:03:22.966 --> 00:03:26.556 להראות לו אותם... תמונה אחרי תמונה. 00:03:27.788 --> 00:03:32.481 גם היום זו הדרך שבה איוון מספר לנו 00:03:32.505 --> 00:03:36.359 מה הוא רוצה, מה הוא צריך, 00:03:36.383 --> 00:03:38.773 וגם מה הוא מרגיש. NOTE Paragraph 00:03:41.998 --> 00:03:44.968 אבל לא היה מדובר רק במבט של איוון. 00:03:46.931 --> 00:03:48.991 אלא גם במבט של כל השאר. 00:03:50.759 --> 00:03:52.461 איך נצליח לגרום 00:03:52.485 --> 00:03:54.700 שיראו לא רק את האוטיזם, 00:03:54.724 --> 00:03:56.454 אלא שיסתכלו עליו, 00:03:57.326 --> 00:03:59.346 עם כל מה שהוא יכול לתת? 00:04:00.331 --> 00:04:02.451 עם כל מה שהוא מסוגל לעשות? 00:04:03.393 --> 00:04:06.087 הדברים שהוא אוהב, ואלה שלא, 00:04:06.111 --> 00:04:07.951 כמו כל אחד מאיתנו? 00:04:09.333 --> 00:04:12.403 בשביל זה, גם אני הייתי צריכה לעשות את חלקי. 00:04:13.792 --> 00:04:16.082 הייתי צריכה למצוא את הכוח לשחרר אותו. 00:04:16.871 --> 00:04:19.101 וזה היה לי קשה מאוד. NOTE Paragraph 00:04:21.291 --> 00:04:23.741 איוון היה בן 11, 00:04:23.765 --> 00:04:27.614 והוא היה מטופל קרוב לבית, בשכונה אחרת. 00:04:28.818 --> 00:04:32.864 וערב אחד, בזמן שחיכיתי לו, 00:04:32.888 --> 00:04:34.224 נכנסתי למכולת אחת, 00:04:34.248 --> 00:04:37.228 מכולת טיפוסית בשכונה שיש בה קצת מהכל. 00:04:38.421 --> 00:04:40.005 ובזמן הקנייה, 00:04:40.029 --> 00:04:43.239 התחלתי לדבר עם חוסה, בעל המכולת. 00:04:44.944 --> 00:04:48.382 סיפרתי לו על איוון, על האוטיזם שלו, 00:04:49.411 --> 00:04:53.730 ושאני רוצה שהוא ילמד ללכת לבד ברחוב, 00:04:53.754 --> 00:04:55.854 בלי שאיש יחזיק לו את היד. NOTE Paragraph 00:04:56.821 --> 00:04:58.539 והעזתי לשאול אותו 00:04:58.563 --> 00:05:00.650 אם בימי חמישי בשתיים אחר הצהריים, 00:05:01.449 --> 00:05:04.855 איוון יוכל לבוא לעזור לו לסדר את המדפים עם בקבוקי המים 00:05:04.879 --> 00:05:06.688 כי הוא מאוד אהב לארגן דברים, 00:05:07.646 --> 00:05:11.491 ובתור תגמול, לקנות עוגיות שוקולד, 00:05:11.515 --> 00:05:13.261 העוגיות האהובות עליו. 00:05:15.759 --> 00:05:17.472 הוא הסכים מיד. 00:05:18.824 --> 00:05:22.082 וכך במשך שנה, 00:05:22.106 --> 00:05:24.500 איוון הגיע למכולת של חוסה, 00:05:25.337 --> 00:05:27.775 ועזר לו לסדר את המדפים עם בקבוקי המים 00:05:27.799 --> 00:05:31.337 עם התוויות מסודרות באופן מושלם 00:05:31.361 --> 00:05:33.499 ופונות לאותו צד בדיוק של מילימטרים. 00:05:34.068 --> 00:05:35.910 והוא יצא מהמכולת שמח 00:05:35.934 --> 00:05:37.894 עם עוגיות השוקולד שלו. NOTE Paragraph 00:05:44.079 --> 00:05:46.665 חוסה הוא לא מומחה לאוטיזם. 00:05:49.316 --> 00:05:52.082 לא חייבים להיות מומחים, 00:05:53.252 --> 00:05:57.112 או לעשות מעשי גבורה, כדי לשתף את האחר. 00:06:00.109 --> 00:06:02.105 אנחנו צריכים פשוט להיות -- NOTE Paragraph 00:06:02.129 --> 00:06:04.219 (מחיאות כפיים) NOTE Paragraph 00:06:13.638 --> 00:06:15.407 באמת, בלי גבורה. 00:06:16.989 --> 00:06:19.465 פשוט צריך להיות קרובים. 00:06:21.976 --> 00:06:23.666 ואם אנחנו מפחדים ממשהו, 00:06:24.547 --> 00:06:27.797 או לא מבינים משהו, לשאול; 00:06:29.154 --> 00:06:30.834 להיות סקרנים, 00:06:32.382 --> 00:06:35.542 אבל לעולם לא אדישים. NOTE Paragraph 00:06:38.230 --> 00:06:41.856 שיהיה לנו את האומץ להשיר מבט, 00:06:44.382 --> 00:06:46.474 כי עם כל מבט שלנו, 00:06:46.498 --> 00:06:49.650 אנחנו יכולים לפתוח עולם שלם למישהו אחר. NOTE Paragraph 00:06:51.067 --> 00:06:53.767 (מחיאות כפיים) NOTE Paragraph 00:06:53.791 --> 00:06:55.877 (תשואות)