WEBVTT

00:00:06.628 --> 00:00:09.402
הסיפור הולך בערך כך:

00:00:09.402 --> 00:00:15.562
איש מלוכה, עשיר או בעל זכויות,
שאחרת היה ממש כמונו,

00:00:15.562 --> 00:00:20.418
עושה טעות ששולחת את חייו
את חיי אלה שסביבו,

00:00:20.418 --> 00:00:22.819
לספירלה של חורבות.

00:00:22.819 --> 00:00:24.278
נשמע מוכר?

00:00:24.278 --> 00:00:27.677
זה הדוגמה הקלאסית
לסיפור של הטרגדיה היוונית.

00:00:27.677 --> 00:00:29.316
במשך אלפי שנים,

00:00:29.316 --> 00:00:32.240
טווינו סיפורים שמתאימים לדוגמה הזו.

00:00:32.240 --> 00:00:37.019
ומספרי סיפורים מודרניים מסביב לעולם
ממשיכים לעשות כך.

00:00:37.019 --> 00:00:41.072
שלושה מרכיבים עיקריים של הסיפור
שמושפעים מה"פואטיקה" של אריסטו

00:00:41.072 --> 00:00:44.055
עוזרים לנו להבין את המשיכה.

00:00:44.055 --> 00:00:48.617
ראשית, הגיבור הטראגי צריך להיות
מורם בדרגה ויכולת.

00:00:48.617 --> 00:00:50.705
אבל גם שאפשר להקשר אליו.

00:00:50.705 --> 00:00:54.285
אולי הוא מלך, או יוצא דופן בדרך כלשהי.

00:00:54.285 --> 00:00:56.815
אבל בגלל שאתם ואני לא טובים בדרך כלל

00:00:56.815 --> 00:00:58.756
או טובים בצורה יוצאת דופן,

00:00:58.756 --> 00:01:00.719
גם לא הגיבור.

00:01:00.719 --> 00:01:04.996
ויש לו פגם טראגי אחד מסויים, או המרטייה,

00:01:04.996 --> 00:01:09.814
משהו כמו אמביציה, טירניות,
עקשנות, או גאוות יתר

00:01:09.814 --> 00:01:13.343
שגורמת לו לעשות טעות קריטית.

00:01:13.343 --> 00:01:17.717
ומהטעות הזו מגיע אסון ונפילה.

00:01:17.717 --> 00:01:20.000
כדוגמה לאלמנטים האלה בפעולה,

00:01:20.000 --> 00:01:22.803
בואו נביט ב"אדיפוס רקס" של סופוקלס,

00:01:22.803 --> 00:01:25.194
על איש שלא יודע שהוא מאומץ,

00:01:25.194 --> 00:01:29.511
והוא מוזהר על ידי אורקל שהוא ירצח את אביו

00:01:29.511 --> 00:01:31.783
ויתחתן עם אמו.

00:01:31.783 --> 00:01:33.715
בנסיון לברוח מהגורל שלו,

00:01:33.715 --> 00:01:37.155
הוא רוצח איש שלא זז מדרכו בצומת.

00:01:37.155 --> 00:01:40.905
אז הוא עונה בחוכמה
על החידה של הספינקס המפלצתי,

00:01:40.905 --> 00:01:44.320
משחרר את הממלכה של תבי מהמגפה.

00:01:44.320 --> 00:01:47.841
הוא נושא לאישה את המלכה האלמנה והופך למלך.

00:01:47.841 --> 00:01:51.317
אבל אחרי שהוא מגלה שהאיש הנרצח היה אביו,

00:01:51.317 --> 00:01:54.042
והמלכה לה נישא היא אימו,

00:01:54.042 --> 00:01:59.149
אדיפוס מוציא את עיניו ופורש לשממה.

00:01:59.149 --> 00:02:01.081
בתחילת הסיפור שלו,

00:02:01.081 --> 00:02:05.154
אדיפוס מועלה ביכולת, והוא מעולה בדרגה.

00:02:05.154 --> 00:02:08.528
הוא לא רע או צדיק באופן יוצא דופן.

00:02:08.528 --> 00:02:09.968
ניתן להקשר אליו.

00:02:09.968 --> 00:02:11.794
שימו לב לגובה הנפילה.

00:02:11.794 --> 00:02:15.241
פעם מלך, אבל עכשיו חסר בית ועיוור.

00:02:15.241 --> 00:02:19.188
זה יותר טראגי, אחרי הכל,
אם מלך נופל מהכס הגבוה

00:02:19.188 --> 00:02:22.152
מאשר ליצן חצר הנופל מהשרפרף שלו.

00:02:22.152 --> 00:02:26.251
הפגם הטראגי של אדיפוס הוא יוהרה,
או גאוות יתר,

00:02:26.251 --> 00:02:30.822
והוא גורם לו לנסות להמנע מהגורל שנחזה לו,

00:02:30.822 --> 00:02:33.704
שזה בדיוק מה שגורם לו להתרחש.

00:02:33.704 --> 00:02:36.113
הוא נשמה חסרת מזל במיוחד

00:02:36.113 --> 00:02:39.462
מפני שהטעות של הריגת אביו ונישואין לאימו

00:02:39.462 --> 00:02:43.938
נעשית לחלוטין ללא ידיעה.

00:02:43.938 --> 00:02:48.326
כמובן, העקרונות הנרטיביים האלה
מתעלים על הטרגדיה היוונית הקלאסית.

00:02:48.326 --> 00:02:50.120
בקאנון של שייקספיר,

00:02:50.120 --> 00:02:54.813
אנחנו רואים את חוסר ההחלטיות
של המלט מובילה לסדרה של החלטות גרועות,

00:02:54.813 --> 00:02:56.642
או אולי לחוסר החלטות,

00:02:56.642 --> 00:03:00.854
ששיאן במוות של כמעט כל דמות במחזה,

00:03:00.854 --> 00:03:04.025
והרגשות של מקבת מעלות אותו לפסגה

00:03:04.025 --> 00:03:07.045
לפני שהן שולחות אותו לקברו.

00:03:07.045 --> 00:03:10.904
אפילו תרבות פופ מודרנית
כמו משחקי הכס והאביר האפל

00:03:10.904 --> 00:03:16.749
מהדהדים עם המליצות שאריסטו
זיהה לפני יותר מ 2000 שנה.

00:03:16.749 --> 00:03:19.626
אז מה הנקודה של כל הסבל הזה?

00:03:19.626 --> 00:03:22.492
לפי אריסטו, והרבה מלומדים מאז,

00:03:22.492 --> 00:03:26.917
טרגדיה טובה יכולה לעורר פחד ורחמים בקהל:

00:03:26.917 --> 00:03:30.446
פחד מנפילה כקורבנות לאותה קטסטרופה,

00:03:30.446 --> 00:03:34.307
ורחמים לגובה הנפילה של הגיבור.

00:03:34.307 --> 00:03:37.449
באופן אידיאלי, אחרי צפיה
בארועים הטרגיים האלה מתרחשים,

00:03:37.449 --> 00:03:39.534
אנחנו חווים קטרזיס,

00:03:39.534 --> 00:03:43.329
תחושה של הקלה וטהור רגשי.

00:03:43.329 --> 00:03:45.671
לא כולם מסכימים למה זה קורה,

00:03:45.671 --> 00:03:47.814
זה אולי שהאמפטיה לגיבור

00:03:47.814 --> 00:03:53.606
מאפשרת לנו לחוות ולשחרר
רגשות חזקים שאנחנו שומרים אגורים.

00:03:53.606 --> 00:03:57.523
או אולי רק מאפשרת לנו לשכוח
מהבעיות שלנו למעט זמן.

00:03:57.523 --> 00:04:01.054
אבל בלי קשר להרגשה שלכם
כשאתם צופים באדיפוס,

00:04:01.054 --> 00:04:03.528
מעולם לא היתה תזכורת בולטת יותר

00:04:03.528 --> 00:04:05.740
שלא משנה כמה דברים נעשים גרועים,

00:04:05.740 --> 00:04:09.985
לפחות לא הרגתם את אביכם ונישאתם לאימכם.