0:00:00.806,0:00:02.881 דמיינו שהמצאתם מתקן 0:00:02.905,0:00:04.577 שיכול להקליט את הזיכרונות שלי, 0:00:04.601,0:00:06.638 את החלומות שלי, את הרעיונות שלי, 0:00:06.662,0:00:08.325 ולהעביר אותם למוח שלכם. 0:00:08.755,0:00:11.830 זו תהיה טכנולוגיה משנת-משחק, נכון? 0:00:11.854,0:00:14.892 אבל למעשה, אנחנו כבר מחזיקים במתקן הזה, 0:00:14.916,0:00:17.560 והוא נקרא מערכת התקשורת האנושית 0:00:17.584,0:00:19.432 וסיפור סיפורים יעיל. 0:00:19.874,0:00:22.334 כדי להבין איך המתקן הזה עובד, 0:00:22.358,0:00:24.773 אנחנו צריכים להסתכל לתוך המוח שלנו. 0:00:24.797,0:00:28.383 ואנחנו צריכים לנסח את השאלה[br]בצורה קצת שונה. 0:00:28.407,0:00:29.870 עכשיו אנחנו צריכים לשאול 0:00:30.309,0:00:32.925 איך תבניות הנוירונים האלו במוח שלי 0:00:32.949,0:00:36.151 שמקושרות לזיכרונות ולרעיונות שלי 0:00:36.175,0:00:38.694 מועברים אל המוחות שלכם. 0:00:39.702,0:00:43.070 ואנחנו חושבים שיש שני גורמים[br]שמאפשרים לנו לתקשר. 0:00:43.094,0:00:47.149 הראשון, המוח שלכם עכשיו[br]נצמד פיזית לגל הקול 0:00:47.173,0:00:49.648 שאני משדר למוח שלכם. 0:00:49.672,0:00:53.050 והשני, אנחנו פיתחנו פרוטוקול עצבי נפוץ 0:00:53.074,0:00:54.832 שאיפשר לנו לתקשר. 0:00:55.459,0:00:56.721 אז איך אנחנו יודעים את זה? 0:00:57.292,0:00:59.185 במעבדה שלי בפרינסטון, 0:00:59.209,0:01:02.714 אנחנו מביאים אנשים לסורק fMRI[br]ואנחנו סורקים את המוחות שלהם 0:01:02.738,0:01:06.638 בזמן שהם מספרים לנו או מקשיבים[br]לסיפורים מהחיים האמיתיים. 0:01:06.662,0:01:09.286 ובשביל לתת לכם מושג[br]לגירוי שאנחנו משתמשים בו, 0:01:09.310,0:01:13.294 תנו לי לנגן לכם 20 שניות[br]מסיפור שאנחנו משתמשים בו, 0:01:13.318,0:01:15.642 שמסופר על ידי מספר סיפורים מאוד מוכשר, 0:01:15.666,0:01:16.817 ג'ים או'גריידי. 0:01:18.084,0:01:21.577 (קול) ג'ים או'גריידי: אז אני מוציא החוצה[br]את הסיפור שלי ואני יודע שהוא טוב, 0:01:21.601,0:01:23.891 ואז אני מתחיל לעשות אותו טוב יותר - 0:01:23.915,0:01:26.399 (צחוק) 0:01:26.423,0:01:28.758 על ידי הוספת אלמנט של קישוט. 0:01:29.502,0:01:32.810 עיתונאים קוראים לזה[br]"להמציא שטויות." 0:01:32.834,0:01:35.105 (צחוק) 0:01:35.735,0:01:38.851 והם ממליצים נגד חציית הגבול הזה. 0:01:40.208,0:01:44.812 אבל אני הרגע ראיתי את הגבול הזה נחצה[br]בין דיקן בעל כוח רב 0:01:44.836,0:01:46.262 ותקיפה עם מאפה. 0:01:46.286,0:01:47.778 ואני די חיבבתי את זה." 0:01:47.802,0:01:50.186 אורי חסון: בסדר,[br]אז עכשיו בואו נסתכל לתוך המוח שלכם 0:01:50.186,0:01:52.822 ונראה מה מתרחש כשאתם מקשיבים[br]לסיפורים מהסוג הזה. 0:01:52.822,0:01:57.496 ובואו נתחיל בפשטות -[br]בואו נתחיל ממאזין אחד ואיזור אחד במוח: 0:01:57.520,0:02:01.009 הקורטקס השמיעתי[br]שמעבד את הקולות שמגיעים מהאוזן. 0:02:01.033,0:02:03.273 וכמו שאתם יכולים לראות,[br]באיזור הספציפי הזה במוח, 0:02:03.273,0:02:06.987 התגובות עולות ויורדות[br]ככל שהסיפור מתגלה. 0:02:06.987,0:02:08.890 עכשיו, אנחנו יכולים לקחת את התגובות האלו 0:02:08.890,0:02:11.435 ולהשוות אותם לתגובות במאזינים אחרים 0:02:11.459,0:02:12.934 באותו איזור במוח. 0:02:12.958,0:02:14.125 ואנחנו יכולים לשאול: 0:02:14.149,0:02:17.384 כמה התגובות יהיו דומות[br]בין כל המאזינים? 0:02:18.018,0:02:20.380 אז כאן אתם יכולים לראות חמישה מאזינים. 0:02:20.983,0:02:24.436 ואנחנו מתחילים לסרוק את המוח שלהם[br]לפני שהסיפור מתחיל, 0:02:24.460,0:02:27.818 כשהם פשוט שוכבים בחושך[br]ומחכים לסיפור שיתחיל. 0:02:27.818,0:02:28.939 כמו שאתם יכולים לראות, 0:02:28.939,0:02:31.959 האיזור במוח עולה ויורד[br]בכל אחד מהם, 0:02:31.983,0:02:33.758 אבל התגובות מאוד שונות, 0:02:33.782,0:02:35.449 ולא בתיאום. 0:02:35.473,0:02:38.179 עם זאת, מיד כשהסיפור מתחיל, 0:02:38.203,0:02:39.889 משהו מדהים מתרחש. 0:02:40.717,0:02:43.786 (קול) ג'ים: "אז אני מוציא החוצה[br]את הסיפור שלי ואני יודע שהוא טוב, 0:02:43.810,0:02:45.338 ואז אני מתחיל לעשות אותו -" 0:02:45.362,0:02:48.659 אורי: פתאום, אתם יכולים לראות שהתגובות[br]אצל כל הנושאים בניסוי 0:02:48.683,0:02:49.835 ננעלות על הסיפור, 0:02:49.859,0:02:53.288 ועכשיו הן עולות ויורדות[br]בצורה מאוד דומה 0:02:53.312,0:02:54.866 אצל כל המאזינים. 0:02:54.890,0:02:57.939 ולמעשה, זה בדיוק מה שקורה עכשיו[br]במוחות שלכם 0:02:57.963,0:03:00.836 כשאתם מקשיבים לצליל שלי מדבר. 0:03:00.860,0:03:03.868 אנחנו קוראים לאפקט הזה "סחיפה עיצבית." 0:03:04.374,0:03:06.686 ובשביל להסביר לכם מה זה סחיפה עיצבית, 0:03:06.710,0:03:09.320 תנו לי קודם להסביר מה זה סחיפה פיזית. 0:03:10.076,0:03:12.826 אז, נסתכל ונראה חמישה מטרונומים. 0:03:12.850,0:03:15.846 תחשבו על חמשת המטרונומים[br]כחמישה מוחות. 0:03:15.870,0:03:18.620 ובדומה למאזינים לפני שהסיפור מתחיל, 0:03:18.644,0:03:20.457 המטרונומים האלו הולכים לנקוש, 0:03:20.481,0:03:22.640 אבל הם הולכים לנקוש לא בתיאום. 0:03:23.059,0:03:27.455 (נקישות) 0:03:27.479,0:03:30.480 עכשיו תראו מה קורה כשאני מחבר אותם ביחד 0:03:30.504,0:03:32.645 על ידי הצבה שלהם על שני הצילינדרים האלו. 0:03:33.880,0:03:37.101 (נקישות) 0:03:37.125,0:03:39.737 עכשיו שני הצילינדרים האלו מתחילים להסתובב. 0:03:39.761,0:03:42.890 הרטט של הסיבוב הזה[br]עובר דרך העץ 0:03:42.914,0:03:45.919 וזה הולך לחבר את כל המטרונומים ביחד. 0:03:45.943,0:03:47.555 ועכשיו תקשיבו לנקישות. 0:03:47.579,0:03:52.246 (נקישות מתואמות) 0:03:57.834,0:04:00.458 זה מה שנקרא סחיפה פיזית. 0:04:00.482,0:04:02.725 עכשיו בואו נחזור למוח ונשאל: 0:04:02.749,0:04:04.893 מה מניע את הסחיפה העיצבית הזו? 0:04:04.917,0:04:07.702 האם זה פשוט הצלילים שהדובר מייצר? 0:04:07.726,0:04:09.049 או שאולי אלו המילים. 0:04:09.073,0:04:12.719 או אולי זו המשמעות שהדובר מנסה להעביר. 0:04:12.743,0:04:15.503 אז בשביל לבחון את זה,[br]עשינו את הניסוי הבא: 0:04:15.527,0:04:18.728 קודם כל לקחנו את הסיפור[br]והשמענו אותו לאחור. 0:04:18.752,0:04:21.878 וזה שימר הרבה מהמאפיינים הקוליים המקוריים, 0:04:21.902,0:04:23.915 אבל הוציא את המשמעות. 0:04:23.939,0:04:25.610 וזה נשמע כמו משהו כזה. 0:04:25.634,0:04:30.772 (קול)[br]ג'ים: (בלתי מובן) 0:04:31.296,0:04:33.648 והוספנו צבעים בשני המוחות 0:04:33.672,0:04:37.382 להצביע על איזורים שמגיבים[br]באופן דומה בין האנשים. 0:04:37.514,0:04:42.554 וכמו שאתם יכולים לראות, הצליל הנכנס[br]עורר בידור או היערכות בכל המוחות 0:04:42.578,0:04:45.310 בכל הקורטקס השמיעתיים[br]שעיבדו את הצלילים, 0:04:45.334,0:04:47.558 אבל זה לא התפזר עמוק לתוך המוח. 0:04:48.051,0:04:51.455 עכשיו אנחנו יכולים לקחת את הצלילים האלו[br]ולבנות איתם מילים. 0:04:51.479,0:04:54.135 אז אם ניקח את ג'ים או'גריידי[br]ונבלבל את המילים, 0:04:54.159,0:04:55.399 נקבל רשימה של מילים. 0:04:55.423,0:04:57.685 (קול)[br]ג'ים: ... חיה .. עובדות שונות ... 0:04:57.709,0:05:00.601 ובדיוק... איש עוגה ...[br]בפוטנציה... הסיפורים שלי... 0:05:00.625,0:05:03.567 אורי: ואתם יכולים לראות שהמילים האלו[br]מתחילות לעורר היערכות 0:05:03.591,0:05:06.196 באיזורי השפה המוקדמים,[br]אבל לא יותר מזה. 0:05:06.220,0:05:10.037 עכשיו אנחנו יכולים לקחת את המילים[br]ולהתחיל לבנות מהן משפטים. 0:05:11.561,0:05:14.561 (קול) ג'ים: והם ממליצים[br]נגד חציית הגבול הזה. 0:05:16.021,0:05:19.663 הוא אומר: "ג'ים היקר, סיפור טוב,[br]פרטים נחמדים. 0:05:20.369,0:05:22.521 האם היא לא ידעה עליו דרכה?" 0:05:22.545,0:05:25.680 אורי: עכשיו אתם יכולים לראות[br]שהתגובות בכל איזורי השפה 0:05:25.704,0:05:27.280 שמעבדים את השפה הנכנסת 0:05:27.280,0:05:29.798 נערכות או הופכות לדומות[br]אצל כל המאזינים. 0:05:30.218,0:05:34.895 עם זאת, רק כשאנחנו משתמשים[br]בסיפור המלא, שובה הלב, ההגיוני, 0:05:34.919,0:05:37.144 התגובות נכנסות עמוק יותר לתוך המוח 0:05:37.168,0:05:38.699 לאיזורים מסדר גבוה יותר, 0:05:38.723,0:05:41.824 הכוללים את הקורטקס הקדמי[br]והקורטקס הקודקודי, 0:05:41.848,0:05:44.436 וגורמות לכולם להגיב באופן מאוד דומה. 0:05:44.460,0:05:47.729 ואנחנו מאמינים שהתגובות האלו[br]באיזורים מסדר גבוה מעוררות 0:05:47.753,0:05:49.879 או הופכות לדומות אצל המאזינים 0:05:49.903,0:05:52.643 בגלל המשמעות המועברת על ידי המספר, 0:05:52.667,0:05:54.268 ולא על ידי מילים או צלילים. 0:05:54.635,0:05:57.350 ואם אנחנו צודקים,[br]יש ציפייה חזקה כאן 0:05:57.374,0:05:59.736 אם אני אגיד לכם שרעיונות דומים לחלוטין 0:05:59.760,0:06:02.404 המשתמשים בשתי מערכות מילים מאוד שונות, 0:06:02.428,0:06:04.979 התגובות של המוח שלכם[br]עדיין יהיו מאוד דומות. 0:06:05.499,0:06:08.513 ובשביל לבחון את זה,[br]עשינו את הניסוי הבא במעבדה שלי. 0:06:09.142,0:06:10.950 לקחנו את הסיפור באנגלית 0:06:10.974,0:06:13.110 ותירגמנו אותו לרוסית. 0:06:13.134,0:06:17.358 עכשיו יש לכם שתי מערכות שפה וצלילים שונות 0:06:17.382,0:06:19.676 שמעבירות את אותה המשמעות במדויק. 0:06:19.700,0:06:23.348 ואתם משמיעים את הסיפור באנגלית[br]למאזיני אנגלית 0:06:23.372,0:06:25.724 ואת הסיפור ברוסית למאזינים רוסים, 0:06:25.748,0:06:28.793 ואנחנו יכולים להשוות בין התגובות שלהם[br]בין הקבוצות. 0:06:28.817,0:06:32.388 וכשעשינו את זה, לא ראינו תגובות שהן דומות 0:06:32.412,0:06:34.693 בקורטקס השמיעתי בשפה, 0:06:34.717,0:06:37.095 כי השפה והצלילים הם מאוד שונים. 0:06:37.119,0:06:39.887 למרות זאת, אתם יכולים לראות[br]שהתגובות באיזורים מסדר גבוה 0:06:39.921,0:06:42.415 עדיין היו דומות[br]בין שתי הקבוצות. 0:06:43.068,0:06:47.160 אנחנו מאמינים שזה כיוון[br]שהם הבינו את הסיפור בצורה מאוד דומה, 0:06:47.184,0:06:51.210 כמו שווידאנו, בשימוש במבחן[br]לאחר שהסיפור הסתיים. 0:06:52.321,0:06:56.008 ואנחנו חושבים שההתיישרות הזו[br]היא הכרחית בשביל תקשורת. 0:06:56.032,0:06:58.658 לדוגמא, כמו שאתם יכולים להבין, 0:06:58.682,0:07:00.709 אני לא דובר אנגלית כשפת אם. 0:07:00.733,0:07:02.614 אני גדלתי עם שפה אחרת, 0:07:02.638,0:07:05.292 ואותו הדבר יכול להיות נכון[br]לגבי רבים מכם בקהל. 0:07:05.316,0:07:07.315 ועדיין, אנחנו יכולים לתקשר. 0:07:07.339,0:07:08.490 איך? 0:07:08.514,0:07:11.593 אנחנו חושבים שאנחנו יכולים לתקשר[br]כי יש לנו את הקוד הנפוץ 0:07:11.617,0:07:13.044 שמייצג משמעות. 0:07:13.921,0:07:17.367 בינתיים, אני רק דיברתי[br]על מה שמתרחש במוח של המאזין, 0:07:17.391,0:07:19.638 במוח שלכם,[br]כשאתם מאזינים לדיבורים. 0:07:19.662,0:07:22.361 אבל מה קורה במוח של המדבר,[br]במוח שלי, 0:07:22.385,0:07:24.192 כשאני מדבר אליכם? 0:07:24.216,0:07:26.073 בשביל להסתכל במוח של המדבר, 0:07:26.097,0:07:29.193 ביקשנו מהמספר להיכנס לסורק, 0:07:29.217,0:07:30.819 סרקנו את המוח שלו 0:07:30.843,0:07:34.850 ואז השוואנו את תגובות המוח שלו[br]לתגובות המוח של המאזינים 0:07:34.874,0:07:36.676 המקשיבים לסיפור. 0:07:36.700,0:07:40.910 אתם צריכים לזכור שליצור שפה[br]ולתפוס שפה 0:07:40.934,0:07:42.657 הם שני תהליכים מאוד שונים. 0:07:42.681,0:07:44.925 פה אנחנו שואלים:[br]עד כמה הם דומים? 0:07:46.164,0:07:47.571 להפתעתנו, 0:07:47.595,0:07:52.466 ראינו שכל התבניות המסובכות[br]אצל המאזינים שלנו 0:07:52.490,0:07:55.197 מגיעות למעשה מהמוח של המספר. 0:07:55.221,0:07:58.906 אז ייצור ותפיסה[br]נשענים על תהליכים מאוד דומים. 0:07:58.930,0:08:05.876 ומצאנו גם שככל שהדמיון חזק יותר[br]בין מוח המאזין למוח הדובר, 0:08:05.876,0:08:07.602 התקשורת טובה יותר, 0:08:07.602,0:08:11.673 אז אני יודע שאם אתם לגמרי מבולבלים כרגע, 0:08:11.697,0:08:13.718 ואני באמת מקווה שזה לא המקרה, 0:08:13.742,0:08:16.135 תגובות המוח שלכם[br]שונות מאוד משלי. 0:08:16.159,0:08:19.266 אבל אני גם יודע[br]שאם אתם באמת מבינים אותי כרגע, 0:08:19.290,0:08:22.181 אז המוח שלך.. והמוח שלך...[br]והמוח שלך 0:08:22.205,0:08:23.933 דומים מאוד לשלי. 0:08:25.793,0:08:28.888 עכשיו, בואו נצרף את כל המידע ונשאל: 0:08:28.912,0:08:32.249 איך אנחנו יכולים להשתמש בזה[br]כדי להעביר זיכרון שיש לי 0:08:32.273,0:08:34.459 מהמוח שלי למוח שלכם? 0:08:35.037,0:08:37.155 אז עשינו את הניסוי הבא. 0:08:37.648,0:08:40.221 נתנו לאנשים לצפות,[br]בפעם הראשונה בחייהם, 0:08:40.245,0:08:44.379 בפרק מסדרת הטלוויזיה של ה-BBC "שרלוק",[br]בזמן שאנחנו סרקנו את המוח שלהם. 0:08:44.403,0:08:47.204 ואז ביקשנו מהם לחזור לסורק 0:08:47.228,0:08:51.127 ולספר את הסיפור לאדם אחר[br]שאף פעם לא צפה בסרט. 0:08:51.151,0:08:52.811 אז בואו נהיה ספציפיים. 0:08:52.835,0:08:54.882 תחשבו על הסצינה המדויקת, 0:08:54.906,0:08:57.490 ששרלוק נכנס למונית בלונדון 0:08:57.514,0:08:59.810 והנהג בה הוא הרוצח שהוא מחפש. 0:09:00.398,0:09:02.894 איתי, כצופה, 0:09:02.918,0:09:06.418 יש תבנית ספציפית במוח שלי[br]כשאני צופה בזה. 0:09:07.179,0:09:10.951 עכשיו, את התבנית המסוימת,[br]אני יכול לשפעל במוח שלי שוב 0:09:10.975,0:09:14.631 על ידי להגיד לעולם:[br]שרלוק, לונדון, רוצח. 0:09:15.369,0:09:18.479 ובזמן שאני משדר את המילים האלו[br]למוחות שלכם עכשיו, 0:09:18.503,0:09:20.988 אתם צריכים לבנות את זה מחדש בראש שלכם. 0:09:21.012,0:09:25.561 למעשה, אנחנו רואים את התבנית הזו[br]צצה עכשיו במוחות שלכם. 0:09:25.585,0:09:28.100 והיינו מאוד מופתעים לראות 0:09:28.124,0:09:30.379 שהתבנית שיש לכם עכשיו במוחות שלכם 0:09:30.403,0:09:32.315 בזמן שאני מתאר את הסצינות האלו 0:09:32.339,0:09:36.161 יהיו מאוד דומות לתבנית[br]שהייתה לי בזמן שצפיתי בסרט 0:09:36.185,0:09:38.323 לפני מספר חודשים בסורק. 0:09:38.347,0:09:40.451 זה מתחיל להגיד לכם[br]על המכניזם 0:09:40.475,0:09:43.217 שבעזרתו אנחנו יכולים לספר סיפורים[br]ולשדר מידע. 0:09:43.733,0:09:45.609 כיוון שלדוגמא, 0:09:45.633,0:09:49.145 עכשיו אתם מאזינים מאוד לעומק[br]ומנסים להבין את מה שאני אומר. 0:09:49.169,0:09:50.719 ואני יודע שזה לא קל. 0:09:50.743,0:09:54.779 אבל אני מקווה שבנקודה מסוימת[br]בזמן השיחה היה קליק, והבנתם אותי. 0:09:54.803,0:09:58.701 ואני חושב שבעוד מספר שעות,[br]מספר ימים, מספר חודשים, 0:09:58.725,0:10:00.869 אתם הולכים לפגוש מישהו במסיבה, 0:10:00.893,0:10:04.441 ואתם תספרו לו על ההרצאה הזו, 0:10:04.465,0:10:08.103 ופתאום זה יהיה כאילו הוא עומד כאן איתנו. 0:10:08.127,0:10:10.977 עכשיו אתם יכולים לראות[br]איך אנחנו יכולים לקחת את המכניזם הזה 0:10:11.001,0:10:14.932 ולנסות לשדר זיכרונות וידע[br]בין אנשים, 0:10:14.956,0:10:17.003 שזה דבר נהדר, נכון? 0:10:17.027,0:10:20.194 אבל היכולת שלנו לתקשר[br]נשענת על היכולת שלנו 0:10:20.218,0:10:22.784 שיהיה לנו מכנה משותף. 0:10:22.808,0:10:24.013 כיוון שלדוגמא, 0:10:24.037,0:10:27.804 אם אני הולך להשתמש במילה נרדפת בריטית 0:10:27.828,0:10:30.206 "כרכרה להשכרה" במקום "מונית", 0:10:30.230,0:10:34.269 אני יודע שאני הולך להיות לא באותו קו[br]עם רובכם פה בקהל. 0:10:34.720,0:10:38.825 יישור הקו תלוי לא רק על היכולת שלנו[br]להבין מושג בסיסי; 0:10:38.993,0:10:45.264 זה תלוי גם ביכולת שלנו לפתח[br]מכנה משותף והבנה ומערכות עקרונות משותפות. 0:10:45.623,0:10:47.457 כיוון שאנחנו יודעים שבמקרים רבים, 0:10:47.481,0:10:51.524 אנשים מבינים את אותו סיפור[br]בדרכים מאוד שונות. 0:10:52.460,0:10:55.501 אז בשביל לבחון את זה במעבדה,[br]עשינו את הניסוי הבא. 0:10:56.089,0:10:59.020 לקחנו סיפור של ג'יי.די. סלינג'ר, 0:10:59.044,0:11:03.379 שבו בעל איבד את אשתו באמצע מסיבה, 0:11:03.403,0:11:07.090 והוא מתקשר לחבר הכי טוב שלו, ושואל,[br]"האם ראית את אשתי?" 0:11:07.836,0:11:12.999 למחצית מנושאי הניסוי,[br]אמרנו שהאישה מנהלת רומן עם החבר הטוב. 0:11:13.232,0:11:19.937 לחצי השני,[br]אמרנו שהאישה נאמנה והבעל מאוד קנאי. 0:11:19.937,0:11:22.815 המשפט האחד הזה[br]לפני שהסיפור התחיל 0:11:22.839,0:11:25.140 היה מספיק בשביל לגרום לתגובות של המוח 0:11:25.164,0:11:28.208 של כל האנשים שהאמינו שהאישה מנהלת רומן 0:11:28.232,0:11:30.669 להיות דומות מאוד באיזורים מהסדר הגבוה 0:11:30.693,0:11:32.915 ושונות מהקבוצה השנייה. 0:11:32.939,0:11:38.202 ואם משפט אחד הוא מספיק כדי שהמוח שלכם[br]יהיה דומה לאנשים שחושבים כמוכם 0:11:38.263,0:11:41.216 ושונה מאוד מאנשים שחושבים בשונה מכם, 0:11:41.240,0:11:44.717 תחשבו איך ההשפעה הזו[br]יכולה להיות מוגברת בחיים האמיתיים, 0:11:44.741,0:11:47.633 כשאנחנו מקשיבים[br]לאותה ידיעה חדשותית בדיוק 0:11:47.657,0:11:51.405 לאחר שהיינו חשופים[br]יום אחרי יום אחרי יום 0:11:51.429,0:11:55.241 לערוצי תקשורת שונים,[br]כמו חדשות פוקס או הניו יורק טיימס; 0:11:55.265,0:11:58.378 שנותנים לנו השקפות שונות מאוד על המציאות. 0:11:59.556,0:12:00.909 אז תנו לי לסכם. 0:12:01.529,0:12:03.618 אם הכל עבד כמתוכנן הערב, 0:12:03.642,0:12:07.941 אני השתמשתי ביכולת שלי להוציא קול[br]בשביל להתמזג עם המוחות שלכם. 0:12:07.965,0:12:09.468 והשתמשתי במיזוג הזה 0:12:09.492,0:12:13.333 בשביל לשדר את התבניות המוח שלי[br]המקושרות עם הזיכרונות והרעיונות שלי 0:12:13.357,0:12:14.673 לתוך המוחות שלכם. 0:12:15.201,0:12:18.999 בכך, אני מתחיל לחשוף[br]את המנגנון העצבי החבוי 0:12:19.023,0:12:20.658 שאיתו אנחנו מתקשרים. 0:12:20.682,0:12:25.329 ואנחנו יודעים שבעתיד[br]הוא יאפשר לנו לשפר ולהקל על התקשורת. 0:12:26.111,0:12:27.805 אבל המחקרים האלו[br]חושפים גם 0:12:28.535,0:12:31.821 שתקשורת מתבססת על מכנה משותף. 0:12:31.845,0:12:34.307 ואנחנו צריכים להיות מאוד מודאגים כחברה 0:12:34.331,0:12:38.367 אם אנחנו נאבד את המכנה המשותף הזה[br]ואת היכולת לדבר עם אנשים 0:12:38.391,0:12:40.508 שהם קצת שונים מאיתנו 0:12:40.532,0:12:43.920 מכיוון שאנחנו נותנים למספר מצומצם[br]של ערוצי תקשורת מאוד חזקים 0:12:43.944,0:12:45.485 להשתלט על המיקרופון, 0:12:45.509,0:12:49.284 ולתמרן ולשלוט על הדרך שבה כולנו חושבים. 0:12:49.308,0:12:52.209 ואני לא בטוח איך לתקן את זה[br]כי אני רק מדען. 0:12:52.233,0:12:54.693 אבל אולי דרך אחת לעשות את זה 0:12:54.717,0:12:57.364 היא לחזור אחורה[br]לדרך הטבעית יותר של תקשורת, 0:12:57.388,0:12:58.990 שהיא דיאלוג, 0:12:59.014,0:13:01.521 שבו זה לא רק אני מדבר אליכם עכשיו, 0:13:01.994,0:13:04.210 אלא דרך טבעית יותר לדבר, 0:13:04.234,0:13:07.511 שבה אני מדבר ואני מקשיב, 0:13:07.535,0:13:12.255 וביחד אנחנו מנסים להגיע[br]למכנה משותף ורעיונות חדשים. 0:13:12.279,0:13:13.437 כי אחרי הכל, 0:13:13.461,0:13:17.125 האנשים שאנחנו מתמזגים איתם[br]מגדירים מי אנחנו. 0:13:17.149,0:13:19.538 והתשוקה שלנו להתמזג[br]עם מוח אחר 0:13:19.562,0:13:24.079 היא משהו מאוד בסיסי[br]שמתחיל בגיל מאוד מוקדם. 0:13:24.103,0:13:28.290 אז תנו לי לסיים עם דוגמא[br]מהחיים הפרטיים שלי 0:13:29.044,0:13:33.355 שאני חושב שהיא דוגמא טובה[br]על איך התמזגות עם אנשים אחרים 0:13:33.379,0:13:35.653 באמת הולכת להגדיר מי אנחנו. 0:13:36.294,0:13:39.368 זה הבן שלי, יונתן, בגיל מאוד מוקדם. 0:13:39.392,0:13:43.542 ראו איך הוא מפתח משחק קולי[br]ביחד עם אשתי, 0:13:43.566,0:13:48.797 רק מהתשוקה וההנאה האמיתית[br]של להתמזג עם אדם אחר. 0:13:49.556,0:13:54.473 (שניהם מוציאים קולות) 0:14:02.915,0:14:05.243 (צחוק) 0:14:05.267,0:14:09.064 עכשיו, חשבו איך היכולת של הבן שלי 0:14:09.088,0:14:11.850 להתמזג איתנו[br]ועם אנשים אחרים בחייו 0:14:11.874,0:14:14.732 הולכת לעצב את הגבר שהוא הולך להיות. 0:14:14.756,0:14:17.171 וחשבו איך אתם משתנים על בסיס יומי 0:14:17.195,0:14:21.518 מהאינטראקציות וההתמזגות[br]עם אנשים אחרים בחייכם. 0:14:22.562,0:14:24.665 אז תמשיכו להתמזג עם אנשים אחרים. 0:14:25.157,0:14:26.706 תמשיכו להפיץ את הרעיונות שלכם, 0:14:26.730,0:14:29.974 כי הסכום של כולנו ביחד, מחוברים, 0:14:29.998,0:14:31.592 גדול יותר מסך החלקים שלנו. 0:14:31.616,0:14:32.782 תודה. 0:14:32.806,0:14:38.468 (מחיאות כפיים)