WEBVTT

00:00:00.000 --> 00:00:03.000
התחלתי את "אלתרו בכל מקום" לפני בערך 10 שנים

00:00:03.000 --> 00:00:06.000
כשעברתי לעיר ניו-יורק עם עניין במשחק ובקומדיה.

00:00:06.000 --> 00:00:09.000
בגלל שהייתי חדש בעיר, לא היתה לי גישה לבמה,

00:00:09.000 --> 00:00:12.000
אז החלטתי ליצור אחת משלי במרחבים ציבוריים.

NOTE Paragraph

00:00:12.000 --> 00:00:14.000
אז הפרויקט הראשון שאנחנו הולכים לראות

00:00:14.000 --> 00:00:16.000
הוא נסיעת הרכבת הראשונה ללא מכנסיים.

00:00:16.000 --> 00:00:18.000
זה התרחש בינואר 2002.

00:00:18.000 --> 00:00:20.000
האישה הזו היא כוכבת הסרטון.

00:00:20.000 --> 00:00:22.000
היא לא יודעת שהיא מצולמת.

00:00:22.000 --> 00:00:24.000
מצלמים אותה עם מצלמה נסתרת.

00:00:24.000 --> 00:00:26.000
זו רכבת מספר 6 בעיר ניו-יורק.

00:00:26.000 --> 00:00:28.000
וזו התחנה הראשונה בקו.

00:00:28.000 --> 00:00:30.000
אלו שני חבר'ה מדנמרק

00:00:30.000 --> 00:00:33.000
שבאים ויושבים ליד המצלמה הנסתרת.

00:00:33.000 --> 00:00:35.000
וזה אני כאן במעיל החום.

00:00:35.000 --> 00:00:37.000
קצת מתחת לאפס מעלות בחוץ.

00:00:37.000 --> 00:00:39.000
אני חובש כובע. אני לובש צעיף.

00:00:39.000 --> 00:00:42.000
והבחורה הולכת לשים לב אלי בדיוק עכשיו.

00:00:44.000 --> 00:00:50.000
(צחוק)

00:00:50.000 --> 00:00:52.000
וכפי שתראו עכשיו, אני לא לובש מכנסיים.

00:00:52.000 --> 00:00:55.000
(צחוק)

00:00:55.000 --> 00:00:57.000
אז בנקודה הזו-

00:00:57.000 --> 00:00:59.000
עכשיו היא שמה לב אלי,

00:00:59.000 --> 00:01:01.000
אבל בניו-יורק יש אנשים מוזרים על כל קרון רכבת.

00:01:01.000 --> 00:01:03.000
איש מוזר אחד זה לא יוצא דופן.

00:01:03.000 --> 00:01:06.000
היא חוזרת לקריאת הספר שלה, שבאופן מצער כותרתו הוא "אונס".

00:01:06.000 --> 00:01:10.000
(צחוק)

00:01:10.000 --> 00:01:12.000
אז היא שמה לב לדבר יוצא הדופן,

00:01:12.000 --> 00:01:14.000
אבל היא חזרה לחיים הרגילים שלה.

NOTE Paragraph

00:01:14.000 --> 00:01:16.000
בינתיים, יש לי שישה חברים

00:01:16.000 --> 00:01:19.000
שמחכים בשש התחנות הבאות בתחתונים שלהם גם כן.

00:01:20.000 --> 00:01:22.000
הם הולכים להיכנס לקרון הזה אחד אחד.

00:01:22.000 --> 00:01:25.000
אנחנו נתנהג כאילו אנחנו לא מכירים זה את זה.

00:01:25.000 --> 00:01:28.000
ונתנהג כאילו זו רק טעות מצערת שעשינו,

00:01:28.000 --> 00:01:31.000
ששכחנו ללבוש מכנסיים ביום הקר הזה בינואר.

00:01:31.000 --> 00:01:56.000
(צחוק)

00:01:56.000 --> 00:01:58.000
אז בנקודה הזו,

00:01:58.000 --> 00:02:00.000
היא מחליטה להניח את ספר האונס בצד.

00:02:00.000 --> 00:02:02.000
(צחוק)

00:02:02.000 --> 00:02:06.000
והיא החליטה להיות קצת יותר מודעת לסביבתה.

NOTE Paragraph

00:02:06.000 --> 00:02:08.000
באותו הזמן, שני הבחורים הדנים משמאל למצלמה,

00:02:08.000 --> 00:02:10.000
הם מתפוצצים מצחוק.

00:02:10.000 --> 00:02:12.000
הם חושבים שזה הדבר הכי מצחיק שהם ראו בחייהם.

00:02:12.000 --> 00:02:15.000
תראו איך היא יוצרת קשר עין איתם בערך עכשיו.

00:02:20.000 --> 00:02:22.000
(צחוק)

00:02:22.000 --> 00:02:24.000
ואני אוהב את החלק הזה בסרטון,

00:02:24.000 --> 00:02:27.000
בגלל שלפני שזה הפך לחוויה משותפת,

00:02:27.000 --> 00:02:30.000
זה היה משהו אולי קצת מפחיד,

00:02:30.000 --> 00:02:32.000
או לפחות מבלבל עבורה.

00:02:32.000 --> 00:02:34.000
אבל ברגע שזה הפך לחוויה משותפת,

00:02:34.000 --> 00:02:36.000
זה היה מבדח, ומשהו שהיא יכלה לצחוק עליו.

NOTE Paragraph

00:02:36.000 --> 00:02:38.000
אז הרכבת עכשיו נכנסת

00:02:38.000 --> 00:02:40.000
לתחנה השלישית של קו 6.

00:02:54.000 --> 00:02:57.000
(צחוק)

00:02:57.000 --> 00:02:59.000
הסרטון לא מראה הכל.

00:02:59.000 --> 00:03:01.000
זה ממשיך עוד ארבע תחנות.

00:03:01.000 --> 00:03:05.000
בסך הכל שבעה בחורים נכנסים באופן אנונימי בתחתונים.

00:03:05.000 --> 00:03:07.000
בתחנה השמינית, בחורה הגיעה עם תיק צד גדול

00:03:07.000 --> 00:03:10.000
והכריזה שהיא מוכרת מכנסיים בדולר אחד-

00:03:10.000 --> 00:03:13.000
כמו שמוכרים בטריות או ממתקים ברכבת.

00:03:13.000 --> 00:03:16.000
כולנו באופן רציני ביותר קנינו זוג מכנסיים, לבשנו אותם

00:03:16.000 --> 00:03:19.000
ואמרנו "תודה לך. זה בדיוק מה שהייתי צריך היום",

00:03:19.000 --> 00:03:22.000
ואז יצאנו מבלי לחשוף מה קרה

00:03:22.000 --> 00:03:24.000
והלכנו כל אחד לדרכו.

NOTE Paragraph

00:03:24.000 --> 00:03:26.000
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:03:26.000 --> 00:03:28.000
תודה רבה.

NOTE Paragraph

00:03:30.000 --> 00:03:32.000
אז זו תמונת סטילס מהסרטון הזה.

00:03:32.000 --> 00:03:34.000
ואני כל כך אוהב את התגובה של הבחורה.

00:03:34.000 --> 00:03:36.000
כשצפיתי בסרטון מאוחר יותר באותו יום

00:03:36.000 --> 00:03:38.000
התעוררה בי ההשראה להמשיך לעשות את מה שאני עושה.

00:03:38.000 --> 00:03:41.000
ובאמת אחת המטרות של "אלתרו בכל מקום"

00:03:41.000 --> 00:03:43.000
היא לעשות סצנה במקום ציבורי

00:03:43.000 --> 00:03:45.000
שמהווה חוויה חיובית לאנשים אחרים.

00:03:45.000 --> 00:03:48.000
זה תעלול, אבל זה תעלול שנותן למישהו סיפור ענק לספר.

00:03:48.000 --> 00:03:50.000
והתגובה שלה עוררה אצלי השראה

00:03:50.000 --> 00:03:52.000
לעשות נסיעת רכבת ללא מכנסיים שנתית שנייה.

00:03:52.000 --> 00:03:54.000
והמשכנו לעשות את זה כל שנה.

00:03:54.000 --> 00:03:56.000
בינואר האחרון, עשינו את נסיעת הרכבת השנתית העשירית ללא מכנסיים

00:03:56.000 --> 00:03:59.000
בה קבוצה מגוונת של 3,500 אנשים

00:03:59.000 --> 00:04:01.000
נסעו ברכבת בתחתונים בניו-יורק

00:04:01.000 --> 00:04:03.000
כמעט בכל קו רכבת בעיר.

00:04:03.000 --> 00:04:05.000
וגם ב50 ערים נוספות ברחבי העולם,

00:04:05.000 --> 00:04:07.000
אנשים לקחו חלק.

NOTE Paragraph

00:04:07.000 --> 00:04:09.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:04:09.000 --> 00:04:12.000
כשהתחלתי לקחת שיעורים באלתור בתאטרון בריגדת האזרחים הזקופים

00:04:12.000 --> 00:04:15.000
פגשתי אנשים יצירתיים אחרים, עוד מציגים וקומיקאים,

00:04:15.000 --> 00:04:17.000
התחלתי לצבור רשימת דיוור

00:04:17.000 --> 00:04:19.000
של אנשים שרצו לקחת חלק בפרויקטים כאלה.

00:04:19.000 --> 00:04:21.000
אז יכולתי לעשות פרויקטים בקנה מידה גדול יותר.

00:04:21.000 --> 00:04:23.000
יום אחד עברתי בכיכר יוניון,

00:04:23.000 --> 00:04:25.000
וראיתי את הבניין הזה,

00:04:25.000 --> 00:04:27.000
שבדיוק נבנה ב2005.

00:04:27.000 --> 00:04:30.000
היתה שם בחורה באחד החלונות והיא רקדה.

00:04:30.000 --> 00:04:32.000
זה היה משונה מאד,

00:04:32.000 --> 00:04:34.000
בגלל שהיה חשוך בחוץ, אבל היא היתה מוארת מאחור עם תאורה פלואורסצנטית.

00:04:34.000 --> 00:04:36.000
והיא ממש היתה על הבמה,

00:04:36.000 --> 00:04:38.000
ואני לא יכולתי להבין למה היא עשתה את זה.

00:04:38.000 --> 00:04:40.000
אחרי בערך 15 שניות, חברה שלה הופיעה-

00:04:40.000 --> 00:04:42.000
היא התחבאה מאחורי התצוגה-

00:04:42.000 --> 00:04:44.000
והן צחקו והתחבקו וברחו משם.

00:04:44.000 --> 00:04:46.000
אז אולי חברה שלה אתגרה אותה לעשות את זה.

00:04:46.000 --> 00:04:48.000
וזה עורר אצלי השראה.

00:04:48.000 --> 00:04:50.000
כשהסתכלתי על חזית הבניין- היו שם בסך הכל 70 חלונות-

00:04:50.000 --> 00:04:52.000
ואני ידעתי מה עלי לעשות.

NOTE Paragraph

00:04:52.000 --> 00:04:54.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:04:54.000 --> 00:04:57.000
אז הפרויקט הזה נקרא "תסתכלו למעלה יותר". היו לנו 70 שחקנים לבושים בשחור.

00:04:57.000 --> 00:04:59.000
זה היה לחלוטין לא מאושר.

00:04:59.000 --> 00:05:01.000
לא הודענו לחנות שאנחנו באים.

00:05:01.000 --> 00:05:03.000
ואני עמדתי בפארק ונתתי אותות.

00:05:03.000 --> 00:05:06.000
האות הראשון היה שכולם ירימו את האותיות בגובה 120 ס"מ

00:05:06.000 --> 00:05:08.000
שכתבו יחד "תסתכלו למעלה יותר",

00:05:08.000 --> 00:05:11.000
שם הפרויקט.

00:05:11.000 --> 00:05:14.000
האות השני היה שכולם יעשו קפיצות מספרת.

00:05:14.000 --> 00:05:17.000
תראו את זה מתחיל כאן.

00:05:17.000 --> 00:05:19.000
(צחוק)

00:05:19.000 --> 00:05:21.000
ואז היו ריקודים. ביקשנו מכולם לרקוד.

00:05:21.000 --> 00:05:23.000
ואז היו קטעי סולו שמישהו אחד רקד

00:05:23.000 --> 00:05:25.000
וכולם הצביעו עליו.

00:05:25.000 --> 00:05:32.000
(צחוק)

00:05:32.000 --> 00:05:34.000
ואז נתתי אות חדש,

00:05:34.000 --> 00:05:37.000
שסימן לרקדן למטה בחנות הבגדים,

00:05:37.000 --> 00:05:39.000
והוא רקד.

00:05:39.000 --> 00:05:41.000
היו כמה פעילויות שונות.

00:05:41.000 --> 00:05:43.000
היו לנו אנשים שקפצו,

00:05:43.000 --> 00:05:45.000
אנשים שנפלו לקרקע.

00:05:45.000 --> 00:05:47.000
ואני עמדתי באופן אנונימי בסווטצ'רט,

00:05:47.000 --> 00:05:49.000
הנחתי והרמתי את היד מפח אשפה

00:05:49.000 --> 00:05:51.000
כדי לסמן את ההתקדמות.

00:05:51.000 --> 00:05:53.000
ובגלל שזה היה פארק כיכר יוניון, ממש ליד תחנת הרכבת התחתית,

00:05:53.000 --> 00:05:55.000
בסוף היו מאות אנשים

00:05:55.000 --> 00:05:57.000
שעצרו והסתכלו למעלה

00:05:57.000 --> 00:06:00.000
וצפו במה שעשינו.

00:06:01.000 --> 00:06:03.000
יש תמונות טובה יותר של זה.

NOTE Paragraph

00:06:03.000 --> 00:06:05.000
אז זה אירוע מסוים

00:06:05.000 --> 00:06:07.000
שקיבל את ההשראה שלו ברגע

00:06:07.000 --> 00:06:09.000
שבמקרה נתקלתי בו.

00:06:09.000 --> 00:06:11.000
הפרויקט הבא שאני רוצה להראות

00:06:11.000 --> 00:06:13.000
ניתן לי באימייל מאדם זר.

00:06:13.000 --> 00:06:16.000
תלמיד תיכון בטקסס כתב לי ב2006

00:06:16.000 --> 00:06:18.000
ואמר, "אתה צריך להביא כמה שיותר אנשים

00:06:18.000 --> 00:06:21.000
שילבשו חולצת פולו כחולות ומכנס חאקי

00:06:21.000 --> 00:06:23.000
וילכו לבסט-ביי ויעמדו שם".

00:06:23.000 --> 00:06:27.000
(צחוק)

00:06:27.000 --> 00:06:29.000
(מחיאות כפיים)

00:06:29.000 --> 00:06:31.000
אז כתבתי חזרה לבחור הזה מיד,

00:06:31.000 --> 00:06:33.000
ואמרתי, "כן, אתה צודק.

00:06:33.000 --> 00:06:35.000
אני חושב שננסה לעשות את זה בסופ"ש הקרוב. תודה. "

00:06:35.000 --> 00:06:37.000
אז הנה הסרטון.

NOTE Paragraph

00:06:37.000 --> 00:06:39.000
אז שוב, זה ב 2005.

00:06:39.000 --> 00:06:42.000
בסניף הבסט-ביי בניו-יורק.

00:06:42.000 --> 00:06:44.000
היו לנו בערך 80 אנשים שהגיעו לקחת חלק,

00:06:44.000 --> 00:06:46.000
ונכנסו אחד אחד.

00:06:46.000 --> 00:06:48.000
היתה ילדה בת שמונה, ילדה בת עשר.

00:06:48.000 --> 00:06:50.000
היה גם איש בן 65

00:06:50.000 --> 00:06:52.000
שלקח חלק.

00:06:52.000 --> 00:06:54.000
אז קבוצה מאד מגוונת של אנשים.

00:06:54.000 --> 00:06:57.000
ואני אמרתי לאנשים "אל תעבדו. אל תעשו שום עבודה ממש.

00:06:57.000 --> 00:06:59.000
אבל גם אל תקנו.

00:06:59.000 --> 00:07:01.000
פשוט תעמדו שם ואל תפנו למוצרים".

00:07:01.000 --> 00:07:03.000
אתם יכולים לזהות את העובדים הרגילים

00:07:03.000 --> 00:07:05.000
על ידי התגיות הצהובות שיש להם על החולצות.

00:07:05.000 --> 00:07:07.000
כל שאר האנשים הם השחקנים שלנו.

00:07:07.000 --> 00:07:09.000
(צחוק)

00:07:09.000 --> 00:07:11.000
העובדים הזוטרים יותר חשבו שזה היה נורא מצחיק.

00:07:11.000 --> 00:07:13.000
למעשה, חלק מהם הלכו להביא את המצלמה שלהם מחדר הצוות

00:07:13.000 --> 00:07:15.000
והצטלמו איתנו.

00:07:15.000 --> 00:07:18.000
הרבה מהם התבדחו וניסו לגרום לנו ללכת אחורה

00:07:18.000 --> 00:07:21.000
כדי להביא טלוויזיות כבדות ללקוחות.

00:07:21.000 --> 00:07:24.000
ההנהלה והביטחון, מצד שני,

00:07:24.000 --> 00:07:26.000
לא חשבו שזה מצחיק במיוחד.

00:07:26.000 --> 00:07:28.000
אתם יכולים לראות אותם בצילום הזה.

00:07:28.000 --> 00:07:31.000
הם לובשים חולצה צהובה או שחורה.

00:07:31.000 --> 00:07:33.000
אנחנו היינו שם בטח 10 דקות

00:07:33.000 --> 00:07:35.000
לפני שההנהלה החליטה להתקשר למשטרה.

NOTE Paragraph

00:07:35.000 --> 00:07:38.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:07:38.000 --> 00:07:40.000
אז הם התחילו להתרוצץ

00:07:40.000 --> 00:07:43.000
ואמרו לכולם שהשוטרים מגיעים, להיזהר, השוטרים מגיעים.

00:07:43.000 --> 00:07:46.000
ואתם יכולים לראות את השוטרים בצילום הזה.

00:07:46.000 --> 00:07:49.000
זה שוטר בשחור כאן, שמצולם במצלמה נסתרת.

00:07:49.000 --> 00:07:51.000
לבסוף, השוטרים היו צריכים להודיע להנהלת בסט-ביי

00:07:51.000 --> 00:07:53.000
שזו לא ממש עבירה על החוק, בעצם,

00:07:53.000 --> 00:07:55.000
ללבוש חולצת פולו כחולה ומכנסי חאקי.

NOTE Paragraph

00:07:55.000 --> 00:07:57.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:07:57.000 --> 00:08:01.000
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:08:01.000 --> 00:08:03.000
תודה לכם.

NOTE Paragraph

00:08:03.000 --> 00:08:06.000
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:08:06.000 --> 00:08:09.000
אז היינו שם 20 דקות, שמחנו לצאת מהחנות.

00:08:09.000 --> 00:08:11.000
אחד מהדברים שההנהלה ניסתה לעשות

00:08:11.000 --> 00:08:13.000
היה לאתר את המצלמות שלנו.

00:08:13.000 --> 00:08:16.000
והם תפסו כמה מהחבר'ה שלי שהחביאו מצלמות בתיקי צד.

00:08:16.000 --> 00:08:18.000
אבל הצלם שהם אף פעם לא תפסו

00:08:18.000 --> 00:08:20.000
היה הבחור שפשוט נכנס עם קלטת ריקה

00:08:20.000 --> 00:08:22.000
והלך למחלקת המצלמות של בסט-ביי

00:08:22.000 --> 00:08:24.000
ופשוט הכניס את הקלטת שלו לאחת המצלמות שלהם

00:08:24.000 --> 00:08:27.000
והתנהג כאילו הוא קונה.

00:08:27.000 --> 00:08:30.000
אז אהבתי את הרעיון של השימוש בטכנולוגיה שלהם נגדם.

NOTE Paragraph

00:08:30.000 --> 00:08:32.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:08:32.000 --> 00:08:34.000
אני חושב שהפרויקטים הכי טובים שלנו הם אלו המותאמים למקום

00:08:34.000 --> 00:08:36.000
שקורים במקום מסוים מסיבה מסוימת.

00:08:36.000 --> 00:08:38.000
בוקר אחד, נסעתי ברכבת התחתית.

00:08:38.000 --> 00:08:40.000
הייתי צריך לעבור רכבת בתחנת רחוב 53

00:08:40.000 --> 00:08:42.000
היכן שיש שני גרמי מדרגות נעות ענקיים.

00:08:42.000 --> 00:08:45.000
וזה מקום מאד מדכא להיות בו בבוקר, צפוף נורא.

00:08:45.000 --> 00:08:47.000
אז החלטתי לנסות לביים משהו

00:08:47.000 --> 00:08:50.000
שיגרום למקום להיות הכי משמח שאפשר, למשך בוקר אחד.

00:08:51.000 --> 00:08:53.000
זה היה בחורף של 2009 --

00:08:53.000 --> 00:08:55.000
8:30 בבוקר.

00:08:55.000 --> 00:08:57.000
זו שעת העומס של הבוקר.

00:08:57.000 --> 00:08:59.000
מאד קר בחוץ.

00:08:59.000 --> 00:09:01.000
אנשים באים מקווינז,

00:09:01.000 --> 00:09:04.000
מחליפים מרכבת E לרכבת 6.

00:09:04.000 --> 00:09:06.000
והם עולים במדרגות הנעות הענקיות האלו

00:09:06.000 --> 00:09:09.000
בדרך לעבודה שלהם.

NOTE Paragraph

00:09:19.000 --> 00:09:29.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:09:31.000 --> 00:09:33.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:09:33.000 --> 00:09:39.000
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:09:39.000 --> 00:09:41.000
תודה רבה.

00:09:41.000 --> 00:09:44.000
אז יש תמונה שממחישה את זה טוב יותר.

00:09:44.000 --> 00:09:46.000
הוא נתן 2,000 כיפים באותו היום,

00:09:46.000 --> 00:09:48.000
והוא שטף את הידיים לפני ואחרי

00:09:48.000 --> 00:09:50.000
ולא חלה.

00:09:50.000 --> 00:09:52.000
וגם זה נעשה ללא אישור,

00:09:52.000 --> 00:09:54.000
למרות שלא עשה רושם שזה הפריע למישהו.

NOTE Paragraph

00:09:54.000 --> 00:09:56.000
הייתי אומר שלאורך השנים,

00:09:56.000 --> 00:09:59.000
אחד מהביקורות הנפוצות שמפנים ל"אלתרו בכל מקום"

00:09:59.000 --> 00:10:01.000
שמשאירים עלומי שם ביו-טיוב

00:10:01.000 --> 00:10:04.000
הוא: "לאנשים האלה יש יותר מדי זמן פנוי".

00:10:04.000 --> 00:10:07.000
ואתם יודעים, לא כולם יאהבו כל דבר שאתה עושה,

00:10:07.000 --> 00:10:09.000
ובהחלט פיתחתי עור עבה תודות להערות באינטרנט,

00:10:09.000 --> 00:10:11.000
אבל זה תמיד הפריע לי,

00:10:11.000 --> 00:10:13.000
בגלל שאין לנו יותר מדי זמן חופשי.

00:10:13.000 --> 00:10:16.000
למשתתפים באירועים של "אלתרו בכל מקום"

00:10:16.000 --> 00:10:18.000
יש אותה הכמות של זמן פנוי כמו לכל תושב ניו-יורק אחר,

00:10:18.000 --> 00:10:20.000
הם פשוט בוחרים מעת לעת

00:10:20.000 --> 00:10:22.000
לבלות את הזמן הזה בדרך יוצאת דופן.

NOTE Paragraph

00:10:22.000 --> 00:10:24.000
אתם יודעים, כל יום שבת וראשון,

00:10:24.000 --> 00:10:26.000
מאות אלפי אנשים בכל סתיו

00:10:26.000 --> 00:10:28.000
מתקבצים יחד באצטדיונים לצפות בפוטבול.

00:10:28.000 --> 00:10:31.000
מעולם לא שמעתי מישהו מעיר, בעודו צופה במשחק פוטבול,

00:10:31.000 --> 00:10:34.000
"כל האנשים האלה ביציעים, יש להם יותר מדי זמן פנוי".

00:10:34.000 --> 00:10:36.000
וכמובן שבאמת אין להם.

00:10:36.000 --> 00:10:38.000
זו דרך נהדרת לגמרי לבלות אחר צהריים של סופ"ש,

00:10:38.000 --> 00:10:41.000
לצפות במשחק פוטבול באצטדיון.

00:10:41.000 --> 00:10:43.000
אבל אני חושב שזה גם דרך תקפה ביותר

00:10:43.000 --> 00:10:46.000
לבלות אחר צהריים קפוא במקום עם 200 אנשים

00:10:46.000 --> 00:10:48.000
בטרמינל גראנד סנטרל

00:10:48.000 --> 00:10:51.000
או בלהתחפש ל"מגרש שדים"

00:10:51.000 --> 00:10:53.000
ולרוץ דרך הספרייה הציבורית של ניו-יורק.

00:10:53.000 --> 00:10:55.000
(צחוק)

00:10:55.000 --> 00:10:58.000
או להאזין לאותו MP3 יחד עם 3,000 אנשים אחרים

00:10:58.000 --> 00:11:01.000
ולרקוד בשקט בפארק,

00:11:01.000 --> 00:11:03.000
או לפרוץ בשירה באמצע חנות מכולת

00:11:03.000 --> 00:11:05.000
כחלק ממחזמר ספונטני,

00:11:05.000 --> 00:11:08.000
או בצלילה לתוך האוקיינוס בקוני איילנד בבגדים רשמיים.

NOTE Paragraph

00:11:08.000 --> 00:11:11.000
אתם יודעים, כילדים, מלמדים אותנו לשחק.

00:11:11.000 --> 00:11:13.000
ואף פעם לא נותנים לנו סיבה למה כדאי לנו לשחק.

00:11:13.000 --> 00:11:16.000
זה פשוט מקובל שלשחק זה דבר טוב.

00:11:16.000 --> 00:11:19.000
ואני חושב שזה הרעיון של "אלתרו בכל מקום".

00:11:19.000 --> 00:11:21.000
זה שאין לזה רעיון, ושלא חייב להיות רעיון.

00:11:21.000 --> 00:11:23.000
אנחנו לא צריכים סיבה.

00:11:23.000 --> 00:11:25.000
כל עוד זה כיף

00:11:25.000 --> 00:11:27.000
ונראה שזה הולך להיות מצחיק

00:11:27.000 --> 00:11:30.000
ונראה שאנשים שיהיו עדים לזה גם יהנו,

00:11:30.000 --> 00:11:32.000
וזה מספיק לנו.

00:11:32.000 --> 00:11:34.000
ואני חושב, שכמבוגרים, עלינו ללמוד

00:11:34.000 --> 00:11:36.000
שאין דרך נכונה או לא נכונה לשחק.

NOTE Paragraph

00:11:36.000 --> 00:11:38.000
תודה רבה לכם.

NOTE Paragraph

00:11:38.000 --> 00:11:43.000
(מחיאות כפיים)