WEBVTT 00:00:00.900 --> 00:00:03.555 ביום הולדתי ה-19 התחלתי בקריירה שלי 00:00:03.555 --> 00:00:05.985 כעיתונאית-צלמת הראשונה 00:00:05.985 --> 00:00:08.050 ברצועת עזה שבפלסטין. 00:00:09.030 --> 00:00:11.144 עבודתי כאשה בתחום הצילום 00:00:11.144 --> 00:00:14.378 נחשבה כעלבון חמור למסורת המקומית, 00:00:15.158 --> 00:00:18.891 והציבה אות-קלון נצחי עלי ועל משפחתי. 00:00:20.010 --> 00:00:21.632 התחום המקצועי הזה, שנשלט ע"י זכרים, 00:00:21.632 --> 00:00:26.092 דחה את נוכחותי בכל צורה אפשרית. 00:00:26.092 --> 00:00:27.810 הם הבהירו לי שאסור לאשה 00:00:27.810 --> 00:00:30.407 לעסוק במקצוע של גברים. 00:00:30.407 --> 00:00:32.667 סוכנויות צילום בעזה סירבו להכשיר אותי 00:00:32.667 --> 00:00:35.210 בגלל המגדר שלי. 00:00:35.210 --> 00:00:37.933 ה"לא" היה ברור למדי. NOTE Paragraph 00:00:37.933 --> 00:00:39.304 שלושה מעמיתי 00:00:39.304 --> 00:00:43.790 הרחיקו לכת עד כדי להסיע אותי לאזור מוכה-הפצצות 00:00:44.460 --> 00:00:46.156 שבו ההתפוצצויות 00:00:46.156 --> 00:00:48.451 היו הדבר היחיד שיכולתי לשמוע. 00:00:48.451 --> 00:00:50.566 האבק מילא את האוויר, 00:00:50.566 --> 00:00:53.245 והקרקע רעדה מתחתי. 00:00:54.525 --> 00:00:57.878 הבנתי שלא הגענו לשם כדי לתעד את האירוע, 00:00:57.878 --> 00:01:00.848 רק כששלושתם נכנסו בחזרה לג'יפ המשוריין 00:01:00.848 --> 00:01:03.502 ונסעו משם כשהם מנופפים בידיהם וצוחקים, 00:01:03.502 --> 00:01:08.351 בהותירם אותי מאחור באזור הפתוח מוכה-ההפצצות. NOTE Paragraph 00:01:08.351 --> 00:01:11.388 לרגע חשתי מבוהלת, 00:01:11.388 --> 00:01:15.623 מושפלת ומלאת רחמים עצמיים. 00:01:15.623 --> 00:01:17.687 מה שעוללו עמיתי לא היה 00:01:17.687 --> 00:01:20.354 איום המוות היחיד שקיבלתי, 00:01:20.354 --> 00:01:23.782 אבל הוא היה המסוכן מכולם. NOTE Paragraph 00:01:24.392 --> 00:01:28.677 חיי הנשים בעזה נתפשים כפסיביים. 00:01:29.387 --> 00:01:32.747 עד לאחרונה, נשים רבות לא הורשו 00:01:32.747 --> 00:01:35.717 לעבוד או לרכוש השכלה. 00:01:35.717 --> 00:01:38.648 בתקופות כאלה, של מלחמה כפולה - 00:01:38.648 --> 00:01:40.970 גם המגבלות החברתיות שמוטלות על הנשים, 00:01:40.970 --> 00:01:43.954 וגם הסכסוך הישראלי-פלסטיני, 00:01:43.954 --> 00:01:47.972 סיפורי הנשים, הקודרים וגם הזוהרים, נותרים בצל. 00:01:47.972 --> 00:01:49.620 בעיני גברים, סיפוריהן של נשים 00:01:49.620 --> 00:01:52.257 נראו חסרי-חשיבות. NOTE Paragraph 00:01:52.747 --> 00:01:56.739 התחלתי להקדיש יותר תשומת-לב לחיי הנשים בעזה. 00:01:57.726 --> 00:02:00.065 המגדר שלי הקנה לי גישה 00:02:00.065 --> 00:02:04.643 לעולמות שהכניסה אליהם נאסרה על עמיתי. 00:02:04.643 --> 00:02:07.077 מעבר לכאב ולמאבק הגלויים, 00:02:07.077 --> 00:02:08.862 היתה מידה בריאה 00:02:08.862 --> 00:02:11.122 של הומור והישגים. 00:02:11.682 --> 00:02:15.201 מול מתחם משטרתי בעיר עזה, 00:02:15.201 --> 00:02:18.240 במלחמת עזה הראשונה. 00:02:18.240 --> 00:02:21.593 הפצצה אווירית ישראלית הצליחה להרוס את המתחם 00:02:21.593 --> 00:02:23.740 וגם לשבור את אפי. 00:02:23.740 --> 00:02:28.351 לרגע, כל מה שראיתי היה אור לבן בוהק, 00:02:28.351 --> 00:02:30.848 כמו האורות האלה. 00:02:30.848 --> 00:02:34.211 חשבתי לעצמי שהתעוורתי, 00:02:34.211 --> 00:02:37.100 או שעליתי לשמיים. 00:02:37.100 --> 00:02:40.320 כשהצלחתי לפקוח את עיני 00:02:40.320 --> 00:02:42.741 תיעדתי את הרגע הזה. NOTE Paragraph 00:02:44.531 --> 00:02:46.874 מוחמד חאדר, עובד פלסטיני, 00:02:46.874 --> 00:02:50.043 שעבד עשרים שנה בישראל, 00:02:50.043 --> 00:02:51.936 החליט, כשיצא לגמלאות, 00:02:51.936 --> 00:02:55.266 לבנות בניין בן ארבע קומות, 00:02:55.266 --> 00:02:59.563 אבל בפעולה הקרקעית הראשונה בשכונה שלו, 00:02:59.563 --> 00:03:02.085 המבנה נהרס עד היסוד. 00:03:02.995 --> 00:03:06.204 לא נותר דבר, פרט ליונים שגידל 00:03:06.544 --> 00:03:09.709 ואמבטיית ג'קוזי 00:03:09.709 --> 00:03:11.953 שהביא מתל-אביב. 00:03:11.953 --> 00:03:14.950 מוחמד העמיד את האמבטיה בראש ערימת ההריסות 00:03:15.516 --> 00:03:18.140 והחל לפנק את ילדיו 00:03:18.140 --> 00:03:20.978 באמבטיית קצף בכל בוקר. NOTE Paragraph 00:03:22.198 --> 00:03:25.460 עבודתי לא נועדה להסתיר את צלקות המלחמה, 00:03:25.460 --> 00:03:27.541 אלא להראות את התמונה המלאה 00:03:27.541 --> 00:03:30.748 של הסיפורים האלמוניים של תושבי עזה. 00:03:30.748 --> 00:03:34.122 כאשה פלסטינית שעוסקת בצילום, 00:03:34.122 --> 00:03:38.830 מסע המאבק, ההישרדות וחיי היומיום 00:03:38.830 --> 00:03:42.151 עודד אותי להתגבר על הטאבו מצד הקהילה 00:03:42.151 --> 00:03:47.318 ולראות צד אחר של המלחמה ושל תוצאותיה. 00:03:47.318 --> 00:03:51.390 הפכתי לעדה, ובידי הברירה 00:03:51.390 --> 00:03:54.270 לברוח או להישאר במקומי. NOTE Paragraph 00:03:55.080 --> 00:03:56.808 תודה לכם. NOTE Paragraph 00:03:56.808 --> 00:03:58.979 [מחיאות כפיים]