WEBVTT

00:00:03.005 --> 00:00:06.227
חשבתי לקפץ מעט כדי להירגע,

00:00:06.227 --> 00:00:09.413
אבל זה בעצם משפיע הפוך,

00:00:09.413 --> 00:00:11.235
כך שזה היה רעיון גרוע.
[צחוק]

NOTE Paragraph

00:00:11.235 --> 00:00:14.656
בכל אופן, שמחתי לקבל את ההזמנה

00:00:14.656 --> 00:00:18.593
להציג בפניכם מעט
מהמוסיקה ומהיצירה שלי

00:00:18.593 --> 00:00:21.687
כמלחין, כנראה משום שזה מחניף

00:00:21.687 --> 00:00:25.670
לנרקיסיזם המפורסם והשופע שלי.
[צחוק]

00:00:25.670 --> 00:00:28.278
אני לא מתלוצץ.
חשבתי שכדאי פשוט

00:00:28.278 --> 00:00:31.734
להגיד את זה ולעבור הלאה.
[צחוק]

NOTE Paragraph

00:00:31.734 --> 00:00:34.614
אבל העניין הוא שצצה מיד בעיה:

00:00:34.614 --> 00:00:36.819
מוסיקה ממש משעממת אותי,

00:00:36.819 --> 00:00:39.885
ואני ממש משתעמם מתפקיד המלחין,

00:00:39.885 --> 00:00:43.093
אז החלטתי לשים
את הרעיון הזה של השעמום

00:00:43.093 --> 00:00:46.067
במרכז ההרצאה
שאתן לכם היום.

00:00:46.067 --> 00:00:48.355
ובנוסף, אשתף אתכם במוסיקה שלי,
אבל אני מקווה

00:00:48.355 --> 00:00:50.590
לעשות זאת בדרך
שתספר סיפור מסוים:

00:00:50.590 --> 00:00:53.999
איך ניצלתי את השעמום כזרז

00:00:53.999 --> 00:00:56.553
ליצירתיות ולחדשנות,
ואיך השעמום

00:00:56.553 --> 00:00:59.714
בעצם אילץ אותי
להחליף את שאלת היסוד

00:00:59.714 --> 00:01:01.795
שאני שואל את עצמי
בתחום שלי,

00:01:01.795 --> 00:01:03.854
וכיצד השעמום, במובן מסוים,

00:01:03.854 --> 00:01:08.298
גם דוחף אותי לקחת על עצמי
תפקידים שהם מעבר

00:01:08.298 --> 00:01:10.908
להגדרה המסורתית והצרה ביותר
של תפקיד המלחין.

NOTE Paragraph

00:01:10.908 --> 00:01:13.379
היום ברצוני להתחיל עם מובאה

00:01:13.379 --> 00:01:16.207
מתוך קטע מוסיקלי לפסנתר.

00:01:16.207 --> 00:01:25.522
[מוסיקה]

00:01:25.522 --> 00:01:28.836
טוב. אני כתבתי את זה.
[צחוק]

00:01:28.836 --> 00:01:30.743
לא, זה לא--[מחיאות כפיים]
הו, באמת תודה רבה.

00:01:30.743 --> 00:01:32.374
לא, לא,
לא אני כתבתי את זה.

00:01:32.374 --> 00:01:34.646
למעשה זהו קטע מאת בטהובן,

00:01:34.646 --> 00:01:37.201
כך שלא תיפקדתי כאן כמלחין.

00:01:37.201 --> 00:01:40.252
כרגע תיפקדתי כמפרש,

00:01:40.252 --> 00:01:42.313
זה אני, המפרש.

00:01:42.313 --> 00:01:45.022
מפרש של מה?
של קטע מוסיקלי, נכון?

00:01:45.022 --> 00:01:49.229
אך אנו יכולים לשאול,
"האם זו מוסיקה?"

00:01:49.229 --> 00:01:51.009
זאת שאלה רטורית, כמובן,

00:01:51.009 --> 00:01:53.830
כי לפי כל קנה-מידה
עלינו להסיק

00:01:53.830 --> 00:01:55.778
שזהו כמובן קטע מוסיקלי,

00:01:55.778 --> 00:01:58.104
אבל אני שואל שאלה זו כעת

00:01:58.104 --> 00:02:00.387
רק כדי שתזכרו אותה

00:02:00.387 --> 00:02:02.228
כי עוד אחזור אליה.

00:02:02.228 --> 00:02:04.010
זה יהיה מין פזמון חוזר

00:02:04.010 --> 00:02:05.821
בהמשך ההרצאה.

NOTE Paragraph

00:02:05.821 --> 00:02:08.049
אז יש לנו קטע
מאת בטהובן,

00:02:08.049 --> 00:02:11.255
והבעיה שלי איתו היא,
שהוא משעמם.

00:02:11.255 --> 00:02:18.075
כלומר-- אני כאילו-- זה כמו--
[צחוק]

00:02:18.075 --> 00:02:19.793
זה בטהובן!
איך אתה יכול להגיד את זה?

00:02:19.793 --> 00:02:21.528
נו, טוב, אני לא יודע.
זה מאד מוכר לי.

00:02:21.528 --> 00:02:24.559
היה עלי לתרגל אותו כילד,
וממש נמאס לי ממנו-- [צחוק]

00:02:24.559 --> 00:02:27.282
אז הייתי רוצה לנסות
לשנות אותו,

00:02:27.282 --> 00:02:29.926
לשנות אותו באופן מסוים,
לעשות אותו אישי יותר,

00:02:29.926 --> 00:02:32.353
אז אם אקח את הפתיחה,
למשל הרעיון הזה--

00:02:32.353 --> 00:02:34.561
[מוסיקה]

00:02:34.561 --> 00:02:39.458
ובמקום זה אעשה--
[מוסיקה]

00:02:39.458 --> 00:02:41.097
ואז אאלתר קצת
על המנגינה

00:02:41.097 --> 00:02:44.732
שממשיכה משם--
[מוסיקה]

00:02:44.732 --> 00:03:10.754
[מוסיקה]

NOTE Paragraph

00:03:10.754 --> 00:03:13.866
אז זה יהיה משהו כזה--
תודה רבה.

00:03:13.866 --> 00:03:17.461
[מחיאות כפיים]

00:03:17.461 --> 00:03:19.579
אני אעשה מין משהו כזה,

00:03:19.579 --> 00:03:21.676
וזה לא בהכרח יהיה
טוב יותר מהקטע של בטהובן.

00:03:21.676 --> 00:03:25.408
בעצם, נראה לי שזה לא טוב יותר.
העניין הוא-- [צחוק]

00:03:25.408 --> 00:03:30.707
זה יותר מעניין בעיני.
זה פחות משעמם אותי.

00:03:30.707 --> 00:03:33.877
זה יותר מתאים לי,
מכיוון שעלי

00:03:33.877 --> 00:03:37.449
לחשוב על ההחלטות שאקבל
תוך כדי הביצוע

00:03:37.449 --> 00:03:40.651
בעוד הטקסט של בטהובן
עובר לי בראש במקביל

00:03:40.651 --> 00:03:42.856
ואני מנסה למצוא
אילו מין שינויים

00:03:42.856 --> 00:03:44.454
אעשה לו.

00:03:44.454 --> 00:03:47.029
כך שבעיני זו משימה מרתקת,

00:03:47.029 --> 00:03:51.687
ובאמת נכנסתי לתוך כינוי הגוף הראשון הזה,

00:03:51.687 --> 00:03:54.008
וכעת פרצופי מופיע פעמיים,
אז אולי נוכל להסכים

00:03:54.008 --> 00:03:57.699
שזו משימה סוליפסיסטית ביסודה.
[צחוק]

00:03:57.699 --> 00:04:00.113
אבל היא מרתקת ומעניינת בעיני

00:04:00.113 --> 00:04:02.533
לזמן-מה, ואחר אני משתעמם ממנה,
ובממנה,

00:04:02.533 --> 00:04:05.184
אני למעשה מתכוון, הפסנתר,
בגלל שהוא הופך להיות

00:04:05.184 --> 00:04:08.402
כלי-נגינה מוכר,
טווח הקולות שלו בעצם

00:04:08.402 --> 00:04:10.923
די דחוס,
לפחות כשמנגנים על הקלידים,

00:04:10.923 --> 00:04:13.533
ואם לא עושים דברים
כמו להאזין לו

00:04:13.533 --> 00:04:16.256
אחרי שמעלים אותו באש
או משהו כזה,

00:04:16.256 --> 00:04:18.225
זה נעשה מעט משעמם,
ודי מהר

00:04:18.225 --> 00:04:20.385
אני עובר לכלים אחרים,
והם נעשים מוכרים,

00:04:20.385 --> 00:04:23.062
ובסופו של דבר אני מוצא עצמי
מתכנן ובונה

00:04:23.062 --> 00:04:27.225
כלי-נגינה משלי,
והבאתי איתי אחד כזה,

00:04:27.225 --> 00:04:30.161
חשבתי לנגן עליו מעט עבורכם

00:04:30.161 --> 00:04:32.367
כדי שתשמעו את הצליל שלו.

NOTE Paragraph

00:04:32.367 --> 00:04:43.780
[מוסיקה]

NOTE Paragraph

00:04:43.780 --> 00:04:49.543
חשוב שיהיו מעצורי דלת.
[צחוק]

00:04:49.543 --> 00:04:52.651
יש לי מסרקים. אלה המסרקים היחידים
שיש לי. [מוסיקה]

00:04:52.651 --> 00:04:55.807
כולם מורכבים על הכלי שלי.
[צחוק]

NOTE Paragraph

00:04:55.807 --> 00:05:04.866
[מוסיקה]

NOTE Paragraph

00:05:04.866 --> 00:05:07.451
אני יכול לעשות כל מיני דברים.
אני יכול לנגן

00:05:07.451 --> 00:05:09.949
עם קשת של כינור.
אני לא חייב להשתמש במקלות האכילה.

00:05:09.949 --> 00:05:17.802
אז יש לנו הצליל הזה.
[מוסיקה]

00:05:17.802 --> 00:05:19.846
ועם קצת אלקטרוניקה,

00:05:19.846 --> 00:05:23.967
אני יכול לשנות את הצלילים
בקיצוניות. [מוסיקה]

00:05:23.967 --> 00:05:33.041
[מוסיקה]

00:05:33.041 --> 00:05:39.292
כך, וכך.
[מוסיקה]

00:05:39.292 --> 00:05:41.410
וכן הלאה.

NOTE Paragraph

00:05:41.410 --> 00:05:43.549
אז זה נותן לכם מושג
על עולם הצלילים

00:05:43.549 --> 00:05:46.226
של כלי הנגינה הזה,
שבעיני הוא מעניין למדי

00:05:46.226 --> 00:05:50.000
וזה שם אותי בתפקיד הממציא,
ומה שנחמד בזה--

00:05:50.000 --> 00:05:53.119
הכלי הזה נקרא "העכבר המוסקיטר"...
[צחוק]

00:05:53.119 --> 00:05:55.383
ומה שמגניב בו הוא,

00:05:55.383 --> 00:05:58.951
שאני נגן העכבר המוסקיטר הכי טוב בעולם.
[צחוק]

00:05:58.951 --> 00:06:00.570
בסדר?
[מחיאות כפיים]

00:06:00.570 --> 00:06:03.746
בהקשר זה,
זהו אחד הדברים,

00:06:03.746 --> 00:06:05.606
זה אחד היתרונות
של להיות --

00:06:05.606 --> 00:06:08.612
וזהו תפקיד נוסף--
הממציא. ודרך אגב,

00:06:08.612 --> 00:06:10.790
כשאמרתי שאני הכי טוב בעולם,

00:06:10.790 --> 00:06:14.794
אם אתם עושים חשבון,
היו לנו נרקיסיזם וסוליפסיסזם

00:06:14.794 --> 00:06:16.798
וכעת גם
מנה גדושה של אגוצנטריות.

00:06:16.798 --> 00:06:20.398
אני יודע שאחדים מביניכם חושבים, יש!
בעצם, אני לא יודע. [צחוק]

NOTE Paragraph

00:06:20.398 --> 00:06:25.945
בכל אופן,
זה גם תפקיד מהנה מאד.

00:06:25.945 --> 00:06:28.677
עלי להוסיף שאני גם
נגן העכבר המוסקיטר הגרוע בעולם,

00:06:28.677 --> 00:06:30.927
ומההגדרה הזו הייתי הכי מודאג

00:06:30.927 --> 00:06:33.864
כשהייתי בצד הקודם
של הקביעות.

00:06:33.864 --> 00:06:36.350
אני שמח שעברתי את זה.
לא ניכנס לזה.

00:06:36.350 --> 00:06:39.307
אני בוכה מבפנים.
יש עדיין צלקות.

NOTE Paragraph

00:06:39.307 --> 00:06:43.123
אבל הנקודה שלי היא
שכל המשימות האלה

00:06:43.123 --> 00:06:46.858
מרתקות אותי מבחינת הכמות,
אך כפי שהצגתי אותן לכם

00:06:46.858 --> 00:06:50.210
הן למעשה משימות מבודדות,

00:06:50.210 --> 00:06:53.237
ולכן מהר מאד
רציתי להתחבר לאנשים אחרים

00:06:53.237 --> 00:06:55.755
אז אני שמח שלמעשה
אני זוכה להלחין עבורם.

00:06:55.755 --> 00:06:58.841
אני זוכה לכתוב, לעתים עבור סולנים
ואני זוכה לעבוד עם אדם יחיד,

00:06:58.841 --> 00:07:02.150
לעתים תזמורת שלמה,
ואני עובד עם המון אנשים,

00:07:02.150 --> 00:07:05.829
ואולי זו היכולת,
התפקיד היצירתי,

00:07:05.829 --> 00:07:08.991
שהודות לו אני הכי מפורסם
מבחינה מקצועית.

00:07:08.991 --> 00:07:11.966
חלק מהתכלילים שלי כמלחין
נראים ככה,

00:07:11.966 --> 00:07:14.039
ואחרים נראים ככה,

00:07:14.039 --> 00:07:16.123
ויש שנראים ככה,

00:07:16.123 --> 00:07:19.169
ואת כולם אני כותב ביד,
וזה באמת מעייף.

00:07:19.169 --> 00:07:21.502
נדרש המון המון זמן
לכתוב את התכלילים האלה,

00:07:21.502 --> 00:07:23.675
וכרגע אני עובד על יצירה

00:07:23.675 --> 00:07:25.698
שאורכה 180 עמודים,

00:07:25.698 --> 00:07:29.894
וזה פשוט חלק גדול מחיי,
ואני ממש תולש את השערות.

00:07:29.894 --> 00:07:32.403
יש לי הרבה,
שאני מניח שזה טוב.[צחוק]

NOTE Paragraph

00:07:32.403 --> 00:07:35.967
אז זה נעשה באמת
משעמם ומעייף עבורי,

00:07:35.967 --> 00:07:38.940
ואחרי זמן-מה תהליך כתיבת התווים
לא רק משעמם,

00:07:38.940 --> 00:07:42.072
אלא גם גורם לי לרצות
שהוא יהיה מעניין יותר,

00:07:42.072 --> 00:07:44.791
וזה דחף אותי למיזמים כמו זה.

NOTE Paragraph

00:07:44.791 --> 00:07:47.021
זהו קטע מתכליל בשם

00:07:47.021 --> 00:07:49.212
"המטפיזיקה של כתיבת התווים."

00:07:49.212 --> 00:07:51.756
רוחב התכליל המלא הוא 21 מטרים.

00:07:51.756 --> 00:07:54.454
זהו אוסף מטורף
של תווים ציוריים.

00:07:54.454 --> 00:07:57.340
הבה נבצע תקריב
על חלק ממנו כאן. אתם רואים

00:07:57.340 --> 00:08:01.157
שזה די מפורט.
אני עושה את כל זה בעזרת שבלונות,

00:08:01.157 --> 00:08:04.774
עם ווים ישרים, עם עיקולים צרפתיים,
וביד חופשית,

00:08:04.774 --> 00:08:07.428
ו-21 המטרים בעצם פוצלו

00:08:07.428 --> 00:08:10.463
ל-12 לוחות ברוחב 2 מטרים
שהותקנו

00:08:10.463 --> 00:08:15.347
במבואת המרפסת של
מוזיאון "מרכז האמנויות ע"ש קנטור",

00:08:15.347 --> 00:08:19.155
וזה הוצג במוזיאון
במשך שנה אחת,

00:08:19.155 --> 00:08:22.013
ובמשך אותה שנה
זה נחווה כאמנות חזותית

00:08:22.013 --> 00:08:23.914
ברוב ימי השבוע, פרט לימי שישי,
כפי שאתם רואים בתמונות,

00:08:23.914 --> 00:08:26.952
מהצהריים ועד אחת,
ורק אז

00:08:26.952 --> 00:08:30.332
באו נגנים שונים ופירשו

00:08:30.332 --> 00:08:33.611
את כתב החרטומים
הציורי והבלתי-מוגדר הזה. [צחוק]

NOTE Paragraph

00:08:33.611 --> 00:08:37.295
זו היתה באמת חוויה מרגשת עבורי.

00:08:37.295 --> 00:08:38.898
זה היה מספק מבחינה מוסיקלית,
אבל נראה לי

00:08:38.898 --> 00:08:41.594
שחשוב יותר שזה היה מרגש
כי זכיתי למלא

00:08:41.594 --> 00:08:44.490
תפקיד נוסף, במיוחד לאור העובדה
שזה מוצג במוזיאון,

00:08:44.490 --> 00:08:47.766
הלא הוא תפקיד האמן החזותי.
[צחוק]

00:08:47.766 --> 00:08:50.266
נמלא את הכל. אל תדאגו.
[צחוק]

00:08:50.266 --> 00:08:52.269
אני המון אנשים.
[צחוק]

NOTE Paragraph

00:08:52.269 --> 00:08:55.173
אחד הדברים זה ש... אני מתכוון, יש אנשים

00:08:55.173 --> 00:08:56.960
שיגידו: "אה, אתה חובב,"

00:08:56.960 --> 00:08:59.537
ואולי זה נכון, אני יכול להבין איך, אני מתכוון,

00:08:59.537 --> 00:09:01.696
אין לי ייחוס באמנות חזותית

00:09:01.696 --> 00:09:03.732
ואין לי שום הכשרה, אבל זה משהו

00:09:03.732 --> 00:09:06.199
שרציתי לעשות כהרחבה של היצירה שלי,

00:09:06.199 --> 00:09:09.099
כהרחבה של סוג של דחף יצירתי.

NOTE Paragraph

00:09:09.099 --> 00:09:12.195
אני יכול להבין את השאלה, "אבל האם זאת מוזיקה?"

00:09:12.195 --> 00:09:14.454
אני מתכוון, אין לי תווים.

00:09:14.454 --> 00:09:16.707
אני גם יכול להבין את הסוג הזה של ביקורת שמשתמעת

00:09:16.707 --> 00:09:20.079
בקטע הזה, "S-tog", שיצרתי כאשר גרתי בקופנהאגן.

00:09:20.079 --> 00:09:22.066
לקחתי את מפת הרכבת התחתית של קופנהאגן

00:09:22.066 --> 00:09:25.198
ושיניתי את השמות של כל התחנות להסתות מוזיקליות אבסטרקטיות,

00:09:25.198 --> 00:09:27.969
והנגנים, שמסונכרנים בעזרת סטופרים,

00:09:27.969 --> 00:09:30.830
עוקבים אחר לוחות הזמנים, שכתובים כדקות אחרי שעה שלמה.

NOTE Paragraph

00:09:30.830 --> 00:09:33.891
זה למעשה נסיון לסגל משהו,

00:09:33.891 --> 00:09:35.774
או אולי לגנוב משהו,

00:09:35.774 --> 00:09:38.115
ולהפוך אותו לסימן מוסיקלי.

NOTE Paragraph

00:09:38.115 --> 00:09:40.270
שימוש דומה אפשר לראות בקטע הזה.

00:09:40.270 --> 00:09:43.616
לקחתי את הרעיו של שעון יד, והפכתי אותו לתכליל.

00:09:43.616 --> 00:09:46.854
הכנתי פנים של עצמי ונתתי לחברה לייצר אותם,

00:09:46.854 --> 00:09:49.092
והנגנים עוקבים אחר התווים הללו.

00:09:49.092 --> 00:09:51.113
הם עוקבים אחר מחוג השניות, וכאשר הם עוברים

00:09:51.113 --> 00:09:54.099
מעל הסימנים השונים, הם מגיבים בצורה מוזיקלית.

00:09:54.099 --> 00:09:56.322
הנה דוגמא נוספת מקטע אחר,

00:09:56.322 --> 00:09:58.376
וההגשמה שלו.

NOTE Paragraph

00:09:58.376 --> 00:10:00.855
בשני התפקידים הללו, אני מתנהג כאוכל נבלות,

00:10:00.855 --> 00:10:03.242
במובן של לקחת, למשל, את מפת הרכבת התחתית, נכון,

00:10:03.242 --> 00:10:05.760
או אולי גנב, גם הייתי בתפקיד של מעצב,

00:10:05.760 --> 00:10:08.075
במקרה של הכנת השעונים.

00:10:08.075 --> 00:10:11.655
ושוב, בשבילי זה מאוד מעניין.

NOTE Paragraph

00:10:11.655 --> 00:10:14.974
תפקיד נוסף שאני אוהב לקחת על עצמי הוא של אמן בהופעה.

00:10:14.974 --> 00:10:17.661
כמה מהיצירות שלי מכילות אלמנטים תיאטרליים מוזרים,

00:10:17.661 --> 00:10:19.815
שבהם אני משחק לפעמים. אני רוצה להראות לכם סרטון

00:10:19.815 --> 00:10:21.579
מיצירה שנקראת "אקולליה".

00:10:21.579 --> 00:10:24.650
למעשה מי שמשחק בקטע הוא בריאן מק'וורטר,

00:10:24.650 --> 00:10:25.955
שהוא מבצע מדהים.

00:10:25.955 --> 00:10:29.387
בואו נצפה בזה קצת, שימו לב לכלים.

NOTE Paragraph

00:10:29.387 --> 00:10:58.275
[מוזיקה]

NOTE Paragraph

00:10:58.275 --> 00:10:59.959
אוקיי, אני שומע שאתם צחקתם בעצבנות בגלל

00:10:59.959 --> 00:11:02.253
שגם אתם יכולתם לשמוע שהמקדח טיפה חד,

00:11:02.253 --> 00:11:04.381
האינטונציה היתה מעט מפוקפקת. [צחוק]

00:11:04.381 --> 00:11:06.393
בואו נצפה בקליפ נוסף.

NOTE Paragraph

00:11:06.393 --> 00:11:16.969
[מוזיקה]

NOTE Paragraph

00:11:16.969 --> 00:11:19.665
אתם יכולים לראות שהמהומה נמשכת, ויש, אתם יודעים,

00:11:19.665 --> 00:11:21.543
לא היו כלל קלרינטים, חצוצרות

00:11:21.543 --> 00:11:23.447
חלילים וכנורות. הנה קטע שיש בו

00:11:23.447 --> 00:11:26.002
שילוב כלים אפילו יותר מעניין ומוזר.

NOTE Paragraph

00:11:26.002 --> 00:11:29.579
קוראים לקטע "Tlön", על שלושה מנצחים ללא נגנים. [צחוק]

NOTE Paragraph

00:11:42.327 --> 00:11:44.267
הקטע מבוסס על חוויה של צפייה

00:11:44.267 --> 00:11:46.783
בשני אנשים בוויכוח סוער בשפת הסימנים,

00:11:46.783 --> 00:11:48.642
שלא מפיקה כלל דציבלים,

00:11:48.642 --> 00:11:52.053
אבל ההשפעה המעשית, הפסיכולוגית, היא חוויה מאוד רועשת.

NOTE Paragraph

00:11:52.053 --> 00:11:55.721
כן, אני מבין, המכשירים המוזרים

00:11:55.721 --> 00:11:59.823
והחוסר בכלי נגינה קונבנציונלים

00:11:59.823 --> 00:12:02.696
והשפע הזה של מנצחים, אנשים עלולים, אתם יודעים,

00:12:02.696 --> 00:12:05.599
לתהות, "זאת מוזיקה?"

NOTE Paragraph

00:12:05.599 --> 00:12:09.446
אבל בואו נתקדם לקטע שבו ברור שאני מתנהג יפה,

00:12:09.446 --> 00:12:11.933
שהוא ה"קונצ'רטו לתזמורת" שלי.

00:12:11.933 --> 00:12:13.931
אתם הולכים להבחין בכלים קונבנציונלים רבים

00:12:13.931 --> 00:12:17.631
בקליפ הזה. [מוזיקה]

00:12:17.631 --> 00:12:30.478
[מוזיקה]

NOTE Paragraph

00:12:30.478 --> 00:12:32.518
למעשה, זו איננה הכותרת של היצירה הזו.

00:12:32.518 --> 00:12:35.073
הייתי קצת שובב, כדי להפוך את זה ליותר מעניין,

00:12:35.073 --> 00:12:39.358
אני שם כאן רווח, וזו הכותרת האמיתית של הקטע.

00:12:39.358 --> 00:12:41.384
בואו נמשיך עם המובאה הזו.

00:12:41.384 --> 00:12:51.677
[מוזיקה]

NOTE Paragraph

00:12:51.677 --> 00:12:59.767
זה יותר טוב עם מוכר פרחים, נכון? [צחוק] [מוזיקה]

00:12:59.767 --> 00:13:02.003
לפחות כך זה פחות משעמם. בואו נצפה במספר קליפים נוספים.

00:13:02.003 --> 00:13:15.979
[מוזיקה]

NOTE Paragraph

00:13:15.979 --> 00:13:19.027
עם כל האלמנטים התיאטרלים האלה, זה דוחף אותי לתפקיד נוסף,

00:13:19.027 --> 00:13:21.850
דרמטורג (כותב דרמות).

00:13:21.850 --> 00:13:26.337
התנהגתי יפה. הייתי צריך לכתוב את קטעי התזמורת, נכון?

00:13:26.337 --> 00:13:28.800
אוקיי? אבל אז יש את הדברים האחרים, נכון?

00:13:28.800 --> 00:13:30.733
היה את מוכר הפרחים, ואני יכול להבין את זה,

00:13:30.733 --> 00:13:33.873
שוב, אנו מפעילים לחץ על הפילוסופיה של המוזיקה

00:13:33.873 --> 00:13:36.586
בצורתה הקונבנציונלית,

00:13:36.586 --> 00:13:41.009
אבל בואו נצפה בקטע אחרון להיום.

NOTE Paragraph

00:13:41.009 --> 00:13:43.674
זאת יצירה שנקראת "אפאזיה",

00:13:43.674 --> 00:13:47.109
על מחוות ידיים מסונכרנות עם צלילים,

00:13:47.109 --> 00:13:49.848
וזה מזמין לי תפקיד נוסף, תפקיד אחרון

00:13:49.848 --> 00:13:52.421
שאני רוצה לשתף אתכם בו, תפקיד הכוראוגרף.

00:13:52.421 --> 00:13:54.899
התכליל ליצירה הזו נראה כך,

00:13:54.899 --> 00:13:59.309
והיא מדריכה אותי, המבצע, לעשות

00:13:59.309 --> 00:14:02.039
מחוות ידיים שונות בזמנים מסויימים

00:14:02.039 --> 00:14:04.293
שמסונכרנות עם קלטת אודיו, והקלטת הזו

00:14:04.293 --> 00:14:07.170
מכילה אך ורק דוגמאות קוליות.

00:14:07.170 --> 00:14:09.592
הקלטתי זמר מצויין,

00:14:09.592 --> 00:14:11.937
הכנסתי את הקול שלו למחשב שלי,

00:14:11.937 --> 00:14:14.536
ועיבדתי אותו בצורות שונות כך שקיבלתי

00:14:14.536 --> 00:14:16.804
את פס הקול שאתם עומדים לשמוע.

00:14:16.804 --> 00:14:21.769
אני אבצע רק את ההקדמה של "אפאזיה" בשבילכם. אוקיי?

00:14:21.769 --> 00:15:00.105
[מוזיקה]

00:15:00.108 --> 00:15:06.731
זה נותן לכם טעימה קטנה מהיצירה הזו. [מחיאות כפיים]

NOTE Paragraph

00:15:06.731 --> 00:15:09.015
כן, אוקיי, זה קטע דיי מוזר.

00:15:09.015 --> 00:15:11.254
האם זו מוזיקה? כך אני רוצה לסכם.

00:15:11.254 --> 00:15:13.830
החלטתי בסוף שזו איננה השאלה הנכונה,

00:15:13.830 --> 00:15:15.788
זו איננה השאלה החשובה.

00:15:15.788 --> 00:15:18.521
השאלה החשובה היא: "האם זה מעניין?"

00:15:18.521 --> 00:15:21.413
אני עובד על פי השאלה הזו, בלי לדאוג לגבי "האם זו מוזיקה?" --

00:15:21.413 --> 00:15:23.899
בלי לדאוג להגדרה המדוייקת של מה שאני עושה.

00:15:23.899 --> 00:15:26.352
אני נותן ליצירתיות שלי לדחוף אותי

00:15:26.352 --> 00:15:28.512
בכוונים שפשוט מעניינים אותי,

00:15:28.512 --> 00:15:31.561
ואני לא דואג לגבי ההקבלה של התוצאה

00:15:31.561 --> 00:15:33.617
לרעיון מסויים, דוגמה כלשהי,

00:15:33.617 --> 00:15:36.606
של מה הרכב המוזיקה אמור להיות,

00:15:36.606 --> 00:15:39.049
וזה למעשה דחף אותי

00:15:39.049 --> 00:15:40.784
לקחת על עצמי מגוון תפקידים,

00:15:40.784 --> 00:15:42.919
אם כן, מה שאני רוצה שתחשבו עליו הוא,

00:15:42.919 --> 00:15:46.137
באיזו מידה אתם עלולים לשנות את השאלה הבסיסית

00:15:46.137 --> 00:15:48.860
בדיסציפלינה שלכם,

00:15:48.860 --> 00:15:51.240
ואני הולך להכניס עוד הערה קטנה כאן,

00:15:51.240 --> 00:15:52.854
כיוון שהבנתי, שהזכרתי

00:15:52.854 --> 00:15:55.789
כמה מומים פסיכולוגים קודם לכן, ואנחנו גם,

00:15:55.789 --> 00:15:59.532
לאורך הדרך, הצגנו דיי הרבה התנהגות אובססיבית,

00:15:59.532 --> 00:16:01.693
היתה גם התנהגות הזייתית ודברים כאלה,

00:16:01.693 --> 00:16:04.674
וכאן היה, אני חושב שאפשר להגיד, דוגמה

00:16:04.674 --> 00:16:06.653
לשנאה עצמית וסוג של סכיזופרניה,

00:16:06.653 --> 00:16:08.589
לפחות בפירוש העממי של המושג,

00:16:08.589 --> 00:16:10.823
ואני באמת מתכוון לתסמונת של פיצול אישיות. [צחוק]

00:16:10.823 --> 00:16:13.886
בכל מקרה, למרות הצרות הללו, אני מפציר בכם

00:16:13.886 --> 00:16:16.461
לחשוב על האפשרות שלכם לקחת על עצמכם תפקידים

00:16:16.461 --> 00:16:18.552
בעבודה שלכם, בין אם הם קרובים

00:16:18.552 --> 00:16:21.050
או אפילו רחוקים שנות-אור מהגדרת העבודה שלכם.

NOTE Paragraph

00:16:21.050 --> 00:16:22.827
עם זה, אני מודה לכם. [מחיאות כפיים]

NOTE Paragraph

00:16:22.827 --> 00:16:29.026
[מחיאות כפיים]