1
00:00:00,683 --> 00:00:05,083
היה זה ה-1 בנובמבר, 2002,

2
00:00:06,208 --> 00:00:08,958
היום הראשון שלי כמנהלת,

3
00:00:09,677 --> 00:00:14,469
אך בקושי יומי הראשון במחוז 
בתי הספר של פילדלפיה.

4
00:00:15,218 --> 00:00:18,176
סיימתי את לימודיי בבתי הספר 
הציבוריים של פילדלפיה,

5
00:00:18,625 --> 00:00:22,375
ומשם עברתי ללמד חינוך מיוחד למשך 20 שנה

6
00:00:22,792 --> 00:00:25,792
בבית ספר עם הכנסה נמוכה, ורמת השגיות נמוכה

7
00:00:26,167 --> 00:00:27,783
בצפון פילדלפיה,

8
00:00:28,292 --> 00:00:29,875
היכן שהפשע נפוץ

9
00:00:30,333 --> 00:00:33,625
והעוני המחפיר הוא מהגבוהים בקרב האומה.

10
00:00:34,958 --> 00:00:38,559
זמן קצר לאחר שצעדתי
לתוך בית הספר החדש שלי,

11
00:00:38,583 --> 00:00:42,500
מריבה גדולה פרצה בין הבנות.

12
00:00:44,083 --> 00:00:47,025
לאחר שהדברים היו תחת שליטה,

13
00:00:47,500 --> 00:00:50,518
קראתי לפגישה מיידית

14
00:00:50,542 --> 00:00:52,809
באולם בית הספר

15
00:00:52,833 --> 00:00:56,768
כדי להציג את את עצמי 
כמנהלת החדשה של בית הספר.

16
00:00:56,792 --> 00:00:59,708
(מחיאות כפיים)

17
00:01:00,458 --> 00:01:02,333
נכנסתי כעוסה,

18
00:01:03,154 --> 00:01:04,522
קצת לחוצה --

19
00:01:04,546 --> 00:01:05,684
(צחוק) --

20
00:01:05,708 --> 00:01:07,458
אך הייתי נחושה

21
00:01:07,792 --> 00:01:10,292
להציב את הטון עבור התלמידים החדשים שלי.

22
00:01:11,083 --> 00:01:14,917
התחלתי להקריא בכמה שיותר תקיפות

23
00:01:14,958 --> 00:01:17,600
את ציפיותיי להתנהגות שלהם

24
00:01:18,125 --> 00:01:22,083
וציפיותיי למה שילמדו בבית הספר.

25
00:01:22,625 --> 00:01:24,125
כאשר, לפתע פתאום,

26
00:01:25,042 --> 00:01:28,042
ילדה שישבה בסוף האולם,

27
00:01:28,750 --> 00:01:30,042
נעמדה

28
00:01:30,875 --> 00:01:32,625
ואמרה, ״גברתי!

29
00:01:33,625 --> 00:01:34,792
גברתי!״

30
00:01:35,750 --> 00:01:39,500
כשעינינו ננעלו, היא אמרה,

31
00:01:40,250 --> 00:01:43,868
״למה את קוראת לזה בית ספר?

32
00:01:44,708 --> 00:01:47,375
זה לא בית ספר.״

33
00:01:48,625 --> 00:01:50,417
בהתפרצות אחת,

34
00:01:51,125 --> 00:01:54,583
אשלי ביטאה את מה שהרגשתי אני

35
00:01:55,167 --> 00:01:57,917
ולא תמיד הצלחתי להסביר

36
00:01:58,292 --> 00:02:02,893
בקשר לחוויה שלי בהיותי תלמידה 
בבית ספר עם רמת השגיות נמוכה

37
00:02:02,917 --> 00:02:06,750
באותה שכונה, הרבה, הרבה, 
הרבה שנים לפני כן.

38
00:02:07,500 --> 00:02:11,625
בית הספר הזה בהחלט לא היה בית ספר.

39
00:02:13,000 --> 00:02:17,875
עשור מאוחר יותר, בשנת 2012,

40
00:02:19,083 --> 00:02:23,625
אני נכנסתי לבית הספר השלישי שלי, כמנהלת.

41
00:02:24,667 --> 00:02:29,625
נועדתי להיות המנהלת הרביעית בארבע שנים של 
בית הספר Strawberry Mansion.

42
00:02:30,750 --> 00:02:35,125
הוא תויג כ״בעל רמת השגיות נמוכה 
ומסוכן בעקביות״

43
00:02:35,708 --> 00:02:38,601
הודות לרמת הציונים הנמוכה שלו

44
00:02:38,625 --> 00:02:41,351
ומספר גבוה של כלי נשק,

45
00:02:41,375 --> 00:02:43,917
סמים, תקיפות ומעצרים.

46
00:02:45,833 --> 00:02:49,726
כשניגשתי לדלת בית הספר החדש שלי

47
00:02:49,750 --> 00:02:51,518
וניסיתי להיכנס,

48
00:02:51,542 --> 00:02:54,750
ומצאתי את הדלת נעולה בכבלים,

49
00:02:55,458 --> 00:02:58,851
יכולתי לשמוע את קולה של אשלי באוזניי

50
00:02:58,875 --> 00:03:01,833
״גברתי! גברתי!

51
00:03:02,833 --> 00:03:04,958
זה לא בית ספר.״

52
00:03:05,792 --> 00:03:08,958
המסדרונות היו עמומים וחשוכים 
כתוצאה מתאורה עלובה.

53
00:03:09,708 --> 00:03:13,018
היו טונות של ערימות ריהוט שבור

54
00:03:13,042 --> 00:03:15,309
ושולחנות שבורים בכיתות,

55
00:03:15,333 --> 00:03:19,833
והיו אלפי חומרים ומשאבים לא משומשים.

56
00:03:20,625 --> 00:03:23,042
זה לא היה בית ספר.

57
00:03:24,292 --> 00:03:26,083
ככל שהשנה התקדמה,

58
00:03:26,750 --> 00:03:31,125
שמתי לב שהכיתות היו כמעט ריקות.

59
00:03:31,958 --> 00:03:34,042
התלמידים פשוט פחדו:

60
00:03:34,750 --> 00:03:38,750
פחדו לשבת בשורות מחשש שמשהו יקרה;

61
00:03:39,583 --> 00:03:44,333
פחדו בגלל שהציקו להם בקפטריה 
משום שאכלו אוכל בחינם.

62
00:03:44,792 --> 00:03:49,417
הם פחדו מכל המריבות ומכל ההצקות.

63
00:03:49,792 --> 00:03:53,250
זה לא בית ספר.

64
00:03:55,375 --> 00:03:58,101
ואז, היו גם המורים,

65
00:03:58,125 --> 00:04:02,375
שחששו מאוד לבטיחות שלהם,

66
00:04:02,833 --> 00:04:08,476
ולכן היו להם ציפיות נמוכות 
מתלמידיהם ומעצמם,

67
00:04:08,500 --> 00:04:11,809
והם לגמרי לא היו מודעים לתפקידם

68
00:04:11,833 --> 00:04:14,042
בהריסת תרבות בית הספר.

69
00:04:14,500 --> 00:04:17,541
זה היה הבעייתי מכל.

70
00:04:18,791 --> 00:04:21,625
אתם רואים, אשלי צדקה,

71
00:04:22,833 --> 00:04:24,708
ולא רק בנוגע לבית הספר שלה.

72
00:04:25,667 --> 00:04:27,809
עבור הרבה מידי בתי ספר,

73
00:04:27,833 --> 00:04:29,893
עבור ילדים החיים בעוני,

74
00:04:29,917 --> 00:04:32,750
בתי הספר שלהם, באמת אינם בתי ספר.

75
00:04:33,583 --> 00:04:35,292
אך זה יכול להשתנות.

76
00:04:35,958 --> 00:04:40,625
הרשו לי לספר לכם כיצד זה נעשה 
בבית הספר התיכון Strawberry Mansion.

77
00:04:42,083 --> 00:04:45,375
כל מי שעבד איתי אי פעם יגיד לכם

78
00:04:45,917 --> 00:04:47,958
שאני ידועה בססמאות שלי.

79
00:04:48,583 --> 00:04:49,625
(צחוק)

80
00:04:50,000 --> 00:04:53,530
אז היום, אני עומדת להשתמש בשלוש

81
00:04:53,554 --> 00:04:56,887
שהיו חשובות ביותר במסע שלנו לשינוי.

82
00:04:57,917 --> 00:04:59,667
הסיסמא הראשונה שלי היא:

83
00:05:00,458 --> 00:05:02,833
אם אתה הולך להנהיג, תנהיג.

84
00:05:03,750 --> 00:05:05,870
תמיד האמנתי

85
00:05:05,894 --> 00:05:09,768
שמה שקורה בבית ספר ומה שלא קורה בבית ספר

86
00:05:09,792 --> 00:05:11,250
תלוי במנהל.

87
00:05:11,958 --> 00:05:13,417
אני המנהלת,

88
00:05:13,833 --> 00:05:17,458
והחזקה בתואר הזה דרשה ממני להנהיג.

89
00:05:18,125 --> 00:05:20,822
לא תכננתי להשאר במשרד שלי,

90
00:05:20,846 --> 00:05:23,667
לא תכננתי לחלק את עבודתי לאחרים,

91
00:05:23,691 --> 00:05:27,136
לא תכננתי לפחד מלהתייחס לשום דבר

92
00:05:27,160 --> 00:05:29,060
שאינו טוב עבור ילדים,

93
00:05:29,084 --> 00:05:32,058
בין אם זה יגרום שיאהבו אותי או לא.

94
00:05:33,228 --> 00:05:34,941
אני מנהיגה,

95
00:05:34,965 --> 00:05:38,063
אז אני יודעת שאיני יכולה לעשות כל דבר לבד.

96
00:05:38,788 --> 00:05:41,451
לכן, כינסתי צוות מנהיגות מהטובים ביותר

97
00:05:41,475 --> 00:05:44,559
אשר האמינו ביכולתם של כל הילדים,

98
00:05:44,583 --> 00:05:48,432
וביחד, טיפלנו בדברים הקטנים,

99
00:05:48,456 --> 00:05:53,059
כמו איפוס הקומבינציות בלוקרים בצורה ידנית

100
00:05:53,083 --> 00:05:55,997
כך שלכל תלמיד יהיה לוקר בטוח.

101
00:05:56,583 --> 00:06:00,015
קישטנו כל לוח בבנין הזה

102
00:06:00,039 --> 00:06:02,892
במסרים חיוביים, וצבעוניים.

103
00:06:03,428 --> 00:06:06,555
הורדנו את הכבלים מדלתות 
הכניסה של בית הספר.

104
00:06:06,579 --> 00:06:08,674
החלפנו את נורות התאורה,

105
00:06:08,698 --> 00:06:11,854
וניקינו כל כיתה עד היסוד,

106
00:06:11,878 --> 00:06:16,353
מיחזרנו כל ספר לימוד שלא נצרך,

107
00:06:16,377 --> 00:06:20,307
והשלכנו אלפי חומרים ישנים וריהוט.

108
00:06:20,692 --> 00:06:23,568
השתמשנו בשני מיכלי אשפה ליום.

109
00:06:24,875 --> 00:06:27,432
וגם, כמובן, כמובן,

110
00:06:27,456 --> 00:06:29,392
טיפלנו בדברים הגדולים,

111
00:06:29,857 --> 00:06:33,779
כמו הכנסת שינויים בכל תקציב בית הספר

112
00:06:33,803 --> 00:06:38,658
כדי שנוכל להקצות מחדש כספים כדי 
שיהיו לנו מורים נוספים וצוות תמיכה.

113
00:06:39,733 --> 00:06:45,268
בנינו מחדש את מערכת השעות היומית

114
00:06:45,292 --> 00:06:49,171
כדי להוסיף גיוון של שעות התחלה וסוף,

115
00:06:49,195 --> 00:06:52,347
הכנת תיקונים, קורסים למצטיינים,

116
00:06:52,792 --> 00:06:56,392
פעילויות חוץ לימודיות, וייעוץ.

117
00:06:56,416 --> 00:06:58,249
הכל במשך יום הלימודים.

118
00:06:59,717 --> 00:07:01,650
הכל במשך יום הלימודים.

119
00:07:04,217 --> 00:07:07,208
יסדנו תוכנית פריסה

120
00:07:08,473 --> 00:07:14,121
המציינת היכן נמצא כל איש 
תמיכה או קצין שיטור

121
00:07:14,145 --> 00:07:15,549
כל דקה ביום,

122
00:07:15,573 --> 00:07:19,476
ופיקחנו כל דקה ביום,

123
00:07:19,500 --> 00:07:22,275
וההמצאה הטובה ביותר שלנו אי פעם,

124
00:07:22,299 --> 00:07:25,933
הגינו תוכנית משמעת סובבת בתי ספר

125
00:07:25,957 --> 00:07:27,692
שכונתה "הבלתי סחירים.״

126
00:07:28,137 --> 00:07:29,841
זו היתה מערכת התנהגות --

127
00:07:32,368 --> 00:07:36,775
שעוצבה בכדי לקדם התנהגות חיובית בכל זמן.

128
00:07:37,131 --> 00:07:38,317
התוצאות?

129
00:07:39,085 --> 00:07:43,213
בית הספר Strawberry Mansion 
הוסר מרשימת בתי הספר המסוכנים

130
00:07:43,237 --> 00:07:45,676
בשנה הראשונה אחרי שהיינו --

131
00:07:45,700 --> 00:07:48,613
(מחיאות כפיים) --

132
00:07:51,800 --> 00:07:56,215
אחרי שהיינו ברשימת המסוכנים 
במשך חמש שנים רצופות.

133
00:07:56,732 --> 00:08:00,732
מנהיגים עושים את הבלתי אפשרי - אפשרי.

134
00:08:01,939 --> 00:08:03,993
זה מביא אותי לסיסמא השנייה שלי:

135
00:08:04,865 --> 00:08:07,467
אז מה? עכשיו מה?

136
00:08:07,491 --> 00:08:08,573
(צחוק)

137
00:08:08,597 --> 00:08:12,875
(מחיאות כפיים)

138
00:08:13,483 --> 00:08:15,317
כשהסתכלנו על המידע,

139
00:08:15,718 --> 00:08:17,788
ופגשנו את הצוות,

140
00:08:17,812 --> 00:08:19,726
היו הרבה תירוצים

141
00:08:19,750 --> 00:08:23,683
מדוע Strawberry Mansion 
היה מסוכן ועם רמת השגיות נמוכה.

142
00:08:24,129 --> 00:08:28,996
הם אמרו שרק 68 אחוז מהילדים באים 
לבית הספר על בסיס רגיל,

143
00:08:29,020 --> 00:08:32,049
100 אחוז מהם חיים בעוני,

144
00:08:32,587 --> 00:08:35,506
רק אחוז אחד מההורים משתתפים,

145
00:08:36,173 --> 00:08:37,804
הרבה מהילדים

146
00:08:37,828 --> 00:08:41,376
באים ממאסר או מבתים חד הוריים,

147
00:08:41,400 --> 00:08:45,704
39 אחוז מהתלמידים הם בעלי צרכים מיוחדים,

148
00:08:45,728 --> 00:08:48,140
ונתוני המידע גילו

149
00:08:48,695 --> 00:08:52,993
ששישה אחוזים מהתלמידים 
היו מיומנים באלגברה,

150
00:08:53,017 --> 00:08:55,993
ו-10 אחוז היו מיומנים בספרות.

151
00:08:58,817 --> 00:09:02,743
לאחר שסיימו לספר לנו סיפורים

152
00:09:02,767 --> 00:09:06,726
על התלמידים והתנאים המחפירים,

153
00:09:06,750 --> 00:09:08,442
הסתכלתי עליהם,

154
00:09:09,162 --> 00:09:12,520
ואמרתי, ״אז מה. מה עכשיו?

155
00:09:13,088 --> 00:09:14,891
מה אנחנו הולכים לעשות בנוגע לזה?״

156
00:09:14,915 --> 00:09:17,874
(מחיאות כפיים)

157
00:09:20,654 --> 00:09:25,908
השמדת תירוצים בכל פינה 
נהיתה אחריותי הראשונית.

158
00:09:26,552 --> 00:09:29,614
התייחסנו לכל אחד מהתירוצים הללו

159
00:09:29,614 --> 00:09:32,194
באמצעות פיתוח מקצועי מַנְדָּטוֹרִי,

160
00:09:32,194 --> 00:09:37,150
שסלל את הדרך להתמקדות 
אינטנסיבית בלימוד ובלמידה.

161
00:09:38,037 --> 00:09:40,156
לאחר הרבה תצפיות,

162
00:09:40,180 --> 00:09:44,875
מה שהסקנו היה שמורים ידעו מה ללמד

163
00:09:45,462 --> 00:09:48,226
אך לא ידעו כיצד ללמד

164
00:09:48,250 --> 00:09:51,217
כל כך הרבה ילדים עם כל כך 
הרבה יכולות רחבות.

165
00:09:51,798 --> 00:09:56,872
לכן, פיתחנו מודל שיעור להוראה

166
00:09:56,896 --> 00:10:00,636
שהתמקד בהוראת קבוצה קטנה,

167
00:10:00,660 --> 00:10:05,454
דבר שאיפשר לכל התלמידים 
לקבל את צרכיהם האינדיבידואליים

168
00:10:05,478 --> 00:10:06,779
בכיתה.

169
00:10:07,170 --> 00:10:08,383
התוצאות?

170
00:10:09,149 --> 00:10:13,802
לאחר שנה אחת, הנתונים גילו

171
00:10:13,826 --> 00:10:18,137
שהציונים שלנו גדלו ב-171 אחוז באלגברה

172
00:10:18,161 --> 00:10:20,782
וב- 107 אחוז בספרות.

173
00:10:20,806 --> 00:10:23,767
(מחיאות כפיים)

174
00:10:25,300 --> 00:10:27,582
יש לנו עוד דרך ארוכה ללכת,

175
00:10:28,049 --> 00:10:29,983
דרך ארוכה ללכת,

176
00:10:30,625 --> 00:10:36,991
אך עכשיו אנו ניגשים לכל מכשול 
בגישת ״אז מה. מה עכשיו?״

177
00:10:38,377 --> 00:10:42,462
וזה מביא אותי לסיסמא השלישית והאחרונה שלי.

178
00:10:42,486 --> 00:10:44,136
(צחוק)

179
00:10:44,160 --> 00:10:47,989
אם אף אחד לא אמר לכם שהוא אוהב אתכם היום

180
00:10:48,678 --> 00:10:52,285
תזכרו שאני כן, ותמיד אאהב.

181
00:10:53,079 --> 00:10:54,875
לתלמידים שלי יש בעיות:

182
00:10:55,875 --> 00:11:00,424
בעיות חברתיות, רגשיות וכלכליות

183
00:11:00,448 --> 00:11:02,140
שלעולם לא תדמיינו.

184
00:11:03,056 --> 00:11:05,394
חלקם הם הורים בעצמם,

185
00:11:05,418 --> 00:11:08,240
וחלקם לגמרי לבדם.

186
00:11:09,375 --> 00:11:12,893
אם מישהו היה שואל מהו הסוד האמיתי שלי

187
00:11:12,917 --> 00:11:16,843
לשמירה על התקדמותו של Strawberry Mansion,

188
00:11:17,405 --> 00:11:20,538
הייתי מוכרחה לומר שאני אוהבת את תלמידיי

189
00:11:20,935 --> 00:11:23,403
ואני מאמינה ביכולות שלהם

190
00:11:23,427 --> 00:11:24,953
בצורה שאינה תלויה בדבר.

191
00:11:26,000 --> 00:11:27,637
כשאני מביטה בהם,

192
00:11:28,235 --> 00:11:31,007
אני יכולה רק לראות למה הם יהיו,

193
00:11:31,869 --> 00:11:35,564
וזאת מכיון שאני אחת מהם.

194
00:11:36,542 --> 00:11:39,392
גם אני גדלתי בעוני בצפון פילדלפיה.

195
00:11:40,261 --> 00:11:45,378
אני יודעת מהי ההרגשה כשהולכים 
לבית ספר שאינו בית ספר.

196
00:11:46,184 --> 00:11:49,434
אני יודעת את ההרגשה - לדמיין

197
00:11:49,458 --> 00:11:53,108
אם אי פעם יהיה דרך לצאת ממעגל העוני.

198
00:11:54,092 --> 00:11:56,946
אך הודות לאימא המופלאה שלי,

199
00:11:58,496 --> 00:12:01,562
קיבלתי את היכולת לחלום

200
00:12:01,586 --> 00:12:04,168
למרות העוני שסבב אותי.

201
00:12:05,161 --> 00:12:06,359
אז --

202
00:12:06,383 --> 00:12:08,831
(מחיאות כפיים) --

203
00:12:08,855 --> 00:12:13,948
אם אני הולכת לדחוף את תלמידיי

204
00:12:13,972 --> 00:12:16,745
לעבר החלום שלהם ומטרתם בחיים,

205
00:12:16,769 --> 00:12:19,377
אני חייבת להכיר אותם.

206
00:12:20,042 --> 00:12:22,894
אז אני חייבת להקדיש להם זמן,

207
00:12:22,918 --> 00:12:25,318
ולכן אני מנהלת את חדר האוכל כל יום.

208
00:12:25,342 --> 00:12:26,631
(צחוק)

209
00:12:26,655 --> 00:12:28,167
ובזמן שאני שם,

210
00:12:28,896 --> 00:12:32,914
אני מדברת איתם על דברים אישיים עמוקים,

211
00:12:33,830 --> 00:12:35,913
וכשמגיע יום ההולדת שלהם,

212
00:12:35,937 --> 00:12:37,866
אני שרה ״יום הולדת שמח״

213
00:12:37,890 --> 00:12:40,036
למרות שאיני יכולה לשיר בכלל.

214
00:12:40,060 --> 00:12:42,092
(צחוק)

215
00:12:42,116 --> 00:12:43,840
אני לעתים שואלת אותם,

216
00:12:43,864 --> 00:12:47,797
״מדוע אתם רוצים שאשיר כשאני איני 
יכולה לשיר בכלל?״

217
00:12:47,821 --> 00:12:49,659
(צחוק)

218
00:12:49,683 --> 00:12:51,867
והם עונים,

219
00:12:52,284 --> 00:12:54,660
״כי אנחנו אוהבים להרגיש מיוחדים.״

220
00:12:56,259 --> 00:12:59,062
אנחנו מקיימים פגישות חודשיות

221
00:12:59,611 --> 00:13:02,541
כדי להקשיב לדאגותיהם,

222
00:13:02,565 --> 00:13:06,326
לגלות מה שבמחשבותיהם.

223
00:13:06,784 --> 00:13:11,817
הן שואלים אותנו שאלות כמו, 
״למה אנחנו צריכים לציית להוראות?״

224
00:13:12,255 --> 00:13:14,850
״מדוע יש כל כך הרבה השלכות?״

225
00:13:15,168 --> 00:13:18,135
״למה אנחנו לא יכולים פשוט לעשות 
מה שאנחנו רוצים לעשות?״

226
00:13:18,159 --> 00:13:20,390
(צחוק)

227
00:13:20,414 --> 00:13:24,175
הם שואלים ואני עונה על כל שאלה בכנות,

228
00:13:24,932 --> 00:13:30,907
והשיח הזה בהקשבה עוזר 
להפיג את כל האי הבנות.

229
00:13:31,860 --> 00:13:35,392
כל רגע הוא רגע של לימוד.

230
00:13:36,965 --> 00:13:38,175
השכר שלי,

231
00:13:39,359 --> 00:13:40,525
השכר שלי

232
00:13:42,759 --> 00:13:47,258
בהיותי בלתי גמישה בחוקים שלי ובהשלכות

233
00:13:47,839 --> 00:13:49,746
הוא הכבוד שלהם כלפיי.

234
00:13:50,564 --> 00:13:51,967
אני מתעקשת על זה,

235
00:13:52,878 --> 00:13:57,064
והודות לכך, אנו יכולים להשיג דברים ביחד.

236
00:13:57,952 --> 00:14:01,567
הם יודעים היטב על ציפיותיי בשבילם,

237
00:14:02,000 --> 00:14:07,153
ואני חוזרת על אותם ציפיות כל יום 
במערכת הכריזה.

238
00:14:07,656 --> 00:14:09,269
אני מזכירה להם --

239
00:14:09,293 --> 00:14:11,509
(צחוק)

240
00:14:11,533 --> 00:14:15,166
אני מזכירה להם את אותם עקרונות יסוד

241
00:14:15,190 --> 00:14:19,818
של מיקוד, מסורת, מצוינות,

242
00:14:20,172 --> 00:14:23,109
יושר והתמדה,

243
00:14:23,133 --> 00:14:25,631
ואני מזכירה להם בכל יום

244
00:14:25,655 --> 00:14:29,447
כיצד חינוך באמת יכול לשנות חיים.

245
00:14:30,216 --> 00:14:33,054
ואני מסיימת כל הכרזה באותם מילים:

246
00:14:33,414 --> 00:14:37,267
"אם אף אחד לא אומר לכם 
שהוא אוהב אתכם היום,

247
00:14:37,291 --> 00:14:39,032
זכרו שאני כן,

248
00:14:39,056 --> 00:14:41,026
ותמיד אוהב אתכם."

249
00:14:42,076 --> 00:14:44,017
מילותיה של אשלי

250
00:14:44,893 --> 00:14:47,763
"גברתי, גברתי,

251
00:14:48,224 --> 00:14:50,740
זה לא בית ספר,"

252
00:14:51,064 --> 00:14:53,646
לעולם חרוטים בזיכרוני.

253
00:14:54,354 --> 00:14:59,782
אם אנו באמת רוצים להתקדם

254
00:14:59,806 --> 00:15:01,774
בטיפול בעוני,

255
00:15:01,798 --> 00:15:03,942
אז אנו חייבים לוודא

256
00:15:04,442 --> 00:15:08,631
שכל בית ספר המשרת ילדים החיים בעוני

257
00:15:08,655 --> 00:15:11,260
הוא בית ספר אמיתי,

258
00:15:11,284 --> 00:15:13,539
בית ספר, בית ספר --

259
00:15:13,563 --> 00:15:16,517
(מחיאות כפיים) --

260
00:15:17,458 --> 00:15:21,240
בית ספר שמספק להם ידע

261
00:15:21,264 --> 00:15:25,392
ותרגול מנטלי כדי לנווט את העולם הסובב אותם

262
00:15:26,112 --> 00:15:28,758
איני יודעת את כל התשובות,

263
00:15:29,458 --> 00:15:35,075
אך מה שאני כן יודעת הוא 
שלאלו בינינו שזכו

264
00:15:35,500 --> 00:15:41,018
ויש להם את האחריות להנהיג 
בית ספר המשרת ילדים החיים בעוני,

265
00:15:41,042 --> 00:15:43,268
אנו מוכרחים להנהיג באמת,

266
00:15:43,292 --> 00:15:46,917
וכשאנו ניצבים מול אתגרים בלתי אפשריים,

267
00:15:46,941 --> 00:15:52,726
אנו מוכרחים לעצור ולשאול את עצמנו, 
"אז מה. מה עכשיו?

268
00:15:52,750 --> 00:15:55,406
מה אנחנו הולכים לעשות בנוגע לזה?"

269
00:15:56,060 --> 00:15:57,549
וכשאנו מנהיגים,

270
00:15:58,063 --> 00:15:59,968
איננו יכולים לשכוח

271
00:16:00,677 --> 00:16:03,893
שכל אחד מהתלמידים שלנו

272
00:16:03,917 --> 00:16:05,520
הוא רק ילד,

273
00:16:05,990 --> 00:16:10,942
לעתים מפחד ממה שהעולם אומר להם להיות,

274
00:16:11,797 --> 00:16:17,782
ולא משנה מה שאר העולם יאמר להם להיות,

275
00:16:18,139 --> 00:16:21,414
אנחנו צריכים תמיד לספק להם תקווה,

276
00:16:21,438 --> 00:16:23,984
תשומת הלב שלנו הבלתי מעורערת,

277
00:16:24,656 --> 00:16:27,782
האמונה השלמה בפוטנציאל שלהם,

278
00:16:27,806 --> 00:16:29,997
ציפיות תמידיות,

279
00:16:30,303 --> 00:16:32,739
ואנו מוכרחים לומר להם לעתים קרובות,

280
00:16:33,117 --> 00:16:36,693
אם אף אחד לא אמר להם שהוא אוהב אותם היום,

281
00:16:36,717 --> 00:16:39,538
זכרו שאנחנו כן, ותמיד נאהב אתכם.

282
00:16:39,844 --> 00:16:41,057
תודה לכם.

283
00:16:41,081 --> 00:16:44,164
(מחיאות כפיים)

284
00:16:52,058 --> 00:16:53,408
תודה לכם, ישו.