הייתי רוצה לשתף אתכם

במודל חדש של השכלה גבוהה,

מודל אשר, כאשר מורחב,

יכול להגביר את האינטיליגנציה
הקולקטיבית

של מיליוני אנשים מוכשרים 
ובעלי מוטיבציה

אשר בצורה אחרת היו
נשארים מאחור.

הביטו בעולם.

בחרו מקום והתמקדו בו.

תמצאו שם אנשים הרודפים אחר השכלה גבוהה.

הבה נכיר כמה מהם.

פטריק.

פטריק נולד בליבריה.

למשפחה בת 20 ילדים.

במהלך מלחמת האזרחים, הוא 
ומשפחתו אולצו

לברוח לניגריה.

שם, למרות מצבו,

הוא סיים את התיכון עם ציונים כמעט מושלמים.

הוא רצה להמשיך להשכלה גבוהה,

אך לאור מצב משפחתו

החיה על קו העוני,

הוא נשלח במהרה לדרום אפריקה

לעבור ולשלוח כסף חזרה הביתה

להאכיל את משפחתו.

פטריק מעולם לא וויתר על
חלומו להשיג השכלה גבוהה

בלילה, לאחר העבודה,

הוא תר את הרשת אחר דרכים
ללמוד.

הכירו את דבי.

דבי היא מפלורידה.

הוריה לא הלכו לקולג'

וכן אף אחד מהאחים שלה.

דבי עבדה כל ימי חייה,

משלמת מיסים, מחזיקה את עצמה מחודש לחודש,

גאה בחלום האמריקאי,

חלום שפשוט לא יהיה מושלם

ללא השכלה גבוהה.

אך לדבי אין את החסכונות

להשגת השכלה גבוהה.

היא לא יכולה לשלם
את שכר הלימוד.

היא גם לא יכולה לעזוב את עבודתה.

הכירו את וואהל.

וואהל הוא מסוריה.

הוא חווה ממקור ראשון

את הסבל, הפחד והכישלון

הנכפה על מדינתו.

הוא מאמין גדול בחינוך.

הוא ידע כי אם ימצא
את ההזדמנות

להשיג השכלה גבוהה,

הזדמנות להתקדם יותר מאחרים,

יהיה לו סיכוי טוב יותר לשרוד

בעולם הפוך.

מערכת ההשכלה הגבוהה

איכזבה את פטריק, דבי ווואהל,

כשם שהיא מכזיבה

מיליוני סטודנטים פוטנציאליים,

מיליונים שסיימו תיכון,

מיליונים שזכאים להשכלה גבוהה,

מיליונים שרוצים ללמוד

ולמרות זאת לא יכולים מסיבות
שונות ומשונות.

ראשית, מבחינה כלכלית.

אוניברסיטאות הן יקרות.
כולנו יודעים זאת.

בחלקים נרחבים בעולם,

השכלה גבוהה אינה ניתנת להשגה

לאזרח הממוצע.

זו ככל הנראה הבעיה הגדולה ביותר

מולה ניצבת החברה שלנו.

השכלה גבוהה הפסיקה להיות זכות לכל

והפכה להיות זכות יתר למעטים.

שנית, תרבותית.

סטודנטים שזכאים ללמוד במוסד להשכלה גבוהה

יכולים להרשות זאת ורוצים, לא יכולים

משום שזה לא הגון,

זה לא מקום לאישה.

זהו הסיפור של אינספור נשים

באפריקה, למשל,

אשר מונעים מהן גישה
להשכלה גבוהה

בגלל מחסומים תרבותיים.

והנה מגיעה הסיבה השלישית:

אונסק"ו ציינה כי בשנת 2025,

100 מיליון סטודנטים

יהיו מנועי גישה להשכלה גבוהה

פשוט מכיוון שלא יהיו 
מספיק מקומות ישיבה

בשבילם, לא מספיק 
בכדי לענות על הדרישה.

הם יבחנו במבחן יכולת,

הם יעברו אותו,

אך עדיין לא תהיה להם גישה

מכיוון שאין מקומות פנויים.

אלו הסיבות בעקבותן

אני ייסדתי את אוניברסיטה של העם,

אוניברסיטה ללא מטרת רווח,
ללא שכר לימוד,

המעניקה תואר

בכדי לתת אלטרנטיבה,

בכדי לייצר אלטרנטיבה לאלו
שאין להם אחרת,

אלטרנטיבה שתהיה במחיר זמין לכל כיס

ומדורגת.

אלטרנטיבה שתערער

את מערכת החינוך הנוכחית,

תפתח את השערים לעבר ההשכלה הגבוהה

עבור כל סטודנט זכאי

ללא קשר למה הם מרוויחים,
היכן הם גרים

או מה החברה אומרת עליהם.

פטריק, דבי ווואהל

הם רק שלוש דוגמאות

מתוך 1,700 סטודנטים שהתקבלו

מתוך 143 מדינות.

אנחנו -- (מחיאות כפיים) -- תודה רבה.

לא היה לנו צורך להמציא
את הגלגל מחדש.

פשוט הסתכלנו על מה שלא עבד

והשתמשנו בכוח המדהים של הרשת

לעקוף את זה.

אנחנו שאפנו לבנות מודל

שיחתוך כמעט לחלוטין

את העלות של ההשכלה הגבוהה,

וכך עשינו זאת.

ראשית, טיח ולבנים עולים כסף.

לאוניברסיטאות יש הוצאות

אשר לאוניברסיטאות וירטואליות אין.

אין לנו צורך להעביר את ההוצאות הללו

אל הסטודנטים שלנו.

הן לא קיימות.

כמו כן, אין לנו צורך
לדאוג לגבי תפוסה.

אין הגבלת מקום

באוניברסיטה הוירטואלית.

למעשה, אף אחד לא צריך לעמוד

בירכתי אולם ההרצאות.

ספרי לימוד גם הם משהו

שהסטודנטים שלנו אינם צריכים לרכוש.

על ידי שימוש במשאבי חינוך פתוחים לכל

ונדיבותם של הפרופסורים

אשר מעלים את החומר שלהם

בחינם ובגישה קלה,

אנו לא צריכים לשלוח את הסטודנטים 
שלנו לרכוש ספרי לימוד.

כל החומר שלנו מגיע חינם.

אפילו פרופסורים,

השורה היקרה ביותר בכל 
חשבון הוצאות של אוניברסיטה,

הם חינם לסטודנטים שלנו,

מעל 3,000 מהם,

כולל נשיאים, סגני נשיאי אוניברסיטה,

פרופסורים ויועצים אקדמיים

מאוניברסיטאות עלית כדוגמת NYU,

ייל, ברקלי ואקספורד,

הצטרפו לעזור לסטודנטים שלנו,

דבר אחרון, אנו מאמינים בלימוד חברתי.

אנו משתמשים במודל הפדגוגי הזה

לעודד את הסטודנטים שלנו מכל העולם

לתקשר וללמוד יחדיו

וכן להפחית את הזמן

שמצריך את הפרופסורים 
שלנו לעבוד על משימות כיתה.

אם הרשת הפכה אותנו לכפר גלובלי,

המודל הזה יכול לפתח את מנהיגות העתיד שלו.

ראו איך אנו עושים זאת.

אנחנו מציעים רק שני מסלולי לימוד:

מנהל עסקים ומדעי המחשב,

שני מסלולי הלימוד

הנדרשים ביותר כיום ברחבי העולם,

שני מסלולי הלימוד שבעזרתם

הכי סביר שהסטודנטים שלנו ימצאו עבודה.

כאשר הסטודנטים שלנו מתקבלים,

מכניסים אותם לכיתה קטנה

בת 20 עד 30 סטודנטים כדי להבטיח

שאלו הזקוקים לתשומת לב אישית, יקבלו אותה.

יותר מכך, כל תשעה שבועות של קורס,

הם פוגשים צוות חברים חדש ללימודים,

קבוצה חדשה של סטודנטים

מכל רחבי העולם.

בכל שבוע, כשהם הולכים לכיתה,

הם מוצאים את הערות השבוע
של המרצה,

מטלות הקריאות ועבודות הבית,

ושאלת הנושא,

אשר היא ליבת לימודינו.

כל שבוע, כל סטודנט

מחוייב לתרום לדיון בכיתה

וכן חייב להגיב

לתרומתם של אחרים.

בדרך זו, אנו פותחים את
דעתם של הסטודנטים שלנו,

אנו עובדים על שינוי חיובי בגישה

לעבר תרבויות שונות.

בסופו של כל שבוע,

יש לסטודנטים בוחן,

הם מוסרים את עבודות הבית שלהם,

אשר מוערכים על ידי חבריהם ללימודים

תחת פיקוחם של מנחים,

מקבלים ציון ועוברים לשבוע הבא.

בסופו של הקורס, הם לוקחים את המבחן הסופי,

מקבלים ציון, וממשיכים לקורס הבא.

אנחנו פתחנו את השערים להשכלה הגבוהה

עבור כל סטודנט זכאי.

כל סטודנט עם תעודת גמר מהתיכון,

בעל אנגלית מספקת וחיבור לרשת

יכול ללמוד איתנו.

אנחנו לא משתמשים באודיו ולא בווידאו.

אין צורך בפס רחב.

כל סטודנט מכל חלק בעולם

עם כל חיבור לרשת

יכול ללמוד איתנו.

אצלנו אין שכר לימוד.

כל שאנחנו מבקשים מהסטודנטים שלנו

הוא לכסות את עלויות המבחנים שלהם,

100 דולר לכל מבחן.

סטודנט במשרה מלאה,

הלוקח 40 קורסים,

ישלם אלף דולר בשנה,

4,000 דולרים עבור כל התואר,

ומי שאינו יכול להרשות אפילו את זה,

אנחנו מציעים להם מגוון של מלגות.

משימתנו היא שאף אחד לא ישאר מאחור

מסיבות כלכליות.

עם 5,000 סטודנטים בשנת 2016,

המודל הזה הוא יציב כלכלית.

לפני חמש שנים, זה היה חזון,

כיום, זוהי המציאות.

בחודש שעבר, קיבלנו את התמיכה

האקדמית האולטימטיבית למודל שלנו.

האוניברסיטה של העם הינה
מוכרת עתה לחלוטין.

(מחיאות כפיים)

תודה רבה.

עם הכרה זו,

הגיע הזמן שלנו לעלות שלב.

הראנו כי המודל שלנו עובד.

אני מזמין אוניברסיטאות, ואך חשוב מכך,

ממשלות של מדינות מתפתחות,

לשכפל את המודל הזה

בכדי להבטיח כי שערי ההשכלה הגבוהה

יפתחו לחלוטין.

עידן חדש עומד בפתח.

עידן אשר יחזה

בהפצתו של מודל ההשכלה הגבוהה

כפי שאנו מכירים אותו כיום.

מהיותו זכות יתר של מעטים

לכדי הופכו זכות בסיסית,

זמינה לכל כיס ונגישה לכל.

תודה רבה.

(מחיאות כפיים)