WEBVTT

00:00:00.788 --> 00:00:02.415
מה שאני רוצה לעשות היום אחר הצהריים

00:00:02.415 --> 00:00:05.280
הוא דבר מה שונה מעט ממה שתוכנן.

00:00:05.280 --> 00:00:07.226
מדיניות חוץ, אתם יכולים להבין

00:00:07.226 --> 00:00:10.260
על ידי צפייה ברייצ'ל מאדואו או מישהו,

00:00:10.260 --> 00:00:12.094
אבל - (צחוק) -

NOTE Paragraph

00:00:12.094 --> 00:00:15.656
אני רוצה לדבר על אנשים צעירים ומבנה וסדר,

00:00:15.656 --> 00:00:17.623
אנשים צעירים ומבנה.

00:00:17.623 --> 00:00:19.871
זה היה ביום רביעי האחרון בשעות אחר הצהריים

00:00:19.871 --> 00:00:22.375
בבית ספר בברוקלין, ניו יורק,

00:00:22.375 --> 00:00:25.309
בתיכון כריסטו ריי , שמנוהל על ידי הישועים.

00:00:25.309 --> 00:00:29.146
ודיברתי לקבוצה זו של התלמידים, העיפו בהם מבט.

00:00:29.146 --> 00:00:31.613
הם סבבו אותי משלושה כיוונים.

00:00:31.613 --> 00:00:34.409
תבחינו שכמעט כולם הם מקבוצות מיעוט.

00:00:34.409 --> 00:00:36.254
תבחינו שהבניין הוא צנוע למדי.

00:00:36.254 --> 00:00:40.385
בניין בית ספר ניו יורקי ישן, לא מפואר.

00:00:40.385 --> 00:00:42.916
עדיין יש להם את הלוחות הישנים ומה לא,

00:00:42.916 --> 00:00:45.507
ויש כ-300 ילדים בבית הספר,

00:00:45.507 --> 00:00:48.159
ובית הספר פועל כבר מזה ארבע שנים,

00:00:48.159 --> 00:00:51.113
והכתה הראשונה שלהם עומדת לפני סיום הלימודים

00:00:51.113 --> 00:00:53.184
עשרים ושניים תלמידים יסיימו את לימודיהם,

00:00:53.184 --> 00:00:55.427
וכל ה -22 הולכים לאוניברסיטה.

00:00:55.427 --> 00:00:58.167
כולם באים ממשפחות שבהן יש, ברוב המקרים,

00:00:58.167 --> 00:01:00.690
רק אדם אחד בבית,

00:01:00.690 --> 00:01:03.596
בדרך כלל האם או הסבתא, וזהו,

00:01:03.596 --> 00:01:06.083
והם באים לכאן למען החינוך שלהם

00:01:06.083 --> 00:01:07.496
ולמען ההבניה שלהם.

NOTE Paragraph

00:01:07.496 --> 00:01:10.304
עכשיו, תמונה זו, הועלתה

00:01:10.304 --> 00:01:12.797
לדף הפייסבוק שלי בשבוע האחרון,

00:01:12.797 --> 00:01:14.431
ומישהו כתב שם

00:01:14.431 --> 00:01:19.417
"היי מדוע הוא ניצב בעמידת דום כזו?"

00:01:19.417 --> 00:01:23.788
ואז הם הוסיפו, "אבל הוא נראה טוב". (צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:23.788 --> 00:01:26.498
הוא נראה טוב, כי הילדים זקוקים למבנה,

00:01:26.498 --> 00:01:30.004
והתכסיס שאני מפעיל בכל ההופעות שלי בבית הספר

00:01:30.004 --> 00:01:32.903
הוא שלאחר שאני מסיים עם הדרשה הקטנה שלי לילדים,

00:01:32.903 --> 00:01:35.087
אני מזמין אותם לשאול שאלות,

00:01:35.087 --> 00:01:36.952
וכאשר הם מצביעים, אני אומר, "בואו אלי"

00:01:36.952 --> 00:01:39.291
ואני מכריח אותם לבוא ומעמיד אותם מולי.

00:01:39.291 --> 00:01:41.405
אני מעמיד אותם בעמידת דום כמו חייל.

00:01:41.405 --> 00:01:43.187
מורה להם לעמוד כשזרועותיהם ישרות ומוצמדות לגופם,

00:01:43.187 --> 00:01:46.639
הביטו למעלה, פקחו את העיניים, התבוננו קדימה,

00:01:46.639 --> 00:01:50.074
ושאל את השאלה שלך בקול רם כך שכולם יוכלו לשמוע.

00:01:50.074 --> 00:01:53.331
לא בצורה רפויה, לא במכנסיים שמוטים, אף אחד מהדברים האלה.

00:01:53.331 --> 00:01:54.702
(צחוק)

00:01:54.702 --> 00:01:57.967
ובחור צעיר זה, השם שלו הוא - שם המשפחה שלו קרוז-

00:01:57.967 --> 00:02:01.804
הוא אהב זאת. זה היה בכל דף הפייסבוק שלו , וזה נהפך ויראלי.

00:02:01.804 --> 00:02:03.991
(צחוק)

00:02:03.991 --> 00:02:06.734
אז אנשים חושבים שאני לא נחמד לילד הזה.

00:02:06.734 --> 00:02:08.378
לא, אנחנו עושים קצת כיף.

00:02:08.378 --> 00:02:10.792
והדבר הוא , אני עושה זאת כבר שנים,

00:02:10.792 --> 00:02:13.952
ככל שהם צעירים יותר, כך זה יותר כיף.

NOTE Paragraph

00:02:13.952 --> 00:02:16.892
כאשר אני מקבל גילאי 6-7 בקבוצה,

00:02:16.892 --> 00:02:18.771
אני צריך לתכנן איך לשמור עליהם שקטים.

00:02:18.771 --> 00:02:20.774
אתם יודעים שהם תמיד מתחילים לברבר.

00:02:20.774 --> 00:02:22.379
אז אני משחק איתם משחק קטן

00:02:22.379 --> 00:02:23.951
לפני שאני מעמיד אותם בעמידת דום.

NOTE Paragraph

00:02:23.951 --> 00:02:26.224
אני אומר, "עכשיו תקשיבו. בצבא,

00:02:26.224 --> 00:02:28.552
כאשר אנחנו רוצים שתשימו לב,

00:02:28.552 --> 00:02:31.737
יש לנו פקודה. שנקראת "עמוד נוח."

00:02:31.737 --> 00:02:35.311
זה אומר שכולם צריכים להיות שקטים ולשים לב. הקשיבו טוב.

00:02:35.311 --> 00:02:36.449
אתם מבינים?"

NOTE Paragraph

00:02:36.449 --> 00:02:41.314
"או-הו, או הו. או הו." "בואו לתרגל. כולם להתחיל לפטפט."

00:02:41.314 --> 00:02:44.611
ואני נותן להם להמשיך 10 שניות ולאחר מכן פוקד, "עמוד נוח!"

NOTE Paragraph

00:02:44.611 --> 00:02:48.116
"הא!" (צחוק)

NOTE Paragraph

00:02:48.116 --> 00:02:50.638
"כן, המפקד. כן, המפקד."

NOTE Paragraph

00:02:50.638 --> 00:02:53.041
נסו זאת עם הילדים שלכם. תראו אם זה עובד. (צחוק)

00:02:53.041 --> 00:02:56.094
אני לא חושב.

NOTE Paragraph

00:02:56.094 --> 00:02:59.108
אבל בכל מקרה, זה משחק שאני משחק, וזה מגיע כמובן

00:02:59.108 --> 00:03:00.830
מניסיוני הצבאי.

00:03:00.830 --> 00:03:04.259
כי במשך רוב חיי הבוגרים,

00:03:04.259 --> 00:03:08.319
עבדתי עם ילדים צעירים, נערים עם רובים, אני קורא להם.

00:03:08.319 --> 00:03:10.764
והיינו מגייסים אותם לצבא,

00:03:10.764 --> 00:03:13.213
והדבר הראשון שהיינו עושים הוא לשים אותם

00:03:13.213 --> 00:03:17.300
בסביבה של מבנה, לסדר אותם בשורות,

00:03:17.300 --> 00:03:18.723
להלביש את כולם באותם הבגדים,

00:03:18.723 --> 00:03:21.217
לספר אותם כך שהם נראים כולם כאחד,

00:03:21.217 --> 00:03:23.421
לוודא שהם עומדים בשורות.

00:03:23.421 --> 00:03:25.201
אנחנו מלמדים אותם לפנות יחד ימינה ושמאלה,

00:03:25.201 --> 00:03:27.118
כך שהם יכלו לציית להוראות ולדעת

00:03:27.118 --> 00:03:30.046
מה ההשלכות של אי ציות להוראות.

00:03:30.046 --> 00:03:31.511
זה נותן להם מבנה.

00:03:31.511 --> 00:03:35.691
ולאחר מכן אנחנו מציגים אותם בפני מישהו שהם שונאים מיד, מש"ק הת"ס.

00:03:35.691 --> 00:03:37.565
והם שונאים אותו.

00:03:37.565 --> 00:03:39.913
המשק מתחיל לצעוק עליהם,

00:03:39.913 --> 00:03:43.762
ולפקוד עליהם לעשות כל מיני דברים נוראים.

00:03:43.762 --> 00:03:46.766
אך הדבר הכי מדהים קורה במשך הזמן.

00:03:46.766 --> 00:03:49.792
לאחר שהתפתח אצלם מבנה,

00:03:49.792 --> 00:03:53.010
ברגע שהם מבינים את הסיבה למשהו,

00:03:53.010 --> 00:03:57.016
ברגע שהם מבינים, "אמא לא כאן, בן.

00:03:57.016 --> 00:04:00.836
אני הסיוט הגרוע ביותר שלך. אני אבא ואמא שלך.

00:04:00.836 --> 00:04:03.448
וזה מה שיש. הבנת את זה, בן?

00:04:03.448 --> 00:04:06.286
כן, ולאחר מכן כאשר אני שואל אותך שאלה, ישנן רק שלוש תשובות אפשריות:

00:04:06.286 --> 00:04:08.682
כן, המפקד; לא, המפקד; שום תירוץ, המפקד.

00:04:08.682 --> 00:04:10.845
אל תתחיל לספר לי למה לא עשית משהו.

00:04:10.845 --> 00:04:13.497
זה כן, המפקד; לא, המפקד; שום תירוץ, המפקד."

NOTE Paragraph

00:04:13.497 --> 00:04:14.620
"אתה לא התגלחת."
"אבל המפקד —"

NOTE Paragraph

00:04:14.620 --> 00:04:17.875
"לא, אל תספר לי כמה פעמים שרטת את הפנים שלך הבוקר.

00:04:17.875 --> 00:04:19.615
אני אומר לך שלא התגלחת."

NOTE Paragraph

00:04:19.615 --> 00:04:22.821
"שום תירוץ, המפקד."
"כל הכבוד, אתה לומד מהר."

NOTE Paragraph

00:04:22.821 --> 00:04:25.209
אבל תתפלאו מה ניתן לעשות איתם

00:04:25.209 --> 00:04:27.663
לאחר שהכנסתם אותם למבנה זה.

00:04:27.663 --> 00:04:32.521
ב-18 שבועות, הם רוכשים מיומנות. הם בוגרים.

00:04:32.521 --> 00:04:35.638
ואתם יודעים מה, הם מתחילים להעריץ את משק הת"ס

00:04:35.638 --> 00:04:37.536
והם לעולם לא שוכחים את משק הת"ס.

00:04:37.536 --> 00:04:40.171
הם מכבדים אותו.

00:04:40.171 --> 00:04:44.086
אז אנחנו צריכים יותר מסוג הזה של מבנה ורחישת כבוד

00:04:44.086 --> 00:04:46.117
בחייהם של הילדים שלנו.

NOTE Paragraph

00:04:46.117 --> 00:04:48.090
אני מבלה זמן רב עם קבוצות נוער,

00:04:48.090 --> 00:04:51.381
ואני שואל אנשים, "מתי תהליך החינוך מתחיל?"

00:04:51.381 --> 00:04:53.060
אנחנו תמיד מדברים על, "בואו ונשפר את בתי הספר.

00:04:53.060 --> 00:04:56.807
בואו נעשה יותר עבור המורים שלנו. בואו ונצייד את בתי הספר שלנו ביותר מחשבים

00:04:56.807 --> 00:04:59.748
בואו ונלמד את הכל במקוון."

NOTE Paragraph

00:04:59.748 --> 00:05:03.054
זה לא כל הפתרון. זה חלק מהפתרון.

00:05:03.054 --> 00:05:06.316
אך הפתרון האמיתי מתחיל בהבאת הילד לבית הספר

00:05:06.316 --> 00:05:10.924
עם מבנה וסדר בלבו ונשמתו של הילד הזה מההתחלה .

NOTE Paragraph

00:05:10.924 --> 00:05:13.793
מתי תהליך הלמידה מתחיל? האם זה מתחיל בכיתה א'?

00:05:13.793 --> 00:05:15.976
לא, לא, זה מתחיל בפעם הראשונה

00:05:15.976 --> 00:05:18.657
כשילד בזרועותיו של אמו

00:05:18.657 --> 00:05:21.421
מסתכל באמא

00:05:21.421 --> 00:05:24.785
ואומר, "הו, זו חייבת להיות אמא שלי.

00:05:24.785 --> 00:05:27.158
היא זו שמאכילה אותי.

00:05:27.158 --> 00:05:29.364
הו כן, כאשר אני לא מרגיש כל כך טוב ,

00:05:29.364 --> 00:05:31.878
היא דואגת לי.

00:05:31.878 --> 00:05:34.901
זו השפה שלה שאלמד."

00:05:34.901 --> 00:05:37.650
ובאותו רגע הם חוסמים את כל שאר השפות

00:05:37.650 --> 00:05:40.006
שהם היו יכולים ללמוד בגיל הזה,

00:05:40.006 --> 00:05:42.955
אבל בגיל שלושה חודשים, זו היא.

00:05:42.955 --> 00:05:45.275
ואם האדם העושה את זה, בין אם זו אמו

00:05:45.275 --> 00:05:47.268
או סבתו, כל מי שעושה את זה,

00:05:47.268 --> 00:05:49.482
זה הזמן שתהליך החינוך מתחיל.

00:05:49.482 --> 00:05:51.210
כאשר השפה מתחילה להתפתח.

00:05:51.210 --> 00:05:53.459
כאשר אהבה מתחילה. כאשר מבנה וסדר מתחיל.

00:05:53.459 --> 00:05:55.947
אז אתה מתחיל להטביע על הילד חותם

00:05:55.947 --> 00:05:58.165
ש"אתה מיוחד,

00:05:58.165 --> 00:06:01.354
אתה שונה מכל ילד אחר בעולם.

00:06:01.354 --> 00:06:03.438
ואנחנו הולכים להקריא לך."

00:06:03.438 --> 00:06:05.509
ילד אשר לא הקריאו לו

00:06:05.509 --> 00:06:07.653
נמצא בסיכון כאשר הוא מגיע לבית הספר.

00:06:07.653 --> 00:06:09.713
ילד שאינו מכיר את הצבעים שלו או שלה

00:06:09.713 --> 00:06:12.727
או אינו יודע כיצד לקרוא שעון, לא יודע איך לשרוך נעליים,

00:06:12.727 --> 00:06:14.126
לא יודע איך לעשות את הדברים האלה,

00:06:14.126 --> 00:06:16.796
ולא יודע איך לעשות משהו

00:06:16.796 --> 00:06:19.672
שמתבצע בעקבות מילה שהטביעו בי כילד: שים לב.

00:06:19.672 --> 00:06:23.560
שים לב לנימוסים שלך! גלה אכפתיות כלפי המבוגרים! שים לב למה שאתה אומר!

00:06:23.560 --> 00:06:27.083
זוהי הדרך בה מגדלים ילדים כראוי.

00:06:27.083 --> 00:06:29.878
וצפיתי בנכדים הצעירים שלי שמגיעים כעת

00:06:29.878 --> 00:06:33.971
והם ,למגינת ליבם של ילדי,

00:06:33.971 --> 00:06:38.647
הם פועלים ממש כפי שאנחנו עשינו. אתם יודעים? אתם מטביעים עליהם חותם.

NOTE Paragraph

00:06:38.647 --> 00:06:43.872
וזה מה שאתם צריכים לעשות כדי להכין את הילדים לחינוך ולבית הספר.

00:06:43.872 --> 00:06:46.131
ואני עובד בכל המרץ שיש לי

00:06:46.131 --> 00:06:48.461
להעביר איכשהו מסר זה

00:06:48.461 --> 00:06:52.340
שאנו זקוקים לגן הילדים, אנו זקוקים ליתרון הכנה מראש,

00:06:52.340 --> 00:06:54.860
אנחנו צריכים טיפול טרום לידתי.

00:06:54.860 --> 00:06:59.075
תהליך החינוך מתחיל עוד לפני שהילד נולד,

00:06:59.075 --> 00:07:01.783
ואם לא תעשו זאת, אתם תעמדו בפני קשיים.

00:07:01.783 --> 00:07:04.197
ואנו נתקלים בקשיים בכל כך הרבה מהקהילות שלנו

00:07:04.197 --> 00:07:07.242
ובכל כך הרבה מבתי הספר שלנו שאליהם מגיעים הילדים

00:07:07.242 --> 00:07:09.553
לכיתה א' ועיניהם נוצצות,

00:07:09.553 --> 00:07:13.164
התרמילים הקטנים על כתפיהם והם מוכנים ללכת,

00:07:13.164 --> 00:07:16.565
ולאחר מכן הם מבינים שהם לא כמו תלמידי כיתה א' אחרים

00:07:16.565 --> 00:07:21.029
שמכירים ספרים, שהקריאו להם, שמכירים את האלפבית שלהם.

00:07:21.029 --> 00:07:23.723
וכשיגיעו לכיתה ג', הילדים שלא היה להם

00:07:23.723 --> 00:07:27.869
מבנה,סדר ותשומת לב בתחילת הדרך

00:07:27.869 --> 00:07:29.779
מתחילים להבין שהם מאחור, ומה הם עושים?

00:07:29.779 --> 00:07:33.100
הם מבטאים זאת בהתנהגותם הם מבטאים זאת בפעילות שלהם, והם נמצאים בדרכם

00:07:33.100 --> 00:07:36.186
לכלא או שהם בדרכם לנשור מהלימודים.

00:07:36.186 --> 00:07:38.050
זה צפוי.

00:07:38.050 --> 00:07:41.016
אם אתה אינך ברמה הנכונה של קריאה בכיתה ג',

00:07:41.016 --> 00:07:45.093
אתה מועמד לכלא בגיל 18,

00:07:45.093 --> 00:07:47.330
ויש לנו את שיעור הכליאה הגבוה ביותר

00:07:47.330 --> 00:07:50.258
כי איננו מעניקים לילדים שלנו את ההתחלה הנכונה בחיים.

NOTE Paragraph

00:07:50.258 --> 00:07:52.474
הפרק האחרון בספר שלי נקרא

00:07:52.474 --> 00:07:55.385
"המתנה של התחלה טובה".

00:07:55.385 --> 00:07:59.077
מתנת ההתחלה הטובה. כל ילד זכאי להתחלה טובה בחיים.

NOTE Paragraph

00:07:59.077 --> 00:08:01.780
אני זכיתי בסוג זה של התחלה טובה.

00:08:01.780 --> 00:08:03.671
לא הייתי תלמיד מעולה.

00:08:03.671 --> 00:08:06.339
הייתי תלמיד בית ספר ציבורי בניו יורק,

00:08:06.339 --> 00:08:08.979
ולא ממש הצלחתי, בכלל לא.

00:08:08.979 --> 00:08:12.791
יש לי את כל התעודות של מועצת החינוך של ניו יורק

00:08:12.791 --> 00:08:15.234
מהגן ועד למכללה.

00:08:15.234 --> 00:08:17.504
רציתי אותן כשכתבתי את הספר הראשון שלי.

00:08:17.504 --> 00:08:19.543
רציתי לבדוק אם הזיכרון שלי היה נכון,

00:08:19.543 --> 00:08:22.818
ואלוהים, הוא היה. (צחוק)

00:08:22.818 --> 00:08:25.606
ציון "מספיק" בהכל.

00:08:25.606 --> 00:08:28.047
ולבסוף תמרנתי את דרכי בתיכון,

00:08:28.047 --> 00:08:30.126
והתקבלתי למכללת העיר ניו יורק

00:08:30.126 --> 00:08:33.766
עם ממוצע של 78.3, שלא היו אמורים להתיר לי להכנס אתו,

00:08:33.766 --> 00:08:36.505
ואז התחלתי בהנדסה,

00:08:36.505 --> 00:08:39.063
וזה נמשך רק שישה חודשים. (צחוק)

00:08:39.063 --> 00:08:43.076
ואז עברתי לגיאולוגיה, קורס בסיסי למתחילים. שזה קל.

00:08:43.076 --> 00:08:45.078
ואחר כך מצאתי את העתודה האקדמית לאימון קציני מילואים (ROTC).

00:08:45.078 --> 00:08:49.012
מצאתי משהו שאני טוב בו ומשהו שאני אוהב לעשות,

00:08:49.012 --> 00:08:52.906
ומצאתי קבוצה של צעירים כמוני שחשו אותו דבר.

00:08:52.906 --> 00:08:56.892
וכך כל החיים שלי אז הוקדשו ל-ROTC ולצבא.

00:08:56.892 --> 00:08:59.560
ואני אומר לילדים צעירים בכל מקום, בזמן שאתם גדלים

00:08:59.560 --> 00:09:02.161
וכשמבנה וארגון צתפתח בכם,

00:09:02.161 --> 00:09:05.197
תמיד חפשו אחר הדבר שאתם עושים טוב ושהנכם אוהבים לעשות,

00:09:05.197 --> 00:09:08.334
וכאשר תמצאו את שני הדברים האלה יחד, גבר, יש לך את זה..

00:09:08.334 --> 00:09:10.698
זה מה שקורה. וזה מה שמצאתי.

NOTE Paragraph

00:09:10.698 --> 00:09:13.352
עכשיו לרשויות ב- CCNY (מכללת העיר ניו יורק) נמאס מזה שאני נמצא שם.

00:09:13.352 --> 00:09:15.153
הייתי שם ארבע וחצי, כמעט חמש שנים.

00:09:15.153 --> 00:09:19.563
והציונים שלי לא היו טובים במיוחד,

00:09:19.563 --> 00:09:22.705
וחוויתי מדי פעם קשיים עם ההנהלה.

00:09:22.705 --> 00:09:25.619
אז הם אמרו, "אבל הוא כל כך מצליח ב- ROTC.

00:09:25.619 --> 00:09:28.969
תראו, הוא מקבל שם "מעולה" אבל לא בשום מקום אחר."

00:09:28.969 --> 00:09:33.325
אז הם אמרו, "בואו וניקח את ציוני ה- ROTC שלו

00:09:33.325 --> 00:09:36.771
ונגלגל אותן לתוך ממוצע הציונים הכולל שלו ונראה מה קורה."

00:09:36.771 --> 00:09:43.487
והם עשו זאת וזה העלה אותי ל-2.0. (צחוק)

00:09:43.487 --> 00:09:47.221
כן. (צחוק) (מחיאות כפיים)

00:09:47.221 --> 00:09:50.270
אמרו לי: "זה מספיק טוב לעבודה ממשלתית.

00:09:50.270 --> 00:09:53.768
תנו אותו לצבא. לעולם לא נראה אותו שוב. לעולם לא נראה אותו שוב."

00:09:53.768 --> 00:09:55.620
אז שלחו אותי לצבא,

00:09:55.620 --> 00:09:59.288
והפלא ופלא, שנים רבות לאחר מכן ,

00:09:59.288 --> 00:10:03.594
אני נחשב לאחד הבנים הגדולים של מכללת העיר ניו יורק בכל הזמנים. (צחוק)

00:10:03.594 --> 00:10:06.796
לכן, אני אומר לאנשים צעירים בכל מקום,

00:10:06.796 --> 00:10:10.987
זה בכלל לא היכן שאתה מתחיל בחיים, זה מה שאתה עושה עם החיים

00:10:10.987 --> 00:10:14.598
שקובע להיכן אתה מגיע בחיים בסופו של דבר,

00:10:14.598 --> 00:10:17.283
והתברכת לחיות במדינה,

00:10:17.283 --> 00:10:20.469
שבכל מקום בו אתה מתחיל, נפתחות בפניכם הזדמנויות

00:10:20.469 --> 00:10:23.173
כל עוד אתה מאמין בעצמך,

00:10:23.173 --> 00:10:26.164
אתה מאמין בחברה ובמדינה,

00:10:26.164 --> 00:10:29.583
ואתה מאמין שאתה יכול לשפר את עצמך

00:10:29.583 --> 00:10:31.994
ולחנך את עצמך במהלך הדרך.

00:10:31.994 --> 00:10:34.227
וזה המפתח להצלחה.

NOTE Paragraph

00:10:34.227 --> 00:10:37.577
אבל הוא מתחיל עם המתנה של התחלה טובה.

00:10:37.577 --> 00:10:40.050
אם איננו מעניקים מתנה זו לכל אחד ואחד הילדים שלנו,

00:10:40.050 --> 00:10:43.728
אם אנו לא משקיעים בהם בגיל המוקדם ביותר,

00:10:43.728 --> 00:10:46.470
אנחנו עומדים להיתקל בקשיים.

00:10:46.470 --> 00:10:50.736
זו הסיבה שיש אצלנו שיעור נשירה של בערך 25 אחוז ככלל

00:10:50.736 --> 00:10:53.458
וכמעט 50 אחוז מאוכלוסית המיעוטים שלנו

00:10:53.458 --> 00:10:56.932
המתגוררים באזורים מעוטי הכנסה,

00:10:56.932 --> 00:10:59.713
משום שהם לא מקבלים את מתנת ההתחלה הטובה.

NOTE Paragraph

00:10:59.713 --> 00:11:03.691
התרומה שקיבלתי של התחלה טובה היתה לא רק העובדה שגדלתי במשפחה נחמדה,

00:11:03.691 --> 00:11:07.246
משפחה טובה, אבל היתה לי משפחה שאמרה לי,

00:11:07.246 --> 00:11:11.193
"עכשיו תקשיב, הגענו למדינה זו בסירות בננה

00:11:11.193 --> 00:11:14.555
ב- 1920, ו-1924.

00:11:14.555 --> 00:11:18.730
עבדנו יום יום כמו חמורים בתעשיית הטקסטיל.

00:11:18.730 --> 00:11:22.256
אנחנו לא עושים זאת כדי שתוכל לדחוף משהו לתוך האף שלך

00:11:22.256 --> 00:11:26.636
או שתסתבך. ואל תחשוב אפילו על נשירה."

00:11:26.636 --> 00:11:29.687
אם אי פעם הייתי חוזר הביתה ואומר למהגרים האלה

00:11:29.687 --> 00:11:32.156
ש"אתם יודעים, נמאס לי מבית הספר, ואני נושר"

00:11:32.156 --> 00:11:34.813
הם היו אומרים, "אנחנו מעיפים אותך. נמצא לנו ילד אחר."

00:11:34.813 --> 00:11:41.171
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:11:41.171 --> 00:11:43.697
היו להם ציפיות מכל הבני דודים

00:11:43.697 --> 00:11:47.280
והמשפחה המורחבת של המהגרים שחיו בדרום ברונקס,

00:11:47.280 --> 00:11:50.439
אבל היו להם יותר מסתם ציפיות מאתנו

00:11:50.439 --> 00:11:54.350
הם תקעו בתוך ליבנו כמו פגיון

00:11:54.350 --> 00:11:59.212
תחושת בושה: "אל לך לבייש את המשפחה הזו."

00:11:59.212 --> 00:12:00.875
לפעמים הייתי נכנס לצרות,

00:12:00.875 --> 00:12:02.718
וההורים שלי היו מגיעים הביתה,

00:12:02.718 --> 00:12:06.199
והייתי בחדר שלי מחכה למה שעומד לקרות,

00:12:06.199 --> 00:12:08.410
והייתי יושב שם ואומר לעצמי, "טוב, הביטו,

00:12:08.410 --> 00:12:13.185
קחו את החגורה והכו אותי, אבל, אלוהים, אל תכניסו לי שוב את הקטע של ה"בושה-המשפחתית.""

00:12:13.185 --> 00:12:15.942
זה הרס אותי כאשר אמא שלי עשתה לי את זה .

NOTE Paragraph

00:12:15.942 --> 00:12:18.106
והיתה לי גם רשת קשרי משפחה מורחבת זו.

00:12:18.106 --> 00:12:21.094
ילדים זקוקים לרשת מורחבת. ילדים צריכים להיות חלק משבט,

00:12:21.094 --> 00:12:22.975
ממשפחה, מקהילה.

00:12:22.975 --> 00:12:27.199
במקרה שלי אלו היו הדודות שחיו בכל בנייני השיכונים האלה.

00:12:27.199 --> 00:12:29.055
אני לא יודע כמה מכם הם תושבי ניו יורק,

00:12:29.055 --> 00:12:30.976
אבל היו בנייני שיכונים,

00:12:30.976 --> 00:12:34.189
והנשים האלו היו תמיד תלויות מאחד החלונות,

00:12:34.189 --> 00:12:35.811
נשענות על כרית.

00:12:35.811 --> 00:12:38.570
הן מעולם לא עזבו. (צחוק)

00:12:38.570 --> 00:12:41.604
אני, בחיי, גדלתי כשאני הולך ברחובות אלה,

00:12:41.604 --> 00:12:43.086
והן תמיד היו שם.

00:12:43.086 --> 00:12:45.960
הן מעולם לא הלכו לשירותים. הן מעולם לא בישלו. (צחוק)

00:12:45.960 --> 00:12:48.506
הן מעולם לא עשו שום דבר.

00:12:48.506 --> 00:12:51.219
אבל מה שהן עשו היה לשמור שאנחנו פועלים נכון.

00:12:51.219 --> 00:12:53.505
הן דאגו שאנחנו עושים את מה שאנחנו צריכים.

00:12:53.505 --> 00:12:55.763
ולא היה אכפת להן

00:12:55.763 --> 00:13:00.510
אם תגדל להיות רופא או עורך דין או גנרל,

00:13:00.510 --> 00:13:03.603
הן מעולם לא ציפו לגנרלים במשפחה,

00:13:03.603 --> 00:13:07.463
כל עוד שקבלת השכלה ולאחר מכן קבלת עבודה.

NOTE Paragraph

00:13:07.463 --> 00:13:09.454
"אל תספרו לנו על כל הדברים האלה של הגשמה עצמית .

00:13:09.454 --> 00:13:12.269
אתה מקבל עבודה, ויוצא מהבית.

00:13:12.269 --> 00:13:14.747
אין לנו זמן לבזבז על זה.

00:13:14.747 --> 00:13:18.322
ולאחר מכן אתם יכולים לתמוך בנו. זהו התפקיד שלכם.."

NOTE Paragraph

00:13:18.322 --> 00:13:23.844
ולכן, זה כה חיוני, שנכניס סוג זה של תרבות

00:13:23.844 --> 00:13:28.126
חזרה למשפחות שלנו, לכל המשפחות.

00:13:28.126 --> 00:13:31.461
וזה כל כך חשוב כשכולכם כאן היום

00:13:31.461 --> 00:13:34.137
שהנכם אנשים שמצליחים,

00:13:34.137 --> 00:13:38.692
ואני בטוח שיש לכם משפחות נפלאות, ילדים ונכדים,

00:13:38.692 --> 00:13:40.430
זה אינו מספיק. עליכם להושיט יד אחורנית

00:13:40.430 --> 00:13:43.081
ולמצוא ילדים כמו מר קרוז

00:13:43.081 --> 00:13:46.451
שיכולים להצליח, אם תתנו להם את סדר ומבנה,

00:13:46.451 --> 00:13:48.438
אם תושיטו יד ותעזרו, אם תדריכו,

00:13:48.438 --> 00:13:50.812
אם תשקיעו במועדוני נוער לבנים ובנות,

00:13:50.812 --> 00:13:52.703
אם תעבדו עם מערכת בית הספר שלכם,

00:13:52.703 --> 00:13:53.977
וודאו שזוהי המערכת הבית ספרית הטובה ביותר,

00:13:53.977 --> 00:13:58.800
ולא רק בבית הספר של הילד שלכם, אבל בבית הספר באפטאון, בהארלם,

00:13:58.800 --> 00:14:01.622
לא רק בדאונטאון מונטסורי שבצד המערבי.

00:14:01.622 --> 00:14:05.775
כל אחד מאיתנו חייב שתהיה לו מחויבות לעשות את זה.

00:14:05.775 --> 00:14:08.425
ואנו לא רק משקיעים בילדים.

00:14:08.425 --> 00:14:10.478
אנו משקיעים בעתיד שלנו.

NOTE Paragraph

00:14:10.478 --> 00:14:13.299
אנחנו הולכים להיות מדינת מיעוט-רוב

00:14:13.299 --> 00:14:15.292
בעוד שנות דור אחד.

00:14:15.292 --> 00:14:18.661
אלה שאנו קוראים להם מיעוטים עכשיו הולכים להיות הרוב.

00:14:18.661 --> 00:14:21.241
ועלינו לוודא שהם מוכנים להיות הרוב.

00:14:21.241 --> 00:14:23.472
עלינו לוודא שהם מוכנים להיות המנהיגים

00:14:23.472 --> 00:14:26.424
של מדינה נהדרת זו שלנו,

00:14:26.424 --> 00:14:29.900
מדינה שהיא לא כמו שום מדינה אחרת,

00:14:29.900 --> 00:14:31.585
מדינה שמדהימה אותי בכל יום,

00:14:31.585 --> 00:14:34.205
מדינה מפולגת. אנו תמיד מתווכחים זה עם זה.

00:14:34.205 --> 00:14:37.177
זהו האופן שבו המערכת אמורה לעבוד.

00:14:37.177 --> 00:14:40.756
זו היא מדינה של ניגודים כאלה, אבל זו אומה שבאומות.

00:14:40.756 --> 00:14:44.752
אנחנו נוגעים בכל אומה. כל אומה נוגעת בנו.

00:14:44.752 --> 00:14:46.437
אנחנו אומה של מהגרים.

00:14:46.437 --> 00:14:49.581
לכן אנחנו צריכים מדיניות הגירה איתנה.

00:14:49.581 --> 00:14:52.816
זה מגוחך לא לקיים מדיניות הגירה איתנה

00:14:52.816 --> 00:14:55.899
לקבל בברכה את אלה שרוצים לבוא לכאן ולהיות חלק מהאומה הגדולה הזו,

00:14:55.899 --> 00:14:58.052
או שאנחנו יכולים לשלוח אותם חזרה הביתה עם חינוך

00:14:58.052 --> 00:15:01.433
כדי שייסיעו לאנשים שלהם להיחלץ ממעגל העוני.

00:15:01.433 --> 00:15:05.276
אחד הסיפורים הנפלאים שאני אוהב לספר הוא על אהבתי

00:15:05.276 --> 00:15:06.673
לבוא לעיר מולדתי ניו יורק

00:15:06.673 --> 00:15:08.467
ולצעוד במעלה פארק אבניו ביום יפה

00:15:08.467 --> 00:15:10.948
כשאני מתפעל מהכל, ורואה את כל האנשים שעוברים ברחוב

00:15:10.948 --> 00:15:12.402
מכל רחבי העולם.

00:15:12.402 --> 00:15:16.040
אבל מה שאני תמיד חייב לעשות הוא לעצור באחת הפינות

00:15:16.040 --> 00:15:19.426
ולקנות נקניקיה חמה מעגלת רוכלים.

00:15:19.426 --> 00:15:22.577
אני חייב נקניקיה פושטית מהרחוב. (צחוק)

00:15:22.577 --> 00:15:25.557
ולא משנה איפה אני או מה אני עושה,

00:15:25.557 --> 00:15:26.832
אני חייב לעשות את זה.

00:15:26.832 --> 00:15:29.497
אני גם עשיתי את זה כשהייתי מזכיר המדינה.

00:15:29.497 --> 00:15:32.398
הייתי יוצא מהסוויטה שלי במלון וולדורף אסטוריה

00:15:32.398 --> 00:15:35.478
— (צחוק) —

00:15:35.478 --> 00:15:38.789
הייתי הולך במעלה הרחוב, והייתי מגיע לסביבת רחוב 55

00:15:38.789 --> 00:15:41.100
מחפש את המהגר עם עגלת הרוכלים.

00:15:41.100 --> 00:15:43.299
באותם ימים, היו לי חמישה שומרי ראש סביבי

00:15:43.299 --> 00:15:46.193
ושלוש ניידות של משטרת העיר ניו יורק נסעו לצדי

00:15:46.193 --> 00:15:51.013
כדי לוודא שאף אחד לא יפגע בי בזמן שאני הולך במעלה פארק אבניו. (צחוק)

00:15:51.013 --> 00:15:52.681
והייתי מזמין נקניקיה מהבחור,

00:15:52.681 --> 00:15:55.127
והוא היה מתחיל להכין אותה ולאחר מכן הוא היה מסתכל סביב

00:15:55.127 --> 00:15:56.804
על שומרי הראש וניידות המשטרה-

00:15:56.804 --> 00:15:58.886
"יש לי גרין קארד! יש לי גרין קארד!" (צחוק)

00:15:58.886 --> 00:16:03.222
"בסדר, זה בסדר."

NOTE Paragraph

00:16:03.222 --> 00:16:05.670
אבל עכשיו אני לבד. אני לבד.

00:16:05.670 --> 00:16:08.461
אין לי שומרי ראש, אין לי ניידות משטרה.אין לי כלום.

00:16:08.461 --> 00:16:11.123
אבל אני חייב את הנקניקייה שלי.

NOTE Paragraph

00:16:11.123 --> 00:16:14.887
אני עשיתי זאת רק בשבוע שעבר. זה היה ביום שלישי בערב

00:16:14.887 --> 00:16:17.187
למטה ליד קולומבוס סירקל.

00:16:17.187 --> 00:16:20.042
והסצנה חוזרת על עצמה כל כך לעיתים קרובות.

00:16:20.042 --> 00:16:23.396
אני הולך ומבקש את הנקיניקיה שלי,

00:16:23.396 --> 00:16:25.758
הבחור מכין אותה, וכשהוא מסיים,

00:16:25.758 --> 00:16:28.460
הוא אומר, "אני מכיר אותך. אני רואה אותך בטלוויזיה.

NOTE Paragraph

00:16:28.460 --> 00:16:30.354
אתה, כן, אתה הגנרל פאואל. "

NOTE Paragraph

00:16:30.354 --> 00:16:33.044
כן, כן." "הו..."

NOTE Paragraph

00:16:33.044 --> 00:16:34.195
אני נותן לו את הכסף.

NOTE Paragraph

00:16:34.195 --> 00:16:39.120
"לא, המפקד. אתה לא יכול לשלם לי. כבר שילמו לי.

00:16:39.120 --> 00:16:42.883
אמריקה שילמה לי. אני לעולם לא שוכח מאיפה באתי.

00:16:42.883 --> 00:16:46.073
אבל עכשיו אני אמריקאי. אדוני, תודה."

NOTE Paragraph

00:16:46.073 --> 00:16:48.341
אני מקבל את הנדיבות, וממשיך במעלה הרחוב,

00:16:48.341 --> 00:16:50.570
וזה מציף אותי, אלוהים,

00:16:50.570 --> 00:16:54.588
מדובר באותה מדינה שקיבלה בברכה את ההורים שלי באותו אופן לפני 90 שנה.

NOTE Paragraph

00:16:54.588 --> 00:16:56.775
אז אנחנו עדיין מדינה נהדרת,

00:16:56.775 --> 00:16:59.550
אבל אנחנו מוזנים מאנשים צעירים שמגיעים

00:16:59.550 --> 00:17:02.554
מכל ארצות העולם,

00:17:02.554 --> 00:17:06.081
וזו היא חובתנו כאזרחים שתורמים

00:17:06.081 --> 00:17:07.867
לארץ נהדרת זו שלנו

00:17:07.867 --> 00:17:11.014
לוודא שאף ילד לא יישאר מאחור.

NOTE Paragraph

00:17:11.014 --> 00:17:13.092
תודה רבה.

NOTE Paragraph

00:17:13.092 --> 00:17:25.199
(מחיאות כפיים)