1
00:00:00,959 --> 00:00:02,236
ישנם דברים שאנו אומרים

2
00:00:02,261 --> 00:00:04,657
בעת הצטלבות עיניים עם זר

3
00:00:04,681 --> 00:00:06,403
או שכן שעובר לידנו.

4
00:00:07,530 --> 00:00:10,056
אנחנו אומרים, "שלום, מה שלומך?"

5
00:00:10,080 --> 00:00:11,788
איזה יום יפה.

6
00:00:11,812 --> 00:00:13,001
איך אתה מרגיש?"

7
00:00:13,552 --> 00:00:17,186
אלה נשמעים קצת חסרימשמעות, נכון?
ובמובנים מסוימים, הם כאלה.

8
00:00:17,210 --> 00:00:19,569
אין להם שום משמעות סמנטית.

9
00:00:20,500 --> 00:00:23,508
לא משנה איך אתה מרגיש
או איך היום נראה.

10
00:00:23,934 --> 00:00:25,401
יש להם משהו אחר.

11
00:00:25,425 --> 00:00:27,312
יש להם משמעות חברתית

12
00:00:28,051 --> 00:00:30,530
הכוונה באומרנו את הדברים האלה היא:

13
00:00:30,554 --> 00:00:31,815
אני רואה אותך שם.

14
00:00:33,764 --> 00:00:36,561
אני אובססיבית לגבי
דיבור עם זרים.

15
00:00:37,122 --> 00:00:39,475
אני יוצרת קשר עין, אומרת שלום,

16
00:00:39,499 --> 00:00:42,064
אני מציעה עזרה, אני מקשיבה.

17
00:00:42,699 --> 00:00:44,379
אני מקבלת כל מיני סיפורים

18
00:00:45,773 --> 00:00:49,040
לפני שבע שנים בערך, התחלתי לתעד 
את החוויות שלי

19
00:00:49,064 --> 00:00:50,939
לנסות להבין למה.

20
00:00:51,900 --> 00:00:55,939
מה שמצאתי היה שמשהו
באמת יפה מאוד מתרחש.

21
00:00:55,963 --> 00:00:57,757
זה כמעט פואטי.

22
00:00:58,184 --> 00:01:01,454
אלו היו חוויות עמוקות באמת

23
00:01:01,478 --> 00:01:03,358
עונג בלתי צפוי.

24
00:01:03,382 --> 00:01:05,847
הם היו קשרים רגשיים אמיתיים.

25
00:01:06,370 --> 00:01:08,242
הם היו רגעים משחררים.

26
00:01:10,098 --> 00:01:14,202
אז, יום אחד, עמדתי בפינת רחוב
מחכה שהרמזור יתחלף.

27
00:01:14,226 --> 00:01:15,535
אני ניו יורקית,

28
00:01:15,559 --> 00:01:19,066
אז זה אומר שעמדתי בעצם
ברחוב על חריצי תעלת הניקוז

29
00:01:19,667 --> 00:01:22,014
כאילו שזה יכול היה
להעביר אותי מהר יותר.

30
00:01:22,038 --> 00:01:24,039
ואיש זקן עומד לידי.

31
00:01:24,063 --> 00:01:28,890
הוא לבש, מעין מעיל ארוך
וסוג כובע של איש זקן

32
00:01:28,914 --> 00:01:31,040
הוא נראה כמו מישהו מסרט.

33
00:01:31,064 --> 00:01:32,262
והוא אומר לי,

34
00:01:32,286 --> 00:01:34,837
"אל תעמדי שם. את עלולה להיעלם."

35
00:01:36,095 --> 00:01:37,362
אז זה אבסורדי, נכון?

36
00:01:37,386 --> 00:01:40,382
אבל עשיתי מה שהוא אמר.
צעדתי אחורה אל המדרכה.

37
00:01:40,697 --> 00:01:42,589
והוא חייך ואמר,

38
00:01:42,613 --> 00:01:44,494
"מצוין, לעולם אי אפשר לדעת.

39
00:01:44,518 --> 00:01:45,945
הייתי עלול להסתובב,

40
00:01:45,969 --> 00:01:47,476
וזזזווופ, היית נעלמת."

41
00:01:49,553 --> 00:01:50,853
זה היה מוזר,

42
00:01:51,638 --> 00:01:54,067
וגם נפלא באמת.

43
00:01:54,091 --> 00:01:57,408
הוא היה כה חם,
וכה מאושר שהוא הציל אותי

44
00:01:57,977 --> 00:01:59,474
היה בינינו חיבור קטן.

45
00:01:59,987 --> 00:02:04,150
לדקה, הרגשתי כאילו
מישהו הבחין בקיומי כאדם

46
00:02:04,174 --> 00:02:05,517
מישהו הבחין בי

47
00:02:06,335 --> 00:02:08,270
והייתי שווה שיצילו אותי.

48
00:02:11,058 --> 00:02:12,685
הדבר העצוב באמת הוא,

49
00:02:12,709 --> 00:02:14,382
בהרבה מקומות בעולם,

50
00:02:14,406 --> 00:02:18,336
גודלנו להאמין שזרים מסוכנים
כברירת מחדל,

51
00:02:18,360 --> 00:02:21,478
שאנחנו לא יכולים לבטוח בהם,
שהם עלולים לפגוע בנו.

52
00:02:22,389 --> 00:02:24,967
אבל רוב הזרים לא מסוכנים.

53
00:02:24,991 --> 00:02:28,279
איננו מרגישים בנוח לידם
כי אין בינינו קשר.

54
00:02:28,807 --> 00:02:31,004
איננו יודעים מה הכוונות שלהם.

55
00:02:31,028 --> 00:02:34,811
אז במקום להשתמש בתפיסות שלנו
ולעשות בחירות,

56
00:02:34,835 --> 00:02:37,280
אנחנו נשענים על קטגוריית ה"זר"

57
00:02:39,012 --> 00:02:40,837
יש לי ילדה בת 4.

58
00:02:40,862 --> 00:02:42,836
כשאני מברכת לשלום אנשים ברחוב,

59
00:02:42,861 --> 00:02:44,169
היא שואלת אותי מדוע.

60
00:02:44,820 --> 00:02:47,396
היא שואלת, "אנחנו מכירות אותם ?"

61
00:02:48,324 --> 00:02:50,181
אני אומרת, "לא, הם השכנים שלנו."

62
00:02:50,895 --> 00:02:52,308
"הם חברים שלנו?"

63
00:02:52,941 --> 00:02:54,998
"לא, פשוט טוב להיות ידידותיים"

64
00:02:55,773 --> 00:02:59,102
אני חושבת פעמיים בכל פעם
שאני אומרת לה את זה,

65
00:02:59,126 --> 00:03:02,634
בגלל שאני מתכוונת לזה,
אבל כאישה, במיוחד,

66
00:03:02,658 --> 00:03:06,428
אני יודעת שלא לכל זר ברחוב
יש את הכוונות הטהורות ביותר.

67
00:03:06,873 --> 00:03:10,727
טוב להיות ידידותי,
וגם טוב ללמוד מתי לא להיות,

68
00:03:10,751 --> 00:03:13,107
אבל שום דבר מזה לא אומר
שאנחנו צריכות לפחד

69
00:03:14,451 --> 00:03:17,324
יש שני יתרונות בולטים

70
00:03:17,348 --> 00:03:20,443
לשימוש בחושים שלנו במקום בפחדים.

71
00:03:21,015 --> 00:03:24,015
הראשון, זה משחרר אותנו.

72
00:03:25,970 --> 00:03:27,843
כשחושבים על זה,

73
00:03:27,867 --> 00:03:30,079
להשתמש בתפיסות במקום בקטגוריות

74
00:03:30,103 --> 00:03:32,006
קל יותר להגיד מאשר לעשות.

75
00:03:32,859 --> 00:03:35,074
קטגוריות זה משהו שהמוח שלנו משתמש.

76
00:03:35,693 --> 00:03:37,330
כשזה מגיע לאנשים,

77
00:03:37,354 --> 00:03:39,765
זה סוג של קיצור דרך ללמוד עליהם

78
00:03:40,900 --> 00:03:44,538
אנחנו רואים זכר, נקבה, צעיר, זקן,

79
00:03:44,562 --> 00:03:48,924
שחור, חום, לבן, זר, מכר,

80
00:03:48,948 --> 00:03:51,353
ואנחנו משתמשים באינפורמציה במסגרת הזאת

81
00:03:52,112 --> 00:03:53,830
זה מהיר, זה קל

82
00:03:53,854 --> 00:03:55,630
וזו דרך למשוא פנים.

83
00:03:56,052 --> 00:03:59,921
וזה אומר שאנחנו לא חושבים
על אנשים כעל יחידים.

84
00:04:01,774 --> 00:04:05,111
אני מכירה חוקרת אמריקנית,
שמטיילת לעיתים קרובות

85
00:04:05,135 --> 00:04:07,945
במרכז אסיה ואפריקה, לבד.

86
00:04:08,910 --> 00:04:11,449
היא נכנסת לעיירות וערים

87
00:04:11,473 --> 00:04:13,524
כזרה גמורה.

88
00:04:13,937 --> 00:04:16,102
אין לה חיבורים, אין קשרים,

89
00:04:16,126 --> 00:04:17,475
היא זרה.

90
00:04:17,957 --> 00:04:20,333
אסטרטגיית ההישרדות שלה היא כזאת:

91
00:04:20,357 --> 00:04:24,334
תגרמי לזר אחד לראות אותך
כאדם ממשי, יחיד.

92
00:04:24,839 --> 00:04:28,239
אם תוכלי לעשות את זה, זה יעזור גם לאחרים 
לראות אותך כך.

93
00:04:28,817 --> 00:04:33,225
היתרון השני לשימוש בחושים שלנו
קשור לאינטימיות.

94
00:04:34,003 --> 00:04:36,398
אני יודעת שזה נשמע קצת
מנוגד לאינטואיציה,

95
00:04:36,422 --> 00:04:38,519
אינטימיות וזרים,

96
00:04:38,543 --> 00:04:42,595
אבל האינטראקציות המהירות האלה
יכולות להוביל להרגשה

97
00:04:42,619 --> 00:04:45,761
שסוציאלוגים קוראים לה
"אינטימיות חולפת".

98
00:04:45,785 --> 00:04:50,135
אז, זאת חויוה קצרה
שמערבת מצלול ומשמעות רגשית.

99
00:04:51,452 --> 00:04:53,460
זו ההרגשה הטובה שאני מקבלת

100
00:04:53,484 --> 00:04:57,826
מכך שהציל אותי איש זקן ממלכודת מוות 
של חריצי תעלת ניקוז


101
00:04:58,610 --> 00:05:01,110
או איך שאני מרגישה כמו חלק מקהילה

102
00:05:01,134 --> 00:05:04,553
כשאני מדברת עם מישהו ברכבת
בדרך לעבודה.

103
00:05:05,665 --> 00:05:07,689
לפעמים זה מרחיק לכת עוד יותר.

104
00:05:07,713 --> 00:05:12,826
חוקרים מצאו שאנשים מרגישים 
לעיתים קרובות נוח יותר

105
00:05:12,850 --> 00:05:16,094
להיפתח ולהיות כנים מול זרים
באשר לאני הפנימי שלהם

106
00:05:16,118 --> 00:05:18,801
מאשר עם החברים והמשפחות שלהם --

107
00:05:20,110 --> 00:05:23,727
שהם לעתים קרובות מרגישים 
שזרים מבינים אותם טוב יותר.

108
00:05:25,022 --> 00:05:28,553
זה מדווח בתקשורת בקול קינה גדולה.

109
00:05:29,125 --> 00:05:31,926
"זרים מתקשרים טוב יותר 
מאשר בני זוג!"

110
00:05:32,901 --> 00:05:34,434
זו כותרת טובה, נכון?

111
00:05:35,547 --> 00:05:37,827
אני חושבת שזה לגמרי מחטיא את הנקודה.

112
00:05:39,240 --> 00:05:41,153
הדבר החשוב במחקרים הללו

113
00:05:41,177 --> 00:05:43,970
זה רק עד כמה משמעותיות
האינטראקציות האלה יכולות להיות;

114
00:05:44,795 --> 00:05:47,899
איך צורת הקירבה המיוחדת הזו

115
00:05:47,923 --> 00:05:50,701
נותנת לנו משהו שאנחנו זקוקים לו
כפי שאנחנו זקוקים לחברים שלנו

116
00:05:50,725 --> 00:05:51,915
ולמשפחות שלנו.

117
00:05:52,933 --> 00:05:56,843
אז איך ייתכן שאנחנו מתקשרים
כל כך טוב עם זרים ?

118
00:05:58,585 --> 00:06:00,221
יש לכך שתי סיבות.

119
00:06:00,245 --> 00:06:03,159
הראשונה היא שזו אינטראקציה קצרה.

120
00:06:03,183 --> 00:06:04,722
אין לה שום השלכות,

121
00:06:05,034 --> 00:06:08,619
קל להיות כנה עם מישהו
שאתה לא הולך לראות שוב, נכון?

122
00:06:08,643 --> 00:06:09,793
הדבר הגיוני.

123
00:06:10,177 --> 00:06:13,061
הסיבה השניה והיותר מעניינת.

124
00:06:13,085 --> 00:06:16,502
יש לנו דעה קדומה כשזה נוגע
לאנשים שאנו קרובים אליהם.

125
00:06:17,359 --> 00:06:20,526
אנחנו מצפים שהם יבינו אותנו.

126
00:06:20,550 --> 00:06:21,779
אנחנו מניחים שזה כך.

127
00:06:21,803 --> 00:06:23,939
ואנחנו מצפים מהם לקרוא את מחשבותינו.

128
00:06:24,717 --> 00:06:27,021
אז דמיינו שאתם במסיבה,

129
00:06:27,045 --> 00:06:30,647
ואתם לא יכולים להאמין
שחבר שלכם או בן הזוג שלכם

130
00:06:30,671 --> 00:06:33,474
לא קולט את זה שאתם רוצים 
לעזוב מוקדם.

131
00:06:33,498 --> 00:06:34,872
ואתם חושבים,

132
00:06:34,896 --> 00:06:36,418
" נתתי לך את המבט ! "

133
00:06:38,696 --> 00:06:41,211
עם זר, אנחנו צריכים להתחיל מאפס.

134
00:06:41,235 --> 00:06:42,622
אנחנו מספרים את כל הסיפור,

135
00:06:43,376 --> 00:06:46,464
אנחנו מסבירים מי האנשים,
איך אנחנו מרגישים לגביהם

136
00:06:46,488 --> 00:06:48,656
אנחנו מבהירים להם את כל הבדיחות הפנימיות.

137
00:06:48,680 --> 00:06:50,156
ונחשו מה?

138
00:06:50,180 --> 00:06:52,841
לפעמים הם באמת מבינים אותנו 
קצת יותר טוב.

139
00:06:54,087 --> 00:06:55,247
אוקיי.

140
00:06:55,271 --> 00:06:58,767
ועכשיו כשאנחנו יודעים שלדבר
עם זרים זה משמעותי,

141
00:06:58,791 --> 00:07:00,183
איך זה עובד?

142
00:07:00,721 --> 00:07:03,471
יש חוקים לא כתובים 
שאנו נוטים לפעול על פיהם.

143
00:07:03,495 --> 00:07:07,291
החוקים מאוד שונים
בהתאם לארץ בה אתם נמצאים,

144
00:07:07,315 --> 00:07:09,008
לתרבות שאליה אתם משתייכים.

145
00:07:09,032 --> 00:07:11,161
ברוב חלקי ארצות הברית,

146
00:07:11,185 --> 00:07:13,439
הקו המנחה בפרהסיה

147
00:07:13,464 --> 00:07:17,588
הוא לשמור על איזון
בין ציבורי לפרטי.

148
00:07:18,180 --> 00:07:20,620
הדבר נקרא גם חוסר תשומת לב
מחמת הנימוס.


149
00:07:21,263 --> 00:07:25,023
אז, דמיינו שני אנשים הולכים
אחד לקראת השני .

150
00:07:25,047 --> 00:07:27,345
הם יעיפו מבט חטוף אחד על השני מרחוק

151
00:07:27,369 --> 00:07:29,351
זוהי האדיבות, ההכרה.

152
00:07:29,375 --> 00:07:31,582
ואז ככל שהם מתקרבים,
הם יסתכלו לצדדים,

153
00:07:31,606 --> 00:07:33,192
כדי לתת מרחב אחד לשני.

154
00:07:35,151 --> 00:07:36,413
בתרבויות אחרות,

155
00:07:36,437 --> 00:07:41,344
אנשים עושים מאמצים יוצאי דופן
לא ליצור קשר בכלל.

156
00:07:42,533 --> 00:07:44,767
אנשים מדנמרק מספרים לי

157
00:07:44,791 --> 00:07:48,399
שדנים רבים,
כל כך מסתייגים משיח עם זרים,

158
00:07:48,423 --> 00:07:51,641
שהם מעדיפים לפספס את התחנה שלהם

159
00:07:51,665 --> 00:07:55,016
מאשר להגיד למישהו "סלח לי" 
כשהם צריכים לעבור.

160
00:07:55,040 --> 00:07:58,329
במקום, יש את המאמץ 
של לדחוף את התיקים

161
00:07:58,353 --> 00:08:01,836
ולהשתמש בגוף שלך 
כדי לומר שאתה צריך לעבור

162
00:08:01,860 --> 00:08:03,691
במקום להשתמש בשתי מילים.

163
00:08:06,178 --> 00:08:08,047
במצרים, סופר לי,

164
00:08:08,731 --> 00:08:11,023
שזו חוצפה להתעלם מזר,

165
00:08:11,047 --> 00:08:14,280
ויש תרבות אירוח יוצאת דופן.

166
00:08:15,312 --> 00:08:18,368
זרים עלולים לבקש לגימת מים 
אחד מהשני.

167
00:08:18,392 --> 00:08:21,096
או, אם תבקש ממישהו לכוון אותך,

168
00:08:21,120 --> 00:08:24,178
סביר להניח שתוזמן לביתו לקפה.

169
00:08:25,441 --> 00:08:28,969
אנחנו רואים את הכללים הלא כתובים
יותר בבירור כשהם מופרים,

170
00:08:29,563 --> 00:08:31,646
או כשאתה במקום חדש

171
00:08:31,670 --> 00:08:34,867
ואתה מנסה להבין מה הדבר הנכון לעשות.

172
00:08:35,332 --> 00:08:40,393
לפעמים תוך כדי שבירת הכללים
מעט, קורית ההתרחשות

173
00:08:42,551 --> 00:08:47,020
במידה וזה לא ברור,
אני באמת רוצה שתעשו את זה. טוב?

174
00:08:47,790 --> 00:08:49,679
אז ככה זה הולך לקרות.

175
00:08:49,703 --> 00:08:51,729
תמצאו מישהו שעושה קשר עין.

176
00:08:51,753 --> 00:08:53,442
זה סימן טוב

177
00:08:53,466 --> 00:08:55,609
הדבר הראשון הוא חיוך פשוט

178
00:08:56,402 --> 00:09:00,318
אם עברתם מישהו ברחוב,
או במסדרון כאן, חייכו.

179
00:09:00,342 --> 00:09:01,610
תראו מה קורה.

180
00:09:02,113 --> 00:09:04,150
דבר נוסף הוא מישלוש.

181
00:09:04,552 --> 00:09:06,231
הנה אתם, הנה הזר,

182
00:09:06,255 --> 00:09:10,364
יש דבר שלישי
ששניכם עשויים לראות ולהעיר עליו,

183
00:09:11,134 --> 00:09:13,121
כמו פיסת אמנות ציבורית

184
00:09:13,145 --> 00:09:15,270
או מישהו שמטיף ברחוב

185
00:09:15,659 --> 00:09:17,882
או מישהו שלובש בגדים מצחיקים.

186
00:09:18,689 --> 00:09:19,840
נסו את זה.

187
00:09:19,864 --> 00:09:23,848
העירו על הדבר השלישי,
ותראו אם זה מתחיל שיחה.

188
00:09:24,621 --> 00:09:26,345
דבר נוסף הוא מה שאני קוראת לו הבחנה.

189
00:09:26,369 --> 00:09:28,328
זה בד"כ לתת מחמאה.

190
00:09:29,003 --> 00:09:32,259
אני אוהדת גדולה ב"להבחין בנעליים של אנשים".

191
00:09:32,283 --> 00:09:35,039
אני לא ממש נועלת נעליים מדהימות עכשיו,

192
00:09:35,063 --> 00:09:37,222
אבל נעליים זה נהדר באופן כללי.

193
00:09:37,817 --> 00:09:41,943
וזה די ניטרלי
בתחום המחמאות.

194
00:09:41,967 --> 00:09:45,575
אנשים תמיד רוצים לספר 
על הנעליים המדהימות שלהם.

195
00:09:45,599 --> 00:09:49,496
אולי כבר חוויתם את עקרון הכלבים והתינוקות.

196
00:09:49,520 --> 00:09:51,938
זה יכול להיות מוזר לדבר עם מישהו ברחוב;

197
00:09:51,962 --> 00:09:54,033
אי אפשר לדעת איך הם יגיבו.

198
00:09:54,057 --> 00:09:56,599
אבל אתם תמיד יכולים לדבר 
עם הכלב או התינוק שלהם

199
00:09:56,623 --> 00:09:57,972
הכלב או התינוק

200
00:09:57,996 --> 00:10:00,582
הוא צינור חברתי לאדם,

201
00:10:01,095 --> 00:10:03,132
ואפשר להסיק מהאופן בו הם יגיבו

202
00:10:03,156 --> 00:10:05,083
אם הם פתוחים להמשיך לדבר.

203
00:10:06,156 --> 00:10:08,321
הדבר האחרון שאני רוצה לאתגר אתכם בו

204
00:10:08,345 --> 00:10:09,841
הוא גילוי לב.

205
00:10:10,548 --> 00:10:12,890
זה דבר מאוד פגיע לעשות,

206
00:10:12,914 --> 00:10:14,430
והוא יכול להיות מאוד מתגמל.

207
00:10:15,068 --> 00:10:17,160
אז בפעם הבאה שאתם מדברים עם זר

208
00:10:17,726 --> 00:10:19,220
ומרגישים בנוח,

209
00:10:19,966 --> 00:10:22,316
ספרו להם משהו אמיתי על עצמכם

210
00:10:22,340 --> 00:10:23,680
משהו ממש אישי.

211
00:10:24,103 --> 00:10:27,894
יתכן ותזכו לחוויה שדיברתי עליה
להרגיש מובנים.

212
00:10:29,854 --> 00:10:31,800
לפעמים בשיחה, זה עולה,

213
00:10:31,824 --> 00:10:35,181
אנשים שואלים אותי, "מה אבא שלך עושה?"
או, "איפה הוא גר?"

214
00:10:35,205 --> 00:10:37,427
ולפעמים אני מספרת להם את כל האמת,

215
00:10:37,451 --> 00:10:39,608
שהוא מת כשהייתי ילדה.

216
00:10:41,386 --> 00:10:43,403
תמיד ברגעים האלו,

217
00:10:43,427 --> 00:10:45,899
הם משתפים את חוויות האובדן שלהם.

218
00:10:46,407 --> 00:10:49,543
אנחנו נוטים לפגוש גילוי לב 
תוך מתן גילוי לב,

219
00:10:49,567 --> 00:10:50,968
אפילו עם זרים.

220
00:10:52,453 --> 00:10:54,105
אז, הנה זה,

221
00:10:55,425 --> 00:10:59,279
כשאתם מדברים עם זרים,
אתם מכניסים הפסקות יפות

222
00:10:59,303 --> 00:11:02,789
לתוך הנרטיב הצפוי של חיי היום-יום שלכם

223
00:11:02,813 --> 00:11:04,032
ושלהם.

224
00:11:04,790 --> 00:11:06,933
אתם יוצרים קשרים לא צפויים.

225
00:11:07,420 --> 00:11:10,983
אם לא תדברו עם זרים,
תחמיצו את כל זה.

226
00:11:13,544 --> 00:11:15,822
אנו משקיעים הרבה זמן

227
00:11:15,846 --> 00:11:18,423
כשאנו מלמדים את הילדים
שלנו על זרים.

228
00:11:18,764 --> 00:11:22,657
מה היה קורה אם היינו משקיעים יותר זמן
כדי ללמד את עצמנו ?

229
00:11:23,441 --> 00:11:27,784
הינו יכולים לזנוח את כל הרעיונות
שגורמים לנו לחשוד אחד בשני.

230
00:11:28,649 --> 00:11:31,284
היינו יכולים לפנות מקום לשינוי.

231
00:11:32,141 --> 00:11:33,292
תודה.

232
00:11:33,316 --> 00:11:39,222
(מחיאות כפיים)