WEBVTT

00:00:07.014 --> 00:00:10.777
הנדריקס, קוביין ופייג'.

00:00:10.777 --> 00:00:12.354
כולם יכולים לטחון,

00:00:12.354 --> 00:00:16.235
אבל איך בדיוק המתקנים האיקוניים בידים שלהם

00:00:16.235 --> 00:00:21.694
מייצרים תווים, מקצבים, מלודיות ומוזיקה.

00:00:21.694 --> 00:00:26.603
כשאתם פורטים על הגיטרה,
אתם יוצרים רטט שנקרא גל עומד.

00:00:26.603 --> 00:00:30.530
כמה נקודות על המיתר,
שנקראות צמתים, לא נעות בכלל,

00:00:30.530 --> 00:00:35.180
בעוד נקודות אחרות, אנטי צמתים,
רוטטות קדימה ואחורה.

00:00:35.180 --> 00:00:39.584
הרטט מתורגם דרך הצוואר והגשר לגוף הגיטרה,

00:00:39.584 --> 00:00:42.432
שם העץ הדק והגמיש רוטט,

00:00:42.432 --> 00:00:46.625
מרעיד את מולקולות האויר המקיפות יחד ולחוד.

00:00:46.625 --> 00:00:49.730
הדחיסות הרצופות האלו יוצרות גלי קול,

00:00:49.730 --> 00:00:53.932
ואלה שבתוך הגיטרה
בעיקר בורחים החוצה דרך החור.

00:00:53.932 --> 00:00:56.221
הם לבסוף מגיעים אל האוזן,

00:00:56.221 --> 00:00:58.790
שמתרגמת אותם לאותות חשמליים

00:00:58.790 --> 00:01:01.925
שהמוח שלכם מפרש כצלילים.

00:01:01.925 --> 00:01:06.482
הגובה של הצליל תלוי בתדירות של הדחיסות.

00:01:06.482 --> 00:01:10.980
מיתר שרוטט במהירות
יצור הרבה דחיסויות קרובות,

00:01:10.980 --> 00:01:12.553
מה שיגרום לצליל גבוה יותר,

00:01:12.553 --> 00:01:16.418
ורעידות איטיות מייצרות צליל נמוך.

00:01:16.418 --> 00:01:19.682
ארבעה דברים משפיעים
על התדירות של מיתרים רוטטים:

00:01:19.682 --> 00:01:24.210
האורך, המתח, הדחיסות והעובי.

00:01:24.210 --> 00:01:27.030
מיתרי גיטרה טיפוסיים הם באותו אורך,

00:01:27.030 --> 00:01:31.524
ויש לכם מתח דומה,
אבל הם משתנים בעובי ובדחיסות.

00:01:31.524 --> 00:01:35.991
מיתרים עבים יותר רוטטים במהירות
איטית יותר, ומייצרים צלילים נמוכים יותר.

00:01:35.991 --> 00:01:37.992
כל פעם שאתם פורטים על מיתר,

00:01:37.992 --> 00:01:40.747
אתם למעשה יוצרים כמה גלים עומדים.

00:01:40.747 --> 00:01:44.981
יש את הגל הראשוני העיקרי,
שקובע את הגובה של התו,

00:01:44.981 --> 00:01:47.528
אבל יש גם גלים שנקראים הרמוניות,

00:01:47.528 --> 00:01:51.339
שהתדירויות שלהם הן כפולות של הראשון.

00:01:51.339 --> 00:01:57.055
כל הגלים העומדים האלה מתחברים
ליצור גל מורכב עם צליל עשיר.

00:01:57.055 --> 00:02:01.448
שינוי הדרך בה אתם פורטים על מיתר
הגיטרה משפיע על איזה הרמוניות אתם מקבלים.

00:02:01.448 --> 00:02:03.185
אם אתם פורטים קרוב למרכז,

00:02:03.185 --> 00:02:07.103
אתם מקבלים בעיקר
את ההרמוניות העיקרית והאי זוגיות,

00:02:07.103 --> 00:02:10.076
שיש להם אנטי צמתים באמצע המיתר.

00:02:10.076 --> 00:02:14.358
אם אתם פורטים קרוב לגשר,
אתם מקבלים בעיקר את ההרמוניות הזוגיות

00:02:14.358 --> 00:02:16.410
וצליל מאנפף יותר.

00:02:16.410 --> 00:02:22.257
הסולם המערבי המוכר מבוסס
על סדרת ההרמוניות של מיתר רוטט.

00:02:22.257 --> 00:02:27.261
כשאנחנו שומעים תו אחד מנוגן
עם אחר שיש לו תדירות כפולה בדיוק,

00:02:27.261 --> 00:02:29.195
ההרמוניה הראשונה שלו,

00:02:29.195 --> 00:02:33.203
הם נשמעים הרמוניים כל כך
שאנחנו נותנים להם אותו תו,

00:02:33.203 --> 00:02:36.930
ומגדירים את ההבדל בינהם כאוקטבה.

00:02:36.930 --> 00:02:40.115
שאר הסולם נדחס לתוך האוקטבה ההיא

00:02:40.115 --> 00:02:42.102
מחולק לשניים עשר חצי צעדים

00:02:42.102 --> 00:02:48.039
שהתדירות שלהם כל אחת היא
2^(1/12) גבוהה יותר מהקודמת.

00:02:48.039 --> 00:02:51.290
המקדם הזה קובע את מרווח הסריג.

00:02:51.290 --> 00:02:57.115
כל סריג מחלק
את אורך המיתר הנותר ב 2^(1/12),

00:02:57.115 --> 00:03:00.581
מה שגורם לתדירויות לעלות בחצי צעד.

00:03:00.581 --> 00:03:02.601
כלים נטולי סריג כמו כינורות,

00:03:02.601 --> 00:03:06.926
הופכים את זה לפשוט יותר
לייצר תדירויות אין סופיות בין כל תו לתו,

00:03:06.926 --> 00:03:10.519
אבל מוסיפים לאתגר של ניגון לפי התוים.

00:03:10.519 --> 00:03:12.581
מספר המיתרים והכוונון שלהם

00:03:12.581 --> 00:03:15.793
מותאמים לאקורדים שאנחנו אוהבים לנגן

00:03:15.793 --> 00:03:17.980
והפיזיולוגיה של הידיים שלנו.

00:03:17.980 --> 00:03:20.863
צורות הגיטרות וחומרים
יכולים גם הם להשתנות,

00:03:20.863 --> 00:03:24.527
אבל שנייהם משנים
את הטבע והצליל של הרטיטות.

00:03:24.527 --> 00:03:27.206
ניגון בשניים או יותר מיתרים באותו זמן

00:03:27.206 --> 00:03:32.205
מאפשר לכם ליצור צורות גלים חדשות
כמו אקורדים ואפקטים אחרים בצליל.

00:03:32.205 --> 00:03:36.279
לדוגמה, כשאתם מנגנים שני תוים
שהתדירויות שלהם קרובות,

00:03:36.279 --> 00:03:41.605
הם מתחברים ליצור גל קול
שהמשרעת שלו עולה ויורדת,

00:03:41.605 --> 00:03:46.500
מה שמייצר אפקט פועם,
שגיטריסטים קוראים לו ביטס.

00:03:46.500 --> 00:03:49.506
וגיטרות חשמליות נותנות לכם
אפילו יותר אפשרויות משחק.

00:03:49.506 --> 00:03:51.692
הרטיטות עדיין מתחילות במיתרים,

00:03:51.692 --> 00:03:55.931
אבל אז הן מתורגמות לאותות חשמליים
על ידי פיקאפים

00:03:55.931 --> 00:03:59.084
ומועברים לרמקולים שיוצרים את הגלי הקול.

00:03:59.084 --> 00:04:00.909
בין הפיקאפים והרמקולים,

00:04:00.909 --> 00:04:04.675
אפשרי לעבד את הגלים בדרכים שונות,

00:04:04.675 --> 00:04:11.758
כדי ליצור אפקטים כמו דיסטורשן,
אוברדרייב, וואה-וואה, דיליי ופלאנגר.

00:04:11.758 --> 00:04:16.139
ואם אתם חושבים שהפיזיקה
של מוזיקה יעילה רק לבידור,

00:04:16.139 --> 00:04:18.059
חשבו על זה.

00:04:18.059 --> 00:04:20.822
כמה פיזיקאים חושבים שהכל ביקום

00:04:20.822 --> 00:04:26.892
נוצר על ידי סדרות הרמוניות
של מיתרים ממש זעירים ומתוחים.

00:04:26.892 --> 00:04:29.468
אז אולי כל המציאות שלנו

00:04:29.468 --> 00:04:33.770
מורחבת לסולו של ג'ימי הנדריקס קוסמי?

00:04:33.770 --> 00:04:39.125
בברור, יש הרבה יותר למיתרים משנשמע לאוזן.