WEBVTT

00:00:00.000 --> 00:00:02.000
החלטתי כשהתבקשתי לעשות זאת

00:00:02.000 --> 00:00:04.000
שמה שאני באמת רוצה לדבר עליו

00:00:04.000 --> 00:00:06.000
זה על חברי ריצ'רד פיינמן.

00:00:06.000 --> 00:00:08.000
אני הייתי מהמעטים ברי המזל

00:00:08.000 --> 00:00:10.000
שבאמת זכו להכיר אותו

00:00:10.000 --> 00:00:12.000
ונהנו מנוכחותו.

00:00:12.000 --> 00:00:15.000
ואני הולך לספר לכם על הריצ'רד פיינמן שאני הכרתי.

00:00:15.000 --> 00:00:17.000
אני בטוח שיש כאן אנשים אחרים

00:00:17.000 --> 00:00:19.000
שיכולים לספר לכם על ריצ'רד פיינמן כפי שהם הכירו,

00:00:19.000 --> 00:00:21.000
וזה ככל הניראה יהיה ריצ'רד פיינמן שונה.

NOTE Paragraph

00:00:21.000 --> 00:00:24.000
ריצ'רד פיינמן היה אדם מאוד מורכב.

00:00:24.000 --> 00:00:26.000
הוא היה אדם של הרבה, הרבה חלקים.

00:00:26.000 --> 00:00:28.000
הוא היה, כמובן, לפני הכל

00:00:28.000 --> 00:00:31.000
מדען מאוד, מאוד, מאוד דגול.

00:00:31.000 --> 00:00:34.000
הוא היה שחקן. ראיתם אותו משחק.

00:00:34.000 --> 00:00:37.000
גם לי היה המזל הרב להיות בהרצאות אלו,

00:00:37.000 --> 00:00:39.000
למעלה במרפסת.

00:00:39.000 --> 00:00:41.000
הן היו פנטסטיות.

00:00:41.000 --> 00:00:43.000
הוא היה פילוסוף;

00:00:43.000 --> 00:00:45.000
הוא היה מתופף;

00:00:45.000 --> 00:00:48.000
הוא היה מורה למופת.

00:00:48.000 --> 00:00:50.000
לריצ'רד פיינמן היה גם כישרון תיאטרלי,

00:00:50.000 --> 00:00:52.000
כישרון תיאטרלי עצום.

00:00:52.000 --> 00:00:56.000
הוא היה נמהר, חסר כבוד --

00:00:56.000 --> 00:00:58.000
הוא היה מלא במאצ'ו,

00:00:58.000 --> 00:01:01.000
סוג של מאצ'ו תחרותי.

00:01:01.000 --> 00:01:05.000
הוא אהב קרב אינטלקטואלי.

00:01:05.000 --> 00:01:09.000
היה לו אגו גרגרני.

00:01:09.000 --> 00:01:12.000
אבל לאדם הזה היה איכשהו

00:01:12.000 --> 00:01:14.000
הרבה מקום בתחתית.

00:01:14.000 --> 00:01:16.000
ומה שאני מתכוון בכך

00:01:16.000 --> 00:01:19.000
זה הרבה מקום, במקרה שלי --

00:01:19.000 --> 00:01:21.000
אני לא יכול לדבר בשם אף אחד אחר --

00:01:21.000 --> 00:01:23.000
אבל במקרה שלי,

00:01:23.000 --> 00:01:26.000
הרבה מקום לאגו גדול נוסף.

00:01:26.000 --> 00:01:28.000
ובכן, לא גדול כמו שלו,

00:01:28.000 --> 00:01:30.000
אבל די גדול.

00:01:30.000 --> 00:01:33.000
אני תמיד הרגשתי טוב עם "דיק" פיינמן.

NOTE Paragraph

00:01:33.000 --> 00:01:35.000
זה היה תמיד מהנה להיות איתו.

00:01:35.000 --> 00:01:37.000
הוא תמיד גרם לי להרגיש פיקח.

00:01:37.000 --> 00:01:39.000
איך מישהו שכזה יכול לגרום לך להרגיש פיקח?

00:01:39.000 --> 00:01:41.000
איכשהו הוא עשה זאת.

00:01:41.000 --> 00:01:43.000
הוא גרם לי להרגיש פיקח. הוא גרם לי להרגיש שהוא היה פיקח.

00:01:43.000 --> 00:01:45.000
הוא גרם לי להרגיש ששנינו היינו פיקחים,

00:01:45.000 --> 00:01:49.000
וששנינו היינו יכולים לפתור כל בעיה שהיא.

00:01:49.000 --> 00:01:52.000
ולמעשה, עסקנו מדי פעם בפיזיקה ביחד.

00:01:52.000 --> 00:01:54.000
אף פעם לא פרסמנו מחקר ביחד,

00:01:54.000 --> 00:01:57.000
אך אכן הייתה לנו הרבה הנאה.

00:01:58.000 --> 00:02:00.000
הוא אהב לנצח.

00:02:00.000 --> 00:02:03.000
במשחקים המאצ'ואיסטיים הקטנים ששיחקנו מדי פעם --

00:02:03.000 --> 00:02:06.000
והוא לא שיחק בהם רק איתי, הוא שיחק אותם עם מגוון סוגים של אנשים --

00:02:06.000 --> 00:02:08.000
הוא כמעט תמיד ניצח.

00:02:08.000 --> 00:02:11.000
אבל כאשר הוא לא ניצח, כאשר הוא הפסיד,

00:02:11.000 --> 00:02:14.000
הוא צחק וניראה שזכה להנאה באותה מידה

00:02:14.000 --> 00:02:16.000
כאילו שהוא זכה.

NOTE Paragraph

00:02:16.000 --> 00:02:18.000
אני זוכר שהוא סיפר לי פעם סיפור

00:02:18.000 --> 00:02:21.000
על שעשוע שהסטודנטים

00:02:21.000 --> 00:02:23.000
הם לקחו אותו -- אני חושב שזה היה לכבוד יום הולדתו --

00:02:23.000 --> 00:02:25.000
הם לקחו אותו לארוחת צהריים.

00:02:25.000 --> 00:02:27.000
הם לקחו אותו לארוחת צהריים

00:02:27.000 --> 00:02:29.000
לסנדוויץ' בר בפסדינה.

00:02:29.000 --> 00:02:31.000
ייתכן שהמקום עדיין קיים; אני לא יודע.

00:02:31.000 --> 00:02:34.000
סנדוויצ'ים על שמות סלבריטאים היה הקטע שלהם.

00:02:34.000 --> 00:02:36.000
היית יכול לקבל סנדוויץ' מרלין מונרו.

00:02:36.000 --> 00:02:39.000
היית יכול לקבל סנדוויץ' המפרי בוגרט.

00:02:39.000 --> 00:02:41.000
הסטודנטים הלכו לשם מראש,

00:02:41.000 --> 00:02:44.000
והם התארגנו כך שכולם יזמינו סנדוויצ'י פיינמן.

00:02:44.000 --> 00:02:47.000
אחד אחר השני, הם ניכנסו והזמינו סנדוויצ'י פיינמן.

00:02:47.000 --> 00:02:49.000
פיינמן אהב את הסיפור הזה.

00:02:49.000 --> 00:02:53.000
הוא סיפר לי את הסיפור הזה, הוא היה מאוד שמח וצוחק.

00:02:53.000 --> 00:02:56.000
כאשר הוא סיים את הסיפור, אמרתי לו,

00:02:56.000 --> 00:02:58.000
"דיק, אני תוהה מה היה יכול להיות השוני

00:02:58.000 --> 00:03:02.000
בין סנדוויץ' פיינמן ולסנדוויץ' סוסקינד."

00:03:02.000 --> 00:03:04.000
ובלי לפספס פעימת לב אחת,

00:03:04.000 --> 00:03:07.000
הוא אמר, "ובכן, הם שניהם יהיו בערך אותו הדבר.

00:03:07.000 --> 00:03:10.000
השוני היחיד הוא שבסנדוויץ' סוסקינד יהיה הרבה יותר נקניק שינקן,"

00:03:10.000 --> 00:03:12.000
שינקן (Ham), במשמעות של שחקן גרוע.

00:03:12.000 --> 00:03:14.000
(צחוק)

00:03:14.000 --> 00:03:17.000
ובכן, קרה הדבר שהייתי מאוד זריז בעצמי באותו יום,

00:03:17.000 --> 00:03:20.000
ואני אמרתי, "כן, אבל הרבה פחות בולוני (בסלנג - שטויות)."

NOTE Paragraph

00:03:20.000 --> 00:03:23.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:03:23.000 --> 00:03:27.000
האמת במקרה הזה

00:03:27.000 --> 00:03:29.000
הוא שבסדנוויץ' פיינמן

00:03:29.000 --> 00:03:31.000
היה אכן המון שינקן,

00:03:31.000 --> 00:03:34.000
אבל היה נטול בולוני.

00:03:35.000 --> 00:03:37.000
מה שפיינמן שנא יותר מכל

00:03:37.000 --> 00:03:39.000
היה יומרה אינטלקטואלית --

00:03:39.000 --> 00:03:41.000
העמדת פנים,

00:03:41.000 --> 00:03:44.000
תחכום מזויף, ז'רגון.

00:03:44.000 --> 00:03:47.000
אני זוכר שמתישהו בשנות השמונים,

00:03:47.000 --> 00:03:49.000
באמצע שנות השמונים,

00:03:49.000 --> 00:03:51.000
דיק ואני וסידני קולמן,

00:03:51.000 --> 00:03:53.000
ניפגשנו מספר פעמים

00:03:53.000 --> 00:03:56.000
למעלה בסן פרנסיסקו בבית של איזשהו אדם מאוד עשיר --

00:03:56.000 --> 00:03:58.000
למעלה בסן פרנסיסקו לארוחת ערב.

00:03:58.000 --> 00:04:01.000
ובפעם האחרונה שהאדם הזה הזמין אותנו,

00:04:01.000 --> 00:04:03.000
הוא גם הזמין שני פילוסופים.

00:04:03.000 --> 00:04:06.000
הבחורים האלו היו פילוסופים של המחשבה.

00:04:06.000 --> 00:04:09.000
ההתמחות שלהם הייתה פילוסופיה של התודעה.

00:04:09.000 --> 00:04:11.000
והם היו מלאים בכל מני סוגים של ז'רגון.

00:04:11.000 --> 00:04:14.000
אני מנסה להזכר במילים --

00:04:14.000 --> 00:04:17.000
"מוניזם," "דואליזם," קטגוריות לכל כיוון.

00:04:17.000 --> 00:04:19.000
אני לא ידעתי מה המשמעות של הדברים הללו, וגם דיק לא --

00:04:19.000 --> 00:04:21.000
גם סידני לא.

NOTE Paragraph

00:04:21.000 --> 00:04:23.000
ועל מה דיברנו?

00:04:23.000 --> 00:04:26.000
ובכן, על מה אתה מדבר כשאתה מדבר על תבונה?

00:04:26.000 --> 00:04:28.000
דבר אחד, הדבר האחד הזה שברור שידברו עליו --

00:04:28.000 --> 00:04:30.000
האם מכונה יכולה להיות בעלת תבונה?

00:04:30.000 --> 00:04:32.000
האם ניתן לבנות מכונה

00:04:32.000 --> 00:04:34.000
שחושבת כמו בן אדם,

00:04:34.000 --> 00:04:36.000
שהיא מודעת?

00:04:36.000 --> 00:04:39.000
ישבנו יחד ושוחחנו על כך -- אנחנו כמובן לא פתרנו שאלה זו.

00:04:39.000 --> 00:04:41.000
אבל הבעיה עם הפילוסופים

00:04:41.000 --> 00:04:43.000
הוא שהם התפלספו

00:04:43.000 --> 00:04:45.000
בזמן שהם היו צריכים "להתמדען".

00:04:45.000 --> 00:04:48.000
הרי זו שאלה מדעית אחרי הכל.

00:04:48.000 --> 00:04:50.000
וזה היה דבר מאוד, מאוד מסוכן לעשות

00:04:50.000 --> 00:04:53.000
בסביבתו של דיק פיינמן.

00:04:55.000 --> 00:04:58.000
פיינמן נתן להם -- קנה כפול, ממש בין העיניים.

00:04:58.000 --> 00:05:01.000
זה היה ברוטלי, זה היה מצחיק -- הו, זה היה מצחיק.

00:05:01.000 --> 00:05:03.000
אבל זה היה באמת ברוטלי.

00:05:03.000 --> 00:05:05.000
הוא ממש פוצץ להם את הבלון.

NOTE Paragraph

00:05:05.000 --> 00:05:07.000
אבל הדבר המדהים היה --

00:05:07.000 --> 00:05:09.000
פיינמן היה צריך לעזוב מוקדם.

00:05:09.000 --> 00:05:12.000
הוא לא הרגיש כל כך טוב, אז הוא עזב מעט מוקדם.

00:05:12.000 --> 00:05:15.000
ואני וסידני נישארנו עם שני הפילוסופים.

00:05:15.000 --> 00:05:18.000
והדבר המדהים היה שהבחורים הללו התעופפו.

00:05:18.000 --> 00:05:20.000
הם היו כל כך שמחים.

00:05:20.000 --> 00:05:23.000
הם פגשו אדם גדול;

00:05:23.000 --> 00:05:25.000
הם הודרכו על ידי אדם גדול;

00:05:25.000 --> 00:05:27.000
הם נהנו מאוד

00:05:27.000 --> 00:05:30.000
כשפניהם נדחפו לתוך הבוץ;

00:05:30.000 --> 00:05:33.000
וזה היה דבר מיוחד.

00:05:33.000 --> 00:05:36.000
הבנתי שהיה משהו יוצא מגדר הרגיל בפיינמן,

00:05:36.000 --> 00:05:39.000
אפילו כשהוא עשה מה שהוא עשה.

NOTE Paragraph

00:05:43.000 --> 00:05:46.000
דיק, הוא היה חבר שלי. אני אכן קראתי לו "דיק".

00:05:46.000 --> 00:05:48.000
דיק ואני הייתה ביננו מערכת יחסים.

00:05:48.000 --> 00:05:51.000
אני חושב שבאמת הייתה מערכת יחסים מיוחדת ביננו.

00:05:51.000 --> 00:05:54.000
חיבבנו אחד את השני; מצאו חן בעיננו אותם סוגי דברים.

00:05:54.000 --> 00:05:58.000
גם אני חיבבתי את אותם משחקים אינטלקטואליים מאצ'ואיסטיים.

00:05:58.000 --> 00:06:00.000
לפעמים ניצחתי אני, לרוב הוא ניצח,

00:06:00.000 --> 00:06:02.000
אבל שנינו נהננו מהם.

00:06:02.000 --> 00:06:04.000
ודיק נהיה משוכנע בשלב מסוים

00:06:04.000 --> 00:06:08.000
שלו ולי היו קווי דימיון באישיות.

00:06:08.000 --> 00:06:10.000
אני לא חושב שהוא צדק.

00:06:10.000 --> 00:06:12.000
אני חושב שנקודת הדימיון היחידה ביננו

00:06:12.000 --> 00:06:15.000
היא ששנינו אהבנו לדבר על עצמנו.

00:06:15.000 --> 00:06:17.000
אבל הוא היה משוכנע בכך.

00:06:17.000 --> 00:06:19.000
והוא היה אדם סקרן.

00:06:19.000 --> 00:06:21.000
האדם היה סקרן בצורה מדהימה.

00:06:21.000 --> 00:06:24.000
והוא רצה להבין מה זה היה ולמה היה

00:06:24.000 --> 00:06:28.000
כזה חיבור משעשע ביננו.

NOTE Paragraph

00:06:28.000 --> 00:06:30.000
ויום אחד התהלכנו. היינו בצרפת.

00:06:30.000 --> 00:06:32.000
היינו בלה זוק.

00:06:32.000 --> 00:06:34.000
היינו למעלה בהרים, 1976.

00:06:34.000 --> 00:06:37.000
היינו למעלה בהרים, ופיינמן אמר לי,

00:06:37.000 --> 00:06:39.000
הוא אמר, "לאונרדו."

00:06:39.000 --> 00:06:41.000
הסיבה שהוא קרא לי לאונרדו

00:06:41.000 --> 00:06:43.000
היא מפני שהיינו באירופה

00:06:43.000 --> 00:06:46.000
והוא תרגל את הצרפתית שלו.

00:06:46.000 --> 00:06:49.000
ואז הוא אמר, "לאונרדו,

00:06:49.000 --> 00:06:52.000
היית קרוב יותר לאימך או לאביך

00:06:52.000 --> 00:06:54.000
כאשר היית ילד?"

00:06:54.000 --> 00:06:57.000
ואני אמרתי, "ובכן, הגיבור האמיתי שלי היה אבי.

00:06:57.000 --> 00:06:59.000
הוא היה אדם עובד,

00:06:59.000 --> 00:07:02.000
בעל השכלה ברמת כיתה ה'.

00:07:02.000 --> 00:07:05.000
הוא היה מכונאי מעולה, והוא לימד אותי איך להשתמש בכלים.

00:07:05.000 --> 00:07:09.000
הוא לימד אותי שלל דברים על חפצים מכניים.

00:07:09.000 --> 00:07:11.000
הוא אפילו לימד אותי את התאורמה של פיתגורס.

00:07:11.000 --> 00:07:13.000
הוא לא קרא לזה היתר,

00:07:13.000 --> 00:07:16.000
הוא קרא לזה המרחק הקצר ביותר."

00:07:16.000 --> 00:07:18.000
ועיניו של פיינמן פשוט נפתחו.

00:07:18.000 --> 00:07:20.000
נדלקה לו נורה.

00:07:20.000 --> 00:07:23.000
והוא אמר שהיו לו

00:07:23.000 --> 00:07:25.000
בעקרו של דבר את אותם היחסים בדיוק

00:07:25.000 --> 00:07:27.000
עם אביו.

00:07:27.000 --> 00:07:30.000
ולמעשה, הוא היה משוכנע פעם אחת

00:07:30.000 --> 00:07:33.000
שעל מנת להיות פיזיקאי טוב,

00:07:33.000 --> 00:07:35.000
זה היה חשוב מאוד

00:07:35.000 --> 00:07:38.000
שיהיו מערכות יחסים שכאלו עם האב שלך.

00:07:38.000 --> 00:07:41.000
אני מתנצל על השיח הסקסיסטי כאן,

00:07:41.000 --> 00:07:43.000
אבל כך זה באמת קרה.

NOTE Paragraph

00:07:43.000 --> 00:07:47.000
הוא אמר שהוא ממש משוכנע שזה היה הכרחי --

00:07:47.000 --> 00:07:51.000
החלק ההכרחי של לגדול להיות פיזיקאי צעיר.

00:07:51.000 --> 00:07:54.000
בהיותו דיק, הוא, כמובן, רצה לבדוק זאת.

00:07:54.000 --> 00:07:56.000
הוא רצה ללכת ולעשות ניסוי.

00:07:56.000 --> 00:07:58.000
ובכן, כך הוא עשה.

00:07:58.000 --> 00:08:00.000
הוא יצא ועשה ניסוי.

00:08:00.000 --> 00:08:03.000
הוא שאל את כל חבריו שהוא ראה אותם כפיזיקאים טובים,

00:08:03.000 --> 00:08:06.000
"האם זו הייתה אימך או אביך שהשפיעו עליך?"

00:08:06.000 --> 00:08:08.000
ובשביל גבר -- הם היו כולם גברים --

00:08:08.000 --> 00:08:10.000
לגבר, כל אחד מהם

00:08:10.000 --> 00:08:12.000
אמר, "אמא שלי."

00:08:12.000 --> 00:08:15.000
(צחוק)

00:08:15.000 --> 00:08:19.000
כך הלכה התאוריה הזו לפח האשפה של ההיסטוריה.

00:08:20.000 --> 00:08:23.000
אבל הוא היה מאוד נלהב כאשר הוא מצא לבסוף מישהו

00:08:23.000 --> 00:08:26.000
שהייתה לו את אותה ההתנסות עם אבי

00:08:26.000 --> 00:08:28.000
כמו שהייתה לו עם אביו.

00:08:28.000 --> 00:08:30.000
ולזמן מה, הוא היה משוכנע

00:08:30.000 --> 00:08:32.000
שזו הייתה הסיבה לכך שאנחנו מסתדרים כה טוב יחד.

00:08:32.000 --> 00:08:34.000
אני לא יודע. אולי. מי יודע?

NOTE Paragraph

00:08:34.000 --> 00:08:36.000
אבל תנו לי לספר לכם מעט

00:08:36.000 --> 00:08:39.000
על פיינמן כפיזיקאי.

00:08:40.000 --> 00:08:42.000
הסגנון של פיינמן --

00:08:42.000 --> 00:08:44.000
לא, סגנון זו לא המילה הנכונה.

00:08:44.000 --> 00:08:46.000
סגנון גורם לחשוב על עניבת הפרפר שהוא כביכול לבש

00:08:46.000 --> 00:08:48.000
או על חליפה שהוא לבש.

00:08:48.000 --> 00:08:50.000
יש כאן משהו עמוק הרבה יותר מזה,

00:08:50.000 --> 00:08:52.000
אבל אני לא יכול לחשוב על מילה אחרת לזה.

00:08:52.000 --> 00:08:55.000
הסגנון המדעי של פיינמן

00:08:55.000 --> 00:08:57.000
היה תמיד לחפש את הפשוט,

00:08:57.000 --> 00:09:02.000
והאלמנטרי ביותר מהפתרונות האפשריים לבעיה.

00:09:02.000 --> 00:09:05.000
אם זה לא היה אפשרי, היה עליך למצא משהו מסובך יותר.

00:09:05.000 --> 00:09:08.000
אבל אין ספק שחלק מזה

00:09:08.000 --> 00:09:11.000
היה העונג הגדול וההנאה

00:09:11.000 --> 00:09:15.000
בלהראות לאנשים שהוא היה מסוגל לחשוב ביותר פשטות ממה שהם יכלו.

00:09:15.000 --> 00:09:18.000
אבל הוא גם האמין מאוד, האמין באמת,

00:09:18.000 --> 00:09:20.000
שאם אתה לא יכול להסביר משהו בצורה פשוטה

00:09:20.000 --> 00:09:23.000
אתה לא הבנת את זה.

00:09:23.000 --> 00:09:26.000
בשנות החמישים, אנשים ניסו להבין

00:09:26.000 --> 00:09:28.000
את טבעו של הליום במצב סופר נוזלי.

NOTE Paragraph

00:09:28.000 --> 00:09:30.000
הייתה תאוריה.

00:09:30.000 --> 00:09:32.000
זו הומצאה על ידי מתמטיקאי פיזיקאי רוסי,

00:09:32.000 --> 00:09:34.000
וזו הייתה תאוריה מסובכת.

00:09:34.000 --> 00:09:36.000
אני אספר לכם את התאוריה הזו במהרה.

00:09:36.000 --> 00:09:38.000
זו הייתה תאוריה מסובכת בצורה נוראית

00:09:38.000 --> 00:09:41.000
מלאה באינטגרלים קשים ונוסחאות

00:09:41.000 --> 00:09:43.000
ומתמטיקה וכיוצא בזה.

00:09:43.000 --> 00:09:46.000
וזה עבד במידה מסוימת, אבל לא עבד בצורה מעולה.

00:09:46.000 --> 00:09:48.000
הדרך היחידה שזה עבד

00:09:48.000 --> 00:09:51.000
הייתה כאשר האטומים של ההליום היו מרוחקים מאוד, מאוד אחד מהשני.

00:09:51.000 --> 00:09:53.000
האטומים של ההליום היו צריכים להיות מרוחקים אחד מהשני.

00:09:53.000 --> 00:09:55.000
ולרוע המזל, האטומים של הליום במצב נוזלי

00:09:55.000 --> 00:09:57.000
הם ממש אחד על השני.

NOTE Paragraph

00:09:57.000 --> 00:10:00.000
פיינמן החליט, כפיזיקאי חובבני לנושא ההליום,

00:10:00.000 --> 00:10:03.000
שהוא ינסה לפתור את הבעיה הזו.

00:10:03.000 --> 00:10:05.000
והיה לו רעיון, רעיון מאוד ברור.

00:10:05.000 --> 00:10:07.000
הוא ינסה להבין

00:10:07.000 --> 00:10:09.000
איך פונקציית הגל הקוונטית

00:10:09.000 --> 00:10:11.000
של המספר העצום הזה של אטומים ניראית.

00:10:11.000 --> 00:10:13.000
הוא ניסה לדמיין אז זה

00:10:13.000 --> 00:10:16.000
מונחה על ידי מספר מצומצם של עקרונות פשוטים.

00:10:16.000 --> 00:10:19.000
המספר הקטן של העקרונות הפשוטים היה מאוד, מאוד פשוט.

00:10:19.000 --> 00:10:21.000
העקרון הראשון היה

00:10:21.000 --> 00:10:24.000
שכאשר אטומי הליום נגעו אחד בשני, הם דוחים אחד את השני.

00:10:24.000 --> 00:10:27.000
המשמעות של זה הייתה שהפונקציית גל הייתה צריכה להתאפס,

00:10:27.000 --> 00:10:30.000
היא הייתה צריכה להעלם מתי שאטומי ההליום נגעו אחד בשני.

00:10:30.000 --> 00:10:32.000
העובדה השניה הייתה

00:10:32.000 --> 00:10:35.000
שבמצב היסוד, בו מערכת קוונטית היא בעלת האנרגיה הנמוכה ביותר,

00:10:35.000 --> 00:10:39.000
פונקציית הגל היא תמיד מאוד שטוחה --

00:10:39.000 --> 00:10:41.000
מספר מינימלי של תנודות.

NOTE Paragraph

00:10:41.000 --> 00:10:43.000
אז הוא ישב --

00:10:43.000 --> 00:10:45.000
ואני חושב שלא היה לו יותר

00:10:45.000 --> 00:10:47.000
מאשר פיסה פשוטה של נייר ועפרון --

00:10:47.000 --> 00:10:49.000
והוא ניסה לכתוב, ואכן כתב,

00:10:49.000 --> 00:10:52.000
את פונקציית הגל הפשוטה ביותר שהוא יכל לחשוב עליה

00:10:52.000 --> 00:10:54.000
ואשר היו לה את תנאי השפה

00:10:54.000 --> 00:10:56.000
כך שפונקציית הגל תיעלם כאשר דברים נגעו

00:10:56.000 --> 00:10:58.000
ותהיה שטוחה בין לבין.

00:10:58.000 --> 00:11:00.000
הוא כתב דבר פשוט.

00:11:00.000 --> 00:11:02.000
זה היה כל כך פשוט, שלמעשה,

00:11:02.000 --> 00:11:04.000
אני חשבתי שתלמיד בית ספר תיכון ממש פיקח,

00:11:04.000 --> 00:11:06.000
שאפילו לא למד אפילו חשבון אינפיניטסימלי,

00:11:06.000 --> 00:11:09.000
יוכל להבין מה שהוא כתב.

00:11:09.000 --> 00:11:12.000
הדבר הפשוט הזה שהוא כתב

00:11:12.000 --> 00:11:15.000
הסביר את כך מה שהיה ידוע באותו זמן על הליום נוזלי

00:11:15.000 --> 00:11:17.000
באותו הזמן.

NOTE Paragraph

00:11:17.000 --> 00:11:19.000
אני תמיד תהיתי

00:11:19.000 --> 00:11:22.000
האם המקצוענים, המקצוענים האמיתיים של פיזיקה של הליום,

00:11:22.000 --> 00:11:25.000
היו פשוט מובכים קמעה מכל זה.

00:11:25.000 --> 00:11:27.000
היו להם את הטכניקות הסופר-עוצמתיות,

00:11:27.000 --> 00:11:29.000
והם לא הצליחו כמוהו.

00:11:29.000 --> 00:11:33.000
דרך אגב, אני אספר לכם מה הייתה הדרך הסופר-עוצמתית הזו הייתה.

00:11:33.000 --> 00:11:36.000
זו הייתה הטכניקה של דיאגרמת פיינמן.

NOTE Paragraph

00:11:36.000 --> 00:11:38.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:11:38.000 --> 00:11:41.000
הוא עשה זאת שוב בשנת 1968.

00:11:41.000 --> 00:11:43.000
ב 1968, באוניברסיטה שלי --

00:11:43.000 --> 00:11:46.000
לא הייתי שם באותה התקופה -- אבל ב 1968,

00:11:46.000 --> 00:11:49.000
הם חקרו את מבנה הפרוטון.

00:11:49.000 --> 00:11:51.000
הפרוטון היה ללא ספק בנוי

00:11:51.000 --> 00:11:53.000
ממספר חלקיקים זעירים.

00:11:53.000 --> 00:11:55.000
זה היה פחות או יותר ידוע.

00:11:55.000 --> 00:11:58.000
והדרך לנתח אז זה הייתה, כמובן, דיאגרמות פיינמן.

00:11:58.000 --> 00:12:01.000
זו הייתה המטרה לשמה דיאגרמות פיינמן ניבנו --

00:12:01.000 --> 00:12:03.000
על מנת להבין חלקיקים.

00:12:03.000 --> 00:12:05.000
הניסויים שנוהלו היו מאוד פשוטים.

00:12:05.000 --> 00:12:07.000
אתה פשוט לוקח פרוטון,

00:12:07.000 --> 00:12:09.000
ואתה פוגע בו בעוצמתיות עם אלטרון.

00:12:09.000 --> 00:12:12.000
לשם כך נועדו דיאגרמות פיינמן.

00:12:12.000 --> 00:12:14.000
הבעיה היחידה הייתה

00:12:14.000 --> 00:12:16.000
שדיאגרמות פיינמן הן מסובכות.

00:12:16.000 --> 00:12:18.000
הן אינטגרלים קשים.

00:12:18.000 --> 00:12:21.000
אם היית יכול לחשב את כולם, הייתה יכולה להיות לך תאוריה מדוייקת.

00:12:21.000 --> 00:12:24.000
אבל לא יכולת, הן היו פשוט מסובכות מדי.

00:12:24.000 --> 00:12:26.000
אנשים ניסו לפתור אותן.

00:12:26.000 --> 00:12:29.000
היית יכול לעשות דיאגרמה של לולאה אחת. אין דאגה על לולאה אחת.

00:12:29.000 --> 00:12:32.000
לולאה אחת, שתי לולאות -- אולי היית יכול לעשות אפילו דיאגרמה של שלוש לולאות,

00:12:32.000 --> 00:12:34.000
אבל מעבר לזה לא יכולת לעשות דבר.

NOTE Paragraph

00:12:34.000 --> 00:12:36.000
פיינמן אמר, "תשכחו מכל זה.

00:12:36.000 --> 00:12:38.000
פשוט תחשבו על הפרוטון

00:12:38.000 --> 00:12:40.000
כצביר של חלקיקים זעירים --

00:12:40.000 --> 00:12:42.000
נחיל של חלקיקים זעירים."

00:12:42.000 --> 00:12:45.000
הוא קרא להם פרטונים. הוא קרא להם פרטונים.

00:12:45.000 --> 00:12:47.000
הוא אמר, "פשוט תחשבו על נחיל של פרטונים

00:12:47.000 --> 00:12:49.000
שנעים במהירות גבוהה."

00:12:49.000 --> 00:12:53.000
בגלל שהם נעו במהירות ממש גבוהה,

00:12:53.000 --> 00:12:57.000
תורת היחסות אומרת שהתנועה הפנימית שלהם אחד ביחס לשני מאוד איטית.

00:12:57.000 --> 00:12:59.000
האלקטרון פוגע בהם פתאום.

00:12:59.000 --> 00:13:02.000
זה כמו לקחת צילום חטף של הפרוטון.

00:13:02.000 --> 00:13:04.000
מה אתה רואה?

00:13:04.000 --> 00:13:09.000
אתה רואה תמונה מוקפאת של קבוצת פרטונים.

00:13:09.000 --> 00:13:11.000
הם לא זזים, ומכיוון שהם לא זזים

00:13:11.000 --> 00:13:13.000
במהלך הניסוי,

00:13:13.000 --> 00:13:15.000
אתה לא צריך לשים את הדעת על איך הם זזים.

00:13:15.000 --> 00:13:17.000
אתה לא צריך לדאוג על הכוחות שפועלים ביניהם.

00:13:17.000 --> 00:13:19.000
אתה פשוט יכול לחשוב על זה

00:13:19.000 --> 00:13:21.000
כאוכלוסיה

00:13:21.000 --> 00:13:24.000
של פרטונים קפואים.

00:13:24.000 --> 00:13:27.000
זה היה המפתח לאיך ניתן לנתח את הניסויים הללו.

00:13:27.000 --> 00:13:30.000
מאוד אפקטיבי, זה באמת היה --

00:13:30.000 --> 00:13:32.000
מישהו אמר שמהפכה הייתה מילה לא מתאימה.

00:13:32.000 --> 00:13:35.000
אני מניח זה נכון, אז לא אגיד מהפכה --

00:13:35.000 --> 00:13:38.000
אבל היא בהחלט פיתחה והעמיקה מאוד

00:13:38.000 --> 00:13:41.000
את הבנתנו על הפרוטונים,

00:13:41.000 --> 00:13:43.000
וחלקיקים נוספים.

NOTE Paragraph

00:13:43.000 --> 00:13:45.000
ובכן, היו לי דברים נוספים שרציתי לספר לכם

00:13:45.000 --> 00:13:47.000
על הקשר שלי עם פיינמן,

00:13:47.000 --> 00:13:49.000
איך הוא היה,

00:13:49.000 --> 00:13:51.000
אבל אני רואה שיש לי בדיוק חצי דקה.

00:13:51.000 --> 00:13:53.000
אז אני חושב שפשוט אסיים

00:13:53.000 --> 00:13:57.000
ואגיד שאני חושב שלמעשה פיינמן לא היה אוהב מאורע זה.

00:13:57.000 --> 00:14:00.000
אני חושב שהוא היה אומר,

00:14:00.000 --> 00:14:03.000
"אני לא צריך את זה."

00:14:03.000 --> 00:14:06.000
אבל איך אנחנו יכולים לכבד את פיינמן?

00:14:06.000 --> 00:14:08.000
איך אנחנו יכולים באמת לכבד את פיינמן?

00:14:08.000 --> 00:14:11.000
אני חושב שהתשובה היא שאנחנו צריכים לכבד את פיינמן

00:14:11.000 --> 00:14:13.000
על ידי כך שנפיק כמה שיותר שינקן

00:14:13.000 --> 00:14:16.000
מהסנדוויצ'ים שלנו ככל שאנחנו יכולים.

NOTE Paragraph

00:14:16.000 --> 00:14:18.000
תודה לכם.

NOTE Paragraph

00:14:18.000 --> 00:14:21.000
(מחיאות כפיים)