0:00:00.023,0:00:03.464
[הרצאה זו מכילה שפה גרפית ותיאורים [br]של אלימות מינית]

0:00:03.488,0:00:04.869
[הצפייה באחריות הצופה]

0:00:04.893,0:00:07.849
טום סטרנג'ר: בשנת 1996, כשהייתי בן 18,

0:00:07.873,0:00:11.480
הייתה לי הזדמנות פז להשתתף בתכנית [br]חילופי תלמידים בינלאומית.

0:00:12.071,0:00:15.792
באופן אירוני אני אוסטרלי שמעדיף [br]מזג-אוויר קר כקרח,

0:00:15.816,0:00:20.675
אז הייתי מרוגש ודומע כשעליתי על[br]מטוס לאיסלנד,

0:00:20.699,0:00:23.922
אחרי שנפרדתי מהוריי ואחיי.

0:00:24.853,0:00:27.908
התקבלתי בברכה בבית של משפחה [br]איסלנדית יפיפיה.

0:00:27.932,0:00:29.333
שלקחה אותי לטיולים,

0:00:29.357,0:00:32.448
ועזרה לי לתפוש את השפה [br]האיסלנדית המלודיסטית.

0:00:33.213,0:00:36.201
נאבקתי מעט עם הגעגועים הראשוניים הביתה.

0:00:36.225,0:00:38.223
גלשתי בסנובורד אחרי בית-ספר,

0:00:38.247,0:00:39.610
וישנתי הרבה.

0:00:40.480,0:00:44.418
שעתיים של לימודי כימיה בשפה שאתה [br]עדיין לא לגמרי מבין

0:00:44.442,0:00:46.224
יכולות להיות חומר הרדמה טוב.

0:00:46.248,0:00:47.398
(צחוק)

0:00:48.636,0:00:51.160
המורה שלי המליצה לי לנסות להשתתף [br]במחזה של בית-הספר

0:00:51.184,0:00:53.514
רק כדי לעזור לי להיות יותר פעיל חברתי.

0:00:54.094,0:00:56.595
מתברר שלא הגעתי להיות חלק מהמחזה,

0:00:56.619,0:00:58.526
אבל כך הכרתי את ת'ורדיס.

0:00:59.451,0:01:01.514
חלקנו אהבת נעורים מקסימה,

0:01:01.538,0:01:04.032
והיינו נפגשים בהפסקת הצהריים [br]רק כדי להחזיק ידיים

0:01:04.056,0:01:06.202
ולהסתובב בעיר העתיקה רייקיאוויק.

0:01:06.655,0:01:09.917
פגשתי את המשפחה החמה שלה, [br]והיא פגשה את החברים שלי.

0:01:10.675,0:01:13.449
היינו במערכת יחסים צעירה קצת יותר מחודש

0:01:13.473,0:01:15.720
כשנערך נשף חג-המולד של בית-הספר שלנו.

0:01:18.052,0:01:21.336
ת'ורדיס אלבה: הייתי בת 16 ומאוהבת [br]בפעם הראשונה.

0:01:21.797,0:01:23.594
ההליכה שלנו לנשף חג-המולד ביחד

0:01:23.618,0:01:26.415
הייתה אישור פומבי של הקשר שלנו,

0:01:26.439,0:01:29.406
ואני הרגשתי ילדה ברת-המזל בעולם.

0:01:29.430,0:01:32.007
כבר לא ילדה, אלא אישה צעירה.

0:01:32.730,0:01:34.643
מסוממת מהבגרות החדשה שבי,

0:01:34.667,0:01:39.027
הרגשתי שזה רק טבעי לנסות באותו הלילה[br]לשתות רום בפעם הראשונה.

0:01:39.496,0:01:41.558
זה היה רעיון רע.

0:01:41.582,0:01:43.070
נעשתי מבוחלת,

0:01:43.094,0:01:44.914
מתנדנדת בין הכרה לחוסר הכרה,

0:01:44.938,0:01:48.063
בין התקפים של קיא עוויתי.

0:01:48.087,0:01:51.051
המאבטחים רצו להזמין לי אמבולנס,

0:01:51.075,0:01:54.064
אבל טום התנהג כאביר על הסוס הלבן שלי,

0:01:54.088,0:01:56.123
ואמר להם שהוא יקח אותי הביתה.

0:01:56.782,0:01:58.483
זה היה כמו אגדה,

0:01:58.507,0:02:00.283
הידיים החזקות שלו סביבי,

0:02:00.307,0:02:02.598
משכיב אותי בבטחה של מיטתי.

0:02:03.602,0:02:08.129
אבל הכרת התודה שהרגשתי כלפיו[br]מהר הפכה לאימה

0:02:08.153,0:02:12.611
כשהוא החל לפשוט אותי מבגדיי [br]ולעלות עליי.

0:02:13.457,0:02:14.793
הראש שלי התבהר,

0:02:14.817,0:02:17.944
אבל הגוף שלי היה עדיין חלש [br]מכדי להאבק,

0:02:17.968,0:02:20.302
והכאב היה מסנוור.

0:02:20.765,0:02:22.848
חשבתי שאני הולכת להיחצות לשניים.

0:02:23.804,0:02:25.379
כדי להישאר שפויה

0:02:25.403,0:02:28.677
ספרתי בשקט את השניות על השעון המעורר שלי.

0:02:29.622,0:02:31.357
ומאז אותו הלילה

0:02:31.381,0:02:37.155
אני יודעת שיש 7,200 שניות בשעתיים.

0:02:39.140,0:02:42.378
למרות שצלעתי במשך ימים ובכיתי במשך שבועות,

0:02:42.402,0:02:46.808
התקרית הזו לא התאימה לרעיונות שלי על אונס[br]כמו שראיתי בטלויזיה.

0:02:47.361,0:02:49.382
טום לא היה מטורף חמוש;

0:02:49.406,0:02:51.169
הוא היה החבר שלי.

0:02:51.193,0:02:53.802
וזה לא קרה בסימטה מפוקפקת,

0:02:53.826,0:02:55.887
זה קרה במיטה שלי.

0:02:56.733,0:03:00.352
עד שהצלחתי להגדיר את מה שקרה לי כאונס,

0:03:00.376,0:03:02.367
הוא סיים את תכנית החילוף שלו

0:03:02.391,0:03:03.946
ועזב לאוסטרליה.

0:03:04.532,0:03:08.175
אז אמרתי לעצמי שזה חסר טעם [br]להתעסק במה שקרה.

0:03:08.199,0:03:09.384
וחוץ מזה,

0:03:09.408,0:03:12.003
זו בוודאי הייתה האשמה שלי, איכשהו.

0:03:12.685,0:03:14.990
גדלתי בעולם בו מלמדים בנות

0:03:15.014,0:03:17.176
שהן נאנסות מסיבה מסויימת.

0:03:17.784,0:03:20.349
החצאית שלהן הייתה קצרה מדיי,

0:03:20.373,0:03:22.867
החיוך שלהן היה רחב מדיי,

0:03:22.891,0:03:25.309
והנשימה שלהן הריחה מאלכוהול.

0:03:26.017,0:03:28.783
ואני הייתי אשמה בכל הדברים הללו,

0:03:28.807,0:03:30.857
אז האשמה הייתה חייבת להיות עליי.

0:03:31.675,0:03:33.099
לקח לי שנים להבין

0:03:33.123,0:03:37.034
שיש רק דבר אחד שיכול היה למנוע ממני[br]להיאנס בלילה ההוא,

0:03:37.058,0:03:39.200
וזה לא החצאית שלי,

0:03:39.224,0:03:41.174
זה לא החיוך שלי,

0:03:41.198,0:03:43.394
זה לא היה האמון הילדותי שלי.

0:03:43.832,0:03:47.566
הדבר היחיד שיכול היה למנוע ממני[br]להיאנס בלילה ההוא

0:03:47.590,0:03:49.640
זה הגבר שאנס אותי --

0:03:49.664,0:03:51.677
אילו היה עוצר בעצמו.

0:03:52.729,0:03:54.840
ט.ס: יש לי זכרונות מעומעמים מהיום למחרת:

0:03:55.716,0:03:58.030
תופעות הלוואי של השתיה,

0:03:58.054,0:04:00.843
איזו ריקנות שניסיתי להדחיק.

0:04:01.631,0:04:02.845
שום דבר מעבר.

0:04:03.745,0:04:06.036
אבל לא הופעתי בדלת של ת'ורדיס.

0:04:07.409,0:04:09.215
חשוב לציין כעת

0:04:09.239,0:04:11.739
שלא ראיתי את המעשה שלי כמה שהוא היה.

0:04:12.658,0:04:15.706
המילה "אונס" לא הדהדה במוחי [br]כפי שהייתה אמורה.

0:04:16.639,0:04:19.934
ולא צלבתי את עצמי עם הזכרונות [br]של הלילה הקודם.

0:04:21.524,0:04:23.898
זה לא בדיוק היה סרוב מודע,

0:04:23.922,0:04:27.281
זה היה יותר כמו כל קבלה של המציאות[br]הייתה אסורה.

0:04:28.365,0:04:32.479
ההגדרה שלי למעשים שלי לגמרי הפריכו כל הכרה

0:04:32.503,0:04:34.780
בטראומה האדירה שגרמתי לת'ורדיס.

0:04:36.454,0:04:37.857
אם להיות כן,

0:04:37.881,0:04:41.975
הדחקתי את המעשה כולו [br]במשך ימים לאחר מכן,

0:04:42.758,0:04:44.278
ובזמן שביצעתי אותו.

0:04:45.443,0:04:49.952
התכחשתי לאמת בכך ששכנעתי את עצמי[br]שזה היה סקס ולא אונס.

0:04:50.788,0:04:54.654
וזה היה שקר שגרם לי להרגיש בושה גדולה.

0:04:56.174,0:04:58.421
נפרדתי מת'ורדיס יומיים לאחר מכן,

0:04:58.445,0:05:00.089
ואחר-כך ראיתי אותה כמה פעמים

0:05:00.113,0:05:02.171
במשך שארית מהשנה שלי באיסלנד,

0:05:02.195,0:05:05.088
מרגיש דקירה חדה של עצב בכל פעם.

0:05:06.314,0:05:10.276
עמוק בפנים, ידעתי שעשיתי משהו [br]רע לאין שיעור.

0:05:11.326,0:05:14.349
אך מבלי לתכנן את זה, [br]הטבעתי את הזכרונות עמוק בפנים,

0:05:14.373,0:05:16.154
ואליהם קשרתי אבן.

0:05:18.215,0:05:19.961
מה שבא בעקבות הייתה תקופה[br]של תשע שנים

0:05:19.985,0:05:23.123
שניתן לתאר בצורה הכי טובה [br]כ"הכחשה ובריחה".

0:05:24.010,0:05:28.489
כשהייתה לי את ההזדמנות לזהות [br]את העינוי שגרמתי,

0:05:28.513,0:05:30.756
לא השתהתי מספיק כדי לעשות זאת.

0:05:32.102,0:05:34.159
בין אם זה היה דרך הסחת דעת,

0:05:34.183,0:05:35.659
שימוש בחומרים,

0:05:35.683,0:05:37.301
חיפוש ריגושים

0:05:37.325,0:05:40.674
או שיטור קפדני של הקול הפנימי שבי,

0:05:40.698,0:05:42.967
סירבתי להיות סטטי ושקט.

0:05:44.927,0:05:46.387
ועם הרעש הזה,

0:05:46.411,0:05:49.380
ציירתי בכבדות על חלקים אחרים בחיי

0:05:49.404,0:05:51.575
על מנת להרכיב תמונה של מי הייתי.

0:05:52.636,0:05:53.866
הייתי גולש,

0:05:53.890,0:05:55.607
סטודנט למדעי החברה,

0:05:55.631,0:05:57.717
חבר לאנשים טובים,

0:05:57.741,0:05:59.999
אח ובן אהוב,

0:06:00.023,0:06:01.575
מדריך טבע,

0:06:01.599,0:06:03.162
ולבסוף, עובד נוער.

0:06:04.119,0:06:08.121
נאחזתי בחוזקה ברעיון הפשוט[br]שאני לא אדם רע.

0:06:09.460,0:06:11.540
לא חשבתי שיש בי את זה.

0:06:12.129,0:06:14.199
חשבתי שאני עשוי ממשהו אחר.

0:06:14.608,0:06:16.168
בחינוך המטופח שקיבלתי,

0:06:16.192,0:06:18.538
המשפחה המורחבת, האוהבת והמודל לחיקוי שלי,

0:06:19.586,0:06:21.521
האנשים הקרובים לי היו חמים ואמיתיים

0:06:21.545,0:06:23.440
בכבודם כלפי נשים.

0:06:24.717,0:06:29.543
לקח לי זמן רב להתבונן[br]בפינה החשוכה הזו שלי

0:06:29.567,0:06:31.201
ולשאול אותה שאלות.

0:06:34.231,0:06:36.206
ת.א: תשע שנים אחרי נשף חג-המולד,

0:06:36.230,0:06:37.711
הייתי בת 25,

0:06:37.735,0:06:40.302
ובדרך הישר אל התמוטטות עצבים.

0:06:41.098,0:06:44.722
הערך העצמי שלי היה קבור מתחת [br]עומס כבד של שתיקה

0:06:44.746,0:06:48.038
שבודדה אותי מכל מי שהיה חשוב לי,

0:06:48.062,0:06:50.967
ונאכלתי בשנאה וכעס שלא במקומם

0:06:50.991,0:06:52.755
ושהוצאתי על עצמי.

0:06:53.635,0:06:56.245
יום אחד, התפרצתי החוצה בבכי

0:06:56.269,0:06:58.212
אחרי ריב עם אדם אהוב,

0:06:58.236,0:06:59.935
ונכנסתי אל בית קפה

0:06:59.959,0:07:02.041
שם ביקשתי עט ממלצרית.

0:07:02.648,0:07:04.494
תמיד הייתה איתי מחברת,

0:07:04.518,0:07:08.251
בטענה שזה היה על מנת לרשום רעיונות[br]ברגעים של השראה

0:07:08.275,0:07:12.505
אבל האמת הייתה שהייתי חייבת [br]להיות תמיד בתזוזה,

0:07:12.529,0:07:14.416
מפני שברגעים של דממה

0:07:14.440,0:07:17.085
מצאתי את עצמי סופרת שניות שוב.

0:07:18.071,0:07:23.080
אבל ביום ההוא, צפיתי בפליאה[br]במילים זורמות החוצה מהעט שלי,

0:07:23.104,0:07:26.165
ויוצרות את המכתב החשוב ביותר [br]שאי פעם כתבתי,

0:07:26.189,0:07:27.723
ממוען לטום.

0:07:28.295,0:07:31.835
לצד תיאור האלימות שהוא העביר אותי בה,

0:07:31.859,0:07:35.042
המילים "אני רוצה למצוא מחילה"

0:07:35.066,0:07:36.550
החזירו לי מבט,

0:07:36.574,0:07:38.989
לא מפתיעות אף אחד יותר מאשר את עצמי.

0:07:39.580,0:07:44.266
אבל עמוק בפנים הבנתי שזו הייתה [br]הדרך שלי החוצה מהסבל,

0:07:44.290,0:07:48.327
מפני שללא קשר להאם הוא ראוי לסליחה שלי,

0:07:48.351,0:07:50.837
אני הייתי ראויה לנחת.

0:07:51.347,0:07:54.347
תקופת הבושה שלי הסתיימה.

0:07:56.172,0:07:57.671
לפני ששלחתי את המכתב

0:07:57.695,0:08:00.442
הכנתי את עצמי לקבל כל מיני תגובות שליליות,

0:08:00.466,0:08:04.213
או הדבר שמצאתי הכי סביר: ללא תגובה כלל.

0:08:05.216,0:08:07.963
התוצאה היחידה שלא הכנתי את עצמי אליה

0:08:07.987,0:08:10.216
היתה האחת שלבסוף קיבלתי --

0:08:10.240,0:08:15.151
וידוי בכתב מטום, מלא חרטה.

0:08:15.618,0:08:19.705
כפי שהסתבר, גם הוא היה אסיר של דממה.

0:08:20.354,0:08:24.404
וזה סימן את ההתחלה של התכתבות[br]בת שמונה שנים

0:08:24.428,0:08:26.852
שאלוהים יודע שהיא לא הייתה קלה,

0:08:26.876,0:08:29.044
אבל תמיד כנה.

0:08:29.717,0:08:33.304
שחררתי את עצמי מהנטל שסחבתי [br]על כתפיי שלא בצדק,

0:08:33.328,0:08:36.736
והוא בתורו לקח אחריות על מעשיו [br]בלב שלם.

0:08:37.415,0:08:39.687
חילופי הדברים שלנו בכתב הפכו לפלטפורמה

0:08:39.711,0:08:42.428
לניתוח התוצאות של אותו הלילה,

0:08:42.452,0:08:44.647
והם היו הכל, מקורעות לב

0:08:44.671,0:08:47.225
לכדי ריפוי מעבר למילים.

0:08:47.613,0:08:51.549
ועדיין, זה לא היה לי לסגירת מעגל.

0:08:52.358,0:08:55.840
אולי כי פורמט המייל לא הרגיש לי[br]אישי מספיק,

0:08:55.864,0:08:57.775
אולי כי זה קל להיות אמיץ

0:08:57.799,0:09:01.907
כשאתה מתחבא מאחורי מסך מחשב[br]בקצה השני של העולם.

0:09:01.931,0:09:03.717
אבל התחלנו דיאלוג

0:09:03.741,0:09:07.507
שהרגשתי שהיה הכרחי על מנת[br]לחקור אותו לעומקו.

0:09:08.072,0:09:10.137
אז, אחרי שמונה שנים של כתיבה,

0:09:10.161,0:09:13.867
וכמעט 16 שנים אחרי אותו לילה נורא,

0:09:13.891,0:09:17.722
אזרתי את האומץ להציע רעיון פרוע:

0:09:17.746,0:09:19.406
שניפגש פנים מול פנים

0:09:19.430,0:09:22.261
ונעמוד בפני העבר שלנו אחת ולתמיד.

0:09:25.171,0:09:28.364
ט.ס: איסלנד ואוסטרליה הם [br]גיאוגרפית בצורה הזו.

0:09:29.250,0:09:31.497
במרכזם נמצאת דרום אפריקה.

0:09:32.046,0:09:34.951
החלטנו על העיר קייפ-טאון,

0:09:34.975,0:09:37.019
ושם נפגשנו למשך שבוע.

0:09:38.426,0:09:41.896
העיר עצמה התגלתה להיות [br]סביבה עוצמתית להפליא

0:09:41.920,0:09:44.804
כדי להתמקד בפיוס וסליחה.

0:09:45.847,0:09:48.486
בשום מקום אחר לא עמדו למבחן [br]ריפוי והתקרבות מחדש

0:09:48.510,0:09:50.144
כמו שנבחנו בדרום אפריקה.

0:09:51.036,0:09:54.903
כאומה, דרום אפריקה חיפשה לשבת[br]באמת של עברה,

0:09:54.927,0:09:57.330
ולהקשיב לפרטים של ההיסטוריה שלה.

0:09:58.819,0:10:02.568
הידיעה הזו רק האדירה את האפקט [br]שהיה לקייפ-טאון עלינו.

0:10:04.006,0:10:05.468
במהלך אותו שבוע,

0:10:05.492,0:10:08.382
כל אחד סיפר את סיפור חייו,[br]פשוטו כמשמעו,

0:10:08.406,0:10:09.996
מההתחלה ועד הסוף.

0:10:11.305,0:10:13.805
וזה היה על מנת לנתח את ההיסטוריה שלנו.

0:10:15.568,0:10:18.401
צייתנו למדיניות קפדנית של להיות כנים,

0:10:18.425,0:10:21.350
וזה הגיע עם חשיפה מסויימת,

0:10:21.374,0:10:23.280
פגיעות של לב פתוח.

0:10:24.312,0:10:26.439
היו שם וידויים מוציאיי קרביים,

0:10:26.463,0:10:29.287
ורגעים שפשוט לא יכולנו להבין

0:10:29.311,0:10:31.119
את החוויה של האחר.

0:10:32.258,0:10:37.152
ההשפעות הסייסמיות של אלימות מינית [br]דוברו בקול רם והורגשו,

0:10:37.176,0:10:38.506
פנים מול פנים.

0:10:39.979,0:10:41.482
אך בזמנים אחרים,

0:10:41.506,0:10:44.140
מצאנו בהירות מרוממת,

0:10:45.164,0:10:49.564
ואפילו צחוק לא צפוי אבל משחרר.

0:10:51.250,0:10:52.780
בסופו של דבר,

0:10:52.804,0:10:56.432
עשינו את המיטב להקשיב[br]אחד לשני בתשומת לב.

0:10:57.404,0:11:03.245
והמציאויות הפרטיות שלנו [br]שודרו בטוהר ללא סינון

0:11:03.269,0:11:05.645
שלא יכול היה לעשות פחות [br]מלהקל על הנשמה.

0:11:08.508,0:11:12.553
ת.א: הרצון לנקום הוא רגש [br]מאוד אנושי --

0:11:12.577,0:11:14.215
אִינְסְטִינְקְטִיבִי, אפילו.

0:11:14.829,0:11:16.840
וכל מה שרציתי לעשות במשך שנים

0:11:16.864,0:11:20.833
היה להכאיב לטום כפי שהכאיב לי.

0:11:21.658,0:11:24.711
אבל לולא הייתי מוצאת דרך[br]אל מחוץ לשנאה והכעס,

0:11:24.735,0:11:26.900
אני לא בטוחה שהייתי עומדת כאן היום.

0:11:28.058,0:11:31.985
זה לא אומר שלא היו לי ספקות לאורך הדרך.

0:11:32.689,0:11:36.350
כשהמטוס נחת במסלול הנחיתה בקייפ-טאון,

0:11:36.374,0:11:37.977
אני זוכרת שחשבתי

0:11:38.001,0:11:42.207
"למה פשוט לא לקחתי לי פסיכולוג[br]ובקבוק של ודקה

0:11:42.231,0:11:44.447
כמו שאדם נורמלי היה עושה?"

0:11:44.471,0:11:47.391
(צחוק)

0:11:47.415,0:11:50.620
לרגעים, החיפוש שלנו אחר הבנה בקייפ-טאון

0:11:50.644,0:11:52.811
הרגיש כמו מסע בלתי אפשרי,

0:11:52.835,0:11:54.934
וכל מה שרציתי לעשות היה להרים ידיים

0:11:54.958,0:11:57.174
ולחזור הביתה לבעלי האוהב, וידיר,

0:11:57.198,0:11:58.409
ולילד שלנו.

0:11:59.994,0:12:02.357
אבל למרות הקשיים שלנו,

0:12:02.381,0:12:07.009
המסע הזה הסתיים בהרגשת[br]ניצחון אחרי הכל,

0:12:07.033,0:12:10.166
שאור ניצח חושך,

0:12:10.812,0:12:15.124
שמשהו בונה יכול להיווצר מההריסות.

0:12:16.572,0:12:17.897
קראתי איפשהו

0:12:17.921,0:12:21.782
שאתה צריך לנסות להיות האדם[br]שהזדקקת לו כשהיית צעיר.

0:12:21.806,0:12:23.390
ובזמן ההוא, כשהייתי נערה,

0:12:23.414,0:12:27.262
הייתי צריכה לדעת שהבושה לא הייתה שלי,

0:12:27.286,0:12:29.800
שיש תקווה אחרי אונס,

0:12:29.824,0:12:31.419
שאתה אפילו יכול למצוא אושר,

0:12:31.443,0:12:33.333
כמו שאני חולקת עם בעלי היום.

0:12:33.861,0:12:38.216
וזו הסיבה שהתחלתי לכתוב בקדחנות[br]כשחזרתי מקייפ-טאון,

0:12:38.240,0:12:40.964
וכתוצאה מכך נוצר ספר שנכתב במשותף עם טום,

0:12:40.988,0:12:44.173
שאנו מקווים שיכול להיות לשימוש [br]לאנשים משני צידי הסולם

0:12:44.197,0:12:46.501
של הפושע-שורד.

0:12:47.180,0:12:48.634
יותר מהכל,

0:12:48.658,0:12:52.793
זהו סיפור שהיינו צריכים לשמוע [br]כשהיינו צעירים יותר.

0:12:54.726,0:12:56.547
בהתחשב באופי הסיפור שלנו,

0:12:56.571,0:12:59.347
אני מכירה את המילים שבאופן[br]בלתי נמנע מלוות אותו --

0:12:59.933,0:13:02.489
קורבן, אנס --

0:13:02.513,0:13:04.768
ותגיות הן דרך לסדר רעיונות,

0:13:04.792,0:13:09.174
אבל הן גם יכולות לגרום לדה-הומניזציה [br]בהקשר שלהן.

0:13:09.838,0:13:11.938
ברגע שמישהו נחשב לקורבן,

0:13:11.962,0:13:17.195
הרבה יותר קל לסווג אותו כמישהו פגום,

0:13:17.219,0:13:18.725
מביש,

0:13:18.749,0:13:20.024
פָּחוּת.

0:13:20.643,0:13:23.363
ואותו הדבר כאשר מישהו[br]מתוייג כאנס,

0:13:23.387,0:13:25.933
כל כך הרבה יותר קל [br]לכנות אותו מפלצת --

0:13:26.576,0:13:27.875
לא אנושי.

0:13:28.614,0:13:31.645
אבל איך אנחנו נבין [br]מה הדבר בחברות אנושיות

0:13:31.669,0:13:33.250
שיוצר אלימות

0:13:33.274,0:13:37.753
אם אנחנו מסרבים להכיר [br]באנושיות של אלו המבצעים אותה?

0:13:38.534,0:13:39.698
ואיך --

0:13:39.722,0:13:41.901
(מחיאות כפיים)

0:13:41.925,0:13:47.293
ואיך אנחנו יכולים להעצים שורדים [br]אם אנו גורמים להם להרגיש פחותים?

0:13:48.072,0:13:51.499
איך אנחנו יכולים לדון בפתרונות [br]לאחד האיומים הגדולים ביותר

0:13:51.523,0:13:54.797
לחייהם של נשים וילדים בכל העולם,

0:13:54.821,0:13:58.644
אם המילים עצמן שאנו משתמשים בהן[br]הן חלק מהבעיה?

0:14:01.786,0:14:04.278
ט.ס: ממה שאני כעת למדתי,

0:14:04.302,0:14:08.875
המעשים שלי באותו הלילה ב-1996[br]היו אנוכיים.

0:14:10.028,0:14:12.151
הרגשתי זכאי לגוף של ת'ורדיס.

0:14:13.743,0:14:16.608
היו לי השפעות חברתיות חיוביות קודם לכן,

0:14:16.632,0:14:19.173
ודוגמאות להתנהגות הוגנת סביבי.

0:14:19.830,0:14:21.027
אך באותו אירוע,

0:14:21.051,0:14:23.155
בחרתי להשתמש בשליליים.

0:14:23.716,0:14:26.612
אלו שרואים בנשים כבעלות פחות ערך פנימי,

0:14:27.687,0:14:32.098
ושלגברים יש מאין תביעה סימלית ולא מדוברת[br]על הגוף שלהן.

0:14:33.781,0:14:36.790
אך ההשפעות הללו שאני מדבר עליהן [br]הן חיצוניות לי.

0:14:37.582,0:14:40.363
וזה הייתי רק אני בחדר ההוא[br]מחליט החלטות,

0:14:40.387,0:14:41.615
לא אף אחד אחר.

0:14:42.969,0:14:44.754
כשאתה לוקח אחריות על משהו

0:14:44.778,0:14:47.396
וממש מתכונן להאבק באשמה,

0:14:48.259,0:14:50.582
אני באמת מאמין שדבר מפתיע עשוי להתרחש.

0:14:51.249,0:14:53.556
אני קורא לזה פרדוקס של בעלות.

0:14:54.989,0:14:57.781
חשבתי שאקרוס תחת כובד האחריות.

0:14:58.377,0:15:01.260
חשבתי שתעודת האנושיות שלי תישרף.

0:15:02.476,0:15:06.222
במקום זאת, הוצע לי לקחת אחריות[br]אמיתית על מה שעשיתי,

0:15:07.148,0:15:10.408
וגיליתי שזה לא השתלט על כל מי שהייתי.

0:15:11.460,0:15:12.821
אם לנסח בפשטות,

0:15:12.845,0:15:17.361
דבר שעשית לא צריך להוות את כל כולך.

0:15:18.659,0:15:20.317
הרעש שבראשי נחלש.

0:15:20.951,0:15:24.979
הרחמים העצמיים גוועו ברעב לחמצן,

0:15:25.003,0:15:29.476
והתחלפו באוויר נקי של קבלה --

0:15:30.658,0:15:34.942
קבלה שאכן פגעתי באדם הנפלא [br]שעומד כאן לצידי;

0:15:34.966,0:15:40.565
קבלה שאני חלק מקבוצה גדולה[br]ומזעזעת של גברים יום-יומיים

0:15:40.589,0:15:43.271
שהיו אלימים מינית כלפי בנות זוגם.

0:15:44.931,0:15:47.340
אל תזלזלו בכוחן של מילים.

0:15:48.372,0:15:53.013
לומר לת'ורדיס שאנסתי אותה [br]שינה את ההסכמה שלי עם עצמי,

0:15:53.037,0:15:54.297
וכמו כן, איתה.

0:15:55.517,0:15:56.989
אך החשוב מכל,

0:15:57.013,0:16:00.089
האשמה עברה מת'ורדיס אליי.

0:16:01.331,0:16:02.482
לעיתים קרובות מדיי,

0:16:02.506,0:16:07.090
האחריות מיוחסת לשורדות האלימות המינית,

0:16:07.114,0:16:09.625
ולא לגברים שביצעו אותה.

0:16:10.736,0:16:11.886
לעיתים קרובות מדיי,

0:16:11.910,0:16:16.992
ההכשחה והבריחה משאירות [br]את שני הצדדים הרחק מהאמת.

0:16:18.984,0:16:21.764
יש בהחלט שיח ציבורי שמתנהל כעת,

0:16:22.371,0:16:24.550
וכמו רבים,

0:16:24.574,0:16:27.164
אנחנו נרגשים שיש פחות נסיגה

0:16:27.188,0:16:29.908
מהנושא הקשה אך החשוב הזה.

0:16:31.028,0:16:34.666
אני מרגיש מחויבות אמיתית [br]להוסיף את הקול שלנו לכך.

0:16:38.072,0:16:42.731
ת.א: מה שאנחנו עשינו זה לא מרשם [br]שאנו קוראים לאחרים לעשות כן.

0:16:43.182,0:16:48.715
לאף אחד אין את הזכות לומר לאף אחד אחר[br]איך להתמודד עם הכאב העמוק ביותר שלהם

0:16:48.739,0:16:50.484
או עם השגיאה הגדולה ביותר שלהם.

0:16:51.336,0:16:53.687
שבירת הדממה שלכם היא אף פעם לא קלה,

0:16:53.711,0:16:55.925
ובהתחשב באיפה אתם נמצאים בעולם,

0:16:55.949,0:16:59.161
זה יכול להיות אפילו מסוכן [br]לדבר על אונס.

0:17:00.088,0:17:04.154
אני מבינה שאפילו האירוע [br]הטראומתי ביותר של חיי

0:17:04.178,0:17:06.937
הוא עדיין עדות לזכות שלי,

0:17:06.961,0:17:10.191
מכיוון שאני יכולה לדבר על כך [br]מבלי להיות מוחרמת,

0:17:10.215,0:17:11.563
או אפילו להיהרג.

0:17:12.293,0:17:15.222
אך עם הזכות הזו להשמיע קול,

0:17:15.246,0:17:18.104
מגיעה האחריות להשתמש בו.

0:17:18.733,0:17:23.263
זה המעט שאני חייבת [br]לעמיתיי השורדים שלא יכולים.

0:17:24.841,0:17:27.907
הסיפור שכרגע העברנו הוא ייחודי,

0:17:27.931,0:17:32.597
ועדיין הוא כל כך נפוץ כשהאלימות[br]המינית היא מגיפה עולמית.

0:17:32.621,0:17:35.026
אבל זה לא חייב להיות כך.

0:17:35.741,0:17:38.757
אחד הדברים שאני גיליתי כשימושי [br]במסע ההחלמה שלי

0:17:38.781,0:17:41.429
היה ללמד את עצמי על אלימות מינית.

0:17:41.453,0:17:43.867
וכתוצאה מכך אני קוראת, כותבת

0:17:43.891,0:17:46.544
ומדברת על הבעיה הזו כבר יותר מעשור,

0:17:46.568,0:17:49.120
הולכת לכנסים מסביב לעולם.

0:17:49.144,0:17:51.123
ומהניסיון שלי,

0:17:51.147,0:17:55.778
המשתתפים באירועים האלה [br]הם כמעט באופן בלעדי נשים.

0:17:57.013,0:18:03.629
אבל הגיע הזמן להפסיק להתייחס[br]לאלימות מינית כאל בעיה של נשים.

0:18:03.653,0:18:09.100
(מחיאות כפיים)

0:18:17.069,0:18:21.113
רובם המכריע של מקרי האלימות המינית[br]נגד נשים וגברים

0:18:21.137,0:18:23.020
מבוצעים על ידי גברים.

0:18:23.044,0:18:27.452
ולמרות זאת קולם לא מיוצג מספיק בדיון הזה.

0:18:28.842,0:18:32.743
אך כולנו נזקקים כאן.

0:18:33.744,0:18:37.629
רק דמיינו את כל הסבל שנוכל להקל

0:18:37.653,0:18:41.587
אם נעז להתמודד עם הבעיה הזו ביחד.

0:18:42.880,0:18:44.038
תודה רבה.

0:18:44.062,0:18:48.329
(מחיאות כפיים)