WEBVTT

00:00:06.804 --> 00:00:10.722
בתרבות האיסלמית, גאומטריה נמצאת בכל מקום.

00:00:10.722 --> 00:00:16.294
אתם יכולים למצוא אותה במסגדים,
מדרסות, ארמונות ובתים פרטיים.

00:00:16.294 --> 00:00:22.141
המסורת הזו החלה במאה ה 8 לספירה
במהלך ההסטוריה המוקדמת של האיסלאם,

00:00:22.141 --> 00:00:26.710
כשאמנים לקחו מוטיבים קיימים
מתרבויות רומאיות ופרסיות,

00:00:26.710 --> 00:00:31.208
ופיתחו אותן לצורות חדשות של הבעה ויזואלית.

00:00:31.208 --> 00:00:35.159
התקופה הזו בהסטוריה היתה
דור הזהב של התרבות האיסלמית,

00:00:35.159 --> 00:00:38.044
שבמהלכה הרבה השגים של תרבויות קודמות

00:00:38.044 --> 00:00:40.740
נשמרו והתפתחו הלאה,

00:00:40.740 --> 00:00:46.522
מה שהביא להתקדמויות משמעותיות
במחקרים מדעיים ומתמטיקה.

00:00:46.522 --> 00:00:50.860
יחד עם זה היה שימוש גובר בפישוט

00:00:50.860 --> 00:00:53.979
וגאומטריה מורכבת באמנות האסלמית,

00:00:53.979 --> 00:00:57.740
ממוטיבים פרחוניים מורכבים
שמקשטים שטיחים ובדים,

00:00:57.740 --> 00:01:01.887
לדוגמאות של אריחים
שנראות שחוזרות אין סופית,

00:01:01.887 --> 00:01:06.340
נותנים השראה לפליאה והרהור
של סדר אין סופי.

00:01:06.340 --> 00:01:09.135
למרות המורכבות יוצאת הדופן
של העיצובים האלה,

00:01:09.135 --> 00:01:12.380
הם יכולים להווצר רק
עם מחוגה כדי לצייר מעגלים

00:01:12.380 --> 00:01:14.953
וסרגל כדי ליצור קווים בתוכם,

00:01:14.953 --> 00:01:20.936
ומהכלים הפשוטים האלה עולה
קליידוסקופ של מכפלות של דוגמאות.

00:01:20.936 --> 00:01:22.746
אז איך זה עובד?

00:01:22.746 --> 00:01:25.370
ובכן, הכל מתחיל עם עיגול.

00:01:25.370 --> 00:01:28.946
ההחלטה העיקרית הראשונה היא איך תחלקו אותו?

00:01:28.946 --> 00:01:34.222
רוב הדוגמאות מחלקות את העיגול לארבעה,
חמישה עו שישה חלקים שווים.

00:01:34.222 --> 00:01:37.964
וכל חלוקה מעלה דוגמאות יחודיות.

00:01:37.964 --> 00:01:41.810
יש דרך פשוטה לקבוע אם כל דוגמה
מבוססת על מכפלה גאומטרית של ארבע,

00:01:41.810 --> 00:01:43.129
חמש,

00:01:43.129 --> 00:01:45.001
או שש.

00:01:45.001 --> 00:01:48.215
רובן מכילות כוכבים שמוקפים
על ידי צורות של עלי כותרת.

00:01:48.215 --> 00:01:51.074
ספירת מספר הקרניים על מקור אור,

00:01:51.074 --> 00:01:53.117
או מספר עלי הכותרת סביבו,

00:01:53.117 --> 00:01:56.626
מספר לנו לאיזה קטגוריה הצורה שייכת.

00:01:56.626 --> 00:02:00.315
כוכב עם שש קרניים,
או מוקף בשישה עלי כותרת,

00:02:00.315 --> 00:02:03.468
שייך למשפחת המכפלה המשושה.

00:02:03.468 --> 00:02:08.531
אחד עם שמונה עלי כותרת הוא חלק
מהקטגוריות של מכפלת הארבע, וכך הלאה.

00:02:08.531 --> 00:02:11.228
יש מרכיב סודי נוסף בעיצובים האלה:

00:02:11.228 --> 00:02:13.418
גריד בבסיסו.

00:02:13.418 --> 00:02:16.044
בלתי נראה, אבל חיוני לכל דוגמה,

00:02:16.044 --> 00:02:21.190
הגריד עוזר לקבוע את קנה המידה
של הקומפוזיציה לפני שהעבודה מתחילה,

00:02:21.190 --> 00:02:22.569
שומר על הדוגמה מדוייקת,

00:02:22.569 --> 00:02:26.700
ומאפשר המצאה של דוגמאות חדשות ונפלאות.

00:02:26.700 --> 00:02:30.813
בואו נביט בדוגמה של איך
האלמנטים האלה מתחברים.

00:02:30.813 --> 00:02:35.983
נתחיל עם עיגול בתוך מרובע,
ונחלק אותו לשמונה חלקים שווים.

00:02:35.983 --> 00:02:39.161
אנחנו יכולים אז לצייר זוג קוים אלכסוניים

00:02:39.161 --> 00:02:41.895
ומעליהם עוד שניים.

00:02:41.895 --> 00:02:44.528
הקווים הלאה נקראים קווי בניה,

00:02:44.528 --> 00:02:46.902
ועל די בחירה של סט של המקטעים שלהם,

00:02:46.902 --> 00:02:50.711
ניצור את הבסיס של הדוגמה החוזרת שלנו.

00:02:50.711 --> 00:02:54.508
עיצובים שונים רבים אפשריים מאותם קווי בניה

00:02:54.508 --> 00:02:57.307
רק על ידי בחירה של מקטעים שונים.

00:02:57.307 --> 00:02:59.457
והדוגמה הכללית לבסוף מופיעה

00:02:59.457 --> 00:03:04.428
כשאנחנו יוצרים גריד עם הרבה חזרות
של האריח היחיד הזה

00:03:04.428 --> 00:03:07.330
בתהליך שנקרא שיבוץ בפסיפס.

00:03:07.330 --> 00:03:09.856
על ידי בחירה של סט שונה של קוי בניין,

00:03:09.856 --> 00:03:12.752
אנחנו אולי ניצור את הדוגמה הזו,

00:03:12.752 --> 00:03:14.225
או את זו.

00:03:14.225 --> 00:03:17.243
האפשרויות הן ממש אין סופיות.

00:03:17.243 --> 00:03:21.037
אנחנו יכולים לעקוב עכשיו אחרי אותם שלבים
כדי ליצור דוגמה של מכפלת שש

00:03:21.037 --> 00:03:25.083
על ידי ציור של קוי בניה
על מעגל שמחולק לשישה חלקים,

00:03:25.083 --> 00:03:29.931
ואז עושים פסיפס שלו,
אנחנו יכולים ליצר משהו כמו זה.

00:03:29.931 --> 00:03:33.458
הנה דוגמה משושה נוספת
שהופיעה לאורך מאות השנים

00:03:33.458 --> 00:03:35.531
ובכל רחבי העולם האיסלמי,

00:03:35.531 --> 00:03:41.239
כולל מרקש, אגרה, קוניה והאלהמברה.

00:03:41.239 --> 00:03:49.437
דוגמאות מרובעות מתאימות לגריד מרובע,
ודוגמאות משושות בגריד משושה.

00:03:49.437 --> 00:03:53.282
דוגמאות מחומשות עם זאת,
הן יותר מורכבות לפסיפס

00:03:53.282 --> 00:03:57.487
מפני שמחומשים לא ממלאים
את השטח בצורה שלמה,

00:03:57.487 --> 00:04:00.421
אז במקום ליצור דוגמה במחומש,

00:04:00.421 --> 00:04:04.084
צורות אחרות חייבות להיות מוספות
כדי ליצור משהו שחוזר על עצמו,

00:04:04.084 --> 00:04:08.129
והתוצאה היא דוגמאות
שאולי נראות מורכבות ביותר,

00:04:08.129 --> 00:04:11.881
אבל עדיין יחסית פשוטות ליצירה.

00:04:11.881 --> 00:04:16.886
כמו כן, פסיפס לא מוגבל
לצורות גאומטריות פשוטות,

00:04:16.886 --> 00:04:19.681
כמו שהעבודות של MC אשר מדגימות.

00:04:19.681 --> 00:04:22.189
ובעוד העיצוב הגאומטרי המסורתי האיסלמי

00:04:22.189 --> 00:04:25.782
לא נוטה להשתמש באלמנטים כמו דגים ופרצופים,

00:04:25.782 --> 00:04:31.912
הוא כן לעיתים משתמש
במספר צורות כדי ליצור דוגמאות מורכבות.

00:04:31.912 --> 00:04:36.260
המסורת הזו בת יותר מ 1,000 שנה
השתמשה בגאומטריה בסיסית

00:04:36.260 --> 00:04:41.489
כדי לייצר עבודות מורכבות,
דקורטיביות, ונעימות לעין.

00:04:41.489 --> 00:04:44.317
והאמנים האלה הוכיחו כמה אפשרי

00:04:44.317 --> 00:04:51.030
עם איטואיציה אמנותית, יצירתיות,
מסירות ומחוגה וסרגל טובים.