זה טירוף שבמערכת שאמורה ללמד ולחנך את הנוער

אין לנוער שום קול

אם תלמידים היו מעצבים את בתי הספר שלהם, 
איך בית הספר היה נראה?

סנדי: "החטא ועונשו" זה קודם כל מבחן

כנראה משהו כזה: בלי מבחנים, בלי ציונים, בלי כיתות בכלל

ורוב הזמן, גם בלי מורים או מבוגרים כלשהם
בכיתה

סנדי: זו תוכנית אקדמית אלטרנטיבית לחלוטין. 
יש לנו בה 9 תלמידים

אנחנו עוסקים ב-4 גופי הידע: אנגלית, מתמטיקה, 
מדעי החברה ומדעי הטבע

זה בעצם בית ספר בתוך תיכון ציבורי, 
שמעוצב על ידי התלמידים עצמם

התוכנית המוכרת בשם "הפרוייקט העצמאי",
מתבצעת במהלך סמסטר אחד

והיא מחולקת לשלושה חלקים

לכולם אותו מבנה בסיסי: עצב את הלמידה שלך

כל יום שני, אחד התלמידים מציג שאלה שהוא או היא
סקרנים לגביה

השאלה צריכה להיות קשורה לאחד מנושאי הליבה

פיטר: הדבר הכי חשוב לגבי השאלה שלך הוא
שאתה באמת רוצה לדעת את התשובה

במהלך השבוע הם חוקרים או מבצעים ניסויים

ביום שישי הם מציגים ומשתפים את האחרים במה בלמדו

פיטר: אם השאלה היא באמת שלך, אתה תרגיש נהדר
כשתשיג את התשובה

פיטר: המטרה שלי בכל פרזנטציה היא לעורר ולערב
את הקהל כמה שיותר

ולהפוך את התשוקה שלי לנושא למדבקת ככל שניתן - 
לנסות לגרום לכך שכולם יבינו את זה

בשבוע בו ביקרתי, השאלות עסקו בנושאים שונים
שכללו

תעלומות בלתי מוסברות, הרומן "החטא ועונשו"

הנטורליסט ג'ון מור, התארגנות מוסיקה מקומית שנקראת "מיוזיק אין"

ואיידס בדרום אפריקה

ג'ייק: במשך שבוע, יצאתי החוצה ולקחתי שיעורי טיסה

ובניתי לעצמי טיסן

כל יום, רציתי לדעת למה כנף דוחפת את המטוס למעלה

וזו היתה השאלה שהמשיכה להוביל אותי לכל אורך
המחקר הזה, וזה היה כיף

השאלות השבועיות לוקחות לרוב חצי מהזמן שלהם

החצי השני עוסק ביוזמה האישית שלהם

שזה פרוייקט שאפתני מאוד עליו הם עובדים
במהלך הסמסטר

חלק מהם לומד לנגן על כלי נגינה בפעם הראשונה
והם מעלים הופעה

סרג'יו: בשנתיים קצרות, למדתי

לנגן בפסנתר די טוב. אני יכול לנגן עם אחרים

אני בלהקה עכשיו, אני יכול לעקוב אחרי הקצב,
אני יכול לנגן

אחרים עובדים על כתיבת ספר
ואוסף שירים

מאט: אני מנסה לכתוב במשך שעתיים עד
ארבע שעות ביום. יום של שעה אחת הוא יום רע

ויום של 5-6 שעות הוא יום מצויין

חלק בוחרים להקדיש את זמנם לחקר נושאים
כמו חינוך או איכות הסביבה

פעם נוספת, זה מה שהם בוחרים, כל עוד זה מראה על 
מאמץ, למידה

ושליטה במיומנויות

ג'ו: מה שאתה בוחר שיהיה במרכז הסמסטר שלך
לא חייב להיות אקדמי

זה יכול להיות משהו שפיתחת כלפיו תשוקה עזה

פיטר: השנה, היוזמה האישית שלי היתה פיצוץ

יצרתי סרט תעודה סאטירי על ילדים בביה"ס

זה היה תהליך אורגני, הרבה אילתורים. אין תסריט, 
אני יוצר את זה תוך כדי ביצוע

אני חושב שזה עדיף כך שהסוף פתוח

החברים שלך יכולים פתאום לחשוב על משהו ואז
אתה יוצר על בסיס זה והם ממשיכים עם זה

ויוצא לך משהו שהוא 20 פעם מצחיק יותר ממה
שחשבת עליו במקור

בנוסף לשאלות השבועיות וליוזמה האישית,
התלמידים עוסקים לפחות שלושה שבועות

בעבודה על פרוייקט קבוצתי שנקרא "יוזמה משותפת"

כאן, הם מתחילים להתווכח מה עליהם לעשות

המטרה של היוזמה המשותפת היא ליצור השפעה חברתית
ולחולל שינוי

פיטר: רק תגידו לי למה אתם לא קולטים את זה, אני רוצה לדעת למה

כמו שניתן לראות, זו הזדמנות עבור הקבוצה לתרגל מיומנויות 
של שיתוף פעולה

ולהתאחד סביב מטרה משותפת

למידה בהכוונה-עצמית ב"מנות קטנות" אפשר למצוא
בבתי ספר רבים

אבל רק בתי ספר ציבוריים מעטים לקחו זאת
עד הקצה

לתת לתלמידים שליטה מלאה על סדר היום שלהם בביה"ס
היה הימור גדול מצידה של המנהלת

מריאן יאנג: ההשקעה האישית והמקצועית שלי

בהזדמנויות האלו היא כדי ליצור בית ספר ודרך לחנך אנשים צעירים

בדרך שמאפשרת להם להיות שקועים בכך לחלוטין

ולהפסיק לנסות להעביר אנשים שונים באותו במסלול

כאשר הציעו את הפרוייקט הזה לראשונה

הוא נתקל בהתנגדויות רבות בקרב חלק מהמורים

שחשבו שיש יותר מדי שאלות ללא תשובה.
"מה התפקיד של המורה?"

"מי מחליט מהי עבודה טובה?"
"מי מחליט על מה מקבלים ציון

ואיך מקבלים תעודה מביה"ס הזה?"

הפרוייקט קיבל תמיכה חזקה מהיועץ

וגם מכמה מורים שהפכו למלווים בפרוייקט

המנהלת יאנג הסכימה לנסות את הפרוייקט,
ואפילו פעמיים

זה הפיילוט השני

ליסה בולדווין: זו לקיחת סיכון,
לתת לתלמידים הזדמנות

ומידה כזאת של עצמאות וחופש, בגלל שזה לא יכול באמת
להיכשל

אני לא יכולה לומר לך כמה זמן 
השאלות האלו גורמות לי לחשוב

ואז אני הולכת לנסות ללמוד או להיזכר

כולם הרוויחו או ירוויחו משהו חיובי

אחרי שני נסיונות, אילו יתרונות ממשיים אפשר לראות?

ראשית, הפרוייקט העצמאי מאפשר למידה של לומדים מסוגים שונים

גם התלמידים המצטיינים וגם אלו שמתקשים מבחינה אקדמית

סרג'יו: יש לי דיסלקציה, כך שקשה לי מאוד לקרוא, לכתוב
ולעשות דברים דומים

ביה"ס תמיד היה בעיה עבורי. אם לא היתה התוכנית הזאת

אני לא יודע אם הייתי מסיים. אני לא יודע איפה הייתי עכשיו

אני חושב שזו ההצלה שלי, וזה העביר אותי את השנתיים האחרונות
בתיכון

בלי שיעורי בית ובחינות, הם יכולים להתמקד בדבר האחד

שמניע את כולם ללמוד:
התשוקות שלהם עצמם

ג'ו: הסמסטר הזה נשארתי יותר פעמים להכין דברים בלילה

מאשר ב-3 השנים הקודמות בתיכון

סנדי: נראה לי שכל אדם רוצה ללמוד על משהו

אפילו ילדים שבקושי נכנסים לכיתות - גם הם רוצים ללמוד משהו

בין אם זה מכונאות רכב ובין אם זה הפיזיקה של
רכיבה על סקייטבורד

או איך עושים גלידה. כל אחד מתעניין במשהו

וזה נותן לך את המקום והזמן באמת ללמוד מה שאתה רוצה

יתרון מרכזי נוסף: למידה הופכת לפעילות קבוצתית

יש תמיכה הדדית לכל אורך הדרך,
החל מההגעה בבוקר

מייק: אמנם זה נקרא "הפרוייקט העצמאי" אבל אני חושב 
שיש כאן הרבה מאוד

תלות במספר דברים

התוכנית הזו תלויה באנשים שעובדים יחד

היא תלויה באנשים שדוחפים אחד את השני, 
נותנים ביקורת חיובית, תומכים

משבחים. 
היא תלויה באנשים שמשתמשים במקורות ומוצאים אותם

היא תלויה בלהיות יצירתי. היא תלויה בללמוד
איך לשאול שאלה

פיטר: דינמיקה קבוצתית היא העיקר. זה אחד הרעיונות הכי חשובים

של התוכנית הזאת. אתה לא עושה את זה רק בשבילך עצמך

אלא גם בשביל החברים שלך לקבוצה. זה כמו צוות

סופי: אני נהנית להיות עם אנשים שמתעניינים במה שהם עושים

כמו שאני מתעניינת במה שאני עושה, למרות שאנחנו לא עושים
את אותו הדבר

תמיכה מהעמיתים משמעה גם לחץ מהעמיתים להישאר במסלול

ולבצע את המחויבויות שלך

אנה-לנה: אם אתה מקלקל את הפרוייקט העצמאי, אתה מאכזב שמונה

מהחברים שלך, וזה מרגיש שונה מאוד מסתם להיכשל בבחינה

זה מרגיש הרבה יותר רע, וככה יש הרבה יותר לחץ להצליח
מאשר בבית ספר רגיל

בגלל שבבי"ס רגיל אתה מאכזב אדם אחד

בעוד כאן אתה משפיע באופן שלילי על קבוצה גדולה

תגידו, אתם מבקרים אחד את השני?
כן. כן, נקודה. זה ללא ספק החלק הכי קשה

היתרון הכי גדול הוא הבעלות של התלמידים על הלמידה שלהם

המצגת של סנדי על "החטא ועונשו" הציתה דיון ער, אבל
לא הלכה כמתוכנן

למרות שאיש לא שם לב, הוא חש שאיבד שליטה על מה שרצה לומר

סנדי: היססתי, ולא הצלחתי להעביר את מה שרציתי להעביר

מה שהכי תיסכל אותי הוא שרציתי לתת להם טעימה ממה
שאני למדתי

והרגשתי שנתתי להם טעם לא טוב

פישלתי, וזה הכעיס אותי

בשבוע שלאחר מכן, הוא נתן לעצמו לכתוב
חיבור של חמישה עמודים

כדי שהוא יוכל להציג את המחשבות שלו באופן
עקבי יותר

במהלך פרזנטציה אחרת, ג'ו החל לתאר בעיה לוגית
שהוא למד לפתור

לפני שהוא הספיק להציג את התשובה וללא שום הכנה

התלמידים האחרים יצרו שתי קבוצות קטנות

ופתרו את הבעיה בעצמם, תוך שימוש בשתי גישות שונות

סנדי: אני אוהב את מה שעשיתם. זו דרך הרבה יותר חדשנית

זהו, אין לי שום דבר אחר, אני פשוט אלך עם זה

פיטר: בעולם אליו אנחנו יוצאים - אנחנו נהיה לבד לגמרי

לא נוכל לסמוך על כך שהמבוגרים יגידו לנו מה לעשות

אנחנו נצטרך לומר לעצמנו מה לעשות, ולהיות אחראיים לדור הבא,
לנסות לעזור להם

הדרך היחידה ללמוד, להיות אינדיבידואלים ועצמאיים
היא לעשות דברים בעצמנו

האם תלמידים יכולים ללמד את עצמם?

והם מורים יכולים להיות רק מנטורים ומאמנים?

אלו השאלות הקשות שנשאלות ונבחנות

בבתי הספר החדשניים ביותר סביב העולם

מריאן יאנג: אני חושבת שככל שיהיו יותר אפשרויות
בבתי הספר שלנו

כך נעזור ליותר תלמידים להתפתח להיות האזרחים להם 
אנו זקוקים

וזה בסדר שאתה תזדקק לגישה קצת שונה משלי

מייק פאוול: העוצמה של מוחות צעירים מרשימה למדי.
ראשית, הם כל כך גמישים

שנית, הם יצירתיים במיוחד.
לבסוף, הם לא חוששים. הם ינסו הכל.

אם כך, אלו האיכויות שיש לבני נוער רבים
ושגרמו להם להסתדר היטב עם תוכנית כזו

וזה הגיוני, שכן היא פותחה על ידי נער

הפרוייקט העצמאי עצמו ממשיך להתפתח

תלמידים מתגאים בעובדה שתריסר בתי ספר
מסביב לעולם

כבר הביעו עניין במודל שלהם

וייתכן שבקרוב ישכפלו את התוכנית במקומות אחרים

סנדי: זה יהיה כל כך משמעותי עבורי אם אפילו
בי"ס אחד יראה את הסרט הזה ויגיד

"בוא נתחיל פרוייקט עצמאי"
זה כל מה שאני רוצה

אם זה יקרה, אז סוף סוף ליותר תלמידים

תהיה אמירה לגבי הדרך לשנות את החינוך במאה ה-21

חינוך הוא לא מילוי של דלי
אלא הצתה של אש

הפרוייקט העצמאי נוצר על ידי סאם לוין,
תלמיד כיתה י"ב

סאם לומד עכשיו באוניברסיטת אוקספורד