1
00:00:00,680 --> 00:00:04,496
אתם יודעים, לא תכננתי להיות
מומחית בנושא ההורות.

2
00:00:04,520 --> 00:00:08,280
למעשה, אני לא מאוד מעוניינת
בהורות כשלעצמה.

3
00:00:09,309 --> 00:00:13,016
פשוט - יש היום סגנון הורות מסוים

4
00:00:13,040 --> 00:00:16,216
שדי הורס את הילדים,

5
00:00:16,239 --> 00:00:21,296
שפוגע בסיכויים שלהם להתפתח אל עצמם.

6
00:00:21,320 --> 00:00:23,536
יש היום סגנון הורות מסוים

7
00:00:23,560 --> 00:00:24,896
שמפריע לכך.

8
00:00:24,920 --> 00:00:26,536
מה שאני מנסה לומר הוא

9
00:00:26,560 --> 00:00:28,616
שאנו מבלים הרבה זמן בלדאוג

10
00:00:28,640 --> 00:00:32,296
מהורים שאינם מעורבים מספיק בחיי ילדיהם

11
00:00:32,320 --> 00:00:34,256
ובהשכלה ובגידול שלהם,

12
00:00:34,280 --> 00:00:35,480
ובצדק.

13
00:00:36,000 --> 00:00:38,376
אבל גם בקצה השני של הספקטרום,

14
00:00:38,400 --> 00:00:41,096
נגרם הרבה נזק,

15
00:00:41,120 --> 00:00:44,056
כשהורים מרגישים שילד לא יכול להצליח

16
00:00:44,080 --> 00:00:48,136
ללא ההורה שמגן עליו כל רגע

17
00:00:48,160 --> 00:00:51,896
ומרחף מעל לכל דבר שקורה,
מנהל כל רגע קטן,

18
00:00:51,920 --> 00:00:57,120
ומוביל את הילד שלו אל
תת-קבוצה קטנה של אוניברסיטאות וקריירות.

19
00:00:58,760 --> 00:01:01,376
כשאנחנו מגדלים ילדים בצורה הזו,

20
00:01:01,400 --> 00:01:03,096
ואני אומרת אנחנו

21
00:01:03,120 --> 00:01:05,896
כי אלוהים יודע שבגידול שני המתבגרים שלי

22
00:01:05,920 --> 00:01:08,656
נטיתי לעשות זאת בעצמי,

23
00:01:08,680 --> 00:01:12,560
הילדים שלנו בסופו של דבר מנהלים
ילדות עם רשימת יעדים.

24
00:01:13,200 --> 00:01:15,896
וכך נראת ילדות יעדים שכזו:

25
00:01:15,920 --> 00:01:18,816
אנחנו שומרים עליהם בריאים ושלמים

26
00:01:18,840 --> 00:01:21,430
מספקים להם מזון ומים,

27
00:01:21,540 --> 00:01:24,216
ואז אנחנו מוודאים שילכו 
לבתי-הספר הנכונים,

28
00:01:24,240 --> 00:01:26,816
ושהם בכיתות הנכונות בבתי-הספר הנכונים,

29
00:01:26,840 --> 00:01:29,734
ומקבלים את הציונים הנכונים
בכיתות הנכונות בבתי-הספר הנכונים.

30
00:01:29,734 --> 00:01:31,850
אבל לא רק הציונים, ההישגים,

31
00:01:31,850 --> 00:01:34,460
ולא רק הציונים וההישגים,
אלא גם השבחים והפרסים

32
00:01:34,460 --> 00:01:36,645
והספורט, הפעילויות, המנהיגות.

33
00:01:36,645 --> 00:01:38,950
אנחנו אומרים להם לא שלא מספיק 
להצטרף למועדון,

34
00:01:38,950 --> 00:01:41,896
צריך להקים מועדון, 
כי האוניברסיטאות רוצות לראות את זה.

35
00:01:41,920 --> 00:01:43,280
וסמנו וי ליד תרומה לקהילה.

36
00:01:43,280 --> 00:01:46,136
כלומר, תראו למכללות שאכפת לכם מאחרים.

37
00:01:46,160 --> 00:01:48,256
(צחוק)

38
00:01:48,280 --> 00:01:53,216
וכל זה צריך להיעשות בשאיפה לשלמות.

39
00:01:53,240 --> 00:01:55,856
אנחנו מצפים מהילדים שלנו 
לבצע ברמה של שלמות

40
00:01:55,880 --> 00:01:59,216
שאנחנו אף פעם לא נדרשנו לה,

41
00:01:59,240 --> 00:02:01,416
ומכיוון שדרוש כל כך הרבה,

42
00:02:01,440 --> 00:02:02,656
אנחנו חושבים

43
00:02:02,680 --> 00:02:05,896
שברור שעלינו, ההורים, להתווכח עם כל מורה

44
00:02:05,920 --> 00:02:08,496
ומנהלת, ומאמנת ושופטת,

45
00:02:08,520 --> 00:02:11,416
ולהיות השרת של הילד שלנו

46
00:02:11,440 --> 00:02:12,680
והעוזרת האישית

47
00:02:13,880 --> 00:02:15,696
והמזכירה.

48
00:02:15,720 --> 00:02:17,896
ואז עם הילדים שלנו, הילדים היקרים שלנו,

49
00:02:17,920 --> 00:02:20,056
אנחנו מבלים כל כך הרבה זמן בלדחוף,

50
00:02:20,080 --> 00:02:24,496
בלפתות, בלרמוז, בלעזור, 
בלהתמקח, וגם להציק,

51
00:02:24,520 --> 00:02:27,376
כדי לוודא שהם לא מפשלים,

52
00:02:27,400 --> 00:02:29,896
לא סוגרים דלתות,

53
00:02:29,920 --> 00:02:32,416
לא הורסים לעצמם את העתיד,

54
00:02:32,440 --> 00:02:34,696
קבלה מיוחלת כלשהי

55
00:02:34,720 --> 00:02:37,336
למקבץ קטן של אוניברסיטאות

56
00:02:37,360 --> 00:02:40,440
שדוחות כמעט כל בקשה.

57
00:02:42,680 --> 00:02:48,096
ומה מרגיש ילד הגדל בילדות יעדים שכזו?

58
00:02:48,120 --> 00:02:50,616
קודם כל, אין זמן למשחק חופשי.

59
00:02:50,640 --> 00:02:52,296
אין זמן אחר הצהריים,

60
00:02:52,320 --> 00:02:55,336
כי כל דבר חייב להיות מעשיר,
כך אנחנו חושבים.

61
00:02:55,360 --> 00:02:58,736
זה כאילו שכל פיסת שיעורי בית,
כל בוחן, כל פעילות,

62
00:02:58,760 --> 00:03:03,296
הוא רגע של הכל או כלום בשביל 
העתיד שאנו מתכננים בשבילם,

63
00:03:03,320 --> 00:03:06,256
ואנחנו פוטרים אותם מעזרה בבית,

64
00:03:06,280 --> 00:03:09,656
ואנחנו אפילו פוטרים אותם 
משעות שינה מספיקות,

65
00:03:09,680 --> 00:03:14,576
כל עוד הם מסמנים וי על רשימת היעדים שלהם.

66
00:03:14,600 --> 00:03:18,416
ובילדות היעדים הזו, אנחנו אומרים
שאנחנו רק רוצים שהם יהיו מאושרים,

67
00:03:18,440 --> 00:03:20,496
אבל אז הם חוזרים הביתה מבית-הספר,

68
00:03:20,520 --> 00:03:23,656
והדבר שאנו בד"כ ישר שואלים

69
00:03:23,680 --> 00:03:26,736
הוא על שיעורי הבית והציונים שלהם.

70
00:03:26,760 --> 00:03:28,776
והם רואים על הפנים שלנו

71
00:03:28,800 --> 00:03:31,336
שהאישור שלנו, שהאהבה שלנו,

72
00:03:31,360 --> 00:03:32,976
שהשווי שלהם

73
00:03:33,000 --> 00:03:34,856
תלוי בציוני מאה.

74
00:03:34,880 --> 00:03:37,456
ואז אנחנו צועדים לצידם

75
00:03:37,480 --> 00:03:42,176
ומקרקרים שבחים כמו מאמן בתערוכת
הכלבים בווסטמינסטר --

76
00:03:42,200 --> 00:03:43,416
(צחוק)

77
00:03:43,440 --> 00:03:48,736
משדלים אותם לקפוץ רק מעט גבוה יותר
ולדאות מעט רחוק יותר,

78
00:03:48,760 --> 00:03:51,816
יום אחרי יום אחרי יום.

79
00:03:51,840 --> 00:03:53,576
וכשהם מגיעים לתיכון,

80
00:03:53,600 --> 00:03:56,496
הם לא אומרים, "טוב, מה יכול להיות
מעניין ללמוד

81
00:03:56,520 --> 00:03:57,776
או לעשות בתור פעילות?"

82
00:03:57,800 --> 00:03:59,496
הם הולכים ליועצים ואומרים,

83
00:03:59,520 --> 00:04:03,096
"מה אני צריך לעשות כדי להתקבל
לאוניברסיטה הנכונה?"

84
00:04:03,120 --> 00:04:06,056
ואז, כשמתחילים לחלק ציונים בתיכון,

85
00:04:06,080 --> 00:04:07,656
והם מקבלים כמה 80,

86
00:04:07,680 --> 00:04:10,056
או חס וחלילה כמה 60,

87
00:04:10,080 --> 00:04:12,016
הם מסמסים עם חבריהם בטירוף

88
00:04:12,040 --> 00:04:17,160
ואומרים, "מישהו אי פעם התקבל לאוניברסיטה
הנכונה עם הציונים האלה?"

89
00:04:17,959 --> 00:04:19,495
והילדים שלנו,

90
00:04:19,519 --> 00:04:23,136
בלי קשר לאיך שהם מסיימים את התיכון,

91
00:04:23,160 --> 00:04:24,400
הם חסרי אוויר.

92
00:04:25,400 --> 00:04:26,616
הם שבירים.

93
00:04:26,640 --> 00:04:28,456
הם קצת שחוקים.

94
00:04:28,480 --> 00:04:30,376
הם מעט מבוגרים לגילם,

95
00:04:30,400 --> 00:04:34,416
מקווים שהמבוגרים בחייהם יאמרו,
"עשיתם מספיק,

96
00:04:34,440 --> 00:04:37,416
המאמץ שהשקעתם בילדות הוא מספיק."

97
00:04:37,440 --> 00:04:41,696
והם נובלים עכשיו ברמות גבוהות 
של חרדה ודיכאון

98
00:04:41,720 --> 00:04:43,936
וכמה מהם תוהים,

99
00:04:43,960 --> 00:04:48,320
האם החיים האלו יהיו שווים את זה 
בסופו של דבר?

100
00:04:49,800 --> 00:04:51,536
טוב, אנחנו ההורים,

101
00:04:51,560 --> 00:04:54,936
בטוחים שהכל שווה את זה.

102
00:04:54,960 --> 00:04:56,176
זה נראה שאנחנו מתנהגים –

103
00:04:56,200 --> 00:04:58,936
זה כאילו שאנחנו באמת חושבים
שלא יהיה להם עתיד

104
00:04:58,960 --> 00:05:03,656
אם הם לא יתקבלו אל הקבוצה 
הקטנה הזו של האוניברסיטאות או הקריירות

105
00:05:03,680 --> 00:05:05,000
שאנחנו מתכננים להם.

106
00:05:05,920 --> 00:05:09,016
או שאולי, רק אולי, אנחנו פשוט מפחדים

107
00:05:09,040 --> 00:05:11,376
שלא יהיה להם עתיד שנוכל להתרברב בו

108
00:05:11,400 --> 00:05:15,200
לחברים שלנו עם סטיקרים בגב המכוניות שלנו.

109
00:05:17,600 --> 00:05:18,816
כן.

110
00:05:18,840 --> 00:05:21,160
(מחיאות כפיים)

111
00:05:24,920 --> 00:05:27,456
אבל אם תסתכלו על מה שעשינו,

112
00:05:27,480 --> 00:05:31,016
אם יש לכם את האומץ באמת להתבונן,

113
00:05:31,040 --> 00:05:34,016
אתם תראו שלא רק שהילדים שלנו 
חושבים שהשווי שלהם

114
00:05:34,040 --> 00:05:35,736
מגיע מציונים והישגים,

115
00:05:35,760 --> 00:05:39,656
אלא גם שאם נביט מתוך
המוחות המתפתחים היקרים שלהם

116
00:05:39,680 --> 00:05:44,256
כל הזמן, כמו גירסה משלנו לסרט 
"להיות ג'ון מלקוביץ'",

117
00:05:44,280 --> 00:05:46,216
אנחנו מעבירים לילדים את המסר:

118
00:05:46,240 --> 00:05:51,456
"היי ילד, אני לא חושבת שאתה באמת
יכול להשיג משהו מזה בלעדיי."

119
00:05:51,480 --> 00:05:54,136
ואז עם עזרת היתר שלנו,

120
00:05:54,160 --> 00:05:56,696
הגנת היתר והכוונת היתר והחזקת הידיים,

121
00:05:56,720 --> 00:06:00,736
אנחנו שוללים מהילדים את הסיכוי שלהם
לבנות מסוגלות עצמית,

122
00:06:00,760 --> 00:06:04,456
שזה עיקרון יסודי מאוד של נפש האדם,

123
00:06:04,480 --> 00:06:07,096
עיקרון הרבה יותר חשוב 
מההערכה העצמית שהם מקבלים

124
00:06:07,120 --> 00:06:08,520
כשאנחנו משבחים אותם.

125
00:06:09,120 --> 00:06:15,296
מסוגלות עצמית נבנית כאשר אדם רואה
שהמעשים שלו מובילים לתוצאות,

126
00:06:15,320 --> 00:06:16,536
לא –

127
00:06:16,560 --> 00:06:17,776
זהו!

128
00:06:17,800 --> 00:06:20,640
(מחיאות כפיים)

129
00:06:21,600 --> 00:06:25,376
לא מהמעשים של הוריו בשמו,

130
00:06:25,400 --> 00:06:28,176
אלא כשהמעשים שלו עצמו 
מובילים לתוצאות.

131
00:06:28,200 --> 00:06:29,696
אז, אם ננסח בפשטות,

132
00:06:29,720 --> 00:06:35,056
אם הילדים שלנו עומדים לפתח
מסוגלות עצמית, והם חייבים לעשות זאת,

133
00:06:35,080 --> 00:06:39,936
אז הם יצטרכו לעשות הרבה יותר חשיבה,
תכנון, החלטה,

134
00:06:39,960 --> 00:06:43,536
עשייה, תקווה, התמודדות, ניסוי וטעייה,

135
00:06:43,560 --> 00:06:46,696
לחלום ולחוות את החיים

136
00:06:46,720 --> 00:06:48,360
בעצמם.

137
00:06:49,280 --> 00:06:51,776
עכשיו, האם אני אומרת

138
00:06:51,800 --> 00:06:54,136
שכל ילד הוא חרוץ ומלא מוטיבציה

139
00:06:54,160 --> 00:06:57,336
ולא צריך את התערבות ההורה בחייו,

140
00:06:57,360 --> 00:06:59,240
ושאנחנו צריכים פשוט להתרחק ולשחרר?

141
00:07:00,040 --> 00:07:01,256
ברור שלא.

142
00:07:01,280 --> 00:07:02,496
(צחוק)

143
00:07:02,520 --> 00:07:04,216
זה לא מה שאני אומרת,

144
00:07:04,240 --> 00:07:07,856
מה שאני אומרת הוא שכשאנחנו
מתייחסים לציונים והישגים ושבחים ופרסים

145
00:07:07,880 --> 00:07:09,976
כמטרה של הילדות,

146
00:07:10,000 --> 00:07:13,776
הכל למען קבלה מיוחלת אל 
קבוצה קטנה של אוניברסיטאות,

147
00:07:13,800 --> 00:07:16,776
או כניסה למספר קטן של קריירות,

148
00:07:16,800 --> 00:07:21,176
אנחנו מעניקים לילדים שלנו
הגדרה מצומצמת מדיי של הצלחה.

149
00:07:21,200 --> 00:07:24,736
ולמרות שאנחנו עשויים לעזור להם
להשיג כמה ניצחונות קצרי-טווח

150
00:07:24,760 --> 00:07:25,976
על ידי עזרת יתר –

151
00:07:26,000 --> 00:07:29,560
כמו כשהם מקבלים ציון טוב יותר
כשאנחנו עוזרים להם לעשות את שיעורי הבית,

152
00:07:30,320 --> 00:07:34,200
או שיש להם רזומה ילדות ארוך יותר בעזרתנו –

153
00:07:35,120 --> 00:07:38,496
מה שאני אומרת הוא 
שלכל זה יש מחיר ארוך-טווח

154
00:07:38,520 --> 00:07:40,576
לתחושה העצמית שלהם.

155
00:07:40,600 --> 00:07:43,016
מה שאני אומרת הוא, 
שאנו צריכים להיות פחות מודאגים

156
00:07:43,040 --> 00:07:44,856
לגבי מקבץ האוניברסיטאות הספציפי

157
00:07:44,880 --> 00:07:48,096
שהם אולי יצליחו להגיש בקשה, 
או להתקבל אליהם,

158
00:07:48,120 --> 00:07:53,016
והרבה יותר מודאגים לגבי ההרגלים,
הלך הרוח, סט המיומנויות

159
00:07:53,040 --> 00:07:57,976
והבריאות שהם צריכים 
כדי להצליח בכל מקום שיהיו.

160
00:07:58,000 --> 00:07:59,216
מה שאני אומרת הוא,

161
00:07:59,240 --> 00:08:03,816
שהילדים שלנו צריכים להיות פחות
אובססיביים לגבי ציונים והישגים,

162
00:08:03,840 --> 00:08:06,136
והרבה יותר מעוניינים

163
00:08:06,160 --> 00:08:11,256
בילדות המעניקה בסיס להצלחה שלהם,

164
00:08:11,280 --> 00:08:13,960
הבנויה על דברים כמו אהבה

165
00:08:15,240 --> 00:08:16,456
ומטלות.

166
00:08:16,480 --> 00:08:18,656
(צחוק)

167
00:08:18,680 --> 00:08:20,600
(מחיאות כפיים)

168
00:08:23,240 --> 00:08:26,480
אמרתי הרגע מטלות? אמרתי מטלות?
באמת אמרתי.

169
00:08:27,920 --> 00:08:30,080
אבל ברצינות, זו הסיבה:

170
00:08:31,280 --> 00:08:34,936
המחקר האורכי הארוך ביותר 
על בני אדם שאי פעם נעשה

171
00:08:34,960 --> 00:08:37,135
נקרא מחקר הרווארד גרנט.

172
00:08:37,159 --> 00:08:39,496
הוא מצא כי ההצלחה המקצועית בחיים,

173
00:08:39,520 --> 00:08:42,096
שזה מה שאנחנו רוצים לילדים שלנו,

174
00:08:42,120 --> 00:08:45,896
ההצלחה המקצועית בחיים מגיעה 
מביצוע מטלות כילד.

175
00:08:45,920 --> 00:08:47,936
וככל שמתחילים מוקדם יותר, טוב יותר,

176
00:08:47,960 --> 00:08:50,336
זהו הלך רוח של הפשלת שרוולים והרתמות,

177
00:08:50,360 --> 00:08:52,736
הלך רוח שאומר, ישנה איזושהי 
עבודה לא נעימה,

178
00:08:52,760 --> 00:08:54,976
מישהו צריך לעשות אותה,
למה שזה לא יהיה אני,

179
00:08:55,000 --> 00:08:56,216
הלך רוח שאומר,

180
00:08:56,240 --> 00:08:59,336
אני אתרום את המאמץ שלי לטובת הכלל,

181
00:08:59,360 --> 00:09:02,416
שזה מה שדוחף אותך קדימה במקום העבודה.

182
00:09:02,440 --> 00:09:05,336
עכשיו, כולנו יודעים את זה.
אתם יודעים את זה.

183
00:09:05,360 --> 00:09:08,176
(מחיאות כפיים)

184
00:09:08,200 --> 00:09:11,776
כולנו יודעים את זה, ועדיין, בילדות היעדים,

185
00:09:11,800 --> 00:09:15,576
אנחנו פוטרים את הילדים שלנו ממטלות בבית,

186
00:09:15,600 --> 00:09:18,096
ואז הם נהפכים לאנשים צעירים במקום העבודה

187
00:09:18,120 --> 00:09:20,336
עדיין מחכים לרשימת יעדים,

188
00:09:20,360 --> 00:09:21,816
אבל היא לא קיימת,

189
00:09:21,840 --> 00:09:25,136
ויותר חשוב מכך, הם חסרי הדחף,
האינסטינקט

190
00:09:25,160 --> 00:09:27,376
להפשיל שרוולים ולהירתם,

191
00:09:27,400 --> 00:09:30,976
ולהסתכל סביב ולתהות, 
איך אני יכולה להועיל לעמיתיי לעבודה?

192
00:09:31,000 --> 00:09:35,320
איך אני יכול לצפות מראש מה הבוס שלי צריך?

193
00:09:36,280 --> 00:09:39,880
הממצא השני החשוב ממחקר הרווארד גרנט

194
00:09:40,920 --> 00:09:42,680
קובע כי שמחה בחיים

195
00:09:43,720 --> 00:09:45,576
באה מאהבה,

196
00:09:45,600 --> 00:09:47,456
לא אהבה לעבודה,

197
00:09:47,480 --> 00:09:49,680
אהבה מאנשים:

198
00:09:50,400 --> 00:09:53,840
בני הזוג שלנו, החברים שלנו, המשפחה.

199
00:09:54,600 --> 00:09:58,296
אז ילדות צריכה ללמד את הילדים שלנו לאהוב,

200
00:09:58,320 --> 00:10:01,296
והם לא יכולים לאהוב אחרים
אם הם לא אוהבים קודם את עצמם.

201
00:10:01,320 --> 00:10:05,296
והם לא יאהבו את עצמם
אם אנחנו לא יכולים לאהוב אותם ללא תנאים.

202
00:10:05,320 --> 00:10:07,280
(מחיאות כפיים)

203
00:10:09,600 --> 00:10:10,800
נכון.

204
00:10:12,240 --> 00:10:14,016
אם כן,

205
00:10:14,040 --> 00:10:16,296
במקום להיות אובססיביים לגבי
ציונים והישגים,

206
00:10:16,320 --> 00:10:19,216
כשהילדים היקרים שלנו מגיעים
הביתה מבית-הספר,

207
00:10:19,240 --> 00:10:20,736
או כשאנחנו חוזרים מהעבודה,

208
00:10:20,760 --> 00:10:23,536
אנחנו צריכים לכבות את הטכנולוגיה שלנו,
לשים בצד את הפלאפון,

209
00:10:23,560 --> 00:10:24,936
להסתכל עליהם בעיניים,

210
00:10:24,960 --> 00:10:28,136
ולתת להם לראות את השמחה על הפנים שלנו

211
00:10:28,160 --> 00:10:31,296
כשאנחנו רואים את הילד שלנו בפעם 
הראשונה אחרי מספר שעות.

212
00:10:31,320 --> 00:10:33,256
ואז אנחנו צריכים לשאול,

213
00:10:33,280 --> 00:10:34,480
"איך היה היום שלך?

214
00:10:35,840 --> 00:10:38,656
"מה אהבת היום?"

215
00:10:38,680 --> 00:10:42,416
וכשהנערה המתבגרת שלכם עונה
"ארוחת צהריים", כמו ששלי ענתה,

216
00:10:42,440 --> 00:10:44,496
ואני רוצה לשמוע על המבחן במתמטיקה,

217
00:10:44,520 --> 00:10:45,936
לא על צהריים,

218
00:10:45,960 --> 00:10:48,976
אתם עדיין חייבים להתעניין בצהריים,

219
00:10:49,000 --> 00:10:52,176
אתם חייבים להגיד, "מה היה טוב
בארוחת הצהריים היום?"

220
00:10:52,200 --> 00:10:55,576
הם צריכים לדעת שאכפת לנו מהם כבני אדם,

221
00:10:55,600 --> 00:10:58,200
לא בגלל ממוצע הציונים שלהם,

222
00:10:59,640 --> 00:11:01,856
אוקיי, אז אתם חושבים מטלות ואהבה,

223
00:11:01,880 --> 00:11:04,376
זה נשמע טוב ויפה, אבל תעשי לנו טובה.

224
00:11:04,400 --> 00:11:08,416
האוניברסיטאות רוצות לראות 
ציונים והישגים גבוהים, ושבחים ופרסים,

225
00:11:08,416 --> 00:11:11,320
ואני אגיד לכם – בערך.

226
00:11:13,080 --> 00:11:18,976
האוניברסיטאות הגדולות והמוכרות ביותר 
מבקשות את זה מהצעירים שלנו,

227
00:11:19,000 --> 00:11:20,360
אבל הנה החדשות הטובות:

228
00:11:21,160 --> 00:11:26,256
בניגוד למה שדירוג הקולג'ים רוצה שנאמין –

229
00:11:26,280 --> 00:11:28,640
(מחיאות כפיים)

230
00:11:32,040 --> 00:11:34,936
אתם לא חייבים ללכת לאחד מהקולג'ים 
הכי גדולים ומוכרים

231
00:11:34,960 --> 00:11:36,696
כדי להיות שמחים ומצליחים בחיים.

232
00:11:36,720 --> 00:11:39,576
אנשים שמחים ומוצלחים 
הלכו למכללות מתוקצבות,

233
00:11:39,600 --> 00:11:41,856
הלכו למכללה קטנה שאף אחד לא שמע עליה,

234
00:11:41,880 --> 00:11:43,456
הלכו למכללה קהילתית,

235
00:11:43,480 --> 00:11:46,216
הלכו לאוניברסיטה ונשרו.

236
00:11:46,240 --> 00:11:49,040
(מחיאות כפיים)

237
00:11:53,240 --> 00:11:56,216
ההוכחה לכך היא בחדר הזה, בקהילות שלנו,

238
00:11:56,240 --> 00:11:57,936
שזו האמת.

239
00:11:57,960 --> 00:11:59,656
ואם היינו מרחיבים את הראייה שלנו,

240
00:11:59,680 --> 00:12:02,246
והיינו מוכנים להסתכל על עוד כמה מכללות,

241
00:12:02,246 --> 00:12:05,496
אולי אם היינו מסירים 
את האגו שלנו מהמשוואה,

242
00:12:05,520 --> 00:12:08,670
היינו מקבלים ומאמצים את האמת הזו,

243
00:12:08,670 --> 00:12:11,176
ואז מבינים שזה לא סוף העולם

244
00:12:11,200 --> 00:12:14,720
אם הילדים שלנו לא ילכו 
לאחת האוניברסיטאות המפורסמות.

245
00:12:15,960 --> 00:12:17,216
וחשוב מכך,

246
00:12:17,240 --> 00:12:22,336
אם הילדות שלהם לא נוהלה
לפי רשימת יעדים רודנית,

247
00:12:22,360 --> 00:12:24,496
כשהם ילכו למכללה,

248
00:12:24,520 --> 00:12:26,906
לכל מכללה או אוניברסיטה באשר הן,

249
00:12:26,906 --> 00:12:29,576
הם ילכו לשם מרצונם החופשי,

250
00:12:29,600 --> 00:12:32,056
מונעים מהתשוקה שלהם,

251
00:12:32,080 --> 00:12:35,280
מסוגלים ומוכנים לשגשג שם.

252
00:12:37,360 --> 00:12:39,160
אני חייבת להודות בפניכם במשהו.

253
00:12:39,760 --> 00:12:42,856
יש לי שני ילדים, סוייר ואייברי.

254
00:12:42,880 --> 00:12:44,576
הם נערים מתבגרים.

255
00:12:44,600 --> 00:12:46,456
ובעבר,

256
00:12:46,480 --> 00:12:49,096
אני חושבת שהתייחסתי אליהם

257
00:12:49,120 --> 00:12:50,896
כמו אל עצי בונסאי קטנים –

258
00:12:50,920 --> 00:12:53,256
(צחוק)

259
00:12:53,280 --> 00:12:56,216
שעליי לקצץ ולגזום בזהירות,

260
00:12:56,240 --> 00:13:00,136
ולעצב אותם למעיין צורה מושלמת של אדם,

261
00:13:00,160 --> 00:13:03,656
שאולי תהיה מושלמת מספיק בשביל
להבטיח להם קבלה

262
00:13:03,680 --> 00:13:06,120
אל אחת האוניברסיטאות הבררניות ביותר.

263
00:13:07,040 --> 00:13:10,920
אבל הגעתי למסקנה, 
אחרי שעבדתי עם אלפי ילדים של אנשים אחרים –

264
00:13:11,640 --> 00:13:13,360
(צחוק)

265
00:13:14,480 --> 00:13:16,800
ואחרי שגידלתי שני ילדים משלי,

266
00:13:18,200 --> 00:13:20,400
שהילדים שלי הם לא עצי בונסאי.

267
00:13:21,800 --> 00:13:23,520
הם פרחי-בר

268
00:13:24,400 --> 00:13:27,216
מסוג וזן לא ידוע –

269
00:13:27,240 --> 00:13:29,136
(צחוק)

270
00:13:29,160 --> 00:13:32,576
ותפקידי הוא לספק להם סביבה מזינה,

271
00:13:32,600 --> 00:13:34,976
כדי לחזק אותם דרך מטלות,

272
00:13:35,000 --> 00:13:39,296
ולאהוב אותם כך שהם יאהבו אחרים 
ויקבלו אהבה,

273
00:13:39,320 --> 00:13:42,416
והאוניברסיטה, התואר, הקריירה,

274
00:13:42,440 --> 00:13:44,136
זה תלוי בהם.

275
00:13:44,160 --> 00:13:49,816
העבודה שלי היא לא להפוך אותם
למה שאני רוצה שיהפכו,

276
00:13:49,840 --> 00:13:54,640
אלא לתמוך בהם בהתפתחות אל עצמם הנהדר.

277
00:13:55,400 --> 00:13:56,616
תודה רבה.

278
00:13:56,640 --> 00:14:03,070
(מחיאות כפיים)