(מוזיקה)

עכשיו, הנושא שלי הוא הצלחה,

אז אנשים לפעמים קוראים לי "דובר מוטיבציה."

אבל אני רוצה שאתם תדעו עכשיו
שאני לא דובר מוטיבציה.

לא הייתי עובר את דרישות הגובה.

ולא הייתי יכול לתת מוטיבציה לאף אחד.

המעסיקים שלי למעשה
קוראים לי דובר מפחית מוטיבציה.

מה שאני מנסה להיות זה דובר מידע.

אני יצאתי ומצאתי מידע על הצלחה,

ואני פה רק כדי להעביר אותו הלאה.

והסיפור שלי התחיל לפני עשר שנים, במטוס.

הייתי בדרכי לועידת TED בקליפורניה,

ובמושב לידי הייתה נערה,

והיא הגיעה ממשפחה ממש עניה,
אבל היא רצתה להגיע למשהו בחיים.

וכשהקלדתי על המחשב שלי,
היא המשיכה לשאול אותי שאלות,

ואז פתאום, היא שאלה, "אתה מצליח?"

ואמרתי, "לא, אני לא מצליח."

טרי פוקס, הגיבור שלי, הנה הצלחה גדולה.

הוא איבד רגל לסרטן, ואז רץ אלפי קילומטרים

וגייס מליונים למחקר לסרטן.

או ביל גייטס, בחור שיש לו מטוס פרטי

ולא צריך לשבת ליד ילדה ששואלת אותו שאלות.

(צחוק)

אבל אז אמרתי לה על חלק מהדברים שעשיתי.

אני אוהב תקשורת,
וזכיתי בהרבה פרסים בשיווק.

אני אוהב לרוץ, ואני עדיין לפעמים
זוכה בקבוצת הגיל שלי,

חטיארים זקנים בני 60.

רצתי את המרתון המהיר ביותר שלי
בשעתיים ו 43 דקות

לריצה של 26 מייל, 42 קילומטר.

רצתי יותר מ 50 מרתונים, בכל שבע היבשות.

זו ריצה שאני ואישתי רצנו
במעלה שביל האינקה למאצ'ו פיצ'ו בפרו.

וכדי להצליח בשבע יבשות,

היינו צריכים לרוץ מרתון באנטארקטיקה.

אבל כשהגענו לשם, זה לא נראה נחמד
ורגוע כזה, זה נראה ככה.

הגלים היו כל כך גבוהים,
שלא יכולנו להגיע לחוף.

אז הפלגנו 320 קילומטר
דרומה למקום בו הים היה רגוע

ורצנו את מרתון 43 הקילומטר

על הספינה.

422 סיבובים מסביב לסיפון
של הספינה הקטנה ההיא.

אשתי ואני גם טיפסנו על
שתיים מהפסגות הגבוהות ביותר,

ההרים הגבוהים ביותר על כל יבשת.

טיפסנו על אקונקגואה,
ההר הגבוה ביבשת אמריקה,

וקלימנג'ארו, ההר הגבוה ביותר באפריקה.

ובכן, להיות כנה, הקאתי
כל הדרך במעלה הקלימנג'רו,

היתה לי מחלת גבהים.
ולא קיבלתי סימפטיה מאשתי;

היא עברה אותי ועשתה סיבוב
מסביב לפסגה בעוד אני עדיין נאבק שם.

למרות כל זה, אנחנו עדיין יחד
והיינו כך יותר מ 35 שנה.

הייתי אומר שזו הצלחה בימיינו.

אז אמרתי לנערה,

"ובכן, את יודעת, אני מניח
שהיתה לי הצלחה כלשהיא."

ואז היא אמרה, "אוקיי, אז אתה מליונר?"

עכשיו לא ידעתי מה להגיד,

מפני שכשגדלתי,
זה היה לא מנומס לדבר על כסף.

אבל חשבתי שכדאי שאני אהיה כנה,

ואמרתי, "כן, אני מליונר.

אבל אני לא יודע איך זה קרה.
מעולם לא רדפתי אחרי כסף.

וזה לא כל כך חשוב לי."

היא אמרה, "אולי לא לך, אבל זה כן לי.

אני לא רוצה להיות ענייה כל חיי.
אני רוצה להגיע לאן שהוא,

אבל זה לעולם לא יקרה."

ואמרתי, "ובכן, למה לא?"

היא אמרה, "ובכן, אתה יודע,
אני לא מאוד חכמה.

אני לא ממש מצליחה בבית הספר."

ואמרתי, "אז מה? אני לא חכם.
בקושי סיימתי תיכון.

לא היה שום דבר שעבד בשבילי.

מעולם לא נבחרתי להכי פופולרי
או עם הכי הרבה סיכויים להצליח.

התחלתי קטגוריה חדשה --
הכי הרבה סיכויים להכשל.

אבל בסופו של דבר, הצלחתי בסדר.

אז אם אני יכול לעשות את זה,
את יכולה לעשות את זה."

ואז היא שאלה אותי את השאלה הגדולה:

"אוקיי, אז מה באמת מוביל להצלחה?"

ואמרתי, "וואו, מצטער, אני לא יודע.

אני מניח שאיכשהו עשיתי את זה.
אני לא יודע איך עשיתי את זה."

אז ירדתי מהמטוס והלכתי לוועידת TED,

ואני עומד בחדר מלא אנשים יוצאי דופן

בהרבה תחומים -- עסקים, מדע, אומנות,

בריאות, טכנולוגיה,
הסביבה -- ואז זה פגע בי:

למה שאני לא אשאל אותם מה עזר להם להצליח,

ואבין מה באמת מוביל להצלחה בשביל כולם?

אז מאוד התרגשתי לצאת לשם
ולהתחיל לדבר עם האנשים האלה,

כשהספק העצמי נכנס.

אני מתכוון, למה שאנשים ירצו לדבר איתי?

אני לא עיתונאי מפורסם.
אני אפילו לא עיתונאי.

אז הייתי מוכן להפסיק
את הפרוייקט לפני שהוא אפילו התחיל,

כשמי בא לקראתי אם לא בן כהן,

המייסד המפורסם של גלידת בן אנד ג'ריס.

וחשבתי שזה עכשיו או לעולם לא
דחפתי הצידה את הספק העצמי,

קפצתי לפניו, ואמרתי,
"בן, אני עובד על פרוייקט.

אני לא יודע אפילו מה לשאול אותך,

אבל אתה יכול להגיד לי מה עזר לך להצליח?"

והוא אמר, "כן, בטח, בוא. נלך לשבת על קפה."

ועם הקפה והגלידה,
בן סיפר לי את הסיפור שלו.

עכשיו אנחנו פה אחרי 10 שנים,

וראיינתי יותר מ 500 אנשים מצליחים

פנים מול פנים, ואספתי
אלפי סיפורי הצלחה אחרים.

רציתי למצוא את הגורמים המשותפים
להצלחה בכל תחום

אז הייתי צריך לראיין אנשים
בקריירות מא' עד ת'.

אלה רק הקריירות שראיינתי באות א',

וברוב המקרים יותר מאדם אחד.

ראיינתי שישה רואי חשבון מצליחים,

חמישה מבקרי חברות,
חמישה אסטרונאוטים שהיו בחלל,

ארבעה שחקנים שזכו באוסקר לשחקן הטוב ביותר,

שלושה מהאסטרופיזיקאים הטובים בעולם,

שישה מהארכיטקטים המובילים בעולם

ו,אה כן, ארבעה זוכי פרס נובל.

כן, אני יודע שזה לא מתחיל בא',
אבל זה די מגניב.

ואני רוצה להגיד תודה כנה

לכל האנשים הגדולים שראיינתי במהלך השנים.

זה באמת הסיפור שלהם; אני רק השליח.

העבודה הבאמת גדולה
היתה לקחת את כל הראיונות

ולנתח אותם, מילה במילה, שורה אחרי שורה,

ולמיין אותם לתוך כל המשתנים
שאנשים אמרו שעזרו להם להצליח.

ואז אתם מתחילים לראות את הגורמים העיקריים

שמשותפים לרוב ההצלחות של האנשים.

יחד, ניתחתי ומיינתי מיליוני מילים.

אתם יודעים כמה עבודה זו היתה?

זה כל מה שאני עושה,
יום ולילה -- למיין ולנתח.

אני אספר לכם, אם אני אי פעם
אתפוס את הנערה ההיא על המטוס...

למעשה, אם אני אצליח, אני אודה לה.

מפני שמעולם לא היה לי כל כך הרבה כיף
ופגשתי כל כך הרבה אנשים מעניינים.

ועכשיו אני יכול לענות לשאלה שלה.

גיליתי את שמונה התכונות
שיש לאנשים מצליחים במשותף,

או השמונה כדי להיות גדולים:

תאהבו מה שאתם עושים; תעבדו ממש קשה;

התמקדו בדבר אחד, לא בהכל;

המשיכו לדחוף את עצמכם; תעלו רעיונות טובים;

המשיכו לשפר את עצמכם ואת מה שאתם עושים;

תנו לאחרים משהו בעל ערך,
מפני שהצלחה היא לא רק אני, אני, אני;

והתמידו מפני שאין הצלחה בין לילה.

למה בחרתי את אלה?

מפני שכשחיברתי את כל ההערות בראיונות שלי,

יותר אנשים אמרו
ששמונת הדברים האלה עזרו להם

מכל דבר אחר.

שמונה התכונות הן באמת לב ההצלחה, הבסיס,

ואז מעל אנחנו בונים את הכישורים הספציפיים

שאנחנו צריכים לשדה
ההתמחות שלנו או הקריירה.

כישורים טכניים, כישורים אנליטיים,
כישורים אנושיים,

כישורים יצירתיים -- הרבה כישורים אחרים
שאנחנו יכולים להוסיף מעל.

בהתבסס על התחום שלנו.

אבל לא משנה באיזה תחום אנחנו ,

שמונה התכונות האלו יהיו בלב ההצלחה.

(מחיאות כפיים)